בדיקות וטיפולים
כירורגיה פלסטית

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ביופסיה בלוטת הלימפה

הטיפול ניתן ב:

רקע

הסרת נגע מעור או מרקמה תת- עורית נעשית לצורך אבחנה, טיפול, שיפור מראה אסתטי או בשל אי נוחות שהנגע גורם. הנגעים יכולים להיות שפירים או בעלי תכונות ממאירות.
בחירת השיטה להסרת הנגע תלויה בגודל הנגע, צורתו, מראהו, מיקומו בגוף ובשאלה האם קיים חשד לממאירות. הסרה לא כירורגית מתבצעת בשלוש שיטות: גירוד הנגע וצריבה במחט חשמלית, צריבה בלייזר, או הקפאה בחנקן נוזלי. השיטה נבחרת בהתאם לסוג הנגע, להנחיות המקובלות ולפי החלטת הרופא.

 

במהלך הטיפול


הסרת הנגע מתבצעת בהרדמה מקומית, במשך דקות ספורות.
כאשר יש צורך לערוך אבחנה רקמתית, אולם אין חשד כי הנגע ממאיר, איזור הנגע 'מגורד' ואחר כך נצרב, באמצעות מחט חשמלית או בלייזר.
כאשר מדובר בנגע שפיר ואין צורך לערוך אבחנה רקמתית, כמו בנגעים שמקורם בוירוסים או נגעים הנגרמים אחר חשיפה ממושכת לשמש, מתבצעת הסרת הנגע לאחר הטיפול על ידי הקפאת האזור באמצעות חנקן נוזלי. כך גם לגבי נגעים אחרים, שבהם קיימת התעבות של השכבה הקרנית של העור.
לאחר הטיפול, ייחבש אזור הנגע בחבישה מינימאלית ותוכלו להשתחרר לביתכם.

 כיצד תנהגו בביתכם

חשוב לרחוץ את מקום הוצאת הנגע ביום הטיפול.
בדרך כלל, ניתן לחזור לעבודה מיד לאחר הטיפול.
במידה ויופיע כאב מומלץ להיעזר במשככי כאב, בהתאם להנחיות הרופא.
בכל מקרה של הסרת נגע מהעור תיוותר צלקת. צורתה תלויה באזור בו בוצעה הכריתה, מבנה העור והתגובה האישית לריפוי פצעים אלה. גודל הצלקת עשוי להיות עד פי 3 מגודל הנגע שהוצא.
למידע נוסף על הסרת נגעי עור באמצעות צריבה או הקפאה

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על העברת מתלי עור

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על העברת שתלי רקמה (עור, שריר, עצב, עצם)

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על הקטנת רקמת השד בגברים

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על הרחבת רקמות באמצעות ניפוח

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול בגידולי כלי דם בילדים

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול במומים מולדים

הטיפול ניתן ב:

רקע


בטיפול זה משתמשים בטכנולוגית לייזר בשיטת 'פוטודרם' להסרת נגעי עור, כתמים על העור, וורידים ונימי דם בולטים והמנגיומות אצל ילדים ומבוגרים.

הסרת נקודות החן והנגעים מהעור מתבצעת בעזרת מכשיר הנקרא 'ווסקולייט' (VASCULIGHT) הפועל על עיקרון של מקבץ אורות בטווח מבוקר של גלים. המכשיר מטפל בכלי דם שטחיים ונגעי עור כהים, שפירים.
לחסימת כלי דם עמוקים יותר משתמשים בחלק אחר של מכשיר הווסקולייט, הנקרא YAG LASER. מכשיר זה פועל על עיקרון של קרן לייזר באורך גל מיוחד, הנקלט בצבע האדום שבכלי הדם, מחמם אותם וגורם לחסימת כלי הדם.
הטיפול מתבצע בחדר הלייזר שבמרפאה הפלסטית.


לפני הטיפול

מומלץ למרוח על האזור משחה מאלחשת (EMLA), כשעה לפני מועד הטיפול.
חשוב לוודא כי אין כל רגישות לאחד ממרכיבי התכשיר.
הכרחי להגיע לטיפול כאשר העור אינו שזוף.
יש להיות בצום לפני הטיפול, בהתאם להנחיות.

הטיפול


עם תחילת הטיפול תוסר המשחה המאלחשת ועיניכם יכוסו כדי להגן עליהם מקרני הלייזר. תתבקשו לשכב על מיטת הטיפול ועל המקום המיועד לטיפול יימרח ג'ל קר. עם תחילת הטיפול במכשיר הווסקולייט תיתכן תחושה קלה של צריבה וחום מקומי.

לאחר הטיפול


לאחר הטיפול תונח על המקום תחבושת קרה למשך מספר דקות.
בדרך כלל, לא יהיה צורך בחבישה וניתן לשטוף מיד את האזור במים וסבון.

כיצד תנהגו בביתכם


חשוב מאוד להקפיד להגן על האזור המטופל מפני קרינת השמש, באמצעות מסנני
קרינה בעלי מקדם הגנה 30 לפחות, לתקופה של חצי שנה.

כמו בכל טיפול רפואי, גם בטיפול בנגעי עור ובכלי דם בשיטת פוטודרם, עלולות להופיע תופעות לוואי, כגון: התבהרות יחסית של האזור המטופל או הופעת 'כתם' כהה באזור המטופל, אשר לרוב יחלוף תוך מספר חודשים. כמו גם, הצטלקות העור שמעל הנגעים וסימנים בעלי גוון סגול, אשר עלולים להופיע מיד לאחר הטיפול ויחלפו כעבור מספר ימים.

למידע נוסף על טיפול בנגעים בעור ובכלי דם בלייזר

רקע

נגעי עור ואסקולרים (כלי הדם), הופעת נימי דם בפנים והרחבת כלי דם הן תופעות נפוצות אצל תינוקות וילדים.
במרפאה לכירורגיה אסתטית משתמשים בטכנולוגית לייזר בשיטת פוטודרם לטיפול בנגעים אלה. השיטה משמשת גם להסרת כתמים אדומים מהעור וטיפול בהמנגיומות.

הטיפול הניתן במרפאתנו מתבצע בשיטת פוטודרם, בעזרת מכשיר ה'ווסקולייט' ,(VASCULIGHT) אשר נועד לטפל בכלי דם שטחיים ונגעי עור כהים, שפירים. המכשיר פועל על עיקרון של מקבץ אורות בטווח גלים מבוקר.
חלק ממכשיר הווסקולייט, הנקרא YAG LASER, נועד לחסימת כלי דם עמוקים יותר.
מכשיר זה פועל על עיקרון של קרן לייזר באורך גל מיוחד, הנקלט בצבע האדום שבכלי הדם, מחמם אותם וגורם לחסימת כלי הדם.
הטיפול בילדים נעשה בהרדמה כללית קצרה על-ידי מרדים בכיר. הוא מבוצע בחדר הלייזר שבמרפאה לכירורגיה פלסטית בקריה הרפואית רמב"ם.

 לפני הבדיקה


מומלץ להכין את הילד לטיפול העומד בפניו, בהתאם לגילו והבנתו.
לפני הבדיקה על הילד להיות בצום של 6 שעות מאוכל ו- 4 שעות משתיית מים.
מומלץ למרוח משחה מאלחשת (EMLA) כשעה לפני מועד הטיפול. חשוב לוודא כי אין כל רגישות לאחד ממרכיבי התכשיר.
הכרחי להגיע לטיפול כאשר העור אינו שזוף.
מומלץ להביא לילד את האוכל האהוב עליו. אנחנו נספק עבורו שתייה חמה וקרה, פירות ועוגיות.
ילד מתחת לגיל 18 חייב בליווי הורה, לצורך החתמה על הסכמה לניתוח.
הבדיקה
הילד יורדם ע"י רופא מרדים, באמצעות מסכה או בעזרת החדרת חומר ההרדמה לתוך הוריד. ההורה יוכל לשהות עם הילד עד להרדמתו ולאחר מכן יתבקש להמתין מחוץ לחדר.
עיני הילד יכוסו במשקפיים כהים, להגנה מפני קרני הלייזר.
התעוררות הילד לאחר סוג הרדמה שכזה הינה כמעט מיידית.
להסרת הכתמים האדומים, ההמנגיומות או נגעי העור המטופלים, ייתכן וידרשו מספר טיפולים כדי להשיג את התוצאה הרצויה.

 לאחר הבדיקה

אין לתת לילד לשתות או לאכול, אלא לאחר קבלת אישור מהרופא או מהאחות. לאחר כחצי שעה ניתן לשתות וללכת הביתה.
לאחר הטיפול תונח על המקום תחבושת קרה, למשך מספר דקות.
במידה ויופיע כאב יינתן משכך כאבים, לפי הוראת הרופא.

 

כיצד תנהגו בביתכם


חשוב מאוד להקפיד להגן על האזור המטופל מפני קרינת השמש, באמצעות מסנני קרינה בעלי מקדם הגנה 30 לפחות, לתקופה של חצי שנה.
כמו בכל טיפול רפואי, גם בטיפול לייזר בנגעי עור ובכלי דם בשיטת פוטודרם, עלולות להופיע תופעות לוואי, כגון: התבהרות יחסית של האזור המטופל או הופעת 'כתם' כהה באזור המטופל, אשר לרוב יחלוף תוך מספר חודשים. כמו גם, הצטלקות העור שמעל הנגעים וסימנים בעלי גוון סגול אשר עלולים להופיע מיד לאחר הטיפול ויחלפו כעבור מספר ימים.
למידע נוסף על הסרת כתמים אדומים (המנגיומות) ונגעי עור מהפנים אצל ילדים
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול בצלקות היפטרופיות וקליאידיות

הטיפול ניתן ב:

רקע


הסרת נגע מעור או מרקמה תת- עורית נעשית לצורך אבחנה, טיפול, שיפור מראה אסתטי או בשל אי נוחות שהנגע גורם. הנגעים יכולים להיות שפירים או בעלי תכונות ממאירות.
בחירת השיטה להסרת הנגע תלויה בגודל הנגע, צורתו, מראהו, מיקומו בגוף ובשאלה האם קיים חשד לממאירות. הסרת נגע כירורגית מתבצעת בשתי שיטות: האחת היא כריתה כירורגית עם או בלי בקרה מיקרוסקופית בחתכים קפואים והשנייה - כריתת הנגע לפי שיטת 'מוז' (MOHS)​.
השיטה נבחרת בהתאם לסוג הנגע, להנחיות המקובלות ולפי החלטת הרופא.

 

לפני הניתוח


יש להיות בצום מלא מהשעה 24:00, אלא אם נאמר אחרת.
בבוקר הניתוח יש להתרחץ וללבוש חלוק ירוק.

 

במהלך הניתוח


ניתוח להסרת נגע מהעור מבוצע בהרדמה מקומית ולעיתים רחוקות יותר, בהרדמה אזורית או כללית. עם זאת, בערב הניתוח ישוחח איתכם רופא מרדים ויחליט, בשיתוף פעולה עימכם, מהי ההרדמה המתאימה.
היקף הכריתה יושפע מתכונות הנגע שהוזכרו. האזור החסר ישוחזר ע"י קירור שולי החתך ותפירתם בתפירה ראשונית. במקרה של חסר, שאינו ניתן לשחזור ע"י תפירה צד לצד, ישוחזר אזור הכריתה ע"י הזזת עור מאזור סמוך (מתלה) או באמצעות השתלת עור​ שנלקח מאזור אחר (שתל). במקרה של תפירה ראשונית, גודל הצלקת הנותרת עשוי להיות עד פי שלושה מגודל בסיס הנגע, או גדול יותר, במקרה של שחזור ע"י מתלה או שתל. במקרים בהם לא מתבצע שחזור (תפירה של שולי הכריתה), נותר פצע הניתוח פתוח. הריפוי נמשך, בדרך כלל, מספר שבועות.
לאחר הניתוח תילקחו לחדרכם במחלקת כירורגיה פלסטית.

 

לאחר הניתוח


אחיות המחלקה תעקובנה אחר מצבכם באופן סדיר. יבוצע מעקב מדויק אחר מתן שתן ספונטאני בבקבוק או דרך קטטר שתן.
עקב היותכם בצום, תקבלו עירוי נוזלים דרך הוריד.
מלווה אחד יוכל להישאר לצידכם במשך הלילה, באישור אחות אחראית.
חשוב לשכב עם תזוזה מינימאלית באזור בו בוצעה השתלה.
במידה וההשתלה היא באזור הגפה - הגפה תהיה מורמת על כרית.
במידה והסרת הנגע באזור הראש, הראש יהיה מורם בזוית של º45.
הירידה מהמיטה אסורה, אלא בלווי האחות.
ביום שלאחר הניתוח, ייעשו הרחצה והטיפול במיטה, כדי למנוע תזוזה מיותרת של השתלים.
ביום השני שלאחר הניתוח ייפתחו החבישות עד גילוי ההשתלות והן יירחצו במים וסבון.
לאחר שמעריכים את אחוזי קליטת ההשתלה, חובשים את הפצע אחת ליום. במידה ויתפתח זיהום, תבוצע חבישה עם תמיסה אנטיביוטית.

 

טיפול בכאב


לאחר הסרת הנגע מהעור עלולים להופיע כאבים באזור הניתוח. האחות תעקוב אחר עוצמת הכאב באופן שוטף ובמידה ויידרש, תינתן תרופה נגד כאבים.
הקלה בכאב תאפשר נשימה קלה יותר ואוורור יעיל של הריאות.

 

כיצד תנהגו בביתכם


אישור על חופשת מחלה יינתן על ידי הרופא המטפל, ביום השחרור.
לאחר כשבוע מיום הניתוח תוזמנו לביקורת במרפאת כירורגיה פלסטית, לצורך הסרת הסיכות או התפרים, באם ישנם. באזור התורם, ממנו נלקח העור, לא תפתח החבישה למשך 14-10 ימים. בעת הרחצה והטיפול האזור יכוסה עם שקית ניילון. החבישה תוחלף רק אם יופיעו סימני זיהום (הפרשה מרובה בצבע ירוק-צהוב, בעלת ריח אופייני).
כעבור שבועיים יהיה העור באזור זה שונה מצבעו המקורי.
במידה ויופיעו כאבים ניתן להיעזר בכדור אקמול או אופטלגין.
יש להימנע מחשיפת הצלקת לשמש.
בשנה הראשונה מומלץ למרוח מקדם הגנה (מס' 60) בימים חמים.
יש לשמן את הצלקות במשחה שומנית , נטולת אלכוהול.
בכל מקרה של הסרת נגע מהעור, תיוותר צלקת. צורת הצלקת תלויה באזור בו בוצעה הכריתה, במבנה העור ובתגובה לריפוי פצעים של כל חולה.
קיימים מקרים בהם יש צורך בכריתה חוזרת של אזור הנגע, בהתאם לתשובה הפתולוגית.
חשוב לזכור, כי לצורך קליטה מוצלחת של השתלים יש להימנע ככל האפשר מתזוזה באזור ההשתלה. מומלץ להרים את הגפה על גבי כר ולקבעה בתנוחה נוחה.
למידע נוסף על ניתוח להסרת נגע מהעור

רקע


העור הינו האיבר הגדול ביותר בגוף האדם, המכיל תערובת גבוהה של תאים וחלבונים ייחודיים, ה'מאומנים' להילחם בזיהומים חיצוניים.
השתלת עור הינו תהליך קשה ומסוכן, המתבצע בשני אזורים:
1. האזור התורם, ממנו נלקח העור הבריא הנועד להשתלה.
2. האזור המושתל, עליו יושתל העור הבריא.

 

לפני הניתוח

יש להיות בצום כולל שתייה החל מחצות בלילה שלפני הניתוח

 

הניתוח

בערב הניתוח ישוחח עימכם הרופא המרדים ויחליט, בשיתוף פעולה עימכם, מהי ההרדמה המתאימה ביותר עבורכם.
בשלב הראשון של הניתוח, ינוקה האזור המנותח עד לקבלת שכבה נקייה. פעולה זו נקראת 'הטרייה'.
בשלב השני ייבחר האזור התורם. בדרך כלל, יילקח העור מאזורים בריאים, כמו הירך או השוק.
לאחר בחירת האזור התורם, ינוקה האזור על ידי חומר מחטא ותילקח פיסת עור בגודל הרצוי. בדרך כלל, יועבר העור במכשיר שירשת אותו (יעשה בו חורים), כדי להגדיל את שטח הפנים של פיסת העור וכדי לכסות מקסימום שטח מושתל בכמות מינימאלית של עור.
בשלב האחרון, מניחים את העור על האזור המושתל ומדביקים או מהדקים אותו עם סיכות הנצמדות לשתל ומקבעות אותו.
לאחר הניתוח תועברו למחלקת כירורגיה פלסטית להמשך טיפול ומעקב.

