בדיקות וטיפולים
היחידה לניתוחי ראש צוואר

גידולי ראש צוואר מאובחנים מדי שנה באנשים רבים בישראל. בחלק מהמקרים גידולים אלה שולחים שלוחות ומתפשטים לבלוטות הלימפה בצוואר. בלוטת לימפה הינן איברים קטנים ואובאליים והן חלק ממערכת הלימפה שתפקידה להגן על הגוף מפני זיהומים.  במידה ויש סיכון גדול שהגידול יתפשט לבלוטות או במידה ויש מעורבות של בלוטות הלימפה בצוואר, הטיפול הניתוחי לגידול הסרטני יכלול גם דיסקציה צווארית (Neck Dissection). ניתוח זה נועד לכריתה של בלוטות הלימפה מהצוואר ורקמות נוספות שעלולות להיות נגועות בגידול.  

הצוואר

בלוטות הלימפה בצוואר מחולקות אנטומית לאזורים שונים בצוואר, אזורים מוגדרים אלה נקראים רמות (neck levels). לכל רמה מוגדרים גבולות המוסכמים בכל העולם. גבולות אלה מוצגים בציור המצורף. התפשטות של גידול ממאיר לרמה זו או אחרת תלויה באזור בצוואר בו נמצא הגידול הראשוני. למשל, גידולי הפה מתפשטים במקום הראשון לרמות I, II  ו -  III, בגידולים של הלוע ההתפשטות היא לרמות II, III  ו - IV. ובלוטות הלימפה של רמה V  מעורבות יותר בגידולי בלוטת התריס וגידולים מפושטים של חלל הפה, לוע האף (נאזופרינקס) או של הגרון.
האיברים בצוואר שלעיתים יש מקום לכרות אותם בדיסקציה הצווארית, עקב סיכון למעורבות שלהם בגידול הם:
  • השריר מסובב הצוואר (SternoClaidoMastoid, SCM), לאחר הניתוח עדיין תוכל להזיז את הצוואר.
  • העצב שעוזר לך להרים את הזרוע יותר גבוה מהכתף (Accessory nerve). בניתוח ייעשה נסיון לשמור על עצב זה. במידה ויהיה צורך בכריתתו, תהיה הגבלה בתנועת הזרוע.
  • הוריד הג'וגולרי (Jugular Vein), וריד גדול שמנקז דם מהמח והחלק השטחי של הפנים והצוואר אל הלב. לרוב הוצאת וריד זה לא תגרום לבעיות לאחר הניתוח. זרימת הדם תעשה על ידי ורידים אחרים.
  • בלוטת רוק תת לסתית, הוצאתה לא תגרום לבעיה בתפקוד בלוטות הרוק מאחר וישנן בלוטות רוק רבות נוספות.

סוגים של דיסקציה צווארית

ישנם סוגים שונים של דיסקציה צווארית. תכנון דיסקציה צווארית הוא בהתאם למיקום הגידול ובהתאם למעורבות מבנים אחרים בצוואר. הערכת הצוואר ומעורבות בלוטות הלימפה נעשית ע"י בדיקה גופנית ובדיקות דימות כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT).

השהיה בבית החולים

אתה תקבל הסבר על הניתוח ומשך ממוצע של האשפוז על מהרופא והצוות הסיעודי. בנוסף תקבל הסבר על שיטת הטיפול בפצע הניתוח. הביקורת הראשונה לאחר הניתוח תהיה כשבוע לאחר השחרור מבי"ח.

דו"ח פתולוגי סופי

בלוטות הלימפה יבדקו במעבדה, בד"כ התשובה תהיה לאחר כ 5-7 ימים. הרופא יסביר לך את ממצאי הדו"ח במהלך הביקורת הראשונה שלך לאחר הניתוח.

לאחר דיסקציה צווארית

הפצע הניתוחי יהיה סגור על ידי סיכות או תפרים. במהלך הניתוח יושאר נקז בצוואר (ראה בתמונה). נקז זה יעזור למנוע הצטברות של נוזל באזור המנותח. הנקז אינו כואב וצריך להיות מרוקן מספר פעמים ביום. כאשר בנקז ההפרשה תרד ל 15 מ"ל ליום, הוא יוצא.
הסיכות או התפרים יוסרו 7 ימים לאחר הניתוח.

תרגילים לשיפור התנועה

תקבל הדרכה לגבי תרגילים שאתה צריך לבצע לאחר הוצאת הסיכות או התפרים. תרגילים אלה יעזרו לך לשפר את תנועת הזרוע והכתף אם נפגעו. חשוב מאד לבצע את התרגילים הללו מדי יום. דבר שיכול לשפר את התנועה של האברים שנפגעו בצורה משמעותית.

טיפול בפצע הניתוחי

חשוב מאד לשמור על פצע הניתוח נקי, ובמידה והומלץ לך על ידי הרופא מרח משחה אנטיביוטית על פצע הניתוח.

חשוב מאד לשמור על פצע הניתוח נקי ובמידה והומלץ לך על ידי הרופא, מרח משחה אנטיביוטית על פצע הניתוח.

למידע נוסף על בתירה (דיסקציה) צווארית, Neck Dissection
חולים רבים מאובחנים מדי שנה כלוקים בסרטן בלוטת התריס. רוב גידולי בלוטת התריס הם ברי טיפול, בפרט אם מאובחנים בשלב מוקדם. מספר מועט מאוד של גידולים עדיין קשים לטיפול. זהו דף מידע על גידולי בלוטת המגן והטיפול בהם.


מבנה התירואיד ותפקודו

בלוטת המגן ממוקמת בחלק התחתון הקדמי של הצוואר (ראה ציור). הבלוטה מחולקת לשתי אונות וחלק נוסף המחבר ביניהן ומכונה מיצר (איסתמוס).
הבלוטה מפרישה הורמונים, שהחשובים שבהם הם תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3). הורמונים אלו משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף, על קצב הגדילה ועל התפקוד של מערכות רבות בגוף.
בלוטות יותרת התריס ממוקמות מאחורי בלוטת התריס (בד"כ 4 בלוטות). תפקידן לייצר הורמון שאחראי על וויסות רמת הסידן בגוף.
סמוך לכל אונה של בלוטת המגן עובר עצב שאחראי על תנועות מיתרי הקול (recurrent laryngeal nerve) .
הסימן הראשון לגידול בלוטת המגן ברוב המקרים הוא גוש או קשרית קטנה לא כואבת בבלוטה. יחד עם זאת חשוב להבהיר שקשריות בבלוטת המגן שכיחות מאוד במבוגרים ורובן לא סרטניות, הרופא יאבחן האם מדובר בקשרית שפירה או ממאירה (ראה "אבחון", בהמשך).
גידולי בלוטת המגן יכולים להיות באונה אחת או בשתיהן . ישנם 5 סוגים של גידולים ממאירים . הסוג השכיח ביותר הוא פפילרי PAPILLARY והוא מהווה 75% מכל גידולי בלוטת התריס. בסוג הפפילרי אחוזי הריפוי גבוהים.
הסוגים האחרים הם : follicular, hurthle cell, medullary, anaplastic.
 

אבחנה

אבחנה סופית של הגידול נעשית לאחר לקיחת ביופסיה מהקשרית החשודה. בפעולה הזו מחדירים מחט עדינה דרך העור אל הקשרית החשודה בבלוטת המגן ואוספים תאים ונוזל מהקשרית. לבדיקה זו קוראים דיקור במחט עדינה, Fine Needle Aspiration, FNA. לעיתים נעזרים במכשיר על קול (UltraSound, US) שמכוון אותנו באופן מדויק אל הקשרית. רוב החולים שעברו דיקור של בלוטת התריס במחט עדינה מדווחים שהפעולה אינה כואבת.
החומר שנשאב ב-FNA  נשלח למעבדה הפתולוגית, והרופא הפתולוג בודק את התאים תחת מיקרוסקופ. תשובה סופית מתקבלת כעבור כשבוע ימים. בהתאם לתשובת הביופסיה, יסביר לך הרופא מהן האפשרויות הטיפוליות המתאימות לך. כאשר תשובת הפתולוגיה היא ממאירות או חשד גבוה לממאירות מומלץ ניתוח לכריתת אונה אחת או את כל בלוטת התריס.
בדיקות אחרות שייתכן ותתבקש לעשות הם רמת קלציטונין אשר יכול להיות גבוה בגידול של בלוטת המגן מסוג מדולרי  .medullary  לעיתים רחוקות תידרש לעבור בדיקות אחרות לצורך הערכת  היקף הגידול והאם יש פיזור של הגידול לבלוטות בצוואר או לאיברים מרוחקים, למשל טומוגרפיה ממוחשבת (CT), תהודה מגנטית (MRI) ומיפוי PET
ניתוח כריתה מלאה/ חלקית של בלוטת המגן (THYROIDECTOMY)
ניתוח הינו טיפול הבחירה לגידולי בלוטת המגן. במרכז הרפואי רמב"ם הניתוח נעשה על ידי כירורגים המתמחים בניתוחי  סרטן בלוטת התריס ושמאחוריהם מאות ניתוחים מעין אלו.
הניתוח מבוצע דרך חתך בחלק התחתון הקדמי של הצוואר. בהתאם לגודל הגידול ומידת התפשטותו יתכן והחולה יעבור גם בתירה צווארית (Neck Dissection) על מנת להוציא בלוטות לימפה ורקמת שומן שעלולים להיות נגועים בתאים ממאירים. לפני הניתוח, ולעיתים גם במהלך הניתוח, המנתח יבדוק את בלוטת התריס ויחליט כמה צריך להוציא ממנה. במידה ומוציאים חצי מהבלוטה הניתוח נקרא כריתת תריס חלקית (Hemithyroidectomy). במקרה שכורתים את כל הבלוטה הניתוח נקרא כריתת תריס שלמה (Total thyroidectomy). משך הניתוח כשעתיים, ואם מבוצעת בתירה צווארית בנוסף, הניתוח מתארך.


לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תישאר במחלקת התאוששות להשגחה כשעתיים, ואחרי כן תועבר למחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר. חלק מהחולים ירגישו הרגשה מוזרה  בגרון לאחר הניתוח, שיעול ובחילה.
לאחר הניתוח תהיה מחובר לנקז צווארי. תפקיד הנקז הוא לפנות הפרשות מאזור הניתוח וכך לאפשר החלמה טובה של הפצע. מספר ימים לאחר הניתוח, כאשר ההפרשה בנקז תפחת משמעותית, הנקז יוצא.
אם תחוש כאב או בחילה הודע לאחות ותקבל תרופה לשיכוך הכאב או הבחילה. בערב לאחר הניתוח (כמובן תלוי בשעת הניתוח) תתחיל לאכול מזון רך ובהמשך תעבור לתזונה רגילה. למחרת הניתוח תתחיל ללכת , ובאופן הדרגתי תתחיל לחזור לפעילות השגרתית שלך. כמו כן תקבל הסבר מהאחיות לגבי פיזיותרפיה של שרירי הצוואר כדי לשמור על גמישותו.
יתכן ותהיה לך צרידות  מסוימת או חולשה בקול אחרי הניתוח. הצרידות הזו בד"כ זמנית ונובעת מגירוי של העצבים האחראים על תנועתיות מיתרי הקול בזמן הניתוח. שיעור ההפרעה בתפקוד מיתר הקול היא 1-5%.
כמו כן אם תחוש נימול ועקצוץ סביב הפה או בקצות האצבעות  או תסבול מהתכווצות שרירים קרא מיד לאחות.  תופעות אלה נובעות מרמות נמוכות של סידן בדם שלך כתוצאה מכך שבלוטות יותרת התריס לא מתפקדות באופן זמני כתוצאה מהניתוח (שיעור של 5-20%). חוסר תפקוד קבוע יכול לקרות ב 1% מהמקרים. בהתאם לחומרת התלונות ולרמת הסידן בדם יוחלט האם לטפל בך בסידן (בעירוי דרך הוריד ו/או בכדורים דרך הפה). לעיתים קרובות נתחיל במתן סידן מייד לאחר הניתוח על מנת למנוע אירועים מסוג זה. מתן הסידן יופסק בהמשך על פי תוצאות בדיקות הדם. לפני שאתה משתחרר תקבל הסבר מפורט מהאחות לגבי הסימנים האלו, ובמידה ואתה מפתח בבית סימנים דומים התקשר מיידית לרופא שלך או פנה ישר לבית החולים הקרוב.
במידה ועברת כריתה שלמה של בלוטת המגן , אתה צריך לקבל תחליפי הורמונים של הבלוטה באופן יומיומי לכל החיים שלך. תרופות אלה הם הורמונים טבעיים אשר כמעט ואין להם תופעות לוואי.
 

שחרור מבית החולים

אתה עשוי להשתחרר מהמחלקה תוך יומיים (במידה ולא עברת ניתוח צווארי בנוסף). אתה יכול לחזור לרמת הפעילות הקודמת שלך עם מעט מאוד הגבלות : הימנע מלהטות את הראש שלך אחורה במשך חודש ( כמו להסתכל על התקרה) כי זה עלול למתוח את החתך הניתוחי, המנע מהרמת חפצים כבדים (יותר מ 5 ק"ג) במשך שבועיים לפחות.
באילו מקרים עליך להתקשר לרופא שלך?
  • חום מעל 38°C .
  • אודם , נפיחות , כאב מתגבר באזור החתך הניתוחי.
  • חום מקומי באזור החתך הניתוחי.
  • הפרשה מהחתך הניתוחי.


