כתבה: נעמי כהן דוד
ייעוץ רפואי ועריכה מקצועית: ד"ר ראמי דוח'אן, אונקולוג בכיר המרכז האונקולוגי ע"ש פישמן
מלנומה היא סוג של סרטן עור, אך היא נבדלת מסוגי סרטן עור אחרים, כמו סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש, במספר מאפיינים חשובים. ההבדלים ביניהם מתבטאים בסוג התאים שבהם הסרטן מתפתח, בקצב הגידול, בפוטנציאל ההתפשטות לאיברים אחרים (גרורות) ובשיטות הטיפול.מלנומה, הסוג האגרסיבי והמסוכן ביותר של סרטן העור, מתחילה בתאי המלנוציטים, האחראים על ייצור הפיגמנט מלנין שמעניק לעור את צבעו. מלנומה עלולה להתפשט במהירות לאיברים אחרים בגוף, כולל המוח, מערכת העצבים המרכזית, העיניים, חלל הפה, האף והסינוסים, הכליות, איברי המין ופי הטבעת. לעומת זאת, סוגי סרטן עור אחרים, כמו סרטן תאי בסיס וסרטן תאי קשקש, מתחילים בשכבות העליונות של העור ומתפשטים לאיברים אחרים לעיתים רחוקות יותר.
שכיחות המחלה בעולם ובישראל
על פי הנתונים האחרונים של ארגון הבריאות העולמי (2020 Globocan)*, שחלקם מבוססים על אומדנים ולא על מדידה, בשנת 2020 אובחנו בעולם 324,635 מקרים חדשים של מלנומה עורית. שיעורי ההיארעות (מתוקננים לגיל, ל- 100,000) הגבוהים ביותר דווחו מאוסטרליה (36.6) ומניו זילנד (31.6).
בשנת 2020 אובחנו בישראל 1,675 חולים חדשים עם מלנומה עורית 1,012 עם גידול חודרני ו- 663 עם גידול ממוקד. בשנה זו היוותה מלנומה של העור 4.5% מכלל המקרים של סרטן חודרני בקרב גברים יהודים ואחרים, 3.9% בקרב נשים יהודיות ואחרות, 0.5% בקרב גברים ערבים ו-0.5% קרב נשים ערביות.
בשנת 2020 נפטרו בעולם 57,043 אנשים ממלנומה עורית. שיעורי התמותה (מתוקננים לגיל, ל-100,000) הגבוהים ביותר דווחו מניו זילנד (4.7) ומנורבגיה (3.2).
בהשוואה בינלאומית בסדר יורד (מהמדינה עם השיעור הגבוה ביותר לנמוך ביותר), בשנת 2020 ניצבה ישראל במקום ה-23 בקרב 30 המדינות עם שיעורי ההיארעות הגבוהים ביותר בעולם, ובמקום האחרון בקרב 30 המדינות עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר בעולם.
*(מתוך מלנומה של העור בישראל עדכון נתוני תחלואה ותמותה, מאי 2023. מקור הנתונים: הרישום הלאומי לסרטן והמרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות).
סוגי מלנומה
מלנומה מפושטת שטחית: מתפתחת בשכבה העליונה של העור (האפידרמיס). בשלב זה, תאי הסרטן עדיין מוגבלים לשכבה זו וטרם פלשו לשכבות העמוקות יותר של העור. אצל נשים מופיעה מלנומה מסוג זה לרוב ברגליים, ובגברים היא מופיעה בגב ובחזה. זהו סוג שכיח יחסית של מלנומה, המהווה כ-70% מכלל מקרי המלנומה.
מלנומה נודולרית היא סוג של סרטן עור שמתפתח במהירות יחסית, המופיע בדרך כלל כנגע מורם מעל פני העור בצבע כהה או שחור. בניגוד למלנומה מפושטת שטחית, המלנומה הנודולרית צומחת בעיקר כלפי מטה, חודרת לשכבות העמוקות של העור, ויכולה להתפשט במהירות לבלוטות הלימפה ואז לאיברים אחרים בגוף. הגידול מופיע בעיקר על החזה, הגב, הראש והצוואר.
