בדיקות וטיפולים
נוירוכירורגיה

ביופסיות סטראוטקטיות תוך שימוש תוך ניתוחי בסמן פלואורסנטי מסוג 5-ALA

ביופסיה מוחית סטריאוקטית היא הליך נפוץ המאפשר לנוירוכירורג לאבחן נגע/ים מוחי. במהלך הביופסיה, המבוצעת בחדר הניתוח, לרוב תחת הרדמה מלאה (אם כי לעיתים מבוצעת בהרדמה מקומית) נלקחת דגימה הנשלחת לפתולוגיה לצורך אבחון. תוצאת הביופסיה מספקת מידע המשמש להנחיית הטיפול. הביופסיה מבוצעת תוך הכוונה של מערכת ניווט מבוססת קואורדינטות תלת מימדית המצויידת בתמונות ה CT או MRI של המטופל על מנת למקם את מחט הביופסיה בדיוק מקסימלי באזור הרצוי. הליך זעיר פולשני זה אורך בדרך כלל פחות משעה ולעיתים המטופלים יכולים להשתחרר מהמחלקה זמן קצר יחסית לאחר הניתוח, פעמים רבות אף למחרת היום. ביופסיה סטריאוטקטית של המוח הינו הליך זעיר פולשני וכוללת חתך קטן בקרקפת, ויצירת פתח בקוטר של כ 2 מ"מ בעצם הגולגולת לצורך החדרת מחט הביופסיה לקבלת דגימת רקמה. שיטת ביצוע ביופסיה סטראוטקטית תוך שימוש בסמן פלואורסנטי ( ALA 5), פורסמה על ידי פרופ' רחל גרוסמן בעיתונות העולמית. על מנת לוודא שהביופסיה אבחנתית, כלומר, הדגימה נלקחה מאזור של גידול (ולא בשולי הגידול), מבוצע שימוש בסמן פלוארסנטי (5-ALA), הניתן לחולה בשתיה מספר שעות טרם הניתוח וצובע את הגידול בצבע פלואורסנטי (ראה תמונה).

מחט של ביופסיה סטראוטקטית עם רקמה פתולוגית אשר עוברת פלואורסנציה (לאחר מתן ALA 5).

 

מאמרים שפורסמו ע"י המרכז

5-ALA-assisted stereotactic brain tumor biopsy improve diagnostic yield 

Haemorrhagic complications and the incidence of asymptomatic bleeding associated with stereotactic brain biopsies

Intraoperative 5-aminolevulinic acid-induced fluorescence in primary central nervous system lymphoma

 

 

 

למידע נוסף על ביופסיה סטריאוטקטית לתהליכים מוחיים

רקע


במוח האדם קיימים חללים מלאי נוזל הנקראים 'חדרי המוח'. נוזל זה נקרא 'נוזל השדרה' (CSF) ותפקידו הוא להגן על המוח. הנוזל המקיף את המוח משמש כסופג זעזועים וכן מעביר חומרי מזון המגיעים למוח. המוח מייצר בכל יום כחצי ליטר מנוזל זה, לרוב בחדרים צדדיים, משם הוא מועבר לחדרים מרכזיים ומשם זורם לחוט השדרה, מסתובב, עולה לפני המוח ונספג בורידים מרכזיים.

הצטברות הנוזלים בחדר המוח, כתוצאה מסתימת מעברים או הפרעת ספיגה, נקראת "הידרוצפלוס".
נוזל השדרה מצטבר בתוך חדרי המוח ובחלל התת-עכבישי המקיף את המוח. בעקבות זאת, עולה הלחץ בתוך הגולגולת, כיוון שלמרות החסימה וההפרעה בספיגת הנוזל – הוא ממשיך להיווצר.
הידרוצפלוס קיים בתינוקות, ילדים ומבוגרים והגורמים לתופעה משתנים בהתאם לגיל.

לחץ ה- CSF במצב נורמאלי, הוא תוצאה של שיווי משקל בין קצב יצירת ה- CSF לבין קצב ספיגתו בסינוס העליון. כאשר יש הפרעה בשיווי משקל זה, יצטבר נוזל במערכת החדרים והלחץ יעלה.

אצל אדם מבוגר, עצות הגולגולת סגורות ולכן מצב של הידרוצפלוס ועליית לחץ הנוזל במוח יביא לסימנים חמורים, כגון: הפרעה בהכרה, כאבי ראש, הקאות, בעיות בזיכרון, בעיות התנהגות, הפרעות בהליכה ואי-שליטה על הסוגרים. בנוסף לכך, ייתכנו כאבי ראש בעיקר באזור המצח, בחילות והקאות וכן טשטוש ראיה כתוצאה מלחץ על עצבי הראיה.

הסיבה השכיחה להיווצרות הידרוצפלוס במבוגרים, הינה גידולים החוסמים את מערכת החדרים. סיבות נוספות יכולות להיות דימום בחלל התת-עכבישי, הנגרם מיתר לחץ-דם או משינויים טרשתיים של כלי הדם במוח, מומים בכלי דם וטראומה.

ייתכן מצב של הידרוצפלוס בלחץ נורמאלי, בעיקר בקשישים. במצב זה יש הגדלה של חדרי המוח, המלווה בהפרעות זיכרון והתנהגות, בעיות בשליטה על סוגרים והפרעות בהליכה.

אבחון של הידרוצפלוס נעשה בעזרת הדמיה ב- CT. שיטה זו מאפשרת הדגמה של גודל החדרים, מיקום אזור החסימה והסיבות לחסימה (גידול, דימום ועוד).

הטיפול בהידרוצפלוס ניתן לפי סוג הבעיה. אם הבעיה היא בספיגת הנוזל, הרי שהפתרון הוא להעביר את הנוזל למקום אחר. פתרון זה מיושם באמצעות השאנט (דלף). מדובר בצינוריות סיליקון, המוחדרות לתוך החללים בחדרי המוח ומחוברות למעין שסתום מתוחכם, הנפתח ונסגר בהתאם ללחץ בתוך הראש. הצינור מועבר מתחת לעור עד לחלל הבטן, שם נספג הנוזל. הצינוריות נשארות בגוף ומוחלפות בעת הצורך. הסיכון העיקרי בתהליך זה הוא היווצרות של זיהום.


לפני הניתוח


יש להיות בצום שמונה שעות לפני הניתוח.
יש להסיר לכה מהציפורניים, איפור, שיניים תותבות ותכשיטים.
יש להתרחץ ולחפוף ראש לפני הירידה לחדר ניתוח.

במהלך הניתוח


ניתוח להחדרת שאנט אורך כשעה ומתבצע בהרדמה כללית. המרדים הוא זה שינהל את ההרדמה ויישאר לצידכם לאורך כל הניתוח, כדי להבטיח שאתם מגיבים כצפוי. במהלך ההרדמה יוחדר צינור לקנה הנשימה, דרכו תתבצע פעולת ההנשמה. ייתכן ותוחדר צנרת נוספת, כמו זונדה לניקוז הקיבה וקטטר שתן לניקוז שלפוחית השתן.

במהלך הניתוח מוחדר צינור דק - שאנט - אל החדר הצדדי במוח. אל הצינור מחובר שסתום חד-כיווני, המאפשר את זרימת הנוזל מהמוח לכיוון חלל הבטן. אל השסתום המועבר מתחת לעור, מחובר צינור המגיע עד לבטן ושם מוחדר לחלל הבטן. המנתח יבצע שלושה חתכים: בראש, בצוואר ובבטן.

עם סיום הניתוח תועברו לחדר התעוררות לשם מעקב אחר רמת ההכרה וסימנים חיוניים, כמו: לחץ דם, חום, דופן ונשימה. משככי כאבים יינתנו בהוראת הרופא המרדים. לאחר כשעתיים תועברו ליחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי.

 לאחר הניתוח


אחיות המחלקה יעקבו באופן שוטף אחר מצבכם ותחוברו למוניטור לשם מדידת לחץ-דם ודופק באופן רציף.
ביממה הראשונה שלאחר הניתוח תטופלו ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לאחר מכן, תועברו לחדרכם במחלקה הנוירוכירורגית.
בשל היותכם בצום, תקבלו נוזלים דרך עירוי לווריד, עד ליום המחרת.
במהלך הניתוח ייתכן ותחוברו לקטטר, לשם מעקב אחר כמות השתן היומית.
החלפת החבישה על פצע הניתוח תבוצע בפעם הראשונה ע"י הרופא, בד"כ יום לאחר הניתוח. בהמשך, תוחלף החבישה ע"י האחות.
במרבית המקרים, מוחדר נקז לאזור הניתוח, המחובר לבקבוק ריק (ואקום), על-מנת לנקז את שארית הדם באזור. הנקז יוצא ע"י הרופא לאחר כ- 24 שעות.
הכניסה למחלקה מותרת לשני מבקרים בלבד, בכל פעם.
הרחצה הראשונה לאחר הניתוח נעשית במיטה, בעזרת אחות.

הטיפול בכאב


לאחר ניתוח להחדרת שאנט ייתכנו כאבים בראש ובבטן וכן בחילות והקאות, כתוצאה מחומרי ההרדמה. צוות המחלקה ידאג למתן תרופות נגד כאבים ובחילות, לפי הצורך ובהתאם לבקשתכם

תנועתיות


מותר לכם להסתובב במיטה, מצד לצד. הצוות הסיעודי יסייע בידכם, במידה ותזדקקו לכך.
יום למחרת הניתוח, תדריך אתכם פיזיותרפיסטית בירידה הראשונה מהמיטה. לאחר מכן, תוכלו להתהלך בכוחות עצמכם.

כיצד תנהגו בביתכם


עם שחרורכם מבית החולים תוזמנו לביקורת לשם הוצאת התפרים, שתיערך לאחר כעשרה ימים במרפאה הנוירוכירורגית. לביקורת זו אין צורך בהתחייבות.
אתם צפויים לחוש כאבים גם לאחר שחרורכם מבית החולים, אך הם ילכו ויפחתו בהדרגה. היעזרו במשככי כאבים על מנת שתוכלו לנשום באופן יעיל.
רצוי לרחוץ את אזור הניתוח במים זורמים וסבון וליבש היטב. חבישה אינה הכרחית.
בכל מקרה של אודם, חום, הפרשה או כאב חריג, עליכם לפנות לרופא או להגיע לחדר מיון.
בחודש הראשון מומלץ להיות במנוחה ולחזור לפעילות בהדרגה.
עליכם לחזור בהדרגה לתזונה אליה אתה רגילים. רצוי להעדיף מזונות עשירים בסיבים תזונתיים (כגון: ירקות, פירות ודגנים מלאים), על פני פחמימות (עוגות, לחם לבן, חטיפים).
למידע נוסף על ניתוח החדרת שאנט - shunt

הטיפול ניתן ב:

אולטרסאונד ממוקד (FUS ) הוא טיפול חדשני ולא פולשני לסובלים מרעד ראשוני או רעד בשל מחלת פרקינסון.

הטיפול ברעד ראשוני בעזרת אולטרסאונד  פותח ברמב"ם לפני מספר שנים, והוכנס לשימוש בארץ דרך סל התרופות בשנת 2013. עבור חולים עם רעד ראשוני הטיפול הינו בסל התרופות.

המכון להפרעות תנועה ברמב"ם נחשב למרכז מוביל בטיפול בפרקינסון ומטופלים רבים מישראל ומכל העולם פונים לקבל את הטיפול במכון, כולל מטופלים מארה"ב, קנדה, אוסטרליה, רוסיה, הולנד, ברזיל ועוד.

השיפור ברעד ובדרך כלל אף העלמות מיידית של הרעד בעקבות טיפול באולטרסאונד ממוקד דווח במאות מאמרים בכתבי עת הרפואיים המובילים בעולם.

צפו בד"ר אילנה שלזינגר מרמב"ם מסבירה בתכנית "סטטוסקופ"  של רשת 13 על רעד ראשוני וטיפול ה- FUS:

 

למה לבצע את הטיפול ברמב"ם?

