מידע כללי

למה לפנות למרפאת החיסונים למטיילים?
בטיול ליעדים באפריקה, אסיה, מרכז אמריקה, דרום אמריקה ועלולים המטיילים להיחשף למספר מחלות שאינן קיימות או אינן שכיחות הי​ום בארץ, כגון מלריה, , קדחת דנגי, דלקת קרום המוח, כלבת, טיפוס הבטן, קדחת צהובה, צהבת ועוד.
בעזרת כמה כללי זהירות בסיסיים וקבלת חיסונים המותאמים במיוחד עבורך על ידי מומחים ניתן למנוע את רוב הסיכונים, ולהפוך את הנסיעה לחוויה בטוחה ונעימה הרבה יותר.

מכיוון שבמדינות שונות נפוצות מחלות שונות, נדרשת התייעצות פרטנית לגבי כל מטייל/ת והתאמת החיסונים באופן ייחודי למטייל ולתוכנית הטיול.

טיול חופים בתאילנד אינו דומה לטרק באיזור האמזונאס, ובהרי ההימאליה המושלגים של צפון הודו טמונות סכנות שונות מאשר באיזורים הטרופיים שבדרום המדינה. גם סוג הטיול (טרק בג'ונגל לעומת טיול גלישה למשל), ומשך הטיול (טיול עסקים קצר לעומת טיול ללא הגבלת זמן של "אחרי צבא") משפיעים על השיקול של מתן חיסונים או טיפולים מונעים שונים.

למה דווקא מרפאת החיסונים למטיילים ברמב"ם?
מרפאת המטיילים בבית החולים רמב"ם מנוהלת על ידי רופאי היחידה למחלות זיהומיות. מלבד איכות רפואית אנו מציעים שירות יעיל ומהיר, חנייה בחניון ק.מ.ר 1 למתחסנים, גישה קלה בתחבורה ציבורית, כולל ברכבת (לתחנת בת גלים), והסכמי החזר עם קופות חולים שונות.

מה מסכן את חיי המטיילים יותר מכל?
יש מספר רב של מחלות זיהומיות שיכולות לסכן את חיי המטייל/ת. מלריה נפוצה מאוד באפריקה, באיים השקטים של דרום תאילנד היתושים מעבירים את קדחת הדנגי, וכלבת קיימת ברוב העולם והיא מחלה חשוכת מרפא. למרות כל זאת – הגורם העיקרי למוות של מטיילים הוא תאונות דרכים. מטיילים צעירים רבים רוכבים על אופנועים ללא קסדות
בכבישים המסוכנים בעולם או נוהגים תחת השפעת אלכוהול וסמים.

אם חזרתי חולה, למה כדאי לפנות למרפאה?
רוב הרופאים בארץ כמעט אינם רואים חולים עם מלריה, קדחת דנגי, טיפוס הבטן ומחלות טרופיות אחרות. בבדיקות הדם הרגילות רבות מבין המחלות הטרופיות אינן מאובחנות כך שיש צורך בהיכרות מוקדמת של הרופא עם תחום זה. יש יתרון בפנייה לאחת ממרפאות המטיילים בהם מצויים רופאים מנוסים שעבדו במדינות העולם שליש".

איזה ציוד רפואי צריך לקחת לטיול?
ציוד רפואי בסיסי: ציוד חיטוי וחבישה לפציעה, מד חום, מספריים, פינצטה, תרופה להורדת חום, תרופות קבועות להן אתן נזקקים לעתים בארץ (תרופות כרוניות, גלולות למניעת הריון, תרופות נוגדות אלרגיה וכו'), תרופה נגד שלשול, אנטיביוטיקה לזיהומים (ראה בטבלת התרופות נגד שלשול).

בנוסף, אם הדבר רלוונטי ליעד הטיול: דוחי יתושים, קרם הגנה מהשמש, תכשירים לחיטוי מים,​ תרופות למחלת גבהים, תרופות למלריה​.​

"פולקלור מטיילים" שאינו נכון לגבי מלריה

  • "אני בחיים לא לוקח תרופות נגד מלריה. זה הורס את הכבד, וגורם למחלות נפש. זו הכל קונספירציה של חברות התרופות". לא נכון. התרופה החדשה למניעת מלריה (מלרון Malarone) בטוחה מאוד. תרופה שכיום בשימוש מועט (לריאם mefloquine) אכן גרמה לתופעות לוואי פסיכיאטריות, ובעיקר אצל כאלו עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת. עם תיאוריות קונספירציה תמיד קשה להתווכח אבל המחקרים שמוכיחים את יעילות התרופות למניעת מלריה הם רבים ובוצעו על ידי גורמים שונים.
  • "אי אפשר להיפטר ממלריה". דווקא הזן המסוכן ביותר של טפיל המלריה (Plasmodium falciparum) גורם למחלה קצרה ולעתים מסוכנת, אך לא נשאר בצורה רדומה בגוף. זנים אחרים של טפיל המלריה אכן יכולים להישאר לאורך חודשים ושנים בכבד, אך ניתן לטפל גם בהם.
  • בקרב המטיילים מסתובבות אגדות רבות לגבי מניעת מלריה באמצעים שונים (למשל באמצעות אלכוהול, מאכלים מסוימים ועוד). שום דבר מאלו לא נבדק בצורה מסודרת.
  • "אם חליתי לפני חמש שנים במלריה אני מחוסן". לא נכון. זיהום במלריה מקנה הגנה חלקית וקצרת מועד שנמשכת חודשים ספורים.
  • "הייתי באפריקה והיה לי חום והרופא מייד אמר שזה מלריה". רק לפעמים נכון. ללא בדיקת דם המבוצעת באמצעים אמינים לא ניתן לאבחן מלריה. לפי מחקרים שונים כ 50% מהאנשים המאובחנים כלוקים במלריה באפריקה, אינם סובלים מהמחלה כלל.​

קראו כאן עוד על גורמי סיכון נוספים למטיילים ועל החשיבות של הימנעות מעקיצות יתושים.