 

אחרי הניתוח


בשעות הראשונות שלאחר הניתוח, תעקוב אחות המחלקה אחר מצבכם הכללי עד להתאוששות מלאה.
כיוון שתהיו בצום תקבלו עירוי נוזלים דרך הוריד, עד שיותר לכם לאכול.
מעקב מדוייק אחר שתן יבוצע על ידי שתן ספונטני בבקבוק או דרך קטטר.
הירידה מן המיטה אסורה. יש להקפיד על תזוזה מינימאלית של האזור בו בוצעה השתלת העור כדי לאפשר לשתלים להיקלט. הרחצה והטיפול ביום שלאחר הניתוח ייעשו במיטתכם.
מלווה אחד יוכל להישאר לידכם בלילה, באישור אחות אחראית.
החל מן היום השני שלאחר הניתוח, ייפתחו החבישות אחת ליום כדי לעקוב אחר קליטת השתל. במידה ויתפתח זיהום, תבוצע החבישה עם תמיסה אנטיביוטית.
הסיכות, באם ישנן, יוסרו כשבוע לאחר הניתוח.
באזור התורם לא תיפתח החבישה במשך 10-14 יום.

 

טיפול בכאב


האחיות במחלקת כירורגיה פלסטית יעקבו אחר עוצמת הכאב באופן שוטף ותינתן לכם תרופה משככת כאבים בהתאם.

 

כיצד תנהגו בביתכם


כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח להשתלת עור תוזמנו למרפאת החוץ בקריה הרפואית רמב"ם, לצורך ביקורת.
אישור על חופשת מחלה, מיום אשפוזכם ועד ליום הביקורת במרפאה, יינתן לכם על ידי הרופא המטפל, על פי שיקול דעתו.
במידה ויופיעו כאבים ניתן להיעזר בתרופות לשיכוך כאב (אקמול או אופטלגין).
עליכם להימנע מחשיפת הצלקת לשמש. בשנה הראשונה מומלץ למרוח מקדם הגנה מס' 60 בימים חמים.
יש לשמן את הצלקות במשחה שומנית ללא אלכוהול.
למידע נוסף על ניתוח להשתלת עור

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוח לשיחזור שד

הטיפול ניתן ב:

רקע

ניתוח מיקרוגרפי בשיטת MOHS מהווה את שיטת הניתוח היעילה ביותר לטיפול בסרטן תאי בסיס (BCC), וסרטן תאי קשקש SCC) ).

במהלך הניתוח נכרתות בכל פעם שכבות דקות מן הרקמה הנגועה בגידול, ועוברות מיפוי במעבדה סמוכה לחדר הניתוח. בעזרת המיפוי ניתן להבחין מתי נכרת הגידול במלואו.

עם סיום הכריתה, מתבצע שחזור של האזור שנכרת באמצעות שתלים.

ניתוח מיקרוגרפי מתבצע בחדר ניתוח אמבולטורי, תחת הרדמה מקומית. בזמן המיפוי והבדיקה של הנגע, תתבקשו לעבור לחדר ההמתנה של חדר הניתוח. שם, תוכלו לקרוא או לאכול ארוחה קלה.

לא ניתן להעריך מראש את ממדי הכריתה וחוסר הרקמה שיוותר לאחר הניתוח, ומכאן שגם לא ניתן להעריך כמה זמן ימשך הניתוח. באופן כללי, ניתוח מיקרוגרפי יכול להמשך בין שעתיים לשמונה שעות.

שעורי הריפוי בניתוח מוס (MOHS) גבוהים בהשוואה לכריתת נגעים רגילה, ושיעורי הישנות הגידול נמוכים ביותר. כמו כן, השיטה מאפשרת שמירה על מירב הרקמה הבריאה.


כמו בכל ניתוח, גם כאן עלולים להופיע תופעות לוואי וסיבוכים:

  • דימום באזור הניתוח. במרבית המקרים ניתן להתגבר על הדימום באמצעות לחץ מקומי של כ20- דקות, ו/או קרור המקום.
  • אודם ונפיחות באזור הניתוח.
  • כאבים.
  • שטפי דם (נספגים עם הזמן).
  • שינויים במראה החיצוני עקב נפיחות מקומית (זמניים בדרך כלל).
  • זיהום מקומי.
  • פתיחת התפרים.
  • אי קליטת המתלה או השתל.

לפני הניתוח

  • עליכם להמשיך לקחת תרופות קבועות, פרט לתרופות נוגדות קרישה (אספירין, קומאדין, קארטיה)
  • בבוקר יום הניתוח ניתן לאכול ארוחת בוקר קלה.
  • תכשיטים ודברי ערך יש להשאיר בבית.
  • רצוי להגיע בלבוש נוח להחלפה.
  • יש להביא גרביים חמות.
  • רצוי להגיע עם מלווה, אשר יורשה לשהות עמכם בזמן ההמתנה.
  • כאמור, שהייתכם בחדר ניתוח אמבולטורי יכולה להמשך בין שעתיים לשמונה שעות – לכן כדאי להצטייד בחומר קריאה וארוחה קלה.
  • יש להקפיד על התחייבות מתאימה מקופת החולים.
  • יש להביא תוצאות בדיקות רפואיות (באם התבקשתם לבצען).

במהלך הניתוח


בחדר הניתוח האמבולטורי תתקבלו על ידי הצוות המקצועי (רופאים ואחיות), אשר ילוו אתכם במהלך היום ויעשו כמיטב יכולתם על מנת להקל את שהייתכם במקום.

הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית.

במהלך הניתוח נכרתת הרקמה הנגועה בגידול בשכבות דקות, בהיקף ובעומק. הרקמה שנכרתה עוברת מיפוי ועיבוד מיקרוסקופי במעבדה הסמוכה לחדר הניתוח, ע"י הרופא המנתח. במידה ומסתבר כי הגידול לא הוצא בשלמות, מבוצעים חתכים נוספים עד לכריתה מלאה של הגידול.

בתום הניתוח מתבצע שיחזור של האזור שנכרת.

השחזור מתבצע באמצעות תפירת שולי הניתוח או על ידי הזזת עור מאזור סמוך לפגם, ולעיתים גם ע"י שתילת עור. בשיטה זו הרקמה הבריאה, שאינה נגועה ע"י הגידול, נשמרת בצורה מרבית.

לאחר הניתוח


בסיום הניתוח תקבלו הדרכה על המשך הטיפול בבית.

כיצד תנהגו בביתכם

כשבוע עד שבועיים לאחר הניתוח תוזמנו לביקורת, לשם הסרת התפרים.
ההחלמה לאחר הניתוח תלויה במיקום ומורכבות הניתוח.
לעיתים לא תתאפשר יציאה מהבית עד להעלמות כל הסימנים החיצוניים, כגון: נפיחויות ושטפי דם.
למידע נוסף על ניתוח מיקרוגפי בשיטת MOHS

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על תיקון אפרכסת האוזן ביילודים

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על תיקון האוזן החיצונית

רקע

מטרותיו של ניתוח מתיחת בטן הינן להסיר עודפי עור מהבטן וחיזוק שרירי הבטן. ניתוח זה שכיח אצל נשים שעברו הריונות עם עוברים גדולים או תאומים, וכן אצל מטופלים שעברו ירידה קיצונית במשקל אם באמצעות דיאטה או בניתוח. מטופלים אלה עלולים לסבול מעודפי עור בשיפולי הבטן. רצוי להגיע לניתוח זה אחרי שמגיעים למשקל המינימלי האפשרי ולאחר סיום פרק הלידות.

 

 

 

 

 

א - שרירי הבטן הישרים

ב - חתך ניתוחי עליון​​

 

 

 

 

 

 

 

 

א - השרירים נתפרים זה אל זה

ב - הטבור נתפר למיקומו הנכון

ג - הצלקת בסוף הניתוח, בחלקה
התחתון של הבטן​​

 

 

 

הניתוח למתיחת והידוק דופן הבטן מבוצע, בדרך כלל, כמוצא אחרון לאחר שירידה במשקל ופעילות גופנית לא עזרו, אך חשוב לציין כי הוא אינו תחליף לדיאטה והתעמלות.
לעיתים, ניתן לערוך גם שאיבת שומן במהלך ניתוח למתיחת בטן, אם כי יש לבצע זאת בהשגחה יתרה, עקב עלייה בשיעור הסיבוכים בשילוב שני ניתוחים אלה.

ניתוח למתיחת בטן ניתן לעשות כמעט בכל גיל, אולם מחלות רקע הינן גורם סיכון משמעותי.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליכם לדווח על מצב בריאותכם, ניתוחים קודמים, תרופות שהנכם נוטלים ורגישות ידועה לתרופות.

במהלך המפגש יצלם המנתח את האזור המיועד לניתוח, לצורך תכנון הניתוח.


לפני הניתוח

תתבקשו לבצע בדיקות דם בסיסיות, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה. במידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות.

  • יש להפסיק עשון כליל לפחות חודשיים בטרם הניתוח!
  • חשוב להימנע משימוש באספירין, עישון ושתיית אלכוהול, כשבועיים לפני הניתוח.
  • עליכם לרכוש חגורת לחץ (מחוך), אותה תצטרכו ללבוש למשך כחודש לאחר הניתוח.
  • יש להכין בבית אופטלגין בכדור או בשתייה (במידה ואינכם רגישים לתרופה זו) וכדורי אקמול.
  • בבוקר הניתוח יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור הבטן.
  • יש להיות בצום של שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח (כולל מים), אולם ניתן ללעוס מסטיק.
  • מומלץ לבוא בביגוד ונעליים נוחים.

במהלך הניתוח


ניתוח זה מתבצע בהרדמה כללית. מבצעים חתך ארוך מאוד לרוחב כל הבטן בחלקה התחתון, וכן חתך המבודד את הטבור. לעיתים, כאשר קיימים עודפי עור גם בגב, יבוצע החתך סביב כל הגוף. מרימים את כל עור הבטן ומותירים את הטבור מחובר בתחתיתו. בשלב זה, מחזקים את השרירים של הבטן כך שהם הופכים להיות מהודקים. מסירים את עודפי העור, יוצרים פתח חדש לתוכו מחדירים את הטבור ותופרים. מותירים שני נקזים בחלק התחתון של הבטן.


לאחר הניתוח

עם סיום הניתוח, תועברו ליחידת ההתעוררות למשך מספר שעות, ובהמשך למחלקת האשפוז, לצורך השגחה צמודה על מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן, מעקב אחר לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.
עם ההתעוררות תרגישו אי נוחות ומתח באזור הבטן. טיפול תרופתי הכולל טיפול בכאב יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.
לאחר שתתעוררו לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ובהדרגה גם לאכול.
אחיות המחלקה יסייעו בידכם לרדת מן המיטה, עוד באותו ערב.
לעיתים, תמצא הפרשה דמית קלה על הסדין – אל בהלה!
לאחר הניתוח נראה האזור המנותח כמו לאחר חבלה, עם שטפי דם וכתמים נרחבים. תוך כמה שבועות ייעלמו שטפי הדם, אולם יחלפו עוד מספר חודשים עד לקבלת התוצאה הסופית.
בדרך כלל נותרים באשפוז למשך לילה אחד, והשחרור מבית החולים יעשה ביום שאחרי הניתוח.
התפרים הינם תפרים נספגים ותוך כחודש ניתן לחזור לפעילות מלאה. את הנקזים מוציאים ביום השלישי והשביעי או בהתאם לכמות ההפרשה מהם.


כיצד תנהגו בביתכם

עם שחרורכם תקבלו הנחיות כיצד לרוקן ולמדוד את כמות ההפרשה מהנקז, מדי יממה.

לביקורת ראשונה במרפאות החוץ תוזמנו לשם להוצאת הנקז הראשון. לביקורת נוספת, לשם הוצאת הנקז השני, תוזמנו כשבוע לאחר הניתוח.

ניתן ורצוי להתקלח ביום שאחרי הניתוח.

במידה ותחושו כאב, היעזרו במשככי כאבים. בימים הראשונים מומלץ להשתמש בהם עוד לפני שהכאב מגיע לרמות גבוהות. מומלץ ליטול אופטלגין (בכדור או בשתייה), כל שש שעות, ולהוסיף ביניהם כדור אקמול במידת הצורך.

אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין, ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטרואידלים (NSAID), כדי לא לגרום לדימום במקום הניתוח.


סיכונים וסיבוכים אפשריים

כמו בכל ניתוח עלולים להתפתח מספר סיבוכים וביניהם:
  • זיהום
  • דימום
  • נמק הטבור או של חלק מהעור שמתחת לטבור (קורה בעיקר אצל מעשנים), על כן לחייב הפסקת עישון חודשים טרם הניתוח
  • תסחיף שומן לריאות (בעיקר כאשר משלבים שאיבת שומן בניתוח)
  • קריש דם לריאות
  • פתיחת תפרים
  • הצטברות נוזלים בדופן הבטן
  • צלקות לא אסתטיות
  • אסימטריה
  • חוסר תחושה בעור הבטן

במקרים הבאים יש להודיע מייד לצוות המטפל במחלקת כירורגיה פלסטית:

  • חום מעל c º 38
  • אודם מקומי ניכר
  • קוצר נשימה​
למידע נוסף על ניתוח לתיקון אסתטי של הבטן - מתיחת בטן

רקע


ניתוח הגדלת חזה הפך להיות הנפוץ ביותר ברפואה האסתטית בשנים האחרונות. זאת מכיוון שמדובר בניתוח הנותן תוצאות משביעות רצון, עם מעט סיבוכים יחסית. בנוסף לכך חל שיפור באיכות השתלים בהם נעשה שימוש. ניתוח להגדלת החזה הינו פעולה כירורגית במהלכה מוכנסים שתלים העשויים ממעטפת סיליקון, ובתוכה סיליקון בצורת ג'ל, ממוצק קלות (קוהסיבי) אשר אינו נוטה ליזול גם אם המעטפת נפגמת.

מטרת השתלים יכולה להיות:

  • מילוי שד שתוכנו "התרוקן" לאחר לידה, או ירידה ניכרת במשקל.
  • יצירת שד גדול יותר אצל אותן נשים אשר אצלן השד לא התפתח לגודל הרצוי.

במידה ובנוסף להתרוקנות של השד מתוכנו נצפית גם נפילה (פטוזיס) ניתן לשלב עם ניתוח ההגדלה גם את הניתוח להרמת השד. יש לזכור, שניתוח להרמת השד, מותיר צלקות נראות לעין סביב הפטמה ובקו ישר היורד מהעטרה לקפל שמתחת השד, המראה של הצלקות הללו, עלול להרתיע, ויש להידרש לכך לפני ההחלטה על הניתוח.

קיימים שתלים בולטים בעלי פרופיל גבוה, ושתלים בולטים פחות בעלי פרופיל בינוני. יש העושים שימוש גם בשתלים אנטומיים, בהם החלק הפונה כלפי מטה מעובה ביחס לחלק העליון והם מעט נוקשים יותר. הבחירה בין השתלים נעשית בהתאם לנתונים הטבעיים של המנותחת.

 

 

 

 

א - שריר בית החזה

ב - שתל סיליקון המוכנס מעל לשריר

ג - קו החתך התת-שדי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א - שתל המוכנס מתחת לשריר

ב - שריר בית החזה מכסה את חלקו העליון של השתל​

ג - קו החתך​

 

 

 

 

בוצעו מחקרים רבים שהוכיחו את הבטיחות של שתלי הסיליקון והיום אין סבורים כי יש קשר בינם לבין סרטן השד או למחלות נדירות אחרות. הוכחות מדעיות אלה ייתרו למעשה את השימוש בשתלים המכילים מים פיזיולוגיים במקום הסיליקון, לצרכים אסתטיים ושחזוריים.

לפני כל הליך כירורגי שמטרתו שיפור האסתטיקה של הגוף, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח. בשיחת היכרות זו, תתבקשי להציג את ציפיותייך מהניתוח. הרופא מצדו, ידגיש כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות.

יציבות נפשית הינה תנאי הכרחי לניתוח. הרופא המנתח צריך להיות בטוח כי המטופל שלפניו מבין, ששיפור המראה האסתטי לא יגרום לשיפור מהותי בתחומים אחרים בחייו.
ציפייה ליצירת שינוי דרמתי באיכות החיים, הפרנסה או היחסים, בעקבות ניתוח לשיפור אסתטי בגוף, תגרור אכזבה גדולה, שעלולה להתפתח למצב נפשי קשה.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר לך על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליך לדווח על מצב בריאותך, ניתוחים קודמים, היסטוריה של סרטן השד במשפחה, תרופות שהנך רגישה אליהן וכדומה.

סוג השתלים, גודלם, מיקומם ודרך הכנסתם, ייקבעו אחר דיון משותף בינך לבין הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונותייך ומתוך התחשבות בנתוני גופך.


לפני הניתוח

  • עד למועד הניתוח תתבקשי לבצע בדיקות דם בסיסיות, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה. כמו גם הדמייה של השדיים (אולטרסאונד או ממוגרפיה-בגיל מבוגר יותר), במידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות.
  • עלייך לרכוש חזייה נוחה. מומלץ שתהיה בעלת רכיסה קדמית ובעלת צבע שחור, שעוזר להסתיר את ההפרשות. יש ללבוש את החזייה במשך חודש ימים, יום ולילה.
  • מומלץ להכין בבית כדורי אופטלגין (במידה ואינך רגישה לתרופה) וכן כדורי אקמול.

ביום הניתוח

  • יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור בית החזה.
  • יש להיות בצום (כולל מים) שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח. ניתן ללעוס מסטיק.
  • מומלץ להגיע עם ביגוד ונעליים נוחים וכן חולצה עם רכיסה קדמית.