החלמה

אתה תקבל הוראות מפרטות מהרופא שלך מתי לחזור לביקורת. בדרך כלל הביקורת הראשונה היא 7 ימים אחרי הניתוח, ובה מוסרים תפרי הניתוח או הסיכות. בביקורת תקבל את תשובת הפתולוגיה הסופית, שלפיה הרופא ימליץ על המשך הטיפול, למשל טיפול ביוד רדיואקטיבי. בניגוד למקומות אחרים רבים, המעקב נעשה אצלנו במרפאות החוץ על ידי צוות משותף של כירורג, אנדוקרינולוג ואונקולוג. לפיכך צריך לעיתים קרובות להביא הפניה למרפאה משותפת עם שני טפסי 17.


טיפולים אחרים

יוד רדיואקטיבי
יוד רדיואקטיבי ניתן בגלולה או בנוזל. היוד מתאסף בתאים של בלוטת התריס שהם בין התאים הבודדים בגוף שקולטים יוד, והתכונה הרדיואקטיבית שלו גורמת להרס התאים בהם מצטבר. בד"כ יש צורך בטיפול אחד על מנת להרוס את כל שאריות התאים הסרטניים.
מרבית החולים לא יצטרכו טיפול נוסף מעבר לניתוח או לניתוח וטיפול ביוד. גם אם הרופא הצליח בניתוח לכרות את כל הרקמה הגידולית, עדיין המחלה עלולה לחזור בחלק מהחולים. גם במקרים כאלו עדיין הסיכויים להחלים מהמחלה גבוהים מאד. לכן מעקב ארוך טווח הוא הכרחי. המעקב מבוצע באמצעות:
אולטרא-סאונד (US) צוואר. במידה ונראה ממצא חשוד בבדיקת ה-US  ניתן לדגום אותו עם דיקור במחט עדינה.
בדיקות דם (רמות תירוגלובולין, נוגדן לתירוגלובולין והורמון מגרה בלוטת התריס).
 
מעקב
מרבית החולים לא יצטרכו טיפול נוסף מעבר לניתוח או לניתוח וטיפול ביוד. גם אם הרופא הצליח בניתוח לכרות את כל הרקמה הגידולית, עדיין המחלה עלולה לחזור בחלק מהחולים. גם במקרים כאלו עדיין הסיכויים להחלים מהמחלה גבוהים מאד. לכן מעקב ארוך טווח הוא הכרחי.
המעקב מבוצע באמצעות: 
  • אולטרא-סאונד (US) צוואר. במידה ונראה ממצא חשוד בבדיקת ה-US ניתן לדגום אותו עם דיקור במחט עדינה.  
  • בדיקות דם (רמות תירוגלובולין, נוגדן לתירוגלובולין והורמון מגרה בלוטת התריס).
למידע נוסף על גידולי בלוטת המגן (בלוטת התריס, בלוטת התירואיד)

גידולים ממאירים של  הלרינקס

הלרינקס, גרון,  ממוקם בקדמת הצוואר, קדמי לגבול תחתון של הפרינקס, ומעל לטרכיאה, קנה הנשימה. מכיל שלושה סחוסים אי-זוגיים (שנקראים קריקואיד, תירואיד, ואפיגלוטיס), ושלושה זוגות של סחוסים יותר קטנים (אריתנואידים, קורניקולייט, וקוניפורם). האפיגלוטיס מהווה את הגבול העליון של הלרינקס. הגבול הקדמי מורכב ממברנת התירוהיואיד, סחוס התירואיד, וממברנת  הקריקותירואיד.  עצם ההיואיד, אם כי לא נחשבת חלק מהגרון, מהווה נקודת אחיזה של שרירי הגרון.
התפקיד העיקרי של הגרון הוא הגנה על דרכי האוויר התחתונות ע"י סגירה פתאומית בפני גירוי מכאני ובכך מניעת שאיפת גוף זר לנתיב האוויר. תפקידים אחרים כוללים יצירת הקול, שיעול, ושליטה על הכנסת והוצאת אויר מהריאות.

גידולי הלרינקס, גרון,  הם הגידולים הלא-עוריים הכי שכיחים בראש צוואר ומהווים 1-2% מהגידולים בעולם.מבחינה הסטולוגית, 90% מגידולי הגרון הינם מהסוג הקשקשי, כלומר מקורם מתאי האפיתל בגרון. מבחינה אנטומית, נהוג לחלק את הגידול לפי מיקום, מעל לאזור מיתרי הקול (סופראגלוטי), באזור מיתרי הקול (גלוטי, הכי שכיח), ומתחת למיתרי הקול (סב גלוטי).

גורמי הסיכון העיקריים לסרטן הגרון הם עישון וצריכת אלכוהול מופרזת. לאחרונה ישנה מגמת עליה בשכיחות המחלה בגיל היותר צעיר וההשערה הרווחת היא הקשר לזיהום ע"י וירוס שנקרא HPV בעיקר זן 16. המחלה שכיחה יותר אצל גברים.

ההתייצגות של המחלה תלויה במיקום הגידול. התסמין הכי שכיח הוא צרידות ממושכת בגידולים גלוטיים המערבים את תיבת הקול. במצבים יותר מתקדמים של המחלה החולים מתלוננים על קושי בבליעה ,  שיעול ממושך, ואפילו מצוקה נשימתית קשה. גידולים סופראגלוטיים או סב גלוטים מאובחנים בשלבים מאוחרים כשכבר ישנו פיזור משני לבלוטות לימפה צוואריות.

האבחנה של גידולי גרון נשענת על בדיקה פיסיקלית, אנדוסקופיה וביופסיה מהנגע החשוד. אמצעי ההדמיה העיקריים להערכת התפשטות הגידול הראשוני ונוכחות פיזור משני כוללים MRI, CT, ו- US להדמיית בלוטות לימפה צוואריות.

לאחר האבחנה יש צורך בדירוג המחלה (Staging)  ע"מ לבחור בגישה הטיפולית המתאימה. דירוג המחלה המקובל הוא לפי שיטת ה-TNM  כאשר T מתייחס לגודל הגידול הראשוני ומידת התפשטותו למבנים הסמוכים, N- בלוטות לימפה נגועות באיזור הקרוב לגידול (במקרה של סרטן בגרון- צוואריות), ו-M- מתייחס לפיזור גרורתי לאיברים מרוחקים (מטסטזות) (טבלה 1).

למידע נוסף על גידולי גרון

טריזמוס הוא אי היכולת לפתיחה מלאה של הפה. בעבר תופעה זו היתה ידועה כ"נעילת לסתות", ונבעה ממחלת הטטנוס.
בריכוז מידע זה אנו נתמקד בטריזמוס שמקורו בגידול סרטני או בעקבות טיפול כנגד גידול סרטני.


 מה גורם לטריזמוס?
טריזמוס קושי בפתיחת הפה,  יכול להגרם כאשר הגידול מערב את השרירים האחראים על לעיסה. כמו-כן כתוצאה מטיפולים כנגד מחלת הסרטן, עלולות להופיע צלקות בשרירים סביב מפרק הלסת, אשר במצב תקין אחראים על פתיחת הפה (ראה איור). צלקות אלו יכולות למנוע פתיחה מלאה של הפה וכך יכולות להפריע באכילה, להפריע להקפדה על היגיינת הפה, ולדיבור.


 שרירי הלעיסה כוללים:

  •  שריר הטמפורליס ושריר המסטר נמצאים באספקט החיצוני של המנדיבולה (לסת תחתונה)
  • שריר הפטריגואיד הלאטרלי ושריר הפטריגואיד  המדיאלי נמצאים באספקט הפנימי.

 כיצד תדע אם יש לך טריזמוס?
מדוד את פתיחת הפה מקצה השיניים החותכות העליונות עד קצה השיניים החותכות התחתונות, כאשר הפה פתוח לרווחה. הפתיחה הנורמלית היא בטווח 25-50 מ"מ. ניתן גם למדוד זאת ע"י הכנסת 3 אצבעות לפה - מהאצבע המורה עד האצבע הרביעית, הן אמורות להיכנס לפה ללא קושי.


 מהלך התפתחות הטריזמוס:
טריזמוס יכול להתפתח באיטיות לאחר הטיפול במחלת הסרטן. הסיבה האופיינית היא תופעת לוואי לאחר ניתוח או טיפול הקרנתי. טריזמוס עלול להופיע עד כ- 12-18 חודשים לאחר הטיפול. ברגע שמופיע הטריזמוס הוא בד"כ איננו חולף. בכדי למנוע את התופעה או את התדרדרותה, מומלץ אימון קבוע.

--------------------------------------------------------------------------------
מה ניתן לעשות בכדי למזער או לשפר את הטריזמוס?
להתחיל באימון ברגע הראשון שניתן. המטרה היא למנוע את התדרדרות הטריזמוס. עליך לחזור על התרגיל 20-25 פעמים ביום. למשך כשתי דקות בכל פעם. אנו ממליצים על התרגיל הפשוטים הבאים:

  • מקלות לוחצי לשון (להבי לשון ): קח מספר מקלות עץ לבדיקת גרון וצור מהם ערימה מסודרת, בעדינות הכנס אותם בין השיניים העליונות לחתונות מלפנים. חומרת הטריזמוס שלך תקבע את מספר מקלות הלשון שבהם תצטרך להשתמש, בד"כ יש צורך ב-7-8 מקלות לוחצי לשון מהודקים ע"י גומיה. עם ההתקדמות באימונים תוכל להכניס מספר הולך ועולה של מקלות. הדבר מאפשר מתיחה עדינה ללא תחושת אי נוחות. מטרתך היא הרחבת פתיחת הפה ב-1 מ"מ בכל שבוע. האחות תתרגל זאת עמך בתחילה.
  • אצבעות : הכנס אגודל אל תוך פיך ותפוס את השיניים החותכות העליונות, במקביל הכנס את האצבע המורה של ידך השניה אל פיך והרחב את פיך ככל שתוכל, החזק תנוחה זו במשך כשתי דקות.
  • טכניקת הפיהוק : שיטה יעילה נוספת, היא פיהוק מאולץ עד כמה שתוכל למשך שתי דקות.
  • לסיכום הטיפולים:  ניתן להשתמש בכל אחת משיטות התרגול. חשוב לחזור על התרגיל שבחרת בכל יום. במידה ומופיעים כאבים, ניתן להשתמש במשככי כאבים: אקמול, אדוויל ואופטלגין במשך היום.
למידע נוסף על טריזמוס
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול ניתוחי במחלות ממאירות של ראש וצוואר

ייעוץ טרום ניתוחי

לאחר הפגישה במרפאה והחלטה על ניתוח תקבל זימון לניתוח הכולל רשימת בדיקות שיש לבצע במסגרת קופת חולים.
אחד משלבי ההכנה וההערכות לניתוח כוללים ביקור במרפאה טרום ניתוחית בה תפגוש את הרופא המרדים, רופא ואחות המחלקה וכל זאת במתחם אחד ובביקור אחד, כדי להקל ולקצר את השהות עד כמה שניתן.
מטרת הביקור היא להעריך מוכנותך לניתוח ולדאוג להשלמת בדיקות נחוצות בכדי להביאך למצב אופטימלי לניתוח וכן שההרדמה תהיה בטוחה.
מטרה נוספת היא הדרכה ע"י רופא ואחות לקראת הניתוח והמהלך הצפוי לאחריו, זו גם הזדמנות לקבל מענה לכל השאלות המתעוררות או הנושאים שאינם ברורים או שלא הוזכרו במרפאה.

מעקב לאחר הניתוח

אנו מאמינים כי ישנה חשיבת גדולה למעקב ולליווי גם לאחר הניתוח, במהלך ההחלמה בבית.
לא אחת עולות שאלות הקשורות לניתוח שעברת ולכן הקמנו לשירותך שירות טלפוני מקצועי אשר זמין לאורך כל שעות היום לצורך מתן מענה, הדרכה וסיוע בכל הנדרש.
במידה ותהיה מעונין בשיחה עם עובדת סוציאלית – ניתן יהיה לתאם פגישה או שיחה וכן מפגש עם קלינאית תקשורת בהתאם לצורך.


 

למידע נוסף על ייעוץ טרום ניתוחי ומעקב לאחר ניתוח
תהליך גידולי באזור הראש צוואר יכול לערב גם את המפרק של הלסת. במידה וזה קורה, יהיה צורך בהוצאת החלק המעורב בגידול. פעולה זו נקראת מנדיבולקטומיה (Mandibulectomy). לאחר הפעולה מבוצע שחזור של הלסת עם מתלה מהפיבולה, קטע מהעצם הדקה מבין שתי עצמות השוק . בנוסף, ביחד עם העצם מועברים רקמה רכה וכלי דם לאזור הכריתה.
הניתוח יגרום לנפיחות בפנים שתרד באופן הדרגתי עד ההחלמה. בהמשך תוכל לחזור לאכול, לשתות וללעוס באופן הדרגתי. משך התקופה של ההחלמה שונה מאדם אחד לאחר ותלוי בגודל וחומרת הניתוח.
 

טרום ניתוח

בפגישת ההכנה לניתוח תיבדק ע"י הרופאים המנתחים ועם המרדים, ותיפגש עם אנשי הצוות הרפואי כפי שיידרש להכנתך לניתוח.
הניתוח מבוצע בשיתוף פעולה בין שני רופאים, רופא אא"ג וניתוחי ראש צוואר שיהיה אחראי להוצאת הגידול וכירורג פלסטי שיבצע את השחזור של הלסת. בנוסף תיפגש עם רופא השיניים לצורך הערכת מצב השיניים לפני הניתוח ולצורך הכנת מודל ללסת החדשה שלך.

בנוסף, ייתכן ותידרשנה בדיקות נוספות:
  • בדיקת רופא פנימאי להערכת מחלות רפואיות אחרות שלך. יעוץ זה הינו חשוב טרם הניתוח.
  • הערכה נשימתית.
  • הערכת קרדיולוג.
  • תמונות פנים.
  • בדיקות הדמיה כולל צילומי רנטגן ו - CT SCAN.
  • בדיקה לזרימת הדם ברגל התורמת.
השלמת ההכנה לניתוח כוללת בדיקות מעבדה, צילום חזה ותרשים א.ק.ג בנוסף לבדיקת מרדים.
 

הניתוח

הניתוח יבוצע על ידי שני צוותים, הצוות הראשון הוא צוות אא"ג וניתוחי ראש צוואר אשר יכרות את הגידול. משך הניתוח הינו 5 שעות. באותו זמן צוות של כירורגיה פלסטית יקח רקמה רכה, עצם וכלי דם מהרגל שישמשו לשחזור הלסת. לאחר שכריתת הגידול מסתיימת מתחילים בתהליך של השחזור.
תהליך השחזור נמשך בד"כ כ 5 שעות, העצם שנלקחה מהרגל תעוצב לצורה שדומה מאוד לחלק שהוצא מהלסת. בהמשך, תחת מיקרוסקופ, העורקים והורידים שנלקחו מהרגל יחוברו לורידים ולעורקים של האזור המנותח. החלק החדש של הלסת יקובע בעזרת פלטות וברגים ולאחר מכן יכוסה ברקמה רכה.
הניתוח יכול לגרום לנפיחות בפה ולקושי בנשימה. לפיכך בזמן הניתוח יבוצע פיום קנה (יצירת חור מקנה הנשימה אל הצוואר) ותוכנס קנולה לשמירת הפתח פתוח. פעולה זו תאפשר מעבר אויר ונשימה.
 

לאחר הניתוח

תתעורר ביחידה להתעוררות לאחר הניתוח, לא תוכל לפתוח את הפה ולא תוכל לדבר בגלל הטראכאוטומיה. תוכל לענות בכן ולא לשאלות ותוכל גם לכתוב אם אתה צריך לשאול או לבקש משהו. אתה תישאר ביחידה לטיפול נמרץ בלילה הראשון על מנת שיהיה מעקב צמוד למתלה למשך 12 שעות.
לאחר הניתוח תהיה מחובר לצנרת, נקזים, קטטר שתן ומכשירים רפואיים אחרים:
  • אינהלציות אדים לקנולה שיעביר אויר לח לריאות
  • עירוי שדרכו תקבל:
        - נוזלים.
        - אנטיביוטיקה.
        - משככי כאבים.
        - טיפול אנטיקואגולנטי (נןגדי קרישה).
  • קטטר שתן (יוצא לאחר 2-3 ימים).
  • נקזים בצוואר וברגל (הנקזים יוצאו לאחר שההפרשה דרכם תפחת משמעותית).
  • זונדה להזנה דרך האף ולצורך מתן תרופות.
  • חבישה ברגל התורמת.
  • לעיתים - גרבי לחץ לרגליים על שעוזרים בשיפור זרימת הדם ברגליים.

בשבוע הראשון לאחר הניתוח, הרופאים והאחיות יבדקו את אספקת הדם באזור המושתל בעזרת מכשיר שקוראים לו דופלר. מכשיר זה הינו רועש אך לא כואב. בנוסף הצוות יבדוק את הצבע והטמפרטורה של האזור המושתל. המעקב הזה הינו מעקב חשוב מאוד.
התפרים מהפנים יוסרו כשבוע לאחר הניתוח, בצוואר התפרים יישארו בין 7 ל - 10 ימים. במידה ועברת טיפול הקרנתי לפני הניתוח התפרים יושארו למשך 14 ימים.
בהתחלה האחות והצוות הסיעודי יעזרו לך לטפל בנקזים ובטיפול בטראכאוטומיה, בהמשך, כשתרגיש יותר טוב ילמדו אותך לטפל בעצמך.


פיום קנה

לאחר הניתוח את הפרשות מהריאות יהיה צורך לשאוב בעזרת מכשיר סקשן. בימים הראשונים לאחר הניתוח האחות תבצע שאיבה של ההפרשות מספר פעמים ביום ובהמשך תלמד אותך לעשות זאת בעצמך. בהמשך במידה והנפיחות תרד ותוכל לנשום באופן רגיל, הקנולה תוצא. במידה ואתה הולך הביתה עם הקנולה, יש צורך לארגן מכשיר סקשן בבית.
 

זונדה להזנה דרך האף

האחות תעזור במתן תרופות ותזונה דרך הזונדה, בהמשך תלמד גם אותך. במידה ותוכל לאכול דרך הפה, לא יהיה צורך בזונדה והיא תוצא. במידה ותלך לביתך עם הזונדה, דיאטנית תתן לך הדרכה לגבי השימוש בזונדה.
 

טיפול ברגל

אתה תישאר במיטה למשך 48 - 24 שעות, דבר שיעזור להחלמה של הרגל. תהיה עם גרבי לחץ. לאחר כיומיים תוכל לשבת בכיסא עם רגליים מורמות. חשוב מאוד לשמור על רגליים מורמות בימים הראשונים. בהתחלה תצטרך להיעזר בהליכון, בהמשך תוכל ללכת לבד.
במידה ועברת השתלת עור ברגל, החבישה ברגל תוחלף רק 5 ימים לאחר הניתוח. הליכה ב - 3 השבועות הראשונים לאחר הניתוח תוכל לגרום להחמרה בנפיחות. תוכל לשבת בכיסא עם רגליים מורמות במשך 3 שבועות אחרי הניתוח, ואז תוכל להתחיל ללכת, בעזרת הליכון בהתחלה ובהמשך ללא עזרה.
 

שטיפת פה

מיד לאחר הוצאת הקיבוע מהפה, תתחיל לבצע שטיפות פה עם מי מלח על מנת לשמור על פה נקי ועל מנת להוציא את ההפרשה מהפה. שטיפת הפה צריכה להתבצע 3-4 פעמים ביום ובעיקר לאחר אוכל או שתיה. מומלץ להמשיך בשטיפת פה גם לאחר השחרור.
 

טריסמוס

הטריסמוס הינו חוסר יכולת לפתוח את הפה. טריזמוס יכול להיות לאחר ניתוח או לאחר טיפול קרינתי. הגבלה זו נובעת מהשינויים ברקמות הרכות ובשרירים מסביב למפרק הלסת. יהיה צורך בתרגילים לפתיחת הפה על מנת להימנע מהופעת טריסמוס.
 

דיאטה

אתה תקבל הדרכה לגבי האוכל מהדיאטנית.
מעקב לאחר הניתוח
אתה תקבל הזמנות לביקורת אצל כירורג אא"ג ניתוחי ראש צוואר וכירורג פלסטי. יש להקפיד להגיע למעקב מסודר.
המלצות מיוחדות
  • להימנע מחשיפה לשמש.
  • להימנע ממגע עם דברים חמים.
  • להימנע מרחצה במים חמים, ג'קוזי, סאונה עד שכל התפרים יוצאו.
  • לא להתגלח באזורים של התפרים.
  • לפני חזרה לפעילות ספורטיבית יש להתייעץ עם הרופא המטפל.


שינויי מצב רוח

התמודדות עם אבחנה וטיפול בגידולים ממאירים כוללת בתוכה שינויים קשים ברגשות. אנשים המנותחים בפנים או בצוואר חווים שינוי במראה של הפנים, דבר המקשה עוד יותר על ההתמודדות. תהליך זה קשה לך ומשפחתך. חולים שעברו ניתוחים דומים מתארים תנודות קשות במצב הרוח לאחר הניתוח. ייתכן ושיחה עם הרופא, האחות, עם בני משפחה וחברים על רגשותיך תועיל לך. תוכל גם לבקר אצל פסיכיאטר ו/או פסיכולוג. בנוסף, ישנה אפשרות לדבר עם חולים שעברו את הניתוח ולשמוע מהם על התהליך שהם עברו והמקום בו הם נמצאים זמן מה לאחר הטיפול.
למידע נוסף על כריתה של הלסת: שחזור מידי עם מתלה מהפיבולה

עם קבלתך למרפאה ובפגישה הראשונית עם הצוות הרפואי תיקבע תכנית טיפולית מדויקת ומותאמת עבורך. בנוסף לכך תפגוש אחות מתאמת אשר עברה הכשרה למומחית בתחום ראש צוואר .
האחות תלווה אותך באופן אישי ותדאג לתיאום ולשמירה על הרצף הטיפולי בין נותני השרות בבית חולים ובמעבר מבית החולים לקהילה, ליווי שממשיך גם לאחר השחרור מבית החולים, לאורך כל תקופת המעקב.

מרכיבי התפקיד כוללים מספר עקרונות נוספים:

  1. תקשורת ישירה, מתן מענה ויחס אישי עם זמינות 24/7
  2. תיאום הטיפול כולל קביעת מועדים לבדיקות וטיפולים מיוחדים וקיצור זמני המתנה
  3. יעוץ, הדרכה ומתן תמיכה לאורך כל התהליך 
  4. סדנאות טיפוליות בשיתוף קלינאית תקשורת ועובדת סוציאלית
  5. סיוע בהליכים בירוקרטיים והתמודדות מול קופות החולים וכן תכנון השחרור לקהילה
  6. צמצום ביקורי מרפאה ע"י תיאום ביקור משולב של רופאים מדיסציפלינות שונות בו זמנית


למידע נוסף על ליווי אחות מנהלת מקרה

אנטומיה

חלל הפה כולל שפתיים, לחיים (רירית בוקאלית), שיניים, 2/3 קדמיים של הלשון, החך הקשה, ריצפת הפה והחניכיים התחתונות. גידול בפה בשלבים מוקדמים יכול להופיע בכל אזור מהאזורים שתוארו לעיל. גידולים מתקדמים של חלל הפה מערבים אזורים מרובים וגם את הרקמות הרכות הסמוכות, השרירים והעצמות. בגידולים יותר מתקדמים תתכן גם מעורבות של בלוטות לימפה בצוואר.
 

תסמינים

המחלה מתבטאת באחד או יותר מהסימפטומים הבאים:
  • פצע בשפתיים או בפה שלא מתרפא.
  • גוש בשפה, בפה או בצוואר.
  • נגע לבן או אדום בחניכיים, לשון או לחיים.
  • דימום לא שיגרתי או ממושך, כאב או נימול בפנים.
  • כאבי גרון שלא חולפים או הרגשת גוף זר בגרון.
  • קושי או כאבים בלעיסה או בבליעה.
  • נפיחות שגורמת לקושי ואי נוחות בסגירת הפה.
  • שינוי בקול.
  • כאבים באוזניים.
  • הגבלה בפתיחת הפה (טריסמוס).

אבחנה

האבחנה הסופית של גידול  בפה נעשית באמצעות בדיקה של פיסה מהגידול במיקרוסקופ, לפעולה בה לוקחים חתיכה או את כל הגידול לשם אבחנה קוראים לקיחת ביופסיה. הביופסיה נשלחת לפתולוג לבדיקה תחת מיקרוסקופ. תשובה פתולוגית תתקבל אחרי 5 ימים או יותר. רוב הגידולים בחלל הפה הינם מסוג קשקשי ((Squamous Cell Carcinoma . יתכן והרופא יבקש ממך לבצע בדיקות נוספות לבירור הגידול, כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT), MRI, או PET-CT. בדיקות אלו מיועדות להערכת מימדי הגידול ההתפשטות שלו לבלוטות לימפה בצוואר ולאזורים אחרים בגוף. גידולים שהינם עמוקים ורחבים נוטים יותר להתפשט לבלוטות הלימפה בצוואר ולאזורים אחרים בגוף.
 

טיפול ניתוחי

ברוב גידולי חלל הפה הטיפול המתאים הוא ניתוח. הגישה הניתוחית מיועדת להסיר את הגידול ולשחזר את הרקמות הרכות, השרירים והעצם במידה ויהיה צורך. אם יש צורך בשחזור, הניתוח יבוצע ע"י מנתח אא"ג וראש צוואר בשיתוף פעולה עם הפלסטיקאים. לפני הניתוח תופנה גם לבדיקת רופא שיניים ושיקום הפה לבדיקת השיניים ולהכנה של פרוטזה (תותבת) במידת הצורך.
בניתוח -  הסרת הגידול ע"י מנתח ראש צוואר, בחלק מהגידולים תבוצע גם כריתת חלק מהלסת או מפרק הלסת. במידה והגידול שבחלל הפה נמצא קרוב או מערב  מינימלית את עצם הלסת, מסירים גם את החלק הפנימי של העצם. לפעולה זו קוראים מנדיבולקטומיה שולית. במידה והגידול חודר יותר לעצם, מבוצעת כריתה חלקית של הלסת.
במקרים בהם לאחר כריתת הגידול נותר חסר של רקמה (רקמה רכה, שריר ועצם), הכירורג הפלסטי ביחד עם מנתחי ראש צוואר לוקחים רקמה (רקמה רכה, שריר, עצם, עורקים וורידים) מאזור אחר בגוף ומשתילים אותה באזור החסר. לרקמה המושתלת קוראים מתלה חופשי (FREE FLAP) .
אם יש מעורבות של בלוטות הלימפה תבוצע גם דיסקציה צווארית. בפעולה זו עם הגידול נכרתות בלוטות לימפה צוואריות ונשלחות לפתולוג לבדיקה. בד"כ לוקח בין שבוע ל - 10 ימים עד קבלת תשובות סופיות.
הניתוח עלול לגרום לנפיחות בגרון. לפיכך, במהלך הניתוח ייתכן ויבוצע פיום קנה (Tracheotomy) זמני. הטרכאוטומיה מאפשרת מעבר אויר טוב ומונעת חסימה נשימתית. פיום הקנה מבוצע דרך חתך בצוואר עד כניסה לקנה הנשימה. דרך הפתח מהעור לקנולה מוכנס צינור מאונקל המכונה קנולה של טרכאוטומיה.
במהלך הניתוח תוכנס מהאף עד לקיבה צינורית שדרכה יינתנו אוכל ותרופות אחרי הניתוח, צינורית זו נקראת זונדה.
במידה ותבוצע דיסקציה צווארית, יהיו נקזים בצוואר למניעת הצטברות הפרשות באזור הניתוח. הנקזים יוצאו במהלך האשפוז כאשר ההפרשה תפחת משמעותית. פיום הקנה והזונדה להזנה יוצאו קרוב לוודאי לפני שחרורך.
 

