בדיקות וטיפולים
קרדיולוגיה

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על אקו לב במאמץ ו/או עם דובוטמין

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת Loop Recorder

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת אולטרסאונד לב (דופלר עורקים)

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת הולטר

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת מאמץ (ארגומטריה)

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ביופסיה של שריר הלב
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על היפוכי מקצב חשמליים
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על השתלת קוצב לב

רקע


התקף לב או אוטם שריר הלב, הוא השלב האחרון והסופי בתהליך טרשתי של העורקים הכליליים, המובילים דם ללב. המנגנון הגורם להתקף לב הוא היווצרות של קריש דם, החוסם בפתאומיות את העורק. זהו מצב בלתי הפיך, בו חלק מהלב שניזון על ידי העורק החסום נפגע לצמיתות. אוטם שריר הלב קורה כאשר רובד של אחד העורקים, הסובל מטרשת, נסדק ונקרע. חומרים חלבוניים ושומניים בתוך הרובד נחשפים למרכיבי הדם השונים, אשר תוך דקות גורמים להופעת קריש דם גדול, החוסם כליל את כל חלל העורק. אותו אזור בשריר הלב, אשר מקבל דם מהעורק החסום, מתחיל לעבור שינויים איסכמיים (העדר דם וחמצן). בסופו של התהליך, אם העורק נשאר סגור, אותו אזור עובר נמק וכמובן מאבד את יכולתו להתכווץ בצורה אפקטיבית. כל התהליך הזה, עד לנזק הבלתי הפיך של השריר, לוקח דקות עד שעה לערך. לפעמים, אם בכל זאת הספקת הדם דרך העורק לא אפסית ממש, יכולות לחלוף אפילו שעות רבות עד להיווצרות הנמק.

קיים מגוון רב של תלונות ומחושים הקשורים לאוטם שריר הלב חריף: התעלפות, גיהוקים, עייפות רבה ופתאומית, מחנק פתאומי וקשיי נשימה. ישנם חולים שלא יכלו להגדיר את תחושתם וכל תלונתם הייתה – "משהו רע קרה" ויש כאלו שכמעט לא הרגישו כלום.
ובכל אופן, ישנם תסמינים קלאסיים לאוטם. לרוב מרגישים לחץ או כובד או כאב או שריפה בקדמת בית החזה, באזור לא מוגדר היטב. לפעמים הכאב מקרין ליד שמאל, לשתי הכתפיים, ללסת התחתונה או למרכז הגב. לפעמים, מייד לאחר הכאב יופיע גם קוצר נשימה, שלעיתים עלול להתדרדר עד לבצקת ראות ממש. התחושה הזאת מלווה לעיתים קרובות בהזעה קרה, בחילות והקאות ואפילו שלשול. מאפיין נוסף להתקף לב, הוא הופעת התלונות האלו בפתאומיות, לעיתים מתוך בריאות שלמה. מאידך גיסא, התסמינים יכולים להופיע לעיתים גם בהדרגה וזה יכול להמשך מספר שעות או אפילו יממה שלמה.

התקף לב יכול להופיע בכל מצב. מול הטלוויזיה בבית, במנוחה מלאה או בזמן מאמץ או לאחריו. גם מוות פתאומי, הנגרם על ידי הופעה של הפרעת קצב מסוג רפ​רוף חדרים, עלול להיות חלק מהתסמונת החריפה הקשורה לאוטם שריר הלב.
מטרת הטיפול באוטם שריר הלב הניתן בבית החולים, הוא להסיר את קריש הדם החוסם את העורק.

 לפני הטיפול


כלל הברזל באירועים הקשורים באוטם שריר הלב, הוא להגיע למיון במהירות האפשרית.
טיפול באוטם שריר הלב, ניתן במגמה לפתוח את העורק ולהציל כמה שיותר גרמים ותאים של שריר לב. זה שם המשחק.
על נושא 'הזמן' נעשו מחקרים רבים. בדקו כמה זמן לוקח מרגע קריאת האמבולנס ועד שהוא מגיע עם החולה למיון. בדקו כמה זמן לוקח (בדקות), מהרגע שהחולה נרשם במיון ועד לתחילת הטיפול וכמה זמן לוקח מאז תחילת הטיפול עד לפתיחת העורק, כמו גם את הקשר בין כל אחד מהיבטים אלו לפרוגנוזה של החולה. בכל אחד מהמחקרים הללו, המסקנה הייתה חד משמעית – את רוב הזמן (שעות יקרות) מבזבזים החולים בהמתנה בבית, בתקווה שהכול יעבור. הדבר בולט במיוחד אצל קשישים.