במהלך הניתוח
בחדר הניתוח ירכיב הרופא המרדים עירוי על ידך, דרכו יוזרקו חומרי ההרדמה וטיפול אנטיביוטי מונע. הניתוח מתבצע לרוב בהרגעה עמוקה ולא בהרדמה כללית, מה שמקל על ההתאוששות לאחר הניתוח. מבחינתך, את ישנה ואין סכנה של יקיצה בטרם עת.

השתלים מוחדרים בדרך כלל דרך חתך קטן יחסית בגבול התחתון של השד. השתל מוחדר דרך כיס שהמנתח יוצר מתחת לשד, או, אצל נשים רזות במיוחד, מתחת לשריר. התפירה היא בתפרים הנספגים עצמונית. מיד לאחר הניתוח תולבשי בחזייה שרכשת מבעוד מועד.

לאחר הניתוח


עם סיום הניתוח, תועברי ליחידת ההתעוררות למשך מספר שעות, לצורך השגחה צמודה על מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן, מעקב אחר לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.

עם ההתעוררות יורגש בדרך כלל כאב, כובד ולחץ בבית החזה. טיפול תרופתי, הכולל טיפול בכאב, יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.

לאחר תקופת התאוששות קלה ובאישור הרופא המרדים, תועברי למחלקת האשפוז.

לאחר שתתעוררי לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ולאחר מכן גם באכילה.

אחיות המחלקה יסייעו בידייך לרדת מן המיטה.

השחרור מבית החולים יעשה, ביום הניתוח או ביום שאחריו, בהתאם למצבך.

בימים הראשונים אחר הניתוח:


בשבוע הראשון השד יהיה קשה ורגיש. תחושי נפיחות, כאב וגודש, כמו לפני הנקה. השיפור יהיה הדרגתי.

מומלץ להיעזר במשככי כאבים. בימים הראשונים יש להשתמש בהם עוד לפני שהכאב מגיע לשיאו. מומלץ ליטול כדור אופטלגין כל שש שעות, ואם הכאב מופיע לפני כן, ניתן להשתמש באקמול.

אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטירואידלים ((NSAID, בכדי לא לגרום לדימום.

תקבלי טפול אנטיביוטי למשך השבוע הראשון (כדורים).

יש לרחוץ את החזה רק ביום השלישי שלאחר הניתוח.

על התפרים יש פלסטרים אשר אינם יורדים ברחצה, יש להותירם במקומם.

מומלץ להימנע מהנעת הזרועות (פרק הכתף) במשך השבוע הראשון, כדי למנוע דימום והצטברות של נוזלים באזור השתל.

את אזור החתך ניתן לרפד באמצעות "תחתונית", כך יפחת הלחץ של החזייה על מקום רגיש זה.

הסרת החזייה במשך החודש הראשון היא לצרכי כביסה ורחצה בלבד.

בשלב זה החזה נראה נפוח ובלתי טבעי. יעברו עוד מספר חודשים עד אשר יתרכך ויראה טבעי יותר.

ביקורות במרפאה


לביקורת הראשונה תוזמני, בד"כ, כשבוע אחר הניתוח.
ביקורת נוספת תעשה כעבור שבועיים .
כ-3 שבועות אחר הניתוח יש להתחיל בבצוע מסאג' יסודי של השדיים, לפחות פעם ביום, כדי למנוע את תופעת התקשות השדיים.

בהמשך, תיקבע תדירות הביקורות בהתאם למצב. אין משך זמן קבוע מראש להחלפת השתלים. אם הכל תקין השתלים יכולים להיוותר במקומם למשך כל החיים.

סיבוכים אפשריים

כבכל ניתוח, גם בניתוח הגדלת חזה קיימים סיכונים וסיבוכים, ביניהם ניתן לציין:

  • דימום המחייב חזרה לחדר הניתוח לשם עצירתו
  • זיהום, מדובר בסיבוך נדיר מאד ולרב, טפול אנטיביוטי נוסף, לעיתים דרך הוריד עשוי לועיל, במקרים נדירים בהם הטפול לא מועיל, תדרש הרחקת השתל המזוהם, המתנה של חצי שנה, ואז ניתן יהיה להחליף בשתל חדש.
  • יצירת רקמה חיבורית סביב השתל (קפסולה), שעלולה להתקשות ולהפוך את השד לנוקשה, רגיש או מעוות, מה שמצריך ניתוחים חוזרים שלא תמיד יכולים לפתור את הבעיה.
  • כמו בכל ניתוח אסתטי גם בניתוח זה לא תמיד התוצאה עולה בקנה אחד עם הציפיות. כמו כן, התוצאה לא תמיד נשמרת לאורך שנים. אי לבישת חזייה, שינויים קיצוניים במשקל, הריונות והנקות עלולים לשנות את צורת השד ולגרום ל"נפילה" שלו, שתצריך בעתיד ניתוח להרמת שדיים.
  • חלק מן השד ממוסך בבדיקות ממוגרפיה, אך לא באולטראסאונד וב- MRI ועל כן, אחר הגדלה יש להשלים את הממוגרפיה עם אחת מהבדיקות הנ"ל.
  • לאחרונה תואר סוג נדיר ביותר של לימפומה בסמיכות למעטפת של שתלים במספר נשים בודדות ברחבי העולם. לא ניתן לקבוע כרגע קשר בין גידול זה לשתל.

במקרים הבאים יש ליצור קשר עם מחלקת כירורגיה פלסטית:

  • חום מעל º 38 צלזיוס.
  • הפרשה מרובה מקו התפרים (אין הכוונה לכתמי דם, המופיעים כמעט תמיד על הפלסטרים.
  • כאב חזק מאד באחד מהשדיים, הבא בפתאומיות ומלווה בהגדלה של אותו שד.

למידע נוסף על ניתוח הגדלת חזה

רקע


ניתוחי חזה הופכים לנפוצים יותר ויותר ברפואה האסתטית בשנים האחרונות. מדובר בניתוחים עם מעט סיבוכים בדרך כלל המביאים לשביעות רצון גבוהה של המטופלות.
ניתוח הרמת חזה דומה בעיקרו לניתוח להגדלת החזה אך יכול להתבצע גם ללא הכנסת שתל סיליקון. ניתוח זה דומה גם לניתוח הקטנת חזה, בעיקר עקב הצלקות שהוא מותיר. ראו דף ניתוח להגדלת חזה ודף ניתוח להקטנת חזה ​באתר זה.
כאמור, החיסרון המשמעותי של ניתוח להרמת השדיים הוא שהוא מותיר צלקות משמעותיות סביב הפטמה, וקו אנכי מהעטרה עד הקו התת שדי.
בדומה למצב בניתוחים אחרים, צלקות הן תכונה אישית המשתנה בין מטופלים. יש היוצרים צלקות כמעט בלתי נראות לעין ויש הנוטים ליצור צלקות אדומות ומגרדות למשך כל החיים. השפעת המנתח על צלקות אלה היא מזערית לכל היותר.

לפני כל הליך כירורגי שמטרתו שיפור האסתטיקה של הגוף, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח. במהלך ההתייעצות תתבקשי להציג את ציפיותייך מהניתוח. הרופא מצידו, ידגיש כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות.
הרופא המנתח צריך לוודא כי המטופלת מבינה כי שיפור המראה האסתטי לא יגרום לשיפור מהותי בתחומים אחרים בחייו. יציבות נפשית הכרחית לניתוח. ציפיות מוגזמות להשפעת הניתוח על כל תחומי החיים עלולה לגרום לאכזבה גדולה ואף להשפיע על המצב הנפשי.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר לך על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליך לדווח על מצב בריאותך, ניתוחים קודמים, היסטוריה של סרטן השד במשפחה, תרופות שהנך רגישה אליהן וכדומה.
סוג השתלים, גודלם, מיקומם ואופן הכנסתם (אם נעשה בהם שימוש), ייקבעו אחר דיון משותף בינך לבין הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונותייך ומתוך התחשבות בנתוני גופך.

 

 

 

​חזה נפול וריק (אופייני אחרי הנקות וירידה במשקל)

 

 

 

 


לפני הניתוח

  • עד למועד הניתוח תתבקשי לבצע בדיקות דם בסיסיות, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה, כמו גם ההדמיה של השדיים (אולטרסאונד, או בגיל מבוגר יותר ממוגרפיה), ובדיקות נוספות במידת הצורך​
  • עלייך לרכוש חזייה נוחה. מומלץ שתהיה בעלת רכיסה קדמית ובעלת צבע שחור, שעוזר להסתיר את ההפרשות. יש ללבוש את החזייה במשך חודש ימים, יום ולילה.
  • ומלץ להכין בבית כדורי אופטלגין (במידה ואינך רגישה לתרופה) וכן כדורי אקמול.
    ביום הניתוח
  • יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור בית החזה.
  • ש להיות בצום (כולל מים) שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח. ניתן ללעוס מסטיק.
  • מומלץ להגיע עם ביגוד ונעליים נוחים וכן חולצה עם רכיסה קדמית.

 

 

 

 

מילוי בשתל ללא הרמה, ישאיר את החזה נפול​​

 

 

 

 


במהלך הניתוח


בחדר הניתוח ירכיב הרופא המרדים עירוי על ידך, דרכו יוזרקו חומרי ההרדמה וטיפול אנטיביוטי מונע. הניתוח מתבצע לרוב בהרגעה עמוקה ולא בהרדמה כללית, מה שמקל על ההתאוששות לאחר הניתוח. את תהיי שקועה בשינה ואין סכנה של יקיצה בטרם עת.

ניתוח זה ארוך משמעותית מניתוח הגדלת חזה . תהליך ההחלמה דומה לזה של ניתוח הגדלה. על החתכים מניחים פלסטרים המוסרים בביקורת הראשונה, לאחר כשבוע ימים.
הרעיון העומד בבסיס הניתוח הינו הקטנת מעטפת השד, תוך הרמה של הפטמה ועטרה למקומם הנכון ושמירה על אספקת הדם והעצבוב שלהם. המשתלים, אם יהיה בהם צורך, יוחדרו דרך אותם חתכים וימוקמו מעל או מתחת השריר בהתאם למבנה השד. התפירה היא בתפרים הנספגים עצמונית, מעליהם מדביקים פלסטרים. מיד בסיום הניתוח תולבשי בחזייה שרכשת מבעוד מועד.

 

 

 

 

כך צריך: שתל בתוספת הרמה​

 

 

 


לאחר הניתוח


עם סיום הניתוח, תועברי ליחידת ההתעוררות ובהמשך למחלקת האשפוז למספר שעות לצורך השגחה צמודה על ההכרה, הנשימה, חמצן, לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.
עם ההתעוררות יורגש בדרך כלל כאב, כובד ולחץ בבית החזה. טיפול תרופתי, הכולל טיפול בכאב, יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.
לאחר שתתעוררי לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ולאחר מכן גם באכילה, ולהיעזר באחיות המחלקה לצורך ירידה מן המיטה.
השחרור מבית החולים יעשה, ביום הניתוח או ביום שאחריו, בהתאם למצבך.

בימים הראשונים אחר הניתוח:


בשבוע הראשון השד יהיה קשה, רגיש ונפוח, ואף עומד באופן בלתי טבעי. תחושי נפיחות, כאב וגודש, כמו לפני הנקה. השיפור יהיה הדרגתי.
מומלץ להיעזר במשככי כאבים. בימים הראשונים יש להשתמש בהם עוד לפני שהכאב מגיע לשיאו. מומלץ ליטול כדור אופטלגין כל שש שעות, ואם הכאב מופיע לפני כן, ניתן להשתמש באקמול.
אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטירואידלים ((NSAID, בכדי לא לגרום לדימום.
תקבלי טפול אנטיביוטי למשך השבוע הראשון (כדורים).
יש לרחוץ את החזה רק ביום השלישי שלאחר הניתוח.
על התפרים יש פלסטרים אשר אינם יורדים ברחצה, יש להותירם במקומם.
מומלץ להימנע מהנעת הזרועות (פרק הכתף) במשך השבוע הראשון, כדי למנוע דימום והצטברות של נוזלים באזור השתל.
את אזור החתך ניתן לרפד באמצעות "תחתונית", כך יפחת הלחץ של החזייה על מקום רגיש זה.
הסרת החזייה במשך החודש הראשון היא לצרכי כביסה ורחצה בלבד.
בשלב זה החזה נראה נפוח ובלתי טבעי. יעברו עוד מספר חודשים עד אשר יתרכך ויראה טבעי יותר.

ביקורות במרפאה​


לביקורת הראשונה תוזמני, בד"כ, כשבוע אחר הניתוח.
ביקורת נוספת תעשה כעבור שבועיים .
כ-3 שבועות אחר הניתוח יש להתחיל בבצוע מסאג' יסודי של השדיים, לפחות פעם ביום, כדי למנוע את תופעת התקשות השדיים.
בהמשך, תיקבע תדירות הביקורות בהתאם למצב. אין משך זמן קבוע מראש להחלפת השתלים. אם הכל תקין השתלים יכולים להיוותר במקומם למשך כל החיים.

סיבוכים אפשריים


כבכל ניתוח, גם בניתוח זה קיימת סכנה למספר סיבוכים, מהם ניתן למנות:

  • דימום המחייב חזרה לחדר הניתוח לשם עצירתו
  • זיהום, מדובר בסיבוך נדיר מאד ולרב, טפול אנטיביוטי נוסף, לעיתים דרך הוריד עשוי לועיל, במקרים נדירים בהם הטפול לא מועיל, תידרש הרחקת השתל המזוהם, המתנה של חצי שנה, ואז החלפה בשתל חדש.
  • יצירת רקמה חיבורית סביב השתל (קפסולה), שעלולה להתקשות ולהפוך את השד לנוקשה, רגיש או מעוות, מה שמצריך ניתוחים חוזרים שלא תמיד יכולים לפתור את הבעיה.
  • כמו בכל ניתוח אסתטי גם בניתוח זה לא תמיד התוצאה עולה בקנה אחד עם הציפיות. כמו כן, התוצאה לא תמיד נשמרת לאורך שנים. אי לבישת חזייה, שינויים קיצוניים במשקל, הריונות והנקות עלולים לשנות את צורת השד ולגרום ל"נפילה" חוזרת שלו, שתצריך בעתיד ניתוח נוסף להרמת השדיים.
  • חלק מן השד ממוסך בבדיקות ממוגרפיה, אך לא באולטראסאונד וב- MRI ועל כן, לאחר הניתוח יש להשלים את הממוגרפיה עם אחת מהבדיקות הנ"ל.
    לאחרונה תואר סוג נדיר ביותר של לימפומה בסמיכות למעטפת של שתלים במספר נשים בודדות ברחבי העולם. לא ניתן לקבוע כרגע קשר בין גידול זה לשתל.
  • כאמור, הצלקות: צבען, מרקמן, ורוחבן אינם ניתנים לחיזוי, בכל מקרה המראה הסופי שלהם מתקבע במשך השנה וחצי הראשונים. לעיתים יש צורך בהזרקות של סטרואידים כדי לשטחן.​

במקרים הבאים יש ליצור קשר עם היחידה לכירורגיה ורפואה אסתטית:

  • חום מעל º 38 צלזיוס.
  • הפרשה מרובה מקו התפרים (אין הכוונה לכתמי דם, המופיעים כמעט תמיד על הפלסטרים).
  • כאב חזק מאד באחד מהשדיים, הבא בפתאומיות ומלווה בהגדלה של אותו שד.
למידע נוסף על ניתוח הרמת חזה

רקע


תהליך הזדקנות הפנים הינו תהליך טבעי ומתרחש בהדרגה. במשך הזמן העור והרקמות שמתחתיו צונחים ומופיעים קמטים ועודפי עור. במיוחד ניכר הדבר באזור העיניים, כאשר הולכים ומתרבים קמטי העור מעל ומתחת לעפעפיים. עודפי שומן שבולטים כלפי חוץ מכבידים על העיניים וגורמים להיווצרות עודפי עור מתחת לעיניים, המכונים "שקיות".

אחת הדרכים להצעיר את מראה הפנים היא באמצעות ניתוח עפעפיים, אשר מטרתו הסרת עודפי עור ורקמת שומן מהעפעפיים, ולמעשה – מתיחת עור הפנים שסביב העיניים.

ניתוח זה איננו מעלים את הקמטים שבצידי העפעפיים ואיננו מרים את הגבות - לשם כך יש לבצע ניתוח של הרמת מצח.

לפני כל הליך כירורגי שמטרתו שיפור האסתטיקה של הגוף, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח. בשיחת היכרות זו תתבקשי להציג את ציפיותייך מהניתוח.

הרופא מצידו, ידגיש בפניך כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות.

יציבות נפשית הינה תנאי הכרחי לניתוח. הרופא המנתח צריך להיות בטוח כי המטופל שלפניו מבין, ששיפור המראה האסתטי בעקבות הרמת העפעפיים לא יגרום לשיפור מהותי בתחומים אחרים בחייו.
ציפייה ליצירת שינוי דרמטי באיכות החיים, הפרנסה או היחסים, בעקבות ניתוח לשיפור אסתטי בגוף, עלולה לגרום למפח נפש ואף להוביל להתפתחות מצב נפשי קשה.

