מכיוון שכל ילד שונה, קשה לתת הנחיות ספציפיות אבל יש מקרים מובהקים בהם חייבים לגשת בדחיפות למיון. מצבים שבהם הילד לא יציב: כשיש שינוי במצב ההכרה שלו, קושי בנשימה או חולשה ניכרת שנובעת מאיבוד נוזלים או דם - יש לפנות למענה רפואי דחוף. פרט למקרים הללו, ישנן סיטואציות נוספות הדורשות ביקור במיון:
מצבים דחופים שכיחים המחייבים פנייה לחדר המיון
חום גבוה
חום בפני עצמו, בדרך כלל אינו מעיד על מחלה מסוכנת, אלא על תגובה נורמלית של מערכת החיסון, וכי לא בהכרח קיימת התאמה בין דרגת החום לחומרת המחלה. בתינוקות מתחת גיל שנתיים מדידת חום אמינה צריכה להיעשות בבדיקה רקטאלית, כאשר 38 מעלות ומעלה מוגדר כחום גבוה. לגבי הגעה למיון, על ההורים להפעיל שיקול דעת בהערכת חומרת מחלת הילד: אין צורך לרוץ למיון בכל מקרה של חום גבוה אך יש ליצור קשר עם הרופא המטפל. במקרים הבאים יש לפנות בדחיפות לחדר המיון: אפטיות או ישנוניות קיצונית, גיל חודשיים ומטה, פגים מתחת לגיל שנה הסובלים מקוצר נשימה, תינוקות הסובלים ממחלה ידועה במערכת החיסון או שמקבלים באופן קבוע וממושך תרופות שיכולות להשפיע על מערכת החיסון (כגון סטרואידים), או תינוקות הסובלים ממחלה כרונית קשה.
פרכוס
כל הורה שחווה בעבר פרכוס של ילדו מתאר מצב מאיים ומפחיד במיוחד. בילדים רוב הפרכוסים קשורים לחום גבוה והם קצרים יחסית. מדובר במצב שכיח למדי: 3 מתוך כל 100 ילדים בריאים באוכלוסיה בגילאים תשעה חודשים עד חמש שנים, יפרכסו עקב חום גבוה. אם הפרכוס קורה בזמן הרחצה חשוב מאוד להוציא את התינוק מהאמבטיה ולהניחו בזהירות על המיטה. יש לשים לב שלא ייפול מהמיטה אן מהידיים בזמן הפרכוס.
כל מקרה של פרכוס מחייב פניה לחדר המיון. במידה והתינוק לא חדל לפרכס תוך זמן קצר יש לקרוא לניידת מד"א.
נפילה
נפילה היא התאונה השכיחה ביותר בסביבת הבית ובדרך כלל אין בה כל סכנה. כל תינוק נופל מדי פעם כשהוא לומד לעמוד ואחר כך ללכת (כחלק חשוב משלבי ההתפתחות המוטורית). במקרים הבאים יש לפנות בדחיפות לחדר המיון: נפילה מגובה, נפילה שלוותה באיבוד הכרה, הקאות חוזרות לאחר הנפילה, שינוי במצב ההכרה (ישנוניות, אי שקט קיצוני), כאבי ראש עזים (בילדים יותר גדולים), נפיחות גדולה בקרקפת, חתך עמוק בעור (יש צורך בהדבקה או תפירה למניעת התפתחות זיהום). כל נפילה של תינוק צעיר (שעדיין אינו הולך) מידי ההורים, מעריסה, מיטה או עגלה מחייבת פניה לרופא המטפל או למיון.
הרעלה
בליעת חומר רעיל על ידי ילדים עלולה להיות מאוד מסוכנת. אין להשאיר חומרי ניקוי וחיטוי או חומרים רעילים אחרים במקומות אליהם הילד יכול להגיע. תרופות חייבות להיות נעולות ורחוקות מטווח ידיו של התינוק.
כל בליעה (או חשד לבליעה) של תרופה על ידי התינוק מחייבת התייעצות עם רופא או עם מרכז ההרעלות הארצי לגבי המשך הטיפול והמעקב. בדרך כלל יתייעץ הרופא עם המכון הארצי למידע בהרעלות שנמצא במרכז הרפואי רמב"ם (טלפון (04-7772725. אין לנסות לגרום לתינוק להקיא או לתת לו תרופות הגורמות להקאה (כגון איפקאק).
במקרים הבאים יש לפנות בדחיפות לחדר המיון: שתיית חומר ניקוי או נפט ומוצריו, שינוי במצב ההכרה עקב בליעת תרופה (ישנוניות, אי שקט קיצוני), בליעת תרופה המחייבת הפנייה למיון על פי החלטת הרופא המטפל או מרכז ההרעלות הארצי.
שלשולים
שלשולים נגרמים בדרך כלל על ידי נגיפי מערכת העיכול. מדבור ברוב המקרים במחלה העוברת באופן עצמוני ללא צורך בטיפול כלשהו למעט מתן נכון של נוזלים למניעת התייבשות. לא רצוי לתת לתינוקות צעירים תרופות "עוצרות שילשול" , תרופות אלה מעכבות את פעילות המעיים ויכולות לגרום סיבוכים מיותרים. בדרך כלל יש צורך במעקב הרופא המטפל בלבד. מקרים שבהם מומלץ לפנות ישירות לחדר המיון: ישנוניות קיצונית (חשד להתייבשות), הקאות מרובות, שלשולים מרובים בתינוק צעיר (בן שלושה חודשים ומטה), שלשולים דמיים, שלשולים בתינוק הסובל מחוסר שגשוג או ממחלה כרונית קשה.