 

במהלך הטיפול


הטיפול הראשוני בהתקף לב הוא 'טיפול ממיס קריש', באמצעות תרופות הניתנות דרך הוריד., אם התרופות הללו ניתנות בשעות הראשונות להופעת אוטם שריר הלב, הן יכולות לפתוח את העורק החסום. אך ככל שהזמן עובר יעילותם יורדת מהר מאוד. 'שעת הזהב' היא השעה הראשונה, בה היעילות של תרופות אלו מקסימאלית. מעבר ל-4 עד 6 שעות, הקריש הופך להיות יציב והנזק לשריר הלב בלתי הפיך, עד שכמעט ואין טעם להשתמש בתרופות.
צנתור לב ראשוני - צנתור ראשוני של חולי אוטם נתגלה כטיפול עדיף באוטם שריר הלב חריף. אחוזי פתיחת העורק גבוהים ומשך האשפוז קצר יותר. זאת בעיקר באוטמים גדולים, המערבים את העורק הקדמי היורד. ברוב בתי החולים הגדולים בארץ, משתמשים בצנתור ראשוני כטיפול מיידי בחולי האוטם.

 כיצד תנהגו בביתכם


שיקום לב – קיימים הרבה מוסדות לשיקום לב, כאלו המסונפים לבתי החולים, אלו של מוסדות פרטיים ואלו של הקופות. הפעילות הגופנית במכונים אלו מבוצעת תחת השגחת רופא ופיזיולוג.
חזרה לעבודה – כל המאמצים המושקעים בטיפול באוטם שריר הלב מיועד להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל החיים הרגיל ובכלל זה לעבודה. כל חזרה לעבודה, צריכה להיעשות לאחר הערכה מלאה של קרדיולוג.
לרוב, מספיקים 4 עד 6 שבועות של הימנעות מעבודה מאומצת.
עישון – העישון הוא גורם סיכון משמעותי ביותר להתפתחות מחלת לב. הפסקתו חיונית!
כולסטרול – חשוב שהכולסטרול יהיה נמוך לפי ההמלצות המקובלות.
מעקב אצל הקרדיולוג הקהילתי – יש להתמיד ולהיות לצמיתות במעקב אצל קרדיולוג. רצוי מאוד להמשיך לבקר את הקרדיולוג הקהילתי, לפחות פעם או פעמיים בשנה, אפילו שעברו שנים לאחר אירוע אוטם 'קטן'.
למידע נוסף על טיפול באוטם שריר הלב

רקע


'אנגינה פקטוריס' (בעברית - תעוקת חזה) הינו ביטוי קליני למחלת עורקים, הנגרמת בשל הצרויות בעורקים הכליליים, המספקים דם ללב. מקור המושג 'אנגינה פקטוריס' הוא ביטוי לטיני, המתאר תחושה סובייקטיבית של חולה המרגיש כאבים בחזה.
כאשר הספקת הדם לחלק מסוים של הלב יורדת ואינה מספיקה לצרכים האנרגטיים של הלב בדרגת המאמץ בו הוא נמצא – הלב סובל מאיסכמיה (ירידה בכמות הדם/חמצן). הלב שולח גירויים עצביים לכיוון המוח וכך מתרגם את האיסכמיה לכדי כאב.

חולה הסובל מאנגינה פקטוריס יחוש מועקה ולחץ, ולא כאב חד ודוקר. הכאב ממוקם בשטח שאיננו מוגדר היטב, אך נמצא באופן כללי במרכז החזה והוא יכול להקרין גם לגב, לזרוע שמאל, לכתפיים וללסת התחתונה. לעיתים, מוגדרת התחושה כשריפה ויש מצבים בהם האירוע מלווה בבחילה, הקאה, חולשה, תחושת עייפות, חיוורון והזעה קרה. ההתקף נמשך מספר דקות או יותר, והוא מוחמר במאמץ, קור ואף במצבים של התרגשות משמעותית. הכאב יחלוף או יחלש עם הפסקת המאמץ ונטילת כדור ניטרוגליצרין תחת הלשון.
אחת התופעות היותר שכיחות ולא טיפוסיות של אנגינה פקטוריס, היא קוצר נשימה במאמץ ללא מועקה בחזה. תופעה זו אופיינית יותר לאי-ספיקת הלב, אך לא פעם היא מבטאת גם אנגינה פקטוריס.