סוג הניתוח, היקפו והטכניקה שתיושם, ייקבעו אחר דיון משותף עם הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונותיכם ומתוך התחשבות בנתונים הגופניים.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר לכם על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליכם לדווח על מצב בריאותכם, ניתוחים קודמים, תרופות שהנכם נוטלים ורגישות ידועה לתרופות. לאחר מכן, יצלם אתכם הרופא המנתח מכמה זוויות.

גיל אינו מהווה מגבלה, אך צריך לזכור שהאלסטיות של העור יורדת לאורך השנים, וכך גם התוצאות הצפויות.

 

 

 

 

 

א - הסרת עודפי עור ושומן מהעפעף העליון

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - תפירת עור העפעף לאחר סיום הפרוצדורה

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א - הסרת עודפי עור ושומן מהעפעף התחתון

 

 

 

 

 

 

 

 

ב - תפירת עור העפעף לאחר סיום

 

 

 

 

 

הפרוצדורה


לפני הניתוח

  • תתבקשו לבצע בדיקות דם, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה. במידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות (כגון:א.ק.ג, צילום חזה, בדיקת ראייה, מבחן דמעות וכו').
  • יש להכין בבית אופטלגין בכדורים או בשתייה (במידה ואינכם רגישים לתרופה זו) וכן כדורי אקמול.
  • יש להיות בצום שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח (כולל מים), אולם ניתן ללעוס מסטיק.
  • מומלץ להגיע בביגוד ונעליים נוחים (רצוי חולצה הנרכסת מלפנים).

במהלך הניתוח


ניתוח עפעפיים מתבצע בהרדמה מקומית עם טשטוש עמוק, כך שלא תחושו כאב, למעט לחץ בתוך העין בעת שליפת השומן.
לפני תחילת הניתוח יסמן המנתח את האזורים המיועדים לניתוח.
רופא מרדים ירכיב עירוי על ידכם, דרכו יינתנו חומרי ההרדמה.

במהלך הניתוח יבוצעו חתכים בקו הקפל של העפעף העליון, ובקו הריסים בעפעף התחתון. מן העפעפיים העליונים יוסר עודף העור, לאחר שהיקף ההוצאה נקבע בשרטוט מוקדם, וכן יוסרו עודפי שומן. פעולה זו יוצרת את האפקט של "הרמת" העפעפיים.
בעפעפיים התחתונים יבוצע חתך מתחת הריסים, העור יורם מעט ודרך החתך יוצאו עודפי השומן הגורם ל"שקיות" מתחת לעפעפיים.

עם סיום ההליך, ייתפרו החתכים בתפרים שעליהם מודבק אגד מדבק. התפרים יוצאו כעבור 3-4 ימים.

לאחר הניתוח


עם סיום הניתוח, תועברו ליחידת ההתעוררות למשך מספר שעות, לצורך השגחה צמודה על מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן, מעקב אחר לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.

עם ההתעוררות תרגישו אי נוחות באזור הניתוח. טיפול תרופתי, הכולל טיפול בכאב, יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.

לאחר תקופת התאוששות קלה ובאישור הרופא המרדים, תועברו למחלקת האשפוז.

לאחר שתתעוררו לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ובהדרגה גם לאכול.

אחיות המחלקה יסייעו בידכם לרדת מן המיטה.

לעיתים, תמצא הפרשה דמית קלה על הסדין – אל בהלה!

השחרור מבית החולים יעשה, בדרך כלל, לאחר מספר שעות.

כיצד תנהגו בביתכם

ם שחרורכם מבית החולים תוזמנו לביקורת ראשונה, בד"כ, כשלושה עד ארבעה ימים לאחר הניתוח, לצורך הוצאת התפרים.

יש לחפוף את השיער מדי יום.

נפיחות ושטפי דם מופיעים זמן קצר אחר הניתוח ומגיעים לשיאם ביום השני אחר הניתוח. בהמשך, הנפיחות יורדת ושטפי הדם יורדים לאזור הלחיים ומשנים את צבעם עד שהם נעלמים (עד כשבועיים לאחר הניתוח).

בימים הראשונים יש לשכב עם ראש מורם.

אחר מספר ימים ניתן לצאת מהבית עם איפור ומשקפי שמש.

יש להימנע ממאמצים גופניים חריגים ומהטיית הראש כלפי מטה.

בימים הראשונים, כדאי להיעזר במשככי כאבים עוד לפני שהכאב מגיע לרמות גבוהות. מומלץ ליטול אופטלגין (בכדור או בשתייה) כל 6 שעות ואם הכאב מחריף - להוסיף כדור אקמול לפני הכדור הבא.

אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטרואידלים (NSAID), כדי לא לגרום לדימום במקום הניתוח.

​לביקורת נוספת תוזמנו כחודש לאחר הניתוח.

סכנות וסיבוכים


כבכל ניתוח גם בניתוח זה עלולים להתפתח מספר סיבוכים:
  • אי השגת התוצאה המקווה
  • זיהום
  • דימום, המחייב לעיתים חזרה לחדר הניתוח כדי למנוע מהלחץ הנוצר לפגוע בעצב הראייה
  • בניתוח עפעפיים עליונים הוצאת עור בכמות רבה מדי עלולה לגרום לבעיה בסגירת העין, וכתוצאה מכך ליובש של הקרנית
  • בניתוח עפעפיים תחתונים הוצאת עור רב מדי עלולה לגרום למשיכה של העפעף כלפי חוץ ודמעת בלתי פוסקת.
  • אסימטריה
  • קו תפרים בולט לעין

במקרים הבאים יש ליצור קשר עם הצוות הרפואי במחלקת כירורגיה פלסטית:

  • חום מעלc º 38
  • אודם מקומי ניכר
  • קוצר נשימה
  • הופעת נפיחות חריגה בצד אחד, תוך זמן קצר, המלווה בכאבים חריגים באותו צד

 

מה כוללים ניתוחי עפעפיים ולמי הם מתאימים? פרופסור יהודה אולמן, מנהל השירות לרפואה אסתטית ברמב"ם, מסביר בצורה בהירה ומובנת בראיון עם הכתבת אפרת אנזל.

 

 

למידע נוסף על ניתוח עפעפיים

​רקע

בשנים האחרונות, הנטייה בטיפולי מילוי קמטים בפנים, בבוטוקס או באמצעים אחרים, היא לכיוון של פעולות אסתטיות זעיר-פולשניות, המאפשרות למטופל/ת לחזור לעבודה ולתפקוד רגיל כמעט מיד לאחר ביצוע הפעולה.

 

 

 

המקומות השכיחים להזרקת הבוטוקס​

 

 

 

 

 

 

 


 

 

 

 

המקומות השכיחים להזרקת חומרי מילוי​​

 

 

 

 

 

קיימים שני סוגים עיקריים של טיפולים למילוי קמטים:

  • שיתוק סלקטיבי של שרירי הבעה
    בטיפול זה משתמשים בהזרקת בוטוקס או חומרים אחרים לצורך שיתוק של שרירים בעלי נחיצות נמוכה בשליש העליון של הפנים. שיתוק של השרירים במצח, הגורמים לקמטים הרוחביים במצח, יביא למראה של מצח חלק וימנע יצירת קמטים בעתיד. כמו כן, שיתוק של החלק הצדדי של השריר הטבעתי של העיניים, זה הגורם לקמטי הצחוק בצידי העין, אף הוא יביא למראה חלק יותר ועשוי למנוע היווצרות קמטים קשי טפול בעתיד. לפי רצון המטופלת ניתן לגרום להרמת מה של צידי הגבות.
  • שימוש בחומרי מילוי
    המטרה הינה מילוי של קמטים ושקעים המופיעים במהלך החיים, כתוצאה מהמימיקה של הפנים, הידלדלות של המרכיבים השונים בעור, כמו גם דלדול כמות השומן התת-עורי.

א. טיפול באמצעות שיתוק סלקטיבי של שרירי ההבעה


לצורך העלמת הקמטים משתמשים בהזרקת בוטוקס. הבוטוקס הנו "רעלן" המחליש את שרירי הפנים היוצרים קמטים, באמצעות השפעה על העצבים.. קיימת חברה נוספת המשווקת את אותו מוצר תחת השם "דיספורט".

האם החומר מסוכן? אין לפחד מהמילה רעלן, שכן מדובר בהזרקה בכמויות מזעריות שאינן גורמות לרעילות בגוף. מדובר בחומר בטוח, שיש ניסיון בשימוש בו זה שנים רבות. החומר מוזרק באופן סלקטיבי לשרירים שאת פעולתם מעוניינים לבטל.

לפני הפעולה


רצוי למרוח קרם מאלחש (EMLA) על מקום ההזרקה כ-45 לפני הפעולה. כמות ההזרקה נקבעת על פי המקומות שלתוכם מעוניינים להזריק, נהוג לחלק את השליש העליות של הפנים ל-3 אזורים: לאזור שמעל האף, שכיווץ השרירים בו גורם ל"קמטי זעף", למרכז המצח, כדי להעלים את הקמטים הרוחביים, ולצידי העניים כדי למנוע את קמטי הצחוק.

מה זמן ההשפעה של הפעולה?
פעילות החומר היא למשך של כ-3 חודשים. לא חייבים, אך אם מעוניינים לשמור על התוצאה זו התכיפות שרצוי לחזור בה על ההזרקות.

תופעות לוואי וסיבוכים


כמו בכל פעולה רפואית גם בזו עלולים להופיע מספר סיבוכים כגון:
  • שטפי דם במקום ההזרקה
  • אסימטריה
  • אי השגת התוצאה הרצויה
  • זיהום במקום ההזרקה
  • לעיתים רחוקות מאד, צניחה של העפעף העליון.
  • הסיבוכים כמו גם הפעולה של החומר הם זמניים והפיכים.


ב. מילוי קמטים ושקעים באמצעות הזרקת שומן עצמי


בתהליך זה ממלאים שקעים וקמטים שנוצרו במהלך החיים באמצעות הזרקת שומן עצמי או תכשיר ייעודי.

תהליך המילוי

  • מילוי באמצעות הזרקת שומן עצמי - תהליך זה דורש שלב של שאיבה של השומן מאזור בו יש די שומן, הכנתו, והזרקתו לאזור הרצוי. חסרונותיה של פעולה זו הוא בכך שיש תהליך נוסף להזרקה, והוא שאיבת השומן מהגוף. חלק בלתי ידוע של השומן עתיד להיספג בתקופה הראשונה, ויתכן צורך בהזרקות נוספות. ההליך מתאים לטיפול בקמטים העמוקים יותר, ולא בשטחיים, והליך ההחלמה ארוך יותר. היתרון הגדול הוא שהתוצאה, לכשמגיעה להתייצבות, נותרת לשנים ארוכות.
  • מילוי בעזרת תכשיר המורכב מחומצה היאלורונית - חומרי המילוי המשמשים כיום למילוי של שקעים, קמטים, וחסרים של הרקמה התת עורית (בלחיים, סנטר, רקות) מבוססים בעקר על חומצה היאלורונית. חומר זה מצוי באופן טבעי במספר רקמות בגוף: עצמות, שרירים, סחוסים ובעור. התכשיר המלאכותי המשמש אותנו, הינו תעתיק מדויק של החומר המצוי בגופנו, ועל כן הסיכוי לתגובות אלרגיות בעקבות הזרקתו הינו נמוך. הערכת הכמות המיטבית להזרקה, וזו תעשה בהתאם לשיקול הרופא המבצע, בתאום עם המטופל. התכשיר נמצא בשימוש קליני מזה מספר שנים, והיות והוא מתפרק, לא צפויות ולא ידועות השלכותיו לטווח הרחוק. התכשירים בהם אנו עושים שימוש קיבלו את אישור ה – FDA בארה"ב.

לאחר הפעולה


תהליך ההחלמה קל יחסית, החומר מכיל הרדמה מקומית, ועל כן הזרקתו איננה מכאיבה, בעקר אם מכינים את המקום על ידי תכשיר המאלחש (מרדים) מקומית.
עם איפור קל, ניתן לשוב לעבודה למחרת היום.

 זמן ההשפעה של הפעולה


החומר ייוותר באזור המוזרק במשך כשנה, אולם מכיוון שלאנשים שונים תגובות שונות, משתנה משך ההשפעה מאדם אחד למשנהו, ואף באותו מטופל התגובה יכולה להיות שונה בזמנים שונים.

 

שימוש בתכשיר להגדלת שפתיים


תכשירים המבוססים על חומר זה הם היחידים (פרט לשומן עצמי) הבטוחים לשימוש גם לשם הגדלת שפתיים.

 תופעות לוואי


קיים סיכון לא גבוה למספר השפעות:
  • שטפי דם ואדמומיות, למשך מספר ימים מועט.
  • תופעות אלרגיות (נדיר ביותר שתופיע תגובה אלרגית לחומר העומד בדרישות לאישור השימוש)
  • שטפי דם, נפיחות או דימום במקום ההזרקה
  • אסימטריה
  • ·צירת גושים, היפרפיגמנטציה וזיהום

לאחרונה ציין ה- FDA תופעות לוואי קשות יותר כחסימה של כלי דם באזורי ההזרקה שבפנים, שעלולים לגרום לנמק של העור במקום הזרקה. הטפול המיידי במקרים אלה יהיה בהזרקה של חומר נוגד (היאלורונידאז). מקרים אלה נדירים ביותר. תוארו גם תסחיפים, העלולים לגרום לעיוורון, כאשר החומר מוזרק לאזור העיניים.

למידע נוסף על הזרקות לעיצוב הפנים - מילוי קמטים ובוטוקס

רקע

תהליך הזדקנות הפנים הוא תהליך טבעי המתרחש בהדרגה. עם התקדמות הגיל, העור מאבד מהאלסטיות שלו. העור, וגם הרקמות שתחתיו, צונחים בהשפעת כח המשיכה של כדור הארץ, ומופיעים עודפי עור, קמטים וכתמים. עודפי עור נותרים גם לאחר אובדן משקל משמעותי.
מטרת הניתוח למתיחת פנים, הנקרא גם ניתוח הרמת פנים, היא עיצוב הפנים ע"י הרמת העור והרקמות שתחתיו, , הידוק שרירי הפנים וסילוק עודפי השומן.

 

 

 

 

 

 

א - קו החתך בקו השיער הקדמי​

ב - "שרירי הזעף" הנהרסים בניתוח

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א - קו החתך בעור

ב - חיזוק הרקמות הרכות שמתחת לפני העור

 

 

 

 

ניתן לשלב ניתוח זה עם ניתוח עפעפיים, הרמת מצח וגבות והזרקות שומן, בעיקר לקמטים היורדים מהאף לפה, שכן אזור זה אינו משתפר עם הניתוח. יש המשלבים גם פילינג של השפה העליונה, שכן גם אזור זה אינו משתפר עם הניתוח. ניתוח זה איננו מעלים קמטים וקמטוטים, גם משאר הפנים, והדרך הנאותה לטפל בהם היא באמצעות קילוף עור (פילינג), אותו מומלץ לבצע מספר חודשים לפני או אחרי המתיחה.
ניתוח מתיחת פנים מחייב הפסקת עישון כחודשיים טרם המועד.

בשלב הראשון לפני כל הליך כירורגי שמטרתו שיפור האסתטיקה של הגוף, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח. בשיחת היכרות זו עליכם להציג את ציפיותיכם מהניתוח. הרופא יסביר כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות.
יציבות נפשית הינה תנאי הכרחי לניתוח. הרופא המנתח צריך להיות בטוח כי המטופל שלפניו מבין ששיפור המראה האסתטי לא יגרום לשיפור מהותי בתחומים אחרים בחייו. ציפייה ליצירת שינוי מקיף בכל תחומי החיים בעקבות ניתוח לשיפור אסתטי אינה ריאלית.

סוג הניתוח, היקפו והטכניקה שבה יתבצע, ייקבעו לאחר דיון משותף ביניכם לבין הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונותיכם ולנתוניכם.
בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליכם לדווח על מצב בריאותכם, ניתוחים קודמים, תרופות שהנכם נוטלים ורגישות ידועה לתרופות. ניתן לבצע את הניתוח בכל גיל, אולם צריך לזכור, שאלסטיות העור יורדת עם השנים, וכך גם איכות התוצאות הצפויות.


הרמת מצח וגבות

בניתוח להרמת הפנים ניתן לשלב ניתוח הרמת מצח והרמת גבות, שמטרתו להתגבר על הקמטים באזור המצח ועל קמטי הזעף בבסיס האף. מטרה חשובה נוספת היא הבאת הגבות למיקומן הנכון, שאצל נשים הוא כ- 1.5 ס"מ מגבול ארובת העין.

לרוב מתבצע חתך בגבול הקדמי של קו השיער, לכן ניתוח מסוג זה לא יתאים לנשים הנוהגות לאסוף את שיערן לאחור ולגברים.

