בדיקות וטיפולים
עיניים

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על איבחון באמצעות אולטרה-סאונד עיניים (סורק וקווי)

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על מיפוי ממוחשב של פני הקרנית (טופוגרפיה)

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על איבחון בעזרת מכשיר ממוחשב לבדיקת שדה ראייה (המפרי)

הטיפול ניתן ב:

רקע

פזילה היא מצב שבו העין אינה ישרה, בשל חוסר איזון בכוחם של השרירים המניעים אותה. יש סוגים רבים ושונים של פזילה, כגון: פזילה כלפי פנים ('איזוטרופיה'), פזילה כלפי חוץ ('אקזוטרופיה'), או עיניים הסוטות מעלה ('היפרטרופיה'). שישה שרירים שונים מזיזים כל עין ולכן, יש הרבה צירופים של שרירים חזקים או חלשים, שיכולים לגרום לעיניים לא להיות מקבילות זו לזו.
לפני שפונים לניתוח, נהוג לנסות קודם טיפולים בלתי פולשניים כמו משקפיים, פריזמות, תרגילי עיניים, או תרופות. בחלק מהילדים סוגרים עין אחת עם רטייה, כדי לשפר את הראיה בעין שאיננה ישרה או כדי למנוע מזווית הפזילה לגדול. הניתוח נעשה רק במידה וכל הטיפולים שאינם ניתוחיים לא הצליחו ליישר את העיניים

ניתוח לתיקון פזילה כרוך בחיזוק שרירי העיניים החלשים והחלשת השרירים החזקים, כדי לאזן את הכוחות שלהם. דבר זה יגרום לעיניים להיות שוב ישרות ומקבילות זו לזו. כדי למקם את השרירים במקומם החדש משתמשים בחוטים (תפרים). לא משתמשים בלייזר בניתוחים אלה.

 לפני הניתוח


לפני הניתוח תוזמנו למרפאת עיניים לבדיקה כללית וקבלה ראשונית למחלקה.
אם הינכם נוטלים 'אספירין', יש להפסיק שבועיים לפני הניתוח.
מומלץ להפסיק לעשן בכדי למנוע שיעול בשעת הניתוח.
יש להיות בצום, כולל שתייה, החל מחצות הלילה שלפני הניתוח.
חשוב מאוד להתקלח עם מים וסבון, כולל חפיפת ראש, בערב שלפני הניתוח או בבוקר הניתוח.
יש להסיר לק מציפורני הידיים והרגליים לשם אפשרות ניטור בזמן הניתוח.
יש להצטייד במשקפי שמש, רצוי עם מסנני קרניים.
כדי להקל על מתח תוכלו לקבל ערב הניתוח תרופה לשינה, בהתאם להמלצת רופא מרדים.
 

במהלך הניתוח


הניתוח מתבצע בהרדמה כללית. במבוגרים ניתן להיעזר בטכניקת של כוונון התפר (ADJUSTABLE SUTURE): במקום לקשור את השריר בסוף הניתוח, כפי שבדרך-כלל עושים, משאירים את השריר קשור בצורה רפויה על-ידי קשר זמני. לאחר שהחולה מתאושש מההרדמה והוא ער לגמרי, מנתח העיניים יכול למדוד את מיקום העין ואם צריך, לשנות את מקומי השרירים עד ליישור העין. תהליך כוונון התפר לא כואב, בדרך-כלל, מאחר ומטפטפים טיפות הרדמה לתוך העין. התפרים בעיניים יתפרקו בעצמם תוך 4 עד 5 שבועות.
 

לאחר הניתוח


אחיות המחלקה יעקבו אחר מצבכם באופן שוטף.
עקב היותכם בצום, תקבלו עירוי נוזלים דרך הוריד, במשך השעות הראשונות שלאחר הניתוח.
מלווה אחד יוכל להישאר לצידכם במשך הלילה, באישור האחות.
אין לשפשף את העין המנותחת, אך מותר לנגב בעדינות את עודף הטיפות או הדמעות בעזרת צמר גפן
מותר להתקלח לאחר הניתוח אך אין לאפשר כניסת מים או סבון לעין המנותחת.הירידה מהמיטה בפעם הראשונה תבוצע בעזרת אחות.
יש להימנע מלהתכופף עם הגוף כלפי מטה, אלא רק בגב זקוף.
השחרור מבית החולים יעשה, בדרך כלל, יום לאחר הניתוח
 

טיפול בכאב


לאחר ניתוח ליישור פזילה יתכן ויופיעו כאבים. אנו נשתדל להקל על הכאבים ככל הניתן. אחות תעקוב אחר עוצמת הכאב באופן שוטף ותינתן תרופה להקלת כאבים, במידת הצורך.
אל תהססו לדרוש תרופה נגד כאבים, הקלה על הכאב תאפשר נשימה קלה יותר ואוורור יעיל של הראות.
 

כיצד תנהגו בביתכם


בדיקות ביקורת לאחר הניתוח נעשות, בדרך-כלל, תוך שבוע ואח"כ, לאחר שישה שבועות וחצי שנה לאחר הניתוח. הבדיקה בפגישות האלה חשובה כמו הניתוח עצמו, כדי להבטיח תוצאה מוצלחת.
במשך 4-5 שבועות מיום הניתוח, יהיו העיניים אדומות ומעט נפוחות באזור השריר או השרירים שנותחו.
חולים רבים מתלוננים על ראייה כפולה ("רואים כל דבר פעמיים") לאחר הניתוח. זאת משום, שאינם רגילים למיקום המקביל של השרירים, מאחר והעיניים לא היו מקבילות זמן רב. ב-90% מהמקרים החולים מתרגלים לעיניים הישרות.
למידע נוסף על ניתוח פזילה (שרירי עיניים)

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוח רשתית-זגוגית

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת עובי הקרנית באמצעות פכימטר

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפולי לייזר בשלושה תחומי גלים

הטיפול ניתן ב:

רקע

את מבנה העין שלנו אפשר בקלות לדמות למצלמה. האישון הוא החלון במרכז החלק הצבעוני (הקשתית) של העין. מאחורי האישון ממוקמת עדשה. האור נכנס לעדשה דרך האישון וזו עוזרת למקד את קרני האור על הרשתית שבתוך העין, ממש כפי שעדשת המצלמה ממקדת את הדמות המצולמת על סרט הצילום.
העדשה בעין היא שקופה. אולם, כשהעדשה נעשית עכורה, היא נהפכת לירוד. ירודים יכולים לקרות בעין אחת או בשתי העיניים.

