גידולי בלוטת המגן (בלוטת התריס, בלוטת התירואיד)

מבנה התירואיד ותפקודו

בלוטת המגן ממוקמת בחלק התחתון הקדמי של הצוואר (ראה ציור). הבלוטה מחולקת לשתי אונות וחלק נוסף המחבר ביניהן ומכונה מיצר (איסתמוס).
הבלוטה מפרישה הורמונים, שהחשובים שבהם הם תירוקסין (T4) ותריודוטירונין (T3). הורמונים אלו משפיעים על קצב חילוף החומרים בגוף, על קצב הגדילה ועל התפקוד של מערכות רבות בגוף.
בלוטות יותרת התריס ממוקמות מאחורי בלוטת התריס (בד"כ 4 בלוטות). תפקידן לייצר הורמון שאחראי על וויסות רמת הסידן בגוף.
סמוך לכל אונה של בלוטת המגן עובר עצב שאחראי על תנועות מיתרי הקול (recurrent laryngeal nerve) .
הסימן הראשון לגידול בלוטת המגן ברוב המקרים הוא גוש או קשרית קטנה לא כואבת בבלוטה. יחד עם זאת חשוב להבהיר שקשריות בבלוטת המגן שכיחות מאוד במבוגרים ורובן לא סרטניות, הרופא יאבחן האם מדובר בקשרית שפירה או ממאירה (ראה "אבחון", בהמשך).
גידולי בלוטת המגן יכולים להיות באונה אחת או בשתיהן . ישנם 5 סוגים של גידולים ממאירים . הסוג השכיח ביותר הוא פפילרי PAPILLARY והוא מהווה 75% מכל גידולי בלוטת התריס. בסוג הפפילרי אחוזי הריפוי גבוהים.
הסוגים האחרים הם : follicular, hurthle cell, medullary, anaplastic.

 

אבחנה

אבחנה סופית של הגידול נעשית לאחר לקיחת ביופסיה מהקשרית החשודה. בפעולה הזו מחדירים מחט עדינה דרך העור אל הקשרית החשודה בבלוטת המגן ואוספים תאים ונוזל מהקשרית. לבדיקה זו קוראים דיקור במחט עדינה, Fine Needle Aspiration, FNA. לעיתים נעזרים במכשיר על קול (UltraSound, US) שמכוון אותנו באופן מדויק אל הקשרית. רוב החולים שעברו דיקור של בלוטת התריס במחט עדינה מדווחים שהפעולה אינה כואבת.
החומר שנשאב ב-FNA  נשלח למעבדה הפתולוגית, והרופא הפתולוג בודק את התאים תחת מיקרוסקופ. תשובה סופית מתקבלת כעבור כשבוע ימים. בהתאם לתשובת הביופסיה, יסביר לך הרופא מהן האפשרויות הטיפוליות המתאימות לך. כאשר תשובת הפתולוגיה היא ממאירות או חשד גבוה לממאירות מומלץ ניתוח לכריתת אונה אחת או את כל בלוטת התריס.
בדיקות אחרות שייתכן ותתבקש לעשות הם רמת קלציטונין אשר יכול להיות גבוה בגידול של בלוטת המגן מסוג מדולרי  .medullary  לעיתים רחוקות תידרש לעבור בדיקות אחרות לצורך הערכת  היקף הגידול והאם יש פיזור של הגידול לבלוטות בצוואר או לאיברים מרוחקים, למשל טומוגרפיה ממוחשבת (CT), תהודה מגנטית (MRI) ומיפוי PET

ניתוח כריתה מלאה/ חלקית של בלוטת המגן (THYROIDECTOMY)
ניתוח הינו טיפול הבחירה לגידולי בלוטת המגן. במרכז הרפואי רמב"ם הניתוח נעשה על ידי כירורגים המתמחים בניתוחי  סרטן בלוטת התריס ושמאחוריהם מאות ניתוחים מעין אלו.
הניתוח מבוצע דרך חתך בחלק התחתון הקדמי של הצוואר. בהתאם לגודל הגידול ומידת התפשטותו יתכן והחולה יעבור גם בתירה צווארית (Neck Dissection) על מנת להוציא בלוטות לימפה ורקמת שומן שעלולים להיות נגועים בתאים ממאירים. לפני הניתוח, ולעיתים גם במהלך הניתוח, המנתח יבדוק את בלוטת התריס ויחליט כמה צריך להוציא ממנה. במידה ומוציאים חצי מהבלוטה הניתוח נקרא כריתת תריס חלקית (Hemithyroidectomy). במקרה שכורתים את כל הבלוטה הניתוח נקרא כריתת תריס שלמה (Total thyroidectomy). משך הניתוח כשעתיים, ואם מבוצעת בתירה צווארית בנוסף, הניתוח מתארך.