לפני הניתוח


תתבקשו לבצע בדיקות דם ובמידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות (כגון: א.ק.ג, צילום חזה וכו').
חשוב להימנע משימוש באספירין ובנוגדי קרישה, באשור הרופא המטפל, כשבועיים לפני הניתוח.
יש להצטייד באופטלגין ובאקמול ואין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין.
אם הנכם נוהגים לצבוע את שערכם - עליכם לבצע זאת עד שבוע לפני הניתוח.
יש להיות בצום מוחלט שש שעות לפני הניתוח, אולם ניתן ללעוס מסטיק.
יש להגיע עם ביגוד ונעליים נוחים (רצוי חולצה הנרכסת מלפנים).
יש המעדיפים להביא כובע רחב שוליים או מטפחת ראש, לקראת היציאה הביתה.
לפני הניתוח תפגשו עם הרופא המרדים לצורך בדיקה, הסבר וחתימתכם על טופס הסכמה להרדמה.
פגישה נוספת תיערך עם המנתח, אשר יסמן את האזורים המיועדים לניתוח, כמו כן, יבוצע צילום האזור המנותח ממספר זוויות.

לנוטים לפתח "פצעי חום" כתוצאה מהרפס, מומלץ לקבל טיפול מניעתי בכדורים (זווירקס או וולטרקס)

במהלך הניתוח


ניתוח הרמת פנים מתבצע בהרגעה עמוקה בשילוב עם הרדמה מקומית. המרדים ירכיב עירוי על ידכם, דרכו יינתנו חומרי ההרדמה. הניתוח כרוך בביצוע של חתכים בקו הקדמי של השיער באזור הרקות, סביב החלק התחתון של הפאות, בקדמת האוזן, ומאחוריה עד לקו השיער.

דרך החתכים הנ"ל מרימים את העור של הפנים עד חלקם המרכזי וכן את עור הצוואר, בצורה זו מתאפשרת גישה אל השרירים, אותם מחזקים באמצעות תפירתם לעצמם או חיזוק הרקמה החיבורית המקשרת ביניהם, הן בפנים והן באזור הצוואר. בשלב הבא מרחיקים את עודפי העור ותופרים. מותירים נקזים בחלק האחורי של החתך.

במהלך ניתוח הרמת מצח וגבות (בין אם משולב בהרמת הפנים או מבוצע לחוד), מרימים את העור במישור שמעל השרירים, מבטלים את שרירי הזעף, ואז מרחיקים את העור העודף ותופרים בתפרים נספגים.

עם סיום הניתוח חובשים את הפנים, סביב הראש והפנים. צינורות לניקוז ההפרשות יצאו מבעד החבישה, מאחור.
לאחר הניתוח תועברו לחדר התאוששות, שם יבוצע מעקב שוטף אחר לחץ דם, דופק וחום. בהוראת המרדים, תועברו לאשפוז למשך לילה אחד.

לאחר הניתוח

עם ההתעוררות תרגישו לחץ ומתח באזורי הפנים והצוואר. אחיות המחלקה יסייעו על ידי תוספת של משככי כאבים. לאחר שתתעוררו לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ובעזרת האחות תוכלו לרדת מן המיטה.
אין להיבהל מהמצאות הפרשה דמית קלה על הכרית .

למחרת, אם אין דימום רב מרחיקים את הנקזים, מסירים את החבישה, חופפים את הראש ומשתחררים הביתה. זמן ההחלמה הנו כשבועיים. במהלך ההחלמה נוטלים משככי כאבים, הנפיחות ושטפי הדם חולפים בהדרגה. התפרים נספגים ואין צורך להוציאם. באזורי החתכים יוותרו פלסטרים.

כיצד תנהגו בביתכם


עם שחרורכם מבית החולים תוזמנו לביקורת ראשונה, בד"כ כשבוע לאחר הניתוח.
יש לחפוף את השיער מדי יום.
נפיחות ושטפי דם מופיעים כיממה לאחר הניתוח. הם ייעלמו בהדרגה במהלך השבועיים הבאים.
אזורים רבים בפנים יוותרו חסרי תחושה, אולם זו תחזור בהדרגה תוך מספר חודשים.
בימים הראשונים יש לשכב עם ראש מורם.
לאחר מספר ימים ניתן לצאת מהבית עם איפור, אולם לא לבצע מאמצים גופניים ולהימנע מנהיגה ומתנועות חדות.
במשך התקופה הראשונה מומלץ ליטול משכך כאבים (אופטלגין) כל שש שעות.
אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטרואידלים (NSAID), כדי לא לגרום לדימום במקום הניתוח.
אין ליבש השיער עם מייבש שיער בשבועיים הראשונים שלאחר הניתוח.
זמן ההחלמה הוא בדרך כלל כשבועיים, בסיומם תזומנו לביקורת נוספת.
במקרים של חום גבוה (מעל 38 מעלות), אודם מקומי ניכר, קוצר נשימה והופעת נפיחות חריגה וכאבים בצד אחד, יש להודיע לרופא המטפל או לפנות לחדר מיון.

סיבוכים אפשריים


כבכל ניתוח, גם בניתוח מתיחת פנים קיימת סכנה למספר סיבוכים, וביניהם:
  • אי שביעות רצון מהתוצאה המתקבלת
  • זיהום
  • דימום המצריך חזרה דחופה לחדר הניתוח כדי למנוע נזק לעור
  • צלקות נראות לעין אשר עלולות לגרום לגירוד, אצל בעלי נטייה לכך
  • נמק של העור (בעיקר אצל מעשנים והסובלים מיתר לחץ דם ומסכרת)
  • פגיעה, לרוב זמנית, בעצבים
  • אסימטריה
  • פליטה של תפרים פנימיים
  • בהרמת גבות יש להשגיח שלא להרים מדי את הגבות כדי לא ליצור מראה "תמה" במיוחד
למידע נוסף על ניתוח הרמת פנים צוואר ומצח

רקע

הגדלת שדיים אצל גבר (גינקומסטיה) היא תופעה ידועה בגיל ההתבגרות, אולם בדרך כלל התופעה נעלמת עם סיום ההתבגרות. אצל חלק מהגברים נותרות במקום הן רקמת שד והן רקמת שומן היוצרות חזה מוגדל שבמקרים קיצוניים דומה לחזה נשי. מטרת הניתוח להקטנת החזה אצל גברים הינה להיפטר מעודפים אלה.

 

 

 

 

 

​א - קו החתך​

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

א - מקום החדרת הצינור לשאיבה

 

 

 

 

 

 

 

הניתוח כולל שאיבת שומן מהשדיים, המתבצעת דרך פתחים בצדי גבול העטרה והעור עד קו בית השחי הקדמי, ולעתים עד קו עצמות הבריח, עצם החזה וקו בית השחי האחורי.

במקרים מסוימים תתלווה לפעולת השאיבה גם פעולה של כריתת רקמת שד המחייבת הרחבת החתך לרוחב המחצית התחתונה של העטרה.

לקראת ניתוח גניקומסטיה כדאי להיות במשקל הנמוך ביותר האפשרי, שכן ירידה במשקל אחר הניתוח עלולה לגרום לריפיון מחודש של השדיים.

גיל אינו מהוה מגבלה, אולם, מחלות רקע הינן גורם סיכון משמעותי.

כמו לפני כל הליך כירורגי אסתטי תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח. על המטופל להציג את ציפיותיו מהניתוח, ואילו הרופא ידגיש כי מדובר בניתוח להשגת שיפור אסתטי בו אין ערובה להשגת התוצאה המקווה במלואה

הרופא המנתח יבהיר, ששיפור המראה האסתטי לא יגרום לשיפור מהותי בתחומים אחרים בחייו, ואין לתלות בניתוח ציפיות לשינוי דרסטי באיכות החיים.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר לך על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליך לדווח על מצב בריאותך, ניתוחים קודמים, , שהנך נוטל ורגישות ידועה לתרופות.
כהכנה לניתוח המנתח יצלם את האזור המיועד לניתוח.


לפני הניתוח


לקראת הניתוח תתבקש לבצע בדיקות דם בסיסיות, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה. במידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות.

  • חשוב להימנע משימוש באספירין, עישון, ושתיית אלכוהול כשבועיים לפני הניתוח.
  • עליך לרכוש חגורה אלסטית ייחודית שתהווה את החבישה שאחר הניתוח ותצטרך להשתמש בה יום ולילה במשך החודש הראשון אחר הניתוח. את החגורה יש לקחת עמך לניתוח.
  • יש להיות בצום שש שעות לפני הניתוח.
  • נא להכין בבית אופטלגין ואקמול (לאלה שאין להן/ם רגישות לתרופה).
  • לפני הניתוח יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור החזה
  • יש להיות בצום במשך 6 שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח (כולל מים), ניתן ללעוס מסטיק.

במהלך הניתוח


ניתוח הקטנת חזה מבוצע לרוב תחת הרגעה עמוקה בשיתוף עם מומחה בהרדמה. בנוסף מבצעים הזרקה של חומר המכווץ כלי דם ומכיל חומר הרדמה המפחית את הצורך בחומרי הרדמה בעת הניתוח ואת הכאבים שאחר הניתוח.

לרוב מתחילים את הניתוח בשאיבת השומן דרך חתכים משני צידי העטרה (האזור החום שסביב הפטמה). במקרים מסוימים כל ההליך הניתוחי מסתיים בשאיבה זו. אצל חלק מהמטופלים מבצעים חתך במחצית התחתונה של העטרה, ודרך חתך זה מרחיקים את רקמת השד המיותרת.

הניתוח מסתיים בתפרים תוך עוריים נספגים.

לעיתים, כשיש עודף עור ניכר (כמו אחר ירידה קיצונית במשקל), לא ניתן להתגבר על עודף העור הניכר מבלי להרחיקו. פעולה זו תותיר צלקות משמעותיות לרוחב בית החזה, ויש לציין שלעיתים באזור זה הצלקות הינן בולטות מגרדות ומכערות במידה ניכרת, ויש לקחת זאת בחשבון.

לעיתים נדירות משאירים נקזים (צינורות) במטרה לנקז את ההפרשות בימים הראשונים.

אחרי הניתוח

בסיום הניתוח תועבר לחדר התעוררות ולאחר מכן למחלקת האשפוז.

עם ההתעוררות יורגש מתח רב על החזה. ניתן להשתמש במשככי כאבים להקלה.
כיוון שהנך בצום, תקבל עירוי נוזלים דרך הוריד. במחלקה, יעקוב הצוות אחר סימנים חיוניים כמו דופק, לחץ דם, וחום.
כמו כן, יתבצע מעקב שוטף אחר ההפרשות מן הנקזים (אם יהיו), אופיין וכמותן. השחרור מבית החולים הוא בו ביום או למחרת בבוקר.

בבית

ניתן ורצוי להתקלח ביום שאחר הניתוח.
  • בשלב זה עדיין קיימים שטפי דם וסימנים על העור והתוצאה חלקית, יעברו עוד מספר חודשים לקבלת תוצאה סופית.
  • בבית, אין לשכב במיטה. חשוב להתהלך וניתן לבצע פעילויות שאינן דורשות מאמץ. חזרה לפעילות מלאה אפשרית לאחר כשבועיים.
  • אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין, ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כ"מורידי דלקת לא סטרואידלים":(NSAID), כדי לא לגרום לדימום במקום הניתוח.
  • ביקורת ראשונה מתבצעת כשבוע אחר הניתוח או בהתאם למצב ובתאום עם המנתח.
  • במידה ותחוש בכאבים באזור החתך הניתוחי, ניתן להיעזר בתרופות משככות כאב.
    יש להימנע ממאמץ והרמת משאות כבדים.
  • יש להקפיד על לבישת החגורה האלסטית במשך היום והלילה.
  • במידה ויופיעו סימנים חריגים כמו אודם, נפיחות ניכרת, חום גבוה או הפרשות מאזור הניתוח - יש לפנות לרופא המטפל או להגיע לחדר המיון בקריה הרפואית רמב"ם.

טיפול בכאב


כדורי אופטלגין כל 6 שעות, וביניהם אקמול, עשויים לשכך את הכאבים כליל, בימים שאחר הניתוח.

סיבוכים אפשריים


כבכל ניתוח, גם בניתוח זה קיים סיכוי למספר סיבוכים:

  • זיהום, הנפתר בדרך כלל בעזרת טיפול אנטיביוטי
  • דימום המחייב חזרה לחדר הניתוח לעצירתו.
  • הצטברות דם בחלל התת שדי העלולה להצריך ניקוז באמצעות פתיחת תפרים
  • פתיחת תפרים או פעירת שולי החתכים
  • נמק חלקי או מלא של הפטמה
  • אי תחושה בפטמה
  • היוותרות עודפי עור .
  • פגיעה בתחושה בפטמות
  • פטמות/עטרות שקועות .
  • צלקות בולטות ומגרדות
  • אסימטריה
  • אי שביעות רצון מהתוצאה.
  • במקרים של שאיבת שומן , בנוסף לסיבוכים הקודמים ייתכנו : נפיחות רקמות, אי סדירות של העור בעתיד, שינויים בגוון העור ובמקרים נדירים – תסחיף שומני או פגיעה בריאה וקשיי נשימה.
למידע נוסף על גניקומסטיה - הקטנת חזה לגבר

רקע

שאיבת שומן היא פרוצדורה כירורגית שנועדה לפסל את הגוף, על ידי הסרת שומן לא רצוי מאזורים מסוימים.
האזורים שבהם מבצעים שאיבת שומן, בדרך כלל, הם :בטן, ישבן, ירכיים, ברכיים, זרועות, סנטר, לחיים וצוואר. ישנן גם שאיבות שומן המיועדות לגברים עם שדיים מוגדלים. בנושא זה ראו דף טיפול גניקומסטיה - הקטנת חזה לגבר.
בניתוח אין שואבים שומן מאזור מסוים, אלא מסלקים את תאי השומן יחד עם השומן שאותם תאים מכילים. לכן, חשוב מאוד להמשיך ולשמור על מאזן קלוריות ופעילות ספורטיבית לאחר הפרוצדורה, כדי שלא יתווסף שומן בתאי השומן שנותרו באזורים אחרים בגוף.

 

 

 

 

מסומנים האזורים השכיחים לשאיבת שומן
במבט קדמי

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

מסומנים האזורים השכיחים לשאיבת שומן
במבט אחורי

 

 

 

 

 

חשוב להבין שניתוח שאיבת שומן אינו ניתוח להורדת משקל והוא אינו מהווה תחליף לדיאטה ו/או התעמלות. הניתוח מסייע בהסרת שומן מאזורים עקשניים, שמהם לא ניתן להסירו בשיטות קונבנציונאליות, כמו דיאטה וספורט.
המועמדים האידיאלים לניתוח הם: בעלי עור אלסטי, ללא עודף משקל ניכר וללא מחלות רקע. גיל אינו מהוה הגבלה. אולם צריך לזכור, שהאלסטיות של העור יורדת לאורך השנים וכך גם תוצאות הצפויות.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, בה יוסבר לכם על ניתוח שאיבת שומן וסיבוכיו האפשריים, עליכם לדווח על מצב בריאותכם, ניתוחים קודמים, תרופות שהנכם נוטלים ורגישות ידועה לתרופות. לאחר מכן, יצלם הרופא המנתח את האזורים המיועדים לשאיבה, לשם תכנון הניתוח.

מיקום השאיבה, הכמות והטכניקה ייקבעו אחר דיון משותף עם הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונותיכם ומתוך התחשבות בנתונים הגופניים.


לפני הניתוח

  • תתבקשו לבצע בדיקות דם בסיסיות, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה. במידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות
  • חשוב להימנע משימוש באספירין ושתיית אלכוהול כשבועיים לפני הניתוח
  • עליכם לרכוש מחוך (חגורת לחץ) נוח ככל האפשר, אותו תצטרכו ללבוש למשך כחודש לאחר הניתוח
  • יש להכין בבית אופטלגין בכדורים או בשתייה (במידה ואינכם רגישים לתרופה זו) וכן כדורי אקמול
  • יש להתקלח היטב לפני הניתוח ולסבן לפחות פעמיים את אזורי השאיבה
  • יש להיות בצום שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח (כולל מים), אולם ניתן ללעוס מסטיק
  • מומלץ לבוא בביגוד ונעליים נוחים

במהלך הניתוח


לפני הניתוח יסמן הרופא המנתח את האזורים המיועדים לשאיבת השומן. רופא מרדים ירכיב עירוי על ידכם, דרכו יינתנו חומרי ההרדמה. סוג ההרדמה (מקומית, אזורית או כללית) יקבע ביניכם לבין המנתח והמרדים.
לאחר סיום פעולת ההרדמה ולפני השאיבה, מחדירים מתחת לשכבה העור (באזור המוגדר לשאיבה) מים פיסיקאליים, המכילים משככי כאבים וכן אדרנלין.

בשלב הבא מבצעים חתכים קטנים באזורים מוצנעים. דרך החתכים יוחדרו צינוריות מחוררות וקטומות, המחוברות למכונת שאיבה, דרכן נשאב השומן לכלי מדידה ואחסון חיצוני. את גודל הצינוריות ניתן לשנות על פי הצורך.

בתום הניתוח נתפרים החתכים ועל מקום השאיבה מלבישים את חגורת הלחץ שהבאתם עימכם.

לאחר הניתוח

עם סיום הניתוח תועברו ליחידת ההתעוררות למשך מספר שעות, לצורך השגחה צמודה על מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן, מעקב אחר לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.
עם ההתעוררות תרגישו שלגופכם הדוק המחוך. הכאב המורגש דומה להתכווצויות שרירים ומורגש בעיקר בתזוזה. טיפול תרופתי, הכולל טיפול בכאב, יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.

