רמב"ם | הקריה הרפואית לבריאות האדם

תאריך פרסום: 01/04/2017 | מאת:רמב"ם

אבחון מוקדם, גנטיקה שמציבה סיכון, ניהול אורח חיים בריא וטיפולים מתקדמים ומשלימים. ברמב"ם נלחמים בסרטן המעי הגס בכל החזיתות

האמצעי: מניעההאמצעי: מניעה

מאת: אורנה מאיר

הנתונים הבאים אינם מעודדים: על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, סרטן המעי הגס הוא הסרטן השני בשכיחותו בישראל. רק בשנה האחרונה אובחנו 3,200 חולים חדשים בסרטן זה, עמם נמנים גם חולים בסרטן החלחולת-רקטום. החדשות היותר מעודדות הן שעל פי רוב, הרקע למחלה אינו גנטי - רק ל-5% מהמקרים יש רקע גנטי, ולכן שמירה על אורח חיים בריא מפחיתה את השכיחות למחלה (ראו מסגרת). מעבר לכך, האבחון המוקדם נחשב יעיל במיוחד בסרטן המעי הגס, ובשנים האחרונות השתכללות הטיפולים בו העלתה גם היא את סיכויי הריפוי אצל מי שחלה.
לצד שמירה על אורח חיים בריא, אחד הדברים שמסייעים במניעת סרטן המעי הגס ובמניעת תמותה ממנו הוא האבחון המוקדם. אופן ההתפתחות של המעי הגס הופך את האבחון המוקדם לכלי עוצמתי במיוחד - וזה בדיוק מה שעומד מאחורי ההמלצה שכל האנשים מעל גיל 50 יעברו בדיקת קולונוסקופיה.
"סרטן המעי הגס מתחיל לרוב בפוליפ לא ממאיר במעי", מסביר ד"ר אלכס בני, אונקולוג המתמחה בגידולי מערכת העיכול ברמב"ם. "לפוליפ הזה לוקח חמש שנים בממוצע להתפתח לסרטן, כך שאם אדם עובר במהלך חמש השנים האלה בדיקת קולונוסקופיה והפוליפ מתגלה ומוסר - הסרטן נמנע".


מקדימים מניעה למחלה
גם במקרים שבהם הבדיקה נעשית מעט מאוחר יותר ונמצא גידול סרטני, הרי שיש סיכויים רבים לכך שהגידול עדיין יהיה קטן ולא מפושט, ולכן הסיכויים להירפא ממנו עדיין גבוהים. למרות שניתן להפחית את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס ואף אפשרי לאתר גידולים לפני שהפכו לסרטניים, למרבה הצער עדיין רבים מאובחנים רק לאחר שהסרטן כבר החל להתפתח.
"ישנן תסמונות גנטיות מולדות המגבירות את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס", מסבירה פרופ' אליזבט הלף, מנהלת היחידה לממאירויות מערכת העיכול במכון גסטרואנטרולוגיה ברמב"ם. "לאנשים הלוקים בתסמונות אלה כדאי להיות במעקב תכוף יותר כדי להעלות את הסיכויים לגילוי מוקדם ולמניעת המחלה". הבעיה היא שרוב האנשים הנושאים או לוקים בתסמונות האלה אינם מודעים לכך. כיצד תדעו אם אתם בסיכון גבוה ומה תוכלו לעשות כדי להפחית את הסיכון לחלות אם אתם נשאים של הגן?
1. עקבו אחר ההיסטוריה המשפחתית. אם סרטן הוא מחלה יחסית נפוצה במשפחה שלכם, אם מישהו מקרובי המשפחה שלכם (מדרגה ראשונה) חלה עוד לפני גיל 50, אם לכם או להורים שלכם מצאו שמונה פוליפים ומעלה בבדיקת קולונוסקופיה – כדאי לגשת לייעוץ ולבדוק אם מאחורי ההיסטוריה המשפחתית הזו עומד מרכיב גנטי.
יש מספר תסמונות שיכולות לעמוד מאחורי סיפור משפחתי כזה, אבל הנפוצה שבין התסמונות הגנטיות שמעלה את הסיכון לסרטן מעי וכן לסרטן מסוגים אחרים היא תסמונת לינץ' שכ-1:400 אנשים באוכלוסיה לוקה בה.
2. אם נמצאתם נשאים – התנהגו בהתאם. אנשים שהאבחון הגנטי שלהם מעיד על סיכון גבוה לחלות אינם יכולים להסתפק בבדיקת קולונוסקופיה אחת לחמש שנים מגיל 50, והם יכולים להעלות את הסיכוי שלהם לאבחון מוקדם באמצעים הבאים:
* לבצע קולונוסקופיה כל שנה, מגיל מוקדם יותר. בדיקות תכופות של קולונוסקופיה מעלות את הסיכוי לגילוי פוליפים בשלב שבו אפשר למנוע מהם להפוך לגידולים סרטניים.
* לערוך בדיקות שתן. בדיקות אלה מגבירות את הסיכוי לגילוי מוקדם של סרטן השלפוחית.
* לנשים שהן נשאיות של לינץ' - לעבור בדיקות גינקולוגיות. זאת במטרה למנוע התפתחות של סרטן הרחם, שהן מצויות בסיכון גבוה ללקות בו.
* לשקול כריתה מניעתית. לחלק מהנשים עם לינץ' (בהתאם לגודל הסיכון) מומלץ לעתים לעבור כריתה מניעתית של הרחם והשחלות בסביבות גיל 40 או לאחר שסיימו ללדת כדי להפחית את הסיכון להתפתחות סרטן באיברים אלה.