העדשות העכורות מונעות מקרני האור להתמקד באופן תקין על הרשתית ואל המוח מגיעות תמונות מטושטשות. מידת העכירות בעדשה ואיזה חלק של העדשה עכור, יקבעו האם הראיה תפגע בצורה קלה או קשה..
ירודים יכולים לעבור בתורשה או להיווצר על-ידי שורת אירועים, כגון: תאונה (חבלה), טיפול בסרטן (הקרנות), תרופות (כמו סטרואידים) ומחלות אחרות. במקרים רבים סיבת הירוד אינה ידועה.
הדרך היחידה לטפל בירוד המפריע לראיה, היא על ידי הסרת עדשת העין בניתוח. אין תרופות או טיפולי לייזר לירודים והם לא ייעלמו מעצמם, למעט במספר קטן של מצבים. ירודים קלים, שאינם מפריעים לראייה, אינם מצריכים טיפול.
 

לפני הניתוח

לפני הניתוח תוזמנו למרפאת עיניים לבדיקה כללית וקבלה ראשונית למחלקה.
אם הינכם נוטלים 'אספירין', יש להפסיק ליטול את התרופה שבועיים לפני הניתוח.
מומלץ להפסיק לעשן בכדי למנוע שיעול בשעת הניתוח.
יש להיות בצום, כולל שתייה, החל מחצות הלילה שלפני הניתוח.
חשוב מאוד להתקלח עם מים וסבון, כולל חפיפת ראש, בערב שלפני הניתוח או בבוקר הניתוח.
יש להסיר לק מציפורני הידיים והרגליים, לשם אפשרות ניטור בזמן הניתוח.
יש להצטייד במשקפי שמש, רצוי עם מסנני קרניים.
כדי להקל על המתח, תוכלו לקבל ערב הניתוח תרופה לשינה, בהתאם להמלצת רופא מרדים.
 

במהלך הניתוח


ניתוח להסרת קטרקט מבוצע בשתי שיטות הרדמה:
הרדמה כללית- הרדמה מלאה של כל הגוף.
הרדמה מקומית- הרדמת העין המנותחת הגורמת לחוסר תחושה בעין.
ערב הניתוח ישוחח עמכם הרופא המרדים ויחליט, בשיתוף פעולה עימכם, מהי ההרדמה המתאימה.
משך הניתוח בהרדמה מקומית הוא כשעה ומשך הניתוח בהרדמה כללית הוא כ-3 שעות.
במהלך הניתוח תוצא העדשה העכורה וברוב המקרים, תושתל במקומה עדשה מלאכותית. סוג העדשה וכוחה האופטי ייקבעו על ידי הרופא/ה, בהתאם לנתוני העין ולמהלך הניתוח.
בסיום הניתוח תיסגר העין עם משחה אנטיביוטית ותישאר חבושה עם פד עד ליום המחרת.
צוות חדר ניתוח יעביר אתכם למחלקה או ליחידת התעוררות, בהתאם לסוג ההרדמה. שם תהיו בהשגחה צמודה אחר מצב ההכרה, נשימה, מתן חמצן ומעקב אחר לחץ דם, דופק, תנועתיות ומדדים אחרים.
 

לאחר הניתוח

אחיות המחלקה יעקבו אחר מצבכם באופן שוטף.
בהרדמה מקומית - כחצי שעה לאחר ההגעה למחלקה ניתן לקבל שתייה וכלכלה רכה.
בהרדמה כללית - עקב היותכם בצום, תקבלו עירוי נוזלים דרך הוריד, במשך השעות הראשונות שלאחר הניתוח.
מלווה אחד יוכל להישאר לצידכם במשך הלילה, באישור האחות.
יום לאחר הניתוח תוסר התחבושת הראשונה ויתחיל טיפול מקומי על ידי הזלפת טיפות.
אין לשפשף את העין המנותחת, אך מותר לנגב בעדינות את עודף הטיפות או הדמעות בעזרת צמר גפן.
מותר להתקלח לאחר הניתוח אך אין לאפשר כניסת מים או סבון לעין המנותחת.
הירידה מהמיטה בפעם הראשונה תבוצע בעזרת אחות.
יש להימנע מלהתכופף עם הגוף כלפי מטה, אלא רק בגב זקוף.
השחרור מבית החולים יעשה, בדרך כלל, יום לאחר הניתוח.
 

טיפול בכאב

לאחר ניתוח להסרת קטרקט יתכן ויופיעו כאבים. אנו נשתדל להקל על הכאבים ככל הניתן. אחות תעקוב אחר עוצמת הכאב באופן שוטף ובמידת הצורך, תינתן תרופה להקלת כאבים.
אל תהססו לדרוש תרופה נגד כאבים, הקלה על הכאב תאפשר נשימה קלה יותר ואוורור יעיל של הראות.
 

כיצד תנהגו בביתכם

עם השחרור תקבלו הזמנה לביקורת ראשונה במרפאה, לביקורת זו אין צורך בהתחייבות.
במשך חודש וחצי מיום הניתוח:
יש להימנע ממאמץ גופני מוגזם וממשחקי כדור, במשך חודשיים.
אין לעסוק בגינון.
מותר: לטייל, לקרוא, לצפות בטלוויזיה, לעסוק במלאכת יד, לבשל ולבצע את כל הפעילויות היומיומיות הרגילות.
מותר להתכופף באיטיות, בגב זקוף, אך לא עם הגוף מוטה קדימה.
יש להימנע מקבלת מכה בעין, אפילו הקלה ביותר.
יחסי מין מותרים, אך יש להיזהר לא לקבל מכה בעין.
אין לאפשר כניסת מים או סבון לעין המנותחת.
מומלץ לא לצבוע שיער ולא לאפר את העיניים במהלך התקופה.
מומלץ להרכיב משקפיים במשך היום. תיקון המשקפיים יעשה רק לאחר שלושה חודשים מיום הניתוח, עד אז עוד יהיו שינויים בראייה.
התאזרו בסבלנות - הראייה תשתפר בהדרגה.
יש להקפיד לרחוץ ידיים לפני כל טיפול בעיניים.
אין לשפשף את העין.
הפסקה במתן טיפות עיניים תעשה על פי הוראת רופא בלבד.
במקרה של הופעת אודם, דלקת, או הפרעה פתאומית בראייה יש לפנות מיד לרופא עיניים במרפאה או במחלקה.
למידע נוסף על ניתוח קטרקט