לאחר תקופת התאוששות קלה ובאישור הרופא המרדים, תועברו למחלקת האשפוז.

לאחר שתתעוררו לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ובהדרגה גם לאכול.

אחיות המחלקה יסייעו בידכם לרדת מן המיטה.

לעיתים, תמצא הפרשה דמית קלה על הסדין – אל בהלה!

השחרור מבית החולים יעשה, בדרך כלל, ביום שאחר הניתוח. במקרים מסוימים, ניתן להשתחרר לאחר מספר שעות, בהתאם למצב הבריאותי ובתנאי שקיימת עזרה בבית.

כיצד תנהגו בביתכם


עם שחרורכם מבית החולים תוזמנו לביקורת ראשונה במרפאות החוץ, בד"כ כשבוע לאחר הניתוח.

לפני הביקורת תוכלו להוריד את המחוך, להתקלח, לכבס את המחוך, לייבש וללבוש אותו שוב למשך החודש הקרוב, מלבד בזמן הרחצה.

בשלב זה, האזור המנותח נראה כמו לאחר חבלה עם שטפי דם וכתמים נרחבים. יעברו עוד מספר חודשים עד לקבלת תוצאה סופית והתאוששות העור.

אם תחושו כאב, היעזרו במשככי כאבים. בימים הראשונים מומלץ להשתמש בהם עוד לפני שהכאב מגיע לרמות גבוהות. מומלץ ליטול אופטלגין (בכדור או בשתייה), כל שש שעות ואם יש כאב לפני תום פרק זמן זה, ניתן להוסיף כדור אקמול.

אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין, ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטרואידלים (NSAID), כדי לא לגרום לדימום במקום הניתוח.

לביקורת נוספת תוזמנו כעבור חודש מיום הניתוח.


סיבוכים אפשריים

גם בניתוח שאיבת שומן, כבכל ניתוח, קיים סיכון למספר סיבוכים אפשריים:

  • אי מילוי הציפיות מן הניתוח. יש להדגיש שבעיקר בגיל המבוגר יותר, כאשר העור פחות אלסטי, עלולים להיווצר קפלי עור במקום שנשאב, ולעיתים שקעים.
  • זיהום
  • דימום רב מהמצופה עד לצורך של מתן עירוי דם
  • תסחיפי שומן לריאות
  • לעיתים נדירות מאוד, בשאיבה מן הבטן עלול צינור השאיבה לחדור למעיים, סיבוך שיצריך פתיחת בטן דחופה וטיפול באיברים שניזוקו
  • אסימטריה

במקרים הבאים יש ליצור קשר עם הצוות הרפואי במחלקת כירורגיה פלסטית:

  • חום מעל c º 38
  • אודם מקומי ניכר​

למידע נוסף על שאיבת שומן

רקע

אוזניים בולטות עלולות להוות בעיה מטרידה לילדים ההופכים למטרה ללעג של חבריהם, וגם למבוגרים. ניתוח הצמדת אוזניים לתיקון מראה האוזניים הבולטות נועד לתת מענה לבעייה זו.

אפרכסות האוזניים יכולות להיות בולטות ומרוחקות מן הקרקפת משתי סיבות:
  • עודף של סחוס באזור שסביב תעלת השמע​
  • העדר הקפל הנמצא באופן טבעי בסחוס ממנו מורכבת האפרכסת
    לעתים קיימים שני המרכיבים ולעיתים רק אחד מהם. העדר הקפל הוא הסיבה השכיחה מבין השתיים. כיום , כדי לתקן עיוות זה אין צורך בביצוע חתכים נרחבים המותירים צלקת ארוכה בחלק האחורי של האפרכסת. צלקת זו עלולה להיות, אצל אלה הנוטים לכך, בולטת ומגרדת כמעט ללא אפשרות טיפול.

כדי להתגבר על עודף הסחוס, יבוצע חתך מוגבל בחלק האחורי של האפרכסת, דרכו מרחיקים אותו, ולאחר מכן אזור זה נתפר בתפרים נספגים. כדי לעצב את הקפל החסר משחילים תפרים דרך חתכים זעירים ב-2 צידי הקפל המיועד, תפרים אלה עתידים להשאר במקום.

כמו לפני כל הליך כירורגי שמטרתו שיפור המראה, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח. אתם תתבקשו להציג את ציפיותיכם מהניתוח, והרופא מצידו, ידגיש בפניכם כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות.

יציבות נפשית הינה תנאי הכרחי לניתוח. על הרופא לוודא שהמטופל מבין ששיפור המראה האסתטי לא ישפר באופן מהותי תחומים אחרים בחייו.

ציפייה ליצירת שינוי משמעותי באיכות החיים או בתחומים כמו עבודה ויחסים, בעקבות תיקון האזניים או תיקון אסתטי אחר בגוף, עלולה לגרום למפח נפש ואף להתפתח למצב נפשי קשה.

בשיחת ההתייעצות הראשונית, יוסבר לכם על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליכם לדווח על מצב בריאותכם, ניתוחים קודמים, תרופות קבועות שהינכם נוטלים ורגישות ידועה לתרופות.

סוג הניתוח ייקבע אחר דיון משותף ביניכם לבין הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונכם ומתוך התחשבות בנתונים הגופניים.

 

 

 

 

א - חסר של הקפל
ב - עודף סחוס​

 


 

 

 


לפני הניתוח

  • עד למועד הניתוח תתבקשו לבצע בדיקות דם בסיסיות. בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה. במידת הצורך יידרשו בדיקות נוספות.
  • יש להכין בבית אופטלגין בכדורים או בשתייה (במידה ואינכם רגישים לתרופה זו) וכן כדורי אקמול
  • בבוקר הניתוח יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור הראש והאוזניים
  • יש להיות בצום (כולל מים) שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח. ניתן ללעוס מסטיק
  • בבוקר הניתוח יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור הראש והאוזניים
  • מומלץ לבוא עם ביגוד ונעליים נוחים​

 

 

 

 

ג - תפרים תת - עוריים קבועים

 

 

 

 

 

 


במהלך הניתוח

בחדר הניתוח ירכיב הרופא המרדים עירוי על ידכם, דרכו יזריק את חומרי ההרדמה וכן טיפול אנטיביוטי מונע. בגילאים צעירים התיקון מתבצע בהרגעה עמוקה, ואילו אצל מבוגרים ניתן לבצע את פעולת התיקון בהרדמה מקומית בלבד.

הניתוח יתבצע באמצעות החדרת חוטים והרחקת עודף סחוס, או רק אחת מפעולות אלו כפי שתואר לעיל.

בתום הניתוח מניחים חבישה על האוזניים. החבישה מוסרת בבית לאחר יומיים, ואז ניתן לחפוף את הראש כרגיל. בתחילה האפרכסת מעט נפוחה ויש עליה מעט שטפי דם, אך רוב התופעות הללו נעלמות כעבור כשבוע. יש להשתמש בסרט (כמו במשחק טניס), שיקיף את הקרקפת עם האוזניים בשעות הלילה, במשך חודש ימים לאחר הסרת החבישות.

במקרים של הישנות, ניתן להשלים חוט שהתבלט, ובמקרים נדירים יש להפעיל את השיטה הקלאסית בה מתבצע חתך ארוך מאחורי האפרכסת, הסחוס מופרד, ונתפר אל עצמו באמצעות תפרים קבועים.

כאמור, פרט לצלקת הארוכה, יתכן שטף דם הדורש ניקוז מיידי, אי סדירות של הסחוס בשל החתכים הנעשים בו, זיהום הסחוס ושחרור של אחד התפרים. במקרים כאלה זמן ההחלמה יהיה ממושך יותר.

החבישה תיוותר על האוזן למשך שבוע ימים.

 

 

 

 

ד - ​תפר נספג במקום שבו בוצע חתך
להוצאת עודף סחוס

 

 

 

 

 


 

לאחר הניתוח


עם סיום הניתוח, תועברו ליחידת ההתעוררות, לצורך השגחה צמודה על מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן, מעקב אחר לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.

עם ההתעוררות יורגש, בדרך כלל, כאב ולחץ באזור הניתוח. טיפול תרופתי, הכולל טיפול בכאב, יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.

לאחר שתתעוררו לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ולרדת לשירותים בעזרת האחות.

כשעתיים לאחר הניתוח תשוחררו, בדרך כלל, לביתכם.


 

כיצד תנהגו בביתכם


בהתחלה תורגש נפיחות, רגישות וחוסר תחושה של אזור האוזניים.

יש להיעזר במשככי כאבים. בימים הראשונים מומלץ להשתמש בהם עוד לפני שהכאב מגיע לשיאו. מומלץ ליטול אופטלגין (בכדור או בשתייה) כל שש שעות ואם מורגש כאב לפני הכדור הבא להוסיף אקמול.

אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטירואידלים NSAID, כדי למנוע לדימום במקום הניתוח.

לא מומלץ לשכב על האוזניים.


 

סיבוכים אפשריים



כבכל ניתוח, גם בניתוח הצמדת אוזניים בולטות קיים סיכון למספר סיבוכים:

  • אי השגת התוצאה המקווה
  • זיהום של אחד החוטים המחייב את הרחקתו. ניתן להחזירו לאחר מספר ימים כאשר הדלקת חולפת.
  • צלקות אדומות עם גירוד שאינו חולף (אצל בעלי נטייה לכך)
  • אסימטריה
  • הישנות הבעיה

במקרים הבאים יש ליצור קשר עם המחלקה לכירורגיה פלסטית:

  • חום מעל º 38 צלזיוס
  • הפרשה או דימום מרובה מקו התפרים
  • כאב חזק מאד באחת מהאוזניים, המלווה בנפיחות של אותה האוזן

 

למידע נוסף על ניתוח להצמדת אוזניים בולטות

רקע

מטרת פעולת פילינג (Peeling) באמצעות לייזר הנה לטפל בקמטים ובקמטוטים של העור.
הפעולה, שהיא למעשה כווייה מבוקרת, גורמת לאפקט של כעין "גיהוץ" של העור. טיפול הרמת פנים אינו פותרת את בעיית הקמטים אלא של עודפי העור בלבד, ואין מדובר בפעולות חופפות.

טיפול זה פותר גם את בעיית הנגעים הטרום ממאירים שהם תוצאה של חשיפה ממושכת לשמש בשנים שעברו, ולעיתים עוזרת לאותם אנשים במניעה של גידולי עור בעתיד.

על פי גישתנו במרפאת הכירורגיה האסתטית ברמב"ם,הדרך הטובה ביותר לבצע פעולת פילינג זו היא באמצעות לייזר פחמן דו-חמצני, המאפשרת התאמת עומק הכווייה לחומרתם של הקמטים והנגעים.


לפני הפעולה


כדי לזרז את ההחלמה ולהמעיט בתופעות הלוואי יש מקום להכין את העור לפעולה עם תכשירים המכילים נגזרות של ויטמין A וכן מבהירי עור. בערב הפעולה יש מקום ליטול אנטיביוטיקה וכן תכשיר אנטי ויראלי, טפול שימשך עד להחלמה המלאה, כדי למנוע זיהומים וצלקות בעקבותיהם.

מהלך הפעולה

פעולת הפילינג בלייזר אורכת כשעה ומתבצעת בהרגעה עמוקה. בסיומה מורחים את העור בווזלין. לאחר ההתאוששות משתחררים הביתה. זמן ההחלמה הראשונית הינו כשבועיים, במהלכם מופיעות בצקת קשה של הפנים העיניים והצוואר, והפרשות מרובות. ניתן וצריך לרחוץ את הפנים מידי יום. יש להזהיר מפני המראה של הפנים בימים אלה, שכן הוא דוחה במיוחד.

 

לאחר הפעולה


לאחר ההחלמה הפנים אדומות מאוד במשך מספר שבועות, אולם אז ניתן לצאת מהבית כשעל הפנים איפור כבד.

לאחר הפעולה יש להגן היטב על הפנים מפני השמש באמצעות מסנני קרינה יעילים. וכאמור, במשך ימי ההחלמה יש ליטול תכשירים כנגד חיידקים ווירוסים.

משך ההשפעה

למעשה, שמירה מזמן הפעולה ואילך באמצעות מסנני קרינה, ובתכשירים המכילים נגזרת של ויטמין A , עשויים למנוע חזרה על פעולה זו בעתיד.

 

תופעות לוואי וסיבוכים


הסיבוכים ותופעות הלוואי כוללים:

  • עור בהיר ובלתי טבעי.
  • כתמים חומים
  • היות ולא ניתן לבצע על הצוואר פילינג עמוק אלא שטחי בלבד, יתכן מצב בו יהיה שוני בין צבע העור והמרקם של הפנים ביחס לצוואר
  • במקרה של זיהום עלולות להיווצר צלקות ולעיתים מתפתחים פצעים מוגלתיים קטנים.​

למידע נוסף על פילינג בלייזר (קילוף עור)
התקרחות היא בעיה לא פשוטה ממנה סובלים גברים ונשים כאחד. השירות לרפואה אסתטית ברמב"ם מציע טיפול חדש לבעיה, המבוסס על חומרים המופקים מטסיות דם הנשאבות מדמו של המטופל עצמו.

הטיפול, שתופס תאוצה בשנים האחרונות בכל העולם, נחשב לבטוח ובעל תוצאות טובות, כאשר רמב"ם הוא אחד המקומות היחידים בארץ בהם ניתן השירות. בראש המרפאה המבצעת את הטיפולים עומד פרופ' עמוס גילהר, העוסק בתחום חקר העור, השיער ועור הזקנה מזה עשרות שנים וכן ד"ר אביעד קרן, חוקר הטכניון ורמב"ם.

השיטה החדשה (פלסטמה עשירה בטסיות בעגה המקצועית או PRP) מבוססת על טיפולים הניתנים בהצלחה כבר שנים רבות בתחום של רפואת שיניים ובעיות אורתופדיות ומנצלים את יתרונות השימוש בסרום הקיים באופן טבעי בדמנו. במסגרת הטיפול נשאבת כמות דם קטנה מן המטופל, ולאחר מכן מבודדים את אותו הסרום העשיר בחלבונים וגורמי צמיחה. הפלסטמה, אותה מכינים לטובת הטיפול שמתבצע באמצעות הזרקתה בחזרה אל תאי העור, מפעילה את אותו מנגנון טבעי ולמעשה מעודדת את הגוף להתחיל בתהליך הריפוי של הרקמות שניזוקו.

על פי מחקרים ופרסומים מדעים מהשנים האחרונות, הצלחת הטיפול כמסייע לחידוש הצמיחה של זקיקי שיער בקרקפת הוכחה באופן מובהק. הטיפול מכיל תאי דם עצמיים, ולכן הינו בטוח לחלוטין, כפי שעולה ממחקרים שנעשו ומהניסיון הטיפולי בעולם. תוצאות הטיפול הפכו אותו ליותר ויותר פופולארי בתחום הרפואה האסתטית בשנים האחרונות והוא בשימוש נרחב במדינות רבות כגון: ארה"ב, יפן, בריטניה, איטליה, צרפת ומדינות נוספות.

הטיפול בשיטה הינו פשוט וללא התערבות כירורגית. הפלסטמה הנאספת מדמו של המטופל מוזרקת ישירות אל האזורים הייעודיים בקרקפת, תחת אלחוש, ובאמצעות מחטים דקים המתאימים להליך. משך תהליך ההזרקה הינו קצר, הוא נעשה באופן שטחי ואינו מכאיב.

להשגת תוצאות מיטביות יש צורך במספר טפולים. יש לציין כי הזרקת הפלסטמה תתבצע לאחר אבחון מצב המטופלים, ומתן הסבר מפורט על הטיפול ותוצאותיו האפשריות.
 
בתמונה: פרופ' עמוס גילהר וד"ר אביעד קרן,
עם המכשיר המיועד לאבחון מצב המטופלים
לפני ואחרי ביצוע הטיפול.

רקע​


מטרת הניתוח לתיקון אסתטי של האף היא לשפר את מראהו על פי רצון המטופל, לתקן עוות מולד או עוות שנוצר מחבלה.
הניתוח משנה את מבנה השלד של האף והעור מתאים את עצמו ומקבל בסופו של התהליך את הצורה החדשה של השלד.
לעיתים ניתן לשלב ניתוח זה עם ניתוח לשיפור מעבר האויר דרך האף, או עם ניתוח להקטנת הנחיריים. במקרים אחרים יציע המנתח גם עיצוב סנטר כהשלמה לניתוח האף. ראו פירוט בתחתית הדף.
האף מקבל את צורתו הסופית רק לאחר שנה מיום הניתוח, אך כבר לאחר הסרת הפלסטרים ניתן לראות את השינוי.


ניתוח פלסטי באף מתבצע לרוב דרך חתכים בתוך האף, ועל כן לא מותיר צלקות חיצוניות. בניתוחים חוזרים, או בניתוחים בהם הצורך העיקרי הינו לשנות את צורתו של קצה האף ניתן לבחור לבצע ניתוח אף בשיטה הפתוחה. בגישה זו נותרת צלקת חיצונית קטנה וקשה להבחנה. גם כאשר משלבים בניתוח הקטנה של הנחיריים תוותרנה צלקות חבויות בקפל של הנחיריים.


