גרורות מוחיות הן הגידול התוך-מוחי השכיח ביותר אצל מבוגרים.
כ-10-30% מחולי הסרטן מפתחים גרורות במוח במהלך מחלתם ושכיחות הגרורות במוח תלויה בסוג הסרטן. ב-50% מהמקרים מקור הגרורות הוא מסרטן ריאה. בגברים כ-80% מהגרורות במח, מקורן בסרטן הריאות, המעי הגס והכליות. בנשים מקורן של כ-80% מהגרורות במח הם סרטן השד, הריאות, המעי הגס ומלנומה. מאידך, גרורות מוחיות הן נדירות ביותר במקרים של סרטן הלבלב, סרטן הערמונית, סרטן חלל הפה וסרטני עור שאינם מלנומה. בעשור האחרון, עלתה שכיחותן של גרורות מוחיות, פועל יוצא של פיתוח טיפולים יעילים יותר לטיפול במחלת הסרטן והארכת תוחלת החיים של חולי סרטן. בנוסף, מודעות גבוהה יותר בשילוב עם התקדמות אמצעי הדמייה מביאים לגילוי מוקדם יותר של גידולים סרטניים עם נטייה ידועה לשליחת גרורות למוח.
מטרת הטיפול בגרורות מוחיות היא להקל על הסימפטומים הנובעים מלחץ הגרורה על רקמת המוח ולהאריך את תוחלת החיים של המטופלים ובחלק מהמקרים אף להגיע לריפוי מלא.
שיטות הטיפול הקיימות כוללות:
ניתוח לכריתת הגרורה/גרורות מוחיות, טיפול בטכניקת קרינה ממוקדת (SRS) או בקרינה כלל מוחית (WBRT) ואף טיפול תרופתי. בחירת אופן הטיפול המתאים ביותר למטופל תלוי בגודל, מספר ומיקום הגרורות במוח, בנוסף למידת מפושטות הגידול הסרטני החוץ מוחי.
כריתה כירורגית של גרורה/גרורות מוחיות משמשת לאבחנה פתולוגית (במקרים בהם לא ידוע שהמטופל חולה בסרטן). במקרים בהם קיימת אבחנה של סרטן, חשובה האבחנה הפתולוגית לצורך קבלת מידע מדוייק אודות הפרופיל המולקולרי והגנטי של הגרורה המוחית שאינו חייב להיות בהכרח דומה לזה של הגידול המקורי. אפיון הפרופיל המולקולרי של הגרורה המוחית חשוב להתאמת טיפולים ביולוגיים מונחי מוטציה או בשקילת שימוש באימונותרפיה (טיפול בהפעלת מערכת החיסון). יתרונה הגדול של כריתת הגרורה המוחית הוא בהקלה המידית בלחץ על רקמת המוח ובספיגה מהירה של הבצקת שנוצרה ע"י הגרורה וגורמת לשיפור נוירולוגי. היות שמדובר בגידול סרטני עם נטייה להישנות, מקובל להקרין את האזור המנותח, כחודש לאחר הניתוח, ע"י טיפול קרינה ממוקדת המכוון לאזור הגידול בלבד, תוך שימוש במאיץ קוי בטכניקה סטראוטקטית (SRS) וזאת על מנת להפחית את הסיכוי להישנות הגידול.