רקע
ניתוחי הרמת חזה הופכים לנפוצים יותר ויותר ברפואה האסתטית בשנים האחרונות. מדובר בניתוחים עם מעט סיבוכים בדרך כלל המביאים לשביעות רצון גבוהה של המטופלות.
ניתוח הרמת חזה דומה בעיקרו לניתוח להגדלת החזה אך יכול להתבצע גם ללא הכנסת שתל סיליקון. ניתוח זה דומה גם לניתוח הקטנת חזה, בעיקר עקב הצלקות שהוא מותיר. ראו דף ניתוח להגדלת חזה ודף ניתוח להקטנת חזה באתר זה.
כאמור, החיסרון המשמעותי של ניתוח הרמת שדיים הוא שהוא מותיר צלקות משמעותיות סביב הפטמה, וקו אנכי מהעטרה עד הקו התת שדי.
בדומה למצב בניתוחים אחרים, צלקות הן תכונה אישית המשתנה בין מטופלים. יש היוצרים צלקות כמעט בלתי נראות לעין ויש הנוטים ליצור צלקות אדומות ומגרדות למשך כל החיים. השפעת המנתח על צלקות אלה היא מזערית לכל היותר.
לפני כל הליך כירורגי שמטרתו שיפור האסתטיקה של הגוף, תתקיים התייעצות עם הרופא המנתח כפי שקורה גם לפני ניתוחי הרמת חזה. במהלך ההתייעצות תתבקשי להציג את ציפיותייך מהניתוח. הרופא מצידו, ידגיש כי מדובר בניתוח להשגת שיפור ולא שלמות.
הרופא המנתח צריך לוודא כי המטופלת מבינה כי ניתוח הרמת שדיים ושיפור המראה האסתטי לא יגרום לשיפור מהותי בתחומים אחרים בחייה. יציבות נפשית הכרחית לניתוח. ציפיות מוגזמות להשפעת הניתוח על כל תחומי החיים עלולה לגרום לאכזבה גדולה ואף להשפיע על המצב הנפשי.
בשיחת ההתייעצות הראשונית, תקבלי מידע מפורט על ניתוחי הרמת חזה, יוסבר לך על מהלך הניתוח וסיבוכיו האפשריים, עליך לדווח על מצב בריאותך, ניתוחים קודמים, היסטוריה של סרטן השד במשפחה, תרופות שהנך רגישה אליהן וכדומה.
סוג השתלים, גודלם, מיקומם ואופן הכנסתם (אם נעשה בהם שימוש), ייקבעו אחר דיון משותף בינך לבין הרופא, אשר יתאים את הפרמטרים הנ"ל לרצונותייך ומתוך התחשבות בנתוני גופך.
חזה נפול וריק (אופייני אחרי הנקות וירידה במשקל)
לפני ניתוח הרמת חזה
- עד למועד הניתוח תתבקשי לבצע בדיקות דם בסיסיות, בד"כ: ספירת דם ותפקודי קרישה, כמו גם ההדמיה של השדיים (אולטרסאונד, או בגיל מבוגר יותר ממוגרפיה), ובדיקות נוספות במידת הצורך
- עלייך לרכוש חזייה נוחה. מומלץ שתהיה בעלת רכיסה קדמית ובעלת צבע שחור, שעוזר להסתיר את ההפרשות. יש ללבוש את החזייה במשך חודש ימים, יום ולילה.
- ומלץ להכין בבית כדורי אופטלגין (במידה ואינך רגישה לתרופה) וכן כדורי אקמול.
ביום הניתוח
- יש להתקלח היטב ולסבן לפחות פעמיים את אזור בית החזה.
- ש להיות בצום (כולל מים) שש שעות לפני המועד המתוכנן של הניתוח. ניתן ללעוס מסטיק.
- מומלץ להגיע עם ביגוד ונעליים נוחים וכן חולצה עם רכיסה קדמית.
מילוי בשתל ללא הרמה, ישאיר את החזה נפול
במהלך ניתוח הרמת חזה
בחדר הניתוח ירכיב הרופא המרדים עירוי על ידך, דרכו יוזרקו חומרי ההרדמה וטיפול אנטיביוטי מונע. ניתוח הרמת שדיים מתבצע לרוב בהרגעה עמוקה ולא בהרדמה כללית, מה שמקל על ההתאוששות לאחר הניתוח. את תהיי שקועה בשינה ואין סכנה של יקיצה בטרם עת.
ניתוח זה ארוך משמעותית מניתוח הגדלת חזה . תהליך ההחלמה דומה לזה של ניתוח הגדלה. על החתכים מניחים פלסטרים המוסרים בביקורת הראשונה, לאחר כשבוע ימים.
הרעיון העומד בבסיס יתוחי הרמת חזה הינו הקטנת מעטפת השד, תוך הרמה של הפטמה ועטרה למקומם הנכון ושמירה על אספקת הדם והעצבוב שלהם. המשתלים, אם יהיה בהם צורך, יוחדרו דרך אותם חתכים וימוקמו מעל או מתחת השריר בהתאם למבנה השד. התפירה היא בתפרים הנספגים עצמונית, מעליהם מדביקים פלסטרים. מיד בסיום הניתוח תולבשי בחזייה שרכשת מבעוד מועד.
כך צריך: שתל בתוספת הרמה
לאחר ניתוח הרמת חזה
עם סיום הניתוח, תועברי ליחידת ההתעוררות ובהמשך למחלקת האשפוז למספר שעות לצורך השגחה צמודה על ההכרה, הנשימה, חמצן, לחץ דם, דופק ומדדים אחרים.