​​ 

א - קו השבר בצד האף
ב - הגבנון שיוסר
ג - סחוס שמורחק כדי לעדן את קצה האף
ד - סחוס המורחק מהמחיצה כדי לקצר את האף​​








​​הכאב לאחר ניתוח זה אינו רב בדרך כלל. במידת הצורך ניתן ליטול משככי כאבים ביומיים הראשונים לאחר הניתוח.
בשלב הראשון לפני כל הליך כירורגי אסתטי, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח בה תציגו את ציפיותיכם מהניתוח. הרופא, מצדו, ידגיש כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות. ויוודא כי המטופל הוא בעל יציבות נפשית, ומבין ששיפור המראה האסתטי לא יגרום לשיפור דרסטי בכל תחומי החיים. הניתוח עשוי לעצב את האף, אבל לא את חייו של המטופל. ציפייה לשינוי דרמטי באיכות החיים או ביחסים הין אישיים בעקבות ניתוח זה או אחר תגרור אכזבה גדולה, שעלולה להתפתח למצב נפשי קשה.

במהלך שיחת ההיכרות יקבל המטופל הסברים מפורטים על מהלך הניתוח וידונו פרטים הקשורים במראה האף כעת ובעתיד. לאחר מכן, תתבצע בדיקה של האף ובדיקה גופנית.


לפני הניתוח


יש לבצע בדיקת דם, שתימסר לרופא המטפל בקופת החולים.

  • ש למסור כל מידע הקשור בבריאות, כולל עישון, תרופות, רגישות לתרופות או לחומרים.
  • יש להיות בצום מוחלט שש שעות לפני הניתוח.
  • יש להגיע לחדר הניתוח שעה לפני המועד המיועד, עם בגד נוח: חולצה עם כפתורים מלפנים ונעליים ללא שרוכים. בעלי שיער ארוך יצטיידו בסרט לאיסוף השיער. יש להסיר איפור, לכה מהציפורניים ותכשיטים.
  • 10 ימים לפני הניתוח יש להימנע מנטילת תרופות הכוללות אספירין
  • יש להימנע מעישון לפני הניתוח
  • יש לחפוף את השיער לפני ההגעה לניתוח.
  • יש להכין מראש פדי גזה סטריליים, פלסטר מנייר וכן כדורי אופטלגין או אקמול.
  • עם ההגעה למרפאה האחות מבצעת קבלה ונותנת כדורים לבליעה.

במהלך הניתוח


מיד לפני הניתוח יורכב עירוי, דרכו יוחדר החומר המטשטש.
מרגע זה ואילך ההרדמה היא מלאה ולא ניתן לשמוע או לראות דבר. בשלב הבא יורדם האף ע"י החדרת טמפונים הספוגים בחומר הרדמה וכן ע"י זריקות. הפנים יחוטאו והראש ייעטף בבדים סטריליים.
שלד האף מורכב מזוג עצמות האף שיוצרות לעיתים את הגבנון (בחלק הקרוב למצח)
כמו כן נתמך האף על ידי שני זוגות סחוסים ומחיצת האף, המחלקת אותו לשני חללים. בכל המרכיבים הנ"ל יש לטפל כדי להקטין את שלד האף.


לאחר הניתוח


בתום הניתוח מניחים על האף פלסטרים ומעליהם גבס, השומר על צורת האף החדשה ומפחית את הנפיחות. בקדמת האף מדביקים פד גזה, שמטרתו לספוג את הדם המופרש מהנחיריים ביומיים הראשונים לאחר הניתוח.
מחדר הניתוח תעברו להתעוררות, ובהמשך תשוחררו לביתכם.​

כיצד תנהגו בביתכם


ב-24 השעות הראשונות שלאחר הניתוח יש להקפיד על מנוחה יחסית, אך אין צורך לשכב במיטה, למעט בשעות הלילה
השכיבה תיעשה על גבי כריות, בזווית של כ- 45 מעלות.
יש ליטול תרופה לשיכוך כאבים כל 6 – 5 שעות, גם בלא שמופיע כאב. אולם אין צורך להעיר לשם כך משינה.
ביומיים הראשונים לאחר הניתוח עלולה להיות נפיחות קשה של העפעפיים, לעיתים עד כדי
חוסר יכולת לפקוח את העיניים. הנפיחות תרד בהדרגה ותעבור ללחיים ולעיתים לצוואר.
הכתמים הכהים סביב העפעפיים ילכו ויתבהרו במהלך השבוע.
כאשר הפדים מאדימים יש להחליפם. כעבור כיומיים, כשפוסק הדימום, ניתן להסירם כליל. במידה וההפרשה ממשיכה, יש לנגבה בעדינות.
אין לבצע ניקוי הנחיריים ולא לנשוף בחוזקה דרכם.
יש להקפיד במהלך השבוע לא לכופף את הראש ולא לבצע כל מאמץ גופני.
אם מופיע דימום רב או חום, יש להודיע על כך בהקדם.

כעבור שבוע


מסירים את הגבס במרפאה ובמידת הצורך - את התפרים מהנחיריים.
במקום הגבס מניחים פלסטרים למשך חמישה ימים.
האף עדיין נפוח ואחרי הורדת הגבס יש התגברות קלה של הנפיחות.
ב- 24 השעות שלאחר הניתוח יש להימנע מכל מאמץ גופני, כיוון שישנה סכנה מוגברת להופעת דימומים.
כעבור יום נוסף ניתן להעזר בקיסם לאוזניים טבול בשמן תינוקות, כדי לפנות בזהירות חלק מקרישי הדם.
יש להישמר – לא להוציא בכוח את חוטי התפרים. החוטים ייספגו במהלך הימים הבאים מאליהם.​

 

כעבור כ- 12 יום

אפשר לחזור לפעילות כמעט מלאה.
יש להימנע ממאמץ גופני קשה במשך כחודש.
יש להישמר מפני השמש בעזרת מסנני קרינה בעלי מקדם הגנה 30 ומעלה.
יש להימנע מלהרכיב משקפיים במשך חודש ימים.
יש להימנע ממשחקי כדור וכל פעילות העלולה לפגוע באף, למשך שלושה חודשים.
יש לזכור - השינויים באף מתרחשים בהדרגה, במשך כשנה ויותר. בתחילה, השינויים ניכרים ובהמשך, הינם איטיים יותר.

סיבוכים אפשריים לאחר ניתוח לעיצוב האף​

ההסבר המקדים מהרופא המנתח טרם ההחלטה על הניתוח יציג את הסכנות והסיבוכים שעלולים להתפתח בעקבות הניתוח:

  • אי השגת מבנה האף המקווה עקב תגובה לא צפויה של הרקמות
  • קושי זמני או תמידי בנשימה דרך האף עקב נפיחות באזור
  • שינוי ביחס חללי האף או הרחקת יתר של הסחוסים
  • הפרעות בחוש הריח ונזלת, באופן זמני או תמידי
  • בניתוחים הכוללים מחיצה עלול להיווצר נקב במחיצה
  • סיבוכים כלליים הקשורים בהרדמה
  • דימום או זיהום באזור הניתוח
  • קושי בניקוז הדמעות.

חשוב לזכור!


צורת האף בעקבות ניתוח אף אינה עונה תמיד על הציפיות, שכן אין אפשרות לחזות מראש את תגובת הרקמות ותהליכי הריפוי.

עיצוב סנטר כהשלמה לניתוח אף


הכירורג הפלסטי, בראותו את הפנים כמקשה אחת, עשוי להציע כהשלמה לניתוח אף, או ללא קשר, גם עיצוב של הסנטר.
האפשרויות העומדות בפניו הן:
1. מילוי, בשומן עצמי או חומצה היאלורונית (פרטים על הזרקות אלה נמצאים בפרק ההזרקות).
2. שימוש במשתל סיליקון קשיח.
המשתל מוכנס באמצעות חתך בגבול שבין השפה התחתונה ורכס השיניים התחתון. מבצעים כיס ולתוכו מחדירים את המשתל, ותופרים את החתך. התפרים נספגים עצמונית.
יש לציין כאב בימים הראשונים בכל תנועה של הלסת התחתונה, מומלץ, לשטוף במי מלח מספר פעמים ביום, אחר הניתוח.
סכנות וסיבוכים אפשריים לפעולה זו כוללים:
  • סטייה של המשתל מקו האמצע
  • זיהום המחייב הרחקת המשתל
  • ​פגיעה בעצבוב השפה
  • גודל בלתי מתאים.

 

למידע נוסף על ניתוח אף

רקע


שדיים גדולים, כבדים וחסרי פרופורציה למבנה הגוף, עלולים להוות מטרד אסתטי, לפגוע בדימוי העצמי של האישה, ליצור תחושה של מבוכה וחוסר בטחון ולהפריע ביצירת קשרים חברתיים. כמו כן הם עלולים אף לגרום לשורה של בעיות רפואיות כמו כאבי צוואר וגב, לחץ על הכתפיים כתוצאה מהחזיות, עקמת בעמוד השדרה גירויים בעור, ובעיות נשימה.
ניתוח להקטנת החזה (ממופלסטיה) הוא הליך ניתוחי שבו מסירים מהשדיים עודפי שומן, חלקים מרקמת השד ועור, תוך שמירה על אספקת הדם והעצבוב של הפטמה והעטרה, והבאתם למקומם הנכון. הניתוח מתבצע לרוב בהרדמה כללית וההחלמה אורכת כשבועיים ימים.

שביעות הרצון מניתוח זה היא לרוב גבוהה, לאלה המקבלים את נושא הצלקות, שכן יש הקלה משמעותית בכובד של השדיים ועצם הרמתם משפרת את הדימוי הגופני.

עיקר חסרונו של ההליך ניתוחי להקטנת החזה אצל נשים הינו, כמו בהליך הרמת חזה​, בצלקות הנוצרות סביב הפיטמה בקו היורד מן העטרה, ולעיתים גם בקו התת שדי. מראה צלקות אלה איננו ניתן לניבוי מראש.

ניתוח זה ממומן לעיתים ע"י הגורמים המבטחים לפי קריטריונים הנקבעים ע"י כל גורם.


לפני הניתוח


יש להיות בצום (כולל שתייה) מחצות, בלילה שלפני הניתוח.
כדי להקל על המתח, תקבלי מהאחות בערב שלפני הניתוח, תרופת הרגעה לשינה, בהתאם להמלצת המרדים.

 

 

 

 

 

 

 

א - ​מיקום העטרה והפטמה לאחר הניתוח

ב - המיקום המקורי, לפני הניתוח​

 

 

 

 

 

 

 

ג - ​תפרים נספגים בתוך העור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ד - הרמת השד עם השתל:
הדמיית השתל מבעד לרקמת השד הקיימת

 

 

 

 

במהלך הניתוח


ניתוח להקטנת החזה נעשה בדרך כלל, תחת הרדמה כללית. בטרם הניתוח המנתח יתכנן אותו באמצעות ציור המשורטט על השדיים.

על פי הסימונים המנתח יבצע חתכים בעור, שדרכם יורחקו רקמת השד העודפת והעור המיותר, וזאת תוך שמירה על אספקת הדם והעצבוב של הפטמה והעטרה. לעיתים יושארו נקזים, שדרכם תתנקזנה ההפרשות. הנקזים מוצאים לרוב לאחר שכמות ההפרשה פוחתת.


אחרי הניתוח


בסיום הניתוח תועברי לחדר התעוררות ולאחר מכן למחלקת האשפוז

כיוון שהנך בצום, תקבלי עירוי נוזלים דרך הוריד. לרוב יש להישאר באשפוז בלילה שאחרי הניתוח. צוות המחלקה יעקוב אחר סימנים חיוניים כמו דופק, לחץ דם, וחום.

כמו כן, יתבצע מעקב שוטף אחר ההפרשות מן הנקזים, אופיין וכמותן.

בתום הניתוח תולבש עלייך חזייה, שתשמש אותך במשך היום והלילה בחודש שאחר הניתוח.

בבית, אין לשכב במיטה. חשוב להתהלך וניתן לבצע פעילויות שאינן דורשות מאמץ. חזרה לפעילות מלאה אפשרית לאחר כשבועיים.

טיפול בכאב


כדורי אופטלגין כל 6 שעות, וביניהם אקמול, עשויים לשכך את הכאבים כליל, בימים שאחר הניתוח.

סיבוכים אפשריים


כבכל ניתוח, גם בניתוח להקטנת החזה קיים סיכוי למספר סיבוכים:
  • זיהום, הנפתר בדרך כלל בעזרת טיפול אנטיביוטי
  • דימום המחייב חזרה לחדר הניתוח לעצירתו
  • פתיחת תפרים
  • נמק חלקי או מלא של הפטמה
  • אי תחושה בפטמה
  • אצל חלק מהמנותחות - אי יכולת להניק
  • אסימטריה
  • אי שביעות רצון מהגודל הסופי או מהצורה
  • נפילה מסוימת של השד
  • צלקות בולטות ומגרדות
  • אי יכולת הנקה
  • יש לזכור שהשד נוטה שלא לשמור על צורתו המתקבלת מיד לאחר הניתוח, בעיקר אם: נמנעים מלבישת חזיות, אם חלים שינויים גדולים במשקל, ובעקבות הריונות, לידות והנקות.

כיצד תנהגי בביתך


יש לשמור על היגיינה באזור הניתוח על ידי רחצה במים וסבון.

יש להקפיד על לבישת חזייה רפואית במשך היום והלילה.

במידה ותחושי בכאבים באזור החתך הניתוחי, ניתן להיעזר בתרופות משככות כאב.

יש להימנע ממאמץ והרמת משאות כבדים.

במידה ויופיעו סימנים חריגים כמו אודם, נפיחות, חום גבוה או הפרשות מאזור הניתוח - יש לפנות לרופא המטפל או להגיע לחדר המיון בקריה הרפואית רמב"ם.

אישור על חופשת מחלה יינתן על ידי הרופא המטפל.
למידע נוסף על ניתוח הקטנת חזה

שחזור שד

סרטן השד מהווה את אחת ממחלות הסרטן הכי נפוצות בישראל. אחת מתשע נשים בארץ לוקות בסרטן שד וחלקן עוברות כריתת שד חלקית או מלאה כחלק מהטיפול במחלה. שחזורי השד הראשונים החלו בתחילת שנות ה-80 של המאה ה- 20. עד אז היה נהוג לבצע כריתת שד רדיקאלית, כשהרופאים מתרכזים בהצלת חיי האישה.
מאז, השיפור בטכניקות הכירורגיות, המאפשרות להגיע לתוצאה אסתטית טובה יותר עם תחלואה משנית נמוכה יותר , הגילוי המוקדם יותר של המחלה, והמחקרים הרבים שהוכיחו ששחזור שד אינו פוגע באפשרויות הטיפול בממאירות ויעיליתן או מעכב גילוי עתידי, גרמו לכך שיותר נשים שעוברות כריתת שד בוחרות לבצע שחזור שד ביחד עם ניתוח הכריתה. מעבר לכך, הוכח ששחזור השד אינו ניתוח קוסמטי בלבד, אלא שהוא מאפשר שיקום טוב יותר של האישה, משפר את יכולת ההתמודדות הנפשית, את דימוי הגוף ואת התפקוד הסוציאלי.
לרוב, הצוות המחליט על היקף הניתוח יושב גם כירורג פלסטי שיסביר לך אודות שיטת השיחזור, אם תרצי בכך, תקבלי הסבר מלא אודות אפשרויות השחזור השונות המתאימות לך.


שחזור מיידי או מאוחר?
תזמון שחזור השד, בשילוב עם כריתת השד או בשלב מאוחר יותר, תלוי במספר גורמים וביניהם חומרת המחלה, תכנית הטיפולית המשלימה, המלצת כירורג השד והאונקולוג
וכמובן רצונה של המטופלת.
במרבית המטופלות מתאפשר שחזור שד מיידי, והוא איננו פוגע במעקב ובטפול בהמשך.
היתרון בשחזור מיידי הוא שניתן לשמר עודפי עור מהשד שנכרת לצורך השחזור, פעולה שבאמצעותה משיגים מראה אסתטי טוב יותר מאשר בשחזור מאוחר. בשיטה זו המטופלת עוברת את תהליך הכריתה והשחזור במסגרת ניתוח אחד, דבר המאריך את משך הניתוח בהתאם לשיטת השחזור המבוצעת, אך לרוב מוריד את כמות הניתוחים העתידיים הצפויים.



כריתה משמרת פיטמה ועטרה?
שיטה זו אינה מתאימה לכל אישה, והאפשרות לבצע אותה נקבעת ע"י כירורג השד והכירורג הפלסטי ותלויה במגוון גורמים, ביניהם מיקום, גודל ואופי הגידול בשד ובמבנה השד.
בשיטה זו הגישה לשד נעשית דרך חתך בקפל החת שדי, סביב העטרה או בחלקו הצידי של השד . יתרונה של שיטה זו הוא שימור מבני השד הטבעיים, המאפשר הגעה לתוצאה אסתטית טובה.
במידה והשימוש בגישה זו לא מתאפשר, תבוצע כריתה של הפיטמה והעטרה בצורת כישור, ותתקבל לרוב צלקת רוחבית בשד.