רמב"ם נחשב כיום למרכז עם התוצאות הטובות ביותר בעולם בטיפול זה. הוא נחשב למרכז בו מתבצע הטיפול ביעילות הגבוהה ביותר עם תופעות הלוואי הפחותות ביותר. בשל נתונים אלה  פונים לרמב"ם חולים מכל רחבי הארץ והעולם, כדי לקבל את הטיפול מהצוות המקצועי במכון להפרעות תנועה.


מהו רעד?

רעד הוא בעיה נוירולוגית. כאשר הרעד הוא בדרגת חומרה בינונית עד קשה הוא פוגע באיכות החיים. לעתים קרובות הרעד אינו סימטרי וחמור יותר בצד אחד של הגוף. רעד בינוני-קשה מפריע לביצוע פעולות יומיומיות כגון אכילה, שתייה, כתיבה ופעולות רבות נוספות המחייבות טיפול. עם השנים עלול הרעד להחמיר ולגרום לנכות. מטופלים רבים, עם רעד משמעותי, אינם מגיבים לתרופות ועשויים לשקול הליך ניתוחי, לרבות השתלת אלקטרודות לגירוי מוחי.
המכון להפרעות תנועה ופרקינסון ברמב"ם מציע טיפול ייחודי המבוצע על ידי מערכת אולטרסאונד במכון ה- MRI ללא צורך בניתוח, ללא חתכים וללא השתלות. הטיפול בפרקינסון מביא בדרך-כלל להקלה משמעותית ומידית ברעד.
 

מהו אולטרסאונד ממוקד לטיפול ברעד ראשוני?

הטיפול באולטרסאונד ממוקד הוא טיפול זעיר פולשני העושה שימוש בגלי אולטרסאונד באנרגיה גבוהה, לצריבה של חלק זעיר במוח, המשמש כתחנת ממסר להעברת אותות חשמליים. קרני האולטרסאונד ממוקדות לאזור מסוים במרכז המוח (התלמוס). הקרניים מחממות את האזור עד לצריבה נקודתית מבלי להשפיע על שאר רקמת המוח. כך מופסקת ההעברה הבלתי תקינה של האותות החשמליים במוח והרעד נרגע.
הטיפול משלב שימוש בגלי אולטרסאונד עם הדמיית תהודה מגנטי ת-MRI. שילוב זה מאפשר לרופאים לכוון את הגלים למטרה בצורה מדויקת מאוד ולנטר את השפעתם על החולה בזמן אמת. כך מותאם הטיפול אישית לכל חולה וחולה.


מה קורה במהלך הטיפול ברעד ראשוני?

בזמן הפעולה המטופל שוכב בתוך מכשיר ה- MRI. בכדי להבטיח שהראש לא יזוז במשך הטיפול, מורכבת על ראש המטופל מסגרת מיוחדת לקיבועו. הרופא בוחן את מבנה המוח ומגדיר את מוקד הטיפול. גלי האולטראסאונד מכוונים אל מוקד זה בטמפרטורות הולכות ועולות תוך ניטור קפדני של החולה בכדי לוודא הקלה ואף העלמות של הרעד. תוך כדי הטיפול החולה נבדק פעמים חוזרות בכדי למנוע תופעות לוואי. הטיפול נמשך כ 2-3 שעות, ללא הרדמה והפסקת הרעד או השיפור המשמעותי מורגש מיד בסיומו.


מה קורה לאחר הטיפול?

לאחר הטיפול נשאר המטופל להשגחה של 24 שעות בכדי לוודא שאין תופעות לוואי. למחרת, מבוצעת בדיקתMRI  נוספת. ברוב המטופלים, לאורך חודשים ואף שנים, הרעד לא חזר. מטופלים שחוו חזרה של הרעד, הרי שהרעד היה כמעט תמיד פחות חמור מאשר לפני הטיפול. ישנם מספר מטופלים בהם חזר הרעד לקדמותו.

  המטופל שותה כוס מים בעצמו מייד לאחר הטיפול.

 

 

בתמונה: קווים שצוירו בתוך ספירלה על ידי מטופל - לפני הטיפול (מימין), מיד לאחר הטיפול (באמצע) ושנה לאחר הטיפול (משמאל).

 


מהם הסיכונים?

מהלך הטיפול קיימת אפשרות לנזק לרקמות בסמוך לאזור הטיפול. נזק אפשרי זה מופחת באמצעות בקרה קפדנית במשך הטיפול. תופעות הלוואי המופיעות בזמן הטיפול כוללות בעיקר כאב ראש והרגשת סחרחורת שבדרך כלל חולפות בתום הטיפול. לאחר הטיפול יתכנו בחלק מהמטופלים תופעות לוואי הכוללות בין השאר תחושה של אי יציבות בהליכה, חוסר שווי משקל בהליכה, הפרעה בקואורדינציה ביד והפרעה בחוש הטעם. ברוב החולים, תופעות אלה חולפות לאחר חודש אך במקרים בודדים הם נותרו.

 


מהם יתרונות הטיפול באולטרסאונד ממוקד לטיפול ברעד ראשוני ?

  • הטיפול מביא להקלה מידית ומתמשכת ברעד אצל רוב המטופלים
  • שיפור מיידי באיכות החיים אצל רוב המטופלים
  • אין צורך בחתכים בגולגולת
  • אין צורך בהשתלת גוף זר


 

ד"ר שלזינגר בודקת את הפציינט מספר פעמים במהלך הטיפול לצורך ניטור ההליך הרפואי


מהם הסיכונים?

במהלך הטיפול קיימת אפשרות לנזק לרקמות בסמוך לאזור הטיפול. נזק אפשרי זה מופחת באמצעות בקרה קפדנית במשך הטיפול. תופעות הלוואי המופיעות בזמן הטיפול כוללות בעיקר כאב ראש והרגשת סחרחורת שבדרך כלל חולפות בתום הטיפול. לאחר הטיפול יתכנו בחלק מהמטופלים תופעות לוואי הכוללות בין השאר תחושה של אי יציבות בהליכה, חוסר שווי משקל בהליכה, הפרעה בקואורדינציה ביד והפרעה בחוש הטעם. ברוב החולים, תופעות הלוואי האלה חולפות לאחר חודש אך במקרים בודדים הם נותרו.


סיפורו של מטופל ה- FUS הראשון בישראל


בסרטון: סיפורו של סמי זנגי, הראשון במדינת בישראל  שעבר טיפול ברעד באמצעות אולטרסאונד ממוקד, בשנת 2013. 


לפרטים נוספים ולקביעת תור – צרו  קשר בתחתית העמוד עם המכון להפרעות תנועה ברמב"ם.

לקריאת כתבה במגזין "אדם" של הקריה הרפואית רמב"ם: "לעומק המוח"  >​

הרעידות הפסיקו אחרי 15 שנה: סיפורה של הספרית שיכולה שוב לאחוז במספריים>

مقابلة تلفزيونية مع الدكتور رافي حداد من موسى بن ميمون حول العلاج بالموجات فوق الصوتية المركزة (FUS)>

 


 

שאלון התאמה לטיפול


מטופלים המעוניינים לבחון התאמתם לטיפול אולטרסאונד ממוקד- FUS מתבקשים למלא שאלון זה ולהחזירו על פי הפרטים בטופס.
להורדת שאלון התאמה לטיפול FUS >​​

למידע נוסף על אולטרסאונד ממוקד (FUS ) לטיפול ברעד ראשוני ופרקינסון

רקע


'אנגיוגרפיה' (צנתור כלי הדם) הינה בדיקה של מצב כלי הדם במוח וזרימת הדם בהם. אנגיוגרפיה מאפשרת זיהוי בעיות בכלי הדם (אנאוריזמה – מפרצת) או מום מולד בכלי דם וורידי – עורקי (A.V.M). כמו כן, משמשת אנגיוגרפיה ככלי לקביעת דרך הטיפול המתאימה.
הבדיקה נעשית בעזרת הזרקת חומר ניגודי המוחדר בעירוי לעורק.

לפני בדיקת אנגיוגרפיה


יום לפני הבדיקה תקבלו הסבר מרופא המחלקה על מהות ונחיצות הבדיקה וכן תתבקשו לחתום על תופס הסכמה לביצוע הבדיקה.
יש לגלח את שיער הגוף באזור שבו יוחדר הצנתר.
יש להיות בצום החל מחצות הלילה שלפני הניתוח.
לפני ביצוע הבדיקה יורכב על פרק ידכם עירוי נוזלים, במחלקה או במכון הרנטגן.
חומר הניגוד המוזרק במהלך הבדיקה, הינו על בסיס יוד ולכן חשוב לדווח לפני הבדיקה על רגישות – ובפרט על רגישות ליוד.

במהלך בדיקת אנגיוגרפיה


הבדיקה תתבצע במכון הרנטגן, ע''י צוות רפואי וטכני מיומן. ברוב הבדיקות מוחדר הצנתר לכלי הדם מאזור המפשעה. דרך הצנתר מוחדר חומר ניגודי אשר מאפשר הדגמה של כלי הדם על גבי מסך. לפני החדרת הצנתר תבוצע הרדמה מקומית באזור.
בעת החדרת חומר הניגוד צפויה תחושה של חום פתאומי החולפת תוך זמן קצר.

במקביל להזרקת החומר יחלו הצילומים של כלי הדם הנבדקים. במהלך הבדיקה, אנא השתדלו להישמע להנחיות הרופא ולא לזוז. ניתן לדווח לצוות המטפל על הרגשתכם.

בתום הבדיקה יוצא הצנתר ועל אזור הדקירה תושם תחבושת לחץ, על מנת למנוע דימום. עם סיום הבדיקה תוחזרו להמשך השגחה למחלקת נוירוכירורגיה.

לאחר בדיקת אנגיוגרפיה


אחיות המחלקה יעקבו באופן שוטף אחר הרגשתכם הכללית ואחר מקום הדקירה, על מנת לוודא שהאזור אינו מדמם. כמו כן, יתבצע מעקב אחר שינוי בצבע, חום או קור בגפיים התחתונות וינוטרו לחץ הדם והדופק.
עליכם לשכב במיטה ולהקפיד לא להזיז את הרגל דרכה בוצע הצנתור במשך עשר שעות.
בשעות הראשונות מומלץ על שתייה בלבד ובהדרגה תוכלו לאכול מזון קל.
עליכם לדווח על כל שינוי בהרגשה.
תוצאות הבדיקה יימסרו לרופא המחלקה והוא זה שיעדכן אתכם לגבי תוצאותיה והשלכותיה, וימליץ על המשך הטיפול.
למידע נוסף על בדיקת אנגיוגרפיה (צנתור כלי דם)

הטיפול ניתן ב:

 

רקע


במוח האדם קיימים חללים מלאי נוזל הנקראים 'חדרי המוח'. נוזל זה נקרא 'נוזל השדרה' (CSF) ותפקידו הוא להגן על המוח. הנוזל המקיף את המוח משמש כסופג זעזועים וכן מעביר חומרי מזון המגיעים למוח. המוח מייצר בכל יום כחצי ליטר מנוזל זה, לרוב בחדרים צדדיים, משם הוא מועבר לחדרים מרכזיים ומשם זורם לחוט השדרה, מסתובב, עולה לפני המוח ונספג בורידים מרכזיים.

הצטברות הנוזלים בחדר המוח, כתוצאה מסתימת מעברים או הפרעת ספיגה, נקראת "הידרוצפלוס".
נוזל השדרה מצטבר בתוך חדרי המוח ובחלל התת-עכבישי המקיף את המוח. בעקבות זאת, עולה הלחץ בתוך הגולגולת, כיוון שלמרות החסימה וההפרעה בספיגת הנוזל – הוא ממשיך להיווצר.
הידרוצפלוס קיים בתינוקות, ילדים ומבוגרים והגורמים לתופעה משתנים בהתאם לגיל.

לחץ ה- CSF במצב נורמאלי, הוא תוצאה של שיווי משקל בין קצב יצירת ה- CSF לבין קצב ספיגתו בסינוס העליון. כאשר יש הפרעה בשיווי משקל זה, יצטבר נוזל במערכת החדרים והלחץ יעלה.

