בדיקות וטיפולים
המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן

המלצות תזונתיות בהתמודדות עם מחלת הסרטן
תזונה נכונה ומאוזנת חשובה מאד במהלך הטיפולים למחלת הסרטן.

מטרתה לאפשר שמירה על משקל גוף תקין, אספקה של אנרגיה חיונית להתמודדות עם המחלה וסיוע בריפוי והחלמה.

לתזונה מתאימה גם תפקיד חשוב בהתמודדות והקלה של תופעות לוואי שונות מהטיפולים.

חשוב לציין כי בזמן חולי יש לשים לב להגבלות האישיות של כל מטופל ולהתאים את התזונה בהתאם. לעיתים קרובות המלצות לתזונה בריאה לאוכלוסיה הכללית/למחלימים אינן נכונות
במלואן לאדם המתמודד עם מחלת הסרטן או שלא יהיו ישימות בשל המחלה/תופעות הלוואי של הטיפול.

להלן מספר המלצות מרכזיות:

  • שמירה על משקל יציב במהלך הטיפולים, למנוע ככול הניתן ירידה חדה ומהירה מאד במשקל
  • חשוב לצרוך תפריט מגוון המורכב מכל אבות המזון
  • לשמור על צריכה מספקת של קלוריות וחלבון המתאימה לצרכים של הגוף בזמן מחלה
  • שתיית מים מספקת לאורך היום 
  • התזונה המומלצת בהיעדר הגבלות מיוחדות הינה מבוססת על עקרונות התזונה הים תיכונית. תפריט המבוסס על דגנים מלאים וקטניות, ירקות ופירות טריים, שמן זית
    ואגוזים למיניהם. שילוב מאוזן בין צריכת חלבון מהחי ומהצומח (דגים, מוצרי חלב, ביצים, עוף והודו ) מעט בקר (סויה, קטניות ועוד)
    **כאשר יש ירידה בתיאבון/במשקל, בעיות במערכת העיכול חשוב להתייעץ עם דיאטנית לגבי ההתאמות הנדרשות
  • לטיפולים שונים תופעות לוואי שונות - ניתן להקל על חלק מתופעות הלוואי באמצעות תזונה מותאמת אישית (שילשולים, עצירות, קושי בבליעה וכו')
  •  מומלץ שלא לקחת תוספי תזונה או ויטמינים בלא התייעצות ותיאום עם הרופא האונקולוג.

חשוב להתייעץ עם דיאטנית/רופא מטפל אם אתם חולים סכרתיים/סובלים ממחלות מעי כרוניות/לאחר ניתוח על מנת לבנות תפריט תזונתי מתאים.

במסגרת מרפאת צעירים ניתן לבקבל ייעוץ מדיאטנית קלינית,
הפנייה דרך השירות של המרפאה במייל [email protected] או בטלפון להשארת הודעות 04-7773383

למידע נוסף על יעוץ תזונתי
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול ביולוגי
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול אימונותרפי

סרטן שחלות

שחלות הינן זוג אברים השייכים למערכת הרבייה הנקבית. הן ממוקמות באגן, משני צידי הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר). כל שחלה היא בערך בגודל ובצורת שקד. השחלות מייצרות ביציות והורמונים נשיים (חומרים כימיים השולטים בתפקודם של תאים ואברים מסוימים). סרטן אפתליאלי של השחלה, הוא אחד מסוגי הממאירויות שיכולות להתפתח בשחלה.
 
אוכלוסיות בסיכון
נשים שיש להן קרובת משפחה בדרגה ראשונה (אם, אחות או בת) עם סרטן השחלה, נמצאות בסיכון מוגבר לפתח את המחלה. סיכון זה גבוה יותר בנשים עם קרובת משפחה בדרגה ראשונה וקרובת משפחה נוספת בדרגה שנייה (סבתא או דודה), הלוקות במחלה, וגבוה אף יותר בנשים עם שתיים או יותר קרובות בדרגה ראשונה.
 
גורמי סיכון נוספים הם בנשים שלא ילדו מעולם, או שילדו לראשונה לאחר גיל 35; בנשים בגיל המבוגר יותר (רוב אבחנות סרטן השחלה נעשות לאחר גיל 60); והיסטוריה משפחתית של סרטן שחלה. בקרב האוכלוסייה האשכנזית בארץ, כ-40% מחולות סרטן השחלה, הן נשאיות של מוטציה באחד משני הגנים של BRCA.
זוהו שלושה דגמים תורשתיים שונים: סרטן השחלה המופיע לבדו, סרטן השחלה המופיע עם סרטן השד, וסרטן השחלה המופיע עם סרטן המעי הגס. קיימים תבחינים המזהים את השינויים הגנטיים. בדיקות גנטיות כאלה, מבוצעות לעיתים על בני משפחה הנמצאים בסיכון גבוה לפתח ממאירויות. נשים הנמצאות בסיכון מוגבר לפתח סרטן השחלה יכולות לבחור לבצע כריתת שחלות מניעתית (סילוקן של שחלות בריאות על מנת למנוע הופעה של סרטן). לא ידוע האם פעולה זו אכן מונעת סרטן השחלה.
 
סימני המחלה
בשלב מוקדם של המחלה, עשויות לפתח החולות תסמינים כגון: אי נוחות במערכת העיכול, לחץ אגני, כאב, נפיחות בטנית וקוצר נשימה. לרוב, לא מופיעות תלונות בשלבים מוקדמים של המחלה, או שהן קלות ביותר. בשלב בו מופיעים תסמינים, המחלה בדר"כ מתקדמת. כאשר הוא מזוהה בשלבים מוקדמים, סרטן השחלה ניתן לריפוי בחולות רבות. נשים בכל שלב של המחלה, צריכות לשקול להשתתף בניסויים קליניים הבודקים את יעילותם של טיפולים חדשים.
 
בדיקות לאבחון סרטן השחלה
  • בדיקה גינקולוגית: בדיקת הרחם, הנרתיק, השחלות והחצוצרות, שלפוחית השתן והרקטום, במטרה לזהות חריגות במבנה האברים או בגודלם (משטח צוואר – PAP – אינו יכול לאבחן סרטן השחלה).
  • בדיקת אולטרה-סאונד: מכשיר המשדר גלי קול, ומתרגם את ההחזרים מהאברים השונים – בין השאר השחלות – לתמונות.
  • תבחין CA-125: בדיקת דם המודדת רמות CA-125 (חומר המצוי בדם וברקמות). רמות מוגברות שלו, עשויות להעיד על סרטן השחלה.
  • חוקן באריום: נוזל המכיל באריום, מוחדר לרקטום דרך פי הטבעת ומשמש כחומר ניגוד על מנת להדגים את מערכת העיכול התחתונה בצילום רנטגן. חוקן באריום משמש להדגים גידולים אגניים המערבים את מערכת העיכול.
  • Intravenous pyelogram: סדרת צילומי רנטגן של הכליות, השופכנים ושלפוחית השתן, לאחר שחומר ניגוד מוזרק לכלי הדם ומרוכז בכליות ובמע' השתן. הצילומים משמשים להדגים האם הגידול התפשט אל מחוץ לאגן.
  • CT SCAN: בדיקת הדמייה, היוצרת סדרת תמונות מפורטת של אזורים שונים בגוף. התמונות מיוצרות על ידי מחשב המחובר למכשיר רנטגן.
  • ביופסיה: לקיחת דגימת רקמה לבדיקה תחת מיקרוסקופ. הדגימה נלקחת במהלך ניתוח, בלפרוסקופיה (החדרת מכשירים כירורגיים ומצלמה אופטית דרך נקבים קטנים בדופן הבטן), או בלפרוטומיה (חתך בדופן הבטן לצורך ניתוח פתוח).
 
הטיפול
האפשרויות הטיפוליות והפרוגנוזה, תלויים בגיל החולה ובבריאותה הכללית, בסוג הגידול ובגודלו, ובשלב בו מתגלה הגידול:
  • ניתוח בשילוב טיפול כימותרפי הינו הטיפול העיקרי בסרטן שחלה, סרטן חצוצרות הרחם או סרטן ממקור הפריטונאום (הרקמה הדקה העוטפת את אברי הבטן). בניתוח מתבצעת סקירה של הבטן וקביעת שלב המחלה. הגישה הניתוחית קרויה DEBULKING ומטרתה הסרת מירב רקמת גידול לפני התחלת הטיפול הכימותרפי. במהלך הניתוח מסירים את השחלות, הרחם והאומנטום (רקמת שומן מסביב לאברים אלה). כמו כן, מוסרת כל רקמת גידול הנראית לעין. במקרים בהם אובחנה המחלה בשלב מוקדם מאוד ניתן להסתפק בניתוח בלבד ללא טיפול כימותרפי.
  • כימותרפיה הכוללת שילוב של תרופה ממשפחת הפלטינום (ציספלטין או קרבופלטין) בשילוב עם תרופה ממשפחת הטקסנים (בד"כ טקסול). ניתן לתת את הטיפול הכימותרפי לפני או אחרי הניתוח. החלטה על כך מתקבלת לאחר דיון צוות לו שותפים אונקולוגים, גניקולוגים ורדיולוגים.
למידע נוסף על סרטן שחלות

סרטן הפות

סרטן העריה הינו גידול נדיר בנשים, שבו תאים ממאירים (סרטניים) מתפתחים בעריה. העריה הינה קפלי העור סביב חלקו החיצוני של הנרתיק. הנרתיק הינו המעבר בין הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר) לבין החוץ. הוא נקרא גם תעלת הלידה. רוב הנשים המפתחות סרטן העריה הן מעל גיל 50. עם זאת, הופכת המחלה לשכיחה יותר גם בנשים מתחת לגיל 40.
התסמינים- שים המתלוננות על גרד מתמיד ושינויים בצבע ומראה העריה הן בסיכון מוגבר להופעת סרטן. יש לפנות לרופא המטפל אם מופיע דימום או הפרשה שאינם קשורים לווסת, גרד או צריבה באזור העריה, או אם עור העריה משנה צבעו ללבן ומקבל מרקם מחוספס.
 
הבדיקות-בדרך כלל תתחיל הבדיקה בהסתכלות על אזור העריה, ומישוש לראות אם קיימים גושים חשודים. בהמשך יש צורך לקחת פיסת רקמה מהעריה (ביופסיה) על מנת לבדוק אותה תחת מיקרוסקופ. בדיקה זו מבוצעת פעמים רבות תחת אלחוש מקומי, במרפאה.
סיכויי ההחלמה (הפרוגנוזה) ובחירת הטיפול, תלויים בשלב בו מתגלה הגידול (האם הוא מוגבל לעריה או האם התפשט לאזורים אחרים), ובמצבה הכללי של החולה.
 
אפשרויות הטיפול
 
קיימים שלושה סוגי טיפולים:
1. ניתוחי: כריתת הגידול בניתוח 
2. קרינתי: שימוש בקרינת רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים ממאירים 
3. כימי: שימוש בתרופות על מנת להרוג תאי גידול
 
הגישה הניתוחית היא השכיחה ביותר לטיפול בסרטן העריה. הגידול יסולק באחת השיטות הבאות:
  • ניתוח לייזר – שימוש בקרן אור צרה לסילוק תאי גידול 
  • כריתת עור העריה – כריתת עור העריה המעורב בגידול בלבד 
  • כריתת עריה חלקית – כריתת חלק מהעריה 
  • כריתת עריה פשוטה – כריתת את העריה כולה ללא בלוטות לימפה 
  • כריתת עריה רדיקאלית – כריתת העריה כולה ובלוטות הלימפה סביבה 
  • אם הגידול התפשט מעבר לגבולות העריה והאברים הגניקולוגיים האחרים, צריך לעיתים לכרות את חלקו התחתון של המעי הגס או של שלפוחית השתן יחד עם העריה, הנרתיק, צוואר הרחם והרחם (ניתוח הנקרא אקסאנטרציה אגנית). 
  • לעיתים יש צורך בהשתלת עור מאזור אחר בגוף ובכירורגיה פלסטית, על מנת לצור עריה או נרתיק חדשים לאחר הניתוחים הללו.
טיפול קרינתי משתמש בקרני רנטגן בעוצמה גבוהה על מנת להרוג תאים סרטניים ולצמק גידולים. הקרינה יכולה להיות חיצונית, ממכשיר חיצוני (מאיץ קווי), או פנימית (ברכיתרפיה), כאשר מקור רדיואקטיבי מוחדר באמצעות צינורות פלסטיק לאזור בו מצויים תאי הגידול, לזמן קצר. טיפול קרינתי עשוי להיות יעיל בפני עצמו או כהשלמה לטיפול הניתוחי.
 
טיפול כימי (כימותרפיה) מתבסס על תרופות המשמשות להרס תאי גידול. התרופות ניתנות דרך הפה או דרך הווריד או השריר (בעירוי או בזריקה). כימותרפיה קרויה טיפול סיסטמי (מערכתי) משום שהתרופה נכנסת לזרם הדם, עוברת דרך הגוף כולו וכך יכולה להרוג תאי גידול בכל מערכות הגוף.
למידע נוסף על סרטן הפות

סרטן הכבד

הכבד הוא האיבר היחיד בגוף שמתחדש - והוא עושה זאת במהירות מרשימה: תוך כשבועיים הוא מסוגל להשלים 30% מנפחו. לעובדה זו יש משמעות רבה כשמדובר בסרטן הכבד, שכן גם לאחר שכורתים חלק מהכבד הוא מסוגל לבנות את עצמו מחדש ואף לחזור לממדיו המקוריים.
גידולים סרטניים בכבד נחלקים באופן גס לראשוניים - כאלה שנוצרו בכבד ובדרכי המרה - ולמשניים - כאלה המהווים גרורות של גידול באיבר אחר בגוף.
 
הגידולים הראשוניים עצמם נחלקים לשני סוגים:
  • HCC - גידול שמקורו בתאי כבד. הוא השכיח שבגידולים הראשוניים, ונגרם בין השאר בשל אלכוהוליזם, הפטיטיס B ו-C ועוד.
  • כולנגיוקרצינומה – גידולים נדירים יותר, שמקורם בדרכי המרה. הטיפול בהם הוא בעיקר ניתוחי, ובמקרה של חזרה של המחלה עוברים לטיפול כימותרפי וכן לטיפוליSirtex ו-TACE .
עם זאת, גידולי הכבד השכיחים ביותר הם מהסוג המשני, ומקורם על פי רוב בגידולים במעי, בשד, בריאה, בקיבה ובלבלב וכן במלנומה.
 
מידע למטופל במרפאה לגידולי כבד
 
האפשרויות הטיפוליות בגידולים מסוג HCC
הטיפול המועדף אצל חולי סרטן הכבד מסוג HCC הוא השתלה מלאה, אולם הוא מתאפשר רק אם החולה עומד בקריטריונים.  המנותחים נשארים במעקב מתמשך, הכולל בדיקות דם ובדיקות הדמיה.
 
לחולים שאינם נתיחים מסיבות שונות, ובהם כאלה שהמחלה מפוזרת בגופם, מוצעים כמה טיפולים:
  • טיפול ביולוגי מקבוצת TKI- כטיפול יחיד או בשילוב עם טיפולים אחרים. ניתן בכדורים (שניים ביום), ללא אשפוז, ובמהלך הנטילה נערך מעקב באמצעות בדיקות CT או MRIאחת ל-3-4 חודשים, כדי לדעת את מידת השפעתו על הגידול. בהתאם לכך גם מחליטים אם ומתי להפסיק את הטיפול. תופעות הלוואי כוללות חולשה, פריחה, שלשולים ובחילות.
  • כימו-אמבוליזציה (TACE) - צנתור דרך המפשעה, במהלכו מזריקים לגידול תרופה כימותרפית וכן חומר נוסף, החוסם את כלי הדם המחוברים לגידול ומונע מחמצן להגיע אליו. לעתים משמשת שיטה זו כטיפול מעבר בשלב ההמתנה בתור להשתלה.
  • Sirtex - טיפול המתבסס על הזרקה של מיקרו קפסולות, המכילות חומר רדיו אקטיבי (איטריום), אל תוך הגידול. המערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם היה הראשון בארץ ליישם את השיטה, כבר לפני כ-14 שנים, והוא כיום המרכז הרפואי המנוסה ביותר בכך. הטיפול, שמבוצע על ידי אונקולוגים בשיתוף עם צוות של פיזיקאים, רנטגנאים ואנשי מקצוע נוספים, הוא חד פעמי (ניתן לחזור עליו, אבל על פי רוב אין צורך), ומורכב משני שלבים: בראשון  מבצעים צנתור עם כמות חומר מזערית כדי לבדוק את פיזור החומר ואת התאמתו לחולה. אם מתברר שיש התאמה כזו ושהפיזור אינו פוגע באברים חיוניים, כמו ריאות, הטיפול מבוצע במלואו כ-7-10 ימים מאוחר יותר. סירטקס כרוך בהשגחה של יומיים שלושה, ובתופעות לוואי קלות - חום, כאבי בטן ובחילות - החולפות תוך 7-10 ימים. כיוון שהשפעת הטיפול איטית, רק כחודשיים לאחר שבוצע נערכת בדיקת CTלהערכת תוצאות הטיפול.
  • RF - מחט מוכוונת CT, עם קרינת מיקרוגל, המשמשת לחימום התאים הנגועים, במטרה להשמיד אותם.הטיפולמתאים רק לגידולים שגודלם כ-3-4 ס"מ, וכאלה שאינם קרובים מדי לדפנות הכבד, מה שעלול לסכן איברים אחרים וכלי דם גדולים.
 
האפשרויות הטיפוליות במחלה גרורתית
 
הטיפול המועדף במקרים של גרורות ממקור מעי, הוא ניתוח, אולם הדבר מותנה בקיומן של גרורות בכבד בלבד, בהיותן מרוכזות או ספורות. ההחלטה על ניתוח כזה מתקבלת בדיון רב תחומי (מולטידיסציפלינרי) בשיתוף כירורג. גידול ממקור מעי הוא סרטן הכבד הגרורתי היחיד שמקובל לנתח. 
לעתים, לאחר הניתוח, מקבלים החולים טיפול כימותרפי משלים או מניעתי במשך כמה חודשים, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.
לחולי סרטן הכבד הגרורתי ממקור מעי עשוי להתאים גם טיפול ב-Sirtex.
בנוסף עבור חולים במחלה גרורתית עומדים על הפרק טיפולים המשלבים תרופות כימותרפיות וביולוגיות. מתן טיפולים אלה מותנה במצבו הכללי של החולה, ומתאים לעתים גם כהכנה לניתוח:
  • -Folfox  שילוב של 2 תרופות כימותרפיות ותרופה ביולוגית מעכבת VEGF. טיפול זה ניתן כאשר מצבו של החולה מאפשר טיפול אגרסיבי מאוד. הטיפול ניתן בעירוי תוך ורידי בתדירות של פעם בשבועיים במשך 48 שעות רצופות. לאחר חודשיים (4 טיפולים) עורכים בדיקות נוספות, ומחליטים אם החולה מתאים לניתוח.
  • טיפולים אגרסיביים פחות, המבוססים על אותו פרוטוקול אולם עם תרופות מדוללות יותר, כוללים שילוב שלFolfox  עם תרופות ביולוגיות. חלקם של השילובים מחייב בדיקת מוטציה RAS שכן הם מתאימים רק לחולים שאינם נשאים שלה.
למידע נוסף על סרטן הכבד

סרטן האשכים

סרטן האשכים הינו הגידול השכיח בגברים בגילאי 35-15 למרות היותו גידול נדיר באופן יחסי. הסוגים הנפוצים ביותר של סרטן האשכים הם סמינומה וסוג שאינו סמינומה. כמו כןקיים סרטן אשכיםשהוא שילוב של שני הסוגים הללו. הסמינומה נפוצה בעיקר בגברים בגילאי 55-35, בעוד שגידולים שאינם סמינומה מופיעים בקרב גברים צעירים יותר. לעתים רחוקותמופיעהבאשכים לימפומה שאינה הודג'קיןכאשר הטיפול בסוג זה של סרטן הוא שונה ונעשה בהתאם לטיפול המקובל עבור לימפומה שאינה הודג'קין.
למרבה המזלגידולי אשכים הפכו לדוגמא של גידולים הניתנים לריפוי . התערבות ניתוחיתטיפול כימותרפי המבוסס על תשלובת המכילה ציספלטיןקרינה או שילוב של הטיפולים, מובילים לריפוי באחוזי הצלחה גבוהים מאודהנעים בין 100-80 אחוז.
 
גורמי סיכון
 
הגורם לסרטן האשכים אינו ידוע. למרות שמדובר בסרטן נדיר, עולה שכיחותו בשנים האחרונות מסיבה שאינה ברורה. על פי רישום משרד הבריאות הישראלינרשמה עליה מתמדת בשכיחות סרטן האשכים בין השנים 1980 עד 2002, המשקפת למעשה מגמה כלל עולמית. הסיכון לסרטן האשכים גבוה יותר בגברים צעירים לבניםכאשר השכיחות הגבוהה ביותר נצפתה בצפון אירופה. גידולים אלו מתפתחים  ב- 1-2% מהגברים עם היסטוריה של אשך טמיר. בנוסףסרטן אשכים קודם מעלה מ 1- ל 2 אחוז את הסיכון לגידול ראשוני באשך הנגדי.
 
התייצגות קלינית
 
התסמין הנפוץ ביותר של סרטן האשכים הוא גוש חד צדדי בשק האשכיםללא תלונות שלרגישות או כאבלעיתיםהאבחנה הראשונית הינה שגויה והגידול מאובחן באופן מוטעה כדלקת באשך והחולה מקבל טיפול אנטיביוטיבהמשךלעיתים קרובות מופיעים כאב ואי נוחות באשך החולה. חולים יכולים להתייצג עם תלונות של כאבי גב גוברים או כאבי בטן תחתונהעקב מעורבות של בלוטות לימפה בחלל הבטן. לעיתים רחוקות התיצגות המחלה מלווה בקוצר נשימה עקב מחלה מתקדמת בריאות.
 
הטיפול בסרטן אשכים
 
לטיפול בסרטן האשכים אחוזי הצלחה גבוהים מאד. מרבית החולים מחלימים ממנו לגמרי, אפילו במקרים בהם הסרטן התפשט אל מעבר לאשך. הגישה הטיפולית נקבעת לפי סוג הגידול ובמידת התפשטותו.
הטיפול כולל ניתוח הסרת אשך במחלה מקומית ובחלק מהמקרים טיפול נוסף לצורך הפחתת הסיכון לחזרת המחלה. במחלה גרורתית הטיפול כולל הסרת האשך החולה וטיפול כימותרפי למשך מס חודשים. בנוסף לעיתים בסיום הטיפולים מבוצע ניתוח להסרת שארית מחלה בחלק מהמקרים. 
למידע נוסף על סרטן האשכים

סרטן הכליה

סרטן הכליה הוא אחד מעשרת סוגי הסרטן המובילים בגברים ונשים ושכיחותו הכוללת נמצאת בעליה מאז 1990, בעיקר בשל גילוי מוגבר של גידולים קטנים הודות לשימוש מוגבר בבדיקות הדמיה לא פולשנית.
שיעור התמותה מסרטן כליה ירד מעט הודות גילוי המוקדם של המחלה וההתקדמות באפשרויות הטיפוליות הקיימות. עם זאת, אפשרויות הטיפול במחלה שאובחנה כגרורתית עדיין מצומצמים.
 
Rena Cell Carcinoma (RCC)
RCC מהווה 80-90% ממקרי סרטן הכליות כאשר התת-סוג הנפוץ ביותר במבוגרים הוא  RCCמסוג תאים בהירים (70-85%). הערכה היא כי 75%–70% מהחולים המאובחנים ב RCC כל שנה מאוחבנים עם מחלה מקומית.
 
גורמי סיכון ל RCC
הגורם המדויק לסרטן הכליה עדיין אינו ידוע. אצל אנשים רבים הגורם לעולם אינו מתגלה, אבל מספר גורמים ידועים כמגבירים את הסיכון לפתח סרטן מסוג זה:
  • עישון סיגריות - עישון סיגריות עלול להגביר את הסיכון לחלות בסרטן כליה עד פי 2 עבור חלק מהאנשים. ככל שאדם מעשן זמן ארוך יותר, וככל שהוא מעשן יותר סיגריות, כך הסיכון גדול יותר.
  • עודף משקל - לאנשים בעלי משקל גבוה יותר ברבע (25%) לפחות מהמשקל המומלץ לגובה שלהם, יש סיכון גבוה יותר מהממוצע לחלות בסרטן הכליה.
  • מצבים רפואיים - מצבים רפואיים שונים, כגון לחץ דם גבוה (יתר לחץ דם), עלולים להעלות את הסיכון. אנשים החולים במחלת כליות במצב מתקדם, במיוחד אלה הזקוקים לדיאליזה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן כליות.
  • חשיפה לחומרים שונים - חשיפה לחומרים שונים בעבודה עלולה להשפיע על הסיכון לחלות בסרטן כליה. לעובדים עם כבשן אש או כבשן לפחמי אבן בתעשיות הפלדה והפחם נמצאים בסיכון גבוה לחלות בסרטן כליה. גם חשיפה לקדמיום, לעופרת או לאסבסט בעבודה עלולה להגדיל את הסיכון.
  • תורשה - רוב מחלות סרטן הכליה אינן עוברות בתורשה, אך לעיתים, אם שני בני משפחה או יותר, מפתחים סרטן בכליה. בני המשפחה האחרים נמצאים בסיכון גבוה מהממוצע לחלות בסרטן הכליה. קיימים מצבים נדירים, כגון מחלת וון - היפל - לינדאו Von Hippel-Lindau, שעוברת בתורשה.
 
סימפטומים של RCC
לא תמיד קיימים תסמינים ולכן בהרבה מקרים מאובחנת מחלת סרטן הכליה באופן מקרי, כאשר אנשים עוברים בדיקות שונות.
במידה ומופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול:
  • דם בשתן: התסמין השכיח ביותר של סרטן הכליה. הוא עלול להופיע ולהיעלם לסירוגין. אם מופיע דם בשתן, יש ללכת להיבדק.
  • כאב בשופכנים או בשלפוחית השתן הנגרם בגלל קרישי דם.
  • גוש באזור הכליה.
  • כאב עמום בצד.
  • חום גבוה מתמשך, הזעות לילה, עייפות וירידה במשקל.
תסמינים אלו אינם ספציפים קיימים מצבים רבים העלולים לגרום לתסמינים דומים  כגון זיהום או אבנים בשלפוחית השתן או בכליות.
 