טכניקות ניתוחיות
:
הניתוחים לשחזור שד מבוצעים בהרדמה כללית.
הניתוח מבוצע בו זמנית על ידי כירורג כללי המבצע את הכריתה וכירורג פלסטי המבצע את השחזור.


שחזור שד לאחר כריתה חלקית של השד
כריתה חלקית של השד Lumpectomy)) וטיפול קרינתי משלים הפך לטיפול המקובל בסרטן שד בשלב מוקדם. ברוב הכריתות החלקיות של השד אין פגיעה משמעותית במראה האסתטי של השד. במקרים בהם הכריתה החלקית כוללת יותר מ- 20% מהנפח הכולל של השד, או במקרים בהם השד המנותח הוא יחסית קטן, הכריתה עלולה לגרום לעיוות של השד ולסטייה של הפטמה ממקומה הטבעי, שמוחמרים לרוב לאחר הטיפול הקרינתי.
בחלק מהמקרים, בהתאם לסוג הממאירות, מיקומה, גודלה ומבנה השד, ניתן לבצע שחזור אונקופלסטי מיידי. מטרת השחזור האונקופלסטי היא טיפול בעיוות וחסר הרקמה הנגרם. זאת ניתן להשיג ע"י ארגון מחדש של רקמת השד (הרמה/ הקטנה) והתאמת השד השני או העברה רקמה מאזור אחר בגוף (מתלה שריר הגב-הלטיסמוס/ מתלי דופן הבטן / מתלים אחרים).
עיצוב או שחזור השד בשלבים מאוחרים יותר, במיוחד לאחר הטיפול הקרינתי (שתמיד מלווה כריתה חלקית), הוא קשה ומורכב יותר, בשל הרקמה הצלקתית והמוקרנת של השד, מה שמעלה את שכיחות הסיבוכים ומקשה לקבל תוצאה אסתטית מיטבית.


שחזור שד לאחר כריתה מלאה של השד

שחזור באמצעות משתל / מרחיב רקמות
בזמן הניתוח כירורג השד כורת את רקמת השד ומשאיר את מעטפת העור של השד. מטרת השחזור המיידי באמצעות משתל היא להחליף את הנפח שהוסר במשתל סיליקון בגודל ובצורה המתאימים למבנה המטופלת ולשד השני. בשלב ההכנה לניתוח, ולעיתים אף בהתאם לממצאים הניתוחיים, יוחלט בין 2 שיטות לשחזור באמצעות משתל: השמת המשתל מתחת לשריר החזה (pectoralis) וכיסויו בעזרת השריר ובהתאם לצורך יריעה ביולוגית- (ADM) או יריעה סינטטית , או השמת המשתל מעל השריר וכיסויו בעזרת יריעת האלודרם.
היריעה הביולוגית (Acellular Dermal Matrix - ADM) מבוססת על רקמה אנושית, העוברת תהליך עיבוד וניקוי של התאים, כך שהיא מכילה את כל מרכיבי העור הביולוגיים, ללא גורמים העלולים לגרום לדחייתה על ידי הגוף. בחלק מהמקרים עושים שימוש ביריעה על מנת לאפשר תמיכה במשתל ועיצוב של השד. עם הזמן רקמות הגוף מתחברות ליריעה והיא משתלבת ומעבה את השכבה התת עורית.
לעיתים קיים חסר של מעטפת עור שתכיל בתוכה את נפח המשתל הרצוי עקב צורך בכריתת חלק מהעור במהלך הניתוח. במצבים אלה נהוג בשלב ראשון להחדיר מתחת לשריר בית החזה מרחיב רקמות. מרחיב זה הוא למעשה בלון הניתן לניפוח דרך שסתום, ותפקידו למתוח את המעטפת העורית. לאחר השתלתו, המטופלת עוברת סדרה של ניפוחים אחת ל2-3 שבועות במסגרת מרפאתית, ע"י הזרקה של תמיסת מי-מלח דרך העור לתוך השסתום. ככל שהנפח עולה, כך העור שמעל נמתח ויוצר כיס הולך וגדל. כאשר מושג נפח מספק, המטופלת עוברת ניתוח שני בו מוצא המותחן ובמקומו מוכנס משתל סיליקון קבוע.
שחזור מסוג זה נפוץ ביותר. יתרונותיו העיקריים הם שמדובר בניתוח פשוט יותר וקצר, תהליך ההחלמה קצר והתוצאות הקוסמטיות לרוב טובות. חסרונותיו העיקריים נעוצים בכך שנעשה שימוש במשתל, שהוא חומר זר, אשר עלול לגרום לזיהום או לתגובת הצטלקות והקשחה בלתי רצויות של הרקמות סביבו (התקשות קופסית), בייחוד בנשים שעוברות טיפול בהקרנות. כמו כן קיים סיכון לקרע או דליפה של המשתל שיחייבו החלפתו. מעבר לכך כאשר מבוצע שימוש במרחיב רקמה, סדרת הניפוחים מתפרסת על תקופה של מספר חודשים ויש צורך בניתוח נוסף להחלפה למשתל קבוע.


 

שחזור שד באמצעות רקמות עצמוניות של המטופלת- שחזור אוטולוגי
בחירת השחזור העצמוני תלויה בתכונות גופה וברצונה של המטופלת. בחלק מהשחזורים יש צורך בהוספת משתל סיליקון לרקמה העצמונית לצורך הגדלת הנפח של השד.
במקרים המתאימים, התוצאה האסתטית של ניתוחים אלה לרוב טובה יותר, בדרך כלל בשל השימוש ברקמות טבעיות, בעלות מרקם ומראה טבעי. השד המתקבל מרגיש ונראה טבעי יותר משד המשוחזר באמצעות משתל בלבדו, וגם הסימטריה המתקבלת בין השדיים פחות מופרת עם השנים מאשר בשחזור עם משתל. יתרון נוסף בשימוש ברקמה עצמונית, ללא משתל, הוא בכך שמדובר בשחזור שאינו נוטה לפתח זיהום או התקשויות של הרקמה סביבו ואינו דורש החלפה. השחזור העצמוני יעיל בשחזור של רקמות מוקרנות או מזוהמות. מנגד, החסרונות של השחזור באמצעות רקמות עצמוניות הוא בכך שמדובר בניתוחים ארוכים יותר, לעיתים משך ההחלמה ממושך יותר, כרוך בצלקות באזורים שמהם נלקחו הרקמות ולעיתים רחוקות אף בהפרעה תפקודית של האזור ממנו נלקחה הרקמה.

o שימוש בשריר הגב- latissimus עם/בלי משתל עם/ בלי הזרקת שומן
במצבים בהם אין אפשרות להשתמש במשתל בלבד, וכשאין די עור ניתן לבצע שחזור בעזרת שריר הגב (לטיסימוס דורזי) ביחד עם העור שמעליו. זאת לרוב בשילוב עם משתל סיליקון שמוכנס מתחת לשריר. לרוב נטילת השריר אינה גורמת לפגיעה תפקודית משמעותית ומאפשרת שחזור בשלב אחד.

 


o שימוש ברקמות דופן הבטן התחתונה
בחלק מהנשים הסובלות מעודפי עור ושומן בשיפולי הבטן התחתונה, ניתן להשתמש בעודפים אלו על מנת לשחזר את השד. מבחינת הבטן, התוצאה תהיה דומה לניתוח מתיחת בטן עם צלקת רוחבית בקו התחתון.
בשיטת DIEP מנתקים את עור הבטן התחתונה עם השומן תחתיו וכלי הדם המזינים אותם ממקומם הטבעי , ומחברים אותם בעזרת מיקרוסקופ ניתוחי לכלי דם בדופן בית החזה בטכניקה מיקרוכירורגית, ולאחר מכן מעצבים את השד המשוחזר בהתאם לשד הבריא.
בשיטת TRAM העור והשומן מועברים מדופן הבטן דרך תעלה תת עורית אל איזור השד ביחד עם שריר אחד משרירי הבטן הישרים (rectus) שמעביר דרכו את כלי הדם הנחוצים לרקמה. החסרון הבולט בשיטה זו הוא התכנות להופעת חולשה של דופן הבטן.
היתרון בניתוחים אלה שניתן להגיע לשחזור של שד גדול, אין צורך בהוספת משתל סיליקון והתוצאה הקוסמטית וטבעיות השד המשוחזר לרוב טובה יותר. החסרון הוא בהמשך הניתוח הארוך, משך אשפוז והחלמה ארוכים יותר.


o שימוש בעור ושומן מהעכוז (IGAP, SGAP) 
ניתן להעביר עור ושומן מהישבן, בדרך כלל מחלקו העליון לשם שיחזור השד. גם כאן, מבודדים ומנתקים את כלי הדם המזינים את העור ואת השומן שמועבר, ובעזרת מיקרוסקופ ניתוחי מחברים את כלי הדם לכלי הדם בדופן בית החזה בטכניקה מיקרוכירורגית.


האם צפוי אשפוז לאחר הניתוח?

לאחר הניתוח צפוי אשפוז במחלקה לכירורגיה פלסטית במשך 2-7 ימים כתלות בסוג הניתוח במידה ואין סיבוכים. במהלך האשפוז יבוצע מעקב אחר אזור הניתוח, מעקב אחר ההפרשות הנקז (צינורית המושארת במיטת הניתוח ותפקידה לאפשר יציאת הפרשות מאזור הניתוח) ובהתאם לצורך טיפולים נוספים כגון החלפת חבישות, טיפולי פיזיוטרפיה, בדיקות דם ועוד בהתאם לסוג הניתוח שבוצע.


מהו משך ההחלמה הצפוי?
במקרה של מהלך תקין לאחר הניתוח, תקופה ההחלמה אורכת בין 6 ל-8 שבועות, כתלות בסוג השחזור המבוצע. במהלך תקופה זו תהיה במעקב של המרפאה לכירורגיה פלסטית. ב- 6 השבועות הראשונים לאחר הניתוח מומלץ להמנע מפעילות גופנית מאומצת ולהתייעץ עם הרופא המנתח טרם החזרה לפעילות גופנית. יש לזכור כי החלמה מלאה של אזורי הניתוח אורכת תקופה ממושכת יותר, באותה תקופה תתכן הפרעה בתחושת אזורי הניתוח, אי נוחות ובחלק מהמטופלות אף הגבלה תפקודית מסויימת, ולעיתים יהיה צורך בטיפולי פיזיוטרפיה.


אילו סיכונים קיימים לאחר הניתוח?
השיפור בטכניקות הניתוחיות והניסיון בביצוע ניתוחים אלה הביא להפחתת אחוזי הסיבוכים, אך עדיין כמו בכל ניתוח יכולים להווצר קשיים וסיבוכים, האופייניים לשחזור והשכיחים ביניהם הם:


זיהום

סיבוך זה עלול לקרות לאחר כל ניתוח, ולרב ניתן להתגבר באמצעות טפול אנטיביוטי מתאים. אולם, זיהום של המשתל העמיד לטפול עלול לגרום להרחקתו מהגוף, והמשך השחזור יהיה לאחר כחצי שנה.


נמק של מתלי עור השד
בזמן ניתוח כריתת השד הכירורג מנסה להסיר את רקמת השד במלואה. בשלב זה עלולה להגרם פגיעה באספקת הדם לעור השד שנותר מה שיביא בהמשך לנמק של העור, ואף לאובדן השחזור, בעקר אם הוא מבוסס על משתל סיליקון.

הצטברות נוזלים(סרומה) או דם (המטומה) במיטת הניתוח
כדי למנוע הצטברות נוזלים, דם או פלסמה, לאחר הניתוח, משאירים בזמן הניתוח צינורית המיועדת לניקוז הנוזלים (נקז). לרוב הצינורית מושארת עד לירידה בכמות ההפרשה בין מספר ימים לאחר הניתוח עד ל-3 שבועות לאחריו. למרות זאת, עלולים להצטבר נוזלים באתר הניתוח, אשר אם הינם בכמות קטנה יספגו באופן עצמוני, אך אם מדובר בהצטברות נוזלים נרחבת יותר לעיתים יהיה צורך בניקוזם במסגרת מרפאתית.

נמק של מתלה עצמוני- אוטולוגי
השחזור באמצעות מתלה אוטולוגי נחשב לשחזור אמין מאוד עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר. עם זאת, יתכן סיבוך של הפרעה בזרימת הדם למתלה מסיבות שונות, כגון קריש בכלי הדם המספק, לחץ חיצוני על כלי הדם ועוד. לאור זאת מטופלות שעוברות את השחזור מנוטרות בצורה קפדנית, ובמידה וקיים חשד להפרעה בזרימת הדם למתלה יתכן צורך בניתוח נוסף לחידוש אספקת הדם, אשר לרוב מצליח. הסיבוך הינו נדיר, בשכיחות של 1-5%, ולרוב הטיפול מאפשר חידוש של זרימת הדם ללא פגיעה במתלה.


התקשות קופסית (קפסולה)
בשחזור שד עם משתל, הגוף מגיב למשתל ויוצר רקמה צלקתית סביב המשתל- קופסית. במשך הזמן, הקופסית יכולה להתכווץ ולגרום לשינוי בצורת השד ולעיתים כאב מקומי. תופעה זו שכיחה יותר בנשים שעברו טיפולים בהקרנות. ניתן לנסות לעכב תופעה זו ע"י טיפול תרופתי נוגד דלקת או עיסוי חיצוני. במידה והתופעה מתקדמת וגורמת לחוסר נוחות יהיה צורך בטיפול כירורגי לחיתוך פנימי של הקופסית או הוצאה.


דלף של המשתל
לעיתים רחוקות מתרחש דלף מהמשתל, ולרוב שנים שנים רבות לאחר הניתוח. הדלף יכול לנבוע בעיקר מבלאי של המשתל, טראומה או סיבה אחרת. לעיתים הדלף לא ילווה בתסמינים, ולעיתים ילווה בשינוי בצורת השד, אי נוחות וכאבים. במקרה כזה יהיה צורך באבחון, בד"כ באמצעות בדיקת MRI, ובניתוח להחלפת המשתל.


הפרעה תפקודית באזור תורם מתלה עצמוני
באזור תורם המתלה העצמוני לשחזור תוותר צלקת. בנטילת מתלה בטן תוותר צלקת רוחבית בחלק התחתון של הבטן, ובנטילת מתלה מהגב תוותר צלקת רוחבית/ אלכסונית באזור הגב, אשר לרוב תוכל להיות מוסתרת בקו החזיה או השמלה. לאחר תקופה ההחלמה הראשונית, רוב הנשים לא יסבלו מקושי או בהפרעה בתפקוד באזור תורם המתלה.
בנטילת מתלה מהבטן בשיטת TRAM (הכולל חלק מהשריר) תתכן באחוז קטן מהמטופלות חולשה בדופן הבטן .
בנטילת מתלה שריר הגב Latissmus- אחוז קטן מהמטופלות עלולות לסבול מקושי והפרעה קלה בתפקוד הכתף, אשר לרוב תשתפר לאחר ביצוע פיזיוטרפיה.


האם ניתן לשחזר פטמה ועטרה?
לרוב ניתן לשחזר צורת פטמה ועטרה בשד המשוחזר. במרבית המקרים יש להמתין לפחות 6 חודשים לאחר השחזור על מנת לאפשר החלמה של השד המשוחזר וקבלת צורה סופית.
קיימות מספר דרכים כירורוגיות לשחזור פטמה, כולל שימוש במתלי עור מקומיים מהשד המשוחזר, נטילת חלק מהפטמה בשד הבריא והשתלתה או נטילת עור ממקום אחר בגוף והשתלתו.
קיימת גם אפשרות לשימוש בפטמות סיליקון אשר אותן ניתן להדביק על השד המשוחזר כפתרון קבוע או זמני.
שחזור העטרה מבוצע לרוב ע"י ביצוע קעקוע רפואי (מיקרו-פיגמנטציה).


כיצד ניתן לתרום להצלחת הניתוח?
חשוב מאוד להפקיד על הנחיות המנתחים לקראת הניתוח.
יש חשיבות רבה לאיזון מחלות הרקע וגורמי הסיכון באופן מייטבי, ובראשם הפסקת עישון 6 שבועות לפני הניתוח, שהוכח כמעלה את שעור הסיבוכים.


האם שחזור השד הוא ניתוח אחד?
שחזור השד הינו בד"כ חלק מסדרת ניתוחים שמטרתם להגיע לתוצאה המיטבית האפשרית ולסימטריה טובה עם השד הבריא. מספר הניתוחים משתנה בין שיטות השחזור השונות ובין המטופלות ותלוי במכלול גורמים. דוגמאות לניתוחים נוספים, לאחר ניתוח השחזור הראשוני, שיתכן צורך לבצעם:
•ניתוח תיקון אסימטריה של השד הבריא – ע"י ביצוע הקטנה, הרמה או הגדלה של השד הבריא.
•ניתוח תיקון שד משוחזר- ע"י כריתת עודף עור ורקמה, הזרקת שומן, תיקון גבולות השד ועוד.
•ניתוח תיקון אזור תורם- בהתאם לצורך במידה וקיימים עודפי רקמה, צלקת לא תקינה.
•שחזור פטמה.
•ניתוח לטיפול באחד הסיבוכים שעלולים להתרחש, כפי שפורט, בשד המשוחזר.



 

למידע נוסף על שחזור שד