מרפא לפה

תאריך פרסום: 01/05/2011 | מאת:רמב"ם

כיב או פצע בחלל הפה שאינם מתרפאים עלולים להעיד על סרטן חלל הפה. מי מועד לחלות במחלה? איך מטפלים בה ומתי סיכויי ההישרדות טובים יותר?

אישה מחזיקה שלט אזהרה

מאת: אתי דור

הסיפור של רעות בת ה־40 התרחש אמנם לפני ארבע שנים, אך יש בו כדי ללמד על סיפורים דומים. במשך שבועות ארוכים היא סבלה מכיב אדום וכואב בלשון. רופא המשפחה אבחן שמדובר בפטרייה ונתן לה מרשם למשחה ואנטיביוטיקה. אלא שהפצע לא החלים. מוטרדת ממצבה החליטה לפנות למחלקה לכירורגיית פה ולסתות בקריה הרפואית רמב"ם. "חשדנו מיד שמדובר בממצא ממאיר גם משום שהטיפולים הקודמים שהיא קיבלה לא הועילו", מסביר ד"ר עימאד אבו אלנאג', רופא בכיר ומנתח במחלקה. "כשאנחנו רואים פצע החשוד כגידול סרטני, המדיניות שלנו היא לבצע ביופסיה מיידית לצורך אבחון מהיר והתאמת הטיפול".

התשובה של הביופסיה שהתקבלה כעבור כמה ימים אימתה את החשד: רעות סבלה מגידול סרטני בלשון מסוג קרצינומה. היא אושפזה, ולאחר שנאסף כל המידע הרפואי בנוגע למצבה הבריאותי, התקיימה ישיבה משותפת של צוות המחלקה לכירורגיית פה ולסתות והמחלקה האונקולוגית, והותוותה תוכנית הטיפול. "רעות עברה כריתה חלקית של הלשון", משחזר ד"ר אבו אלנאג'. "ומאחר שהגידולים האלה שולחים גרורות לבלוטות הלימפה, כרתנו את הבלוטות בצוואר באותו ניתוח ובו במקום ביצענו שחזור של האזור שנכרת על ידי מתלה עור מיקרו־כירורגי שנלקח מהיד. לאחר מכן היא עברה טיפולים משלימים באמצעות הקרנות וכימותרפיה. למזלה היא הגיעה אלינו בשלב הבינוני של המחלה והצלחנו להציל את חייה".

כיום, ארבע שנים לאחר מכן רעות נמצאת במעקב, היא בריאה, מתפקדת ואין כל סימן להישנות המחלה.

פצע חריג
במחלקה לכירורגיית פה ולסתות בקריה הרפואית רמב"ם, בראשותו של פרופ' מיכה פלד, קיימת מערכת שלמה שתפקידה לאבחן, לטפל, לחקור וללוות את החולה שיש לו ממצאים אונקולוגיים מכניסתו לבית החולים ועד החלמתו ושיקומו. ד"ר אבו אלנאג' - שהחל את דרכו כמנתח פנים ולסתות והתמחה אצל פרופ' מיכה פלד, וכן עבר השתלמות בנושאי אונקולוגיה של פה ולסתות ושחזור ראש־צוואר במחלקה לכירורגיית פה ולסתות ופלסטיקה בבית החולים האוניברסיטאי בדיז'ון, צרפת - עומד בראש צוות המנתחים.

מי נמנה עם קבוצות הסיכון?
"סרטן חלל הפה פוגע בעיקר בבני העשור השישי והשביעי לחייהם, אך יש גם מקרים של אנשים שחלו בעשור הרביעי לחייהם כמו במקרה של רעות. לאחרונה טיפלנו גם בבחור בתחילת העשור השלישי לחייו".

אם כך, מתי מומלץ להתחיל להיבדק?
"אנו ממליצים שאנשים בעשורים השישי והשביעי לחייהם יתחילו להיבדק אחת לחצי שנה אצל רופא פה ולסת, או לחלופין בבדיקה אצל רופא השיניים בקשו ממנו לבדוק את מצב חלל הפה. מובן שאם יש הופעה של פצע חריג שלא נעלם בתוך שלושה שבועות, יש להגיע ולהיבדק אצל רופא פה ולסת בלי קשר לגיל".

מהם גורמי הסיכון העיקריים?
"מחקרים מגלים כי קיימת זיקה בין כמה גורמים ובין סיכויי ההיפגעות במחלה. מבין הגורמים אפשר למנות את צריכת הטבק על צורותיה השונות, ובפרט עישון טבק ולעיסתו, וכן שתייה מרובה של אלכוהול. ההערכה היא שעישון סיגריות מגדיל את סיכויי התחלואה בסרטן חלל הפה פי ארבעה לעומת אלה שאינם מעשנים. מחקרים מלמדים ששתייה מופרזת של משקאות אלכוהוליים מסוכנת יותר מעישון והיא יכולה להעלות את הסיכון להיפגע מסרטן חלל הפה עד פי עשרה. מובן שצריכה משולבת של טבק ואלכוהול מגדילה עוד יותר את הסיכון לחלות במחלה. קבוצת סיכון נוספת לחלות בסרטן הפה כוללת נשים מבוגרות שאינן מעשנות אך סובלות מליקופלקיות (נגעים לבנים בריריות)".

אבחון וסיכויי הישרדות
לדברי ד"ר אבו אלנאג', יש כמה מופעים בפה שיכולים לעורר את החשד שמדובר בגידול ממאיר. אחד מהם הוא של פצע בפה שאינו מתרפא בתוך שבועיים גם לאחר טיפול רפואי, נגע אדום או לבן במיוחד בחלל הפה, נפיחות מקומית עם או בלי פצע. מופע חשוד נוסף הוא של כיב בצבע כהה (שחור או חום כהה) שמלווה בנפיחות.

מהם סיכויי ההישרדות מהמחלה?
"יש קשר ישיר בין סיכויי ההישרדות מהמחלה לשלב שבו היא אובחנה. ככל שהאבחנה נעשית מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההישרדות ולהפך. יש שלושה שלבים בהתפתחות סרטן הפה: גדילת הגידול הראשוני, פיזור גרורות לבלוטות לימפה אזוריות בדרכי הלימפה ופיזור של הגרורות דרך כלי הדם לאיברים מרוחקים כמו הריאות והעצמות.

משך כל שלב שונה מגידול אחד למשנהו והוא נקבע על ידי התמיינות התאים והמיקום האנטומי של הגידול הראשוני. קביעת השלב של הגידול נקבעת על ידי מערכת מיוחדת המביאה בחשבון את כל שלושת השלבים. ככל שהגידול כיבי ומקובע יותר, ככל שעומק חדירת הגידול גדול יותר, כך סיכויי ההישרדות נמוכים יותר. הגורם החשוב ביותר המנבא שרידות הוא מצב בלוטות הלימפה האזוריות בצוואר בזמן גילוי המחלה. אם הן נגועות בגרורות, סיכויי ההישרדות יורדים ב־50%, בייחוד בגידולים בלשון וברצפת הפה.

יש לציין כי גידולים בקו האמצע בלשון, ברצפת הפה ובבסיס הלשון בצד אחד, נוטים לשלוח גרורות לשני צדי הצוואר, דבר המחייב ניתוחי צוואר דו צדדיים נרחבים, הקרנות וכימותרפיה בהמשך. יש לציין גם את הנטייה להופעת סרטן בצורה רב מוקדית, בחלל הפה והוושט, בייחוד בקרב מעשנים ושתיינים. לכן הגילוי המוקדם חשוב כדי לא להגיע למצבים של סיכויי הישרדות נמוכים".

מהם חידושי המחקר בתחום?
"בעשרות השנים האחרונות מבוצעים מחקרים רבים הנוגעים לגורמים שונים כמו: וירוס הפפילומה, גורמי הסיכון שצוינו, הפרופיל הגנטי של המחלה, טכניקות כירורגיות לטיפול בה, התפתחות הטיפול האונקולוגי והמיקרו כירורגי ועוד. התחום המחקרי־רפואי מתחדש כל הזמן והמחלקה שלנו עוסקת בו. לצערנו, התחום המחקרי עדיין לא נותן מענה להגדלת סיכויי ההישרדות מהמחלה, אבל בהחלט הצלחנו לשפר את איכות החיים של המנותחים שלנו. כך למשל, במהלך שנת 2007 הוקם במקביל לתחום הכירורגי מערך מחקרי בתחום הביולוגיה המולקולרית של סרטן הפה, אשר שם לו למטרה לקדם את המחקר הרפואי יחד עם התפתחות בתחום המיומנויות הכירורגיות. לשם כך הוקמה המעבדה לחקר סרטן הפה במחלקה לכירורגיית פה ולסתות באחריותו של ד"ר יואב לייסר, רופא המתמחה בכירורגיית פה ולסתות וחוקר בתחום הסרטן. הוא עמל על מחקר שאנו מקווים שיביא לפריצת דרך שתגדיל את סיכויי ההישרדות של החולים מהמחלה".


משתפים פעולה
בשלב הראשון לאבחנה נלקחת דגימת רקמה (ביופסיה) על ידי רופאי המחלקה לכירורגיית פה ולסתות באופן אמבולטורי (מרפאות החוץ). הדגימות נשלחות למחלקת פתולוגיה בראשות פרופ' עופר בן יצחק. מי שאמונה על אבחון הדגימות בפתולוגיה היא ד"ר שרון עקריש, פתולוגית אוראלית מתמחה באבחנה וזיהוי נגעים של חלל הפה.

אם נדרש גם טיפול אונקולוגי (הקרנות וטיפולים כימותרפיים) הוא מבוצע על ידי פרופ' רחמים בן יוסף, מנהל יחידת הקרנות ראש־צוואר, במסגרת המערך האונקולוגי בבית החולים בראשות פרופ' אברהם קוטן. בראש צוות הסיעוד של המערך האונקולוגי עומדת מאירה טרבלסי, אחות במחלקה לכירורגיית פה ולסתות האחראית על התחום הסיעודי האונקולוגי.

במקרים של נגעים ממאירים גדולים, כאלה שמצריכים כריתה שתוביל לקושי רב בשחזור פונקציונלי ואסתטי של החולה, קיים שירות של מערך שחזורי שפועל בשילוב עם המחלקה לכירורגיה פלסטית בראשות פרופ' יהודה אולמן.


מחלה במספרים
סרטן חלל הפה הוא השישי בשכיחותו מבין כל הגידולים הממאירים. הוא מהווה %3־4% מכלל המחלות הממאירות באדם.
בהודו, למשל, שכיחותו מגיעה ל־40% עקב לעיסת עלי צמח קרצינוגניים.

בעולם המערבי מתגלים מדי שנה כ־2,500 מקרים חדשים ו־1,400 חולים מתים בגינו מדי שנה.

בבית החולים רמב"ם מטופלים כ־50 חולים במחלה מדי שנה.

איך מגיעים אלינו?
המרפאה לכירורגיית פה ולסתות, רמב"ם.
לעמוד המרפאה  נא ללחוץ כאן