ההתרחשות בתוך העורק

ככל שדרגת ההיצרות בעורק כלילי חמורה יותר או ככל שיותר עורקים מעורבים בתהליך הטרשתי, האנגינה עלולה להופיע במאמץ נמוך יותר ולעיתים אף במנוחה.
היצרויות טרשתיות בתוך העורקים מתחילות להיווצר מהרובד שומני. עם השנים גדל הרובד השומני בהדרגה, עד שמופיעה בליטה עדינה וקטנה בתוך חלל העורק - זהו הרובד הטרשתי.
עם הגיל וכתוצאה מהשפעת גורמי הסיכון, כמו: יתר לחץ דם, עישון, סוכרת ובעיקר כולסטרול גבוהה, הרובד הטרשתי הולך וגדל.

בגלל הכוחות המופעלים על העורקים על ידי זרימת הדם, נוטה שכבת החיפוי של הרובד הטרשתי להיסדק ולהיקרע. קרעים וסדקים קטנים אלו מזוהים ע"י תאי הדם ובעיקר על ידי הטסיות, שתפקידן לתקן סדקים בעורקים. מגוון רב של תאים מתחילים 'לתקן' את הנזק, תוך יצירת שכבת חיפוי חדשה. הרובד 'המתוקן' הוא קצת יותר מגושם ובולט עוד קצת לתוך חלל העורק. תהליך זה מתרחש ברציפות והוא איננו חייב כלל לבוא לידי ביטוי קליני, כלומר החולה עדיין לא מרגיש דבר.

בתוך העורק מתרחשת 'מלחמה', בה מעורבים חומרים וסוגי תאים רבים מאוד. חלק מהתאים, שניתן לכנותם 'תאים טובים', פועלים להמסת הקרישים, להרחבת העורק ולריפוי הרובד. ואילו תאים אחרים, המכונים 'תאים רעים', נוטים ליצור קרישים ולכווץ את העורק. 'התאים הרעים' הם בסך הכול חומרים ותאים, שתפקידם לרפא את הפצעים, החתכים והדימומים הקטנטנים והמרובים, שעל קיומם אנחנו אפילו לא יודעים. אלא שהמולקולות, התאים והחומרים האלו, לא יכולים להבחין מתי תהליך הריפוי רצוי ומתי לא.
ובעוד ברמת התאים מתרחשת 'מלחמה' תמידית של 'טובים' נגד 'רעים', אצל החולה תהיינה תקופות שקטות ותקופות של אנגינה קשה בלתי יציבה. לעתים, המחלה מתקדמת במהירות ממצב של אנגינה קלה מאוד במאמץ, עד לכדי כאבים חזקים ותכופים במאמץ מינימאלי או אפילו במנוחה. לפעמים, המחושים חולפים מעצמם לתקופות ארוכות, גם ללא התערבות תרופתית. אם קריש הדם, בגודל של מילימטר או שניים, יחסום בסופו של דבר את העורק, יגרם אוטם חרי​ף של שריר הלב.

 לפני הטיפול


בבית החזה מצויים איברים רבים שיכולים לכאוב בצורה די דומה לכאב שמקורו בלב, ולא פעם קשה להבדילם מאנגינה פקטוריס. האבחנה תיעשה על ידי תחקור החולה וביאור תלונותיו וכן, על ידי בדיקות שמגמתן לגלות ממצאים אובייקטיבים. מדובר בבדיקות המאמצות את הלב, מעלות את תצרוכת החמצן ובודקות בו זמנית את הא.ק.ג ואת זרימת הדם לשריר הלב. הבדיקות הן: ארגומטריה, מיפוי לב במאמץ וכן, אקו לב במאמץ או עם 'דובוטמין' (תרופה הגורמת ללב להתאמץ). לאחרונה, הוכנסה לשימוש גם בדיקת CT של עורקי הלב (צנתור וירטואלי), בעקבות מחקר השוואתי מקיף שהתקיים ברמב"ם, שהוכיח כי הבדיקה מספקת מידע ברמת דיוק ואמינות גבוהים. המחקר, שהוכר ע"י הקהילה המדעית הרפואית, התקבל לפרסום באחד הירחונים המובילים בתחום הדימות הרפואי.

 במהלך הטיפול


הטיפול באנגינה פקטוריס מבוסס על תרופות לייצוב העורק ולהרגעת הכאבים ולבסוף במידה ויש צורך – גם צנתור עם בלון וס​ליל או ניתוח מעקפים, שמטרתם להרחיב את העורק המוצר.
השימוש בתרופות נועד להפחית את הצריכה האנרגטית של הלב, כדי שכמות הדם העוברת דרך העורק המוצר תספיק לביקוש. התרופות מאטות את הדופק, את עוצמת ההתכווצות ואת המעמסה האנרגטית על הלב. מרבית התרופות ניתן לתת בכדורים, אולם חלקם ניתנות רק בבית החולים, דרך הוריד.
למידע נוסף על אנגינה פקטוריס
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול בהיצרויות של עורק התרדמה
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על טיפול בהיצרות של מסתם מיטרלי בעזרת בלון

רקע

היווצרות של אוטם בש​ריר הלב עלולה לגרור סיבוכים שונים. חלקם נקראים 'סיבוכים חשמליים', כאלה המערבים את המערכת החשמלית של הלב. הביטוי הקליני לסיבוכים אלו יהיה הפרעות קצב שונות והפרעות בהולכה החשמלית.

 'פרפור חדרים ראשוני' או Ventricular Fibrillation) 'VF')

הפרעת קצב מסוכנת, העלולה לגרום למוות מיידי. פרפור חדרים יכול להופיע דקות או שעות או יום-יומיים לאחר האוטם. בשפה יום יומית, מכונה מצב זה 'דום לב'. בגלל היעדר דם וחמצן מאותו אזור בלב המעורב באוטם, נוצרים גירויים חשמליים חולניים, אשר מתדרדרים לפרפור חדרים. בזמן פרפור חדרים שריר הלב לא מתכווץ כלל ולכן, פונקצית המשאבה של הלב פוסקת. לחץ הדם נופל וללא החייאה מיידית, החולה ימות תוך דקות.
חולים עם VF נמצאים ביממה הראשונה בסכנה הרבה יותר גדולה מאשר חולי אוטם ללא הפרעת קצב קשה זו. אולם, חולים אשר עוברים החייאה מהירה ומוצלחת, יכולים להתאושש. הפרעת הקצב לכשעצמה, לא חייבת להשפיע על המשך המחלה ועל הפרוגנוזה של החולה.

 'מהירות חדרית' או Ventricular Tachycardia) 'VT')

הפרעת קצב המאופיינת על ידי קצב לב מהיר מאוד, שמקורו בחדרי הלב. לעיתים, הדופק עלול להגיע עד כדי 150-200 פעימות לדקה. במהירות זו הלב לא מספיק להתמלא בדם, עוצמת הכיווץ יורדת מאוד ובמקביל, לחץ הדם עלול ליפול. לעיתים, ה- VT עלול להתדרדר לפרפור חדרים ראשוני (VF).

 חסם עליתי-חדרי מלא

ביטוי להפרעת הולכה, כאשר הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהקוצב הטבעי הממוקם בעליה, דרך סיבי ההולכה ועד לחדרים. מצב זה, בו הדופק מואט מאוד, אופייני לאוטמים בדופן התחתון של הלב, המערבים את העורק הכלילי הימני. כאשר הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהעליות לחדרים, נוצר 'חסם עליתי-חדרי מלא'. החדרים, גם ללא גירוי מהעליות, מסוגלים לייצר דופק עצמוני, אך זהו דופק איטי מאוד, לפעמים לא יותר מ- 20-30 פעימות לדקה. דופק איטי שכזה לא מאפשר ללב לענות ביעילות על הצרכים האנרגטיים של הגוף.

 

במהלך הטיפול

טיפול בהפרעות קצב הוא מתן שוק חשמלי והחייאה. לאחר מכן, יאושפזו החולים ביחידה לטיפול נמרץ.
הפרעות קצב כמו 'פרפור חדרים' ו'מהירות חדרית', המופיעות מעבר לימים הראשונים מתחילת האוטם, 'מסמנות' חולים בעלי פוטנציאל להפרעות קצב קשות גם בשלבים מאוחרים יותר. חולים אלו צריכים לעבור עיבוד על ידי מומחים לאלקטרו-פיזיולוגיה, להיות במעקב וחלק מהם יצטרכו לקבל תרופות אנטי-אריטמיות (נגד הפרעות קצב) ו/או שיוחלט להשתיל בגופם קוצב לב כמו הדפיברילטור.
חולים הסובלים מחסם עליתי-חדרי מלא יצטרכו, לעיתים, עזרה על ידי קוצב לב 'זמני', המוחדר ליד מיטת החולה ומיועד רק לתקופת ביניים, עד שהדופק התקין יופיע שוב. ואכן, ברוב המקרים, החסם המלא חולף תוך שעות עד ימים. במיעוט המקרים, חולים שהדופק שלהם לא מסתדר, יצטרכו קוצב לב קבוע.

 

כיצד תנהגו בביתכם

שיקום לב – קיימים הרבה מוסדות לשיקום לב, כאלו המסונפים לבתי החולים, של מוסדות פרטיים ושל הקופות. הפעילות הגופנית במכונים אלו מבוצעת תחת השגחת רופא ופיזיולוג.
חזרה לעבודה – כל המאמצים המושקעים בטיפול באוטם מיועדים להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל החיים הרגיל ובכלל זה לעבודה. כל חזרה לעבודה צריכה להיעשות לאחר הערכה מלאה של קריולוג.
לרוב, מספיקים 4-6 שבועות של הימנעות מעבודה מאומצת.
עישון – העישון הוא גורם סיכון משמעותי ביותר להתפתחות מחלת לב. הפסקתו חיונית.
כולסטרול – חשוב שהכולסטרול יהיה נמוך לפי ההמלצות המקובלות.
מעקב אצל הקרדיולוג הקהילתי –יש להתמיד ולהיות במעקב אצל קרדיולוג ולצמיתות. רצוי מאוד להמשיך לבקר את הקרדיולוג הקהילתי, אפילו שנים לאחר אוטם 'קטן', בתדירות של לפחות פעם או פעמיים בשנה.
למידע נוסף על טיפול בהפרעות קצב
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על ניתוח מעקפים ורידיים
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על מדידת זרימות דופלר מתוך עורקי הלב
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על מיפוי לב עם תליום

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על סגירת דלפים בין עליות הלב - PDA PFO

רקע

בדיקת צנתור לב אבחנתי מבוצעת במטרה לאבחן את מצבו של הלב על חלקיו השונים: חדרי הלב, עורקים כליליים, מסתמים וכו'. צנתור הלב נעשה על מנת לקבוע בוודאות קיום מום (מלידה או נרכש) או חשד להיצרויות בעורקי הלב.
במהלך צנתור אבחנתי מוחדרת צינורית דקה וארוכה, העשויה מחומר אלסטי, מן המפשעה או עורק היד, ועד לפתחי העורקים הכליליים של הלב. דרך הצינורית מזריקים חומר ניגוד לכלי הדם הכליליים ומצלמים את הלב בזוויות שונות, על מנת לקבל תמונה מדויקת, עד כמה שאפשר, של מיקום ההיצרות, אורכה וקוטרה.
הזרקה של החומר לתוך הלב מדגימה את גודל הלב, התכווצות השריר ותפקוד המסתמים. תהליך הבדיקה מצולם בעזרת קרני רנטגן ונשמר על גבי תקליטור.


לפני הבדיקה

צנתור לב אבחנתי נעשית במסגרת אשפוז הנמשך כיממה. אין להפסיק אספירין.
טיפול תרופתי כנגד קרישת הדם [קומדין] יש לרוב להפסיק מספר ימים לפני הצנתור, בהוראת הרופא המטפל.
יש להיות בצום כ 4 שעות לפני הבדיקה, אלא אם צוין אחרת בטופס ההזמנה. בבוקר צנתור אבחנתי תתבקשו לגלח את אזור הדיקור: המפשעה או שורש כף היד, בהתאם לצורך.
יש להודיע מראש על רגישות ליוד.

במהלך הבדיקה

בחדר הצנתורים ימתין לכם הצוות המצנתר, לבוש בבגדי חדר ניתוח. תשכבו במיטה מיוחדת ותחוברו לאק"ג, מד סטורציה ומד לחץ דם אשר ישמשו לניטור הסימנים החיוניים. במיטה מעליכם תוצב מכונת הרנטגן, אשר תתעד את

מהלך הבדיקה


בחדר הצנתורים ברמב"ם מופעלת מערכת מוסיקה ואתם מוזמנים לבקש לנגן את המוסיקה שתבחרו.
מקום החדרת הצנתר יחוטא ע"י נוזל קר [פולידין]. לאחר מכן, תקבלו זריקה במקום המיועד לצנתור, לצורך הרדמה מקומית. בזמן החדרת הצנתר לעורק תחושו מגע במפשעה או בזרוע, בדרך כלל ללא כאבים או עם כאב עמום וקל.
במהלך הבדיקה ייתכן ותתבקשו לנשום נשימה עמוקה או להפסיק את הנשימה למספר שניות.
בזמן הזרקת חומר הניגוד ייתכן שתחושו הרגשת חום ו/או בחילה, אשר יחלפו תוך שניות מעטות. במידה שתחושו גרד, לחץ בחזה, כאב, קוצר נשימה או הרגשת אי נוחות, אנא דווחו מייד לצוות המצנתר.
בתום הצנתור תועברו בחזרה לחדרכם במחלקת קרדיולוגיה והצנתר יוצא מגופכם.

לאחר הבדיקה

יש להקפיד שלא להזיז את הרגל המצונתרת ולא להרים את הראש במשך כ 4 שעות מרגע הוצאת הצנתר. ירידה מהמיטה בהשגחת צוות סיעודי.
במקרה שהצנתור בוצע דרך שורש כף היד, יש להימנע מכיפוף היד במשך כשעה לאחר הצנתור. לאחר כשעתיים מתום הצנתור יותר לכם לרדת מהמיטה, בליווי אחות בלבד. מיד לאחר הצנתור מותר לשתות ולאחר שעתיים תוכלו לאכול גם ארוחה קלה. אחות המחלקה תבדוק מדי פעם את מקום הצנתור, לחץ דם ודופק.
אם תחושו רטיבות ו/או חום באזור הצנתור, כאבים בחזה, קוצר נשימה, צמרמורת או חולשה – יש לדווח מיידית לאחיות המחלקה. במידת האפשר, תימסר לכם התרשמות ראשונית מתוצאות הצנתור, מייד עם סיומו.

כיצד תנהגו בביתכם

דו"ח הכולל את ממצאי הצנתור האבחנתי והחלטה בנוגע להמשך הטיפול יימסר בשחרור מהאשפוז.
יש להמשיך ליטול תרופות כרגיל.
מומלץ להימנע מנהיגה במשך יום השחרור מבית החולים.
יש להתקלח במים פושרים ולא לשפשף בחזקה את איזור הצנתור.
במקרה שיופיעו חום, נפיחות, חוסר תחושה, גפה קרה או כאב, שלא הורגשו ברגל או ביד המצונתרים – יש להתקשר לרופא המטפל, אשר יחליט אם יש מקום להפנותכם למכון הלב או לחדר מיון.
למידע נוסף על צנתור אבחנתי והמודינאמי
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על צנתור בילדים

רקע

העורקים הכליליים הם העורקים המובילים את הדם ללב. צנתור לב כלילי הוא פעולה פולשנית, שמטרתה לפתוח עורק או עורקים כליליים מוצרים. צנתור נעשה בחולה כאשר התרופות לא עוזרות או כאשר מדובר במחלה קשה בעורק/ים כלילי/ים, אשר אובחנה ב בדיקת צנתור לב.
בצנתור לב כלילי מכניסים בלון וסליל (תומכן, סטנט) תומך למקום ההיצרות, על מנת לשמור על עורק פתוח עם זרימת דם טובה.
איכויות ויתרונות הסטנט הוכחו במחקרים רבים. אחוזי ההצלחה של בלון ותומכן טובות מאוד. מדובר על מעל 97% הצלחה מיידית בפתיחת העורק המוצר. את ההרחבות הללו ניתן לבצע לעורקים הכליליים, למעקפים ורידיים וגם למעקף עורקי, שחובר בניתוח מעקפים קודם.
תומכן מצופה תרופה (כגון "סייפר" אך יש גם רבים נוספים), המפריש חומר פעיל למניעת היצרות מחדש, נמצא כבר שנים רבות בשימוש במחלקה הקרדיולוגית של הקריה הרפואית רמב"ם. תומכנים אלו מהווים כ-50-60% מכלל התומכנים ומושתלים בעיקר כאשר הסיכון להיצרות חוזרת גדול יותר – דהיינו בחולים עם סוכרת, בהיצרויות ארוכות או בעורקים בעלי קוטר קטן.


לפני הבדיקה

הבדיקה נעשית במסגרת אשפוז הנמשך כיממה.
טיפול תרופתי כנגד קרישת הדם [קומדין] יש להפסיק מספר ימים לפני הצנתור, בהוראת הרופא המטפל. אין להפסיק אספירין [או קלופידרוגל (פלויקס)]. יש להיות בצום החל מחצות הלילה שלפני הבדיקה, אלא אם צוין אחרת בטופס ההזמנה. בבוקר הצנתור תתבקשו לגלח את אזור החדרת הצנתר (מפשעה או פרק היד, בהתאם לצורך).
יש להודיע מראש על רגישות ליוד.

במהלך הבדיקה


דרך העורק במפשעה או בשורש כף היד מחדירים שרוולית דקה וקצרה, דרכה מעבירים צינורית חלולה וארוכה (קטטר), שמגיעה עד לפתחו של העורק הכלילי, הממוקם באבי העורקים, ממש מעל הלב. דרך הקטטר מזריקים חומר ניגוד לתוך העורק, על מנת להדגים את חללו הפנימי ולמקם את ההיצרות.

לאחר הצנתור האבחנתי, אם הוחלט לבצע התערבות - עוברים לחלק הפולשני. דרך אותו קטטר חלול מעבירים תיל עדין (wire), המוחדר לתוך העורק הכלילי ועובר גם את מקום ההיצרות. דרך הקטטר ועל גבי התיל מחדירים צינורית חלולה נוספת, שבקצה שלה יש בלון, אשר בשלב הזה איננו מנופח.