אצל אדם מבוגר, עצות הגולגולת סגורות ולכן מצב של הידרוצפלוס ועליית לחץ הנוזל במוח יביא לסימנים חמורים, כגון: הפרעה בהכרה, כאבי ראש, הקאות, בעיות בזיכרון, בעיות התנהגות, הפרעות בהליכה ואי-שליטה על הסוגרים. בנוסף לכך, ייתכנו כאבי ראש בעיקר באזור המצח, בחילות והקאות וכן טשטוש ראיה כתוצאה מלחץ על עצבי הראיה.

הסיבה השכיחה להיווצרות הידרוצפלוס במבוגרים, הינה גידולים החוסמים את מערכת החדרים. סיבות נוספות יכולות להיות דימום בחלל התת-עכבישי, הנגרם מיתר לחץ-דם או משינויים טרשתיים של כלי הדם במוח, מומים בכלי דם וטראומה.

ייתכן מצב של הידרוצפלוס בלחץ נורמאלי, בעיקר בקשישים. במצב זה יש הגדלה של חדרי המוח, המלווה בהפרעות זיכרון והתנהגות, בעיות בשליטה על סוגרים והפרעות בהליכה.

אבחון של הידרוצפלוס נעשה בעזרת הדמיה ב- CT. שיטה זו מאפשרת הדגמה של גודל החדרים, מיקום אזור החסימה והסיבות לחסימה (גידול, דימום ועוד).

הטיפול בהידרוצפלוס ניתן לפי סוג הבעיה. אם הבעיה היא בספיגת הנוזל, הרי שהפתרון הוא להעביר את הנוזל למקום אחר. פתרון זה מיושם באמצעות השאנט (דלף). מדובר בצינוריות סיליקון, המוחדרות לתוך החללים בחדרי המוח ומחוברות למעין שסתום מתוחכם, הנפתח ונסגר בהתאם ללחץ בתוך הראש. הצינור מועבר מתחת לעור עד לחלל הבטן, שם נספג הנוזל. הצינוריות נשארות בגוף ומוחלפות בעת הצורך. הסיכון העיקרי בתהליך זה הוא היווצרות של זיהום.


לפני הניתוח


יש להיות בצום שמונה שעות לפני הניתוח.
יש להסיר לכה מהציפורניים, איפור, שיניים תותבות ותכשיטים.
יש להתרחץ ולחפוף ראש לפני הירידה לחדר ניתוח.

במהלך הניתוח


ניתוח להחדרת שאנט אורך כשעה ומתבצע בהרדמה כללית. המרדים הוא זה שינהל את ההרדמה ויישאר לצידכם לאורך כל הניתוח, כדי להבטיח שאתם מגיבים כצפוי. במהלך ההרדמה יוחדר צינור לקנה הנשימה, דרכו תתבצע פעולת ההנשמה. ייתכן ותוחדר צנרת נוספת, כמו זונדה לניקוז הקיבה וקטטר שתן לניקוז שלפוחית השתן.

במהלך הניתוח מוחדר צינור דק - שאנט - אל החדר הצדדי במוח. אל הצינור מחובר שסתום חד-כיווני, המאפשר את זרימת הנוזל מהמוח לכיוון חלל הבטן. אל השסתום המועבר מתחת לעור, מחובר צינור המגיע עד לבטן ושם מוחדר לחלל הבטן. המנתח יבצע שלושה חתכים: בראש, בצוואר ובבטן.

עם סיום הניתוח תועברו לחדר התעוררות לשם מעקב אחר רמת ההכרה וסימנים חיוניים, כמו: לחץ דם, חום, דופן ונשימה. משככי כאבים יינתנו בהוראת הרופא המרדים. לאחר כשעתיים תועברו ליחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי.

 לאחר הניתוח


אחיות המחלקה יעקבו באופן שוטף אחר מצבכם ותחוברו למוניטור לשם מדידת לחץ-דם ודופק באופן רציף.
ביממה הראשונה שלאחר הניתוח תטופלו ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. לאחר מכן, תועברו לחדרכם במחלקה הנוירוכירורגית.
בשל היותכם בצום, תקבלו נוזלים דרך עירוי לווריד, עד ליום המחרת.
במהלך הניתוח ייתכן ותחוברו לקטטר, לשם מעקב אחר כמות השתן היומית.
החלפת החבישה על פצע הניתוח תבוצע בפעם הראשונה ע"י הרופא, בד"כ יום לאחר הניתוח. בהמשך, תוחלף החבישה ע"י האחות.
במרבית המקרים, מוחדר נקז לאזור הניתוח, המחובר לבקבוק ריק (ואקום), על-מנת לנקז את שארית הדם באזור. הנקז יוצא ע"י הרופא לאחר כ- 24 שעות.
הכניסה למחלקה מותרת לשני מבקרים בלבד, בכל פעם.
הרחצה הראשונה לאחר הניתוח נעשית במיטה, בעזרת אחות.

הטיפול בכאב


לאחר ניתוח להחדרת שאנט ייתכנו כאבים בראש ובבטן וכן בחילות והקאות, כתוצאה מחומרי ההרדמה. צוות המחלקה ידאג למתן תרופות נגד כאבים ובחילות, לפי הצורך ובהתאם לבקשתכם

תנועתיות


מותר לכם להסתובב במיטה, מצד לצד. הצוות הסיעודי יסייע בידכם, במידה ותזדקקו לכך.
יום למחרת הניתוח, תדריך אתכם פיזיותרפיסטית בירידה הראשונה מהמיטה. לאחר מכן, תוכלו להתהלך בכוחות עצמכם.

כיצד תנהגו בביתכם


עם שחרורכם מבית החולים תוזמנו לביקורת לשם הוצאת התפרים, שתיערך לאחר כעשרה ימים במרפאה הנוירוכירורגית. לביקורת זו אין צורך בהתחייבות.
אתם צפויים לחוש כאבים גם לאחר שחרורכם מבית החולים, אך הם ילכו ויפחתו בהדרגה. היעזרו במשככי כאבים על מנת שתוכלו לנשום באופן יעיל.
רצוי לרחוץ את אזור הניתוח במים זורמים וסבון וליבש היטב. חבישה אינה הכרחית.
בכל מקרה של אודם, חום, הפרשה או כאב חריג, עליכם לפנות לרופא או להגיע לחדר מיון.
בחודש הראשון מומלץ להיות במנוחה ולחזור לפעילות בהדרגה.
עליכם לחזור בהדרגה לתזונה אליה אתה רגילים. רצוי להעדיף מזונות עשירים בסיבים תזונתיים (כגון: ירקות, פירות ודגנים מלאים), על פני פחמימות (עוגות, לחם לבן, חטיפים).
למידע נוסף על ניתוח החדרת שאנט - Shunt - לילדים

רקע

חולים רבים מתלוננים על הפרעות תחושתיות (חוסר תחושה, רדימות, כאבים) ו/או הפרעות מוטוריות (חולשה, שיתוק, מגבלה מוטורית בגפיים) אשר מעידות על מחלות או פגיעות במערכת העצבים המרכזית כמו מחלות דמיאלנטיביות, פתולוגיות של חוט השדרה, תהליך תופס מקום במוח, חבלת ראש ועוד.
לצורך אבחנה מבדלת ולצורך קבלת החלטה טיפולית וכירורגית נדרש רישום פוטנציאלים מעוררים תחושתיים (SEP) מאזורים שונים של המוח וחוט השדרה, ורישום המענים המוטוריים (MEP) בתגובה לגירוי מגנטי של קליפת המוח (Transcranial magnetic stimulation, TMS) והשורשים המוטוריים.


כיצד מאבחנים?

לא נדרשת כל הכנה מיוחדת.
במהלך הבדיקה
בדיקת פוטנציאלים מעוררים, תחושתיים ומוטוריים, נערכת בשכיבה. אלקטרודות שטח יוצמדו לאזור הקרקפת, הצוואר, הגב והגפיים העליונות ו/או התחתונות.
התגובה מעוררת בעזרת גירוי חשמלי שטחי (בשורש כף היד ו/או רגל) ומגנטי (על הקרקפת, צוואר וגב), אשר אינם גורמים לכאב או כל תופעת לוואי אחרת.
משך בדיקה ממוצעת – 90 דקות.

לפני הבדיקה

משך האבחון הוא כשעה וחצי עד שעתיים וחצי. לעיתים, הבדיקה נמשכת מספר שעות ומתבצעת במספר פגישות.
האבחון עשוי לכלול גם מטלות ממוחשבות ומילוי שאלונים.
במהלך האבחון תתקיים שיחה עם רופא, פסיכולוג, אחות או עובדת סוציאלית.

לאחר הבדיקה

מיד בסיום הבדיקה תשוחררו לביתכם, ללא הגבלה.
למידע נוסף על בדיקות פוטנציאלים מעוררים תחושתיים (SEP) ומוטוריים ( MEP)
בדיקת VEP - Visual Evoked Potentials - משמשת לצורך הערכת תפקוד עצבי של מסילות הראיה, מהעין ועד לקליפת המוח. הבדיקה נערכת במקרים של הפרעות נוירולוגיות, כגון: טרשת נפוצה, תהליך תופס מקום וחבלות ראש. בתינוקות ניתן גם להתרשם ביחס לדרגת הבשלות המרכזית באמצעות תצורת המענים הראייתיים.

את פוטנציאלי הראיה ניתן לעורר בעזרת מסך עליו מוקרן לוח שחמט, או בעזרת הבזקי אור הניתנים לכל עין בנפרד. בשיטה האחרונה נעשה שימוש בעיקר במקרים בהם לא ניתן לצפות לשיתוף פעולה מצד הנבדק, בשל ליקוי ראיה או באם הנבדק הוא ילד או תינוק.

לפני בדיקת VEP
במבוגרים – אין צורך בכ הכנה. אם הנכם מרכיבים משקפיים, יש להביאם לבדיקה.
בתינוקות - הבדיקה נערכת בשינה, לאחר מתן תרופת הרגעה (טריכלונם). לכן על ההורים להצטייד באישור מרופא הילדים, המציין כי אין מניעה למתן טריכלונם באופן חד-פעמי.על התינוק/ילד להגיע עייף ורעב לבדיקה, משום שהתרופה הניתנת הינה מעודדת שינה בלבד
יש להצטייד באוכל אשר יינתן לתינוק/ לילד בבית החולים, לאחר הבדיקה.


במהלך בדיקת VEP
בדיקת VEP נערכת במשך כ-30 דקות בממוצע.
לחולה יוצמדו אלקטרודות שטח לאזור הקרקפת. הנבדק ישכב בתנוחה של חצי ישיבה. מול החולה יהיה מסך טלוויזיה, אשר בו יתבקש להתמקד לאורך כל הבדיקה.
לעיתים, יהיה צורך בהערכה בעזרת גירויי הבזקי אור. במיוחד נכון הדבר במקרים של ליקוי ראיה קשה, או בילדים שלא ניתן להשיג עימם שיתוף פעולה. בדיקת VEP בעזרת גירויי הבזקי אור נערכת בשכיבה, בעיניים עצומות.
לאחר בדיקת VEP
מבוגרים - מיד בסיום הבדיקה תשוחררו לביתכם ללא כל הגבלה.
תינוקות - בסיום הבדיקה יתבקשו ההורים להמתין בחדר ההמתנה עד לחזרת התינוק לאותו מצב חיוני כפי שהיה לפני הבדיקה.

כיצד תנהגו בביתכם
יתכן וילדכם יהיה מנומנם מהרגיל במהלך אותו יום. לכן, אין להאכיל תינוקות בעודם ישנים ביום הבדיקה.
לא צפויות תופעות לוואי לתרופת ההרגעה.
באם נצפית התנהגות חריגה כל שהיא - יש לפנות מיד לרופא הילדים.
למידע נוסף על בדיקת VEP - פוטנציאלים מעוררים ראייתיים

רקע


בגופנו ישנם 12 עצבים גולגולתיים ('קרניאלים'). בניגוד לעצבים 'פריפריים' היוצאים מחוט השדרה, העצבים הגולגולתיים יוצאים דרך חורים שבגולגולת ומעצבבים בעיקר את אזור הראש והצוואר.
העצב הגולגולתי ה-VII נקרא העצב הפציאלי (Facial Nerve ), והוא אחראי בעיקר על תנועתיות של שרירי ההבעה של הפנים.
בדיקת רישום פוטנציאלים מוטוריים מהעצב הפציאלי (ENoG), משמשת להערכת תפקודו.
שיתוק עצב הפנים, חלקי או מלא (היקפי או מרכזי), יכול לנבוע מגורמים שונים: על רקע אידיופטי (כאשר הסיבה איננה ידועה), בעקבות חבלת ראש או לאחר ניתוחים המערבים את העצב.


לפני הבדיקה


לא נדרשת כל הכנה מיוחדת. 

במהלך הבדיקה


בדיקת העצב הפציאלי אורכת כ- 30 דקות, במהלכן יתבקש החולה לשכב על מיטה כשאלקטרודות שטח מוצמדות לפניו לרישום התגובה לגירוי חשמלי מ-3 ענפי העצב.
הבדיקה מבוצעת ע"י מתן גירוי חשמלי במוצא העצב ורישום המענים משלושת ענפיו. עפ"י ממצאי הבדיקה ניתן להסיק על רמת הפגיעה, באיזה ענף היא ארעה ומהם הסיכויים להחלמת העצב.
במקרה של צורך בניתוח ניתן גם לערוך ניטור של העצב הפציאלי במהלך הניתוח, על מנת להימנע מפגיעה או נזק בלתי הפיכים

לאחר בדיקה


מיד בסיום הבדיקה תשוחררו לביתכם, ללא כל הגבלות.

למידע נוסף על בדיקת ENoG – אלקטרונוירונוגרפיה

רקע


זוהי שיטה לרישום פוטנציאלים חשמליים מתאי השיער החיצוניים בשבלול בתגובה לגירוי השמיעתי (CM), וכוללת גם מדידת פוטנציאל הפעולה מעצב השמע (שהוא תגובה פוסט סינפטית סינכרונית).

בדיקה זו משמשת לאבחון 2 פתולוגיות:

1.אבחון של Auditory Neuropathy בילדים ומבוגרים.
2.אבחון של מחלת מנייר (Menier's Disease ) במבוגרים.


לפני הבדיקה


הבדיקה כרוכה באי נוחות ולכן נערכת בסדציה. לשם כך בתינוקות וילדים ניתן טריכלונם (המעודד שינה), ובמבוגרים ניתן ווליום (להרגעה). 

במהלך הבדיקה


אלקטרודות שטח מוצמדות לפנים, ואלקטרודת סיליקון ייחודית לרישום מוכנסת לתעלת השמע החיצונית ומונחת על עור התוף. במהלך הבדיקה ניתנים גירויים שמיעתיים לכל אוזן בנפרד.

לאחר בדיקה


בסיום הבדיקה ישוחרר החולה לביתו לאחר התאוששות. חל איסור על נהיגה ופעילות מסכנת במהלך יום הבדיקה.

למידע נוסף על בדיקת ECochG – אלקטרוככלאוגרפיה

רקע

העצב הגולגולתי ה-V נקרא עצב טריגמינלי ((Trigeminal Nerve והוא אחראי בעיקר על התחושה בפנים.
חולים המתלוננים על כאבים, חוסר תחושה ורדימות באזור הפנים, מופנים לבדיקה לצורך הערכה אובייקטיבית של תפקוד העצב הטריגמינלי.


לפני בדיקת BTEP


לא נדרשת כל הכנה מיוחדת. 

במהלך בדיקת BTEP

לפני תחילת הבדיקה יוצמדו אלקטרודות שטח לפנים ולקרקפת. לצורך גירוי העצב הטריגמינלי ניתן גירוי חשמלי באמצעות זוג אלקטרודות מחט. האלקטרודות מוחדרות באזור השפה העליונה ו/או התחתונה בכל צד של הפנים בהתאם לתלונות החולה.
בדיקת BTEP נערכת בשכיבה, בערות מלאה, במשך כחצי שעה.

לאחר בדיקת BTEP

מיד בסיום הבדיקה תשוחררו לביתכם ללא כל הגבלה.

למידע נוסף על בדיקת BTEP – רישום פוטנציאלים מעוררים מהעצב הטריגמינלי

רקע


רישום פוטנציאלים מעוררים שמיעתיים מגזע המוח משמש גם לצורך ברור נוירולוגי. מטרת בדיקת שמיעה (BERA) היא לחשוף פתולוגיות מרכזיות המשפיעות על תפקוד גזע המוח ועצב השמע, כמו טרשת נפוצה או גידולים למיניהם.


לפני בדיקת שמיעה BERA


לא נדרשת כל הכנה מיוחדת 

במהלך בדיקת שמיעה BERA

בדיקת שמיעה (BERA) נערכת בשכיבה, בערות מלאה, במשך כחצי שעה. הבדיקה אינה חודרנית ואינה כואבת כלל.
אלקטרודות שטח יוצמדו לאזור הפנים. לאחר מכן, יורכבו אוזניות דרכן יושמעו גירויים שמיעתיים בקצב משתנה.

לאחר בדיקת שמיעה BERA

מיד בסיום הבדיקה תשוחררו לביתכם ללא כל הגבלה.
למידע נוסף על בדיקת שמיעה BERA – לברור נוירולוגי

רקע

בדיקת BERA הינה בדיקה אובייקטיבית להערכת סף שמיעה אלקטרופיזיולוגי אשר אינה דורשת שיתוף פעולה מצד התינוקות והילדים הנבדקים.
הבדיקה נעשית כאשר יש צורך בברור שמיעתי, במקרים בהם לא ניתן להסיק זאת מבדיקת השמיעה ההתנהגותית או שלא ניתן להשיג שיתוף פעולה בשל גילו הצעיר של הנבדק.
הבדיקה כוללת הערכת סף שמיעה אלקטרופיזיולוגי בתגובה לתדרי נקישה המשקפים את סף השמיעה בתדרים הגבוהים, והערכה בתדר ייחודי של 1KHz המכונה SN10. במקרה הצורך נבדקים תדרים נוספים בהתאם לממצאים בבדיקה. ברוב המקרים נערכת בדיקה נוספת של הולכת עצם, כאשר יש חשד לנוזלים באוזן התיכונה ולליקוי שמיעתי על רקע הולכתי. הבדיקה משמשת גם בפגים וילודים להערכת בשלות מרכזית לצורך בחינה התפתחותית.


 
לפני בדיקת שמיעה לתינוקות BERA


הבדיקה לילדים נערכת בשינה, לאחר מתן תרופה מעודדת שינה ('טריכלונם'). על הורים להצטייד באישור מרופא הילדים, המציין כי אין מניעה למתן טריכלונם באופן חד-פעמי.
על התינוק/ילד להגיע לבדיקה עייף ובצום של שעתיים/ שלוש שעות בהתאם לגילו, משום שהתרופה הניתנת הינה מעודדת שינה בלבד. כמוכן, יש להצטייד באוכל אשר יינתן לנבדק בבית החולים, לאחר הבדיקה. 

במהלך בדיקת שמיעה לתינוקות BERA

הבדיקה אורכת, בממוצע, כ- 60 דקות. אולם, מרגע ההגעה ועד השחרור יש לקחת בחשבון שהייה של כשעתיים עד שלוש שעות.
אלקטרודות שטח מוצמדות לאזור הפנים ולאחר מכן יורכבו אוזניות, דרכן יושמעו גירויים שמיעתיים בעוצמות ותדרים משתנים, לכל אוזן בנפרד. כאשר נערכת הבדיקה לתינוקות וילדים, ממתינים עד לכניסתם לשינה עמוקה.

לאחר הבדיקה

בסיום הבדיקה מעירים את התינוק/ילד וממתינים בחדר ההמתנה עד לחזרתו למצב חיוני.
כיצד תנהגו בביתכם
יתכן כי תינוקכם יהיה מנומנם מהרגיל במהלך היום ולכן, אין להאכילו ביום הבדיקה בעודו ישן .אין להחזיר את הילד לגן או מעון ביום הבדיקה. לא צפויות תופעות לוואי לתרופת ההרגעה. באם נצפית התנהגות חריגה כל שהיא - יש לפנות מייד לרופא הילדים.
למידע נוסף על בדיקת BERA לסף שמיעה בתינוקות וילדים

רקע

בדיקת BERA הינה בדיקה אובייקטיבית להערכת סף שמיעה אלקטרו-פיזיולוגי אשר אינה דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק.
הבדיקה נעשית כאשר יש צורך בברור שמיעתי, במקרים בהם לא ניתן להסיק זאת מבדיקת השמיעה ההתנהגותית.
הערכת סף שמיעה אלקטרו-פיזיולוגי היא בתגובה לגירויי נקישה, המשקפים שמיעה בתדרים הגבוהים, והערכת סף בתדר ייחודי של 1KHz (בדיקה המכונה SN10).בהתאם לממצאי הבדיקה מוחלט האם יש צורך לקיים הערכה בתדרים נוספים.


לפני הבדיקה


כאשר הבדיקה הינה במסגרת ברור שמיעתי לצרכים טיפוליים אין צורך בכל הכנה. באם הופניתם לבדיקה מגורמים מדיקו-לגליים כמו: ביטוח לאומי, משרד הביטחון, חברות ביטוח ועורכי דין, תתבקשו להביא אישור מרופא המשפחה למתן תרופה מרגיעה מסוג ווליום (בשתייה), באופן חד פעמי. כמו כן, במקרים אלו יש להגיע עם מלווה אשר ישהה עימכם במהלך כל הבדיקה ובסיומה יחזירכם לביתכם.


במהלך הבדיקה

בדיקת BERA לסף שמיעה אורכת, בממוצע, 60-90 דקות.
בחדר הבדיקה תתבקשו לשכב על מיטה כשאתם רגועים וקרובים ככל האפשר למצב של שינה.
אלקטרודות שטח יוצמדו לאזור הפנים ולאחר מכן יורכבו על אוזניכם אוזניות, דרכן יושמעו גירויים שמיעתיים בעוצמות ותדרים משתנים, לכל אוזן בנפרד.


לאחר בדיקה

באם לא ניתנה כל תרופת הרגעה, בסיום הבדיקה תשוחררו לביתכם, ללא כל הגבלה.
באם ניתנה תרופת הרגעה, תתבקשו להמתין מעט בחדר ההמתנה ולאחר מכן תשוחררו לביתכם, למנוחה. אין לנהוג ביום הבדיקה. יש להימנע מכל פעילות פיזית העלולה לסכן אתכם, במהלך כל היום.

למידע נוסף על בדיקת BERA לסף שמיעה במבוגרים

המחלקה לנוירוכירורגיה מספקת שירות איכותי ומתקדם לניתוחים של בסיס הגולגולת. את תחום הניתוחים של בסיס הגולגולת מוביל פרופ' גיל סוירי, מנהל המחלקה, בעל ניסיון של למעלה מ-15 שנים בניתוחים מורכבים של בסיס הגולגולת. בכלל זה גידולים של בסיס הגולגולת הקדמי והאמצעי – Olfactory groove, sphenoid ridge, anterior clinoid, tuberculum sella, planum sphenoidale, spheno-orbital וגידולים של בסיס הגולגולת האחורי – Petroclival area, cerebellopontine angle, tentorium and tentorial notch.

גידולים של בסיס הגולגולת הם מורכבים ביותר, ובדרך כלל מאיימים על תפקוד הראייה, השמיעה, או על תפקוד כלי הדם המוחיים הגדולים העוברים בסמוך אליהם. גודל המחלקה הניסיון העשיר ומגוון היכולות המוצעות הם חלק מהגורמים שמביאים לתוצאות המצוינות בטיפול בגידולים כאלה. המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם מספקת לגידולים כאלה מגוון רחב של אפשרויות כירורגיות, כולל ניתוחים הכוללים פתיחת גולגולת, ניתוחים זעיר-פולשניים המבוצעים דרך האף (על כך – בדף נפרד או דרך האוזן, וכן טיפול רדיוכירורגי כמותאם באופן אישי לרצונו, מצבו הבריאותי וגילו של כל חולה ולכל גידול.

המחלקה משתפת פעולה במקרים רלוונטיים עם המחלקה לאף-אוזן-גרון, מחלקת עיניים, מחלקת פה ולסת ועוד, במסגרת צוות רב תחומי. אחת לשבוע מתקיימת ישיבה רב תחומית, כולל נציגים מכל המחלקות שהוזכרו, ובנוסף מומחים בעלי שם עולמי לדימות מוחי. בישיבה זו מתקבלות החלטות לגבי החולים המיועדים לניתוח פתוח, לניתוח זעיר-פולשני, לטיפול רדיוכירורגי, ואף למעקב הדמייתי וקליני.

למידע נוסף על ניתוחי בסיס הגולגולת
לחלק מהגידולים הממוקמים בבסיס הגולגולת הקדמי ניתן לגשת בגישה דרך האף (טרנס-נזאלית). לניתוחי מוח בגישה כזו יש יתרונות רבים, ובהם הימנעות מצלקות חיצוניות, זמן החלמה משופר, הפחתת הזמן הנדרש לאשפוז – הן בטיפול נמרץ והן במחלקה רגילה, ומניעת כאבים הנלווים לחתך בעור.

המחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם מבצעת מעל מאה ניתוחי מוח בשנה. הניתוחים מבוצעים באמצעות המערכת האנדוסקופית המתקדמת בעולם, בשיתוף עם רופאי המחלקה לניתוחי אף-אוזן-גרון. במסגרת הנסיון האדיר שנצבר בשיתוף הפעולה, ביצעו שתי המחלקות ניתוחים פורצי דרך, שזכו לדיווחים בעיתונות הארצית. לראשונה בישראל בוצע ניתוח לכריתת גידול דרך האוזן בלבד (בשימוש בטכנולוגיה דומה לניתוחים דרך האף), ניתוחים לתיקון מומים ודליפות מהמוח דרך האף, וכמובן ניתוחים לכריתה של גידולים שונים הנמצאים באיזור זה.

במהלך ניתוחי מוח כאלה משתמשת המחלקה באמצעים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, כולל אנדוסקופ מתכוונן, מערכת ניווט מתקדמת, מכשירי דימות ועוד.
בדומה לפתולוגיות אחרות של בסיס הגולגולת, גם המקרים המיועדים לניתוחי מוח מסוג זה נדונים בישיבת הצוות הרב-תחומי של בסיס הגולגולת, ומתקבלות החלטות טיפוליות לגבי ניתוח פתוח, ניתוח בגישה דרך האף, מעקב או טיפול רדיוכירורגי.
למידע נוסף על ניתוחי מוח המבוצעים דרך האף

במקרים מתאימים, ניתן טיפול בגידולי מוח ובבעיות אחרות במוח באמצעות רדיוכירורגיה סטריאוטקטית, או  טיפול בקרינה ממוקדת. הטיפול הזה ניתן בשילוב עם יחידת הקרינה במחלקה לאונקולוגיה. בטיפול זה משולבים מחד כלים של נוירוכירורגיה – כולל מיקוד סטריאוטקטי, התחשבות באיברים עצביים בסביבת הגידול, ומאידך כלים של אונקולוגיה של קרינה, כולל קצב הדעיכה ומינון הקרינה המתאים לכל פתולוגיה.

בטיפול ברדיוכירורגיה (טיפול בקרינה) מבוצע MRI נפחי לתכנון תלת-מימדי. באמצעות ה-MRI הזה מתכננים הרופאים המטפלים את הטיפול הממוקד, תוך התחשבות בגידול שבו מטפלים, ובאיברים שמסביב – עצבים, מסלולים, איברי חישה וכו'. לאחר השלמת התכנון ניתן הטיפול – ללא כאבים, ללא חתכים – כשהחולה בהכרה מלאה ובמשך כחצי שעה. במרבית המקרים משוחרר החולה לביתו מיד לאחר הטיפול, ומוזמן למעקב במרפאה מספר שבועות או חודשים לאחר השלמת הטיפול.

הטיפול הזה מובל, במחלקה לנוירוכירורגיה, על ידי ד"ר עידו פלדור, סגן מנהל המחלקה, שהוכשר לטיפול ברדיוכירורגיה (טיפול בקרינה), ואף השתלם ספציפית בתחום זה בהיותו רופא בכיר. ד"ר פלדור, מעבר להיותו מומחה בנוירוכירורגיה של גידולי מוח, הוא מומחה ברדיוכירורגיה של מוח ועמוד השדרה.

למידע נוסף על טיפול בקרינה ממוקדת - רדיוכירורגיה

מחלות כלי דם של המוח וחוט שידרה – המחלקה מציעה הן מנעד רחב של אפשרויות לטיפול בצינתור מוחי, והן אופציות ניתוחיות לטיפול בבעיות של כלי הדם – כולל טיפול באירועים מוחיים

למידע נוסף על טיפול כירורגי או צינתורי בבעיות של כלי הדם המוחיים

הידרוצפלוס, או מיימת המוח, היא הצטברות לא תקינה של נוזל המוח והשדרה (Cerebro-Spinal Fluid, CSF). הנוזל הזה, שבמצב רגיל הוא צלול כמו מים, מיוצר בחדרי המוח, ולאחר מעבר בכל החללים שבתוך וסביב המוח וחוט השדרה, נספג בחזרה לדם.

בעיות בזרימת הנוזל יכולות להיווצר מפגמים בזרימת הנוזל, מבעיות בספיגה חזרה שלו לדם ולעתים נדירות בשל ייצור יתר של הנוזל, למשל על ידי גידולים.
הידרוצפלוס יכול להיות מסווג בצורות שונות, למשל אם הוא חריף או כרוני, חסימתי או לא חסימתי, בלחץ גבוה או בלחץ תקין, ועוד. התופעה יכולה להופיע בכל גיל – במבוגרים, בילדים או בצעירים, והיא יכולה להיות תופעה מבודדת, או כזו שנלווית לבעיות אחרות – מולדות או נרכשות.

הטיפול בהידרוצפלוס מצריך הערכה מקפת של החולה, כולל תסמינים שיכולים להיות קשורים לתופעה, הדמיה מתקדמת וצוות רב תחומי, שבו מתקבלות החלטות לגבי הערכה, טיפול וסוג הטיפול. מבחינה ניתוחית, ישנם מקרים שבהם הצוות מעריך שיכולת הספיגה היא תקינה, והבעיה היא חסימתית. אז ניתן לשקול ביצוע ETV – Endoscopic third ventriculostomy. זוהי פעולה שמבוצעת באמצעות אנדוקסופ, ומערבת יצירה מדוייקת של "מעקף", שמאפשר זרימה של הנוזל בין האיזור שלפני החסימה לאיזור שלאחריו. במקרים שבהם מעקף כזה עשוי שלא להספיק, או שהוא נוסה ונכשל, מושתל דלף (צינור מנקז קבוע) מחדרי המוח, בהם מיוצר ה-CSF, אל חללים אחרים בגוף, שיכולים לספוג את כמות הנוזל המיוצר – עד חצי ליטר ביום. הנפוץ ביותר בחללים האלו הוא חלל הבטן, אז נקראת הפעולה Ventriculo-Peritoneal Shunt. במקרים אחרים ניתן להעביר את הנוזל לוריד גדול המתנקז ללב (Ventriculo-Atrial Shunt), או לחלל בית החזה (Ventriculo-Pleural Shunt).

בטיפול בהידרוצפלוס יש חשיבות עליונה לנסיון רב שנים בכל סוגי הניתוחים השונים, כדוגמת זה שיש למחלקה לנוירוכירורגיה ברמב"ם. צוות מנוסה וותיק מתאים לכל חולה את ההערכה המתאימה לו, ובהמשך את הטיפול המתאים ביותר למצבו הנוירולוגי, לרצונותיו ולמצבו הכללי של החולה.

למידע נוסף על הידרוצפלוס

המחלקה לנוירוכירורגיה מבצעת מאות רבות של ניתוחי עמוד השדרה וחוט שדרה בכל שנה.

סוג הניתוחים המבוצעים הם ניתוחים לטיפול במחלות ניווניות כגון ניתוחי כריתת דיסק בכל גובה - מותני צווארי וגבי. בנוסף מתבצעים ניתוחים לטיפול בהיצרות ניוונית של תעלת השדרה הגורמת לתסמינים נוירולוגיים, לכאבים או לפגיעה בתפקוד. הסוג השלישי הוא ניתוחים לקיבוע בשל ניוון שמתבטא בתנועה לא תקינה של עמוד השדרה, וללחץ על העצבים היוצאים ממנו או העוברים בתוכו.

למחלקה לנוירוכירורגיה יש נסיון של שנים רבות בכריתה של גידולים של חוט השדרה – החל בגידולים בעצמות המרכיבות את עמוד השדרה, עבור דרך גידולים המערבים את הרקמות העוטפות את חוט השדרה, כגון שוואנומות, נוירומות או מנינגיומות, וכלה בגידולים המערבים את עצבי חוט השדרה עצמו, כגון אפנדימומה, אסטרוציטומה והמאנגיובלסטומה.

צוות מומחים בגידולי מערכת העצבים מחליט על הטיפול המתאים לכל גידול בעמוד השדרה וחוט השדרה, כולל טיפול ניתוחי, טיפול קרינתי, מעקב או טיפול אחר.

למידע נוסף על מחלות של חוט השדרה ועמוד השידרה

המחלקה הנוירוכירורגית ברמב"ם מציעה טיפולים כירורגיים חדשניים להפרעות תנועה שונות, בהן פרקינסון, רעד ראשוני, דיסטוניה ועוד. הטיפול הראשוני בחלק גדול מהמחלות האלה הוא לא ניתוחי, עם טיפול תרופתי הניתן על ידי נוירולוג. לכן, מופעל ברמב"ם צוות רב תחומי הכולל נוירוכירורג המתמחה בטיפול ניתוחי בהפרעות תנועה, נוירולוג המומחה בטיפול בהפרעות תנועה. בנוסף שותפים לצוות גם נוירו-פיזיולוג ומומחה בדימות מוחי. הצוות מסתייע בצוות הפיזיותרפיה, העבודה הסוציאלית והנוירו-פסיכולוגיה של בית החולים. הצוות כולו מעריך את התאמת החולים לטיפולים באספקטים שונים – נוירולוגיים, נפשיים, תפקודיים, התמיכה החברתית והמשפחתית ועוד.

הטיפול הניתוחי בהפרעות תנועה ברמב"ם מורכב, בעיקרו, משתי פעולות עיקריות אפשריות, בהתאם להערכה המפורטת של החולה, לרצונותיו, לצרכיו ולמצבו הכללי. הפעולה האחת היא טיפול חדשני באמצעות אולטרה-סאונד ממוקד, והשניה באמצעות גירוי מוחי עמוק.

הצוות ברמב"ם הוא בין המנוסים בעולם ב-FUS, הטיפול החדשני באולטרסאונד ממוקד מונחה MRI. בטיפול זה נעשית צריבה נקודה ממוקדת בעומק המוח בצורה בלתי פולשנית. הטיפול משפר דרמטית ומיידית את תסמיני המחלה ובהתאם את איכות החיים של המטופל. היתרון הגדול בטיפול זה הוא שאין צורך בהרדמה כללית, על סיבוכיה, והטיפול הוא, יחסית, פחות פולשני מהטיפול האחר שמוצע במחלקה. התוצאות המצוינות פורסמו בירחוני עיתונות רפואית מהמובילים בעולם.