לאחר הניתוח

כאשר תתעורר מהניתוח לא תוכל לדבר עקב הקנולה. תוכל לתקשר בכתיבה (על פנקס או על לוח מחיק) או בתנועות ראש (כן ולא). בעירוי תוך ורידי תטופל בתרופות לפי הצורך. דרך הזונדה תקבל תזונה, תרופות קבועות וטיפולים אחרים. בזמן שכיבה במיטה תהיה עם גרבי לחץ על מנת לשמור על זרימת הדם ברגליים ומניעת היווצרות קרישי דם. לאחר שתוכל לקום מהמיטה ולהתהלך לא יהיה צורך בגרבי הלחץ. אם יהיו כאבים אחרי הניתוח תטופל במשככי כאבים. בהתחלה תקבל משככי כאבים בעירוי ובהמשך תוכל לקבל את הטיפול דרך הזונדה. עם התקדמות ההחלמה יפחת הצורך בטיפול תרופתי לשיכוך הכאבים. במידה ולא בוצע שחזור שהצריך מתלה רחב תוכל לקום מהמיטה ולהתחיל ללכת יום לאחר הניתוח ובאופן הדרגתי תחזור לתפקודך הרגיל. האחות תטפל בטראכאוטומיה על ידי ביצוע סקשן להוצאת ההפרשות. פעולה זו יכולה להיות לא נעימה אך היא משפרת את הנשימה וגם מורידה את הסיכון לדלקת ראות. הטראכאוטומיה תוצא לאחר שהנפיחות בדרכי האוויר תפחת ולאחר שתוכל לנשום באופן רגיל בלעדיה.
האחות תסביר לך איך לשמור על ההיגיינה של הפה על ידי שטיפות ותעזור לך בשיכוך הכאבים. אתה צריך להמשיך בשטיפת הפה ושמירה על היגיינת הפה גם לאחר השחרור, בעיקר אחרי האוכל.
רוב החולים מאושפזים בבית החולים 10-14 ימים. חזרה לשגרה שונה מאדם לאדם ותלויה בגודל ובמורכבות של הניתוח שעברת. רוב האנשים יכולים להסתדר בבית ללא צורך בעזרה, האחות תעריך את מצבך ויכולתך להסתדר לפני שחרורך. במידה ויש צורך בעזרה, תוגש בקשה לקבלת עזרת אחות בבית.
 

ביקורת לאחר הניתוח

הביקורת לאחר הניתוח צריכה להיות שבוע לאחר השחרור מבי"ח. במידה והיה מעורב גם כירורג פלסטי יש לקבוע תור גם אליו. כדאי לך לכתוב את השאלות שלך לפני הביקורת עם הרופאים. בהתאם למצב הפצעים הניתוחיים ייתכן ויוסרו חלק או כל התפרים במהלך הביקורת הראשונה.
אם התשובה הפתולוגית כבר נתקבלה, החולה יקבל את התשובה ויוחלט אם יש צורך בטיפול נוסף ואיזה טיפול. בגידולים מתקדמים של חלל הפה בד"כ יש צורך בהקרנות לאחר הניתוח.
לאחר טיפול בגידול ממאיר, חשוב מאוד להישאר במעקב מסודר על מנת לאתר בזמן חזרה של גידול או גידולים חדשים. במשך הזמן תכיפות הביקורות תקטן.

החלמה

אבחנה של סרטן מטבע הדברים מאוד מלחיצה. לכל אדם תגובה שונה. לך למשפחתך יהיו עליות וירידות במצב הרוח. כדאי לשאוב עידוד מהשיפורים הקטנים שרואים עם חלוף הימים והשבועות. עם הזמן הנפיחות תיעלם, הפנים יראו יותר טבעיות והצלקות יהיו פחות בולטות. בהמשך גם הדיבור והיכולת לאכול ישתפרו. דיאטנית יכולה להיות לעזר בבחירת האוכל שיתאים למצבך. בנוסף, עם התקדמות ההחלמה תמצא בתוכך מרץ לבצע פעולות ולשמוח. כמו שהרגע של אבחנת הסרטן אינו קל, כך גם ההחלמה הינה קשה מאתגרת. תוכל להיעזר ברופא המשפחה שלך.
במהלך המחלה וההחלמה החולה עלול לסבול מדיכאון, חשוב מאוד לזהות את הסימנים:
  • החולה עצוב במשך תקופה ארוכה.
  • חוסר יכול להתרכז.
  • שינויים במצב הרוח.
  • הפרעה בתאבון.
  • הפרעות שינה.
במידה ואתה שם לב שישנו אחד או יותר מהסימנים האלה שממשיכים יותר משבועיים, יש לפנות לרופא המטפל.
טיפול בגורמי הסיכון לממאירות בחלל הפה: גורמי הסיכון הינם עישון  ושתית אלכוהול. במידה ואחד מאלה מהווה חלק מצורת החיים שלך, יש להפסיקו מיידית על מנת להפחית את הסיכון של חזרה או הופעת ממאירות חדשה בחלל הפה. ניתן להפנות אותך לתוכניות לגמילה מעישון ו/או מאלכוהול.

למידע נוסף על ממאירות מתקדמת של חלל הפה

בלוטות הרוק מייצרות רוק לצורך הרטבת הפה והתחלת תהליך העיכול.
בלוטות הרוק הגדולות:  שלושה זוגות של בלוטות רוק. נקראות הפרוטיס, בלוטת הרוק התת לסתית ובלוטת הרוק התת לשונית.
בלוטות הרוק הקטנות: 450-750 בלוטות רוק קטנות המצויות בריריות של הסינוסים, הפה והגרון. גידול בבלוטת הרוק מתבטא בנפיחות ללא כאבים. המיקום של הבלוטה הפגועה יעיד איזו בלוטה המעורבת.
קטע מידע זה הוכן על מנת לעזור לך להבין את הניתוח של בלוטות הרוק. תקרא את החלק שמדבר על הגידול שלך ותעבור בהמשך לחלק  "לאחר שחרור מביה"ח".  

גידול בבלוטת הרוק

בלוטת הפרוטיס הינה בלוטת הרוק הגדולה מבין השלוש. ישנה בלוטת פרוטיס מכל צד, והן ממוקמות קדמית לאוזן. עצב הפנים עובר בתוך בלוטת הפרוטיס. תפקידיו של עצב הפנים הם להפעיל תנועה בשרירי הפנים, להעביר תחושת טעם משני שלישים הקדמיים של הלשון באותו צד ולגרות הפרשת דמעות מבלוטת הדמעות והפרשת רוק מבלוטת הרוק התת-לסתית. עצב הפנים מפריד בין האונה השטחית לאונה העמוקה של הפרוטיס.

כ 70% מגידולי בלוטות הרוק הם בפרוטיס.  יותר מ 75% מגידולי הפרוטיס הינם שפירים.  הגידול הנפוץ ביותר הוא "אדנומה פלאומורפית" ("גידול שפיר מעורב").

ניתוחי בלוטות הרוק הינם ניתוחים עדינים בשל מעברו של עצב הפנים בתוך הבלוטה. מטרת הניתוח היא הוצאת הגידול בשלמותו עם מעט רקמה מסביב וללא פגיעה בעצב הפנים. בניתוח נכרתת האונה השטחית בלבד או כל הבלוטה לפי מיקום הגידול. החתך הניתוחי ממוקם קדמית לאוזן ויורד עד הצוואר. במהלך הניתוח רקמת הגידול מופרדת מעצב הפנים וענפיו בזהירות. השהות בבי"ח הינה לתקופה של 2-3 ימים. תקבל הסבר על הניתוח והאשפוז מהרופא ומהצוות הסיעודי.

בכל ניתוח של בלוטת הפרוטיס ישנו סיכון לפגיעה בעצב הפנים. מידת הסיכון תלויה במידת המעורבות של העצב בגידול. לעיתים יש צורך להקריב ענפים מהעצב ובמקרים מעטים יש צורך בחיתוך עצב הפנים אם העצב מעורב בגידול. במידה ואכן יוקרב העצב, המנתח יחבר את העצב בחזרה. אם החסר של העצב גדול ולא מתאפשר חיבור של העצב קצה לקצה, הוא יעשה זאת באמצעות השתלת עצב שיילקח מאזור תורם בגוף.

במהלך הניתוח יושאר נקז במיטת הניתוח, נקז זה ימנע הצטברות של נוזל במיטת הניתוח. הנקז יוצא כאשר ההפרשה בנקז תפחת משמעותית. התפרים יוסרו 7-10 ימים אחרי הניתוח, בביקורת הראשונה לאחר הניתוח.

יש לציין שגם אם עצב הפנים נשמר במהלך הניתוח, יכולה להופיע חולשה בשרירי הפנים לאחר  הניתוח. חולשה זו נובעת מגירוי העצב בעת ובד"כ היא קלה וזמנית. החולשה בשרירי הפנים עוברת מספר שבועות או חודשים לאחר הניתוח. במידה ויישאר עיוות של הפנים (במקרים בהם העצב הוקרב) , ישנם ניתוחים פלסטיים לשיפור האסטטיקה של הפנים.

טיפול קרינתי לאחר הניתוח מומלץ בחולים מסוימים עם גידול ממאיר.

החולים מדווחים על כאב קל לאחר הניתוח, מתלוננים על נימול בעור שחולף עם הזמן. נימול של תנוך האוזן יכול להישאר עקב כריתת עצב המעביר תחושה מאזור התנוך. במקרים שבהם ישנו קושי בסגירת העין, מומלץ לשים משחה וטיפות בעין לצורך הגנה על העין.

גידולים של בלוטות רוק תת לסתיות

במקום שני בגודל מבלוטות הרוק. ממוקמות מתחת לחלק התחתון של הלסת. ניתוחים בבלוטות אלה מסכנים את העצב שאחראי על החיוך (סעיף של עצב הפנים). במידה וענף זה נפגע תופיע חולשה בשפה התחתונה באותו צד. החתך הניתוחי מבוצע בצוואר העליון, במקביל ללסת התחתונה. תקבל הסברים והוראות מהצוות הסיעודי. השהיה בביה"ח תהיה למשך 24-48 שעות, התפרים יוסרו 7-10 ימים לאחר הניתוח.

גידולים של בלוטת רוק סובלינגואליות

בלוטות הרוק הסובלינגואליות ממוקמות ברצפת הפה בשני הצדדים. המנתח ידון אתך על הגישה הניתוחית. הצוות הסיעודי ידריך אותך על ההכנות לפני הניתוח.

לאחר השחרור מבי"ח 

  • תקבל הדרכה לטפול בפצע הניתוח על ידי האחות.
  • תוכל לחזור לשגרה.
  • ביקורת שבוע לאחר השחרור.

יש לפנות לרופא או לאחות במקרה של:

  • חום גבוה יותר מ 38.3°C.
  • החמרה בנפיחות, אודם או כאבים באזור החתך הניתוחי.
  • הפרשה מהפצע הניתוחי.
  • במידה וישנם שאלות או דאגות.
 
למידע נוסף על ניתוחים של בלוטות הרוק
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוחי בלוטת התריס
מידע זה עוסק במחלות סרטן שמופיעות בחלל הפה (oral cavity) ובחלק של הגרון אשר ממוקם בקיר האחורי של חלל הפה (אורופארינקס). לחלל הפה ולאורופארינקס יש חלקים רבים:
  • שפתיים
  • ריריות הלחיים
  • בלוטות רוק (בלוטות אשר מייצרות רוק)
  • גג הפה (חך קשה)
  • החלק האחורי של הפה (החך הרך והענבל)
  • רצפת הפה (האזור שמתחת ללשון)


הבנת הסרטן

סרטן מתחיל בתאים, אבני הבניין אשר מרכיבים רקמות. הרקמות בונות את האיברים של הגוף.
באופן תקין, תאים גדלים ומתחלקים ליצירת תאים חדשים, כאשר הגוף זקוק להם. כאשר תאים מזדקנים, הם מתים, ותאים חדשים לוקחים את מקומם.
לעיתים, ההליך השגרתי הזה משתבש. תאים חדשים נוצרים כאשר הגוף אינו זקוק להם, ותאים זקנים אינם מתים בזמן בו הם אמורים למות. תאים עודפים אלה עלולים ליצור מסה או רקמה הנקראת גידול.
גידולים יכולים להיות שפירים או ממאירים:

גידולים שפירים אינם סרטן:
  • גידולים שפירים לעיתים רחוקות בלבד מסכני-חיים.
  • באופן כללי, ניתן לכרות גידולים שפירים, ובדרך כלל הם אינם גדלים חזרה.
  • תאים מגידולים שפירים אינם חודרים את הרקמות שסביבם.
  • תאים מגידולים שפירים אינם מתפשטים לחלקים אחרים של הגוף.
גידולים ממאירים הינם סרטן:
  • גידולים ממאירים בדרך כלל יותר חמורים מגידולים שפירים. הם עשויים להיות מסכני חיים.
  • חלק מהגידולים הממאירים ניתנים לכריתה, אך לעיתים הם גדלים חזרה.
  • תאים מגידולים ממאירים יכולים לחדור ולפגוע ברקמות ובאיברים סמוכים.
  • תאים מגידולים ממאירים יכולים להתפשט לחלקים אחרים של הגוף. התאים מתפזרים ע"י היפרדות מהגידול הראשוני ו"נדידה" שלהם דרך זרם הדם או מערכת הלימפה. הם חודרים לאיברים אחרים, תוך יצירת גידולים חדשים ופגיעה באברים האלה. התפשטות הסרטן נקראת גרורות.