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על צילומי רשתית במערכת דיגיטאלית

הטיפול ניתן ב:


שיטת הדמייה לא פולשנית המשתמשת בגלי אור כדי לצלם חתכי רוחב של הרשתית ועצב הראיה. OCT מדגים את שכבות הרשתית השונות ומאפשר לרופא העיניים שלך לזהות מחלות, למפות, ולמדוד את עובי הרשתית. צילומים אלו מסייעים לאבחן מחלות רשתית כגון: ניוון רשתית תלוי גיל (AMD), בצקת של הרשתית הנובעת מסכרת או חסימת ווריד ועוד. צילום OCT של עצב הראיה יכול לסייע לזהות נזק לעצב הראיה במחלות כגון: גלאוקומה, תהליכים הגורמים ללחץ על עצב הראיה ועוד. מעבר לאישור האבחנה, בעזרת צילומי OCT אנו עוקבים אחר התקדמות המחלה והתגובה לטיפול.
חשוב להביא אתכם לבדיקה מכתב הפניה מרופא עיניים ולתת את המכתב לטכנאי, על מנת שהטכנאי יוכל לתכנן ולבצע בדיקה ספציפית למחלת העיניים ולמצב העיניים שלך.
 
 
מה צפוי בזמן הבדיקה?
ברוב המקרים אין צורך בטיפות להרחבת האישונים. הבדיקה נערכת בישיבה ונמשכת לרוב כ 10 דקות. בזמן הבדיקה יש להניח את הסנטר והמצח על משענת הבדיקה התומכת בראש על מנת למנוע תזוזה. מצלמת ה OCT תצלם את העין ללא מגע בעין. הצילום עצמו לוקח מספר דקות. חשוב מאד בזמן הבדיקה לפקוח היטב את העיניים, ולהקשיב להוראות הטכנאי.במידה וקיבלת טיפות להרחבת אישונים, אתה צפוי להרגיש טשטוש ראיה ורגישות לאור במשך מספר שעות לאחר הבדיקה. 
 
אילו מצבים OCT יכול לאבחן?
מחלות רשתית, כגון: חור מקולרי, בצקת מקולרית, ניוון רשתית תלוי גיל, ממברנה אפירטינלית וכו'. OCT משמש גם להערכת מחלות הקשורות לעצב הראיה, כגון גלאוקומה ובצקת של עצב הראיה.
 
מתי לא ניתן לבצע צילום OCT?
OCT משתמש בגלי אור, ולכן במקרים בהם ישנה הפרעה למעבר אור דרך העין, כגון קטרקט סמיך או דימום בזגוגית, לא ניתן לבצע את הבדיקה. כמו כן לא ניתן לבצע את הבדיקה למטופלים שאינם מסוגלים לשבת בשקט למספר דקות.
למידע נוסף על OCT של המקולה ועצב הראיה

הטיפול ניתן ב:

מיפוי קרנית הינו צילום של הקרנית היוצר מפה תלת מימדית של פני השטח של הקרנית. הקרנית (החלון הקדמי של העין) אחראית לכ 70% מכח המיקוד ("הפוקוס") של העין. צורתה של קרנית בריאה דומה לכיפה שקופה. קרנית שטוחה מידי, תלולה מידי או קמורה בצורה לא שווה תפגע בחדות ואיכות הראיה.
מיפוי קרנית מספק מפה מפורטת ומדוייקת של צורת הקרנית והכח שלה למקד את קרני האור. מיפוי זה מאפשר לרופא שלך לזהות ולאבחן מחלות שונות של הקרנית כגון: קרטוקונוס, אקטזיה של הקרנית, אסטיגמטיזם (צילינדר) רגולרי ואי-רגולרי ועוד.
במהלך הבדיקה המטופל יושב מול מכשיר דמוי קערה ובתוכו דוגמה של טבעות בשחור ולבן, וראשו נשען על משענת הראש. המטופל יתבקש לא למצמץ במשך מספר שניות בזמן שהמכשיר מצלם את הקרנית. הצילום מתבצע במהירות וללא מגע עם העין. תוכנת מחשב מעבדת את המידע שהתקבל מהמצלמה ומפיקה מפה צבעונית הכוללת מידע מפורט על צורת הקרנית, בדומה למפה טופוגרפית גיאוגרפית.
הצילום אינו דורש הרחבת אישונים.
למידע נוסף על מיפוי קרנית

הטיפול ניתן ב:


שדה ראיה הינו כל השטח ההיקפי שרואים בזמן שממקדים את המבט בנקודה מרכזית. לדוגמא, כאשר אנו קוראים ספר או מתרכזים במסך המחשב, נוכל להבחין בקלות בכך שאדם נכנס לחדר גם מבלי להסיט את המבט, בזכות שדה הראיה ההיקפי שלנו.
כיצד מתבצעת בדיקת שדה ראיה?
הבדיקה מתבצעת לכל עין בנפרד. לכל אורך הבדיקה המטופל יושב מול כיפה לבנה קעורה ומכוון את המבט לנקודת אור במרכז. המטופל מחזיק בידו לחצן. במהלך הבדיקה יופיעו הבזקי אור קצרים באיזורים היקפיים של הראיה והמטופל מתבקש ללחוץ על הלחצן בכל פעם שהוא רואה הבזק אור. הבדיקה נמשכת מספר דקות לכל עין.
תוצאות הבדיקה מאפשרות לרופא העיניים שלך לזהות פגמים בשדה הראיה, ולפי תבנית הפגמים לאבחן האם אתה חולה במחלה כלשהי ואם כן, מהי.
בדיקה זו דורשת ריכוז ולעיתים יש לחזור על הבדיקה מספר פעמים עד לקבלת תוצאות מהימנות.
בדיקת שדה ראיה מתבצעת ללא הרחבת אישונים.
למידע נוסף על בדיקת שדה ראיה ממוחשב

הטיפול ניתן ב:


צילום פלורסצין הינו צילום של קרקעית העין שנועד לאמוד נזק לרשתית ולכלי הדם המזינים אותה. הבדיקה מתבצעת בעזרת הזרקה של חומר זוהר (פלורסצין) וצילום של קרקעית העין בעזרת מצלמה מיוחדת. הפלורוסצין מוזרק לווריד בזרוע ומגיע תוך מספר שניות לכלי הדם של הרשתית והדמית (הכורואיד). באמצעותו ניתן לזהות כלי דם תקינים וכלי דם פגועים, ולאבחן מחלות של הרשתית, הדמית ועצב הראיה. בעזרת צילום פלורוסצין ניתן לאבחן מחלות כגון: חסימה של עורקים או ורידים ברשתית, מחלת רשתית על רקע של סכרת, ניוון מקולרי, מחלות דלקתיות של הרשתית והדמית ועוד.
 
כיצד מתבצעת הבדיקה?
לפני הבדיקה תתבקש לחתום על טופס הסכמה מדעת לביצוע הבדיקה. בהגיעך למרפאה תקבל טיפות להרחבת האישונים. לאחר זמן המתנה לפעולת הטיפות, תתבקש לשבת מול מצלמת הבדיקה ולהשעין את הסנטר והמצח על משענת הבדיקה על מנת להימנע ככל האפשר מתזוזה במהלך הצילום. הטכנאית תצלם מספר תמונות של קרקעית העין ולאחר מכן חומר זוהר שנקרא פלורסצין יוזרק לווריד (בדרך כלל לווריד שבזרוע) בעזרת מחט המשמשת לבדיקת דם או מחט עירוי. לאחר הזרקת החומר הטכנאית תמשיך לצלם את קרקעית העין, במשך מספר דקות ולעיתים עד כ 20 דקות לאחר הזרקת החומר. בתום הבדיקה תקבל דיסק עם הצילומים, אשר יפוענח על ידי רופא העיניים המטפל.יש להסיר עדשות מגע לפני הבדיקה. סיכון: קטן מאד.
 
לאחר הבדיקה הראיה תהיה מטושטשת במשך כ 4-6 שעות בשל הרחבת האישונים. יש להגיע עם מלווה או בתחבורה ציבורית מכיוון שלא תוכל לנהוג בפרק זמן זה. עליך לספר לרופא שלך על כל אלרגיה שיש לך לתרופות או ליוד. במקרים של חשש מתגובה אלרגית לחומר הבדיקה תקבל הכנה לבדיקה בעזרת סטרואידים החל מיום לפני הבדיקה. עליך לספר לרופא העיניים שלך אם הינך בהריון או מניקה.חלק מהמטופלים עלולים לחוש בחילה קלה, חולשה, סחרחורת ותחושת חום בגוף תוך זמן קצר מההזרקה. תופעות אלו אינן מסוכנות ולרוב חולפות תוך זמן קצר. צבע החומר שמוזרק (פלורוסצין) הינו כתום ויגרום לשתן להיות כהה או בצבע כתום למשך יום – יומיים לאחר הבדיקה, כמו כן עשויה להופיע צביעה של העור והלחמית בגוון צהבהב-חום, החולפת לאחר 12-6 שעות. אין נזק או סיכון בתופעות אלו.תיתכן תגובה מקומית של אודם וכאב באזור ההזרקה בעור. נדיר, אך ייתכנו פריחות, קשיי נשימה, ועד תגובה אלרגית קשה של אנפילקסיס (התעלפות וקושי בנשימה). במקרים נדירים מאוד (כ-1 ל-250,000 נבדקים) ייתכן אף דום לב. יש להדגיש כי ברוב המכריע של המקרים הבדיקה בטוחה ואינה כרוכה בסיכון.
 
 
למידע נוסף על צילום פלורסצין (Fluorescein angiography)

הטיפול ניתן ב:

אולטרה סאונד (בעברית, על-קול) היא שיטת דימות  העושה שימוש בגלי קול בתדר גבוה. במהלך הבדיקה עוברים עם מתמר (סורק ידני) על המקום הנסרק. המתמר שולח גלי קול אל איבר המטרה וקולט את הגלים המוחזרים ממנו, אלו מתורגמים בעזרת מחשב לתמונה של האיבר הנסרק.
אולטרה סאונד גלגל העין משמש להדמיית העין במצבים בהם יש הפרעה למעבר האור דרך העין, כגון: עכירות בקרנית, בעדשה (קטרקט) או דימום זגוגיתי כשאין אפשרות לבדוק את תוך העין בהסתכלות ישירה.
כמו כן, אולטרה סאונד של גלגל העין יכול לשמש לאפיון גידולים המערבים את גלגל העין, לזהות גופים זרים תוך עיניים לאחר חבלה לעין, לזהות היפרדות של הרשתית ולאפיין מחלות של עצב הראיה (בצקת, דרוזן וכו').
כיצד מתבצעת הבדיקה?
 
אין צורך בהכנה לקראת הבדיקה או בטיפות להרחבת אישונים. הבדיקה מתבצעת בעיניים עצומות. הרופא הבודק ישים מעט ג'ל על פני העפעפיים הסגורים וישתמש במתמר מיוחד לעיניים אשר יונח על פני העפעפיים. בזמן הבדיקה יתכן ותתבקש להניע את עיניך בכיוונים שונים תוך שמירה על עיניים עצומות.
הבדיקה אינה כואבת וללא תופעות לוואי משמעותיות. בתום הבדיקה תקבל בכתב את התוצאות.
למידע נוסף על אולטרה סאונד גלגל העין וארובת העין

הטיפול ניתן ב:

זוהי סריקת אולטרה סאונד המודדת את עובי הקרנית.
הבדיקה מבוצעת בעזרת מתמר אולטרה סאונד אשר מונח קלות, באופן רגעי, על קרנית העין.
הבדיקה מבוצעת במקרים הבאים:
מחלה של הקרנית הגורמת לבצקת ולעיבוי הקרנית.
לאחר השתלת קרנית.
לפני ניתוחי לייזר להסרת משקפיים, על מנת להעריך האם עובי הקרנית מספק כדי לבצע את הניתוח.
הערכת צורך בטיפול  באנשים הסובלים מלחץ תוך עיני גבוה ולכן נמצאים בסיכון מוגבר לגלאוקומה.
טרם תחילת הבדיקה יטפטף הרופא טיפות לאלחוש מקומי לעיניו של הנבדק.
לאחר מכן יניח רופא העיניים מתמר אולטרה סאונד זעיר על הקרנית. באמצעות המתמר ימדד המרחק בין החלק הקדמי והאחורי של הקרנית ומנתונים אלו יחושב עובייה.
הבדיקה אורכת מספר שניות.
בבדיקה זו אין צורך בהרחבת אישונים.
למידע נוסף על מדידת עובי הקרנית (פכימטריה)

הטיפול ניתן ב:

"זבוב בעין" וקרע ברשתית

נקודות או חוטים צפים הופיעו באופן פתאומי בשדה הראיה שלך? (רוב האנשים מתארים אותם כ"זבובים" או כ"עכביש". הנקודות והחוטים עשויים להיות מלווים בהבזקי אור כמו "ברקים". כנראה שמדובר בהפרדות של זגוגית העין.

מהי היפרדות הזגוגית?

הזגוגית הינה ג'ל שקוף הממלא את חלל העין וצמוד לרשתית. כחלק מהתהליכים הנורמליים הקורים בעין עם הגיל- הזגוגית עוברת שינויי מבנה - נוצרים בג'ל כיסים עם נוזלים, הגל מתכווץ ונפרד מפני הרשתית. היפרדות הזגוגית קורית לרוב באופן פתאומי. היפרדות הזגוגית אינה מחלה ותתרחש אצל רוב האנשים הבריאים עד גיל 70.  היפרדות הזגוגית נקראת באנגלית Posterior Vitreous Detachment או PVD.

האם היפרדות זגוגית גורמת נזק לעין?

היפרדות הזגוגית גורמת לפעמים לקרע ברשתית. קרע ברשתית שלא טופל בזמן גורם להיפרדות רשתית. 

ברוב המקרים של היפרדות הזגוגית- לא נוצר קרע ברשתית ואז היפרדות הזגוגית אינה גורמת נזק לעין.

 

מהי היפרדות רשתית?

היפרדות בין הרשתית לשכבות שמתחתיה גורמת לאובדן הראיה. באופן אופייני נוצר בתחילה מסך שחור בחלק משדה הראיה, שמתפתח תוך שעות עד ימים למסך שחור בכל שדה הראיה. היפרדות רשתית מחייבת התערבות ניתוחית דחופה.

מה צריך לעשות כשיש "זבוב" וכיצד ניתן למנוע את היפרדות הרשתית?

הופעה פתאומית של נקודות או חוטים הצפים מול העין- מחייבת פניה לרופא עיניים באופן דחוף. במידה ונמצא קרע ברשתית- טיפול לייזר סביב הקרע יכול למנוע היפרדות הרשתית.
להיפרדות הזגוגית עצמה אין טיפול. עם הזמן המוח לומד להתעלם מההפרעה בראיה- ותוך שבועות עד חודשים העכירויות הצפות מפסיקות להפריע.

למידע נוסף על היפרדות רישתית וקרע בזגוגית

הטיפול ניתן ב:

חסימת וריד הרשתית ( Retinal vein occlusion ),  הינה אחת הסיבות העיקריות לירידה קשה בראיה. זוהי מחלת כלי הדם ברשתית, השלישית בשכיחותה.
חסימת וריד הרשתית גורמת לירידה פתאומית בראיה. ירידת הראיה אינה מלווה בכאבים או בסימנים חיצוניים בעין. סמני החסימה נראים בעת בדיקת הרשתית (בדיקת קרקעית העין- לאחר טיפות להרחבת אישונים) .

התמונה האופיינית הינה של הרחבה וגודש של ורידי הרשתית ודמומים מרובים ברשתית.
ההסבר להתפתחות הדמומים הוא שבעין בריאה ורידי הרשתית מנקזים את הדם המסופק לרשתית, על ידי עורקי הרשתית. כאשר נחסם וריד הרשתית, ניקוז הדם ע"י הוריד נפסק והלחץ בתוך ורידי הרשתית עולה. עלית הלחץ בורידים גורמת לנזק בדופן שלהם ובדופן נימי הדם ודם פורץ מהם לרשתית.

ישנן שתי צורות למחלה: 

  1. חסימת הוריד המרכזי של הרשתית  ( Central retinal vein occlusion- CRVO ) . כל ורידי הרשתית מורחבים וישנם דמומים מפוזרים בכל הרשתית
  2. חסימה של ענף של וריד הרשתית ( Branch retinal vein occlusion- BRVO  ). הוריד החסום מורחב וישנם דימומים ברביע אחד של הרשתית

חומרת הפגיעה בראיה אינה אחידה. בחלק מהחולים החסימה קלה ומלווה בירידה קלה בחדות הראיה. לעיתים החולה אינו מרגיש כל הפרעת ראיה והחסימה מתגלית בבדיקה שגרתית. בחלק מהחולים הירידה בראיה בדרגה בינונית, ואלו בחלקם- הירידה בראיה קשה. החולים בהם הירידה בראיה קשה מאופיינים בפגיעה קשה באספקת חמצן לרשתית (התופעה נקראת אסכמיה של הרשתית) .

בחלק גדול מהחולים כלי הדם הקטנים שבאיזור מרכז הראיה שברשתית (הנקרא מקולה) נפגעים. פגיעה זו גורמת לדליפת נוזלים מכלי הדם והצטברותם ברשתית. הצטברות הנוזלים ברשתית נקראת בצקת מקולרית והיא גורמת לירידה ועוות בראיה. הנוזלים לרוב מצטברים כחללים ברשתית, תופעה הנקראת בצקת ציסטית (CME ).  בדיקה ע"י מכשיר OCT הינה הבדיקה הטובה ביותר להדגים בצקת מקולרית.           

חלק מהחולים מפתחים עם הזמן כלי דם לא תקינים ברשתית. כלי דם אלו בעלי דופן לא תקינה ונקראים נאווסקולריזציה ( NVD, NVE ) . כלי דם אלו נוטים לדמם ולגרום לדמום זגוגיתי (דימום הממלא את חלל העין), הגורם לאובדן ראיה קשה פתאומי. סבוך זה אופיני יותר לחולים עם חסימת ענף ורידי המלווה בפגיעה קשה באספקת החמצן (BRVO איסכמי).

חלק מהחולים מפתחים עם הזמן כלי דם לא תקינים בקשתית העין. כלי דם אלו עשויים לסתום את זוית העין, שם מתבצע באופן נורמלי ניקוז נוזלי העין. תהליך זה גורם להתפתחות גלאוקומה קשה ( Neovascular glaucoma- NVG  ) . זהו סבוך נדיר הקורה בחולים עם חסימת הוריד המרכזי של הרשתית המלווה בפגיעה קשה באספקת החמצן ( CRVO אסכמי) . גלאוקומה זו יכולה להוביל לעוורון.