בנוסף מוצע הניתוח הוותיק של גירוי מוחי עמוק (Deep Brain Stimulation – DBS) בו מושתלות אלקטרודות בעומק המוח ומושתל קוצב מוחי הניתן לכוונון חיצוני. גם ניתוח זה מוכח כטיפול יעיל ביותר. שילוב של סריקות דימות מתקדמות ושל מערכות ממוחשבות חדשניות, יחד עם הערכה קלינית מדוקדקת לפני, במהלך ולאחר הפעולה מאפשר להגיע לרמת הדיוק הנדרשת על מנת לקבל שיפור תפקודי מירבי עם מינימום תופעות לוואי. לצוות ברמב"ם ניסיון רב שנים הנדרש לתכנון והביצוע המדויקים החיוניים להצלחת הפעולות הללו.

למידע נוסף על הפרעות תנועה

רקע
קרניופלסטיקה הינה פרוצדורה הנועדה לשחזר את המבנה התקין של הגולגולת והקרקפת למצבו טרם ביצוע הניתוח הנוירוכירורגי שבוצע קודם לכן. אם סבלת מטראומת ראש או הליך נוירו-כירורגי שהותיר שינוי מורגש במתאר הגולגולת או הפנים שלך, השרות הנוירופלסטי המשחזר (Neuroplastic and Reconstructive Surgery) יכול לעזור לך להיראות ולהרגיש יותר כמו עצמך.

מטרות הניתוח Cranioplasty הינם:
1. הגנה: במקומות מסוימים, פגם גולגולתי יכול להשאיר את המוח חשוף לנזק טראומתי.
2. תפקוד: Cranioplasty עשוי לשפר את התפקוד הנוירולוגי עבור חלק מהמטופלים.
3. אסתטיקה: ליקוי בולט בגולגולת יכול להשפיע על מראהו של המטופל וביטחונו.
4. כאבי ראש: Cranioplasty יכול להפחית את כאבי הראש עקב ניתוח או פציעה קודמים.

המחלקה הנוירוכירורגית בשיתוף עם מחלקת פה ולסתות והצוות הייעודי שעוסק בתחום הנוירופלסטי, מציע גישה כירורגית המשלבת מיומנות ודיוק הן של ניתוחים נוירוכירורגים והן של ניתוחים פלסטיים של הגולגולת והקרקפת, ארובות עיניים, עצמות פנים, מפרקי הלסת והלסתות. גישתו של הצוות מנווטת בבטחה במבנים העדינים של העור, שכבות תת עוריות (רפידות שומן ושרירים), גולגולת, קליפת המוח (דורה) ומוח.

כמטופל, אתה עשוי להפיק תועלת מהחידושים הטכנולוגים בתחום, לרבות שחזורים תלת ממדיים מבוססי מחשב,  והדפסות שתלים מותאמים אישית. להלן מצורף מאמר המתאר את החומרים היתרונות והחסרונות, וכן את החידושים בתחום הקרניופלסטי
Adult Cranioplasty Reconstruction With Customized Cranial Implants: Preferred Technique, Timing, and Biomaterials.
 
בנוסף, במהלך הקרניוטומיה (לאחר הניתוח הנוירוכירוגי הראשון) שכיח לראות פגיעה בשריר הטמפורלי שמשאיר אזור קעור בצידי הראש. במידה ואתה סובל מהפרעה אסטתית זו, המנתחים בצוות הנוירופלסטי יוכלו ליצור פתרון איכותי עבורך ע״י שמוש במשתלים מסוגים שונים.
בנוסף, במסגרת השירות הנוירופלסטי אנו מטפלים בכאבים או בעיות אחרות הקשורות להתקנים הנמצאים מתחת לקרקפת כגון שאנטים (shunt), זיהומים הקשורים לסינוס הפרונטלי, ועוד מגוון סיבוכים העלולים להופיע לאחר ניתוחים נוירוכירורגים.
תיקון פגם בגולגולת לאחר ניתוח נוירוכירורגי מיטיב יותר מאשר רק עם המראה שלך. למד כיצד הצוות שלנו יכול לעזור לך להשתקם מעיוות בגולגולת על מנת להחזיר לך את תחושת הביטחון, שיפור בריאות הנפשית והפיזית ושיפור איכות החיים שיתרמו לשיקום הנוירולוגי עמו אתה מתמודד.


לפני הניתוח
במידה ואתה מעשן או שאתה סובל ממחלה המסכנת את היכולת של הגוף להתרפא כגון סכרת לא מאוזנת), נבקש ממך לאזן את מחלתך בעזרת הרופא המטפל וכן להפסיק/להוריד את כמות הסיגריות למינימום האפשרי.
יש להיות בצום מחצות הלילה שלפני הניתוח.
חשוב להתקלח עם שמפו, מים וסבון ערב הניתוח ובבוקר הניתוח. יש לידע את הנמתח במידה וקיים פצע פתוח או הפרשה מהקרקפת טרם הניתוח.
אנו לרוב נעזרים בצלקות קודמות על הקרקפת על מנת להימנע מחיתוך וצלקת חדשה, לפיכך ארם הניתוח נבצע גילוח סלקטיבי של השיער על מנת לזהות צלקות קודמות וכן על מנת למנוע כניסה של שיער לפצע הניתוחי.

לאחר ההרדמה יוכנס קטטר שתן בחדר ניתוח, על מנת לרוקן את השלפוחית ולעקוב אחר מאזן הנוזלים.
ערב הניתוח תוכלו לקבל מהאחות תרופה לשינה רגועה בלילה, בהתאם להנחיות הרופא המרדים.

בזמן הניתוח
קרניופלסטי אורך בממוצע כ 3 שעות תחת הרדמה כללית מלאה, אך הזמן משתנה כתלות במורכבות המקרה..
במהלך הניתוח יבוצע שחרור לחץ מתעלת עמוד השדרה.

 הגישה לניתוח היא בחתך על צלקות כירורגיות קודמות על מנת לחשוף את אזור החסר בגולגולת. הקרקפת מופרדת ומורמת בגישה בטוחה תוך שמירה על השכבות המגינות על המוח. הניתוח כולו מתבצע מחוץ למוח על מנת להמנע מהסיכונים הכרוכים בניתוח נוירוכירורגי סטנדרטי.
  article- מצורף מאמר המתאר את מהלך הניתוח

הגולגולת תשוחזר ע״י העצם שלך שנשמרה מניתוח קודם או ע״י משתל מלאכותי אשר הוכן בהתאמה אישית במדפסת תלת מימד ועשויה מחומרים שונים ומהווה את קדמת הטכנולוגיה בתחום.
בסיום הניתוח נבצע סגירה הרמטית של הקרקפת בעזרת תפרים, נקז וחבישה. התפרים יוצאו כשבועיים לאחר מכן על ידנו.

לאחר הניתוח
סיום הניתוח תועברו לחדר התעוררות, לצורך השגחה צמודה על מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן, ולצורך מעקב אחר לחץ דם, דופק, מדדים אחרים ותנועתיות הגפיים. לאחר מכן, תועבר ליחידה לטיפול נמרץ ניורוכירורגי להמשך טיפול והשגחה.
לאחר ניתוח נוירוכירורגי מקובל להשכיב את המטופל עם ראש מעט מורם, וכן להעשיר את הרקמות בחמצן, באמצעות מסכה או בצינורית לאף, למשך מספר שעות. במידה ונגרמת לכם אי נוחות, ניתן להסיר את מסכת החמצן באישור האחות ולשנות תנוחה במיטה.
האחיות במחלקה יעקבו אחר מצבכם באופן סדיר. אזור הניתוח יהיה מכוסה בחבישה. הנקז והתחבושות יוסרו כ- 24-48 שעות לאחר הניתוח.
למחרת הניתוח תבצע CT ראש על מנת לוודא כי לא קיים דימום או דליפה של נוזל המסכן את רקמת המוח
בנוסף, נחל להזין אותך דרך הפה ובהמשך תרד מהמיטה בהתאם להנחיות הצוות המטפל.
פעמון לקריאת אחות יהיה מונח בהישג יד. אל תהססו להיעזר בו.
ביקורים יאושרו בטיפול נמרץ בהתאם לשעות הביקור המסוגרות. לאחר כ 24 שעות תועבר למחלקת נוירוכירורגיה להמשך השגחה, אז ניתן יהיה לאפשר מלווה צמוד.
אוב המטופלים משתחררים לביתם כ 48-72 שעות לאחר הניתוח במידה ואין סיבוכים מיוחדים.

הטיפול בכאב והתניידות

בניתוח מסוג זה רמת הכאב הינה בינונית ומטה. הטיפול בכאב הוא בעזרת משככי כאבים סטנדרטים. לעיתים יש צורך במתן משככי כאבים חזקים יותר. בעזרת צוות האחיות נעריך את רמת הכאב שלך ובהתאם נתאים טיפול הימנע ממך כאבים וסבל במהלך החלמתך. בכל זאת במידה והטיפול ה ניתן אינו מספיק, אל תהסס לבקש מהאחיות תוספת תרופה נכד כאב. הקלה על כאב וסבל הינם חלק חשוב מתהליך ההבראה וההחלמה.

שכיבה ממושכת עלולה לכרום לפגיעה בזרימת הדם לרקמות ולהיווצרות של שרישי דם העלולים לסכן איברים חיוניים. לפיכך חשוב לנו לאפשר לך להתנייד בהקדם האפשרי. לאחר 24 שעות נבקש ממך לרדת מהמיטה ולהתחיל להתנייד במחלקה. כמו כן תוכל להתקלח ולהתרענן על מנת לשפר את הרגשתך.

הגיינה
האויב הכי גדול של ניתוח מסוג קרניופלסטי הינו זיהום. זיהום מתרחש כתוצאה מחיידקים היושבים לנו על העור והשיער באופן קבוע וכן מחיידקים המגיעים מהסביבה שלנו. לפיכך שמירה על פצע ניתוחי נקי ככל האפשר הינה בעל חשיבות עליונה להצלחה של הניתוח.
עליך להגיע לרמת ניקיון הראש והגוף מהר ככל האפשר ובדומה למצב טרם הניתוח.

שחרור מבית החולים

ביום שחרורכם תקבלו מכתב שחרור רפואי, המיועד לרופא המטפל וכן מכתב שחרור סיעודי, הכולל המלצות להתנהגות בבית.

שבועיים לאחר מועד הניתוח תוזמנו לביקורת במרפאת החוץ של מחלקת נוירוכירורגיה במסגרת המרפאה הנוירופלסטית, לצורך הוצאת התפרים ומעקב. המועד המדויק יצוין במכתב השחרור. לביקורת זו יש להצטייד בהתחייבות.
מגיעה לכם חופשת מחלה מיום אשפוזכם עד ליום הביקורת במרפאה, שם יוחלט לגבי ההמשך. אישור על חופשת מחלה יינתן ע"י הרופא המטפל.
אם עדיין תחושו בכאבים באזור החתך הניתוחי, ניתן להיעזר בתרופות משככות כאב, לפי הנחיית הרופא המטפל.
רצוי להימנע ממאמץ (ריצה, שחייה וכו') והרמת משא כבד למשך שלושה חודשים.
יש להימנע מהורדת הראש מתחת לגובה הלב (למשל התכופפות לקשירת שרוכים).

 

למידע נוסף על קרניופלסטיקה

הטיפול ניתן ב:

מהן גליומות מוחיות?

גליומות מהוות כשליש מכלל הגידולים במוח. מקור הגליומות הוא מתאי התמך (תאי גליה) שתפקידם לתת תמיכה והגנה לתאי העצב במוח. גידולים גליאלים (גליומות) נוצרים, גדלים ומסננים את רקמת המוח.
קיימות 4 דרגות ממאירות אך נהוג לחלק את הגליומות לכאלה מדרגה נמוכה (דרגה 1-2) המתאפיינות בקצב גדילה איטי וגליומות מדרגה גבוהה (דרגה 3-4), גידולים המתפתחים מהר יחסית בדרגת ממאירות גבוהה והמחייבים טיפול גם לאחר כריתה ניתוחית לאור יכולת תאי הגידול לסנן את המוח גם לאזורים מרוחקים מהגוש הגידולי עצמו.

הטיפול בגליומות

הטיפול בגליומות מותאם לרוב באופן אינדיבידואלי ונקבע על פי מצבו הנוירולוגי של המטופל, מיקום הגידול ואבחנתו ההיסטופתולוגית עם דגש על מאפייניו המולקולרים. מחקרים רבים שפורסמו בעשור האחרון הראו באופן ברור כי כריתה מלאה/מקסימלית של גידולים גליאלים, בכל דרגות הממאירות, תוך שימור תפקוד המנותח, מביאה להארכת חיי המטופלים ואף לשיפור באיכות החיים. במקרים בהם לא ניתן לבצע כריתה של הגידול, תבוצע ביופסיה סטראוטקטית לצורך קבלת אבחנה בלבד ולקביעת דרך הטיפול.


מטרת הניתוח היא לבצע כריתה מקסימלית של הגידול מבלי לפגוע ברקמת המוח סביב. כיוון שמדובר בגידול המסנן את רקמת המוח, לא קיים גבול ברור בין הגידול לבין רקמת המוח. כיום ידוע כי תאי הגידול מסננים אף אזורים הרחוקים מהגידול שמודגם בבירור ב- MRI ועל כן לא ניתן לבצע כריתה של כל תאי הגידול. בשל האתגר הגדול בכריתת גידולים אלה, המערבים את רקמת המוח עצמו, וחשיבות לשמירת תפקוד החולים, קיימות טכנולוגיות מתקדמות אשר התפתחו בשנים האחרונות ומאפשרות כיום, השגת כריתה מקסימלית של גידולים מסוג זה תוך שימור תפקוד המטופלים. ראה ניתוח מוח בעירות עם ניטור אלקטרופיזיולוגי.

ניתוחים לכריתת גליומות מבוצעים באופן שגרתי, תוך שימוש בטכניקות מיקרוכירורגיות מתקדמות, שימוש במיקרוסקופ ניתוחי מתקדם, בהנחיית מערכת ניווט המאפשרת תכנון מדויק של אופן הגישה וביצוע הקרניוטומיה (פתיחת עצם הגולגולת). מבוצע שימוש שגרתי בטכנולוגיית הדמיית MRI מסוג Diffuse Tensor Imaging (DTIאשר מדגימה את מסילות החומר הלבן הרלוונטיות הנמצאות בקרבת הגידול (ראה תמונה) ובהדמיות פונקציונליות.

במהלך הכריתה מבוצע שימוש במידת הצורך באולטרה סאונד תוך-ניתוחי או ב- MRI תוך-ניתוחי הנותנים אומדן למידת הכריתה הניתוחית בזמן אמת. מבוצע שימוש שגרתי בסמן פלואורסנטי בשם 5ALA הניתן למטופל בשתייה מס' שעות לפני הניתוח. לאחר כריתת מרבית הגידול, באזורים בהם גובל הגידול עם רקמת המוח, שימוש בסמן 5ALA מגדיר את גבולות הכריתה. תחת אור מיקרוסקופ עם פילטר אולטרה-סגול, מודגמים תאי הגידול בצבע פלואורסנטי ורוד, בניגוד לרקמת מוח אשר לא עוברת פלואורסנציה (ראה בתמונה דוגמה לפלואורסנציה של גידול גליאלי כפי שמודגם מבעד למיקרוסקופ בזמן הניתוח). בתום הניתוח, יועבר המטופל להשגחה בטיפול נמרץ עד הבוקר שלמחרת.
ב- 48 שעות שלאחר הניתוח יבצע המנותח MRI מוח על מנת להדגים את מידת כריתת הגידול ועל מנת לשלול סיבוכים ניתוחיים כגון החמרה בבצקת, אוטמים מוחיים או דימומים. מרבית המטופלים משתחררים לביתם תוך 2-3 ימים לאחר הניתוח בהמתנה לתוצאות האבחנה ההיסטופתולוגית של הגידול והחלטה על צורך בטיפול עתידי.

 

למידע נוסף על ניתוחים לכריתת גליומות עם ניטור אלקטרופיזיולוגי לשימור תפקוד

גרורות מוחיות הן הגידול התוך-מוחי השכיח ביותר אצל מבוגרים.
כ-10-30% מחולי הסרטן מפתחים גרורות במוח במהלך מחלתם ושכיחות הגרורות במוח תלויה בסוג הסרטן. ב-50% מהמקרים מקור הגרורות הוא מסרטן ריאה. בגברים כ-80% מהגרורות במח, מקורן בסרטן הריאות, המעי הגס והכליות. בנשים מקורן של כ-80% מהגרורות במח הם סרטן השד, הריאות, המעי הגס ומלנומה. מאידך, גרורות מוחיות הן נדירות ביותר במקרים של סרטן הלבלב, סרטן הערמונית, סרטן חלל הפה וסרטני עור שאינם מלנומה. בעשור האחרון, עלתה שכיחותן של גרורות מוחיות, פועל יוצא של פיתוח טיפולים יעילים יותר לטיפול במחלת הסרטן והארכת תוחלת החיים של חולי סרטן. בנוסף, מודעות גבוהה יותר בשילוב עם התקדמות אמצעי הדמייה מביאים לגילוי מוקדם יותר של גידולים סרטניים עם נטייה ידועה לשליחת גרורות למוח.

מטרת הטיפול בגרורות מוחיות היא להקל על הסימפטומים הנובעים מלחץ הגרורה על רקמת המוח ולהאריך את תוחלת החיים של המטופלים ובחלק מהמקרים אף להגיע  לריפוי מלא.

שיטות הטיפול הקיימות כוללות:

ניתוח לכריתת הגרורה/גרורות מוחיות, טיפול בטכניקת קרינה ממוקדת (SRS) או בקרינה כלל מוחית (WBRT) ואף טיפול תרופתי. בחירת אופן הטיפול המתאים ביותר למטופל תלוי בגודל, מספר ומיקום הגרורות במוח, בנוסף למידת מפושטות הגידול הסרטני החוץ מוחי.
כריתה כירורגית של גרורה/גרורות מוחיות משמשת לאבחנה פתולוגית (במקרים בהם לא ידוע שהמטופל חולה בסרטן). במקרים בהם קיימת אבחנה של סרטן, חשובה האבחנה הפתולוגית לצורך קבלת מידע מדוייק אודות הפרופיל המולקולרי והגנטי של הגרורה המוחית שאינו חייב להיות בהכרח דומה לזה של הגידול המקורי. אפיון הפרופיל המולקולרי של הגרורה המוחית חשוב להתאמת טיפולים ביולוגיים מונחי מוטציה או בשקילת שימוש באימונותרפיה (טיפול בהפעלת מערכת החיסון). יתרונה הגדול של כריתת הגרורה המוחית הוא בהקלה המידית בלחץ על רקמת המוח ובספיגה מהירה של הבצקת שנוצרה ע"י הגרורה וגורמת לשיפור נוירולוגי.  היות שמדובר בגידול סרטני עם נטייה להישנות, מקובל להקרין את האזור המנותח, כחודש לאחר הניתוח, ע"י טיפול קרינה ממוקדת המכוון לאזור הגידול בלבד, תוך שימוש במאיץ קוי בטכניקה סטראוטקטית (SRS) וזאת על מנת להפחית את הסיכוי להישנות הגידול.

 

למידע נוסף על גרורות מוחיות

הטיפול ניתן ב:

במרכז לגידולי מוח בבית החולים רמב"ם קיים ניסיון רב בביצוע ניתוחי מוח בעירות. הצוות הרב-תחומי שלנו כולל נוירוכירורגים, מרדימי ניתוחי נוירו, אלקטרופיזיולוגים ופסיכולוגים.

מתי מבוצעים ניתוחי מוח בעירות

ניתוח מוח בעירות מבוצע במקרים בהם הגידול המוחי סמוך לאזורים במוח השולטים על השפה, על תפקודים קוגניטיבים גבוהים, אזורי תחושה ותנועת הגוף. ניתוח מוח בעירות מאפשר לצוות הכירורגי למפות במדויק אזורים תפקודיים במוח מהם יש להימנע במהלך הניתוח, על מנת להגן על השפה, הקוגניציה, היכולות הסנסוריות והמוטוריות של המטופל. לפני שהמנתח מסיר רקמת מוח כלשהי, האזור בהיקף הגידול נבדק לשלילת תפקודי מוח קריטיים. הטכניקה נקראת מיפוי מוח בעירנות, הכולל בקשה מהמטופל לבצע משימות שונות בזמן שחלקים ספציפיים במוח מעוררים ע'י גירוי חשמלי מקומי המבוצע ע'י המנתח. המנותחים מסייעים לתהליך על ידי מענה על שאלות (כמו ספירה או קריאה), כדי לזהות אילו חלקים במוח הם קריטיים לתפקודים כמו שפה או תנועת גוף. תהליך זה מאפשר למנתח להסיר כמה שיותר מהגידול שלך, תוך שמירה על תפקודי מוח קריטיים.
חשוב לציין כי ניתוחי מוח בעירות אפשרים מכיוון שאין קולטני כאב במוח עצמו. הקרקפת מורדמת כבר בתחילת הניתוח, על מנת למנוע תחושת כאב.

 

למה אני יכול לצפות במהלך הניתוח?

בשלבי התחלת הניתוח ובסיומו ידאג המרדים לטשטש את המנותח. זאת בנוסף למתן זריקות אלחוש מקומי למניעת כל תחושת אי נוחות או כאב. בחלק המרכזי של הניתוח, במהלכו מבוצע המיפוי המוחי, יופסקו תרופות ההרדמה והמנותח יהיה ער. בזמן שהמנתח יבצע גירוי חשמלי המנותח עלול לחוות תחושות שונות. למשל, גירוי חשמלי של האזורים המוטוריים של המוח יגרום לשרירים ספציפיים להתכווץ, כמו ברגל או בזרוע. גירוי של אזורים תחושתיים במוח יגרום לתחושת עקצוץ בחלק מסוים של הגוף שלך, כמו הפנים או הרגליים. גירוי של אזורי השפה במוח יגרום למנותח לבצע שגיאות באופן זמני או להפסיק לדבר באופן זמני. פסיכולוגית תהיה עם המנותח בקשר רציף במהלך כל הניתוח,  תעקוב אחר התגובות של המנותח לאורך ההליך, כדי לעזור לזהות ולהגן על אזורים חשובים במוח במהלך הניתוח. לשם כך, הפסיכולוגית תבקש מהמנותח לבצע משימות מסוימות כמו ספירה, קריאה או מתן שמות לאובייקטים בתמונות. הליך מיפוי המוח ממשיך עם הסרת הגידול, כך שהנוירוכירורג יודע בדיוק מאיזה אזורים במוח להימנע. במהלך הניתוח, צוות המרדימים יעקוב אחר כל תגובה של המנותח, ישוחחו עימו כדי לוודא שנוח ושאינו סובל מכאבים. לאחר הסרת הגידול, המרדימים יאפשרו למנותח לחזור לישון למשך שארית ההליך.


מימין – מיפוי של קליפת המוח בזמן ניתוח בעירות
משמאל – גידול המערב את האונה הטמפורלית משמאל , נמצא בסמיכות לסיבים של מסילות מוטוריות (מודגמים בלבן)


מאמרים שפורסמו ע"י המרכז

Surgery-Independent Language Function Decline in Patients Undergoing Awake Craniotomy

Tumor location and IDH1 mutation may predict intraoperative seizures during awake craniotomy

Comparison of Motor Outcome in Patients Undergoing Awake vs General Anesthesia Surgery for Brain Tumors Located Within or Adjacent to the Motor Pathways.

Outcome of elderly patients undergoing awake-craniotomy for tumor resection

Awake Craniotomy in Glioma Surgery

למידע נוסף על ניתוח מוח המבוצע בעירות
ניתוחי מוח בגישה אנדוסקופית לצורך הסרת גידולים של בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) וגידולים של בסיס הגולגולת
במרכז לגידולי מוח נצבר ניסיון רב בביצוע ניתוחים אנדוסקופיים בגישה אנדונזאלית (Endoscopic endonasal approach) לכריתת גידולים מוחיים בשיתוף נוירוכירורוגים עם רופאי אא'ג.  גישה ניתוחית זו אשר התפתחה בשנים האחרונות, היא גישה ניתוחית זעיר פולשנית ללא צורך בפתיחה נרחבת של הגולגולת כפי שהיה נהוג שנים רבות. ניתוחים אנדוסקופיים בגישה אנדונזאלית מאפשרים הגעה לגידול דרך כניסה מהאף ומערות הפנים, ליצירת מסדרון המוביל אל בסיס הגולגולת, מבלי צורך לעבור דרך רקמת מוח. גישה ניתוחית זו מאפשרת הגעה אל  מרבית אזורי בסיס הגולגולת, כולל האוכף התורכי, טוברקולום סלה, ואף לאזור הקליבוס והפורמן מגנום. תחילה שימשה גישה ניתוחית זו בעיקר לתיקון דלפי CSF וביצוע ניתוחים לכריתת גידולים בבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) דרך הסינוס הספנוידלי (trans sphenoidal approach). צבירת ניסיון בגישה זו, אפשרה התקדמות לניתוחים של פתולוגיות מורכבות יותר כמו גידולים תוך דוראלים כגון מנינגיומות, קרניופרינגיומות, כורדומות ועוד.




התמונה מדגימה את אפשרות הגישה אל גידול הממוקם בבסיס הגולגולת ע'י השימוש בגישה אנדוסקופית אנדונזאלית.

 

מאמרים שפורסמו ע"י המרכז

Extended Endonasal Endoscopic Approach in treating Pituitary Adenomas and Skull Base Tumors

Endoscopic transsphenoidal surgery reduces the need for re-operation compared to the microscopic approach in pituitary macroadenomas

למידע נוסף על ניתוח מוח בגישה אנדוסקופית

מהי קרניוטומיה?

קרניוטומיה משמעותה פתיחת גולגולת זהו מושג כללי המתאר סוג ניתוחים הכולל פתיחה כירורגית של עצם הגולגולת שתוחזר למקומה בתום הניתוח. קרניוטומיה תבוצע על מנת לטפל במצבים רפואיים כגון כריתת גידולי  מוח שפירים או ממאירים, כריתה של מלפורמציות וסקולריות כגון קברנומות מוחיות, ולעיתים גם בטיפול בחבלות ראש, דימומים תוך-מוחיים או מחלות זיהומיות של המוח. במהלך ניתוחי קרניוטומיה ישתמש המנתח במערכות ניווט משוכללות שמאפשרות איתור וחשיפה מדויקת של האזור המיועד לניתוח בלבד, וצמצום כל פגיעה באזורים וברקמות סמוכות.
במערכות הניווט נעשה שימוש באמצעי דימות מתקדמים, כגון אולטרה סאונד, MRI (דימות באמצעות תהודה מגנטית) ו-C.T (טומוגרפיה ממוחשבת). לפני תחילת הניתוח עצמו, יבוצע גילוח מוגבל מאד (מילימטרים) של אזור הניתוח בלבד. לאחר וידוא ההרדמה, יבצע המנתח חתך בעור הקרקפת כדי לחשוף את עצם הגולגולת. בשלב הבא, חלק מעצם הגולגולת תנוסר באמצעות מקדחה מיוחדת הפועלת במהירות גבוהה, ותוסר(זמנית). הסרת עצם הגולגולת תחשוף את מעטפת המוח, שמכונה 'דורה', או ה'קרום הקשה'. המנתח יפתח את הדורה, ויחשוף את האזור המיועד לניתוח. החל משלב זה, יבוצע הניתוח דרך מיקרוסקופ ניתוחי.  הסרת גידול תבוצע באמצעות שואף (suction), פינצטה חשמלית (Bipolar Forceps) או שואב אולטרסוני (Ultrasonic Aspirator), המפרק את הרקמה תוך שימוש בגלי על-קול. בסיום הניתוח יחזיר המנתח את עצם הגולגולת למקומה. משקובעה עצם הגולגולת, יסגור המנתח את החתך, יתפור אותו ויחבוש את האזור שנותח. משך הניתוח הוא לרוב סביב 3-4 שעות או יותר בהתאם לסוג הניתוח. משך אישפוז ממוצע  כיומיים עד שלושה לאחר הניתוח.

סיבוכים אפשריים

סיבוכים כירורגיים אפשריים, אם כי נדירים יחסית בעקבות ניתוח קרניוטומיה כוללים: זיהום, דימום או בצקת תוך-מוחיים, פגיעה ברקמות סמוכות או כלי דם, וגרימת התקפים אפילפטיים. לפי דיווחים בספרות הרפואית, שיתוק מלא או חלקי, או אובדן יכולות מנטליות כגון זיכרון, דיבור או הבנה, יגרמו באחוזים בודדים בלבד. שיעור התמותה בניתוחים אלו הוא קטן מ- 1%.  חלק מהמטופלים יקבלו סטרואידים לפני או אחרי הניתוח, במטרה להפחית את הבצקת באזור הניתוח. בטיפול ממושך עלולות להיות תופעות לוואי לטיפול בסטרואידים כגון: הפרעה בשינה, תיאבון מוגבר, היחלשות שרירי הרגליים, עלייה במשקל, הפרעות בעיכול ושינויים במצב הרוח ולכן, משך הזמן לטיפול בסטרואידים הוא בד"כ קצר (ימים). כמו כן, המטופל עשוי לקבל תרופות נגד פרכוסים, במטרה למנוע התקפים אפילפטיים.

התאוששות, טיפול ומעקב

לאחר שהמטופל יתעורר מההרדמה במחלקת ההתאוששות, הוא יועבר להמשך השגחה וניטור קפדני של 24 שעות ביחידה לטיפול נמרץ נוירוכירורגי. בסיום השהות ביחידה לטיפול נמרץ, יועבר המטופל אל מחלקת האשפוז. במחלקה יסייע לו הצוות הסיעודי בשילוב עם פיזיוטרפיסטים לחזור לפעילות. לרוב משוחררים המטופלים לביתם כ- 2-3 ימים לאחר הניתוח, ולאחריו יוזמנו לביקורת מרפאה אצל הרופא המנתח לאחר קבלת התשובה הפתולוגית לצורך תכנון המשך טיפול או המשך מעקב.

מהן מנגיומות מוחיות?

מנינגיומות מוחיות הן גידולים הגדלים לאט ומקורם בקרומי המוח. מרבית המנינגיומות (85%-90% ) הן שפירות ובמיעוט המקרים (10-15% ) הן בעלות דרגת אלימות גבוהה יותר ונוטות לחזור בשיעור גבוה, למרות טיפול.

מתי נדש טיפול במנגיומות?

מנינגיומות מצריכות טיפול כאשר הן גדלות במעקב או כאשר הן לוחצות על רקמת המוח וגורמות לסימפטומים נוירולוגיים (חולשה של יד או רגל, הפרעות בדיבור וכו') או כאשר הן מגיעות לממדים גדולים וגורמות לעליה בלחץ התוך-גולגלתי.



המעקב מתבצע לרוב באמצעות ביצוע MRI מוח וביקורות תקופתיות במרפאה. לעיתים מנינגיומות מאובחנות באופן אקראי (למשל ב- C.T מוח המבוצע בגלל חבלת ראש). במידה שהמטופל אינו סובל מתסמינים נוירולוגיים והגידול אינו גדל במעקב, אין צורך במתן טיפול מסוג כלשהו אלא במעקב הדמייתי בלבד. במידה שהוחלט כי צריך טיפול, קו הטיפול הראשון יהיה בד"כ ניתוח לכריתת המנינגיומה. המטרה בניתוח היא לכרות את כל הגידול ע"י הפרדה מיקרוכירורגית של הגידול מרקמת המוח והסרת הגידול עם הקרומים בהם הגידול נאחז ומהם נוצר. כריתת הגידול יכולה להתבצע ע"י ניתוח מסוג קרניוטומיה אשר במהלכו מתבצעת פתיחת גולגולת, זיהוי הגידול והפרדתו מהמוח וממבנים הסמוכים לגידול (צפו בסרט המדגים כריתת מנינגיומה ע'י פתיחת גולגולת) או במקרים מתאימים, בגישה אנדוסקופית דרך האף (צפו בסרט המדגים כריתת מנינגיומה מסוג טוברקולום בגישה אנדוסקופית). קרינה לרוב שמורה למקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח לכריתה שלמה של הגידול או במקרים של הישנות הגידול שאינם מתאימים לניתוח חוזר. 


מאמרים שפורסמו ע"י המרכז

Predicting EGFR mutation status by a deep learning approach in patients with non-small cell lung cancer brain metastases

Virtual biopsy using MRI radiomics for prediction of BRAF status in melanoma brain metastasis

Surgical Resection of Cerebral Metastases Leads to Faster Resolution of Peritumoral Edema than Stereotactic Radiosurgery: A Volumetric Analysis

Differentiating Small-Cell Lung Cancer From Non-Small-Cell Lung Cancer Brain Metastases Based on MRI Using Efficientnet and Transfer Learning Approach

Impact of Resecting Radiation Necrosis and Pseudoprogression on Survival of Patients with Glioblastoma

Recursive Partitioning Analysis (RPA) Classification Predicts Survival in Patients with Brain Metastases from Sarcoma

למידע נוסף על ניתוח מוח (קרניוטומיה) לכריתת גידולים מוחיים

מהן מנגיומות מוחיות?

מנינגיומות מוחיות הן גידולים הגדלים לאט ומקורם בקרומי המוח. מרבית המנינגיומות (85%-90% ) הן שפירות ובמיעוט המקרים (10-15% ) הן בעלות דרגת אלימות גבוהה יותר ונוטות לחזור בשיעור גבוה, למרות טיפול.

מתי נדש טיפול במנגיומות?

מנינגיומות מצריכות טיפול כאשר הן גדלות במעקב או כאשר הן לוחצות על רקמת המוח וגורמות לסימפטומים נוירולוגיים (חולשה של יד או רגל, הפרעות בדיבור וכו') או כאשר הן מגיעות לממדים גדולים וגורמות לעליה בלחץ התוך-גולגלתי.



המעקב מתבצע לרוב באמצעות ביצוע MRI מוח וביקורות תקופתיות במרפאה. לעיתים מנינגיומות מאובחנות באופן אקראי (למשל ב- C.T מוח המבוצע בגלל חבלת ראש). במידה שהמטופל אינו סובל מתסמינים נוירולוגיים והגידול אינו גדל במעקב, אין צורך במתן טיפול מסוג כלשהו אלא במעקב הדמייתי בלבד. במידה שהוחלט כי צריך טיפול, קו הטיפול הראשון יהיה בד"כ ניתוח לכריתת המנינגיומה. המטרה בניתוח היא לכרות את כל הגידול ע"י הפרדה מיקרוכירורגית של הגידול מרקמת המוח והסרת הגידול עם הקרומים בהם הגידול נאחז ומהם נוצר. כריתת הגידול יכולה להתבצע ע"י ניתוח מסוג קרניוטומיה אשר במהלכו מתבצעת פתיחת גולגולת, זיהוי הגידול והפרדתו מהמוח וממבנים הסמוכים לגידול (צפו בסרט המדגים כריתת מנינגיומה ע'י פתיחת גולגולת) או במקרים מתאימים, בגישה אנדוסקופית דרך האף (צפו בסרט המדגים כריתת מנינגיומה מסוג טוברקולום בגישה אנדוסקופית). קרינה לרוב שמורה למקרים בהם לא ניתן לבצע ניתוח לכריתה שלמה של הגידול או במקרים של הישנות הגידול שאינם מתאימים לניתוח חוזר. 

למידע נוסף על מנגיומות מוחיות