לאחר הניתוח

לאחר הניתוח תישאר במחלקת התאוששות להשגחה כשעתיים, ואחרי כן תועבר למחלקת אא"ג וניתוחי ראש צוואר. חלק מהחולים ירגישו הרגשה מוזרה  בגרון לאחר הניתוח, שיעול ובחילה.
לאחר הניתוח תהיה מחובר לנקז צווארי. תפקיד הנקז הוא לפנות הפרשות מאזור הניתוח וכך לאפשר החלמה טובה של הפצע. מספר ימים לאחר הניתוח, כאשר ההפרשה בנקז תפחת משמעותית, הנקז יוצא.
אם תחוש כאב או בחילה הודע לאחות ותקבל תרופה לשיכוך הכאב או הבחילה. בערב לאחר הניתוח (כמובן תלוי בשעת הניתוח) תתחיל לאכול מזון רך ובהמשך תעבור לתזונה רגילה. למחרת הניתוח תתחיל ללכת , ובאופן הדרגתי תתחיל לחזור לפעילות השגרתית שלך. כמו כן תקבל הסבר מהאחיות לגבי פיזיותרפיה של שרירי הצוואר כדי לשמור על גמישותו.
יתכן ותהיה לך צרידות  מסוימת או חולשה בקול אחרי הניתוח. הצרידות הזו בד"כ זמנית ונובעת מגירוי של העצבים האחראים על תנועתיות מיתרי הקול בזמן הניתוח. שיעור ההפרעה בתפקוד מיתר הקול היא 1-5%.
כמו כן אם תחוש נימול ועקצוץ סביב הפה או בקצות האצבעות  או תסבול מהתכווצות שרירים קרא מיד לאחות.  תופעות אלה נובעות מרמות נמוכות של סידן בדם שלך כתוצאה מכך שבלוטות יותרת התריס לא מתפקדות באופן זמני כתוצאה מהניתוח (שיעור של 5-20%). חוסר תפקוד קבוע יכול לקרות ב 1% מהמקרים. בהתאם לחומרת התלונות ולרמת הסידן בדם יוחלט האם לטפל בך בסידן (בעירוי דרך הוריד ו/או בכדורים דרך הפה). לעיתים קרובות נתחיל במתן סידן מייד לאחר הניתוח על מנת למנוע אירועים מסוג זה. מתן הסידן יופסק בהמשך על פי תוצאות בדיקות הדם. לפני שאתה משתחרר תקבל הסבר מפורט מהאחות לגבי הסימנים האלו, ובמידה ואתה מפתח בבית סימנים דומים התקשר מיידית לרופא שלך או פנה ישר לבית החולים הקרוב.
במידה ועברת כריתה שלמה של בלוטת המגן , אתה צריך לקבל תחליפי הורמונים של הבלוטה באופן יומיומי לכל החיים שלך. תרופות אלה הם הורמונים טבעיים אשר כמעט ואין להם תופעות לוואי.

 

שחרור מבית החולים

אתה עשוי להשתחרר מהמחלקה תוך יומיים (במידה ולא עברת ניתוח צווארי בנוסף). אתה יכול לחזור לרמת הפעילות הקודמת שלך עם מעט מאוד הגבלות : הימנע מלהטות את הראש שלך אחורה במשך חודש ( כמו להסתכל על התקרה) כי זה עלול למתוח את החתך הניתוחי, המנע מהרמת חפצים כבדים (יותר מ 5 ק"ג) במשך שבועיים לפחות.

באילו מקרים עליך להתקשר לרופא שלך?

יוד רדיואקטיבי

יוד רדיואקטיבי ניתן בגלולה או בנוזל. היוד מתאסף בתאים של בלוטת התריס שהם בין התאים הבודדים בגוף שקולטים יוד, והתכונה הרדיואקטיבית שלו גורמת להרס התאים בהם מצטבר. בד"כ יש צורך בטיפול אחד על מנת להרוס את כל שאריות התאים הסרטניים.
מרבית החולים לא יצטרכו טיפול נוסף מעבר לניתוח או לניתוח וטיפול ביוד. גם אם הרופא הצליח בניתוח לכרות את כל הרקמה הגידולית, עדיין המחלה עלולה לחזור בחלק מהחולים. גם במקרים כאלו עדיין הסיכויים להחלים מהמחלה גבוהים מאד. לכן מעקב ארוך טווח הוא הכרחי. המעקב מבוצע באמצעות:
אולטרא-סאונד (US) צוואר. במידה ונראה ממצא חשוד בבדיקת ה-US  ניתן לדגום אותו עם דיקור במחט עדינה.
בדיקות דם (רמות תירוגלובולין, נוגדן לתירוגלובולין והורמון מגרה בלוטת התריס).

 

מעקב
מרבית החולים לא יצטרכו טיפול נוסף מעבר לניתוח או לניתוח וטיפול ביוד. גם אם הרופא הצליח בניתוח לכרות את כל הרקמה הגידולית, עדיין המחלה עלולה לחזור בחלק מהחולים. גם במקרים כאלו עדיין הסיכויים להחלים מהמחלה גבוהים מאד. לכן מעקב ארוך טווח הוא הכרחי.
המעקב מבוצע באמצעות: