מלריה נגרמת על ידי טפיל הנקרא Plasmodium ומועברת באמצעות עקיצות יתושים, או יותר נכון - יתושות.
קיימים חמישה מינים שונים של הטפיל, כשרוב המקרים הקשים ומקרי המוות נגרמים על ידי אחד מהם - Plasmodium falciparum.
באילו ארצות יש מלריה?המחלה שכיחה מאוד באפריקה, ובפפואה- גיניאה החדשה. המחלה נפוצה למדי במספר מדינות
באסיה (לדוגמא קמבודיה) וכיום פחות נפוצה באזורים רבים בהודו ובתאילנד. באמריקה הלטינית (לא כולל ארגנטינה, צ'ילה ואורוגוואי) יש מקרי מלריה בעיקר באזורי הג'ונגל.
כיצד אדע שחליתי במלריה?
מלריה בדרך כלל מתבטאת בחום, צמרמורת, והרגשה כללית רעה.
איך ניתן למנוע הדבקה במלריה? ניתן למנוע הדבקה במלריה ע"י
הפחתת כמות עקיצות היתושים ו/או שימוש בטיפול תרופתי מונע למלריה (ראה טבלה להלן).
האם כדאי לי לקחת טיפול מונע למלריה, ואם כן – איזה? ההחלטה לקחת טיפול מונע למלריה תלויה בגורמים רבים: מהו הסיכון במדינת היעד? האם בתוך מדינת היעד יש אזורים בהם יש שכיחות יתר של מלריה? האם המטייל שוהה בג'ונגל או בחדרי ישיבות ממוזגים? מהי איכות הטיפול הרפואי והתרופות הניתנות בבתי חולים במדינת היעד? ועוד. סוגיה זו ראויה לדיון מפורט עם הרופא במרפאת המטיילים.
טבלת תרופות נגד מלריה
|
שם התרופה |
מינון למבוגרים |
מינון לילדים |
משך הלקיחה ביחס לכניסה ויציאה מאזור נגוע במלריה |
תופעות לוואי |
הערות |
|
מלרון
atovaquone + progunail |
כדור אחד במינון של
100mg + 250Mgביום
(מחקרים ראשוניים מראים כי גם מינון מעט נמוך יותר מספק, אך זה עדיין המינון המקובל). |
כדור ילדים במינון נמוך (25mg + 62.5mg).
ניתן לרסק ולערבב עם אוכל.
5-8 ק"ג – חצי כדור ביום
9-10 ק"ג – 3/4 כדור ליום
11-20 ק"ג – כדור אחד ביום
21-30 ק"ג – 2 כדורים ביום
31-40 – 3 כדורים ביום. |
יום לפני הכניסה ועד שבוע לאחר היציאה |
תופעות לוואי קלות, בעיקר כאבי בטן |
תרופת הבחירה כיום ברוב המקרים
לא מומלץ לנשים בהריון, ילדים מתחת למשקל של 5 ק"ג, אי ספיקת כליות משמעותית. |
|
דוקסילין / דוקסי
doxycycline |
כדור אחד במינון של 100 מ"ג פעם אחת ביום |
לא מומלץ מתחת לגיל 8 |
יום לפני הכניסה, ועד 4 שבועות לאחר היציאה |
|
תופעות לוואי שכיחות – רגישות יתר של העור לשמש, פטרת בנרתיק, צרבת (יש ליטול בעמידה ולשתות מים לאחר מכן). |
|
כלורוקווין
chloroquine
|
500 מ"ג פעם בשבוע |
5 מ"ג לק"ג |
שבועיים לפני הכניסה, ועד 4 שבועות לאחר היציאה. |
|
למטיילים במרכז אמריקה בלבד
קשה להשגה בארץ |
|
Primaquine
|
30 מ"ג פעם ביום. |
|
|
אסורה לבעלי חסר של אנזים ה G6PD |
יעילה בעיקר במניעת מחלה הנגרמת על ידי זנים מסוימים של טפיל המלריה (vivax, ovale) |
מה קורה אם יש לי חום ואני חושש שזו אכן מלריה?