סרטן הפה

סרטן הפה הינו חלק מתוך קבוצה של סרטנים הנקראת סרטני ראש צוואר. סרטן הפה יכול להתפתח בכל חלק מחלל הפה או האורופארינקס. מרבית סרטני הפה מתחילים בלשון וברצפת הפה. כמעט כל סרטני פה מתחילים בתאים שטוחים (תאים קשקשיים) אשר מכסים את שטחי הפה, הלשון והשפתיים. סרטנים אלו מכונים קרצינומות של תאים קשקשיים (squamous cell carcinomas). |
כאשר סרטן חלל הפה מתפשט (שולח גרורות), הוא בדרך כלל עובר דרך המערכת הלימפטית. תאי סרטן שנכנסים למערכת הלימפטית נישאים ע"י לימפה, נוזל מימי בהיר. תאי הסרטן פעמים רבות מופיעים לראשונה בקשריות לימפה סמוכות בצוואר.
תאי סרטן יכולים גם להתפשט לחלקים אחרים של הצוואר, לראות ולחלקים אחרים של הגוף. כאשר דבר זה קורה, לגידול החדש יש את אותו הסוג של תאים בלתי תקינים כמו של הגידול הראשוני. לדוגמה, אם סרטן הפה מתפשט לראות, תאי הסרטן בראות הינם למשעה תאי סרטן הפה. המחלה הינה סרטן פה גרורתי, ולא סרטן ריאות. המחלה מטופלת כסרטן הפה, ולא כסרטן ראות. רופאים לעיתים מכנים את הגידול החדש כמחלה "מרוחקת", "מפושטת", או גרורתית.
 
הפסקת עישון מפחיתה סיכון לסרטן הפה. בנוסף, ההפסקה מורידה את הסיכון שאדם עם סרטן פה יחלה פעם נוספת בסרטן באזור ראש-צוואר. אנשים שמפסיקים לעשן יכולים גם להפחית את הסיכון שלהם לחלות בסרטן ריאות, לוע, פה, לבלב, שלפוחית שתן וושט. ישנם מקורות רבים שיכולים לסייע למעשנים להפסיק לעשן:
  • הרופא המטפל יכול להמליץ לך על קבוצות תמיכה ועל תכניות להפסקת עישון.
  • הרופא המטפל יכול להמליץ לך על תרופה (למשל זייבן,bupropion) או על טיפול בתחליפי ניקוטין, המגיע בצורת מדבקה, מסטיק, טבליות, תרסיס אפי או משאף.
 
אם אתה חושב שאתה יכול להיות בסכנה, עליך לדון בחששות אלה עם הרופא המטפל. כדאי לך לברר לגבי בדיקות תקופתיות. הצוות הרפואי קרוב לוודאי יאמר לך כי הימנעות מעישון והגבלת שתיית אלכוהול הינם הדברים החשובים ביותר שביכולתך לעשות כדי למנוע סרטן בפה. בנוסף, אם אתה מבלה זמן רב בשמש, שימוש בקרם הגנה לשפתיים המכיל מסנן קרינה וחבישת כובע רחב שוליים יכולים לסייע בהגנה על השפתיים.

גילוי מוקדם

זמן הבדיקות השגרתיות שלך מהווה זמן טוב עבור רופא השיניים או הרופא המטפל שלך לבדיקת הפה כולו לסימנים של סרטן. בדיקות שגרתיות יכולות לאתר את השלבים המוקדמים של סרטן הפה או מצבים אשר עשויים להוביל לסרטן הפה. שאל את רופא השיניים או את הרופא המטפל בנוגע לבדיקת רקמות הפה כחלק מהבדיקה השגרתית שלך.

סימפטומים

סימפטומים נפוצים של סרטן חלל הפה כוללים:
  • טלאים או כתמים בתוך הפה או על השפתיים בצבע לבן, תערובת של אדום עם לבן, או אדום.
  • כתמים לבנים (לויקופלאקיה) הינם הנפוצים ביותר. כתמים לבנים לעיתים הופכים לממאירים.
  • כתמים בצבע תערובת של אדום עם לבן (אריתרולויקופלאקיה) הינם בעלי פוטנציאל גבוה יותר בהשוואה לכתמים הלבנים להפוך לממאירים.
  • כתמים אדומים (אריתרופלאקיה) הינם אזורים חלקים, בצבע בהיר אשר לעיתים קרובות הופכים לממאירים.
  • פצע על השפה או בתוך הפה אשר אינו נרפא.
  • דימום בפה.
  • שיניים מתנדנדות.
  • קושי או כאב בבליעה.
  • קושי בהרכבת שיניים תותבות.
  • גוש בצוואר.
  • כאב אוזניים.
כל אדם עם הסימפטומים האלה צריך לפנות לרופא על מנת לאבחן ולטפל בכל בעיה מוקדם ככל האפשר. לרוב, סימפטומים אלה אין משמעותם סרטן. מחלה זיהומית או בעיה אחרת יכולה לגרום לאותם הסימפטומים.
 

אבחנה

אם יש לך סימפטומים אשר יכולים לרמז על סרטן פה, הרופא המטפל או רופא השיניים בודקים את הפה ואת הגרון שלך, ומחפשים כתמים לבנים או אדומים, גושים, נפיחות או בעיות אחרות. בדיקה זו כוללת הסתכלות קפדנית על גג הפה, הקיר האחורי של הגרון ובחלק הפנימי של הלחיים והשפתיים. הרופא גם מושך בעדינות את לשונך כדי שיוכל לבדוק אותה בצדדים ובחלקה התחתון. רצפת הפה וקשריות לימפה צוואריות נבדקות גם הן.
אם הבדיקה מראה אזור שאינו תקין, ניתן להוציא דגימה קטנה מהרקמה. הסרת רקמה על מנת לחפש תאי סרטן נקראת ביופסיה. בדרך כלל, ביופסיה נעשית תחת הרדמה מקומית. לפעמים היא נעשית תחת הרדמה כללית. פתולוג מסתכל לאחר מכן על הרקמה תחת מיקרוסקופ, בחיפוש אחר תאי סרטן. ביופסיה הינה הדרך הבטוחה היחידה לדעת אם האזור הלא תקין הינו סרטני.
 

דירוג שלב המחלה (staging)

אם על-פי הביופסיה מדובר בסרטן, על הרופא שלך לדעת את שלב (היקף) המחלה, על מנת לתכנן את הטיפול הטוב ביותר. קביעת שלב המחלה מבוססת על מימדי הגידול, האם הסרטן התפשט, ואם כן, לאילו חלקים בגוף.
דירוג שלב המחלה עשוי להצריך בדיקות מעבדה. בנוסף, ייתכן צורך באנדוסקופיה. הרופא משתמש בסיב אופטי צר עם מקור אור (אנדוסקופ) על מנת לבדוק את גרונך, קנה הנשימה והריאות. הרופא מכניס את האנדוסקופ דרך האף או הפה שלך. נעשה שימוש בחומר הרדמה מקומית כדי להקל על אי-הנוחות וכדי למנוע את רפלקס ההקאה. לחלק מהאנשים ניתן לתת גם חומר הרגעה. לעיתים הרופא משתמש בהרדמה כללית. הבדיקה הזו יכולה להיעשות במרפאה בקהילה או בבית החולים.
הרופא עשוי להזמין בדיקות הדמייה על מנת לגלות האם הסרטן התפשט:
  • צילום רנטגן דנטלי: צילום רנטגן של הפה כולו יכול להראות האם הסרטן התפשט ללסת.
  • צילום חזה: צילום של בית החזה והריאות יכול להראות האם  הסרטן התפשט לאזורים אלה.
  • CT: מכונת רנטגן המחוברת למחשב לוקחת סדרה של תמונות מפורטות של הגוף. אתה עשוי לקבל הזרקה של חומר ניגוד. גידולים בפה, בגרון, בצוואר, או במקום אחר בגוף מופיעים בתמונת ה-CT.
  • MRI: מגנט בעל עוצמה רבה המחובר למחשב משמש ליצור תמונות מפורטות של גופך. הרופא יכול לצפות בתמונות אלה על מסך. MRI יכול להראות האם סרטן הפה התפשט.


טיפול

אנשים עם סרטן הפה רוצים פעמים רבות ליטול חלק פעיל בקבלת ההחלטות בנוגע לטיפול הרפואי. זה אך טבעי לרצות ללמוד ככל הניתן אודות המחלה שלך ואודות הבחירות הטיפוליות. עם זאת, הלם ומצב דחק לאחר האבחנה עלולים לגרום לכך שיהיה לך קשה לחשוב על כל מה שאתה רוצה לשאול את הרופא. לעיתים עוזר להכין רשימה של שאלות לפני הפגישה עם הרופא. כדי לעזור לזכור את דברי הרופא, אתה יכול לרשום לעצמך הערות או לשאול האם אתה יכול להשתמש ברשמקול. ייתכן שתרצה גם שבן משפחה או חבר יהיו איתך בזמן השיחה עם הרופא - לקחת חלק בדיון, לרשום הערות, או רק להקשיב.


ההכנות לטיפול

הבחירה של הטיפול תלויה בעיקר במצבך הרפואי הכללי, המיקום בפה או באורופארינקס בו החל הסרטן, מימדי הגידול, והאם הסרטן התפשט. הרופא שלך יכול לתאר את אפשרויות הטיפול ואת התוצאות הצפויות. ייתכן שתרצה לשקול כיצד הטיפול ישפיע על פעילויות רגילות כגון בליעה או דיבור, או האם הוא ישנה את מראך. אתה יכול לעבוד יחד עם הרופא בפיתוח תכנית טיפולית המתאימה לצרכיך.
אין הכרח בכך שתשאל את כל שאלותיך או שתבין את כל התשובות בבת אחת. תהיינה לך הזדמנויות נוספות לבקש מהרופא להסביר לך דברים שאינם ברורים ולבקש מידע נוסף.

שיטות טיפול

טיפול בסרטן הפה הוא לרוב ניתוחי. חלק מהחולים מקבלים טיפול משולב עם קרינה וכמוטרפיה. בכל שלב של המחלה, אנשים עם סרטן הפה יכולים לקבל טיפול להקלה על הכאב ועל סימפטומים אחרים, להקל על תופעות לוואי כתוצאה מהטיפול, ולהקל על בעיות רגשיות ופרקטיות. טיפול מסוג זה נקרא טיפול תומך, טיפול סימפטומטי, או טיפול פליאטיבי.

טיפול ניתוחי

ניתוח להסרת הגידול בפה או בגרון הינו טיפול נפוץ בסרטן הפה. לעיתים המנתח מסיר גם קשריות לימפה צוואריות. רקמות אחרות בפה ובצוואר עשויות להיות מוסרות גם כן. חולים יכולים לעבור ניתוח בלבד או בשילוב עם טיפול קרינתי.
 

טיפול קרינתי

טיפול קרינתי (רדיותראפיה) הינו סוג של טיפול מקומי. הוא משפיע על תאים רק באזור המטופל. נעשה שימוש בטיפול קרינתי בלבד, עבור גידולים קטנים, או עבור חולים שאינם יכולים לעבור ניתוח. ניתן להשתמש בטיפול זה לפני ניתוח על מנת להשמיד תאי סרטן ולכווץ את הגידול. ניתן להשתמש בו גם לאחר הניתוח כדי להרוס תאי סרטן אשר עשויים להישאר באזור.
טיפול קרינתי עושה שימוש בקרניים בעלות אנרגיה גבוהה כדי להשמיד תאי סרטן. רופאים משתמשים בשני סוגים של טיפול קרינתי כדי לטפל בסרטן הפה:
  • קרינה חיצונית: הקרינה מגיעה ממכונה. החולים מגיעים לטיפול פעם או פעמיים ביום, בדרך כלל 5 ימים בשבוע למשך מספר שבועות.
  • קרינה פנימית: הקרינה מגיעה מחומר רדיואקטיבי הממוקם במחטים, בגרגרים או בצינורות פלסטיק דקים המונחים באופן ישיר ברקמה. החולה נשאר בבית החולים. השתלים נותרים במקומם למשך מספר ימים. בדרך כלל הם מוסרים לפני שהחולה משתחרר לביתו. חלק מהחולים עם סרטן הפה מקבלים את שני סוגי הטיפול הקרינתי.


כימותרפיה

כימותרפיה עושה שימוש בתרופות נגד סרטן כדי להשמיד תאי סרטן. הטיפול נקרא טיפול סיסטמי מכיוון שהוא נכנס לזרם הדם ויכול להשפיע על תאי סרטן בגוף כולו.
כימותרפיה ניתנת בדרך כלל בהזרקה. לעיתים נדירות יש צורך באשפוז.


תופעות לוואי כתוצאה מטיפול בסרטן

מכיוון שהטיפול פוגע לעיתים קרובות בתאים בריאים וברקמות בריאות, תופעות לוואי בלתי רצויות הינן שכיחות. תופעות לוואי אלה תלויות בעיקר במיקום של הגידול ובסוג ובהיקף הטיפול. תופעות לוואי עשויות להשתנות בין אדם לאדם והן עשויות אף להשתנות מטיפול אחד לבא אחריו.
 

ניתוח

הניתוח לוקח מספר שעות. ברוב הניתוחים מתבצעת גם דיסקציה צווארית להוצאת בלוטות לימפה אשר יכולות להיות נגועות. אתה עשוי לחוש אי-נוחות בימים הראשונים שלאחר הניתוח. עם זאת, תרופות מצליחות להשיג שליטה בכאב. לפני הניתוח, עליך לדון בתכנית להקלה על הכאבים עם הרופא. לאחר הניתוח הרופא יכול להתאים את התכנית מחדש, אם תזדקק להקלה נוספת על הכאבים. שכיח לחוש תשישות או חולשה למשך תקופה. בנוסף, ניתוח עלול לגרום לנפיחות ברקמות בפניך. נפיחות זו בדרך כלל חולפת תוך מספר שבועות. עם זאת, הסרת קשריות לימפה יכולה לגרום לכך שהנפיחות תיוותר זמן רב.
ניתוח להסרת גידול קטן בפה עשוי לא לגרום לבעיות ממושכות. עבור גידול גדול יותר עם זאת, המנתח עשוי להסיר חלק מהחך, מהלשון או מהלסת. ניתוח כזה עשוי לשנות את יכולתך ללעוס, לבלוע או לדבר.