מאמצים חידושים פורצי דרך
בניגוד לעבר, כיום מומלץ לבצע ניתוחים להסרת גידולי סרטן מעי באמצעות לפרוסקופיה, למעט במקרים ייחודיים שבהם הגידול גדול או שיש חשש שהוא שלח גרורות. ניתוחים אלה המתבצעים באמצעות זרועות המוחדרות לחלל הבטן דרך שני חורים קטנים. טכניקה זו חוסכת את הסיבוכים הכרוכים בפתיחת חלל הבטן, אינה מותריה צלקות והשיקום מהיר יותר. נוסף לזאת, במקרה של סרטן החלחולת הוכח בשנים האחרונות שמתן הקרנות וטיפול כימותרפי לפני הניתוח, הגורם לצמצום הגידול, תורם לשיקום מהיר ומוצלח יותר.
במקרים שבהם הגידול קטן ולא נמצא שהוא חדר למערכת הלימפה אפשר להסתפק רק בניתוח עצמו. אם מדובר בגידול גדול יחסית, ממשיכים עם טיפול כימותרפי במשך כשישה חודשים. במקרים שבהם שיש התלבטות (כשהגידול בשלב 2) אם כדאי להוסיף לניתוח גם טיפול כימותרפי, אפשר להיעזר בבדיקת אונקוטייפ קולון. בדיקה זו מאפשרת אפיון מולקולרי של הגידול ומגלה על פי הסוג שלו אם מדובר בגידול אלים שיש לו נטייה לחזור או לא. בהתאם לתוצאות מחליטים אם להמשיך עם הטיפול או לא.
מהפכת הטיפולים הביולוגיים של השנים האחרונות לא פסחה גם על סרטן המעי הגס, והיא עשויה להביא תועלת לחולים שיש להם מחלה גרורתית, שתוחלת החיים שלהם מתארכת ולעתים אף מוכפלת (משנה לשנתיים וחצי) באמצעות השימוש בטיפולים אלה. שתי התרופות שמשפיעות על גידולי המעי הן אווסטין (בוואסיזומאב), שתוקפת את כלי הדם המזינים את הגידול וכך מונעת ממנו להתפשט. בנוסף, בשנים האחרונות נמצא שעבור חולים שבגידול שלהם אין מוטציה גנטית מסוימת (kras), תרופות ייחודיות שמתבייתות על החלבון המהווה את פקטור הגדילה של הגידול, הקרויות ארביטוקס/ ווסטיביקס – עשויות להיות יעילות.


ייעוץ מקצועי: ד"ר אלכס בני, מנהל שירות אונקולוגיה של מערכת העיכול, מערך אונקולוגיה; פרופ' אליזבט האלף, מנהלת היחידה לאיצתור ומניעת ממאירויות במערכת העיכול, מכון גסטרואנטרולוגיה, הקריה הרפואית רמב"ם


​זה בידיים שלכם
מהו אורח החיים שיקטין את הסיכון שלכם לחלות
שלל מחקרים שנעשו בשנים האחרונות סיפקו הוכחות לכך שאורח חיים בריא אכן מפחית את הסיכון לחלות, כך שבמידה מסוימת זה בידיים שלכם. מה עליכם לעשות?
•שמרו על משקל תקין.
•הקפידו על תזונה נכונה – אכלו הרבה ירקות, דגנים, קטניות, דגים ושמן זית והפחיתו את צריכת הבשר האדום, בפרט המטוגן, בגריל והמשומר.
•המשיכו (או התחילו) לעשות ספורט - לפחות שלוש שעות בשבוע.
•שתו אלכוהול במתינות.
•אם אתם עדיין עם סיגריה בפה - היפרדו ממנה.


שימו לב, סרטן הלבלב
לאחרונה הצטברו כמה מחקרים שמעידים על כך שגם לחלק ממקרי סרטן הלבלב יש רקע גנטי, ושגם במקרה הזה כדאי לאנשים המצויים בסיכון לעבור אבחון כדי להעלות את הסיכוי לגילוי מוקדם - וכנראה גם את הסיכון להצלת חיים.
מי צריך לגשת לייעוץ?
•מי שלקרובי משפחה שלו בדרגה ראשונה היה סרטן בלבלב, ובפרט אם הוא אובחן אצלם בגילם מוקדם.
•נשאים של מוטציה BRCA (של סרטן שד ושחלה) או של לינץ'.
•חולים בדלקת לבלב כרונית.
במרפאה הרב-תחומית לסרטן לבלב יערכו לכם בדיקות גנטיות ויבחנו אם יש לכם מוטציות המוכרות כמוטציות המגבירות את הסיכון לסרטן לבלב.
ואם אובחנתם?
מעקב תקופתי במכשירי הדמיה מסוג אולטרסאונד אנדוסקופי או MRI MRCP – עשוי לאבחן סרטן לבלב בשלב מוקדם מאוד, לעתים אפילו לפני שהוא הופך סרטן - כשמדובר עדיין בנגע. אם מגלים אותו מוקדם, ניתן לבצע ניתוח (או לעתים להמשיך במעקב) וכנראה, אף שהמחקרים עוד בחיתוליהם, גם למנוע התפתחות סרטן ולהאריך חיים.