כתבות

התאמת הטיפול האונקולוגי לפרופיל הגנטי והמולקולארי

תאריך פרסום: 01/01/2007

קבלו את הרפואה החדשה - מדויקת יותר, אישית יותר, עם 'תרופות מונחות מטרה' וטיפולים ש'נתפרים' ספציפית, על סמך המאפיינים הגנטיים של כל אחד מאיתנו. פריצות הדרך הראשונות כבר נכנסו לשימוש, בתחום הטיפול במחלת הסרטן בכלל ובסרטן השד בפרט

רופאים
לכל כדור יש כתובת

מאת: פרופ' אברהם קוטן, מנהל המכון האונקולוגי,  הקריה הרפואית רמב"ם         
ד"ר הדסה גולדברג, מנהלת תחום סרטן השד,  המכון האונקולו​גי, הקריה הרפואית רמב"ם
 
הרפואה משתנה. הכיוון החדש, ברפואה בכלל ובטיפול בסרטן בפרט, הוא 'טיפול מותאם אישית'. כדי להבין את עומק השינוי, יש לחזור ולתאר, בפשטות מסוימת, את שני עקרונות המפתח עליהם מבוססים הטיפולים התרופתיים הנהוגים כיום.
העיקרון האחד, הוא הסטטיסטי. עולם הרפואה המוכר לנו, פועל על בסיס של נתונים סטטיסטיים. באמצעות מחקרים מבוקרים נקבע, לגבי כל טיפול, באיזה אחוז מהמטופלים תושג התגובה הרצויה, ומהי שכיחות תופעות הלוואי הכרוכות בטיפול זה. אם הנך בצד הטוב של הסטטיסטיקה – זכית. אם לא – הפסדת. על פי רוב, זה מצליח.
העיקרון השני מתבסס על ניסוי וטעייה. באמצעים המקובלים כיום, לא ניתן לקבוע מראש, האם תושג התגובה הרצויה בעקבות מתן תרופה מסוימת. לכן, בהתאם לתגובה המושגת ולתופעות הלוואי המתפתחות, מחליט הרופא האם להמשיך בטיפול ובאילו מינונים.
לא תמיד התרופה אכן מתאימה, לא תמיד המינון שנבחר הוא המינון המיטבי. כתוצאה מכך, עלול להיגרם לחולה סבל מיותר ובמקרים קיצוניים אף נזק בלתי הפיך. זאת, בנוסף לעלות הכלכלית של הטיפולים ולהוצאה הכספית הכבדה לקופה הציבורית.
הצורך בקביעת הטיפול הנכון, חשוב במיוחד כאשר מדובר בטיפול במחלות ממאירות. הטיפולים במחלות אלו, כמו כימותרפיה או הקרנות, קובעים, במידה ניכרת, את סיכויי החולה להבריא וגם כרוכים, לא פעם, בתופעות לוואי משמעותיות.
המסע אל הבנת הגנום האנושי, שהביא לפענוח מבנה הדנ"א ותפקודו, כמו גם, מחקרים להבנת התהליכים הביולוגיים המתרחשים בתא במהלך התפתחות גידול ממאיר, פתחו אופקים חדשים במלחמה במחלת הסרטן.
 
טביעת האצבע הגנטית
אחד התחומים החדשים, שהתפתחו על בסיס פענוח הצופן הגנטי האנושי, נקרא 'פרמקוגנטיקה'. בתרגום חופשי לעברית פירושו: שימוש בתרופות בהתאם למבנה הגנטי-האישי של המטופל או של הגידול. היישום של טכנולוגיה זו מצויה בחיתוליה אך היא נראית מבטיחה.
אחת הדוגמאות לשימוש בפרמקוגנטיקה, קשורה בטיפול הכימותרפי בסרטן השד. הטיפול הכימותרפי בנשים שעברו הסרת הגידול הסרטני בשד, מהווה נדבך חשוב בטיפול במחלה. אך על פי הגישה המסורתית, שהייתה נהוגה עד היום, חולות שהגידול שלהן היה בעל מאפיינים דומים, לכאורה, קיבלו את אותו הטיפול הכימותרפי.
 
פרויקט פיצוח הגנום האנושי, הביא גם לפיתוח של מגוון טכנולוגיות וכלי אבחון חדשים בתחום הגנטיקה. התברר, שסרטן השד אינו מחלה אחידה ואין גידול אחד זהה למשנהו. בכל גידול סרטני יש מאפיינים גנטיים הספציפיים לו וסרטן שד באישה אחת, יהיה שונה מסרטן שד באישה אחרת. הגידולים יתנהגו באופן שונה ואף יגיבו באופן שונה לטיפול הכימותרפי, גם כשהנתונים הקליניים דומים.
שימוש בטכנולוגיות חדישות, מאפשר כיום לקבוע בצורה מדויקת יותר, מהם סיכויי הריפוי של כל אישה ואישה בנפרד. הדבר נעשה על ידי זיהוי מידת הביטוי של גנים שונים בתאי הגידול או כפי שמכנים זאת - זיהוי "טביעת האצבעות הגנטית" של הגידול. על בסיס מידע זה, ניתן לקבוע גם באיזו מידה נדרש מתן טיפול כימותרפי לכל מטופלת.
 
אחת הבדיקות החדישות, הנחשבת לפורצת דרך בתחום, נקראת 'בדיקת .'OncotypeDX זוהי בדיקת מעבדה, המבוצעת על דגימת רקמת גידול (ביופסיה) ומזהה את מידת הביטוי של גנים שונים בגידול. באמצעותה ניתן כיום לזהות מי מהמטופלות לא תפתח, כנראה, הישנות או גרורות וכך לחסוך ממנה טיפול כימותרפי מיותר. אגב, מדובר בבדיקה המבוצעת במעבדות בארה"ב, שעלותה גבוהה (כ-4,000$), והיא איננה כלולה עדיין בסל הבריאות.
 
תרופות מונחות מטרה
במהלך התפתחות גידול ממאיר, מתרחשים שינויים גנטיים ומולקולאריים שונים ברמת התאים. חקר רב שנים של שינויים אלו, מאפשר כיום לזהות מאפיינים בלעדיים לתאי הגידול, המבדילים אותם מתאי הרקמות הבריאות. על בסיס שונות זו, ניתן היום לפתח טיפולים שיגרמו לפגיעה קטלנית בתא הסרטני בעוד שהנזק לרקמות הבריאות יהיה מזערי. לטיפול מסוג זה לא תהיה מגבלת מינון והרעילות הצפויה אפסית. תרופות אלו מכונות 'תרופות מונחות מטרה'(targeted therapies), או 'תרופות ביולוגיות' והן יעילות רק באותם גידולים, הנושאים את המאפיין כלפיו מכוון הטפול.
 
עד כה, פותחו מספר תרופות על בסיס עיקרון זה, כגון התכשירים 'הרספטין' או 'לפטיניב', המכוונים לפגוע בקולטן HER-2, שבחלק מגידולי השד הוא מבוטא ביתר. התכשירים הללו, הם רק קצה הקרחון של התרופות הביולוגיות מונחות המטרה, שתוקפות ספציפית את התאים החולים, מבלי לפגוע במערכות התקינות של הגוף.
המדע מתפתח בדומה לאבנים הנזרקות למים - קפיצה אחת גדולה קדימה ואח"כ, הרבה, הרבה גלים של עבודת שטח מסביב. עוד קפיצה קדימה ועוד הרבה מחקרים על בסיס התגלית הראשונית. ה'הרספטין' וה'לפטיניב' הם הקפיצה הגדולה קדימה, שמסמלת את התחלת עידן הביולוגיה בטיפול בחולי סרטן.
 
טיפול מינימאלי לאפקט מכסימאלי
וזה לא נעצר כאן. הרעיון המרכזי של הטיפולים הוא - לתת את הטיפול המינימלי כדי להשיג את האפקט המכסימאלי. גם זיהוי תכונות גנטיות מולדות ברקמות הבריאות, עשוי לסייע בעתיד להשיג את האפקט הזה ו'לתפור' את הטיפול הראוי ביותר לכל חולה וחולה בנפרד.
ידוע כי לגבי גנים שונים, קיימת שונות קלה בין אדם לאדם, שאינה באה לידי ביטוי בחיי היומיום. לעומת זאת, במצבי דחק, כמו בעת שהרקמות מקבלות קרינה, מכתיבה השונות הזו את מידת הרעילות שתיגרם לרקמות הבריאות. לדוגמא, בחולים בהם התכונות הגנטיות מנבאות נזק קשה לרקמות הבריאות, ניתן יהיה לוותר על טיפול קרינתי ולבחור עבורם מסלול טיפול חלופי, שיעילותו אינה פחותה.
זוהי רפואה שהיא הרבה יותר מדויקת. רפואה אישית, שבעזרתה ניתן יהיה לתת טיפול ספציפי, לכל חולה, על סמך המאפיינים הגנטיים שלו ושל הגידול שלו.
המטרה היא שבעתיד, 'טביעת האצבעות' הגנטית, תהיה מוטבעת על כרטיס מגנטי אישי של כל אחד מאיתנו. על פיו, ידע הרופא לבחור את הטיפול היעיל ביותר עבורנו, זה שיעשה את העבודה בצורה הטובה ביותר ובמינימום תופעות לוואי.