מלנומה Lentigo Maligna המכונה גם "כתם מלנוטי של Hutchinson", היא סוג של מלנומה שמתפתח באיטיות באזורים בעור החשופים לשמש, כמו הפנים או הצוואר. המחלה מתחילה בשכבה העליונה של העור (האפידרמיס) ועשויה להתפשט לשכבות העמוקות יותר ולהפוך למלנומה פולשנית.
מלנומה של הקצוות (Acral melanoma): סוג של מלנומה שמתפתח באזורים של הגוף שאינם חשופים לשמש באופן ישיר, כמו כפות הידיים, כפות הרגליים, מתחת לציפורניים או באזור האצבעות. בניגוד לסוגים אחרים של מלנומה, מלנומה של הקצוות אינה קשורה ישירות לחשיפה לשמש, והיא שכיחה יותר בקרב אנשים כהי עור.
מלנומה מוקוזלית (של הרירית): סוג נדיר וחמור של סרטן עור שמתפתח בריריות הגוף כמו הפה, האף, הנרתיק ופי הטבעת, היא צומחת לאט, בדרך כלל, אך היא עלולה להתפשט לשכבות העמוקות של הרקמה ולפגוע באיברים סמוכים. מלנומה מוקוזלית אינה קשורה ישירות לחשיפה לשמש.
מלנומה של העין: סוג נדיר של סרטן שמתפתח בתאים האחראים על צבע העין. למרות נדירותה, היא חמורה ועלולה להוביל לאובדן ראייה ולסיבוכים נוספים אם היא לא מאובחנת ומטופלת בזמן.
מלנומה של הציפורן: סוג נדיר וחמור של סרטן עור שמתפתח בתאי הפיגמנט של הציפורן. למעשה זהו גידול ממאיר שמתחיל מתחת לציפורן ועלול להתפשט לעור מסביב לציפורן ולרקמות עמוקות יותר.
מלנומה בתוך הגוף: בניגוד למלנומה שמתפתחת על העור, מלנומה פנימית מתחילה באיברים פנימיים בגוף. מדובר בסוג נדיר של מלנומה שעלול להיות קשה לאבחון בשלבים המוקדמים. מקור המחלה בתאי מלנומה הנודדים ממקום היווצרותם המקורי (בדרך כלל בעור) לאיברים פנימיים (כמו המעי הגס, המעי הדק, הקיבה והוושט, הריאות, הכליות, שלפוחית השתן ואפילו המוח).
גורמי סיכון וקבוצות סיכון
- חשיפה לקרינת UV: קרינת UV( (UltraViolet היא קרינה אלקטרומגנטית הנפלטת מהשמש, חודרת לאטמוספירה של כדור הארץ ומגיעה אל פני השטח. קרינת UV פוגעת ב-DNA של תאי העור, מה שמוביל לשינויים גנטיים שעלולים להתפתח לסרטן.
זהירות, שמש: כך תגנו על ילדיכם מפני סרטן העור
צפו בד"ר חנאא חאג' עבאיה ממחלקת עור ברמב"ם עם חמישה טיפים להתנהגות חכמה בשמש:
- גורמים סביבתיים כמו זיהום אוויר, חשיפה לחומרים כימיים (ארסן או אסבסט), חשיפה ממושכת לאור מלאכותי (מנורות פלורסנט ומסכי מחשב).
- היסטוריה משפחתית: ככל שקרוב המשפחה החולה במלנומה הוא קרוב יותר מבחינה גנטית (הורה, אח/אחות), כך הסיכון לפתח את המחלה עולה. אבחון מלנומה בגיל צעיר בקרב קרוב משפחה מעיד על נטייה גנטית חזקה יותר.
לקריאה נוספת:
בדיקות סקר גנטיות ברמב"ם לסרטן תורשתי
בדיקות גנטיות ברמב"ם
על נזקי החשיפה לשמש מגיל צעיר
- מספר רב של שומות (נקודות חן): ככל שיש יותר שומות הסיכוי שאחת מהן תתפתח למלנומה גדל.
- עור וצבע שיער בהיר: אנשים בעלי עור בהיר וצבע שיער בהיר (בלונדיני, אדמוני או חום בהיר) נחשבים לקבוצת סיכון גבוהה יותר לפתח מלנומה. אנשים בעלי עור בהיר מייצרים פחות מלנין, שהוא הפיגמנט שנותן לעור את צבעו ומספק הגנה מסוימת מפני קרינת UV. כמות נמוכה של מלנין מקטינה את היכולת של העור לספוג את קרינת השמש ולהגן על ה-DNA של התאים מפני נזק. בנוסף, עור בהיר רגיש יותר לכוויות שמש ונזק הנגרם על ידי קרינת UV. נזק זה יכול להוביל לשינויים ב-DNA של תאי העור ולגרום להתפתחות מלנומה.
- גיל מבוגר: הסיכון לפתח מלנומה עולה משמעותית עם הגיל.
- תסמינים גנטיים: תסמינים גנטיים מסוימים יכולים להעלות באופן משמעותי את הסיכון לפתח מלנומה. בין התסמינים נמצא את תסמונת נקוס (המאופיינת במספר רב של שומות, עור בהיר, עיניים כחולות או ירוקות, שיער בהיר), תסמונת לי-פרקומי (מאופיינת במספר רב של שומות, עור בהיר, קומה נמוכה, מומים מולדים ובעיות נוירולוגיות), תסמונת קינר (מאופיינת בעור יבש, סדקים בעור, אודם, ורגישות מוגברת לקרינת UV).
- מערכת חיסון מוחלשת: מערכת החיסון שלנו אחראית על זיהוי והשמדת תאים סרטניים, כאשר מערכת החיסון חלשה, היא פחות יעילה בהגנה על הגוף מפני התפתחות סרטן.
מניעה וגילוי מוקדם
הימנעות מחשיפה לשמש: באמצעות ביגוד ארוך, הרכבת משקפי שמש, מריחת קרם הגנה בעל מקדם הגנה (SPF) של 30 ומעלה על האזורים החשופים לשמש, הימנעות מחשיפה בין השעות 10:00 ל-16:00.
בדיקות עור תקופתיות: בדקו את השומות והכתמים על גופכם באופן קבוע אצל רופא עור, שימו לב לכל שינוי בצבע, גודל או צורה.
|
גילוי מוקדם של סרטן מציל חיים!
מחלת הסרטן היא סיבת המוות מס' 1 בישראל ובעולם המערבי. עם זאת, ככל שהמחלה מזוהה בשלב מוקדם יותר, כך הטיפול יעיל יותר וסיכויי ההחלמה גבוהים יותר.
את מרבית סוגי הסרטן ניתן לגלות כיום באמצעות בדיקות סקר המסייעות למניעת סרטן.
בואו לבדוק האם אתם בסיכון לסרטן במרכז לגילוי מוקדם ומניעת סרטן ברמב"ם
|
תסמינים
- שינויים בשומות קיימות: שימו לב אם השומה גדלה באופן משמעותי או מהיר, אם היא מאבדת את הצורה הסימטרית שלה, אם צבעה השתנה, אם היא מדממת או גורמת לכם לגירוד.
- הופעת שומות חדשות: מדובר בתופעה שכיחה יחסית, במיוחד בגילאים צעירים ובמהלך ההיריון. ברוב המקרים, שומות חדשות הן שפירות ואינן מעידות על בעיה רפואית. עם זאת, במקרים מסוימים, הופעת שומות חדשות עלולה להוות סימן אזהרה, לכן מומלץ לפנות לרופא עור לבדיקה.
- פצעים שאינם נרפאים: יש להבחין בין פצע כרוני שאינו קשור למלנומה לבין מלנומה. פצע כרוני עלול להיגרם מגורמים שונים כמו סוכרת, מחלות כלי דם, זיהומים כרוניים, לחץ על העור או תרופות מסוימות. מלנומה עלולה להופיע כששומה קיימת הופכת לפצע שאינו נרפא או מגליד ואינו מגיב לטיפול אנטיביוטי או לטיפולים מקומיים אחרים.
|
שיטת ABCDE
כדי לבדוק אם מדובר בשומות חשודות השתמשו בשיטת ABCDE ושאלו את השאלות הבאות:
Asymmetry : A (א-סימטריה): האם השומה א-סימטרית?
Border : B (גבול) האם גבולות השומה חלקים ומעוגלים, או משוננים ולא סדירים?
Colour : C (צבע): האם צבע השומה אחיד או שהיא כוללת מספר גוונים כמו חום, שחור, אפור, אדום או לבן? שומות בריאות לרוב בעלות צבע אחיד.
Diameter D (קוטר): האם קוטר השומה גדול מ-6 מ"מ?
Evolution : E (התפתחות): האם השומה גדלה, משנה צורתה, צבעה או מתחילה לגרום לגירוד או לדימום?
אם התשובה חיובית על אחת מהשאלות הנ"ל, כדאי לפנות לרופא או רופאת עור לבדיקת שומות מקצועית. 90% ממקרי סרטן העור ניתנים לריפוי אם הם מתגלים מוקדם. |
דירוג TNM להערכת שלב המחלה ופרוגנוזה
להערכת שלב המחלה ופרוגנוזה במלנומה נהוג להשתמש בדירוג TNM המספק תמונה כוללת של מאפייני הגידול ומידת התפשטותו. דירוג זה מתמקד בעובי הגידול, מעורבות בלוטות הלימפה והימצאות גרורות באיברים מרוחקים.
מה משמעות ה-TNM?
T (Tumor): מתאר את עובי גידול המלנומה (עומק חדירתו לשכבות העור) ומצבו, כולל נוכחות כיב (ulceration), אם קיים, אשר משפיעים על חומרת המחלה והסיכון להתפשטות.
N (Node): מציין את מידת המעורבות של בלוטות הלימפה הסמוכות למלנומה ו/או את התפשטות תאי הגידול לאזורים סמוכים מחוץ לבלוטות (כגון: in-transit, satellite, microsatellite), המעידים על נוכחות תאים סרטניים מעבר לאתר הראשוני של הגידול.
M (Metastasis): מעיד על קיומן של גרורות באיברים מרוחקים.
שלבי המחלה
השלבים במחלת המלנומה מבוססים על דירוג TNM ומחולקים לארבעה שלבים, כאשר שלב I מציין את השלב המוקדם ביותר ושלב IV את המתקדם ביותר*.
- שלב I: גידול שטחי הממוקם בעור בלבד.
- שלב II: גידול שחדר לשכבות עור עמוקות יותר.
- שלב III: גידול מתקדם מקומי עם מעורבות אפשרית של בלוטות לימפה מקומיות ו/או מעבר תאים סרטניים במרחק קצר מהגידול העיקרי (in-transit, satellite, microsatellite).
- שלב IV: גידול גרורתי, המתפשט לאיברים מרוחקים.
*הערה: כל שלב מחולק לתתי שלבים הנקבעים לפי המאפיינים הפתולוגיים של הגידול.
אבחון מלנומה
בדיקה קלינית על ידי רופא עור: הרופא יבדוק את העור תוך התמקדות בשומות חשודות ויתשאל על גורמי סיכון כמו חשיפה לשמש והיסטוריה משפחתית של מלנומה. במהלך הבדיקה ישתמש הרופא בדרמטוסקופ, המאפשר הגדלת השומה וצפייה בפרטים נוספים שלא נראים בעין בלתי מזוינת.