לא ניתן לזהות מלריה ללא בדיקת דם, ויש עוד מחלות רבות הגורמות לחום וצמרמורת. מסיבה זו יש לנסות ולהגיע למרכז רפואי בעל איכות סבירה. בעיקר באפריקה הדבר לא תמיד אפשרי, ואז ניתן להשתמש לבד בבדיקה לגילוי מהיר (הדומה לבדיקת הריון). אם אין שום אמצעי אבחנתי – אפשר ליטול טיפול עצמי נוגד מלריה (למשל 4 כדורי מלרון כל יום למשך שלושה ימים).
נטילת טיפול ללא אבחנה צריכה להיעשות רק כשאין ברירה. חלק מסיבוכי המלריה מסכני החיים (בצקת מוחית, בצקת ריאות, אי ספיקת כליות ועוד) מופיעים לאו דווקא ביום הראשון למחלה ולפיכך על מטייל שחלה במלריה להיות תחת השגחה רפואית צמודה.
הטיפול במלריה
מאז תחילת שנות האלפיים חלה מהפכה בטיפול בחולי מלריה. תרופה שיוצרה מצמח בו השתמשו בסין לפני אלפי שנים לטיפול במחלות חום (artemisinin) נבדקה ונמצאה כיעילה ובטוחה לשימוש. זו היום תרופת הבחירה לטפול במחלה, בדרך כלל בשילוב עם תרופה נוספת. שיעור התמותה ממלריה עולה ככל שחל עיכוב במתן התרופה, כך שמטייל חולה (בארץ או במהלך הטיול) צריך להגיע למרכז רפואי במהירות האפשרית לבדיקה וטיפול.
טיפול עצמי
אם מטייל הסובל מחום וצמרמורת נמצא באיזור נגוע במלריה, ואין באפשרותו להגיע לכל מרכז רפואי לשם בדיקות, ניתן לקחת טיפול עצמי. גישה זו נכונה רק אם אין אפשרות לביצוע בדיקות הדם לגילוי המחלה. טיפול עצמי אפשרי אחד הוא נטילת 4 כדורי מלרון (Malarone) ביום, למשך שלושה ימים (סה"כ 12 כדורים). ניתן לקחת את כל הכדורים בכל יום יחד אך עקב בחילות והקאות קל יותר להפריד מעט בין כל כדור. הטיפול יעיל פחות מטיפול רגיל, ואינו מספק במקרה של מחלה חמורה.
"פולקלור מטיילים" שאינו נכון לגבי מלריה
- "אני בחיים לא לוקח תרופות נגד מלריה. זה הורס את הכבד, וגורם למחלות נפש. זו הכל קונספירציה של חברות התרופות". לא נכון. התרופה החדשה למניעת מלריה (מלרון Malarone) בטוחה מאוד. תרופה שכיום בשימוש מועט (לריאם mefloquine) אכן גרמה לתופעות לוואי פסיכיאטריות, ובעיקר אצל כאלו עם הפרעה פסיכיאטרית קודמת. עם תיאוריות קונספירציה תמיד קשה להתווכח אבל המחקרים שמוכיחים את יעילות התרופות למניעת מלריה הם רבים ובוצעו על ידי גורמים שונים.
- "אי אפשר להיפטר ממלריה". דווקא הזן המסוכן ביותר של טפיל המלריה (Plasmodium falciparum) גורם למחלה קצרה ולעתים מסוכנת, אך לא נשאר בצורה רדומה בגוף. זנים אחרים של טפיל המלריה אכן יכולים להישאר לאורך חודשים ושנים בכבד, אך ניתן לטפל גם בהם.
- בקרב המטיילים מסתובבות אגדות רבות לגבי מניעת מלריה באמצעים שונים (למשל באמצעות אלכוהול, מאכלים מסוימים ועוד). שום דבר מאלו לא נבדק בצורה מסודרת.
- "אם חליתי לפני חמש שנים במלריה אני מחוסן". לא נכון. זיהום במלריה מקנה הגנה חלקית וקצרת מועד שנמשכת חודשים ספורים.
- "הייתי באפריקה והיה לי חום והרופא מייד אמר שזה מלריה". רק לפעמים נכון. ללא בדיקת דם המבוצעת באמצעים אמינים לא ניתן לאבחן מלריה. לפי מחקרים שונים כ 50% מהאנשים המאובחנים כלוקים במלריה באפריקה, אינם סובלים מהמחלה כלל.