טיפול קרינתי

כמעט כל החולים שעוברים טיפול קרינתי לאזור הראש והצוואר מפתחים תופעות לוואי הקשורות לפה. לכן חשוב שהפה יהיה במצב טוב לפני התחלת הטיפול. טיפול אצל רופא שיניים שבועיים לפני התחלת הטיפול בסרטן מקנה לפה זמן להחלים לאחר טיפול השיניים.
תופעות לוואי של הטיפול הקרינתי תלויות בעיקר בכמות הקרינה הניתנת. חלק מתופעות הלוואי בפה חולפות לאחר שהטיפול הקרינתי מסתיים, בעוד שאחרות נמשכות זמן רב. מספר תופעות לוואי (כגון תחושת יובש בפה) עשויות להישאר לתמיד.
טיפול קרינתי עלול לגרום לחלק או לכל תופעות הלוואי הבאות:
  • יובש בפה: יובש בפה יכול לגורם לקושי באכילה, בדיבור ובבליעה. הוא יכול גם לגרום לריקבון שיניים. שתייה מרובה של מים, מציצת שבבי קרח או סוכריות קשות ללא סוכר והשימוש בתחליפי רוק ללחלוח הפה, עשויים לעזור.
  • ריקבון שיניים: קרינה עלולה לגרום לבעיות ריקבון שיניים קשות. טיפול טוב בפה יכול לעזור לשמור על שיניים בריאות ועל חניכיים בריאים ועשוי לעזור לך להרגיש טוב יותר.
  • רופאים ממליצים בדרך כלל על צחצוח עדין של חניכיים, שיניים ולשון בעזרת מברשת שיניים רכה במיוחד ומשחת שיניים עשירה בפלואוריד לאחר כל ארוחה ולפני השינה. אם הצחצוח מכאיב, ניתן לרכך את המברשת במים חמים.
  • רופא השיניים עשוי להציע שתשתמש בג'ל פלואוריד לפני, במהלך ולאחר הטיפול בקרינה.
  • שטיפת הפה מספר פעמים ביום עם תמיסה שמורכבת מרבע כפית סודה לשתייה ושמינית כפית מלח בתוך כוס מים חמים, עשויה לעזור. לאחר השטיפה עם התמיסה, שטוף את הפה במים.
  • כאב גרון או פה: טיפול קרינתי יכול לגרום לכיבים כואבים ולדלקת. הרופא שלך יכול להציע תרופות לסייע בשליטה על הכאב. הרופא שלך יכול גם להציע נוזלי שטיפה מיוחדים אשר מאלחשים את הגרון ואת הפה על מנת לעזור להקל על הכאב. אם הכאב ממשיך, אתה יכול לשאול את הרופא בנוגע לתרופות חזקות יותר.
  • חניכיים כואבים או מדממים: חשוב לצחצח את השיניים בעדינות. ייתכן שתרצה להימנע מאזורים שכואבים או מדממים. כדי להגן על החניכיים שלך מפני נזק, רצוי להימנע משימוש בקסמי שיניים.
  • זיהום: פה יבש ונזק לגבול הפה כתוצאה מטיפול קרינתי עלול לגרום להתפתחות של זיהום. יש לבדוק את הפה מידי יום ולחפש פצעים או שינויים אחרים, ולדווח לרופא על כל בעיה בפה.
  • ריפוי מאוחר לאחר טיפול שיניים: טיפול קרינתי עלול לגרום לקושי בריפוי רקמות בפה. יש לערוך בדיקת שיניים מקיפה ולהשלים את כל הטיפולים הדנטליים הדרושים לפני התחלת הטיפול הקרינתי.
  • נוקשות לסת: קרינה יכולה להשפיע על שרירי הלעיסה ויכולה להקשות בפתיחת הפה. ניתן למנוע או להפחית נוקשות לסת ע"י אימון שרירי הלסת. פעמים רבות מומלץ לפתוח ולסגור את הפה ככל שניתן (מבלי לגרום לכאב) 20 פעמים ברצף, 3 פעמים ביום. 
  • בעיות בשיניים תותבות: טיפול קרינתי יכול לשנות את הרקמות בפיך כך ששיניים תותבות לא תתאמנה יותר. בשל כאבים ופה יבש חלק מהאנשים לא יוכלו להשתמש בשיניים תותבות במשך כשנה לאחר הטיפול הקרינתי. לאחר שהרקמות מחלימות לחלוטין והפה לא כואב עוד, ייתכן צורך בהתאמה מחדש או בהחלפת התותבות.
  • שינויים בחוש הטעם והריח: במהלך הטיפול הקרינתי, אוכל יכול להיות בעל ריח  או טעם שונים.
  • שינויים באיכות הקול: קולך עשוי להיות חלש בסוף היום. הוא יכול להיות מושפע גם משינויים במזג האוויר. קרינה המכוונת לצוואר עשויה לגרום ללוע שלך להתנפח, ובכך לגרום לשינויים בקול ולתחושת גוש בגרון. הרופא עשוי להציע תרופות להפחתת נפיחות זו.
  • שינויים בבלוטת התריס: טיפול קרינתי יכול להשפיע על בלוטת התריס (איבר בצוואר מתחת לתיבת הקול). אם בלוטת התריס שלך אינה מייצרת מספיק הורמוני תריס, אתה עשוי להרגיש עייף, לעלות במשקל, להרגיש קור, ויובש בעור ובשיער. ניתן לבדוק את רמת הורמוני התריס בבדיקת דם. אם הרמה נמוכה, ייתכן שיהיה צורך בנטילת כדורי הורמוני תריס.
  • שינויים עוריים באזור המטופל: העור באזור המטופל יכול לההיפך לאדום או יבש. חשוב לשמור על טיפול העור בזמן זה. עוזר לחשוף איזור זה לאוויר, תוך כדי הגנה עליו מפני השמש. בנוסף, יש להימנע מלבישת בגדים שיוצרים חיכוך עם האזור המטופל, ואין לגלח את האזור המטופל. אין להשתמש בתחליבים ובקרמים באזור המטופל מבלי להיוועץ ברופא המטפל.
  • עייפות: אתה עשוי להיעשות מאוד עייף, בעיקר בשבועות המאוחרים יותר של הטיפול הקרינתי. מנוחה הינה חשובה, אולם רופאים בדרך כלל מייעצים לחולים להישאר פעילים ככל הניתן.

    אף על פי שתופעות לוואי של טיפול קרינתי עלולות להיות מטרידות, הרופא שלך יכול בדרך כלל לטפל  או לשלוט בהן. עוזר לדווח על בעיות שמופיעות אצלך על מנת שהרופא שלך יוכל לעבוד עמך כדי להקל עליהן.


תזונה

אכילה מספקת במהלך טיפול בסרטן משמעה צריכת מספיק קלוריות וחלבון למניעת איבוד משקל, להתחזק ולבנות מחדש רקמות בריאות. אולם אכילה מספקת עשויה להיות קשה לאחר טיפול בסרטן הפה. אנשים מסוימים עם סרטן מתקשים לאכול מכיוון שהם מאבדים את התיאבון. הם עשויים להיות ללא חשק לאכול בשל תחושות של אי-נוחות או עייפות. פה יבש או כואב או שינויים בחוש הריח או הטעם גם כן עשויים לגרום לכך שהאכילה תהיה קשה.
אם הפה שלך יבש, ייתכן שמאכלים רכים עם תוספת רטבים שמוסיפים לחות למזון, יהיו קלים יותר לאכילה עבורך. מרקים סמיכים, פודינג ומילקשייק לעיתים קלים יותר לבליעה. אחיות ודיאטניות יכולות לסייע לך לבחור את המזונות הנכונים עבורך. לאחר ניתוח או טיפול קרינתי בסרטן הפה, יש אנשים הזקוקים לצינור האכלה. צינור האכלה הינו צינור פלסטיק גמיש המועבר לתוך הקיבה דרך חתך בדופן הבטן. כמעט בכל המקרים, הצינור הינו זמני.מרבית האנשים חוזרים באופן הדרגתי לדיאטה רגילה.
על מנת להגן על הפה שלך במהלך טיפול בסרטן, עוזר להימנע מ:
  • מזון חד או פריך כגון טוגנים.
  • מזון חם, חריף או חומצי כגון פירות חמוצים או מיצים חמוצים.
  • מזון מסוכר שעלול לגרום לעששת.
  • משקאות אלכוהוליים.

שחזור ובנייה מחדש (reconstruction)

חלק מהאנשים עם סרטן הפה עשויים להזדקק לניתוח פלסטי או לניתוח בנייה מחדש על מנת לבנות מחדש את העצמות או את הרקמות של הפה. מחקר הביא להתקדמות רבה בדרך בה עצמות ורקמות יכולות להיות מוחלפות.
חלק מהאנשים עשויים להזדקק לשתלי שיניים. או שעשויים להזדקק למתלים (רקמות שמועברות מחלק אחר בגוף). עור, שרירים ועצמות יכולים להיות מועברים לחלל הפה מהחזה, זרוע, או רגל. המנתח הפלסטי משתמש ברקמות אלה לצורך תיקון.
אם אתה חושב על שחזור, כדאי להתייעץ עם כירורג פלסטי לפני התחלת הטיפול. אתה יכול לעבור ניתוח שחזור באותו הזמן בו מתבצע הניתוח להסרת הסרטן, או שאתה יכול לעבור אותו בשלב מאוחר יותר. דון עם הרופא המטפל בנוגע לגישה המתאימה לך ביותר.

שיקום

הצוות המטפל יסייע לך לחזור לפעילות תקינה מוקדם ככל האפשר. מטרות השיקום תלויות בהיקף המחלה ובסוג הטיפול. שיקום יכול לכלול התאמת שיניים תותבות והשתלת שיניים. הוא יכול לכלול גם טיפול בדיבור, ייעוץ דיאטנית או שירותים נוספים.
לעיתים ניתוח לבנייה מחדש של עצמות או רקמות של הפה אינו אפשרי. רופא שיניים עם הכשרה מיוחדת (prosthodontist) יכול לנסות להכין עבורך פרוטזה שתסייע לך לאכול ולדבר באופן נורמלי. אתה עשוי להזדקק להכשרה מיוחדת על מנת ללמוד להשתמש בפרוטזה זו.
אם סרטן הפה או הטיפול בו מוביל לבעיות בדיבור, יש להתחיל מוקדם ככל האפשר טיפול בדיבור. מטפל בדיבור יכול לתכנן עבורך טיפול וללמד אותך תרגילי דיבור. פעמים רבות הטיפול בדיבור ממשיך לאחר שובך לביתך.

מעקב

מעקב אחר טיפול בסרטן הפה הינו בעל חשיבות עליונה. אפילו במקרים בהם נראה שהסרטן הוסר במלואו או הושמד לחלוטין, המחלה לפעמים חוזרת מכיוון שתאי סרטן שלא ניתן לאתר נותרים בגוף לאחר הטיפול. הרופא עוקב אחר ההחלמה שלך ובודק האם ישנה הישנות של הסרטן. בדיקות שגרתיות עוזרות להבטיח שכל שינוי בבריאותך יקבל התייחסות. הרופא קרוב לוודאי יעודד אותך לבדוק את פיך באופן סדיר ולהמשיך לבקר אצל רופא השיניים. חשוב לדווח על שינויים בפיך מיד.
בדיקות שגרתיות נעשות על ידי צוות הכולל מנתחים ואונקולוגים וכוללות בדיקות של הפה, הגרון והצוואר. מעת לעת, הרופא שלך יערוך בדיקה גופנית מלאה, יזמין בדיקות דם וצילומי רנטגן.
לאנשים שחלו בסרטן הפה יש סיכוי לפתח סרטן נוסף בפה, בגרון או באזורים אחרים של הראש והצוואר. הדבר נכון במיוחד באנשים שמעשנים או ששותים אלכוהול באופן מופרז. רופאים מציעים לחולים באופן מובהק להפסיק לעשן ולצרוך אלכוהול על מנת להפחית את הסיכון לפתח סרטן חדש או בעיות בריאות אחרות.


תמיכה עבור אנשים עם סרטן הפה

החיים עם מחלה חמורה כגון סרטן הפה אינם פשוטים. עולות בעיות שונות כגון דאגה למשפחה, שמירה על מקום העבודה ושאלות לגבי המשך פעילויות היום-יום. ייתכנו חששות בנוגע לטיפולים ולהתמודדות עם תופעות הלוואי, ואשפוזים בבית חולים. רופאים, אחיות וחברי צוות רפואי נוספים יכולים לענות על שאלותיך בנוגע לטיפול, לעבודה או לפעילויות אחרות. ניתן להתייעץ עם עובד סוציאלי במידת הצורך. פעמים רבות עובד סוציאלי יכול להציע מקורות לסיוע כלכלי, עזרה בבית ותמיכה רגשית.
קבוצות תמיכה גם כן יכולות לעזור. בקבוצות אלה, חולים או בני משפחתם נפגשים עם חולים אחרים או בני משפחתם כדי לשתף בכלים שרכשו על מנת להתמודד עם המחלה ועם השפעות הטיפול. קבוצות יכולות להציע תמיכה באופן אישי, בטלפון או באינטרנט.

