רקע
במוח האדם קיימים חללים מלאי נוזל הנקראים 'חדרי המוח'. נוזל זה נקרא 'נוזל השדרה' (CSF) ותפקידו הוא להגן על המוח. הנוזל המקיף את המוח משמש כסופג זעזועים וכן מעביר חומרי מזון המגיעים למוח. המוח מייצר בכל יום כחצי ליטר מנוזל זה, לרוב בחדרים צדדיים, משם הוא מועבר לחדרים מרכזיים ומשם זורם לחוט השדרה, מסתובב, עולה לפני המוח ונספג בורידים מרכזיים.
הצטברות הנוזלים בחדר המוח, כתוצאה מסתימת מעברים או הפרעת ספיגה, נקראת "הידרוצפלוס".
נוזל השדרה מצטבר בתוך חדרי המוח ובחלל התת-עכבישי המקיף את המוח. בעקבות זאת, עולה הלחץ בתוך הגולגולת, כיוון שלמרות החסימה וההפרעה בספיגת הנוזל – הוא ממשיך להיווצר.
הידרוצפלוס קיים בתינוקות, ילדים ומבוגרים והגורמים לתופעה משתנים בהתאם לגיל.
לחץ ה- CSF במצב נורמאלי, הוא תוצאה של שיווי משקל בין קצב יצירת ה- CSF לבין קצב ספיגתו בסינוס העליון. כאשר יש הפרעה בשיווי משקל זה, יצטבר נוזל במערכת החדרים והלחץ יעלה.
אצל אדם מבוגר, עצות הגולגולת סגורות ולכן מצב של הידרוצפלוס ועליית לחץ הנוזל במוח יביא לסימנים חמורים, כגון: הפרעה בהכרה, כאבי ראש, הקאות, בעיות בזיכרון, בעיות התנהגות, הפרעות בהליכה ואי-שליטה על הסוגרים. בנוסף לכך, ייתכנו כאבי ראש בעיקר באזור המצח, בחילות והקאות וכן טשטוש ראיה כתוצאה מלחץ על עצבי הראיה.
הסיבה השכיחה להיווצרות הידרוצפלוס במבוגרים, הינה גידולים החוסמים את מערכת החדרים. סיבות נוספות יכולות להיות דימום בחלל התת-עכבישי, הנגרם מיתר לחץ-דם או משינויים טרשתיים של כלי הדם במוח, מומים בכלי דם וטראומה.
ייתכן מצב של הידרוצפלוס בלחץ נורמאלי, בעיקר בקשישים. במצב זה יש הגדלה של חדרי המוח, המלווה בהפרעות זיכרון והתנהגות, בעיות בשליטה על סוגרים והפרעות בהליכה.
אבחון של הידרוצפלוס נעשה בעזרת הדמיה ב- CT. שיטה זו מאפשרת הדגמה של גודל החדרים, מיקום אזור החסימה והסיבות לחסימה (גידול, דימום ועוד).
הטיפול בהידרוצפלוס ניתן לפי סוג הבעיה. אם הבעיה היא בספיגת הנוזל, הרי שהפתרון הוא להעביר את הנוזל למקום אחר. פתרון זה מיושם באמצעות השאנט (דלף). מדובר בצינוריות סיליקון, המוחדרות לתוך החללים בחדרי המוח ומחוברות למעין שסתום מתוחכם, הנפתח ונסגר בהתאם ללחץ בתוך הראש. הצינור מועבר מתחת לעור עד לחלל הבטן, שם נספג הנוזל. הצינוריות נשארות בגוף ומוחלפות בעת הצורך. הסיכון העיקרי בתהליך זה הוא היווצרות של זיהום.
לפני הניתוח
יש להיות בצום שמונה שעות לפני הניתוח.
יש להסיר לכה מהציפורניים, איפור, שיניים תותבות ותכשיטים.
יש להתרחץ ולחפוף ראש לפני הירידה לחדר ניתוח.
במהלך הניתוח
ניתוח להחדרת שאנט אורך כשעה ומתבצע בהרדמה כללית. המרדים הוא זה שינהל את ההרדמה ויישאר לצידכם לאורך כל הניתוח, כדי להבטיח שאתם מגיבים כצפוי. במהלך ההרדמה יוחדר צינור לקנה הנשימה, דרכו תתבצע פעולת ההנשמה. ייתכן ותוחדר צנרת נוספת, כמו זונדה לניקוז הקיבה וקטטר שתן לניקוז שלפוחית השתן.
במהלך הניתוח מוחדר צינור דק - שאנט - אל החדר הצדדי במוח. אל הצינור מחובר שסתום חד-כיווני, המאפשר את זרימת הנוזל מהמוח לכיוון חלל הבטן. אל השסתום המועבר מתחת לעור, מחובר צינור המגיע עד לבטן ושם מוחדר לחלל הבטן. המנתח יבצע שלושה חתכים: בראש, בצוואר ובבטן.
עם סיום הניתוח תועברו לחדר התעוררות לשם מעקב אחר רמת ההכרה וסימנים חיוניים, כמו: לחץ דם, חום, דופן ונשימה. משככי כאבים יינתנו בהוראת הרופא המרדים. לאחר כשעתיים תועברו ליחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי.
לאחר הניתוח
אחיות המחלקה יעקבו באופן שוטף אחר מצבכם ותחוברו למוניטור לשם מדידת לחץ-דם ודופק באופן רציף.
ביממה הראשונה שלאחר הניתוח תטופלו ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לאחר מכן, תועברו לחדרכם במחלקה הנוירוכירורגית.
בשל היותכם בצום, תקבלו נוזלים דרך עירוי לווריד, עד ליום המחרת.
במהלך הניתוח ייתכן ותחוברו לקטטר, לשם מעקב אחר כמות השתן היומית.
החלפת החבישה על פצע הניתוח תבוצע בפעם הראשונה ע"י הרופא, בד"כ יום לאחר הניתוח. בהמשך, תוחלף החבישה ע"י האחות.
במרבית המקרים, מוחדר נקז לאזור הניתוח, המחובר לבקבוק ריק (ואקום), על-מנת לנקז את שארית הדם באזור. הנקז יוצא ע"י הרופא לאחר כ- 24 שעות.
הכניסה למחלקה מותרת לשני מבקרים בלבד, בכל פעם.
הרחצה הראשונה לאחר הניתוח נעשית במיטה, בעזרת אחות.
הטיפול בכאב
לאחר ניתוח להחדרת שאנט ייתכנו כאבים בראש ובבטן וכן בחילות והקאות, כתוצאה מחומרי ההרדמה. צוות המחלקה ידאג למתן תרופות נגד כאבים ובחילות, לפי הצורך ובהתאם לבקשתכם
תנועתיות
מותר לכם להסתובב במיטה, מצד לצד. הצוות הסיעודי יסייע בידכם, במידה ותזדקקו לכך.
יום למחרת הניתוח, תדריך אתכם פיזיותרפיסטית בירידה הראשונה מהמיטה. לאחר מכן, תוכלו להתהלך בכוחות עצמכם.
כיצד תנהגו בביתכם
עם שחרורכם מבית החולים תוזמנו לביקורת לשם הוצאת התפרים, שתיערך לאחר כעשרה ימים במרפאה הנוירוכירורגית. לביקורת זו אין צורך בהתחייבות.
אתם צפויים לחוש כאבים גם לאחר שחרורכם מבית החולים, אך הם ילכו ויפחתו בהדרגה. היעזרו במשככי כאבים על מנת שתוכלו לנשום באופן יעיל.
רצוי לרחוץ את אזור הניתוח במים זורמים וסבון וליבש היטב. חבישה אינה הכרחית.
בכל מקרה של אודם, חום, הפרשה או כאב חריג, עליכם לפנות לרופא או להגיע לחדר מיון.
בחודש הראשון מומלץ להיות במנוחה ולחזור לפעילות בהדרגה.
עליכם לחזור בהדרגה לתזונה אליה אתה רגילים. רצוי להעדיף מזונות עשירים בסיבים תזונתיים (כגון: ירקות, פירות ודגנים מלאים), על פני פחמימות (עוגות, לחם לבן, חטיפים).