טיפולים ב Rena Cell Carcinoma
במידה והמחלה נתיחה, ניתוח הוא הטיפול העיקרי כנגד סרטן הכליה. אם לא ניתן להסיר את כל הגידול על-ידי ניתוח, ניתן להשתמש בטיפולים אחרים. טיפולים אלה כוללים טיפולים ביולוגיים או טיפולים נוספים כגון אימנותרפיה.  
  • טיפול ביולוגי מוכוון מטרה המתמקדים בעיכוב גורם גדילה של כלי הדם בגידול ושליחת גרורות.
  • טיפול אימונולוגי/אימונותרפי מאקטב את מערכת ההגנה הטבעית של הגוף, המערכת החיסונית, כדי שזו תוכל להתקיף את הגידול ביעילות. ניתן להשתמש בטיפול זה על מנת לנסות ולשלוט באופן מקומי על גידול סרטני מתקדם בכליה וגידול סרטני שהתפשט לחלקים אחרים של הגוף. אצל חלק מהחולים טיפול ביולוגי יכול לצמצם את היקף הגידול או להאט את התפתחותו.
 
למידע נוסף על סרטן הכליה

סרטן לבלב

סרטן הלבלב, אחד מהגידולים הסרטניים האלימים ביותר, מצוי כיום במגמת עלייה מבחינת שכיחות - בשנים האחרונות טיפס ועלה ברשימה מהמקום השביעי לרביעי, ואם לא די בכך, הרי שהוא גם הרביעי ברשימת גורמי התמותה מבין כלל הגידולים הסרטניים. עובדה מצערת נוספת היא שרוב החולים מאובחנים בשלב הגרורתי של המחלה.
עם זאת - ואולי דווקא בגלל זה - התפתחות הטיפולים בסרטן הלבלב נמצאת כיום בשיאה. אנשי רפואה ומדענים אחרים מצויים בחיפוש בלתי מתפשר אחר טיפולים למחלה, ובמרכז הרפואי רמב"ם, כמו במרכזים גדולים דומים בעולם, מתנהלת פעילות מחקרית ענפה מאוד בתחום זה.
 
הצוות הרפואי של המרפאה לגידולי לבלב, עובד בשת"פ עם פרופ' קלוגר, מנהל המערך הכירורגי ומומחה בעל שם בתחום ניתוחי לבלב, ולצורך אבחון  קיים קשר  עם אנשי המכון הגסטרואנטרולוגי, בו מתבצעות בדיקות ה-EUS  (Endoscopic Ultrasound) ועם מכון רנטגן לצורך אבחנה היסטולוגית  של המחלה .
שיתוף פעולה הדוק נוסף מתקיים עם מרפאת הטיפול התומך, שכן חולי סרטן הלבלב זקוקים יותר מחולים רבים אחרים לטיפול באיזון כאבים.
לצד הצוות המיומן ועתיר הידע העומד לרשות החולים, נעשה במערך האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, ובין השאר נעזרים בשירות לגידולי הלבלב  יותר ויותר בבדיקות מולקולריות לצורך התאמת הטיפול. זוהי רפואה מותאמת אישית (Personal medicine) במשמעותה המדויקת ביותר, ומעבר לעובדה שהיא עצמה מהווה את חזית הטכנולוגיה, הרי שהיא מאפשרת גם לעשות שימוש בטיפולים החדשניים ביותר, ובהם טיפולים ביולוגיים, אימוניים ועוד, בהתאם לסוג הגידול, למידת הפיזור שלו ולמצבו הכללי של החולה.
במרפאה של גידולי לבלב במערך  אונקולוגי של ב''ח רמביים חולים מקבלים טיפול אונקולוגי מתקדם עם אפשרות להשתתף במחקרים קלינים.
 
מידע כללי למטופל במרפאה לגידולי לבלב
 
לאחר האבחון, בין אם זה נעשה במסגרת המערך האונקולוגי או  הכירורגי, מגיעים החולים למרפאה, ועם הגיעם מתקיים דיון לגבי האפשרויות הניתוחיות.
חולים שאינם נתיחים, או שמצבם גבולי, מתחילים בטיפול כימותרפי קדם ניתוחי, ובהמשך, בהתאם להשפעת הטיפול, ולשינויים במצב הגידול, מתקבלת החלטה לגבי האפשרויות הניתוחיות.
חולים שיכולים לעבור ניתוח  מופנים  למערך כירורגי, לאחר הניתוח  חוזרים לאונקולוג לצורך החלטה לגבי טיפול כמותרפי משלים שנמשך   שישה חודשים ומורכב  בדרך כלל משתי תרופות: תרופה ביולוגית בשילוב עם כימותרפיה.
 
האפשרויות הטיפוליות במחלה גרורתית
 
רוב החולים מאובחנים בשלב מתקדם של המחלה.
קיימות מספר תשלובות של טיפול כמותרפי מקובלות בכל העולם.
תופעות הלוואי של טיפולים אלה כוללות חולשה כללית, ירידה בספירות דם ובעקבות זאת פגיעה במערכת החיסונית ורגישות יתר לחיידקים, בחילות, שלשולים ופצעים בפה. חלק מהתרופות, אולם לא כולן, גורמות גם לנשירת שיער.
תרופות חדשות למניעת תופעות הלוואי, מספקות לחולה איכות חיים טובה ומקילות עליו ככל האפשר.
החולים שמגעים למרפאתנו מקבלים אפשרות להשתתף ברוב המחקרים קליניים שקיימים בעולם משלב התחלתי של פיתוח תרופות עד לשלבים מתקדמים.
 
מעקב
החולים במרפאתנו  שמאובחנים  עם סרטן הלבלב נמצאים  תחת מעקב מתמשך, הכולל בדיקות דם ובדיקות הדמיה, מעקב מרפאת  טיפול תומך ושירות של עובדת סוציאלית.
 
קישורים
למידע נוסף על סרטן לבלב

סרטן הקיבה / ושט

סרטן הקיבה הוא מחלה נדירה יחסית, אך שכיחותה עולה עם הזמן והופכת נפוצה יותר באירופה ובצפון אמריקה. המחלה נפוצה יותר בגברים.
 
שני סוגי המשנה העיקריים של המחלה הם
 
  • קרצינומת תאי קשקש (Squamous cell carcinoma)- שכיחה יותר בקרב מעשנים, צורכי אלכוהול בכמויות גדולות או הסובלים מתזונה לקויה.
  • קרצינומה של תאים בלוטיים (Adenocarcinoma)- שכיחה יותר אצל אנשים, הסובלים מהחזר חומצי (עלייה של תוכן הקיבה למעלה לכיוון הפה) במשך תקופה ארוכה. ייתכן וגם לתזונה לקויה או היבטים סביבתיים ישנה השפעה על התפתחות המחלה.
מצבים נוספים המשפיעים על הושט, כגון אכלזיה (אובדן יכולת ההתכווצות של שרירי הוושט) בוושט מהווים גורם סיכון להתפתחות סרטן. 
 
ברוב החולים, סרטן הושט אינו נגרם בשל גן פגום, כך שבני משפחתך אינם בעלי סיכון לחלות במחלה זו. עם זאת, חלק קטן מאד מהחולים הסובלים ממחלת עור תורשתית נדירה הנקראת "היפר קרטוזיס" (tylosis), בה נוצרת התעבות של השכבה הקרנית של העור, עלולים לפתח סרטן בושט.
 
 
מידע למטופל
 
טיפול
הטיפולים האפשריים בסרטן הושט כוללים ניתוח, כימותרפיה וטיפול בקרינה כשברוב המקרים ניתן שילוב של שניים מהטיפולים או שלושתם. בחירת הטיפול תלויה בסוג ובשלב הסרטן, במיקום הגידול ובגודלו, בגיל המטופל ובמצב בריאותו הכללי.
בעת האבחנה והטיפול הרופאים יבדקו את הושט על שלושת חלקיו: עליון, אמצעי ותחתון (שכולל גם את איזור המעבר ושט  - קיבה).
קיימים גם טיפולים אחרים שמטרתם להקל על קשיי בליעה אפשריים, אלה כוללים: הכנסת תומכן (צינורית דקה לתוך הושט בכדי להשאירו פתוח), הרחבה (מתיחה של הושט), טיפול בלייזר וטיפול פוטודינאמי (בעזרת אור). טיפולים אלה ניתנים בדרך כלל כאשר אין אפשרות לנתח או לתת טיפול אונקולוגי (כימותרפיה או קרינה).
 
 בחירת הטיפול
במידה וניתן לערוך ניתוח במטרה להסיר את הגידול הסרטני בושט, ניתן לקבל כימותרפיה לפני ואחרי ניתוח (שיטת ה"סנדוויץ''- טיפול נאואדג'ובנטי לאחריו ניתוח ולאחריו טיפול אדג'ובנטי) כדי לשפר את תוצאותיו, להקטין את הגידול, ולהפחית את הסיכון לחזרתה של המחלה לאחר הניתוח. שיטה זאת מקובלת בגידולים מסוג אדנוקרצינומה,
הטיפול שניתן לפני ואחרי הניתוח יכלול ברוב המקרים שילוב של כימותרפיה וקרינה.
יש מקרים מסוימים שניתן להסתפק בטיפול כימו-קרינתי ואין צורך להתקדם לניתוח.
 
במקרים בהם הסרטן התפשט לאזורים אחרים בגוף, הכימותרפיה עשויה לשמש כטיפול עיקרי, שמטרתו הקטנת היקף הגידול, שיפור בתסמינים, והארכת החיים תוך שמירה על אייכות חיים טובה.
 
 
למידע נוסף על סרטן הקיבה / ושט
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול קרינתי במאיץ

סרטן רירית הרחם

רירית הרחם היא הציפוי הפנימי של הרחם. הרחם הינו אבר שרירי חלול הנמצא באגן האישה. ברחם מתפתח העובר בזמן ההריון. בנשים שאינן הרות, הרחם הוא באורך כ-8 ס"מ. סרטן רירית הרחם שונה מסרטן שריר הרחם, אשר נקרא סרקומה. במרבית המקרים, סרטן רירית הרחם מאובחן בנשים לאחר גיל המעבר. נמצא קשר בין גיל מתקדם, השמנה וסכרת לגבי התפתחות המחלה, אשר ייתכן וקשורה לרמות גבוהות של אסטרוגן. נשים הנוטלות אסטרוגן (הורמון המשפיע על התפתחותן של ממאירויות מסויימות) לבדו, הן בסיכון מוגבר לפתח סרטן רירית הרחם. נטילת אסטרוגן בשילוב עם פרוגסטרון (הורמון אחר), אינה מגדיל את הסיכון לסרטן זה. סרטן רירית הרחם גם עלול להתפתח בחולות סרטן השד אשר קיבלו טיפול בטמוקסיפן. חולה הנוטלת תרופה זו, תזדקק לבדיקה גינקולוגית כל שנה, וצריכה לדווח על כל דמם לדני (להוציא דמם ווסתי) בהקדם האפשרי.

 
תסמינים
התסמינים השכיחים ביותר של סרטן רירית הרחם הם דימום נרתיקי, דימום / הכתמה בנשים לאחר גיל המעבר, או שינויים בדימום הווסתי לפני גיל המעבר. תסמינים נוספים כוללים כאבים בזמן קיום יחסי מין, כאבי בטן תחתונה ותחושת התכווצויות בתוך האגן. במרבית המקרים, הדימום הנרתיקי או שינויים בדימום הווסתי מופיעים בשלב מחלה מוקדם, בו אחוזי הרפוי גבוהים ומכאן החשיבות של בירור וטיפול בזמן. 
על כל אישה לפנות לרופא המטפל שלה אם היא סובלת מאחת התופעות הבאות:
  • דמם לדני שלא בזמן הווסת
  • כאבים או קושי במתן שתן
  • כאבים בקיום יחסי מין
  • כאבים אגניים
אבחון
חשד לממאירות עשוי לעלות בבדיקת US גניקולוגי ולכן החשיבות במעקב גניקולוגי קבוע. עם זאת, כיוון שסרטן רירית הרחם מתחיל להתפתח בתוך הרחם, הוא אינו מזוהה בדרך כלל במשטח צוואר (משטח PAP). לכן כדי לאבחנו, יש לדגום פיסת רקמה מרירית הרחם ולבדוק אותה במיקרוסקופ, על מנת לזהות תאים ממאירים. אחד מהתבחינים הבאים משמש לאבחון סרטן רירית הרחם:
  • דגימת רירית (ביופסיה)- צינור דק וגמיש מוחדר דרך צוואר הרחם אל תוך הרחם, ומשמש ללקיחת פיסות רקמה קטנות מרירית הרחם. דגימות אלו נשאבות החוצה דרך הצינור. 
  • גרידה- פעולה בה הצוואר מורחב על מנת להחדיר דרכו מכשיר, אשר יכול לדגום פיסות גדולות יותר של רקמה.
טיפול
ישנם סוגים שונים של טיפול בסרטן רירית הרחם, הנגזרים משלב המחלה בזמן האבחנה וכן מהתסמינים מהם סובלת המטופלת. במקרים בהם הגידול מוגבל לרחם, הטיפול המקובל הינו ניתוח לכריתת רחם, שחלות וחצוצרות. במקרים שונים ייתכן ולאחר הניתוח יומלץ על תוספת של טיפול כימותרפי ו/או קרינתי. במקרים בהם לא ניתן לנתח מפאת שלב המחלה, גיל או מחלות רקע החולה תופנה לטיפול קרינתי וייתכן גם לטיפול כימותרפי. במקרים של מחלה עם פיזור בטני עדיין ניתן להציע טיפול כימותרפי ולאחריו טיפול ניתוחי. חולות עם מחלה חוץ רחמית אשר אינה נתיחה מופנות לטיפול כימותרפי, קרינתי או שילוב של השניים. במקרים בהם לא ניתן להציע אף אחד מן הטיפולים שהוזכרו לעיל, ניתן לשקול גם טיפול הורמונלי תוך מעקב צמוד. כל ההחלטות הטיפוליות מתקבלות לאחר דיון צוות בהשתתפות אונקולוגים, גניקולוגים ורדיולוגים.
 
סיכויי ההחלמה
אפשרויות הטיפול וסיכויי ההחלמה, תלויים בשלב בו מתגלה הגידול (האם הוא מוגבל לרירית הרחם, מערב את הרחם כולו או האם התפשט למקומות אחרים בגוף), בסוג הסרטן, בגודלו, ובבריאות הכללית של החולה. סיכויי ההחלמה תלויים גם במראה המיקרוסקופי של התאים הממאירים והאם הם מושפעים מפרוגסטרון. סרטן רירית הרחם ניתן במקרים רבים לריפוי.
למידע נוסף על סרטן רירית הרחם

סרטן צוואר הרחם

מה זה סרטן צוואר הרחם:
צוואר הרחם מחבר את הנרתיק (תעלת הלידה) לחלק התחתון של הרחם.סרטן צוואר הרחם, מתפתח בדרך כלל בתאים על פני צוואר הרחם. זה קורה כאשר התאים בצוואר הרחם מתחילים להשתנות לתאים טרום סרטניים. לא כל התאים הטרום סרטניים יהפכו לתאים סרטניים, אבל מציאת תאים בעייתיים אלה וטיפול בהם לפני שהם יכולים להשתנות הוא קריטי למניעת סרטן צוואר הרחם. ולכן יש משמעות גדולה למעקב גניקולוגי ובדיקות שגרתיות (משטח צואר הרחם- פאפ).
סוגי סרטן צוואר הרחם:
ישנם שני סוגים עיקריים של סרטן צוואר הרחם:
1. קרצינומות של תאי קשקש: מתפתח בתאים השטוחים בחלק החיצוני של צוואר הרחם.  מהווים כ-80% עד 90% ממקרי סרטן צוואר הרחם
2.  אדנוקרצינומות: מתפתח בתאים הבלוטיים המרפדים את צוואר הרחם.  מהווים 10% עד 20% מהמקרים.
מהו צואר הרחם:
צוואר הרחם הוא החלק הנמוך ביותר של הרחם ומחבר את הרחם לפתח הנרתיק. הוא מכוסה ברקמות המורכבות מתאים. התאים האלה עלולים לגדול בצורה שאינה מבוקרת ולהשתנות לתאים טרום סרטניים.
שכיחות סרטן צוואר הרחם:
כ-14,000 אנשים בארצות הברית מאובחנים עם סרטן צוואר הרחם מדי שנה. גיל האבחון הממוצע הוא 50. כ-4,000 אנשים מתים מסרטן צוואר הרחם בשנה בארצות הברית. שיעור זה נמצא בירידה עקב בדיקות וחיסון HPV.

תסמיני סרטן צוואר הרחם:
שלבים מוקדמים של סרטן צוואר הרחם בדרך כלל אינם כרוכים בתסמינים וקשה לזהות אותם. הסימנים הראשונים לסרטן צוואר הרחם עשויים להתפתח במשך מספר שנים. מציאת תאים לא תקינים במהלך בדיקות סרטן צוואר הרחם (PAP)היא הדרך הטובה ביותר להימנע מסרטן צוואר הרחם.
תסמיני המחלה בשלבים ראשוניים:
1. הפרשות לדניות (וגינאליות) דמיות או בעלות ריח עז.
2. דימום לדני (וגינאלי) לאחר יחסי מין
3. דימום בזמן הוסת כבד או ארוך מהרגיל
 
תסמיני המחלה בשלבים מתקדמים יותר:
1. קושי או כאבים בזמן מתן שתן. לעיתים מלווה גם בדימום.
2. שלשול, כאב או דימום בזמן יציאות.
3. עייפות, איבוד משקל ותיאבון
4. הרגשת חולי כללית
5. כאבי גב או נפיחות ברגליים
6. כאבים ושברים בעצמות האגן

הגורם לסרטן צוואר הרחם:
רוב סוגי סרטן צוואר הרחם נגרמים על ידי וירוס  HPV,  (וירוס הפפילומה) זיהום המועבר במגע מיני. HPV מתפשט באמצעות מגע מיני (אנאלי, אוראלי או נרתיקי) ועלול להוביל לסרטן. גם גברים יכולים להיות נשאים של וירוס הפפילומה. וירוס הפפילומה יכול לשהות שנים ארוכות בגוף ולא לגרום למחלה עד שבשלב מסויים יגרום לתאי צוואר הרחם להשתנות לתאים סרטניים.
 
איבחון סרטן צוואר הרחם:
סרטן צוואר הרחם מתפתח לאט ולאורך שנים רבות. לפני שהופכים לסרטניים, תאי צוואר הרחם עוברים הרבה שינויים ולעיתים מתחילים להופיע תאים לא סדירים ולא תקינים. תאים חריגים אלה עשויים להיעלם, להישאר אותו הדבר או להפוך לתאים סרטניים.
גילוי מוקדם הוא המפתח באיבחון סרטן צוואר הרחם. בדיקות גינקולוגיות סדירות עם בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) יכולות לזהות את רוב המקרים של סרטן צוואר הרחם. בדיקת פאפ (הנעשית אצל הגניקולוג שלך), היא בדיקה שאוספת תאים מצוואר הרחם שלך. תאים אלו נבדקים לאיתור סימנים של סרטן טרום סרטן או אי סדרים אחרים
בישראל מומלצת בדיקת פאפ (משטח מצוואר הרחם) בגילאים 25 עד 65 מידי 3 שנים במימון הקופה, או לעיתים קרובות יותר במידה ויש גורמי סיכון (כגון בדיקת פאפ קודמת שהראתה תאים טרום סרטניים)
במידה ובדיקת הפאפ חוזרת לא תקינה יש צורך בבדיקות נוספות הכוללות בדיקה לוירוס הפפילומה, וביופסיה מצוואר הרחם. הביופסיה תיתן תשובה אם קיים סרטן בצוואר הרחם.

שלבי סרטן צוואר הרחם:
שלב 1- התאים הסרטניים נמצאים רק בצוואר הרחם ועוד לא התפשטו
שלב 2- הסרטן התפשט מעבר לצוואר הרחם לכיוון הרחם אבל לא הגיע לדופן האגן או הוגינה.
שלב 3- הסרטן התפשט בתוך האגן לכיוון הווגינה, הרחם, צינור השתן ודופן האגן.
שלב 4- הסרטן התפשט למקומות שונים מחוץ לאגן (עצמות, שלפוחית שתן, מעי גס וכו).

גורמי סיכון לסרטן צוואר הרחם:
• מי שאינה נמצאת במעקב גניקולוגי סדיר ומבצעת בדיקות פאפ
• עבר מיני- ריבוי בני זוג ליחסי מין והתחלת קיום יחסי מין לפני גיל 18.
• עישון
• נשאות HIV
• נטילת גלולות למניעת הריון לאורך זמן רב
• ריבוי יילודה
• מערכת חיסונית מוחלשת
• הסטוריה משפחתית

כיצד ניתן למנוע את סרטן צוואר הרחם:
 חיסון HPV – ניתן בישראל חינם (לבנים ולבנות) במסגרת החיסונים שניתנים בבית הספר
  שימוש בקונדומים במהלך יחסי מין
 הגבלת מספר השותפים המיניים
 הפסקת עישון
 
מהו החיסון לסרטן צוואר הרחם:
החיסון נגד HPV מאושר לילדים ומבוגרים בגילאי 9 עד 45 ומגן מפני התפתחות סרטן צוואר הרחם. החיסון פועל על ידי הפעלת מערכת החיסון של הגוף שלך לתקוף סוגים מסוימים של וירוס הפפילומה האנושי (HPV), אשר נקשרו למקרים רבים של סרטן צוואר הרחם. עדיף לקבל את החיסון לפני תחילת הפעילות המינית. החיסון ניתן בסדרה של מספר זריקות.  מספר הזריקות הדרוש משתנה בהתאם לגיל שאתה במנה הראשונה שלך.
 
טיפול:
הטיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב מוקדם יכלול בדרך כלל ניתוח, סוג הניתוח ייקבע לפי גודל הגידול, מיקומו, סוגו והצורך בשימור פוריות כן/לא. בנוסף לניתוח בהתאם לצורך הרפואי,  תינתן גם קרינה או טיפול כימותרפי משלים.
הטיפול בסרטן צוואר הרחם בשלב מתקדם יכול לכלול קרינה (חיצונית או פנימית) עם או בלי כימותרפיה, כימותרפיה לבד טיפול ביולוגי או טיפול אימונותרפי בהתאם לשלב בו התגלה הגידול, הסוג שלו, האבחון הגנטי שלו, טיפולים קודמים ומחלות רקע של האשה.
למידע נוסף על סרטן צוואר הרחם

שימור פוריות בגברים

הודות לטיפולים היעילים הניתנים כיום למחלת הסרטן, גברים רבים מחלימים מהמחלה וממשיכים בחייהם למשך שנים רבות ובבריאות טובה.
מחלת הסרטן והטיפולים בה עלולים לפגוע בפוריות ואיכות הזרע, אך, מטבע הדברים, בתקופה הראשונה לאחר אבחון המחלה, ההתמקדות היא בבדיקות שצריך לעבור ובטיפולים האונקולוגים. בתקופה זו הרבה פעמים קשה להסתכל קדימה ולראות את החיים לאחר סיום הטיפול.
בישראל כל גבר העובר טיפולים אונקולוגיים זכאי לשימור זרע.
גם אם אינך מעוניין בשלב זה בשימור פוריות, חשוב לקבל מהרופא האונקולוג הפנייה לייעוץ אצל מומחה בפוריות הגבר כדי שתוכל לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורך.ככל שהנושא יעלה מוקדם יותר ותינקט פעולה על מנת לשמר את הפוריות כך יהיה קל יותר, ויגדלו הסיכויים להורות בעתיד.

חשוב שתדע, מנות זרע שהוקפאו, עוברות תהליכי עיבוד ואינן מכילות תאים סרטניים. איכות הזרע אינה נפגעת במשך זמן האחסון גם אם הוא ארוך מאוד. מנות הזרע שהוקפאו
מיועדו לשמושך הבלעדי. במידה ולא יהיה לך בעתיד צורך בזרע שהוקפא, ניתן לפנות לבנק הזרע ולבקש להשמיד את המנות הנותרות ברגע שתחליט על כך או לשנות את ההנחיות
שניתנו בנוגע לשימוש בזרע.

לנוחותך, שלבי התהליך לשימור זרע
שלב ראשון- מומלץ לבצע עוד לפני הפגישה עם מומחה הפוריות בדיקות דם לשלילת מחלות
זיהומיות הנדרשות על פי נוהל משרד הבריאות. חשוב שתבצע את בדיקות הדם בהקדם ותגיע
לפגישה הבאה עם התוצאות, על-מנת לזרז את התהליך. לשם ביצוע הבדיקות יש צורך
בהפנייה מרופא.
הבדיקות הנדרשות הן:

  1. HIV
  2.  HBsAg ( הפטיטס B )
  3. HCV ( הפטיטס C)

בנוסף,לצורך הקפאת זרע נדרשת התחייבות, אותה יש לשלוח מראש בפקס )פרטי
התקשרות בסוף הדף(.

שלב שני- לאחר קבלת תוצאות הבדיקות, בפגישה עם הרופא המומחה לפוריות, יוחלט יחד איתך לגבי הליך שימור הפוריות.
במידה ויוחלט על שימור מנות זרע, שלושה ימים קודם למתן הדגימה צריך להימנע משפיכה, על מנת להבטיח איכות זרע מיטבית. את מתן הדגימה ניתן לבצע בבנק הזרע עצמו, בחדר המיועד לצורך כך, או בבית. אם מתן הזרע יתבצע בבית, יש צורך להביא את הדגימה לבנק הזרע בזמן של עד 60 דקות ממתן הדגימה.
השלב האחרון- לפני ביצוע ההקפאה לצורך השימור, תיבחן איכות הזרע במעבדת בנק הזרע אשר תבצע גם פעולות מעבדתיות שונות שמטרתן לשפר את עמידותם של תאי הזרע בתהליכי ההקפאה וההפשרה. אם איכות הזרע תמצא ירודה, ייתכן שידרשו דגימות זרע נוספות במועדים שונים, בכדי להשיג כמות מספקת ואיכותית. לרוב, גם במצבים בהם איכות הזרע ירודה, ניתן להקפיא אותו ולהשתמש בו בעתיד.