הבלון מחובר לצינורית הדקה, כך שמבחוץ (באזור הדיקור), אפשר להחדיר לתוכו נוזל ולנפח אותו. את הבלון מביאים עד לאזור ההיצרות ושם מנפחים אותו ע"י נוזל (אף פעם לא אויר), שמוזרק דרך הצינורית היוצאת מן המפשעה.
לאחר הניפוח, שנמשך לא יותר ממספר שניות, מרוקנים את הבלון, מושכים אותו החוצה ומצלמים שוב לראות את התוצאות.
במידה וצריך, חוזרים על הפעולה מספר פעמים עד שמגיעים לתוצאה הרצויה – עורק מורחב עם זרימה טובה.

ברמב"ם בלמעלה מ- 90% מהמקרים משתילים גם תומכן (סטנט), הדומה לקפיץ של עט כדורי. החדרת הסליל לא שונה בהרבה מהמתואר עד כה, להוציא העובדה שעל גבי הבלון הלא מנופח מלבישים את הסליל. בזמן ניפוח הבלון הסליל מתרחב ומקובע למקומו בתוך העורק, תוך שהוא דוחף את ההיצרות לצדדים.

לאחר הבדיקה


יש להקפיד שלא להזיז את הרגל המצונתרת ולא להרים את הראש במשך כ 4 שעות מרגע הוצאת הצנתר. ירידה מהמיטה בהשגחת צוות סיעודי.
במקרה שהצנתור בוצע דרך שורש כף היד, יש להימנע מכיפוף היד במשך כשעה לאחר הצנתור. לאחר כשעתיים מתום הצנתור יותר לכם לרדת מהמיטה, בליווי אחות בלבד.
מיד לאחר הצנתור מותר לשתות ולאחר שעתיים תוכלו לאכול גם ארוחה קלה.
אחות המחלקה תבדוק מדי פעם את מקום הצנתור, לחץ דם ודופק.
אם תחושו רטיבות ו/או חום באזור הצנתור, כאבים בחזה, קוצר נשימה, צמרמורת או חולשה – יש לדווח מיידית לאחיות המחלקה.
במידת האפשר, תימסר לכם התרשמות ראשונית מתוצאות הצנתור, מייד עם סיומו.
חוות דעת מלאה תתקבל רק לאחר התייעצות שיקיים צוות רפואי מומחה.

כיצד תנהגו בביתכם

דו"ח הכולל את ממצאי הצנתור יימסר עם מסמכי השחרור. יש להמשיך וליטול תרופות כרגיל.
במידה והושתל אצלכם סטנט, תתבקשו לקחת תרופה למניעת היווצרות קרישת דם על התומכן (סטנט) החדש.
מומלץ להימנע מנהיגה במשך יום השחרור מבית החולים.
יש להתקלח במים פושרים ולא לשפשף בחזקה את איזור הצנתור.
במקרה שיופיעו חום, נפיחות, חוסר תחושה, גפה קרה או כאב, שלא הורגשו ברגל או ביד המצונתרים – יש להתקשר לרופא המטפל, אשר יחליט אם יש מקום להפנותכם למכון הלב או לחדר מיון.

למידע נוסף על צנתור עם השתלת תומכים (סטנטים)
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על צנתורים אלקטרופזיולוגיים וצריבות של מוקדי הפרעות קצב
CT של הלב לקביעת כמות סידן (CALCIUM SCORING) היא בדיקה פשוטה, ללא צורך בחומר ניגוד, אשר מטרתה לבדוק את כמות הסידן בעורקים הכליליים. המספר שמתקבל הוא מדד מדויק לכמות טרשת העורקים בלב, שהוא הגורם העיקרי להתקפי לב.

לפי כמות הסידן ניתן לדעת מה הסיכוי שלך לסבול ממחלת לב ב 5-10 שנים הקרובות ובהתאם לכך להחליט על צורך בטיפולים שונים העשויים להפחית את הסיכון.

ניתן להתייעץ עם הקרדיולוג האחראי על הבדיקה על מנת לקבל הסבר והנחיות טיפוליות אחרי הבדיקה.

בבדיקה זו אין צורך בהפניית רופא.
למידע נוסף על CALCIUM SCORING - CT של הלב לקביעת כמות סידן
בדיקת CT לב (צנתור וירטואלי):
ניתן לראות את העורקים הכליליים (חוטים לבנים) המספקים דם לשריר הלב (אדום).
טרשת העורקים הכליליים היא הסיבה מספר אחת לתמותה בישראל ובעולם המערבי, בגברים ונשים כאחד. זוהי מחלה בה רבדים שומניים מצטברים על דפנות העורקים הכליליים, המספקים דם לשריר הלב, וגורמים להיצרותם ובמקרים מסוימים להתקף לב.

CT לב היא בדיקה בלתי פולשנית הידועה גם בכינוי "צנתור וירטואלי" המאפשרת לצלם את העורקים הכליליים ולאבחן או לשלול נוכחות של טרשת והיצרויות בעורקים הכליליים. הבדיקה נמשכת כרבע שעה ומורכבת ממספר צילומים, שכל אחד נמשך מספר שניות בודדות תוך כדי החזקת נשימה, האחרון תוך הזרקה של חומר ניגוד עם יוד.



בדיקת CT לב: ניתן לראות את העורקים הכליליים (חוטים לבנים) המספקים דם לשריר הלב (אדום).


כדי שצנתור לב וירטואלי יצליח, חיוני שיהיה לך קצב לב איטי, 60 פעימות לדקה או פחות. כדי להגיע לקצב לב כזה, בד"כ חייבים לקבל תרופה מסוג חוסמי בטה (לדוגמא לופרסור, מטופרס, ניובלוק, נורמלול, דרלין, פרולול, קרדילוק, דימיטון ). גם אם אתה/את כבר מקבל/ת תרופה מסוג זה יתכן ואתה/את צריך/ה תוספת כדי להגיע לקצב לב הנדרש. אנחנו מזמינים אותך כשעתיים לפני ביצוע הבדיקה בפועל כדי שקרדיולוג יבדוק אותך וכדי לתת חוסמי בטה לפי הצורך. יש גם אפשרות לקבל את התרופה מרופא המטפל או מקרדיולוג. בד"כ נותנים לופרסור 100 מ"ג או נורמיטן 50 מ"ג כשעתיים לפני הבדיקה, תלוי בקצב הלב ומצב כיווץ שריר הלב.
אסור לקבל חוסמי בטה אם יש לך אסתמה פעילה מטופלת במשאף, לחץ דם פחות מ 100 סיסטולי, היצרות אאורטלית קשה או חסם הולכה מתקדם בלב (בלי קוצב).
יתכן ותקבל גם 2 שאיפות של ניטרוגליצרין לפני הבדיקה כדי להרחיב את כלי הדם בלב. לעיתים זה עלול לגרום לכאב ראש בהמשך.

בנוסף להאטת הדופק חשוב להקפיד על הדברים הבאים לפני הבדיקה:
1. יש לבוא עם תשובה של בדיקת תיפקודי כליה עדכנית ומכתב הפניה מרופא.
2. לשתות הרבה נוזלים בערב לפני ובבוקר הבדיקה.
3. להיות בצום כשעתיים לפני הבדיקה.
4. לא לשתות קפה 4 שעות לפני הבדיקה.
5. אם אתה מקבל גלוקופג' לסכרת לא לקחת אותו בבוקר של הבדיקה.
6. כן לקחת את כל שאר התרופות כרגיל.
7. רצוי לבוא עם ליווי.

בזמן CT לב חשוב מאד להחזיק נשימה כשתתבקש למשך כ 15 שניות ולא לזוז כלל באותו זמן. בתום הבדיקה יתכן שתתבקש להשאר להשגחה עד חצי שעה.

עליך להודיע לצוות אם ידוע לך אחד מהמצבים הבאים:

1. אלרגיה ליוד, לניטרטים, או לחוסמי בטה.
2. אסתמה פעילה.
3. הפרעה בתיפקוד הכליות.
4. הפרעת קצב.
5. אי-ספיקת לב.
6. היצרות במסתם האאורטלי.
7. חסם הולכה בלב.

הבדיקה מתבצעת על מכשיר CT חדיש, מהמתקדמים בעולם של חברת סימנס. הסורק הוא המהיר ביותר בעולם, ומאפשר לקבל צילום מדויק של הלב גם בקצבי לב גבוהים יחסית. כמו כן, הסורק מאפשר להוריד את רמת הקרינה בצורה משמעותית ביחס למכשירים מיושנים יותר.

תוצאות הבדיקה מאפשרות להחליט האם יש צורך לבצע צינתור לב והאם צריך טיפול מיוחד לטרשת עורקים.

רמב"ם היה בין המכונים הראשונים בעולם לבצע CT לב והיה שותף לפיתוח ה CT לב הראשון של חברת פיליפס.

ברמב"ם מבצעים כיום כ- 600 בדיקות בשנה.
למידע נוסף על CT לב