חקר הסרטן

קיימים מחקרים קליניים רבים העוסקים בטיפול בסרטן. במחקרים אלה אנשים מתנדבים כדי להשתתף. במחקרים קליניים רופאים בוחנים דרכים חדשות לטפל בסרטן הפה. המחקר כבר הוביל להתקדמות וחוקרים ממשיכים לחפש אחר גישות יעילות יותר.
אנשים המצטרפים למחקרים קליניים יכולים להיות בין הראשונים להפיק תועלת אם הגישה החדשה מוכחת כיעילה. אם המשתתפים אינם מפיקים תועלת באופן ישיר, הם עדיין תורמים תרומה חשובה למדע הרפואי ע"י כך שעוזרים לרופאים ללמוד יותר בנוגע למחלה וכיצד לשלוט בה. למרות שמחקרים קליניים יכולים לשאת בחובם סיכונים, החוקרים עושים כל שביכולתם על מנת להגן על המטופלים.
חוקרים בוחנים תרופות אנטי-סרטניות ושילובים של תרופות. הם בוחנים טיפול קרינתי בשילוב עם תרופות וטיפולים אחרים. הם בודקים גם תרופות אשר מונעות או מפחיתות את תופעות הלוואי של הטיפול הקרינתי.
למידע נוסף על סרטן חלל הפה
מידע זה נועד לסייע לך להבין את האבחנה ואת הטיפול בסרטן חלל האף וגידול בסינוסים הפארה-נזאליים. הרופא המטפל יעבור עימך על אינפורמציה זו בפירוט בהקשר של האבחנה שלך והטיפול המתאים עבורך.
 

חלל האף, הסינוסים הפארה-נזאליים ובסיס הגלגלת הקדמי

חלל האף הינו חלל ריק מאחורי האף. הסינוסים הפארה-נזאליים הינם חללים חלולים המכילים אוויר בעצמות סביב חלל האף (החלל הנזאלי). האף והסינוסים מכוסים בשכבה של תאי רירית (מוקוזה) אשר מלחלחים ומחממים את האוויר שאנו שואפים.
ישנם ארבעה סינוסים עיקריים (ראה איור):
  1. הסינוסים הפרונטאליים, ממוקמים מעל הגבות, ליד מרכז המצח.
  2. הסינוסים האתמואידאליים, משני צידי גשר האף.
  3. הסינוס הספנואידאלי, עמוק בחלל האף, מאחורי הסינוסים האתמואידאליים.
  4. הסינוסים המקסילריים, מתחת לעיניים וליד עצמות הלחיים.
    בסיס הגלגלת הקדמי נמצא אחורית לסינוס הפרונטלי ומעל לסינוסים האתמואידלים והספנואידלים.

גידולים ממאירים של חלל האף והסינוסים הפארה-נזאליים אינם שכיחים. מביניהם, הגידולים הנפוצים באזור יכולים להיות שפירים (אדנומה, פפילומה, מנינגיומה, קריניופרינגיומה ואוסטאומה) או ממאירים (קרצינומה, סרקומה, נוירובלסטומה וכורדומה). הסרטן הפארה-נזאלי השכיח ביותר הוא סרטן של של הסינוס המקסילרי. סרטן של חלל האף וסרטן של הסינוס האתמואידאלי הינם שכיחים פחות, וסרטן של הסינוסים הפרונטלי והספנואידלי הינו נדיר. סרטן של סינוס פארה-נזאלי באשר הוא יכול להיות מוגבל לסינוס בו החל או שיכול לגדול ולערב סינוסים אחרים או אף להרוס את המבנים הגרמיים של הפנים, ארובת העין או הלחי. הוא יכול גם להתפשט לקשריות הלימפה (גופיפים קטנים אובאליים אשר מקיפים תאים של מערכת החיסון) באזור הראש והצוואר.
 

סימפטומים

יכולים להופיע אחד או יותר מהסימפטומים הבאים:
  • סינוסים חסומים אשר אינם נפתחים, 
  • סינוסיטיס (זיהום של חלל הסינוס), 
  • דימומים מהאף, 
  • גוש או פצע שאינו נרפא, כאבי ראש תכופים, 
  • כאב באזור הסינוס או השיניים העליונות, 
  • בלט עין או בעיות אחרות בעין

סרטן של הסינוסים אינו מאובחן בהכרח עם הימצאות סימפטומים אלה בלבד. התהליך הדרוש לאבחנה מתואר בפסקה הבאה.
 

אבחנה

הרופא שלך ישלים את העבר הרפואי שלך ויבקש ממך לתאר את הסימפטומים שלך. הרופא יבדוק את הראש ואת הצוואר שלך, ויבדוק את האף ואת לוע האף באמצעות אנדוסקופ. האנדוסקופ הוא צינור דק וגמיש שעוברים בו סיבים אופטיים (לכן הוא גם מכונה סיב אופטי) והוא מחובר למקור אור. באמצעות האנדוסקופ הרופא רואה את האיברים שבקצה הצינורית. לשם האבחנה ייתכן ויידרשו גם בדיקות הדמיה כגון CT, MRI ו-PET-CT.
אם בדיקת הרופא ובדיקות ההדמיה מעלות חשד לסרטן, יש צורך לקחת ביופסיה לשם האבחנה. הביופסיה הינה פיסת קרמה מהגידול אשר שולחים לפתולוג על מנת לבחון אותה תחת מיקרוסקופ. הפתולוג יבדוק האם יש תאים ממאירים ברקמה שנדגמה. המנתח ישתמש בתוצאות בדיקתך הגופנית, בדיקות ההדמיה והביופסיה על מנת לקבוע את שלב המחלה (Stage).
 

דירוג שלב המחלה (staging)

דירוג שלב המחלה מתאר את מידת התפשטות הסרטן והאם הוא מערב מבנים אחרים בגוף. השלב גם נותן אינדיקציה לגבי כיצד המחלה עתידה להתקדם. לא קיימת מערכת דירוג שלב המחלה עבור הסרטנים הנדירים של הסינוסים הפרונטלי והספנואידאלי. סרטנים של הסינוסים המקסילרי והאתמואידאלי מדורגים תוך שימוש במערכת ה-TNM. T מתאר את גודל הגידול ואת היחס שלו למבנים אחרים ולעצמות בחלל האף. N מתאר מעורבות קשריות לימפה.  M מתאר פיזור גרורתי לאיברים מרוחקים.

טיפול

הרופא שלך יקבע את הטיפול המתאים ביותר עבורך בהתחשב בשלב הסרטן, מיקומו המדויק, ומצבך הבריאותי הכללי. אם הגידול הינו נתיח, הטיפול הוא בדרך כלל ניתוחי או שילוב של ניתוח וטיפול קרינתי. אפילו לאחר השלמת התהליך האבחנתי, ההיקף המלא של המחלה עשוי להיות בלתי ברור לחלוטין עד אשר הגידול נחשף במהלך הניתוח.
אם ניתוח אינו אפשרי, ניתן להשתמש בכימותרפיה, בטיפול קרינתי או בשניהם. צוות המומחים שמעורבים בטיפולך עשוי לכלול כירורגים, אונקולוגים, אונקולוגים מומחי טיפול קרינתי, רופאי שיניים שמתמחים באברים מלאכותיים בפה, אחיות, מרפאים בדיבור, תזונאים, ועובדים סוציאליים.
 

ניתוח

מטרת הניתוח הינה להסיר את הגידול לחלוטין עם שוליים של רקמה בריאה. כריתת השוליים מעלה את הסבירות לכך שכל הסרטן הוצא. לגידול שהגישה אליו קשה או שהוא גדול וסביבו ישנם מבנים הנגועים במחלה יידרש ניתוח נרחב. בגלל מיקום הסינוסים, תפקודם והיחס שלהם למבנים אחרים בפנים, הטיפול עשוי לשנות את המראה החיצוני, את היכולת ללעוס ולבלוע, וכן את הדיבור. ייעשה כל מאמץ להסיר את הסרטן כולו, במידת האפשר, תוך שמירה על מראה הפנים ועל תפקודם.
היקף הניתוח תלוי במימדי הגידול ובמיקומו. הניתוח יכול לארוך 3-10 שעות. אם המנתח חושד שהסרטן התפשט או שהוא בעל פוטנציאל להתפשט לקשריות הלימפה בצוואר, תבוצע בתירה צווארית (כריתת בלוטות לימפה צוואריות ורקמות צוואריות אחרות – בהתאם לסוג, גודל והתפשטות הגידול).
המנתח יספק לך אינפורמציה מפורטת בנוגע לניתוח שלך והאחות תיתן לך את ההנחיות לקראת ההכנה לניתוח.

כריתת גידולים דרך נחיר האף

גידולים שמקורם בבסיס הגולגולת הקדמי, חלל האף ומערות הפנים מהווים אתגר אבחנתי וטיפולי. חשד לגידול באזור זה מתעורר כאשר מופיעה חסימה אפית, דמם אפי, פזילה, דמעת יתר, הרחבת גשר האף, הפרשות או בלט עין. בבדיקה הפיזיקלית ובסיוע סיב אופטי ניתן לעיתים להבחין בתהליך תופס מקום בחלל האף.
הטיפול בגידולים אלו הוא בעיקרו ניתוחי. בגישה השמרנית ("הפתוחה") כריתת הגידול הצריכה ביצוע חתכים במרכז הפנים וניסור הגולגולת. שיטה זו הוכחה כטובה ויעילה לטיפול בגידולים מעין אלה, אולם קיימות בה מספר נקודות תורפה: (1) היא קשה לחולה ומצריכה ימי אשפוז רבים, (2) אחוז הסיבוכים בה רב יחסית, (3) הגישה מצריכה דחיקה של האונות המצחיות של המוח, תמרון אשר גורם באחוז ניכר מהחולים לבצקת המוח, ולתסמינים נוירולוגים, ולבסוף, הגישה כרוכה בפגיעה קוסמטית עקב החתכים העוריים וניסור הגולגולת. חולים המנותחים בשיטה זו נזקקים לימי אשפוז רבים ולמספר חודשים רב על מנת לחזור לתפקוד מלא ולחיים נורמליים. 
כאלטרנטיבה לגישה הקלאסית, מיושמת בארץ מזה שלוש שנים שיטה חדשנית לכריתה זעיר פולשנית- אנדוסקופית של גידולים בחללי הסינוסים ובסיס הגולגולת. גישה זו שימשה לראשונה כטיפול במחלות זיהומיות וסינוסיטיס, ופותחה בשנים האחרונות על מנת לאפשר כריתת גידולים באזור אנטומי זה. בשיטה האנדוסקופית מוחדרים דרך נחירי האף מצלמה זעירה ומכשירים מיקרוסקופיים המאפשרים ביצוע ניתוחים, תוך ניווט והכוונה מונחי CT בזמן אמת. שיטה חדשה שפותחה ע"י חברת ויז'נסנס הישראלית מאפשרת גם הדמיה תלת ממדית של שדה הניתוח, דבר המשפר עוד יותר את יכולת המנתחים להתמצא במרחב האנטומי המורכב שבבסיס הגולגולת, הכולל- עצבים וכלי דם עדינים המזינים את המוח.  היתרון המרכזי של השיטה הוא גישה קלה לבסיס הגולגולת ולמוח, לאזור ארובות העניים, לסינוסים ולאזור הקליבוס. הגישה מאפשרת גם כריתה של גידולים בעמוד השדרה הצווארי וכל זאת דרך הנחיר. שיטה זו יצרה מהפיכה בתחום הכירורגיה של בסיס הגולגולת.
ישום השיטה האנדוסקופית מאפשר להימנע מחתכים בפנים ובגולגולת, דבר המפחית בצורה משמעותית את התחלואה ואת זמן האשפוז בבית החולים. מחקרים מראים שיפור ניכר באיכות החיים של החולים לאחר ניתוחים אנדוסקופים וזאת בהשוואה לניתוחים הסטנדרטיים. בנוסף שיעור הסיבוכים וימי האשפוז היו נמוכים בהשוואה לשיטה הקונבנציונאלית.
בניתוחים המצריכים כריתה של גידולים מוחיים יש צורך בשחזור של בסיס הגולגולת וזאת על מנת לבנות מחדש את החייץ הקיים בין המוח לבין חללי האף. השכבה הראשונה המשחזרת את קרומי המוח נלקחת ממעטפת שריר הירך או משומן בטני. השכבה השנייה מורכבת מרירית מחיצת האף המושתלת בבסיס הגולגולת בגישה אנדוסקופית, תוך שימור אספקת הדם שלה. שכבה זו משמשת ליצירה של חיץ אטום בין המוח לבין חללי האף ולמניעה של דלף נוזל המוח ושל זיהום קרומי המוח.
למרות יתרונותיה של הגישה האנדוסקופית, קיימים עדיין מצבים בהם עדיפה הגישה הקלאסית לכריתת גידולי בסיס הגולגולת. מצבים אלה כוללים גידולים המערבים את העין, עור הפנים והלסת העליונה. כמו כן, קיימים מקרים בהם יש צורך לשנות את גישת הניתוח בזמן אמת,  מאנדוסקופית לפתוחה. במצבים אלה לא ניתן לכרות את כל הגידול בגישה האנדוסקופית או שנוצר מצב חרום רפואי המצריך מעבר לגישה פתוחה. לפיכך, ניתוחים אנדוסקופיים אונקולוגיים צריכים להתבצע על ידי צוות של מנתחי ראש צוואר ונוירוכירורגים המיומנים בשתי הגישות- הפתוחה והאנדוסקופית. מצב בו מתבצעת כריתה חלקית של הגידול כיוון שהמנתח אינו מיומן בשיטה הפתוחה, או חוסר יכולת של הצוות המיומן בשיטה אחת בלבד להתגבר על בעיות בזמן הניתוח יכולים לסכן את החולה או להצריך ניתוחים נוספים מיותרים, אשר היו נמנעים במידה ונעשו על ידי צוות המיומן בשתי השיטות.
עלינו לזכור שהניתוח מהווה שלב אחד מתוך סך השלבים של הטיפול בחולה. קביעת האינדיקציה לטיפול, בחירת הניתוח הנכון, כמו הצורך בטיפול משלים ע"י קרינה לאחר הניתוח נקבעים על ידי צוות רב תחומי הכולל כירורגים הבקיאים בטיפול בחולה האונקולוגי, רופאים אונקולוגים, פתולוגים, רדיולוגים ופלסטיקאים. בחירת הטיפול, הניתוח והמעקב אינם יכולים להתבצע באותה איכות כאשר הם מתבצעים על ידי רופא יחיד. הטיפול משלב גם מומחים מהמקצועות הפרא רפואיים כגון קלינאיות תקשורת, פסיכולוגים, רופאי פה ולסת, אחיות אשר התמקצעו בתחום ופזיוטרפיסטים. צוות זה מלווה את החולה ומשפחתו לאורך הדרך הארוכה שבין הפגישה הראשונה במרפאה עד חזרתו של החולה לחיים הרגילים, דרך שלעיתים תארך חודשים רבים. לעיתים קרובות המטופלים שהבריאו ממחלתם צריכים להמשיך במעקב במשך שנים רבות, וזה המתבצע על ידי אותו צוות רב תחומי המטפל בחולה כבר מהשלב הראשון. הסיכוי להצלחה של טיפול אונקולוגי משולב כפי שמבוצע בבתי חולים אוניברסיטאים בארץ ובעולם גבוה באופן משמעותי מהצלחתו של טיפול המבוצע על ידי מנתח יחיד.
 