אם לא בוצע שימור זרע, ההמלצה להמתין כשנה עד שנתיים כדי להבטיח שחלפו השפעות הטיפולים על ייצור הזרע ופגיעה בחומר הגנטי.

פרטי הליך לשימור פוריות
בדיקת זרע ללא הקפאה

  1. הפניה מרופא מומחה.
  2. התחייבות לבדיקת זרע (קוד 89320 )
  3. תוצאות של היפטיטיס B , היפטיטיס C, HIV (חצי שנה האחרונה)
  4. להימנע מפליטת זרע שלושה ימים לפחות לפני הבדיקה.

הקפאת זרע

  1. הפניה מרופא מומחה שכוללת את סיבת ההקפאה.
  2. התחייבות לבדיקת זרע )קוד 89320 ( +התחייבות)כמות 3 (להקפאת זרע) קוד 89259
  3. תוצאות של היפטיטיס B , היפטיטיס C, HIV  (מהחצי שנה האחרונה)
  4. להימנע מפליטת זרע שלושה ימים לפחות לפני הבדיקה.

כמויות בהתחייבות
התחייבות בכמות 1 = חמש מנות. כמות רצויה לשמירה היא 15 מנות.

  • חובה להביא את כל המסמכים מודפסים הפנייה מרופא ותוצאות בדיקות דם
למידע נוסף על שימור פוריות בגברים

סרטן שלפוחית השתן

סרטן כיס השתן, המוכר גם כסרטן שלפוחית השתן נחשב לנפוץ יחסית, והוא הסרטן הרביעי בשכיחותו בקרב גברים ושמיני אצל נשים. גידולים בשלפוחית השתן שכיחים יותר בקרב גברים  בעיקר בגילאי 60, כאשר עם הגיל קיימת עלייה בשכיחות. אצל צעירים יותר הוא נדיר.
גורם הסיכון העיקרי להתפתחותו הוא עישון. בקרב מעשנים, הגידולים בשלפוחית השתן יכולים להופיע גם בשנים לאחר הפסקת העישון.
הגידולים ברובם שטחיים, ומטופלים בעיקר על ידי רופאים מומחים בתחום האורולוגיה, בדרך כלל באמצעות ניתוח ואחריו באמצעות שטיפות למניעת חזרתו של הגידול. הטיפול האונקולוגי בסרטן כיס השתן נעשה רק במקרים בהם הגידול חדר את שכבת השריר או שולח גרורות.
 
שאלות נפוצות בסרטן שלפוחית השתן
 
מהם הגורמים והתסמינים של גידולים בשלפוחית השתן?
דם בשתן הוא התסמין הנפוץ ביותר לגידולים בשלפוחית השתן. לעתים הדם נראה לעין, ולעתים הכמות כל כך קטנה שאפשר לאבחן אותה רק במעבדה בבדיקת שתן. גם צריבה בשתן עלולה להיות סימן לגידול בדרכי השתן, כמו גם עלייה בדחיפות ובתכיפות מתן שתן. עם זאת, כאמור אלה הם תסמינים נפוצים מאוד ויכולים לנבוע גם מבעיות שאינן קשורות להתפתחות גידולים בדרכי השתן, כמו אבנים או דלקת בדרכי השתן. 
 
מה ההבדל בין גידולים בדרכי השתן בשלב מוקדם לשלב מתקדם?
על פי רוב, גידולים בדרכי השתן מתגלים בשלב המוקדם, וכידוע, ככל שהגילוי והטיפול נעשים בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי ההחלמה עולים. לאחר אבחון המחלה נערכות בדיקות הדמיה נוספות כדי להעריך את מידת התפשטות הסרטן. הטיפול המתאים ביותר ייבחר בהתאם לתוצאות. 
 
מהו הטיפול המומלץ בסרטן בשלפוחית השתן המתגלה בשלב מוקדם?
גידול שטחי בשלפוחית השתן מטופל באמצעות כריתה המבוצעת בצורה אנדוסקופית (באמצעות החדרת צינור דרך השופכה, ללא צורך בניתוח פתיחת הבטן). ברוב המקרים זהו הטיפול היחיד, אבל אם הגידול מתגלה כבעל מאפיינים אגרסיביים מוסיפים לכך  סדרת שטיפות של שלפוחית השתן עם חומרים הפועלים להפחתת סיכויי החזרה של הגידול. גידול חודרני (המגיע לשכבת השריר), מצריך טיפול אגרסיבי יותר, הכולל ניתוח הסרת שלפוחית השתן ויצירת חלופה מרקמת המעי הדק או על ידי יצירת פתח בדופן הבטן (סטומה) וניקוז השתן מהכליות לשקית חיצונית הצמודה לדופן הבטן באופן קבוע. לחלופין, ניתן לבצע טיפול על ידי קרינה וכימותרפיה הניתנים במשך כמה שבועות כשהמטרה היא לשמר את שלפוחית השתן בגוף ולהכחיד את הסרטן. יש לציין שגידולים אגרסיביים מאוד מטופלים על ידי כימותרפיה בתחילה ורק לאחר מכן בניתוח או בקרינה.
 
האם יש תקווה לחולים בסרטן שלפוחית השתן המאובחנים עם מחלה מתקדמת?
15% מהלוקים בסרטן שלפוחית השתן יאובחנו עם מחלה מפושטת גרורתית ברמת ממאירות גבוהה. עד לאחרונה אפשרויות הטיפול במצב מתקדם זה היו מצומצמות מאוד וכללו בעיקר כימותרפיה. הבשורה החדשה בתחום היא טיפול באמצעות תרופות אימונותרפיות. טיפולים אלה, שהוכיחו יעילות בסוגי סרטן אחרים, רותמים את מערכת החיסון שלנו להתקפה יעילה על הגידולים בגוף. לאחרונה הוכללו טיפולים אלו בסל התרופות גם לחולים בסרטן שלפוחית שתן גרורתי.
 
 
למידע נוסף על סרטן שלפוחית השתן
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על קרינה תוך ניתוחית - IORT

טיפול בקרינה פנימית - ברכיתרפיה

טיפול בקרינה פנימית, המכונה גם ברכיתרפיה, הינו טיפול שבו מוחדר מקור קרינה ישירות לחללים או לרקמות באזור הגידול, בניגוד לטיפול בקרינה חיצונית שבו מקור הקרינה נמצא מחוץ לגוף.
יתרונה הגדול של השיטה הוא בכך שמדובר בטיפול מקומי ומדויק, המאפשר מתן קרינה במנה גבוהה ישירות לגידול הסרטני ומנת קרינה נמוכה לאיברים הבריאים הסמוכים. ברכיתרפיה לאזור הוואגינה (הנרתיק וצוואר הרחם) מהווה חלק חשוב בטיפול בסרטן גניקולוגי. הטיפול יכול להינתן כהשלמה לניתוח, בשילוב עם קרינה חיצונית או בשילוב עם טיפול כימותרפי- על פי החלטת הרופא.

לפני טיפול ברכיתרפיה

המטופלת תוזמן לפעולת הכנסת סטנט במחלקת נשים. במהלך פעולה זו, צוואר הרחם מורחב ומוחדרת שרוולית פלסטיק קטנה. פעולה זו מבוצעת בהרדמה מלאה.
כמו כן תבוצע סימולציה ותכנון לטיפול הקרינתי.

מהלך הטיפול

ביום הטיפול ביחידת הקרינה יש להגיע בצום.
הטיפול מבוצע אחת לשבוע במשך חמישה שבועות, או על פי החלטת הרופא. בכל טיפול יוחדר אפליקטור, (צילנדר וגינלי) הנקרא פלטצ'ר ודומה לטמפון פלסטיק גדול, לצוואר הרחם דרך הצינורית. כל פעולה של הכנסת האפליקטור מבוצעת בהרדמה מלאה.
במהלך הטיפול , תחוברי למכשיר הברכיתרפיה שבו מאוכסנים מקורות הקרינה,  באמצעות צינוריות מיוחדות. הטיפול נמשך 10-20 דקות, ובמהלכו תשהי לבד בחדר הקרינה, אך הצוות יצפה בך ויוכל לתקשר עמך באמצעות מערכת שמע קולית. בסיום הקרינה יוציא הרופא את המכשיר מגופך, אך שרוולית הפלסטיק הקטנה שהוחדרה לצוואר הרחם תישאר עד לפעולה האחרונה. לאחר הפרוצדורה האחרונה, תוצא שרוולית זו מגופך.

לאחר טיפול ברכיתרפיה

חשוב לדעת כי ברגע שהטיפול הושלם והאפליקטור הוצא, לא נפלטת מגופך כל קרינה- ואת יכולה לשהות בקרבת בני משפחתך ללא כל חשש להם או לך.

תופעות לוואי של טיפול ברכיתרפיה

תופעות הלוואי בעקבות קרינה פנימית כוללות:

  • הפרשות מהנרתיק ותכיפות ולחץ במתן שתן. תופעות אלה חולפות בדרך כלל יומיים- שלושה לאחר הטיפול
  • מטופלות בגיל הפוריות שטופלו בקרינה ללא ניתוח עלולות לסבול מתסמיני גיל המעבר (גלי חום והזעה, יובש ושינויים בנרתיק) בשל העובדה שהקרינה גורמת לשחלות להפסיק את פעילותן. לתופעות אלה ישנם טיפולים שונים וניתן להתייעץ עם הרופא או האחות.
    במידה ולאחר הטיפול את חשה בכאב הנראה לך חריג ניתן להתקשר ליחידת הקרינה או לאחות אחראית בטלפון 04-7771828  או לגשת למיון.

הטיפול ניתן ביחידת הקרינה הממוקמת בבניין נוף המפרץ (בניין מס' 10, אונקולוגיה לשעבר).

 

למידע נוסף על טיפול קרינתי - ברכיתרפיה
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול קרינתי - קרינה חיצונית

סרטן המעי הגס והחלחולת

גידולי המעי הגס הוא שם כולל לגידולים סרטניים במעי הגס ובחלחולת. המחלה פוגעת בגברים ונשים כאחד, ושכיחה יותר אחרי גיל 50. הגידולים מתחילים בתוך פוליפים – גידולים שפירים (לא ממאירים), ששכיחותם באוכלוסייה גבוהה ושלרוב אינם מסוכנים. עם זאת, כ-5% מהפוליפים עוברים תהליך התמרה, והופכים לגידול ממאיר.
 
האפשרויות הטיפוליות
 
השאלה הראשונית לגבי כל חולה בסרטן המעי הגס היא מידת יעילותו של ניתוח. על פי רוב חולים ללא גרורות או עם גרורות בכבד בלבד ינותחו, ואילו חולים עם גרורות שאינן בכבד או גרורות מרובות בכבד - לא ינותחו.
חולה שנותח, ייפגש עם האונקולוג כמה שבועות אחרי הניתוח, וזה יסקור את האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניו, בהתאם לשלב המחלה. שלב זה נקבע על פי התוצאה הפתולוגית המתקבלת בניתוח, ולכן הכרחי לחכות לתשובות מהניתוח לפני קביעת המשך הטיפול.
 
המשך הטיפול ייקבע לפי שלב המחלה
שלב 1: החולה זקוק אחרי הניתוח למעקב בלבד.
שלב 2: חלק מהחולים ימשיכו מעקב בלבד, בעוד האחרים, על פי תשובת הניתוח, יקבלו טיפול כימותרפי בכדורים  למשך חצי שנה.
שלב 3: אצל חולים בשלב זה נמצאו בניתוח בלוטות לימפה נגועות בסרטן. חולים אלה יטופלו באמצעות כימותרפיה לווריד בטיפול יום אונקולוגי. לאחריה, ימשיכו חלק מהם לקבל בבית טיפול כימותרפי לווריד (באמצעות התקן port-a-cath) במשך 46 שעות, ואחרים, אחרי כל טיפול תוך ורידי, יטופלו במשך שבועיים באמצעות כדורים. קבלת ההחלטה לגבי אופן המשך הטיפול בבית תיעשה לפני הטיפול הכימותרפי הראשון. טיפול תוך ורידי ייעשה אחת לשבועיים, ואילו מי שצפוי לקבל טיפול בכדורים יגיע לטיפול יום אונקולוגי פעם בשלושה שבועות. בכל מקרה, הטיפול הכימותרפי כולו יימשך חצי שנה.
שלב 4: שלב זה מציין שלחולה יש גרורות באיברים שאינם בלוטות לימפה. אם הגרורות ממוקדות בכבד בלבד, קיימת אפשרות לנתח לפני או אחרי הטיפול הכימותרפי, אולם כאשר הגרורות התפשטו לאיברים אחרים, או שיש גרורות מרובות ולא נתיחות בכבד, החולה לא ינותח.
בחולים שלא נותחו תבוצע בדיקת RAS לפני תחילת הטיפול. זוהי בדיקה שמבוצעת במכון הפתולוגי על גבי דגימה שהוצאה בשלב מוקדם יותר, והיא מכוסה על ידי סל הבריאות. תוצאותיה מתקבלות תוך כשבועיים, ועל פיהן מחליט האונקולוג על סוג הטיפול הכימותרפי המתאים והאם לשלב גם טיפול ביולוגי. בכל שלב של הטיפול, אם נמצא שהחולה מתאים למחקר קליני, יוצג בפניו ובפני בני משפחתו המחקר הרלוונטי, על האפשרויות והסיכונים הגלומים בו.
 