הכשות, עקיצות
עקיצות חרקים הן שכיחות מאוד בארץ ובדרך כלל לא טומנות בחובן סכנה כלשהי.
כל מקרה של הכשת נחש או עקיצת עקרב מחייב פנייה לחדר המיון. בשטח, אין לבצע פעולות מיותרות כגון מציצת הארס. יש לקבע את הגפה הנגועה ולפנות את הנפגע במהירות מרבית לבית החולים בניידת של מד"א.
במקרים של עקיצה מגורם לא ידוע, פנייה ישירה לחדר המיון מומלצת במקרים של הופעת קוצר נשימה ו/או נפיחות בפנים, שינוי במצב ההכרה (ישנוניות או אי שקט קיצוני), הופעת הקאות חוזרות, כחלון או חיוורון או כאב עז באזור הנגוע.
נשיכות בעלי חיים
בכל מקרה של נשיכה יש לנסות לאתר את החיה הנושכת. כלבים ביתיים מחוסנים בדרך כלל ואינם נשאים של מחלת הכלבת. לאחר הנשיכה רצוי לשטוף היטב את האזור הנגוע עם מים ולחטא עם תמיסה אנטי-ספטית כגון סבון פולידין. בכל מקרה של נשיכה יש לפנות לרופא המטפל לטיפול ראשוני והתייעצות לגבי הצורך בהפניה למשרד הבריאות למתן חיסונים . מקרים שבהם מומלץ לפנות ישירות לחדר המיון: נשיכה עמוקה או על פני שטח נרחב, נשיכה באזור הפנים או כפות הידיים, תינוק שלא חוסן בשגרת החיסונים הרגילה, נשיכה מחית בר (כגון שועל, תן).
לאחר ה"טריאג' " ובדיקת הרופא שהילד עובר עם הגיעו למיון נקבעת תוכנית האבחון והטיפול ולפי הצורך יבוצעו בדיקות מעבדה, בדיקות הדמיה ובדיקת רופא יועץ. כל תחומי המומחיות קיימים וזמינים במשך 24 שעות: רפואת עור, פה ולסת, אורטופדיה, כירורגיה, א.א.ג., נוירוכירוגיה, פלסטיקה, ו-עיניים. צוות המחלקה פועל בתיאום מלא עם יחידת הטראומה של בית החולים לטיפול משולב במקרי פציעה מורכבים".
בכל מקרה שבו הנכם חרדים למצב הילד ואין באפשרותכם לפנות לרופא המטפל או ליצור עמו קשר,
אין להסס - יש לפנות למרכזי הרפואה הדחופה של קופות החולים או ישירות לחדר המיון.
מדריך עזרה ראשונה למצבי חירום שונים
https://www.rambam.org.il/RambamInfo/ADAMMagazine/Issueno14022009/Pages/FirstAidTutorial.aspx
איך מעריכים בחדר המיון של 'רות' כמה כואב לילד?מאחר וכאב הינו תחושה סובייקטיבית, הערכת הכאב מתבססת על תחושות הילד והרגשתו, תוך כדי צפייה מעמיקה בהתנהגותו (כיצד הוא מבטא את הכאב). הורים הם המדד הרגיש ביותר לשינוי שחל אצל התינוק בעקבות הכאב ולכן הצוות הרפואי של 'רות' תמיד ייעזר בהם בהערכת הכאב.
א. שואלים את הילד
דבר זה ניתן לעשות בצורה די מדויקת ברוב התינוקות. מעל גיל שנתיים משתמשים בסרגלי כאב מיוחדים (ראה איור). מחקרים הראו שבעזרת סרגלי כאב ניתן לאמוד באופן די מדויק את דרגת הכאב שחווה הילד וגם לאמוד שינויים בדרגת הכאב ע"י ביצוע חוזר של הבדיקה.
ב. מתבוננים בהתנהגות התינוק לתינוקות מתחת גיל שנתיים קשה לבטא מילולית כאב ולכן יש צורך בהתבוננות מעמיקה בהתנהגותם. לאחרונה הוכח כי על ידי חיפוש מאפיינים ספציפיים בהתנהגות התינוק והתבוננות במימיקת הפנים, ניתן לכמת כאב בצורה די מדויקת. לתינוקות הסובלים מכאב יש מרכיבים בתנועות הפנים אשר מסגירים את תחושת הכאב, כמו עווית מסוימת או סגירה חזקה ותדירה של העיניים בזמן בכי, תנועות מסוימות של הגפיים וכמובן, עוצמת הבכי ותדירותו.
ג. בדיקות ומדידות רפואיותמדדים ביולוגיים כמו לחץ הדם, קצב הדופק, וריווי החמצן בדם יכולים לתת מדד עקיף לדרגת הכאב. מדדים אלו חשובים במיוחד בתינוקות חולים מאוד. מדידת כאב בתינוקות אלו הינה אתגר לא פשוט, מכיוון שלתוצאות המדדים יש בדרך כלל קשר ישיר למחלתו הבסיסית של התינוק והשתנותם לא בהכרח משקפת את עוצמת הכאב בלבד.