רקע
היווצרות של אוטם בשריר הלב עלולה לגרור סיבוכים שונים. חלקם נקראים 'סיבוכים חשמליים', כאלה המערבים את המערכת החשמלית של הלב. הביטוי הקליני לסיבוכים אלו יהיה הפרעות קצב שונות והפרעות בהולכה החשמלית.
'פרפור חדרים ראשוני' או Ventricular Fibrillation) 'VF')
הפרעת קצב מסוכנת, העלולה לגרום למוות מיידי. פרפור חדרים יכול להופיע דקות או שעות או יום-יומיים לאחר האוטם. בשפה יום יומית, מכונה מצב זה 'דום לב'. בגלל היעדר דם וחמצן מאותו אזור בלב המעורב באוטם, נוצרים גירויים חשמליים חולניים, אשר מתדרדרים לפרפור חדרים. בזמן פרפור חדרים שריר הלב לא מתכווץ כלל ולכן, פונקצית המשאבה של הלב פוסקת. לחץ הדם נופל וללא החייאה מיידית, החולה ימות תוך דקות.
חולים עם VF נמצאים ביממה הראשונה בסכנה הרבה יותר גדולה מאשר חולי אוטם ללא הפרעת קצב קשה זו. אולם, חולים אשר עוברים החייאה מהירה ומוצלחת, יכולים להתאושש. הפרעת הקצב לכשעצמה, לא חייבת להשפיע על המשך המחלה ועל הפרוגנוזה של החולה.
'מהירות חדרית' או Ventricular Tachycardia) 'VT')
הפרעת קצב המאופיינת על ידי קצב לב מהיר מאוד, שמקורו בחדרי הלב. לעיתים, הדופק עלול להגיע עד כדי 150-200 פעימות לדקה. במהירות זו הלב לא מספיק להתמלא בדם, עוצמת הכיווץ יורדת מאוד ובמקביל, לחץ הדם עלול ליפול. לעיתים, ה- VT עלול להתדרדר לפרפור חדרים ראשוני (VF).
חסם עליתי-חדרי מלא
ביטוי להפרעת הולכה, כאשר הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהקוצב הטבעי הממוקם בעליה, דרך סיבי ההולכה ועד לחדרים. מצב זה, בו הדופק מואט מאוד, אופייני לאוטמים בדופן התחתון של הלב, המערבים את העורק הכלילי הימני. כאשר הגירוי החשמלי לא מצליח לעבור מהעליות לחדרים, נוצר 'חסם עליתי-חדרי מלא'. החדרים, גם ללא גירוי מהעליות, מסוגלים לייצר דופק עצמוני, אך זהו דופק איטי מאוד, לפעמים לא יותר מ- 20-30 פעימות לדקה. דופק איטי שכזה לא מאפשר ללב לענות ביעילות על הצרכים האנרגטיים של הגוף.
במהלך הטיפול
טיפול בהפרעות קצב הוא מתן שוק חשמלי והחייאה. לאחר מכן, יאושפזו החולים ביחידה לטיפול נמרץ.
הפרעות קצב כמו 'פרפור חדרים' ו'מהירות חדרית', המופיעות מעבר לימים הראשונים מתחילת האוטם, 'מסמנות' חולים בעלי פוטנציאל להפרעות קצב קשות גם בשלבים מאוחרים יותר. חולים אלו צריכים לעבור עיבוד על ידי מומחים לאלקטרו-פיזיולוגיה, להיות במעקב וחלק מהם יצטרכו לקבל תרופות אנטי-אריטמיות (נגד הפרעות קצב) ו/או שיוחלט להשתיל בגופם קוצב לב כמו הדפיברילטור.
חולים הסובלים מחסם עליתי-חדרי מלא יצטרכו, לעיתים, עזרה על ידי קוצב לב 'זמני', המוחדר ליד מיטת החולה ומיועד רק לתקופת ביניים, עד שהדופק התקין יופיע שוב. ואכן, ברוב המקרים, החסם המלא חולף תוך שעות עד ימים. במיעוט המקרים, חולים שהדופק שלהם לא מסתדר, יצטרכו קוצב לב קבוע.
כיצד תנהגו בביתכם
שיקום לב – קיימים הרבה מוסדות לשיקום לב, כאלו המסונפים לבתי החולים, של מוסדות פרטיים ושל הקופות. הפעילות הגופנית במכונים אלו מבוצעת תחת השגחת רופא ופיזיולוג.
חזרה לעבודה – כל המאמצים המושקעים בטיפול באוטם מיועדים להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל החיים הרגיל ובכלל זה לעבודה. כל חזרה לעבודה צריכה להיעשות לאחר הערכה מלאה של קריולוג.
לרוב, מספיקים 4-6 שבועות של הימנעות מעבודה מאומצת.
עישון – העישון הוא גורם סיכון משמעותי ביותר להתפתחות מחלת לב. הפסקתו חיונית.
כולסטרול – חשוב שהכולסטרול יהיה נמוך לפי ההמלצות המקובלות.
מעקב אצל הקרדיולוג הקהילתי –יש להתמיד ולהיות במעקב אצל קרדיולוג ולצמיתות. רצוי מאוד להמשיך לבקר את הקרדיולוג הקהילתי, אפילו שנים לאחר אוטם 'קטן', בתדירות של לפחות פעם או פעמיים בשנה.