החלמה ומעקב
 
המעקב אחר חולי סרטן המעי הגס נעשה באמצעות בדיקת רופא, בדיקת דם שגרתית ובדיקת דם למרקרים (CEA, CA19-9)CT בטן ואגן, צילום חזה וקולונוסקופיה.
תדירות המעקב משתנה ככל שחולף הזמן, ובהתאם לממצאי הבדיקות בכל שלב:
  • בשנה הראשונה אחרי אבחון סרטן המעי הגס (או אחרי סיום הטיפול, אם בוצע):
    • בדיקות רופא ובדיקות דם כל שלושה חודשים
    •  CT- שנה אחרי הניתוח
    • קולונוסקופיה - שנה אחרי הקולונוסקופיה הטרום ניתוחית. אם לא בוצעה קולונוסקופיה טרום ניתוחית או שאיכות הבדיקה לא הייתה טובה מספיק, תבוצע קולונוסקופיה סמוך ככל האפשר לסיום הטיפולים.
  • בשנה השנייה יבוצע מעקב באמצעות בדיקת רופא ובדיקת דם כל חצי שנה.
  • לאחר מכן ייערכו בדיקת רופא ובדיקות דם אחת לשנה, בדיקת CT תיערך שלוש שנים לאחר הבדיקה הראשונה וקולונוסקופיה אחת לחמש שנים.
 
 
כתבות בתחום:
למידע נוסף על סרטן המעי הגס והחלחולת

שימור פוריות בנשים צעירות

הודות לטיפולים היעילים הניתנים כיום למחלת הסרטן, נשים רבות מחלימות מהמחלה וממשיכות בחייהן למשך שנים רבות ובבריאות טובה.
מחלת הסרטן והטיפולים בה עלולים לפגוע בפוריות, אך מטבע הדברים, בתקופה הראשונה לאחר אבחון המחלה, ההתמקדות היא לרוב בבדיקות שצריך לעבור ובטיפולים האונקולוגים.

בתקופה זו הרבה פעמים קשה להסתכל קדימה ולראות את החיים לאחר סיום הטיפול. ככל שהנושא יעלה מוקדם יותר ותינקט פעולה על מנת לשמר את הפוריות, יגדלו הסיכויים
להורות בעתיד. מומלץ לעשות זאת עוד לפני תחילת הטיפול. אם הדבר אינו אפשרי עקב דחיפות הטיפול במחלה, כדאי לבצע זאת בהקדם האפשרי.
גם אם אינך מעוניינת בשלב זה בשימור פוריות, חשוב לקבל מהרופא האונקולוג הפנייה לייעוץ אצל מומחה לפוריות על-מנת שתוכלי לקבל את ההחלטה הטובה ביותר עבורך, לגבי העתיד.

מומלץ לדון בסיכוני אי הפריון במלואם עם הרופא ועם בן זוגך, גם אם אינך מתכננת הריון בזמן הקרוב וגם אם כעת אין בן זוג בחייך. קיימות כיום מגוון אפשרויות לשימור הפוריות ובחירת השיטה תיעשה יחד איתך תוך התחשבות בתוצאות בדיקות שתילקחנה ממך, ההערכה של הרופא האונקולוג ורצונותיך.

אפשרויות לשימור פוריות
  1. הפרייה חוץ גופית (IVF) – הפריית ביציות האישה בזרעו של בן זוגה או בזרע של תורם והקפאת עוברים למימוש עתידי, תהליך זה מחייב דחיית הטיפול האונקולוגי בשבועיים
    והתייעצות עם רופא אונקולוג לגבי אפשרות זו.
  2. שאיבה והקפאת ביציות בשלות- שאיבת ביציות במטרה להפשיר אותן בעתיד, להפרות אותן בזרע ולהחזיר את העובר שיווצר לרחם.
    שאיבת ביציות לא בשלות והבשלתן בתנאי מעבדה- שאיבת ביציות לצורך הקפאתן או ליצירת עוברים והקפאתם ) IVF).
  3. הסטת שחלות – הליך של קיבוע השחלות מחוץ איזור הטיפול בקרינה ליצירת הגנה עליהן. פעולה זו היא ניתוחית ומומלץ לעשות אותה סמוך ככל האפשר לטיפול הקרינתי מאחר ולעיתים קרובות הן חוזרות למקומן הראשוני באגן. בסיום הטיפולים ניתן לבצע הפרייה חוץ גופית או להחזיר את השחלות למקומן הטבעי לאחר הטיפול בקרינה.
  4. הקפאה והשתלת רקמת שחלה- נעשית באמצעות פעולה ניתוחית זעירה (לפרוסקופיה), בה מוצא מקטע מהשחלה )המכיל ביציות( והקפאת הרקמה. בעתיד ניתן יהיה להשתיל את רקמת השחלה שהוקפאה ולאפשר הריון בתהליך הפרייה חוץ גופית. ניתן לשמר על חיותה במשך שנים רבות. הפעולה אינה דורשת הכנה מוקדמת ולאחריה ניתן להתחיל בטיפול אונקולוגי.
  5. דיכוי שחלתי זמני במהלך קבלת הטיפול הכימותרפ י- טיפול זה ניתן בזריקות או במשאף, במטרה להגן ככל שניתן מפגיעה בתפקוד השחלות. טיפול זה מונע ביוץ, ומשמש בשלב מסוים גם למניעת הריון. זריקה של חומר בשם דקפפטיל ניתנת אחת לחודש לתוך השריר. חסרונות טיפול זה במיוחד אם הוא ניתן במשך תקופה ממושכת, קשורים בתופעות הנגרמות בעקבות מחסור בהורמון האסטרוגן (תסמיני מנופאוז)( ולכן חשוב לדעת כי קבלת זריקות אלו עלולה להפחית את החשק והעוררות המינית באופן זמני, בתקופה שבה הוא ניתן. קיימת עדיפות להתחלת טיפול זה לפני קבלת הטיפול הכימותרפי.
למידע נוסף על שימור פוריות בנשים צעירות

רקע

הטיפול בסרטן התפתח משמעותית לאורך השנים. גישות טיפוליות שונות, כמו ניתוח, כימותרפיה וטיפול רדיותרפי, שוכללו תוך שיפור יעילותן וצמצום תופעות לוואי.
טיפולי הקרנות כוללות שימוש בקרני X המכוונות לאזור הגידול. בעבר, ההכוונה הייתה כללית ולא מדויקת, וגישה זו גרמה לפגיעה גם ברקמות בריאות סמוכות, מה שהוביל לתופעות לוואי קשות.
בשנות ה 90 פותחה טכניקת IMRT, הקרנה מתקדמת אשר מאפשרת דיוק רב יותר בהקרנות תוך צמצום הפגיעה ברקמות בריאות.
 

מהי IMRT - רדיותרפיה מאופננת עוצמה

רדיותרפיה מאופננת עוצמה (Intensity Modulated RadioTherapy) היא טכניקת הקרנות מתקדמת המאפשרת שליטה מדויקת בעוצמת הקרינה בתוך שדה הקרינה עצמו, באופן המאפשר פגיעה יעילה יותר בגידול וצמצום חשיפה של הרקמות בריאות סמוכות לקרינה, דבר המוביל לפחות תופעות לוואי.
הטכנולוגיה מבוססת על מערכת תכנון ממוחשבת שיוצרת מבנה תלת-ממד של הגידול והאזור סביבו. מערכת זו מחשבת את חלוקת עוצמת הקרינה המתאימה ביותר בכל נקודה באזור המוקרן. הקרינה ניתנת באופן מותאם באופן דינמי במהלך הטיפול, תוך התחשבות במבנים השונים בתוך הגוף.
טכנולוגיית IMRT פותחה כדי להתגבר על מגבלות של טיפולי רדיותרפיה קונבנציונליים והיא יעילה יותר בטיפול במצבים מורכבים, כגון גידולים ממוקמים באזורים רגישים, גידולים עמידים לטיפולים אחרים, וגידולים בעלי צורה מורכבת.
 

מתי מומלץ לבצע טיפול IMRT?

ההחלטה האם לבצע טיפול IMRT תלויה במספר גורמים, וביניהם:

  • גידולים בעלי צורות לא סדירות:  IMRT יכולה לעצב את קרני הקרינה כך שיתאימו לצורה הייחודית של הגידול.
  • גידולים הממוקמים באזורים רגישים: IMRT  מאפשרת פיזור קרינה מדויק, ומפחיתה את הסיכון לפגיעה ברקמות בריאות סמוכות.
  • הגדלת המינון: במקרים מסוימים IMRT מאפשרת לרופאים לתת מנות קרינה גבוהות יותר לגידול, מה שיכול לשפר את הצלחת הטיפול.
     

תהליך הטיפול

טיפול IMRT מורכב ממספר שלבים:

תכנון טיפול IMRT:

  • הצוות רפואי יבצע הדמיה ממוחשבת CT או MRI של אזור הטיפול
  • תמונות אלו ישמשו ליצירת מודל תלת-ממדי של הגידול והרקמות הסמוכות
  • הצוות הרפואי יתכנן את מסלול קרני הקרינה, תוך התחשבות בגודל, צורה ומיקום הגידול, מיקום איברים בריאים ותנועות גוף
  • תכנון הטיפול יותאם אישית לכל מטופל.

קיבוע:

  • במהלך הטיפול, המטופל יהיה ממוקם במכשיר מיוחד המאפשר קיבוע מדויק
  • חשוב מאוד להישאר ללא תנועה במהלך הטיפול (ניתן לנשום בנינוחות).

הטיפול עצמו:

הטיפול ב IMRT  נמשך מספר דקות, והוא אינו כואב ואינו פולשני.  המטופל ישכב על מיטת הטיפולים וקרני הקרינה יופנו אל הגידול מזוויות שונות. במהלך הטיפול יש קשר ע"י וידאו ומיקרופון עם הצוות המטפל שנמצא בעמדת בקרה מחוץ לחדר.

כמות הטיפולים:

כמות טיפולי הקרינה ב IMRT משתנה בהתאם למספר גורמים, ביניהם סוג הגידול, גודלו ומיקומו. סדרת ההקרנות תכלול 5-30 פגישות של 15-30 דקות בממוצע, הנערכות לרוב מדי יום (ללא שישי ושבת).

תופעות לוואי

תופעות הלוואי מושפעות מהאיזור המוקרן, ויכולות לכלול:

  • עייפות
  • גירוי בעור
  • בחילות והקאות
  • שלשולים
  • נשירת שיער
  • לחץ או קושי במתן שתן

תופעות לוואי נוספות המופיעות במקרים נדירים בלבד יכולות לכלול פגיעה בתפקוד איברים בריאים, פצעים בפה או קושי בבליעה או דלקת ריאות.


חשוב לציין שלא כל המטופלים חווים תופעות לוואי, וחומרתן משתנה מאדם לאדם. רוב תופעות הלוואי חולפות עם הזמן לאחר סיום הטיפול.

 טרם תחילת הטיפול חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי התופעות הצפויות.

 

למידע נוסף על רדיותרפיה מאופננת עוצמה - IMRT
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול כימותרפי דרך קטטר מרכזי

סרטן פרוסטטה (סרטן הערמונית)

הגידול הנפוץ ביותר בגברים בעולם המערבי הוא סרטן הערמונית, ושכיחותו עולה עם הגיל. מחלה זו מאופיינת בדרך כלל בהתפתחות אטית, ולכן לעתים קרובות די במעקב, שמטרתו לוודא שהגידול לא הופך לאגרסיבי.
לצורך קביעת הטיפול מבדילים בין גידול גרורתי למקומי (שאינו גרורתי).
 
בישראל מאובחנים מדי שנה כ-2,500 חולים חדשים בסרטן הערמונית. אחד לשמונה עד אחד לתשעה גברים, יחלה בסרטן הערמונית. בארצות הברית שכיחות המחלה גבוהה יותר, שם אחד לשישה גברים יחלה במחלה. בשנים האחרונות אנו עדים למגמת ירידה במקרי התמותה מסוג סרטן זה ועלייה בשיעורי ההישרדות. 
 
שלושה פרמטרים משמשים לקביעת דרגת הסיכון
 
1. מדד גליסון (Gleason score)– ערכיו של מדד זה מבטאים את רמת האגרסיביות של הגידול, והם נמדדים כחלק מבדיקת הביופסיה.
2. בדיקת PSA- בדיקת המודדת רמות של אנזים המופרש בבלוטת הערמונית. חריגה ברמות אלה יכולה להצביע על קיומו של גידול בערמונית וכן על מידת האגרסיביות שלו.
3. גודל הגידול כפי שנמצא בבדיקות ההדמיה בשלב האבחון.
 