לצורך האבחון נעשה שימוש באחת או יותר מהפעולות הבאות:
- ביופסיה: הסרת דגימה קטנה מהשומה החשודה לצורך בדיקה מיקרוסקופית על ידי פתולוג. בדיקה זו מאשרת את האבחנה ומספקת מידע נוסף על סוג המלנומה.
- דגימת בלוטת זקיף: בהתאם למאפיינים הפתולוגיים של הגידול הראשוני ומאפייני המטופל, יוחלט האם לבצע דגימה מבלוטת הזקיף, פעולה שעשויה לסייע בהערכת שלב המחלה.
- בדיקות נוספות: במקרים מסוימים, הרופא עשוי להמליץ על בדיקות הדמיה, כגון CT, MRI או PET-CT, כדי לבדוק אם המלנומה התפשטה לאיברים אחרים בגוף. בנוסף, ניתן לבצע בדיקות דם שיספקו מידע כללי על מצב הבריאות ועשויות לסייע בהערכת שלב המחלה.
מיפוי שומות: עבור מטופלים עם מספר רב של שומות, ניתן לבצע
מיפוי שומות ממוחשב במרפאות העור ברמב"ם כדי לעקוב אחר שינויים לאורך זמן.
טיפולים במלנומה
הטיפול במלנומה משתנה בהתאם לשלב המחלה, מיקום הגידול ומאפייניו הביולוגיים. להלן סוגי הטיפולים העיקריים:
- ניתוח: הסרת הגידול יחד עם שוליים של עור בריא סביבו, בהתאם למאפיינים הפתולוגיים שנקבעו בביופסיה. הכריתה כוללת את הגידול כולו או את שארית הגידול לאחר הביופסיה. בהתאם למאפיינים הפתולוגיים ולמאפייני המטופל, יוחלט האם לדגום את בלוטת הזקיף.
- טיפול ביולוגי: תרופות ביולוגיות ממוקדות לחלבונים ספציפיים בתאי הסרטן, מונעות את צמיחתם והתפשטותם. תרופות אלו ניתנות כטיפול משלים לאחר ניתוח בשלב III או כטיפול למחלה גרורתית.
- אימונותרפיה: טיפולים אימונותרפיים נועדו להפעיל או להגביר את פעילות מערכת החיסון כנגד תאי הסרטן, מתוך מטרה לזהותם ולהשמידם. במלנומה, טיפולים אלו ניתנים כטיפול משלים למניעת הישנות המחלה בשלבים IIB, IIC ו-III, כטיפול טרום-ניתוחי בשלב III, או כטיפול למחלה גרורתית. אימונותרפיה הוכחה כיעילה מאוד במלנומה ותרמה להישרדות ארוכת טווח בקרב חלק מהמטופלים.
- טיפול קרינתי: ניתן כטיפול משלים לאחר כריתה במקרים מסוימים, או כטיפול לגרורות.
טיפול כימותרפי: השימוש בכימותרפיה במלנומה הוא פחות נפוץ.
התמודדות ומעקב
אבחון של מלנומה מעורר מגוון רחב של רגשות, החל מחרדה ופחד ועד לכעס ותסכול. תמיכה נפשית מספקת כלים להתמודדות עם הרגשות הללו. קבוצות תמיכה מציעות מקום בטוח לשתף את חוויות המטופל עם אנשים שעוברים חוויות דומות. בקבוצה הם מקבלים תמיכה רגשית וחולקים ביניהם טיפים מניסיונם.
התמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים
טיפולים נגד מלנומה עשויים לגרום לתופעות לוואי שונות, כגון עייפות, בחילות, נשירת שיער ועוד. התמודדות יעילה עם תופעות הלוואי היא חיונית לשיפור איכות חיי המטופל במהלך הטיפול. לכן דווחו על כל תופעה לוואי לרופא המטפל, שמרו על אורח חיים בריא (תזונה נכונה, פעילות גופנית מתונה ומנוחה מספקת) ואל תהססו לבקש עזרה מבני משפחה וחברים במשימות היומיומיות.
סדנאות, עמותות וקבוצות תמיכה יכולות לספק תמיכה ומקור אנרגיה למטופלים המתמודדים עם מלנומה בפרט וסרטן בכלל.
סיכויי החלמה
סיכויי ההחלמה במלנומה תלויים במידה רבה בשלב שבו אובחנה המחלה, כאשר גילוי מוקדם משפר את הסיכויים להחלמה מלאה.
שלב 0 (מלנומה in situ): תאי המלנומה נמצאים רק בשכבה העליונה של העור. הסיכויים להחלמה מלאים גבוהים מאוד, והסרת הגידול בניתוח כירורגי מביאה לריפוי מלא ברוב המקרים.
שלבים I ו IIA: הגידול חדר לשכבות עמוקות יותר בעור אך עדיין לא התפשט לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים. הטיפול כולל הסרה כירורגית של הגידול. סיכויי ההחלמה בשלב זה גבוהים מאוד, כאשר הגידול מתגלה מוקדם.
שלבים IIB ו IIC: הגידול חדר לשכבות עמוקות יותר בעור אך לא התפשט לבלוטות הלימפה או לאיברים אחרים. הטיפול כולל הסרה כירורגית, ומומלץ טיפול משלים אימונותרפי להפחתת הסיכון להישנות המחלה. סיכויי ההחלמה עדיין טובים בשלב זה, אך הם נמוכים יותר בהשוואה לשלבים המוקדמים.
שלב III: הגידול התפשט אזורית (בלוטות לימפה או הגיע לאזורים סמוכים לגידול ) הטיפול כולל לרוב כריתה של הגידול ובלוטות הלימפה, ולאחר מכן טיפול משלים אימונותרפי או ביולוגי. סיכויי ההחלמה תלויים במידת מעורבות הבלוטות ובמאפייני המחלה, אך הם נמוכים יותר מאשר בשלבים המוקדמים. במידה שמדובר בשלב III קליני – כלומר, באבחנה יש מחלה בבלוטות בנוסף לנגע החשוד – ניתן להציע טיפול טרום-ניתוחי אימונותרפי.
שלב IV (מלנומה גרורתית) או שלב III (לא נתיח): המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף. סיכויי ההחלמה בשלב זה נמוכים, אך טיפולים חדשניים, כמו טיפולים אימונותרפיים וביולוגיים, עשויים לשפר באופן משמעותי את הפרוגנוזה, להאריך את תוחלת החיים של חולים רבים ולשפר את איכות חייהם.
מחקרים קליניים
מחקרים קליניים עוברים מספר שלבים שכל אחד מהם נועד לבחון היבטים שונים של הטיפול:
שלב I: נבדקת בטיחות של הטיפול החדש בקבוצה קטנה של מטופלים. המטרה: לזהות תופעות לוואי אפשריות ולהעריך את המינון המתאים של התרופה.
שלב II: נבחנת היעילות של הטיפול בקבוצה גדולה יותר של מטופלים. המטרה: לקבוע אם הטיפול אכן יעיל בהאטת התקדמות המחלה או בהשמדתה.
שלב III: הטיפול החדש מושווה לטיפול המקובל. המטרה: לקבוע אם הטיפול החדש עדיף על הטיפול הקיים מבחינת יעילות ובטיחות.
שלב IV: לאחר אישור הטיפול על ידי הרשויות הרגולטוריות, מתבצעים מחקרים נוספים כדי לבחון את השימוש בטיפול באוכלוסיות שונות של חולים או בשילוב עם טיפולים אחרים.
מה צופן העתיד?
הודות להתקדמות המדעית המואצת בתחום האונקולוגיה. בעתיד נראה התקדמות בתחומים שונים כמו אבחון מוקדם מדויק יותר באמצעות טכנולוגיות הדמיה מתקדמות, טיפולים ביולוגיים וחיסוניים חדשנים ורפואה מותאמת אישית בהתאם למאפיינים הגנטיים והביולוגיים של הגידול.