מהם גורמי הסיכון לחסימת וריד הרשתית? 

גורם הסיכון העיקרי לחסימת וריד הרשתית הינו יתר לחץ דם. זהו גורם הסכון השכיח ביותר בעיקר לחסימת ענף ורידי. מחלות עיקריות נוספות המהוות גורם סיכון הינן סכרת, השמנת יתר, עודף שומני הדם, מצבי קרישיות יתר וגלאוקומה. עישון הוא גורם סיכון חשוב.

מהו הטיפול בחולים עם חסימת וריד הרשתית? 

  • יש חשיבות לפניה לרופא המשפחה בעת האבחנה- לברור וטיפול בכל גורמי הסכון למחלה
  • בחולים בהן החסימה קלה ולא מלווה בבצקת – אין אינדיקציה לטיפול אלא מעקב בלבד על ידי רופא עיניים. הדמומים וסמני החסימה יספגו לרוב תוך חודשים
  • הסיבוך הנפוץ ביותר בקרב חולים עם חסימת וריד הרשתית היא בצקת מקולרית. הטיפול בבצקת מקולרית הינן הזרקות תוך עיניות

    מדוע מבצעים הזרקות תוך עיניות?
    בחולים עם חסימות ורידיות יש רמות מוגברות של חומר הנקרא Vascular Endothelial growth Factor = VEGF  . מחקרים גדולים שבוצעו בארצות הברית ואירופה הוכיחו שהזרקות חומר שנוגד את ה VEGF- מורידות את הבצקת וגורמות לשיפור בראיה.
    נוגדי ה VEGF  המשמשים להזרקות תוך עיניות הם אווסטין, אליה ולוסנטיס (נכון ל 2022).  יש תרופות נוספות הניתנות במסגרת מחקר קליני.
    חלק מהחולים אינם מגיבים להזרקות של חומרים אלו. בחולים אלו ניתן לבצע הזרקות תוך עיניות של סטרואידים (אוזורדקס).  
  • טיפולי לייזר
    לייזר מהווה את הטיפול לסיבוך המאוחר של המחלה, המתבטא בהתפתחות כלי הדם לא תקינים ברשתית או בקשתית (נאווסקולריזציה)  . במקרים של חסימה ורידית מרכזית- הטיפול יתבצע בכל היקף הרשתית, ובמקרים של חסימת ענף וריד הרשתית- הטיפול יבוצע ברביע המעורב.

לסכום-
אבחנה מהירה ונכונה מאפשרת טיפול בחולים עם חסימת וריד הרשתית. מטרת הטיפולים להוביל להורדת הבצקת ולשיפור בראיה וכן למנוע פגיעה נוספת וקשה בראיה, העשויה לנבוע מסיבוכי המחלה.

 

למידע נוסף על חסימת וריד הרשתית

הטיפול ניתן ב:

מהם נזקי הסוכרת בעיניים?

חולי סוכרת עשויים לפתח פגיעה בעיניים המתאפיינת בנזק לרשתית, ונקראת "מחלת רשתית סוכרתית"  ( רטינופטיה סוכרתית ).
רטינופטיה סוכרתית מהווה את אחת הסיבות העיקריות לפגיעה קשה בראיה בעולם המערבי , ואת הסיבה העיקרית לפגיעה קשה - באנשים הצעירים מגיל 60.
שכיחות הרטינופטיה הסוכרתית עולה ככל שמשך הסוכרת מתארך. מחקרים שונים הצביעו על כך שאחרי 20 שנות סוכרת-  מעל 95% מחולי סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1) וכ 60% מחולי סוכרת סוג 2, יפתחו דרגה כלשהי של רטינופטיה סוכרתית.

מהו מנגנון הפגיעה בראיה בחולים עם רטינופטיה סוכרתית?

סוכרת גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים. פגיעה זו יוצרת שני מנגנוני נזק עיקריים ברשתית :

  • סתימה של כלי דם קטנים הגורמת לירידה באספקת החמצן לרשתית. בעקבות כך נוצר נזק לתפקוד הרשתית
  • פגיעה בשלמות דופן כלי הדם, אשר גורמת לדליפת נוזלים ושומני הדם מכלי הדם לרשתית. הצטברות הנוזלים ברשתית נקראת בצקת מקולרית והיא גורמת לירידה ועוות בראיה. בדיקה ע"י מכשיר OCT הינה הבדיקה הטובה ביותר להדגים בצקת מקולרית (תמונה מס 1ב).

מהם שלבי הנזק לרשתית?

קיימים שני שלבים של רטינופטיה סכרתית:

  1. השלב הראשון והקל יותר של הפגיעה ברשתית נקרא רטינופטיה סוכרתית לא שגשוגית   (NPDR ) . הממצאים העיקריים הקיימים בשלב זה הם התבלטויות בדופן כלי הדם הקטנים (מיקרואניאוריזמות), דמומים קטנים ברשתית ומשקעי שומן (אקסודטים קשים). 
  2. השלב השני והחמור יותר של הפגיעה ברשתית נקרא רטינופטיה סוכרתית שגשוגית ( PDR).  שלב זה מתאפיין בהופעת כלי דם חדשים לא תקינים (נאווסקולריזציה) . (תמונה 3).  כלי דם אלו נוטים לגרום לדמום מסיבי שממלא את כל חלל העין (דמום זגוגיתי). הדמום הזגוגיתי גורם לירידה פתאומית קשה בראיה. במשך הזמן כלי הדם הללו יכולים לגרום להתכוצות אשר מושכת את הרשתית וגורמת להפרדות רשתית.  שלב הרטינופטיה השגשוגית יכול לגרום לירידה קשה בראיה ואף לעוורון.

כיצד יכול חולה הסוכרת לשמור על הראיה?