שאלות נפוצות בסרטן פרוסטטה (ערמונית)
 
כיצד מאובחנת המחלה ומהם התסמינים להופעת המחלה?
עלייה בתדירות ובתכיפות מתן שתן, עלייה במספר היקיצות בלילה לצורך הטלת שתן ולעתים בעיות בזקפה הם התסמינים הראשונים של סרטן הערמונית. תסמינים אלו אינם מעידים בהכרח על מחלה ממארת, גם בעיה כמו ערמונית מוגדלת עלולה לגרום לתופעות אלה.
כשמתעורר חשד לסרטן הערמונית המטופל נשלח לשתי בדיקות: בדיקת דם לזיהוי רמת סמן הנקרא PSA ובדיקה רקטלית ידנית. במקרה שרמת ה-PSA גבוהה מהמקובל ו/או הבדיקה הידנית מחשידה לממצאים לא תקינים, המטופל נשלח לביופסיה מהערמונית. ממצאים ממאירים בביופסיה מובילים לרוב להמשך בירור באמצעות בדיקות הדמיה.
 
מהם גורמי הסיכון להתפתחות סרטן הערמונית, והאם תזונה יכולה להשפיע על המחלה?
גיל הוא גורם הסיכון הבולט ביותר (המחלה נדירה בגיל צעיר מ-40 ושכיחותו עולה עם הגיל); סרטן ערמונית בקרובי משפחה מדרגה ראשונה; מוצא אפרו-אמריקאי ומוטציות בגניםBRCA1 ו-BRCA2 (הקשורים גם לתחלואה מוגברת בסרטן שד ושחלות). מספר מחקרים  מצביעים על קשר בין העדר פעילות גופנית ותזונה עתירת שומן לתחלואה מוגברת בסרטן הערמונית בדומה לגידולים נוספים, ולכן מומלץ לאמץ אורח חיים בריא.
 
אילו אפשרויות קיימות כיום לטיפול בסרטן ערמונית מקומי ואיך בוחרים בטיפול היעיל ביותר?
קיימות כיום כמה אפשרויות לטיפול בסרטן הערמונית. הטיפול המומלץ מותאם לדרגת האגרסיביות של המחלה, שנקבעת לפי מספר גורמים, כדוגמת ערכי PSA, ממצאי הבדיקה הגופנית ומאפיינים בביופסיה מהערמונית.
אפשרויות הטיפול השכיחות הן:
  • ניתוח רדיקלי להסרת הערמונית, שלפוחיות הזרע ובלוטות הלימפה באגן.
  • סדרת טיפולים של קרינה לערמונית.
  • החדרת גרגירים רדיואקטיביים לערמונית (בראכיתרפיה).
  • שילוב של קרינה חיצונית וברכיתרפיה, לעתים יחד עם טיפול הורמונלי.
  • לצד הטיפולים המקובלים בסרטן הערמונית נחקרים לאחרונה טיפולים חלופיים  באמצעות גלי אולטרסאונד, הקפאה של רקמת הערמונית ואף הקרנת אור ממוקדת על הגידול.
חשוב לציין: בגידולים לא אלימים ובנפח קטן אפשר להסתפק במעקב צמוד ולטפל רק במידה ויש עדות להתקדמות המחלה.  קיימת הסכמה שהסיכוי להחלים מהמחלה זהה בכל אחת מהאפשרויות הטיפוליות. לכן ההמלצה היא לבחון כל טיפול וטיפול, כולל תופעות הלוואי, ולהתאימו לנתוני המטופל. 
 
מה חדש בטיפול הקרינתי לערמונית?
מחקרים שפורסמו לאחרונה מצאו יעילות גבוהה לטיפול שמשלב טיפול קרינה  חיצונית וקרינה פנימית (ברכיתרפיה) בחולים עם סרטן ערמונית מתקדם. יש עדויות לכך שהשילוב אף יעיל יותר מניתוח. פריצת דרך נוספת, היא שימוש בקרינה סטריאוטקטית (קרינה ממוקדת לגידול בעוצמה גבוהה) לחולים עם סרטן ערמונית מקומי. טיפול זה, שיופעל בעתיד הקרוב ברמב"ם, יימשך כשבוע וחצי וישמש חלופה לטיפול הנוכחי שאורכו שישה שבועות.
 
האם יש פריצת דרך בטיפול בסרטן ערמונית גרורתי?
בתקופה האחרונה הטיפול בסרטן גרורתי בערמונית עובר שינוי דרמטי, בזכות כמה טיפולים חדשניים הזמינים בישראל ומרביתם אף כלולים בסל התרופות. תרופות רבות נוספות נמצאות בשלבי מחקר בינלאומיים, המתקיימים ברובם בישראל. בנוסף, גישה טיפולית חדשה שכוללת שילוב תרופות חדשניות אלה עם ותיקות יותר נבדק גם הוא, בתקווה להמשיך ולשפר את הישרדות החולים. המכון האונקולוגי ברמב"ם משתתף בכמה מחקרים קליניים שמציעים טיפולים חדשניים ביותר בטיפול בסרטן גרורתי.
 
מהו מקומה של רפואה מותאמת אישית בטיפול בסרטן הערמונית?
בטיפול בסרטן ערמונית, המקום של טיפול הרפואי מותאם אישית תופס נפח עולה בשיקולי התאמת טיפול, בעקבות הגילוי שהפרופיל הגנטי והמולקולרי של הגידול, שמשתנה מחולה לחולה, מצריך טיפול שונה. כך לדוגמה, כמה מחקרי מפתח מצביעים על יעילות בטיפול מכוון מטרה בגידולים בהם יש פגמים במנגנוני תיקון ה-DNA. בית חולים רמב"ם שותף פעיל בכמה מחקרים שבודקים את יעילות הטיפול הממוקד בסרטן הערמונית בהשוואה לטיפול המקובל. דוגמה נוספת היא היכולת לזהות פגם בקולטן ההורמונלי של תאי הגידול, שמשפיע אף הוא על הטיפול הניתן. גם בתחום ההקרנות חל מהפך וכיום אנו משתמשים במולקולות פולטות קרינה בעוצמה גבוהה (לוטיציום PSMA) כלפי הגידול עצמו בלבד, ללא השפעה על אזורים אחרים בגוף.
 
למידע נוסף על סרטן פרוסטטה (סרטן הערמונית)

שירות פסיכולוגי במרפאת צעירים

השירות הפסיכולוגי במרפאת הצעירים הינו חלק מהשירות הפסיכולוגי במערך האונקולוגי
ומרוכז על ידי חזי יזרעאלי.
בבסיס השירות קיימת הערכה והבנה של הצרכים הייחודיים של צעירים וגישה אינטגרטיבית
לייעוץ לטיפול פסיכולוגי.

השירות הינו חלק אינטגרלי מצוות המרפאה ופועל בשיתוף פעולה עם הרפואה, הסיעוד, העבודה הסוציאלית,
הפיזיותרפיה ועוד. בשירות מבצעים טיפולים פרטניים, קבוצתיים, וכן התערבויות מערכתיות עם הצוות הרב-מקצועי.

השירות הפסיכולוגי במרפאה נותן מענה למגוון התמודדויות של צעירים עם מחלה אונקולוגית; קבלת אבחנה חדשה,
הכנה לקראת והתמודדות עם הטיפולים הרפואיים, התמודדות עם חרדה, דיכאון, קשיי הסתגלות, התמודדות בני/ות זוג
וסוגיות הנוגעות להורות עם המחלה.

השירות ניתן בכל מסגרות המערך האונקולוגי (מרפאה, אשפוז, טיפול יום) ולאורך כל שלבי ההתמודדות עם המחלה.
השירות ניתן בין בימים א' עד ה' בין השעות 08:00 ל 15:00 על ידי צוות השירות הפסיכואונקולוגי.

למידע נוסף על שירות פסיכולוגי במרפאת צעירים

התמודדות עם תסמיני גיל המעבר

מטופלים צעירים רבים נאלצים להתמודד עם תופעות גיל מעבר עקב דיכוי הורמונאלי. חשוב לפנות לצוות המטפל על מנת לקבל מענה. בשירות מרפאת צעירים נוכל לסייע לך בהערכה ובהפניה למטפל המתאים ביותר  עבורך לעזרה בפתרון הבעיה שאותרה.

הסימפטומים הרווחים הם גלי חום, הזעות מוגברות, שינויים בחשק מיני, יובש באברי המין, קשיים בתפקוד מיני, שינויים במשקל הגוף, בעיות במערכת השריר, כאבי מפרקים או עצמות, שינויים במצב הרוח – תסמינים אלה יכולים להופיע בעוצמות שונות, קיימים מגוון אמצעים להקל עליהן.

ריכזנו עבורך מידע ראשוני :

גלי חום והזעות – מומלץ לקבל ייעוץ ראשוני בשירות מרפאת צעירים והכוונה במידת הצורך למומחה לתסמיני גיל מעבר, בנוסף ניתן לשלב רפואה משלימה, כדוגמת דיקור סיני אשר הוכחה כיעילה, הכוונה לשירותי רפואה משלימה ניתן לקבל בשירות מרפאת צעירים.

ירידה בצפיפות העצם והופעת כאב גב ופרקים:  חלק מהתרופות ההורמונליות מגבירות את  הסיכון לירידה בצפיפות עצם. בהתאם להנחיית רפואיות יומלץ על מעקב אשר יכלול בדיקת צפיפות עצם, והחלטה על נטילת סידן וויטמין  D.

עלייה במשקל:  מומלץ לשמור על תזונה מזינה. לצורך התאמת התזונה ניתן להתייעץ עם דיאטנית במרפאת צעירים, כמו כן מומלץ על פעילות גופנית קבועה החיונית לשמירה על אורח חיים בריא וחשובה במיוחד בהתמודדות עם תסמיני גיל המעבר. נדרשים מינימום של 30 דקות של הליכה, 3 פעמים בשבוע (לברר עם אונקולוג/ אורתופד אם יש הגבלה פיזית).

שינויים בחשק המיני ובתפקוד המיני : שינויים אלה עלולים לכלול, שינויים פיזיים של יובש וכאבים וגינליים, קשיים באורגזמה אצל גברים, מתח ואי-נוחות כלפי היכולת לבצע ולתפקד ביחסי מין,  קיימים אמצעים להתגבר על בעיות אלו בדרכים שונות ושינויים אלו אף נוטים לחלוף בסיום הטיפולים. יש צורך בהערכה של איש מקצוע כגון אחות אונקולוגית ,גניקולוגית, מטפלת מינית בבית חולים או בקהילה, עובדת סוציאלית או כל צוות רפואי עם ידע בנושא, על-מנת להתאים את הטיפול המתאים. מומלץ לפנות לאיש מקצוע מוקדם ככל האפשר, הימנעות מקיום יחסי מין לזמן ממושך יכולה להקשות על הטיפול בבעיה. בשירות מרפאת צעירים נוכל לסייע לך בהערכה ובהפניה למטפל המתאים ביותר  עבורך לעזרה בפתרון הבעיה שאותרה.

שינוים במצב הרוח: מטופלים רבים חווים שינוים אלה, המלצה לפנות לצוות המטפל בבית חולים ו/או בקהילה לקבלת מענה בנושא, ניתן להיעזר בטיפולים רגשיים ישנם מגון מענים הכוללים :פסיכולוג, עובדות סוציאלית, מטפלים מתחום הCBT , מיידפולנס, NLP.

עם הופעת אחד או יותר מתסמינים אלה, מומלץ להתייעץ  רופא אונקולוג מטפל, רופא אנדוקרינולוג,  גניקולוג, מטפלת מינית או אחות במרפאת צעירים אונקולוגית.

 

דרכי התקשרות עם הגורמים המטפלים: 

 

מרפאת גיל המעבר- מנופאוזה (נשים)

לאתר המרפאה>
רופאה אחראית: ד"ר אנה פטרוסוב, רופאה גניקולוגית מומחית לגיל מעבר.
מיקום : מרפאות חוץ (בניין מס' 6) קומה 1- צד שמאל
מזכירות : 04-7772292  מייל : [email protected] 
 

היחידה לנוירואורולוגיה -אבחון וטיפול של הפרעות בתפקוד המיני

המרפאה לבריאות הגבר
המרפאה לבריאות הגבר ביחידה לנוירואורולוגיה מעניקה טיפול במגוון הבעיות הרפואיות הקשורות לתפקוד מיני  ושינויים הורמונליים.
רופא אחראי: פרופ' אילן גרינולד, נוירואורולוג ומומחה לתפקוד מיני
מיקום:   בניין מאייר, בניין מספר 5 קומה 3
047773877, 047772819  פקס 047772883
 דוא"ל:  [email protected]

מטפלת מינית
מומלץ לקבל ייעוץ ממטפל מיני, שירות זה ניתן לקבל דרך שירות מרפאת צעירים אחות מרכזת השירות :
טלפון להשארת הודעות: 047773383
דוא"ל: [email protected]

אנשי מקצוע בתחום המיניות בקהילה:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על השתלת מח עצם בחדרים מבודדים עם 'היפא פילטר'

טיפול בתרופות ציטוטוקסיות

כיוון שהטיפול הכימותרפי נחשב כ"מיושן" לעומת הטיפולים הביולוגיים, אשר בשנים האחרונות  מתפתחים בקצב מהיר, נוצרה תמונה מוטעה בתקשורת, לפיה הטיפול הכימותרפי הוא נחלת העבר. אין זה נכון: לכימותרפיה יש עדיין תפקיד מרכזי בטיפול בסרטן !! לעתים קרובות , היא ניתנת ביחד עם טיפול ביולוגי.