עם ההתעוררות יורגש בדרך כלל כאב, כובד ולחץ בבית החזה. טיפול תרופתי, הכולל טיפול בכאב, יינתן בהתאם להוראות הרופא המרדים. ניתן לבקש תוספת של משככי כאבים.
לאחר שתתעוררי לחלוטין, ניתן להתחיל בשתייה ולאחר מכן גם באכילה, ולהיעזר באחיות המחלקה לצורך ירידה מן המיטה.
השחרור מבית החולים יעשה, ביום הניתוח או ביום שאחריו, בהתאם למצבך.
בימים הראשונים אחר הניתוח:
בשבוע הראשון השד יהיה קשה, רגיש ונפוח, ואף עומד באופן בלתי טבעי. תחושי נפיחות, כאב וגודש, כמו לפני הנקה. השיפור יהיה הדרגתי.
מומלץ להיעזר במשככי כאבים. בימים הראשונים יש להשתמש בהם עוד לפני שהכאב מגיע לשיאו. מומלץ ליטול כדור אופטלגין כל שש שעות, ואם הכאב מופיע לפני כן, ניתן להשתמש באקמול.
אין להשתמש בתכשירים המכילים אספירין ורצוי גם לא בתכשירים הידועים כמורידי דלקת לא סטירואידלים ((NSAID, בכדי לא לגרום לדימום.
תקבלי טפול אנטיביוטי למשך השבוע הראשון (כדורים).
יש לרחוץ את החזה רק ביום השלישי שלאחר הניתוח.
על התפרים יש פלסטרים אשר אינם יורדים ברחצה, יש להותירם במקומם.
מומלץ להימנע מהנעת הזרועות (פרק הכתף) במשך השבוע הראשון, כדי למנוע דימום והצטברות של נוזלים באזור השתל.
את אזור החתך ניתן לרפד באמצעות "תחתונית", כך יפחת הלחץ של החזייה על מקום רגיש זה.
הסרת החזייה במשך החודש הראשון היא לצרכי כביסה ורחצה בלבד.
בשלב זה החזה נראה נפוח ובלתי טבעי. יעברו עוד מספר חודשים עד אשר יתרכך ויראה טבעי יותר.
ביקורות במרפאה
לביקורת הראשונה תוזמני, בד"כ, כשבוע אחר הניתוח.
ביקורת נוספת תעשה כעבור שבועיים .
כ-3 שבועות אחר הניתוח יש להתחיל בבצוע מסאג' יסודי של השדיים, לפחות פעם ביום, כדי למנוע את תופעת התקשות השדיים.
בהמשך, תיקבע תדירות הביקורות בהתאם למצב. אין משך זמן קבוע מראש להחלפת השתלים. אם הכל תקין השתלים יכולים להיוותר במקומם למשך כל החיים.
סיבוכים אפשריים
כבכל ניתוח, גם בניתוח הרמת שדיים קיימת סכנה למספר סיבוכים, מהם ניתן למנות:
- דימום המחייב חזרה לחדר הניתוח לשם עצירתו
- זיהום, מדובר בסיבוך נדיר מאד ולרב, טפול אנטיביוטי נוסף, לעיתים דרך הוריד עשוי לועיל, במקרים נדירים בהם הטפול לא מועיל, תידרש הרחקת השתל המזוהם, המתנה של חצי שנה, ואז החלפה בשתל חדש.
- יצירת רקמה חיבורית סביב השתל (קפסולה), שעלולה להתקשות ולהפוך את השד לנוקשה, רגיש או מעוות, מה שמצריך ניתוחים חוזרים שלא תמיד יכולים לפתור את הבעיה.
- כמו בכל ניתוח אסתטי בניתוחי הרמת חזה, התוצאה לא תמיד עולה בקנה אחד עם הציפיות. כמו כן, התוצאה לא תמיד נשמרת לאורך שנים. אי לבישת חזייה, שינויים קיצוניים במשקל, הריונות והנקות עלולים לשנות את צורת השד ולגרום ל"נפילה" חוזרת שלו, שתצריך בעתיד ניתוח נוסף להרמת השדיים.
- חלק מן השד ממוסך בבדיקות ממוגרפיה, אך לא באולטראסאונד וב- MRI ועל כן, לאחר הניתוח יש להשלים את הממוגרפיה עם אחת מהבדיקות הנ"ל.
לאחרונה תואר סוג נדיר ביותר של לימפומה בסמיכות למעטפת של שתלים במספר נשים בודדות ברחבי העולם. לא ניתן לקבוע כרגע קשר בין גידול זה לשתל.
- כאמור, הצלקות: צבען, מרקמן, ורוחבן אינם ניתנים לחיזוי, בכל מקרה המראה הסופי שלהם מתקבע במשך השנה וחצי הראשונים. לעיתים יש צורך בהזרקות של סטרואידים כדי לשטחן.
במקרים הבאים יש ליצור קשר עם היחידה לכירורגיה ורפואה אסתטית:
- חום מעל º 38 צלזיוס.
- הפרשה מרובה מקו התפרים (אין הכוונה לכתמי דם, המופיעים כמעט תמיד על הפלסטרים).
- כאב חזק מאד באחד מהשדיים, הבא בפתאומיות ומלווה בהגדלה של אותו שד.