הערכה דנטלית והכנת איברים מלאכותיים

אם חלק מהחך שלך או מהחניכיים העליונות צריך להיות מוסר, מנתח פה ולסת יבדוק אותך לפני הניתוח כדי לקחת מידות דנטליות ולהכין בהתאם שיניים תותבות או שתלי שיניים. הללו ממוקמים במהלך הניתוח ומותאמים סופית לאחר הניתוח.
 

ניתוח פלסטי, שחזור ובנייה מחדש (Reconstruction)

ניתוח פלסטי ושחזור עשויים להידרש על מנת לשקם את המראה והתפקוד. לאחר שמנתח הראש-צוואר מסיר את הגידול, צוות כירורגים פלסטיים ייקחו עצם, רקמה ועור מאיבר אחר בגופך (הנקרא "איזור תורם") על מנת לשחזר את האזורים אשר שונו בשל הניתוח.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תילקח לחדר התאוששות. ייתכן שתחובר לאחד או יותר מהבאים:
  • PCA - Patient Controlled Analgesia – משאבה אשר תעביר תרופות לתוך הוריד על מנת לשכך כאב.
  • צינור המוכנס לתוך הקנה דרך הפה או האף לתוך החלק בגרונך המוביל לריאות. צינור פלסטיק זה מיועד כדי לסייע לך בנשימה (צינור "טובוס").
  • זונדה תוכנס דרך אפך לתוך הקיבה, על מנת לנקז תוכן קיבתי וכדי לספק מזון באופן זמני במידת הצורך.
  • נקזים שמטרתם לסייע בניקוז נוזלים מהפצע הניתוחי.
  • קטטר (צינור קטן גמיש) שנועד לנקז שתן משלפוחית השתן שלך.
  • מסכה לפנים ומכשיר שמזרים אדים לחים על מנת לשמור על דרכי האוויר לחים.
במהלך שהייתך בחדר ההתאוששות, תתחיל לעשות  תרגילי נשימה ושיעול במסגרת פיזיותרפיה נשימתית, כפי שתונחה, על מנת למנוע דלקת ריאות. אתה עשוי להישאר בחדר התעוררות למשך 6-12 שעות או למשך הלילה. לאחר שחרורך מחדר ההתעוררות, תילקח לחדרך ביחידת האשפוז. אתה תמשיך את הפיזיותרפיה הנשימתית ובנוסף, יעזרו לך לרדת מהמיטה לכיסא ביום הראשון לאחר הניתוח.
סביב היום השני לאחר הניתוח, תועבר ממשאבת PCA לתרופות משככות כאב אשר תיטול דרך הפה או דרך הזונדה. אתה תתחיל להתהלך במחלקה. אם תהיה לך זונדה, היא תוסר במהלך הימים הבאים, ותתחיל לאכול מאכלים רכים. האחות תלמד אותך כיצד לעשות שטיפות פה כדי לשמור על הפה שלך נקי, לח ולשמור על תחושה של נוחות בפה. האחות תראה לך את החתכים הניתוחיים ואתה תלמד כיצד להמשיך לטפל בהם. אם עברת השתלת שתל עור או ניתוח בנייה מחדש, תלמד גם כיצד לטפל באזור התורם.
 

טיפול קרינתי

טיפול קרינתי הינו שימוש בקרני רנטגן (קרני X) באנרגיה גבוהה או בחלקיקים בעלי אנרגיה גבוהה כדי להשמיד תאי סרטן. ייתכן שתעבור טיפול קרינתי 3 עד 4 שבועות לאחר הניתוח, על מנת להשמיד תאי סרטן שייתכן ונותרו. אם הגידול שלך לא יכול להיות מוסר בניתוח, ייתכן שתעבור טיפול קרינתי, עם או בלי כימותרפיה.
לפני הטיפול הקרינתי, תעבור סימולציה, פגישת תכנון לקראת הטיפול שלך. הטיפול הקרינתי ניתן מידי יום, 5 ימים בשבוע, למשך שישה עד שמונה שבועות.

כימותרפיה

כימותרפיה הינה שימוש בתרופות על מנת לטפל בסרטן. שלא בדומה טיפול קרינתי או ניתוח, מדובר בטיפול סיסטמי, כלומר מטפל בגוף כולו. מטרת הכימותרפיה היא לתקוף את מספר תאי הסרטן הגדול ביותר עם כמה שפחות תופעות לוואי לחולה. אם אתה מקבל כימותרפיה, הרופא האונקולוג שלך ידון איתך על הטיפול שלך ביתר פירוט.  
 
טיפול לפי אזור הגידול
סינוס מקסילרי
נגעים קטנים בסינוס המקסילרי מוסרים באופן כירורגי. גידולים נרחבים דורשים ניתוחים מורכבים יותר ופעמים רבות יש צורך בניתוח לבנייה מחדש. לעיתים יש צורך בטיפול קרינתי, בהתבסס על דו"ח הפתולוגיה הסופי של הגידול. גידולים בלתי נתיחים יכולים להיות מטופלים ע"י כימותרפיה, קרינה או שניהם.
חלל האף וסינוס אתמואידלי
המנתח יכול לפעמים להסיר את האתמואידים לבדם או יחד עם המקסילה (הלסת העליונה) ומרכיבים של ארובת העין. גידולים נרחבים יותר אשר מגיעים לבסיס הגולגולת דורשים ניתוח מורכב הנקרא כריתה קרניו-פסיאלית (craniofacialr resection). טיפול קרינתי ניתן בדרך כלל לאחר הניתוח. שילוב של קרינה וכימותרפיה נמצא בשימוש לטיפול בגידולים נרחבים אשר אינם יכולים להיות מוסרים כירורגית.
ספנואיד
מרבית הגידולים בסינוסים הספנואידאלים מטופלים ע"י טיפול קרינתי וכימותרפיה.
פרונטלי
סרטן בסינוס הפרונטלי דורש ניתוח נרחב (craniofacial resection) וכן ניתוח של בנייה מחדש. טיפול קרינתי, כימותרפיה או שניהם יכולים להיות בשימוש אם ניתוח אינו בא בחשבון.

כיוונים חדשים בטיפול

מדענים תמיד חוקרים דרכים חדשות לטיפול בסרטן. גישות טיפוליות חדשות מוערכות ומושוות לטיפול הקיים והמוכר באמצעות מחקרי ניסוי הקרויים מחקרים קליניים. מחקר קליני יכול להיות מתאים לחולים אשר לא צפויים להפיק תועלת מטיפול סטנדרטי מקובל.
שאל את הרופא המטפל האם ניסוי קליני עשוי להיות מתאים עבורך.

שיקום

צוות רופאי השיניים ומנתחי פה ולסת יכינו שיניים תותבות או שתלים, על מנת לסייע להשיב את היכול שלך ללעוס, לבלוע ולדבר. פרוטזה לפנים תוכן עבורך במידת הצורך, על מנת להשיב את המראה החיצוני.
מטפל מצוות מרכז הדיבור, השמיעה והשיקום ידבר יעבוד עמך כדי לטפל באובדן קול, הפרעות בליעה או קשיי שפה לאחר הניתוח. המטפל יעבוד עמך כדי לעזור לך לרכוש מחדש את מרבית הפעולות האפשריות של דיבור ושל בליעה.

שחרור והמשך טיפול עצמי

צוות המומחים המעורב בטיפול שלך יעבוד עמך כדי להכין אותך לשחרור חלק ככל האפשר. הרופא שלך ייתן לך מרשם למשככי כאבים והאחות תלמד אותך את הטיפול העצמי אשר תצטרך להמשיך בביתך. טיפול זה כולל שטיפות פה וכן תרגילים למניעת טריזמוס (חוסר היכולת לפתוח את הלסת) אשר יכול לקרות בשל הצטלקות של רקמה רכה או שינויים בשרירים מסביב ללסת.
התקדם באיטיות מתזונה נוזלית לתזונה רכה או שרוככה באופן מכאני, כפי שתונחה ע"י התזונאית. בהדרגתיות תוכל לחדש את הפעילות הרגילה שלך.

מצבך הרגשי

מרבית האנשים סובלים מדרגה מסוימת של דיכאון במהלך מחלת הסרטן. פחד מפני המחלה, הטיפול בה, וחוסר וודאות לגבי נושאים הנוגעים לטווח הארוך, הינו נפוץ. בנוסף, אשפוז, החלמה מהטיפול, או תשישות יכולים להוות חוויות מתסכלות. תחושותיך ורגשותיך מהווים חלק חשוב ממי שאתה ומהאופן בו אתה מתמודד, ותמיכה נפשית  הינה מרכיב מרכזי בטיפול.
ניתוח באזור הראש-צוואר עלול להיות מלחיץ באופן מיוחד מכיוון שהוא עשוי לשנות את מראה הפנים. שיתוף בהרגשותיך הינו חלק חשוב בהסתגלות לטיפול ובשיפור התחושות. הרופאים, האחיות והעובדים הסוציאלים נמצאים לשירותך כדי לסייע לך. בנוסף, פסיכיאטרים של בית החולים ייעצו לך כיצד להתמודד וימליצו על טיפול תרופתי במידת הצורך.
שאל שאלות
לימוד בנוגע לאבחנה שלך ולגבי התכנית הטיפולית מהווה דרך אחת בה תוכל להפחית את הפחד מהלא נודע. לחיים עם סרטן יכולה להיות השפעה ניכרת עליך מכיוון שדברים מפחידים רבים מתרחשים בו-זמנית. ייתכן שיהיה קשה להתמקד בדברים כה רבים. ע"י הכנת רשימה של שאלותיך ושל דאגותיך, אתה יכול להתמקד בהן ולהבטיח שתדון בהן עם הרופאים והאחיות. הצוותים הדואגים לך מצפים ממך לשאול שאלות והם יענו על שאלותיך ברצון רב כך שתוכל להיות מעורב באופן אקטיבי בטיפול שלך.
שתף בתחושותיך ובמחשבותיך
שיתוף של חבריך ושל בני משפחתך בהרגשותיך ובמחשבותיך מהווה דרך אחת להפחית את הנטל שבנשיאת המועקה בפנים. לפעמים הדבר קשה מכיוון שאתה לא רוצה שבני משפחתך או חבריך ידאגו. עם זאת, לא לדעת כיצד אתה מרגיש או כיצד ניתן לעזור עלול לגרום לאוהביך לדאוג. שיתוף אחרים יכול לאחד אנשים בעיתות מצוקה. שוחח עם האנשים הקרובים אליך ושאל את העובד הסוציאלי לגבי מקורות תמיכה נוספים כגון קבוצות תמיכה. העובד הסוציאלי יכול גם לספק ייעוץ אישי עבורך ועבור משפחתך.
הרגש טוב לגבי עצמך
הטיפול שלך יכול לשנות את המראה החיצוני שלך. ההיקף של שינויים מסוימים והאופן שבו אתה מרגיש לגבי עצמך עשויים להוביל אותך לחשוב שאתה כבר לא אותו אדם. כפי שריפוי פיזי ושיפור אורכים זמן, כך גם הסתגלות לשינויים במראה החיצוני שלך. על אף שאתה עשוי להרגיש שאתה אינך אותו אדם, הקפד לזכור בראשך שמהות מי שאתה לא שונתה. לפעמים עוזר לחלוק או לבטא הרגשות אלה עם משפחה, עם חברים ועם צוות.
שמור על פרספקטיבה
לאחר טיפול אנשים רבים מוצאים עצמם מהרהרים "האם זה היה שווה את זה". הסתגלות לשינויים במראה החיצוני דורשים זמן ותעצומות נפש. ישנם זמנים בהם תעצומות הנפש שלך ייראו בעינך חלשות או תקופות בהן עצב ודאגות ישתלטו ואז ייתכן שתתעוררנה ספקות. הדבר יכול להשפיע עליך באופן ניכר ועלול לגרום לך לאבד פרספקטיבה. לפעמים עוזר לזכור, שלא זו בלבד שהניתוח היה הכרחי על מנת להסיר את הסרטן, אלא גם שאתה הראית אומץ ניכר באמצעות התעמתות עם המחלה והתמדה בטיפול.

מעקב

הרופא ידון עמך לגבי המעקב המומלץ לך לטווח הארוך ולגבי מה צפוי לך מבחינת בדיקות סקירה תקופתיות. אם עברת ניתוח, הביקור הראשון אצל הרופא המנתח יהיה כשבוע לאחר הניתוח שלך.
למידע נוסף על סרטן חלל האף והסינוסים