מטרת הטיפול בתרופות ציטוטוקסיות (כימותרפיה) היא לפגוע בתאים הממאירים ולהרסם. כימותרפיה ניתנת בד"כ לתוך הווריד, אך חלק מהטיפולים ניתנים דרך הפה (בכדורים או בקפסולות) .

הטיפול הכימותרפי ניתן בד"כ בתשלובת, שכוללת מספר ציטוטוקסיות ובצורה מחזורית (כל מחזור נקרא סידרה). המרווחים בין הסדרות מאפשרים לרקמות הבריאות להחלים. תכנון הטיפול, מינון התרופות, משך המחזור ומספר המחזורים נקבעים על פי תכנית טיפול סטנדרטית ("פרוטוקול"), המותאמת לממדי הגוף (לרוב מסתמכים על שטח הגוף, הנגזר מהמשקל ומהגובה). האונקולוג יחליט על המינון הספציפי לכל מטופל ובכל אחת מנקודות הזמן, זאת על פי מצב המטופל, מחלות רקע שלו וכדומה. מהלך הטיפול עשוי להשתנות בהתאם לתגובת הגוף לטיפול (תופעות לוואי) ובהתאם לתגובת המחלה לטיפול, כפי שתוערך ע"י האונקולוג המטפל.

בשנים האחרונות ישנה נטייה להתאים את הטיפול למטופל על פי מדדים שנבדקים ברקמה הגידולית שלו ("רפואה מותאמת אישית"). בעוד ש"רפואה מותאמת אישית"  מאוד מקובלת בטיפול ביולוגי ובטיפול הורמוני, היא כמעט שאינה קיימת בטיפול כימותרפי, וזאת מכיוון שחסרים מחקרים, שמבססים את התאמת הכימותרפיה על פי מדדים של רפואה אישית מותאמת.

חסרונו העיקרי של הטיפול הכימותרפי הוא בכך, שמנגנון הפעולה שלו אינו ייחודי לתאים סרטניים, ולכן, תמיד פוגע גם ברקמות הבריאות  לכן, כימותרפיה כמעט תמיד כרוכה בתופעות לוואי (כפי שמפורט בהמשך). ההחלטה על הטיפול תעשה על פי שיקולי תועלת/נזק. הנחה נוספת במתן כימותרפיה היא שקצב ההחלמה של הרקמות הבריאות יהיה מהיר מזה של התאים הממאירים.

תופעות הלוואי שעלולות לקרות הן מגוונות ואופיין שונה בטיפולים הכימותרפיים השונים.
פירוט של תופעות לוואי אפשריות נמצא ב"טופס הסכמה לטיפול תרופתי במחלות ממאירות על ידי תרופות ציטוטוקסיות" , טופס ארצי סטנדרטי, שנבנה ע" ההסתדרות הרפואית,  ועליו חובת האונקולוג להחתים את המטופל לפני תחילת הטיפול.
תופעות הלוואי והסיבוכים האפשריים בעקבות הטיפול הכימותרפי כוללים, בין השאר, את התופעות הבאות: בחילה והקאה, חולשה ותחושת עייפות, נשירת שיער (הפיכה בדרך כלל), ירידה במספר כדוריות הדם הלבנות, שעלולה לגרום להתפתחות זיהומים, ירידה במספר הטסיות (כדוריות הדם שאחראיות על קרישת הדם), ירידה במספר כדוריות הדם האדומות (אנמיה), הפרעות במערכת העיכול, כולל שלשול ועצירות, הופעת כיבים (פצעים) בפה, על גבי הלשון, שינויים בעור ובציפורניים. 2 בגיל הפוריות, הכימותרפיה עלולה לגרום לפגיעה בפוריות וכן לתופעות הקשורות לחסר בהורמוני המין. בכל גיל, תתכן פגיעה בתפקוד המיני, שבדרך כלל חולפת לאחר סיום הטיפול.

חשוב לציין, כי אופיין תופעות הלוואי שונה מאוד בתרופות השונות, וכי חומרתן ג"כ שונה ממטופל למטופל. ודאי שלא כולן צפויות בכל אחד מהטיפולים!! חשוב גם להדגיש, כי כל מטופל יקבל הסבר ספציפי על תופעות הלוואי שהוא עלול לפתח. על פי הנחיות משרד הבריאות, כל מטופל נדרש לחתום על הסכמתו בטופס הנ"ל, למרות שלעתים קרובות תופעות הלוואי המפורטות בו אינן רלבנטיות למטופל בספציפי.

 

למידע נוסף על טיפול בתרופות ציטוטוקסיות

טיפול ביולוגי בתרופות ממוקדות מטרה

תרופות ביולוגיות ממוקדות מטרה הן סוג של טיפול תרופתי בסרטן, חדיש יותר מהכימותרפיה. מדובר בתרופות, אשר פוגעות במטרות ספציפיות שקיימות בתאים הסרטניים, ואשר אחראיות על קצב התחלקותם (זאת, בניגוד לכימותרפיה, שמנגנון הפעולה שלה אינו ייחודי לתאים הסרטניים).
אבל, חשוב להדגיש, כי תרופות אלה אינן "כדור קסם" (“magic bullet”) שפוגע אך ורק בתאים הממאירים, וזאת, מכיוון שהמטרות של תרופות אלה נמצאות גם בתאי הקיימות הבריאות, ומכאן נגזרות תופעות הלוואי שלהן (ראה בהמשך).

מרבית התרופות ששייכות לקבוצה זאת ניתנות בצורה פומית מחוץ לבית החולים, לעתים קרובות במינון קבוע וללא הפסקה. לקבוצה זאת שייכות גם תרופות שהן נוגדנים חד-שבטיים (monoclonal antibodies) וניתנות דרך הווריד בטיפול יום אונקולוגי בצורה מחזורית. כל מחזור נקרא גם סידרה.

בניגוד למצב הקיים בכימותרפיה, ההחלטה על טיפול בתרופה מקבוצה זאת כן תעשה לעתים קרובות במסגרת "רפואה מותאמת אישית", כלמור, סוג הטיפול יקבע ע"י מאפיינים של הגידול. לצורך כך, תבוצע בדיקה מולקולרית של רקמת הגידול (NGS ) , ו/או הפתולוג יבצע "צביעה" מיוחדת של רקמת הגידול. בדיקות אלה מתבצעות על פי בקשת האונקולוג בחומר שכבר נמצא במכון הפתולוגיה, ואין צורך שהמטופל יגיע במיוחד לצורך ביצוען.

תופעות הלוואי האפשריות הן שונות ומגוונות בהתאם לסוג הטיפול. באופן כללי פחות קשות מאלה של כימותרפיה, ותופעות לוואי שכיחות של כימותרפיה כגון, בחילה והקאה, וירידה במספר כדוריות הדם כמעט שאינן קיימות, וגם אם כן, עצמתן הרבה יותר נמוכה מזאת שבכימותרפיה. נשירת שיער, אם קיימת, בד"כ בדרגה קלה.לעומת זאת, תתכנה תופעות לוואי ייחודיות, כגון פריחה עורית, פגיעה בתפקוד הלב ועוד. תופעת לוואי שכיחה היא "תשישות" (“fatigue”), שהיא תחושת עייפות שאינה חולפת לאחר מנוחה ואינה מוסברת ע"י בדיקות דם כמו אנמיה או תת-פעילות של בלוטת התריס.

לפני תחילת הטיפול יקבל יינתן למטופל הסבר על תופעות הלוואי הספציפיות האפשריות מהטיפול שיינתן לו. הוא גם ידרש לחתום על  "טופס הסכמה לטיפול ביולוגי", טופס ארצי סטנדרטי, שנבנה ע" ההסתדרות הרפואית,  ועליו חובת האונקולוג להחתים את המטופל לפני תחילת הטיפול. תינתן לו גם הדרכה כיצד לאבחן תופעות לוואי בשלב מוקדם ומתי יהיה עליו לפנות לרופא או לחדר מיון. חשוב לציין, כי אופיין תופעות הלוואי שונה מאוד בתרופות השונות, וכי חומרתן ג"כ שונה ממטול למטופל. ודאי שלא כל תופעות הלוואי המפורטות בטופס ההסכמה לטיפול, צפויות בכל אחד מהטיפולים!!

למידע נוסף על טיפול ביולוגי בתרופות ממוקדות מטרה

טיפול ביולוגי באימונותרפיה

אימונותרפיה נחשבת לטיפול התרופתי החדיש ביותר בסרטן. השימוש בה הולך ומתרחב. אימונותרפיה היא שיטת טיפול ביולוגי נגד מחלת הסרטן, אשר מסייעת למערכת החיסון של הגוף לזהות ולתקוף תאים סרטניים. אחד מתפקידיה של המערכת החיסונית הוא לפגוע בתאים הממאירים ולחסל אותם, אבל, קיימים מנגנונים אשר בולמים את מערכת החיסון ומאפשרים לתאים הממאירים לחמוק ממנה. מנגנון הפעולה של התרופות המקובלות לאימונותרפיה הוא עיכוב של הבלימה של המערכת החיסונית, וזאת, באמצעות בלימה של אתרים בתאי המערכת החיסונית שנקראים checkpoint inhibitors. לכן, בשל מנגנון הפעולה שלהן התרופות האימונותרפיות מכונות: Immune Checkpoint Inhibitors. בשונה מתרופות ציטוטוקסיות (כימותרפיה), האימונותרפיה אינה פועלת באופן ישיר כנגד התאים הממאירים.

כל התרופות הניתנות באימונותרפיה הן נוגדנים חד-שבטיים (monoclonal antibodies) וניתנות דרך הווריד בטיפול יום אונקולוגי. הטיפול ניתן בצורה מחזורית (כל מחזור נקרא סידרה) ולעתים משולב עם כימותרפיה. מינון התרופות האימונותרפיות הוא לעתים תלוי בממדי הגוף (משקל וגובה) ולעתים-אחיד בכל המטופלים. משך הטיפול (מספר המחזורים) יקבע ע"י האונקולוג בהתאם לתגובת הגידול לטיפול ובהתאם לסבילות (תופעות הלוואי).

בדומה לטיפול הביולוגי, ההחלטה על טיפול בתרופה מקבוצה זאת כן תעשה לעתים קרובות במסגרת "רפואה מותאמת אישית", כלמור, סוג הטיפול יקבע ע"י מאפיינים של הגידול. לצורך כך, תבוצע בדיקה מולקולרית של רקמת הגידול (NGS ) , ו/או הפתולוג יבצע "צביעה" מיוחדת של רקמת הגידול. בדיקות אלה מתבצעות על פי בקשת האונקולוג בחומר שכבר נמצא במכון הפתולוגיה, ואין צורך שהמטופל יגיע במיוחד לצורך ביצוען.

תופעות הלוואי של האימונותרפיה נובעות מהגברת הפעילות של המערכת החיסונית, וכתוצאה מכך תתכן פגיעה בכל אחת מהרקמות הבריאות, פגיעה בעור תתבטא בפריחה, פגיעה במעי-בשלשול, פגיעה בריאות- בקוצר נשימה ושיעול, פגיעה בבלוטת התריס-בתת פעילות של הבלוטה (בשלב ראשון ייתכן יתר פעילות). פגיעה בכבד תתבטא בעלייה באנזימי כבד ללא סימפטומים. רשימת תופעות הלוואי האפשרויות גדולה ומגוונת.

חשוב להדגיש, כי תופעות הלוואי של אימונותרפיה הן באופן כללי פחות קשות מאלה של כימותרפיה, וחלק ניכר מהמטופלים יקבלו את הטיפול מבלי שיחושו בתופעות לוואי משמעותיות שלו. תופעות לוואי שכיחות של כימותרפיה כגון נשירת שיער, בחילה והקאה, פצעים בפה וירידה במספר כדוריות הדם כמעט שאינן קיימות, וגם אם כן, עצמתן הרבה יותר נמוכה מזאת שבכימותרפיה. חשוב לציין, כי אופיין תופעות הלוואי שונה מאוד בתרופות השונות, וכי חומרתן ג"כ שונה ממטופל למטופל. ודאי שלא כולן צפויות בכל אחד מהטיפולים!! . לפני תחילת האימונותרפיה ובמהלכה יבוצעו בדיקות דם שגרתיות לגילוי מוקדם של תופעות לוואי, והמטופל יקבל הדרכה מהם הסימפטומים שיצריכו פנייה לרופא או לחדר המיון.

לפני תחילת האימונותרפיה ידרש המטופל לחתום על "טופס הסכמה לטיפול ביולוגי", טופס ארצי סטנדרטי, שנבנה ע" ההסתדרות הרפואית,  ועליו חובת האונקולוג להחתים את המטופל לפני תחילת הטיפול.

 

למידע נוסף על טיפול ביולוגי באימונותרפיה