המטרה החשובה היא מניעת הנזק לרשתית ובעיקר מניעת פגיעה בראיה.
הבסיס לכך הוא אזון אופטימלי של הסוכרת. על כל חולה סכרת להיות במעקב וטיפול מסודר ע"י רופא המשפחה ובמידת הצורך ע"י רופא סוכרת. פעילות גופנית והקפדה על התזונה נכונה חשובים לאיזון הסוכרת. מחקרים הוכיחו שאזון אופטימלי של הסוכרת מפחית בצורה משמעותית את הסכנה לעיניים ולראיה.
על כל חולה סוכרת להקפיד על מעקב מסודר אצל רופא עיניים. אבחון מדויק ובזמן של מחלת רשתית סוכרתית, וטיפול נכון מאפשרים שמירת הראיה ומניעת הנזקים הקשים של רטינופטיה סוכרתית ועוורון.  תדירות המעקב נקבעת ע"י רופא העיניים בהתאם למצב הרשתית .

מה הטיפולים הקיימים לרטינופטיה סכרתית?

  1. בשלבים המוקדמים של הרטינופטיה הסכרתית- הטיפול הוא רק איזון הסוכרת וכן איזון יתר לחץ דם ושומני הדם.  בשלב זה אין טיפול ספציפי לעיניים.
  2. הזרקות תוך עיניות (הזרקות לזגוגית)
    הגורם הכי נפוץ לירידה בראיה בחולי סוכרת הוא דליפת נוזלים מכלי הדם והצטברותם ברשתית. הצטברות הנוזלים ברשתית נקראת בצקת (בצקת מקולרית) .
    הטיפול החשוב והיעיל ביותר לבצקת מקולרית הוא הזרקות תוך עיניות. לרוב מזריקים אווסטין, אליה או לוסנטיס (נכון ל 2022).  יש תרופות נוספות שניתנות במסגרת מחקר קליני ותרופות שעברו אישור רשויות הבריאות כגון פריסימאב.

    מדוע מבצעים הזרקות תוך עיניות?
    אווסטין, אליה ולוסנטיס הן תרופות הנוגדות  חומר הנקרא VEGF (ולכן נקראות Anti- VEGF ) . VEGF נמצא בריכוז גבוה בעיניים עם רטינופטיה סוכרתית והוא גורם לדליפה מכלי הדם והיווצרות בצקת. הזרקת Anti- VEGF  גורמת לספיגת הבצקת ושפור בראיה.  הטיפול כולל הזרקות חוזרות . רוב החולים נזקקים להזרקות מרובות.

    האם יש הזרקות תוך עיניות נוספות?
    יש חולים בהן הזרקת אווסטין, אליה או לוסנטיס לא מביאה לספיגת הבצקת. אצל חולים אלו מבצעים לעיתים הזרקות תוך עיניות של סטרואידים (אוזורדקס). הסטרואידים מורידים את הדליפה מכלי הדם בעיקר ע"י הפחתת תהליכי דלקת ברשתית.
  3. טיפוליי לייזר
    טיפול הלייזר מתבצע בחולים עם השלב הקשה של נזק לרשתית (כלומר בחולים עם רטינופטיה סוכרתית שגשוגית). טיפול הלייזר הנקרא PRP מתבצע בהיקף הרשתית, ומקטין מאוד את הסכנה לדמום נרחב בעין, הפרדות רשתית ועוורון. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים גם יעילות של הזרקות תוך עיניות של נוגדי VEGF , בחולים עם רטינופטיה סוכרתית שגשוגית.

לסכום
איזון אופטימלי של הסוכרת, מעקב מסודר ע"י רופא עיניים וטיפול נכון ובזמן- שומרים על הראיה בחולי הסוכרת

למידע נוסף על מניעת אובדן ראיה בחולי סוכרת

הטיפול ניתן ב:

אובדן ראיה בגיל המבוגר- ניוון מקולרי גילי- AMD.

ניוון מקולרי הקשור לגיל (נמ"ג) (AMD- Age Related Macular Degeneration )  הוא הסיבה העיקרית לאובדן קשה של הראיה בגיל המבוגר.
זוהי מחלה ניוונית של מרכז הרשתית (מקולה) הפוגעת בגיל המבוגר. המקולה היא האיזור ברשתית המאפשר ראיה של פרטים קטנים. לכן בשלבים המתקדמים של המחלה נפגעת היכולת לקרוא, לזהות פנים ולנהוג. בשלבים הקשים של המחלה- אובדת הראיה המרכזית ונשארת רק ראיה פריפרית. 

מהו מהלך המחלה?

AMD מוקדם מתאפיין במשקעים ברשתית. המשקעים נקראים דרוזן. בשלבים הראשונים הראיה לרוב תקינה, והחולה לא מודע שיש לו התחלת תהליך של נוון רשתית . שלב זה נקרא נוון רשתית יבש . חלק מהחולים עם נוון רשתית יבש חווים עם הזמן ירידה קלה והדרגתית בראיה.

יש חולים המפתחים במשך השנים את הצורה היבשה הקשה הנקראת אטרופיה גאוגרפית. צורה זו מתאפיינת בהרס איטי והדרגתי של תאי הראיה ברשתית (פוטורצפטורים) . חולים עם אטרופיה גאוגרפית קשה עשויים לאבד את יכולת הראיה המרכזית, אך הראיה הפריפרית לא נפגעת.

אצל חלק מהחולים מתפתחים עם השנים כלי דם לא בריאים מתחת לרשתית (ניאווסקולריזציה) . כלי דם אלו גורמים לדמומים והצטברות נוזלים מתחת ובתוך הרשתית . ברגע שהתהליך מתחיל- התדרדרות קשה בראיה מתרחשת לרוב תוך מספר שבועות.  שלב זה נקרא נוון רשתית רטוב

מי בסיכון לפתח את המחלה?

הסיכון לפתח AMD עולה עם הגיל. במידה ויש קרוב משפחה עם המחלה- הסכון עולה בצורה משמעותית. עישון מגביר הסכון להתפתחות המחלה.

מהו הטיפול בנוון רשתית יבש?

אבחון מוקדם חשוב, ולכן יש חשיבות לבדיקה ומעקב ע"י רופא עיניים. בדיקת עיניים שגרתית מומלצת לכל אדם מעל גיל 40. בדיקת העיניים חשובה בעיקר כשיש הסטוריה משפחתית של נוון רשתית או כשיש הפרעה בראיה. הפרעת ראיה המתבטאת בכך שקוים ישרים נראים כמו גלים- אופיינית מאוד לנוון רשתית ומחייבת בדיקה דחופה על ידי רופא עיניים. 

