מניעת אובדן ראיה בחולי סוכרת

מהם נזקי הסוכרת בעיניים?

חולי סוכרת עשויים לפתח פגיעה בעיניים המתאפיינת בנזק לרשתית, ונקראת "מחלת רשתית סוכרתית"  ( רטינופטיה סוכרתית ).
רטינופטיה סוכרתית מהווה את אחת הסיבות העיקריות לפגיעה קשה בראיה בעולם המערבי , ואת הסיבה העיקרית לפגיעה קשה - באנשים הצעירים מגיל 60.
שכיחות הרטינופטיה הסוכרתית עולה ככל שמשך הסוכרת מתארך. מחקרים שונים הצביעו על כך שאחרי 20 שנות סוכרת-  מעל 95% מחולי סוכרת נעורים (סוכרת סוג 1) וכ 60% מחולי סוכרת סוג 2, יפתחו דרגה כלשהי של רטינופטיה סוכרתית.

מהו מנגנון הפגיעה בראיה בחולים עם רטינופטיה סוכרתית?

סוכרת גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים. פגיעה זו יוצרת שני מנגנוני נזק עיקריים ברשתית :

• סתימה של כלי דם קטנים הגורמת לירידה באספקת החמצן לרשתית. בעקבות כך נוצר נזק לתפקוד הרשתית
• פגיעה בשלמות דופן כלי הדם, אשר גורמת לדליפת נוזלים ושומני הדם מכלי הדם לרשתית. הצטברות הנוזלים ברשתית נקראת בצקת מקולרית והיא גורמת לירידה ועוות בראיה. בדיקה ע"י מכשיר OCT הינה הבדיקה הטובה ביותר להדגים בצקת מקולרית (תמונה מס 1ב).

מהם שלבי הנזק לרשתית?

קיימים שני שלבים של רטינופטיה סכרתית:

1. השלב הראשון והקל יותר של הפגיעה ברשתית נקרא רטינופטיה סוכרתית לא שגשוגית   (NPDR ) . הממצאים העיקריים הקיימים בשלב זה הם התבלטויות בדופן כלי הדם הקטנים (מיקרואניאוריזמות), דמומים קטנים ברשתית ומשקעי שומן (אקסודטים קשים). 
2. השלב השני והחמור יותר של הפגיעה ברשתית נקרא רטינופטיה סוכרתית שגשוגית ( PDR).  שלב זה מתאפיין בהופעת כלי דם חדשים לא תקינים (נאווסקולריזציה) . (תמונה 3).  כלי דם אלו נוטים לגרום לדמום מסיבי שממלא את כל חלל העין (דמום זגוגיתי). הדמום הזגוגיתי גורם לירידה פתאומית קשה בראיה. במשך הזמן כלי הדם הללו יכולים לגרום להתכוצות אשר מושכת את הרשתית וגורמת להפרדות רשתית.  שלב הרטינופטיה השגשוגית יכול לגרום לירידה קשה בראיה ואף לעוורון.

כיצד יכול חולה הסוכרת לשמור על הראיה?

המטרה החשובה היא מניעת הנזק לרשתית ובעיקר מניעת פגיעה בראיה.
הבסיס לכך הוא אזון אופטימלי של הסוכרת. על כל חולה סכרת להיות במעקב וטיפול מסודר ע"י רופא המשפחה ובמידת הצורך ע"י רופא סוכרת. פעילות גופנית והקפדה על התזונה נכונה חשובים לאיזון הסוכרת. מחקרים הוכיחו שאזון אופטימלי של הסוכרת מפחית בצורה משמעותית את הסכנה לעיניים ולראיה.
על כל חולה סוכרת להקפיד על מעקב מסודר אצל רופא עיניים. אבחון מדויק ובזמן של מחלת רשתית סוכרתית, וטיפול נכון מאפשרים שמירת הראיה ומניעת הנזקים הקשים של רטינופטיה סוכרתית ועוורון.  תדירות המעקב נקבעת ע"י רופא העיניים בהתאם למצב הרשתית .

מה הטיפולים הקיימים לרטינופטיה סכרתית?

1. בשלבים המוקדמים של הרטינופטיה הסכרתית- הטיפול הוא רק איזון הסוכרת וכן איזון יתר לחץ דם ושומני הדם.  בשלב זה אין טיפול ספציפי לעיניים.
2. הזרקות תוך עיניות (הזרקות לזגוגית)
   הגורם הכי נפוץ לירידה בראיה בחולי סוכרת הוא דליפת נוזלים מכלי הדם והצטברותם ברשתית. הצטברות הנוזלים ברשתית נקראת בצקת (בצקת מקולרית) .
   הטיפול החשוב והיעיל ביותר לבצקת מקולרית הוא הזרקות תוך עיניות. לרוב מזריקים אווסטין, אליה או לוסנטיס (נכון ל 2022).  יש תרופות נוספות שניתנות במסגרת מחקר קליני ותרופות שעברו אישור רשויות הבריאות כגון פריסימאב.
   
   מדוע מבצעים הזרקות תוך עיניות?
   אווסטין, אליה ולוסנטיס הן תרופות הנוגדות  חומר הנקרא VEGF (ולכן נקראות Anti- VEGF ) . VEGF נמצא בריכוז גבוה בעיניים עם רטינופטיה סוכרתית והוא גורם לדליפה מכלי הדם והיווצרות בצקת. הזרקת Anti- VEGF  גורמת לספיגת הבצקת ושפור בראיה.  הטיפול כולל הזרקות חוזרות . רוב החולים נזקקים להזרקות מרובות.
   
   האם יש הזרקות תוך עיניות נוספות?
   יש חולים בהן הזרקת אווסטין, אליה או לוסנטיס לא מביאה לספיגת הבצקת. אצל חולים אלו מבצעים לעיתים הזרקות תוך עיניות של סטרואידים (אוזורדקס). הסטרואידים מורידים את הדליפה מכלי הדם בעיקר ע"י הפחתת תהליכי דלקת ברשתית.
3. טיפוליי לייזר
   טיפול הלייזר מתבצע בחולים עם השלב הקשה של נזק לרשתית (כלומר בחולים עם רטינופטיה סוכרתית שגשוגית). טיפול הלייזר הנקרא PRP מתבצע בהיקף הרשתית, ומקטין מאוד את הסכנה לדמום נרחב בעין, הפרדות רשתית ועוורון. מחקרים שפורסמו לאחרונה מראים גם יעילות של הזרקות תוך עיניות של נוגדי VEGF , בחולים עם רטינופטיה סוכרתית שגשוגית.

לסכום
איזון אופטימלי של הסוכרת, מעקב מסודר ע"י רופא עיניים וטיפול נכון ובזמן- שומרים על הראיה בחולי הסוכרת