השראת לידה וזירוז לידה - אילו שיטות קיימות ומתי משתמשים בהן?

המועד המשוער ללידה של שירה חלף. היה זה הריונה הראשון, היא הגיעה לשבוע ה-41 והצירים המיוחלים לא נראו באופק. בביקורת אצל הרופאה, התברר שכמות מי השפיר פחתה מעט. הרופאה המליצה על זירוז לידה כדי למנוע סיבוכים אפשריים.
החוויה של שירה מוכרת לרבות. נשים רבות נזקקות להשראת לידה מסיבות רפואיות מגוונות כאמצעי לשמירה על בריאותן ובריאות העובר.

מה זאת השראת לידה?

השראת לידה, או בשמה המוכר זירוז לידה Labor induction)) היא התחלה יזומה של תהליך הלידה באמצעות אמצעים רפואיים, לפני שהלידה החלה באופן טבעי. במילים אחרות, מדובר בהתערבות רפואית שמטרתה לעורר צירים, לגרום לפתיחת צוואר הרחם ובכך להתחיל את תהליך הלידה.

מתי יש צורך בהשראת לידה?

כשהסיבות קשורות לאם: היריון עודף (היריון שנמשך מעבר לשבוע 41-42), רעלת היריון, סוכרת היריון, מחלות כרוניות של האם (כגון מחלות לב, כליות או ריאות), ירידת מים מוקדמת.

כשהסיבות קשורות לעובר: האטה בגדילת העובר ברחם, מיעוט מי שפיר וחשד למצוקה עוברית (כמו ירידה בדופק העובר).

כיצד מתבצעת השראת לידה?

קיימות מספר שיטות להשראת לידה, והבחירה בשיטה המתאימה תלויה במצב צוואר הרחם, מצב העובר והסיבה להשראת הלידה. לא פעם משלבים מספר שיטות כדי להשיג את התוצאה הרצויה.

1. הפרדת קרומים (סטריפינג)

זוהי שיטה טבעית יחסית שבמהלכה הרופא או המיילדת מפרידים בעדינות את קרומי השק העוברי מצוואר הרחם. זה קורה רק כשיש פתיחה קטנה בצוואר הרחם, כדי שאפשר יהיה להכניס אצבע או שתיים ולבצע את ההפרדה בתנועות סיבוביות. הפרדת הקרומים גורמת לגוף לשחרר חומרים טבעיים שנקראים פרוסטגלנדינים, חומרים שעוזרים לרכך את צוואר הרחם ולהתחיל צירים.

האם הפרדת הקרומים כואבת?

זה עלול לגרום לך לאי נוחות ואפילו לכאב. תלוי עד כמה צוואר הרחם כבר פתוח, כמה חזק עושים את הסטריפינג, ועד כמה את רגישה לכאב.

למה זה טוב? 

• הסטריפינג מעודד את הגוף לייצר פרוסטגלנדינים באופן טבעי. 
• פחות התערבותית משיטות אחרות. בניגוד לשימוש בתרופות או פקיעת מי שפיר, סטריפינג היא פעולה ידנית בלבד.
• סטריפינג משבוע 37 ומעלה יכול להפחית את הסיכוי להריון שימשך מעבר לשבוע 42.
• את לא חייבת לעבור את ההליך בבית החולים. ניתן לבצע סטריפינג גם במרפאת הרופא.

מהם החסרונות?

• עלול לגרום לאי נוחות או כאב.
• לאחר הפעולה ייתכן דימום קל או הכתמה.
• לא ניתן לבצע סטריפינג אם צוואר הרחם סגור לחלוטין.
• לעיתים לוקח יום או יותר עד שהצירים מתחילים.
• לעיתים הפעולה לא גורמת להתחלת לידה
  
  

2. מתן פרוסטגלנדינים

מדובר בחומרים דמויי הורמונים שנמצאים באופן טבעי בגוף. הפרוסטגלנדינים גורמים להתכווצויות של הרחם, מרככים את צוואר הרחם ומכינים אותו ללידה. כאשר משתמשים בפרוסטגלנדינים לזירוז לידה, המטרה היא לחקות את התהליך הטבעי הזה.
ניתן לתת פרוסטגלנדינים באמצעות ג'ל, נר או טבליות אך אלו פחות נפוצים כיום. מקובל יותר לתת תכשיר תוך נרתיקי מיוחד (כמו פרופס או מיזודל), שמשחרר פרוסטגלנדינים בצורה מבוקרת במשך 24 שעות. לפעמים צריך לתת יותר ממנה אחת, תלוי בסוג התכשיר.

האם מתן הפרוסטגלנדינים גורם לכאבים?

כן, אחת מתופעות הלוואי של פרוסטגלנדינים היא צירים תכופים וכואבים.

למה זה טוב? 

• פרוסטגלנדינים נחשבים יעילים מאוד בריכוך צוואר הרחם ועידוד צירים. הם יכולים לעזור להתחיל לידה גם כאשר צוואר הרחם עדיין לא בשל.
• הפרוסטגלנדינים מחקים את התהליך הטבעי של הגוף בהכנת עצמו ללידה. הם גורמים לשינויים בצוואר הרחם הדומים לאלו המתרחשים באופן ספונטני לפני לידה.
• ניתן להשתמש בפרוסטגלנדינים גם כאשר אין עדיין פתיחה של צוואר הרחם.

מהם החסרונות?

• הצירים עלולים להיות חזקים מדי או תכופים מדי, מה שעלול להשפיע על דופק העובר ולגרום לשינויים בניטור.
• במקרים נדירים, פרוסטגלנדינים עלולים לגרום להתכווצויות חזקות מדי של הרחם, מה שעלול להוביל לסיבוכים כמו היפרדות שליה (מצב בו השליה נפרדת מדופן הרחם לפני הלידה).
• השיטה לא מומלצת לנשים ולדניות (שזו לא הלידה הראשונה שלהן) ולנשים שעברו ניתוח קיסרי בשל הסיכון להתכווצויות חזקות מדי.
• יש צורך בניטור קפדני של האם והעובר כדי לוודא שאין סימני מצוקה עוברית או גירוי יתר של הרחם.
  
  

3. החדרת קטטר בלוני

זוהי שיטה מכנית לזירוז לידה, שבמהלכה מחדירים קטטר דק לתוך תעלת צוואר הרחם. לפעמים משתמשים בקטטר עם בלון אחד ולפעמים עם שניים. מנפחים את הבלון (או הבלונים) בנוזל סטרילי (סליין). הבלון המנופח יוצר לחץ על צוואר הרחם, מה שגורם לו להתחיל להיפתח ולהימחק. בנוסף, הלחץ הזה גורם לגוף לשחרר פרוסטגלנדינים. בדרך כלל הבלון נפלט מעצמו תוך 6-12 שעות. אם הוא לא נפלט, הרופא יוציא אותו לאחר 12-24 שעות.

האם החדרת קטטר בלוני כואבת?

את עלולה לחוש אי נוחות, לחץ או כאבים הדומים לכאבי מחזור. בדרך כלל, הכאב נסבל ואינו מצריך טיפול תרופתי.

למה זה טוב? 

• הבלון יעיל במיוחד בריכוך ופתיחה של צוואר הרחם, במיוחד כאשר הוא עדיין לא בשל ("קשה" או סגור).
• השיטה מתאימה לנשים שיש להן הגבלות רפואיות לשימוש בתרופות לזירוז לידה (למשל, נשים שיש להן צלקת ניתוחית ברחם או נשים הרגישות לתרופות).
• אפשרויות תנועה טובות יותר. בניגוד לשיטות הדורשות ניטור רציף, עם קטטר בלוני את יכולה להמשיך להיות פעילה ולנוע ואפילו להשתמש בשירותים, מכיוון שהבלון ממוקם בצוואר הרחם ולא בשלפוחית השתן.
• קטטר בלוני כרוך בפחות סיכון לגירוי יתר של הרחם בהשוואה למתן פרוסטגלנדינים או פיטוצין.

מהם החסרונות?

• אי נוחות, לחץ או כאבים כמו כאבי מחזור. רמת הכאב משתנה מאישה לאישה.
• הקטטר הבלוני אמנם מרכך ופותח את צוואר הרחם, אך הוא לא תמיד גורם להתחלת צירים פעילים. לעיתים יהיה צורך בשיטות זירוז נוספות, כמו פיטוצין, לאחר הוצאת הבלון.
• ייתכן זמן המתנה של מספר שעות (בדרך כלל 6-12 שעות) עד שהבלון נפלט מעצמו או עד שהוא מוצא על ידי רופא.
• קיימים סיכונים נדירים כמו היפוך מצג של העובר, ירידת מים או דימום.
  
  

4. מתן פיטוצין

זוהי שיטת השראת לידה נפוצה יותר מהשיטות האחרות: אחת מכל חמש נשים תעבור זירוז לידה באמצעות פיטוצין באחד מחדרי הלידה בבתי החולים בישראל. מדובר בתרופה סינתטית המדמה את הורמון האוקסיטוצין. פיטוצין ניתן באמצעות עירוי לווריד, מה שמאפשר שליטה מדויקת על המינון. בדומה לאוקסיטוצין הטבעי הפיטוצין גורם להתכווצויות של הרחם. הטיפול ניתן בחדר לידה תחת ניטור רציף של האם והעובר.

האם מתן פיטוצין כואב?

כן. פיטוצין עלול לגרום לצירים חזקים וכואבים יותר מהצירים הטבעיים. 

למה זה טוב? 

• מתן הפיטוצין יעיל בזירוז צירים או חיזוק צירים קיימים, במיוחד כאשר צוואר הרחם כבר בשל (יש פתיחה ומחיקה).
• מתן התרופה באמצעות עירוי מאפשר שליטה מדויקת על המינון וקצב הזרימה.
• מקרים מסוימים, פיטוצין יכול לעזור להתחיל או לקדם לידה ואגינלית ולמנוע את הצורך בניתוח קיסרי.

מהם החסרונות?

• פיטוצין עלול לגרום לצירים חזקים וכואבים יותר מהצירים הטבעיים.
• סיכון מוגבר לקרע רחם במיוחד בנשים שעברו ניתוח קיסרי, נשים ולדניות או נשים עם הריון מרובה עוברים.
• סיכון למצוקה עוברית בשל התכווצויות חזקות מדי.
• קיים צורך בניטור רציף של האם והעובר כדי לוודא שאין סימני מצוקה עוברית או התכווצויות חזקות מדי.
• עלול להגביר את הסיכוי לניתוח קיסרי כאשר צוואר הרחם אינו בשל.
  
  

5. פקיעת קרומים יזומה

תהליך במהלכו נעשה ניקוב יזום של קרומי השק העוברי על ידי הרופא או המיילדת. כתוצאה מכך נגרמת ירידת מים ולעיתים קרובות מתחילים הצירים. הפקיעה נעשית באמצעות מכשיר פלסטיק דק וארוך עם קצה חד (אמניוטום) המוחדר לנרתיק היולדת ובעזרתו מבצעים חור קטן בקרומי השק.

האם פקיעת קרומים כואבת?

לרוב, פקיעת קרומים יזומה אינה כואבת מכיוון שאין עצבים בקרומי השק. את עשויה לחוש לחץ קל או תחושה של זרם נוזלים חמים.

למה זה טוב? 

• לאחר פקיעת קרומים ניתן לחבר אלקטרודה לראש העובר לנטר במדויק את דופק העובר.
• פקיעת קרומים מאפשרת לראות את צבע מי השפיר ולוודא שמי השפיר צלולים ולא מכילים מקוניום (צואה של העובר), מה שעשוי להעיד על מצוקה עוברית.

מהם החסרונות?

• סיכון מוגבר לחדירת זיהומים לרחם.
• במקרים נדירים, לאחר פקיעת קרומים עלול חבל הטבור לצנוח לפני העובר, מצב הדורש התערבות רפואית מיידית.
• צירים חזקים וכואבים יותר. .
• לאחר ההליך עלייך להישאר במעקב רפואי צמוד ולעיתים תנועתך תוגבל.
  

אחד אחד מחדרי הלידה המתקדמים והמודרניים ברמב"ם, שנחנכו בינואר 2025.

שיטות טבעיות להשראת לידה

כאשר אין דחיפות רפואית לזירוז הלידה את יכולה לנסות מספר שיטות טבעיות. חשוב לזכור שמרבית השיטות הללו, למעט דיקור, לא נחקרו באופן מדעי ולכן יעילותן לא הוכחה באופן חד משמעי.

1. חליטת עלי פטל: ניתן להכין חליטה על ידי השריית כף של עלי פטל יבשים במים רותחים למשך 10-15 דקות. עלי פטל מכילים טאנינים, אשר נחשבים כמסייעים לטונוס שרירי הרחם. צריכה מתונה של חליטת עלי פטל נחשבת בטוחה עבור רוב הנשים בהריון בריא, החל מהשליש השלישי (בדרך כלל משבוע 34-36). יש להיזהר במקרה שיש לך היסטוריה של צירים מוקדמים, צלקת ברחם (למשל, מניתוח קיסרי קודם), סיבוכים בהריון (כגון לחץ דם גבוה או סוכרת היריון).
   
2. דיקור: דיקור ונגיעות בנקודות ספציפיות מרגיעים את הגוף, משחררים אנדורפינים ומאפשרים הפרשת אוקסיטוצין, ובכך מקלים על הכאב ומסייעים להתקדמות הלידה. יתרונות: הדיקור אינו משתק כמו אפידורל, הוא בטוח לשימוש בכל שלבי הלידה ולכל הנשים, גם לאלו שלא יכולות לקבל אפידורל.
   
3. עיסוי פטמות: עיסוי עטרת הפטמה של כל שד שלוש פעמים ביום, כשעה, עם מעבר בין השדיים כל 15 דקות, לעידוד הפרשת אוקסיטוצין. זהירות: עלול לגרום להתכווצות יתר של הרחם, לא מומלץ לנשים לאחר ניתוח קיסרי. יש צורך במעקב והשגחה.
   
4. קוקטייל שמן קיק: שמן קיק ידוע כחומר משלשל המגרה את מערכת העיכול, וייתכן שגירוי זה משפיע גם על הרחם וגורם להתכווצויות. לשתיית שמן קיק יכולות להיות תופעות לוואי כמו בחילה ושלשול. בקוקטייל המוצע משלבים 3 כפות שמן קיק עם כוס מיץ תפוזים. זהו המינון הנפוץ אך אין זה אומר שהוא מתאים לכל אחת. הרופא יקבע את המינון המתאים בהתאם למצבך הרפואי. אזהרה: שמן קיק הוא חומר פעיל וחזק, והשימוש בו צריך להיעשות תחת פיקוח רפואי בלבד. 
   
5.  פעולות נוספות: פעילות גופנית מתונה (הליכה, שחייה, יוגה), מקלחת/אמבטיה חמימה. הקשיבי לגופך והתייעצי עם הרופא/מיילדת לפני שאת מאמצת שיטות אלו.