הטיפול בנוון רשתית יבש הוא תכשיר המכיל שלוב של ויטמינים. מחקר אמריקאי חשוב (מחקר AREDS 2) הוכיח ששלוב של ויטמין E, ויטמין C, אבץ, לוטאין וזאקסנטין- מוריד אופן משמעותי את הסכון לירידה חזקה בראיה בחולים עם  AMD  יבש. בנוסף מומלצת הפסקת עישון, פעילות גופנית ותזונה בריאה.  מעקב תקופתי ע"י רופא עיניים חשוב עבור חולים עם AMD יבש .

מהו הטיפול בנוון רשתית רטוב?

עד לפני יותר מ 15 שנים, חולה שפיתח נוון רשתית רטוב- ראייתו הייתה מתדרדרת במהירות, ולרוב היה מאבד את הראיה המרכזית תוך שבועות. זו היתה הסיבה העיקרית לעוורון בעולם המערבי.

החל משנת 2006 - חלה מהפכה בטיפול במחלה וניתן למנוע את העוורון. הטיפול בנוון רשתית רטוב הוא הזרקות תוך עיניות.
התרופות העיקריות אותן מזריקים הן אווסטין, אליה ולוסנטיס (נכון ל 2022). תרופות אלו מעכבות חומר הנקרא VEGF . ה VEGF הוא חומר אשר קיים באופן מוגבר בעיניים של חולי AMD רטוב, והוא אשר אחראי להתפתחות כלי הדם הלא תקינים, ולדליפת הנוזלים והדמומים ברשתית. יש תרופות נוספות שניתנות במסגרת מחקר קליני ותרופות שעברו אישור רשויות הבריאות כגון פריסימאב.

המחקרים הראו שההזרקות התוך עיניות מצליחות למנוע התדרדרות הראיה במעל 90% מהחולים, ואף לשפר הראיה בכשליש מהחולים .

לסכום -
הטיפול בנוון רשתית עבר מהפכה בשני העשורים האחרונים. אבחנה נכונה ובזמן מאפשרת לשמור על הראיה. 

למידע נוסף על אובדן ראיה בגיל המבוגר

הטיפול ניתן ב:

מהי תסמונת העין היבשה?

תסמונת העין היבשה, הידועה גם בשם keratoconjunctivitis sicca, או dry eye syndrome היא הפרעת עיניים נפוצה הפוגעת במיליוני אנשים ברחבי העולם. היא מאופיינת בירידה בייצור הדמעות או באידוי מוגבר שלהן, מה שמוביל לנזק של פני העין ולתסמינים כגון אדמומיות בעיניים, גירוי, צריבה וראייה מטושטשת. טיפולים נפוצים למחלה זו כוללים בעיקר דמעות מלאכותיות ג׳לים ומשחות סיכה אך בחלק מהמטופלים הן אינן נותנות פתרון מספק לבעיה.
בנק הדם ברמב"ם מציע שירות חדשני Bio iDrops המאפשר הפקת טיפות עיניים מסרום עצמי ומספק פתרון יעיל לסובלים מיובש עין קיצוני.

הבסיס הביולוגי לטיפול

טיפות עיניים שמקורן בדם מהוות מקור טיפול חשוב ויעיל לתסמונת עין יבשה חמורה ועשויות לשמש גם למחלות עיניות אחרות. נמצא כי הסרום (נוזל הדם) הוא הנוזל הביולוגי הדומה ביותר לדמעות וכי בטסיות הדם (תא הדם האחראי על הקרישה ועל ריפוי כלי הדם) יש חומרים טבעיים בעלי יכולות ריפוי משמעותיות.
הסרום ממנו מורכבות טיפות העיניים הביולוגיות מכיל את גורמי הריפוי הטבעיים והעוצמתיים מהטסיות ולכן השפעתו המיטיבה על תסמיני העין היבשה ומניעת הפגיעה בקרנית כתוצאה מיובש זה. ממצאי מחקרים שפורסמו בשנים האחרונות העידו על שיפור משמעותי בתסמיני מחלת עין יבשה וצמצום הנזק לקרנית לאחר טיפול בטיפות עיניים מסרום.

טיפות עיניים המופקות מתורם שהוא אינו המטופל עצמו

ישנם מצבים רפואיים כמו מחלה אוטואימונית או טיפולים תרופתיים כמו מעכבי קרישה מסוימים, או מטופלים עם נפח דם קטן (ילדים) כל אלה לא יכולים להשתמש בסרום שמופק מדמם ולכן נזקקים לסרום מתורם.
במקרה כזה ולאחר קבלת אישור מיוחד, אנו מפיקים את הטיפות מדמו של תורם דם בריא שעומד בכל הקריטריונים והבדיקות של תורם דם. בבנק הדם ברמב"ם יש מאגר תורמים בריאים שנבדקו כבר פעמים רבות וישמחו לתרום לטובת אלה שלא יכולים להשתמש בסרום עצמי.
לא נמצא הבדל ביעילות הטיפול בין סרום עצמי וסרום מתורם .

מהו שירות Bio iDrops?

שירות Bio iDrops  בבנק הדם ברמב"ם הוא שירות חלוצי משותף עם יחידת הקרנית במחלקת עיניים שמטרתו ייצור טיפות עיניים מיוחדות אלה תוך ניצול הידע והניסיון של מעבדת בנק הדם בהתרמה, הפקה והכנה של מוצרים שונים מדם בצורה סטרילית ובטוחה ובהתאם לפרוטוקולים המקובלים בעולם .
מכיוון שמדובר במוצר מדם, על המטופל / תורם להיות שלילי למחלות המועברות בדם כגון צהבת, ניתן לבצע את הבדיקות למחלות אלה בקופת חולים או אצלנו בבנק הדם (בתשלום).
המטופל מופנה ע"י רופא העיניים לבנק הדם לצורך הכנת הטיפות כאשר בסוף התהליך מתקבלות טיפות עיניים שהופקו מדמו בכמות המספיקה לכ-3 חודשי טיפול.
חשוב לציין כי השירות ניתן אך ורק כנגד הפניה מתאימה מרופא עיניים .
השירות ניתן בבנק הדם עבור מטופלים מכל רחבי הארץ .

לזימון תור יש להשאיר פרטים וצוות המרכז יצור קשר בהקדם האפשרי.


 

למידע נוסף על טיפות עיניים מסרום לטיפול בתסמונת העין היבשה

הטיפול ניתן ב: