בדיקות וטיפולים
מערך נשים ויולדות

מהי שיטת אבחון גנטי בעוברים?
שיטת אבחון גנטי בעוברים עוד בטרם החל ההיריון, המאפשרת בחירת עוברים בריאים להריון. 
אבחון גנטי טרום השרשה (preimplantation genetic diagnosis - PGD) מתבצע במסגרת הפריה חוץ גופית (IVF) . בשיטה זו מתבצעת הפריה חוץ גופית (IVF) שבה מפרים את הביציות שנשאבות מהאישה עם הזירעונים של בן הזוג במעבדה. לאחר 3 ימים מההפריה, הטרום עובר שנוצר מהפריית הביצית נמצא בשלב של 6-8 תאים, אז ניתן לדגום תא אחד ולבדוק האם הטרום עובר בריא או חולה לאותה מחלה שהזוג בסיכון לה.
בשלב זה של התפתחות העובר כל אחד מהתאים זהה מבחינת תרומתו להתפתחות העובר והוצאת תא אחד לא תגרום למומים או לבעיות בהתפתחות העובר. התא הבודד מייצג את העובר וניתן לבדוק האם העובר חולה למחלה שבסיכון.
אבחון PGD  מתקיים לאחר יעוץ גנטי ייעודי ומבוצע בשיתוף פעולה של יחידות ה- IVF  וה- PGD.
 
למי זה מיועד?
1. לזוגות בעלי סיכון גבוה להישנות מחלה גנטית. מתאים במקרים בהם שני בני הזוג נשאים של מחלה גנטית בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, עם סיכון הישנות בכל הריון של 25% למחלה בעובר או במקרים בהם אחד מבני הזוג חולה במחלה גנטית אוטוזומלית דומיננטית עם סיכון הישנות בכל הריון של 50% למחלה בעובר.
2. לזוגות בסיכון גבוה להפרעות כרומוזומליות בעובר. במקרה כזה מבוצע אבחון כרומוזומלי במסגרת הפריה חוץ גופית והחזרה לרחם של עוברים "מאוזנים כרומוזומלית" בלבד.  אוכלוסיות העונות לקריטריון זה כוללות, בין היתר, זוגות בהם אחד מבני הזוג נושא טרנסלוקציה (הפרעה כרומוזומלית מבנית) מאוזנת. 

אלו מחלות ניתן לבדוק בעזרת PGD?

בעזרת PGD  ניתן לבדוק רק מחלות גנטיות שהשינוי הגנטי גורם המחלה במשפחה הינו ידוע, ושנמצא שבני הזוג בסיכון גבוה ללידת ילד חולה. בשיטה זו נבדקת כל פעם רק מחלה גנטית ספציפית.
מחלות גנטיות שניתן לאבחן בשיטה זו הינן רבות וכוללות בין היתר מחלת טיי זקס, ציסטיק פיברוזיס,  X שביר ועוד.
 
מהי מהימנות בדיקת PGD?
מהימנות הבדיקה היא כ- 97% ולכן בכל מקרה מומלץ לוודא את התוצאה באמצעות בדיקת סיסי שליה או מי שפיר במהלך ההיריון.
 
כמה הבדיקה עולה?
הבדיקה נמצאת בסל הבריאות למשפחות שידועה בהן נשאות למחלה גנטית קשה עם סיכון הישנות גבוה לילדים.
על פי סל הבריאות ניתן לקבל מימון מלא של IVF  ושל PGD  לשני ילדים.
 
למידע נוסף על אבחון גנטי בעוברים טרום השרשה (PGD)
בדיקת אקו לב עובר בודקת באופן יסודי את מבנה ותפקוד לב העובר. היא מומלצת אך ורק לנשים עם סיכון יתר למום לב עוברי. קבוצת סיכון זו כוללת נשים אשר להן בעצמן מום לב מולד, היריון קודם בו נתגלה מום לב בעובר, סוכרת טרום הריונית ועוד מספר גורמי סיכון הידועים לרופאי הנשים המפנים לבדיקה זו.

הזמן המומלץ לביצוע בדיקת אקו לב עובר: בין השבועות 19- 22 (ניתן גם דרך הנרתיק, בין השבועות 14- 16).
הביצוע: לרוב חיצוני, על הבטן או כאמור דרך הנרתיק.
האבחנות: בדיקת אקו לב עובר כוללת את בדיקת חדרי הלב, שלמותם והתפתחותם של כלי הדם היוצאים ממנו והמתנקזים אליו. כמו גם, בדיקת זרימת הדם בתוך חדרי הלב ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים של הלב, ובדיקת קצב הלב. ניתן להדגים את זרימת הדם בתוך לב העובר ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים אל הלב בצבעים, בעזרת טכנולוגיה של דופלר צבע (ראו תמונה למעלה).
זימון תורים: זימון תורים מתבצע במחלקת קרדיולוגיה ילדים שבבית החולים רות, בכדי לזמן תור עליכם לשל​וח הפניה מרופא משפחה או מרופא מומחה לפקס שמספרו 04-7774960.
יש לוודא ששמכם המלא, הכתובת ומספרי הטלפון כולל טלפון נייד שעל גבי ההפניה מעודכנים.
הזמנה תישלח אליכם בדואר. 
 
מס' טלפון לבירורים 04-7774630.
 
**במידה ויש לבצע את הבדיקה עד השבוע ה-18 להיריון, יש לפנות ליחידה ל-US מיילדותי לצורך תיאום התור בטלפון : 04-7771536

 

למידע נוסף על בדיקת אקו לב עובר
בדיקת סיסי שליה, הנקראת גם 'ביופסיה של השליה' או 'דגימת סיסי שליה', משמשת לזיהוי מחלות גנטיות קשות אצל העובר, כבר בשלבים הראשונים של ההריון. באמצעות שאיבת דגימה מן השליה ובדיקתה במעבדה, ניתן לברר חשד להפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. את הבדיקה ניתן לעשות החל מהשבוע ה-10 להריון. מכאן גם יתרונה העיקרי על פני בדיקת מי שפיר, בעיקר במקרים בהם יש סיכון גבוה שהעובר חולה או פגוע. למשל, כאשר ההורים נשאים של מחלה גנטית וקיים סיכון של 25%-50% למחלה בעובר – במידה ועולה הצורך בהפסקת ההריון, ניתן לעשות זאת בשלב מוקדם יחסית. הדעה הרווחת היא כי הסיכון להפלה הוא מעט גבוה ביחס לבדיקת מי שפיר, אולם זהו נתון שקשה לבדקו, עקב השיעור הגבוה של הפלות ספונטאניות בשלבים הראשונים של כל הריון.
 

למי כדאי לבצע דיקור סיסי שליה?

  • זוגות בעלי סיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה גנטית בגלל נשאות ידועה של גן אצל אחד מבני הזוג או שניהם - תלוי בדרך ההורשה של המחלה.
  • כאשר קיים סיכון גבוה להפרעות כרומוזומליות (כמו תסמונת דאון), שנמצא בבדיקות סקר כמו שקיפות עורפית או חלבון עוברי.
  • כאשר יש היסטוריה של מחלות גנטיות / כרומוזומליות בהריונות קודמים.
 

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סיסי שליה נעשית תחת הנחיית אולטרא סאונד, כך שהמחט לא תפגע בעובר עצמו. הבדיקה ניתנת לביצוע בשתי גישות:

גישה בטנית

מבוצעת על ידי החדרת מחט דרך דופן הבטן אל השליה ושאיבת דגימה (ביופסיה) מהשליה. המחט המשמשת לצורך הבדיקה מעט עבה יותר מזו המשמשת לדיקור מי שפיר ולכן נהוג לבצע אלחוש מקומי.

גישה וגינאלית

מבוצעת באמצעות צינורית או מכשיר הדומה למלקחיים זעירות, המוחדר דרך הנרתיק אל הרחם ובאמצעותו שואב הרופא דגימת רקמה מהשליה. תאי השליה אותם דוגם הרופא מכילים חומר גנטי, אשר לרוב הוא זהה לזה המצוי אצל העובר. בדיקה של דגימת סיסי שליה, כמוה כבדיקה של העובר עצמו, מלבד במקרים נדירים שבהם לא ברור האם מקור הבעיה הוא בסיסי שליה או בעובר. בד"כ, במקרים שכאלו יש צורך לברר את העניין באמצעות בדיקת מי שפיר.
 
 
 
הטיפול ניתן ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי, לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה:
בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453  
למידע נוסף על בדיקת סיסי שליה
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על גירוי השחלות לקראת שאיבת ביציות
דיקור חבל הטבור הוא פרוצדורה המתבצעת על ידי לקיחת דגימת דם של העובר באמצעות דיקור חבל הטבור בהנחיית אולטרה סאונד.
הבדיקה מבוצעת במקרים בהם ייש חשד למחלות או למומים אצל העובר, אשר ניתן לאמת את קיומם בבדיקת דם עוברי. הבדיקה נערכת בטרימסטר השני או השלישי על פי האבחנה הרפואית.
למידע נוסף על דיקור חבל הטבור
בדיקת שקיפות עורפית מנסה בפעם הראשונה בהיריון לקבוע מי מהעוברים נמצא בסיכון גבוה ומי מהם נמצא בסיכון נמוך לתסמונת דאון. הבדיקה יכולה להוביל לגילוי של עד 70% מכלל תסמונות דאון ועשויה להוביל לגילוי מומים נוספים, כמו למשל מומי לב.

הזמן המומלץ לביצוע: בין שבוע 10 + 3 ימים לבין שבוע 13 + 6 ימים.

הביצוע: ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה באופן חיצוני על הבטן ואין הכרח לבצע אותה דרך הנרתיק.

אבחנות: בודקת את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, מתחת לעור. הצטברות נוזל מתחת לעור העובר היא תופעה נורמאלית כאשר מדובר בפס נוזל דק מאוד. כאשר פס הנוזל התת עורי הנמדד באזור העורף הוא עבה, קיים סיכון שמדובר בתסמונת דאון או שמדובר בבעיה כרומוזומלית אחרת וקיימת המלצה לבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.
עובי פס הנוזל, אשר צבעו מופיע באולטרסאונד בצבע שחור, נמדד בד"כ במילימטרים. הסיכון לתסמונת דאון נקבע על פי ממצאי שקיפות עורפית, גיל האם וגודל העובר.
למידע נוסף על בדיקת שקיפות עורפית
ניתן לשלב את בדיקת השקיפות העורפית יחד עם בדיקות דם ועל ידי כך להעלות את הרגישות של גילוי תסמונת דאון במסגרת הסקר לתסמונת דאון המבוצע במהלך שבועות 11 – 13.6. כלומר, ע"י תוספת בדיקת הדם ניתן לגלות 80%-90% מתסמונות הדאון במקום 60%-70% המתגלים כאשר מבצעים שקיפות עורפית בלבד.
בדיקה זו כוללת 2 סמנים ביוכימיים הנקראים: Free-Beta-HCG ו – PAPA.
למידע נוסף על בדיקת דם השלמת סקר שליש ראשון

בדיקת העמסת סוכר מיועדת לאבחן נשים הסובלות מסכרת הריון – כלומר, נשים המפתחות במהלך ההיריון "אי-סבילות" לסוכר, כך שרמת הסוכר בגופן לאחר ארוחות (ולעיתים גם בצום) גבוהה מהרמה התקינה. מצב זה לרוב הפיך, וערכי הסוכר חוזרים לנורמה לאחר הלידה.
לרוב, נהוג לאבחן סכרת הריון בבדיקה דו-שלבית.
בשלב הראשון נערכת בדיקת סקר של העמסת סוכר במשקל 50 גרם. אם התוצאה מעידה על רמה גבוהה של סוכר בדם, תיערך בדיקה של העמסת 100 גר' סוכר, אשר תקבע האם מדובר בסכרת הריון.
הבדיקה מבוצעת בין שבועות 24-28 להיריון.
במקרים מסויימים של סיכון גבוה יותר לסכרת הריון תבוצע הבדיקה בתחילת ההיריון.
בדיקת העמסת סוכר - 50 גרם
(GCT - Glucose Challenge test)
העמסת סוכר היא בדיקת סקירה לנשים הרות, שמטרתה גילוי מוקדם של סכרת הריון. הבדיקה מבוצעת בדרך כלל בין השבועות 28 – 24 להריון ובמועדים אחרים, לפי שיקול דעת הרופא. הבדיקה לא מאבחנת סכרת הריון, אלא רק מצביעה על נשים בסיכון גבוה יותר לפתח סוכרת במהלך ההיריון. נשים אלו יתבקשו לעבור גם את הבדיקה השנייה, המאבחנת סכרת הריון.

  • מומלץ להביא לבדיקה מיץ מלימון סחוט, לשיפור טעם תמיסת הסוכר.
  • במהלך הבדיקה תתבקשי לשתות מים בהם מומסים 50 גרם גלוקוז (סוכר ענבים).
  • כעבור שעה תיבדק רמת הסוכר בדם שלך.
  • תוצאות בדיקה שערכיה מעל mg 140 סוכר בדם דורשת בדיקה נוספת של העמסת סוכר מלאה בת 100 גר'.

תוצאה המראה ערך של מעל mg 200 מהווה אבחנה לסכרת הריון ואינה דורשת המשך ברור. לאחר בדיקת הדם תשוחררי לביתך.


חשוב לזכור – כיוון שמדובר בבדיקת סקר הבודקת ייתכנות סטטיסטית בלבד, תוצאה של מעל 140mg/dl אינה מעידה על מחלה כלשהי, אלא רק מחייבת ביצוע בדיקה נוספת.


בדיקת העמסת סוכר - 100 גרם
(OGTT - Oral Glucose Challenge Test)
בדיקת העמסת סוכר של 100 גרם נדרשת לאחר שבבדיקת העמסת סוכר של 50 גרם נמצא כי אחוז הסוכר בדם גבוהה מ- mg 140 או על פי המלצת הרופא המטפל.
בדיקה זו מתבצעת גם במקרים הבאים:
1. כאשר ליולדות ישנו בן משפחה הסובל מסוכרת.
2. יולדות אשר סבלו מסכרת הריון בהריון קודם.
3. כאשר העובר נחשב גדול לגיל ההיריון.
4. כאשר האישה ההרה סובלת ממצב של ריבוי מי שפיר.
בדיקה זו יש לבצע בבוקר, לאחר צום של שמונה שעות לפחות.


לפני הבדיקה
שלושה ימים לפני הבדיקה חשוב להקפיד על דיאטה עשירה בפחמימות, הכוללת כשש פרוסות לחם ליום.
יש להיות בצום החל מחצות הלילה הקודם לבדיקה, אפשר לשתות מים.
מומלץ להביא לבדיקה לימון סחוט, לשיפור טעם תמיסת הסוכר.
מומלץ להביא חומר קריאה או כל דבר אחר שיקל עליך את שהותך במרפאה במהלך שעות הבדיקה.
 
מהלך הבדיקה
בדיקת העמסת סוכר של 100 גר' אורכת שלוש שעות. במהלך הבדיקה תקבלי תמיסה של 100 גר' סוכר מהול במים ותתבקשי לשתות אותה, תוך כרבע שעה. בכל שעה תילקח ממך בדיקת דם, באמצעות מחט שתוחדר לווריד ותושאר שם עד סיום הבדיקה. במהלך הבדיקה עליך להישאר בצום. מותר לשתות מים.

שלבי הבדיקה
1. בדיקת רמת הסוכר בדם לפני העמסת סוכר - בדיקה בצום.
2. שתייה של 100 גרם גלוקוז (סוכר ענבים) מומסים במים ומומלץ להוסיף גם קצת מיץ מלימון סחוט, כדי לשפר את הטעם.
3. בדיקה של רמת הסוכר בדם כעבור שעה.
4. בדיקה של רמת הסוכר בדם כעבור שעתיים.
5. בדיקה של רמת הסוכר בדם כעבור שלוש שעות.
6. לאחר בדיקת העמסת סוכר אמורים לקבל ארבע תוצאות המשקפות את רמת הסוכר בדם בארבעה מצבים - בצום, שעה, שעתיים ושלוש שעות לאחר שתיית הסוכר.

*הבדיקה מבוצעת בקופות החולים

למידע נוסף על העמסת סוכר

סקירת מערכות מאוחרת

סקירת מערכות מאוחרת (הנקראת גם: שליש שני או 'שנייה') היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים מולדים.
אם לא בוצעה סקירה מוקדמת, מומלץ לבצע סקירת מערכות בין השבוע ה-19 לשבוע ה-22 להריון. אם בוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדאי לדחות את הסקירה המאוחרת לשבועות 22-25.
מטרת הבדיקה דומה לסקירת מערכות מוקדמת, וכמוה נועדה לוודא כי הכול מתפתח כראוי ולעקוב אחר בעיות – אם התגלו כאלו בסקירת מערכות ראשונה. יש מערכות מסוימות בעובר, כמו איברי המוח, בית החזה והכליות, שהתפתחותן מאוחרת. לכן, חשוב לסקור אותן שוב.
לאחרונה, נקבע ע"י האגוד המיילדותי הגניקולוגי מהן האיברים אותם חייבים לכלול בסקירת המערכות.
בסקירת מערכות מאוחרת מבוצעת בדיקת האולטרא-סאונד דרך הבטן.
כאשר תוצאות בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הן תקינות, יש סיכוי קטן מאוד להולדת תינוק עם מום כרומוזומלי או מום מבני. אבל אין אפשרות להבטיח ב-100% תינוק בריא. לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי,
 בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453

מה אפשר לגלות?
בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מוקדמת ומאוחרת.
חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.
נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים: מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים/רכים.
מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר.
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') - וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.
סמנים קלים/ סמנים רכים (soft markers)
סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, שהרופא עלול לגלות בבדיקת אולטרא-סאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.
מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר, שבו צפיפות החומר גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרא-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרה-סאונד כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.
לסמנים רכים עצמם אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים גם אינם קשורים לתפקוד העובר והם לא יפגעו בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת. יתרה מזאת, סמנים קלים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.
למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית אצל העובר, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.
הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.
כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.
מעבר להיבט הסטטיסטי שיש בחלק מבדיקות האולטרא-סאונד, לא ניתן לגלות באמצעותן את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר, ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. ואולם, ניתן לגלות באמצעות הבדיקה את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר.
אגב, לניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.
לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירת מערכות מאוחרת
מהן בדיקות סקר גנטיות?

בדיקות גנטיות בודקות האם אדם הינו נשא למחלה תורשתית חמורה שכיחה באוכלוסייה. הבדיקות מומלצות לזוגות לפני היריון או בתחילתו, ומותאמות לבני הזוג בייעוץ אישי עם יועצת גנטית ועל פי מוצאם. בבדיקת דם אחת ניתן לבדוק האם אתה נשא לעשרות מחלות גנטיות.
כמעט כל המחלות הנבדקות בבדיקות גנטיות (פרט לאחת - תסמונת ה-X השביר) מורשות בצורה הנקראת אוטוזומלית רצסיבית: כלומר, לכל אדם יש שני עותקים של כל גן, עותק אחד שירש מאביו ועותק אחד שירש מאמו. במחלות רצסיביות פרט יכול להיות חולה אך ורק אם שני העותקים של הגן פגומים. מצב זה אפשרי רק אם שני הוריו נשאים, כלומר נושאים את המוטציה למחלה בעותק אחד של הגן שלהם. נשאים הם בריאים לחלוטין, אולם רק במקרה ששני נשאים מתחתנים ישנו סיכון של 25% לצאצא חולה בכל היריון ו-75% לצאצא בריא.
שכיחות הנשאים של המחלות הנבדקות בסקר היא גבוהה (בין 1:25-1:100 נשאים), ולכן קיים סיכוי ששני נשאים יתחתנו ויהיו בסיכון ללידת ילד חולה, גם אם אין היסטוריה משפחתית של מחלות.
אין לנו מחלות במשפחה ויש לנו ילדים בריאים בבית, עדיין צריך לעשות בדיקות?
בדיקות גנטיות מיועדות לכל אדם באוכלוסייה, גם אם אין היסטוריה משפחתית של מחלות במשפחה כמו ליקוי שכלי וגם אם יש כבר ילדים בריאים בבית.
חשוב להדגיש, כולנו נשאים למחלות גנטיות! יכולים לעבור דורי דורות בלי שהנשאות למחלה תבוא לידי ביטוי. המטרה בבדיקות גנטיות הוא למנוע מצב שייוולד הילד הראשון החולה במשפחה, ואז נגלה מאוחר מדי את הנשאות של בני הזוג לאותה מחלה.
ישנן בדיקות גנטיות שמומלצות לכלל האוכלוסייה וכוללות : תסמונת ה-X השביר (שגורמת לליקוי שכלי ולאוטיזם), ציסטיק פיברוזיס (CF), וניוון שרירים מסוג SMA. מעבר לכך, לכל מוצא יש את הבדיקות המיועדות לו, יהודים נבדקים לפי עדות, ערבים לפי כפרים ודת, בדואים לפי שבטים.
המטרה בבדיקות היא לא למצוא נשאים כי כולנו נשאים. המטרה היא לאתר זוגות ששניהם נשאים ולכן נמצאים בסיכון ללדת ילד חולה. אז נוכל לתת להם כלים ושיטות שונות כיצד להימנע מכך.
אני מתכננת לעשות בדיקת מי שפיר, אני צריכה לעשות גם בדיקות גנטיות?
במי שפיר לא ניתן לראות נשאיות למחלה גנטית ולא ניתן לאתר ילד חולה כתוצאה ממוטציה בגן בודד, כמו במחלות: טאי זקס, ניוון שרירים ועוד...
ניתן לראות במי שפיר רק שינויים גסים בכרומוזומים, כמו תוספת של כרומוזום 21 הגורם לתסמונת דאון.
מחלות שנבדקות בסקר הגנטי גם לא ניתן לאתר בבדיקות אולטרסאונד.
רק לבני זוג שעשו בדיקות גנטיות והם יודעים ששניהם נשאים ונמצאים בסיכון של 25% למחלה חמורה בעובר, רק לאותם זוגות נבדוק באופן ספציפי גם את הכרומוזומים של העובר וגם אם העובר בריא או חולה למחלה המדוברת. במידה והעובר יהיה חולה, בני הזוג יצטרכו להחליט האם הם מעוניינים בהמשך או הפסקת הריון.

כמה הבדיקות עולות?
הרוב המוחלט של הבדיקות הגנטיות המומלצות הינן בחינם, וממומנות ע"י משרד הבריאות. ישנן בדיקות גנטיות מומלצות שקופ"ח בעזרת הביטוחים המשלימים משתתפת בהם, וניתן לבצען בעלות של כ- 80 ₪ לבדיקה.
מעבר לכך ישנן עשרות בדיקות גנטיות נוספות שניתן לבצע באופן פרטי, כמו בדיקה לחרשות.
כיום, מכיוון שיש יותר ויותר זוגות עם מוצאים מעורבים, וגם קיים חוסר ידע לגבי המוצא המדויק של הזוג, פותח "פאנל ישראלי" של בדיקות גנטיות שמתאים לכל זוג ישראלי. הפאנל בודק מעל 100 מחלות תורשתיות ומעל 800 מוטציות, ביניהן המוטציות הידועות של היהודים מכל העדות, ושל הערבים מכל המגזרים והדתות. בדיקת הפאנל הישראלי היא בדיקה מאד רחבה שאפשר לבצע אותה כיום רק במכון הגנטי.
האם בכל הריון צריך לעשות בדיקות גנטיות?
דנ"א הוא קבוע, לא משתנה. מבצעים בדיקה גנטית פעם אחת והתוצאות רלוונטיות לכל ההריונות.
אולם יש צורך להתעדכן לפני כל הריון האם נוספו בדיקות גנטיות חדשות מומלצות ע"י איגוד הגנטיקאים.
למידע נוסף על בדיקות סקר גנטיות

הפסקת הריון יזומה (תרופתית) הינה שיטה המדמה הפסקת הריון טבעית ומהווה חלופה להפסקת הריון כירורגית (גרידה) עד לשבוע 9 להריון. הפעולה מתבצעת במרפאת נשים לאחר קבלת אישור של הועדה להפסקת הריון ואישור רפואי.
הטיפול התרופתי חוסם את התמיכה ההורמונאלית בהריון, מפסיק את התפתחותו, מכווץ את הרחם ופולט את שק ההריון. אחוזי ההצלחה גבוהים ועומדים על 90%-95% אך במקרים בודדים יש צורך בהתערבות כירורגית להשלמת התהליך.

לתשומת ליבך
• עם נטילת טבליות "מפיג'ין", בשלב הראשון לטיפול, יש להמשיך את התהליך עד לסיומו.
   לא ניתן להתחרט ולהמשיך את ההריון מכיוון שהתרופה עלולה לגרום למומים בעובר.
• התהליך אינו מצריך צום.
• מומלץ להימנע מעישון במהלך הטיפול.
• נשים מניקות – יש להימנע מהנקה במשך 4 ימים מתחילת הטיפול התרופתי.
• במרפאה צוות מקצועי הכולל רופאים, אחיות ועובדת סוציאלית אשר יעמודו לרשותך וילוו אותך מרגע קבלת ההחלטה ועד לסיום התהליך.

כיצד מבוצעת הפסקת הריון בדרך זו?
הפסקת הריון תרופתית מתבצעת בשלושה שלבים: שתי פגישות לטיפול בהפרש של 48 שעות וביקורת כעבור שבועיים.

מפגש ראשון
הגיעי למפגש עם תעודת זהות, בדיקות לסוג הדם וספירת דם (אם לא הגשת אותם לוועדה), תרשים אק"ג עדכני (אם גילך מעל 40) והתחייבות כספית מקופת חולים/צה"ל או אמצעי תשלום (מזומן או אשראי). במהלך השהות במרפאה, תפגשי עם אחות ורופא אשר יבדקו האם התהליך התרופתי מתאים לך מבחינה רפואית ואישית, ידריכו ויחתימו אותך על טופס הסכמה לטיפול. במידה ותתאימי, תקבלי טבליות "מפיג'ין" אשר יפסיקו את התפתחות ההריון ותתבקשי להישאר בבית החולים למשך כשעה. אם הנך בעלת סוג דםRH שלילי תקבלי בשלב זה זריקת Anti D. במקביל תנתן לך המלצה רפואית ומרשם לטיפול אנטיביוטי מניעתי.
אם את חיילת בשירות סדיר תופני למשרדי ר"מ להסדרת חופשת מחלה. לרוב שלב זה עובר ללא תופעות המפריעות למהלך חיי היום יום אך לעיתים יתכנו חולשה, בחילה, הקאות או כאבי ראש.
במקצת מהמקרים כבר בשלב זה יחל דימום הדומה למחזור חודשי, מלווה לעיתים בקרישי דם וכאבי בטן בעוצמה משתנה מאישה לאישה. לשיכוך הכאב ניתן להעזר בכל תרופה נוגדת כאב שאת רגילה ליטול, בהתאם לרגישות ולמינון המומלץ.
עליך להגיע לפגישה השנייה, להמשך הטיפול והשלמת תהליך הפסקת ההיריון.

מפגש שני
כעבור יומיים תחזרי למרפאתנו להשלמת תהליך הפסקת ההיריון. תקבלי טבליות "ציטוטק" (Misoprostol) הגורמות להתכווצות הרחם, הרחבת צוואר הרחם ותתבקשי להישאר להשגחה רפואית למשך כ-3 שעות.
 בשלב זה יתכנו תופעות כמו בחילות, הקאות, כאבי בטן (הדומים לכאבי מחזור), שילשול ודימום המלווה לעיתים בקרישי דם. להפגת כאבים ובחילות ניתן להיעזר בתרופות ובעיסוי רפואי בשיטת האקופרסורה (נקודות לחץ מהרפואה הסינית).

ביקורת
בדיקת אולטראסאונד והערכה האם התהליך הושלם והרחם ריק מתוכן תבוצע במרפאתנו כעבור כשבועיים. בהתאם לממצאי הבדיקה תתקבל החלטה רפואית על שחרור ממעקב או המשך טיפול . לבדיקה זו חשיבות רבה במניעת סיבוכים, הקפידי להגיע לביקורת עד לסיום התהליך.
אמצעים למניעת היריון

במטרה למנוע היריון לא רצוי הימנעי מיחסי מין עד לסיום התהליך הרפואי ועד להתאמת אמצעי למניעת היריון ע"י רופא/ת נשים בקהילה. נטילת גלולות למניעת היריון והתקנת התקן תוך רחמי מתאפשרת בווסת שלאחר סיום תהליך הפסקת ההיריון.

את מוזמנת לפנות לצוות המטפל בכל שאלה או התלבטות.

למידע נוסף על הפסקת הריון יזומה תרופתית (הפלה בכדורים)
סקירה שלישית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשלב מתקדם של ההיריון בדר"כ בין שבוע 30 לשבוע 32.
גם בסקירה שלישית כמו בסקירה ראשונה ושניה מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל הדגש הוא על חדרי המוח, השלד ומבנה הכליות, מערכת השתן והמעיים של העובר.
בשלב מתקדם זה של ההיריון, לעתים יתכנו שינויים התפתחותיים בעובר הדורשים בירור נוסף, ישנם ממצאים שניתן לגלות רק בשלב זה כגון: גמדות, עצירה בגידול היקף הראש, הרחבה של חדרי המוח , הרחבת אגני הכליה, הרחבת לולאות המעי, ריבוי מי שפיר, בעיות שלייתיות ועוד ולכן החשיבות של סקירה שלישית.
חשוב לציין כי סקירה שלישית לא באה להחליף את הסקירה המוקדמת והמאוחרת וזאת כיוון שרוב המומים המולדים מאובחנים באמצעות סקירות אלו. כמו כן, חשוב מאוד להבין כי ישנו יתרון משמעותי באבחון כמה שיותר מוקדם של מומים במידה וישנם.
בשל השבוע המתקדם של ההיריון, קיים לעיתים קושי טכני בביצוע הבדיקה ולא ניתן תמיד לבדוק את כל האיברים.
 
הסקירה השלישית מבוצעת ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי
לקביעת תור התקשרי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירה שלישית

הפסקת היריון כירורגית, פעולה הידועה גם בשם גרידה, היא אחת השיטות להפסקת הריון המבוצעת בד"כ במקרים בהם גיל ההיריון אינו עולה על 12 שבועות (למעט מקרים חריגים בהתאם להחלטה רפואית).
הפעולה נעשית בחדר ניתוח בהרדמה מלאה ונמשכת כ- 15 דקות.

הכנה לקראת הפעולה
• במידה ואת מטופלת בתרופות נוגדות קרישה התייעצי עם הרופא המטפל לגבי הפסקת נטילתם, טרם ביצוע הפעולה.

בבוקר הפעולה 
* על מנת לאפשר גישה לחלל הרחם ולמנוע נזק לצוואר הרחם נעשית, טרם הפעולה, הרחבה הדרגתית של צוואר הרחם באמצעות טיפול תרופתי או אחר. מסיבה זו אנו מבקשים ממך להגיע למחלקה בשעה 12:30 למרות שהפעולה תתבצע לאחר השעה 14:30. 
* הגיעי בצום מוחלט (אוכל ושתיה) מהשעה 07:00 בבוקר 
* אם את רגישה לתרופה, נוטלת תרופות, או סובלת ממחלות כרוניות דווחי לרופא לפני תחילת הפעולה.
* מומלץ להגיע עם מלווה או לארגן הסעה חזרה לביתך (הנהיגה אסורה לאחר הרדמה)

הצטיידי ב:
* תעודת זהות 
* הזמנה לפעולה
* התחייבות כספית מקופת-חולים/צה"ל או אמצעי תשלום (מזומן או כרטיס אשראי בלבד)
* תוצאות בדיקות דם לסוג וספירה (במידה ולא הבאת אותם למפגש עם הוועדה)
* תרשים אק"ג (לנשים מגיל 40 ומעלה)

טרם הפעולה תתבקשי:
* להסיר תכשיטים ואיפור
* לרוקן את שלפוחית השתן

מהלך הפעולה
הפעולה תבוצע בהרדמה מלאה, בשכיבה על מיטה גניקולוגית, במהלכה ישאב תוכן ההיריון ויבוצע ריקון של חלל הרחם. נשים עם דם מסוג RH שלילי תקבלנה זריקת .Anti D בסיום הפעולה תועברי להשגחה בחדר התאוששות למשך שעה או יותר על-פי הצורך.

הנחיות להתנהלות בבית
דימום קל וכאבי בטן, שנגרמים עקב התכווצויות הרחם, שכיחים ויכולים להימשך עד כ- 10 ימים לאחר הפעולה. 
* במידת הצורך תוכלי להיעזר בתרופות משככות כאב בהתאם לרגישות ולמינון המומלץ. 
* השתמשי בתחבושות הגייניות בלבד עד לסיום הדימום (הימנעי משימוש בטמפון) 
* מנוחה מומלצת למשך שלושה ימים 
* שבועיים לאחר הפעולה פני לרופא/ת נשים בקהילה לביקורת וייעוץ לגבי אמצעי למניעת הריון
  או לחלופין תכנון ההריון הבא. 
* המנעי מיחסי מין עד לבדיקה הרפואית 

חשוב לפנות לחדר מיון במקרים הבאים
* התפתחות חום 
* כאבים המחמירים באופן קיצוני 
* דימום מוגבר מעבר למצופה או שנמשך מעבר ל - 10 ימים

למידע נוסף על הפסקת הריון כירורגית (הפלה - גרידה)
ההחלטה אם להשקיע כמה אלפי שקלים בשימור הדם הטבורי של תינוקך הפכה לאחת הדילמות הנפוצות המתלוות כיום להיריון, כאשר גם בקרב הרופאים הדעות עדיין חלוקות. להלן העובדו​ת, הנתונים והדברים שכדאי לדעת לפני שלוקחים החלטה
למידע נוסף על שימור דם טבורי

הקפאה ושימור זרע לגברים החולים במחלות קשות העלולות לפגוע בייצור הזרע, לפני טיפולים כימותרפיים או אחרים, הידועים כפוגעים באשכים וכן בכל מצב שבו יש צורך לשמור מנות זרע לטווח אורך. וכמו כן שימור זרע עבור מטופלים בטיפולי פוריות .

בדיקת זרע שגרתית כחלק מבירור של אי פוריות.

השבחת זרע והכנתו לטיפולי הזרעה מלאכותית.

למידע נוסף על הקפאה שימור והשבחת זרע
מהי סקירת מערכות מוקדמת?
סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים כבר בתחילת ההיריון. סקירה מוקדמת נערכת בין השבועות 14-16.
ההתפתחות התפקודית של חלק גדול מהאיברים, כמו למשל מוח או ריאות, נמשכת לכל אורך ההיריון. אולם המבנה האנטומי הגס כבר קיים בשלב זה של ההיריון. לכן, כבר בסקירת המערכות המוקדמת ניתן לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים, בעיקר הקשים יותר.
לא כל המומים המולדים ניתנים לגילוי, וחלקם מתגלים רק בשבועות מאוחרים יחסית או לא מתגלים כלל. תוצאת סקירה מוקדמת, אם כן, מתייחסת רק למומים הניתנים לגילוי בגיל ההיריון שבו מתבצעת הבדיקה.
ביצוע סקירה מוקדמת אינו מבטל את הצורך בביצוע סקירת מערכות מאוחרת, בשבועות 19-25 של ההיריון.
סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת, בד"כ, דרך הנרתיק.
 
הבדיקה מבוצעת ביחידה ל- US מיילדותי , לקביעת תור יש ליצור קשר בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453

מה אפשר לגלות?
בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מערכות מוקדמת ומאוחרת.
חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.
נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים:
 מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים/רכים.
מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר.
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') - וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.
סמנים קלים/ סמנים רכים (soft markers)
סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, כפי שמתבטא בבדיקת אולטרא-סאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.
מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר, שבו צפיפות החומר גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרא-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרה-סאונד כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.
לסמנים רכים עצמם אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים גם אינם קשורים לתפקוד העובר והם לא יפגעו בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת. יתרה מזאת, סמנים קלים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.
למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית או לעיתים גנטית או אפילו מבנית אצל העובר. אולם, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.
הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.
כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.
מעבר להיבט הסטטיסטי שיש בחלק מבדיקות האולטרא-סאונד, לא ניתן לגלות באמצעותן את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר, ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. ואולם, ניתן לגלות באמצעות הבדיקה את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר.
חשוב! לניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.

יתרונות הסקירה המוקדמת

לאבחון המוקדם יש מספר יתרונות:
נשים אשר לא התכוונו לבצע בדיקת מי-שפיר או סיסי שליה(לשם אבחון כרומוזומלי), עשויות לשנות את דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית.
במידה וקיים מום קשה ובני-הזוג מחליטים על הפסקת הריון, אזי ביצוע ההפלה פשוט יותר בשלב זה לעומת שלבים מאוחרים יותר של ההיריון.

החסרונות:
סקירה מוקדמת היא פעולה לא פולשנית ולפיכך אין לה חסרונות הנובעים מסיכון ההיריון. אולם, בבדיקת מדגמים גדולים, אין הוכחות ברורות ליתרונותיה בהורדת שיעור המומים באוכלוסיה הכללית. חסרון נוסף המצוין ע"י מספר רופאים (אולם אמירה זאת נמצאת במחלוקת) הוא כי בבדיקה זאת מתגלים ממצאים רבים אשר מידת הקשר ביניהם לבין קיום פגם כרומוזומלי איננו ברור דיו, והדבר עלול להביא לעליה מיותרת במספר הבדיקות הפולשניות כגון דיקורי מי-שפיר ובדיקות סיסי-שליה.

סקירת מערכות מאוחרת
סקירת מערכות מאוחרת היא סקירה משלימה לסקירה מוקדמת. אם כי, ישנן נשים הבוחרות להסתפק בסקירה זו (המאוחרת) בלבד. הבדיקה מומלצת מאוד גם במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדי לוודא שלא התפתחו מומים מולדים במהלך השבועות שבין ביצוע סקירה מוקדמת לביצוע סקירה מאוחרת.
הזמן המומלץ לביצוע: בין השבועות 19 - 22 (במידה ולא בוצעה סקירת מערכות מוקדמת), בין השבועות 22 - 24 (במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת).

הביצוע: חיצוני, על הבטן.

אבחנות: התפתחותן של מערכות מסוימות מתרחשת מאוחר יותר, כך שכדאי לסקור אותן שוב, מכיוון שבהן קיים סיכון גבוה יותר שיתפתחו מומים בשלב מאוחר יותר. מדובר בעיקר באיברי המוח, בית החזה והכליות אם כי, חשוב לעבור שנית על כל האיברים.
 
לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453  
למידע נוסף על סקירת מערכות מוקדמת

מהי הבדיקה ומדוע היא חשובה?
פאפ-סמיר הינה בדיקה של תאים מצוואר הרחם, באמצעותה ניתן לגלות שינויים בתאי הרירית, זמן רב לפני הופעת מחלה.
גילוי מוקדם של מחלה טרום ממאירה או ממאירה בצוואר הרחם וטיפול מתאים יביאו להחלמה מלאה ברוב המקרים.
לסרטן צוואר הרחם אין סימנים מוקדמים, לא ניתן להבחין בו ללא בדיקת רופא, למעט דימום בעקבות מגע מיני, במקרים מסוימים.

מה גורם לסרטן צוואר הרחם?
לרוב, סרטן צוואר הרחם נגרם ע"י נגיף הפפילומה (Human Papiloma Virus – HPV) המועבר במגע מיני לא מוגן. על-כן, ריבוי בני-זוג ליחסי מין מהווה גורם סיכון להתפתחות המחלה, כמו גם עישון.

למי מיועדת הבדיקה?
בדיקה זו הינה בדיקת שיגרה המתבצעת בנשים בריאות. חשוב להיבדק פעם בשנה ע"י רופא נשים ולחזור על משטח מצוואר הרחם אחת לשלוש שנים או בתדירות שתקבע ע"י הרופא.

איך מבוצעת הבדיקה?
בבדיקת פאפ סמיר נלקחים תאים מצוואר הרחם במהלך בדיקה שגרתית ע"י רופא הנשים. הבדיקה לא מתבצעת בימי המחזור החודשי. רצוי לבצעה בימים 14-16 למחזור. צורת הלקיחה פשוטה ואינה כרוכה בכאב. התאים נאספים בעזרת מרית ו/או מברשת עדינה ועוברים מריחה על משטח זכוכית הנשלח לבדיקה במעבדה.
הבדיקה המיקרוסקופית של התאים במעבדה מאפשרת לאפיין, ברמת דיוק טובה, את סוג התאים.

מהן התשובות האפשריות לבדיקה?
1.תאים תקינים
2.תאים אשר נגועים במחלה נגיפית (וירלית)–HPV
3.תאים בלתי ברורים הנקראים ASCUS או AGUS, שלמעשה יכולים להיות תקינים אך יכולים לייצג מחלה טרום סרטנית.
4.תאים חשודים למחלה טרום סרטנית SIL- Squamous Intraepithelial Lesion בדרגות שונות: דרגה קלהLow Grade SIL (LSIL) -
דרגה חמורה High grade SIL (HSIL) -
ושינויים בתאים אשר משמעותם אינה ברורה ולא ניתן לשלול שינויים טרום סרטניים (ASC-H) Atypical Squamous Cells cannot exclude HSIL
5.תאים חשודים לסרטן צוואר הרחם

כאשר התשובה אינה תקינה
מרבית הנשים עם תוצאות משטח חריגות אינן מאובחנות עם סרטן צוואר הרחם, אלא עם שינויים מוקדמים בתאים.
תוצאת משטח פאפ סמיר "חיובית", מחייבת המשך ברור ע"י בדיקת קולפוסקופיה (הסתכלות דרך מיקרוסקופ על צוואר הרחם) וביופסיה (לקיחת דוגמת רקמה לבדיקה) מאזורים חשודים במחלה. יתכן ויהיה צורך בטיפול מקומי מקיף יותר של ביופסיה נרחבת הנקראת קוניזציה או כריתת חרוט. במידה וימצאו בבדיקה תאים החשודים לסרטן צוואר הרחם, יבוצע בירור מקיף יותר וטיפול על-פי הממצאים וההמלצות הרפואיות.

למידע נוסף על משטח צוואר הרחם - פאפ סמיר (Pap-smear)

קולפוסקופיה הינה בדיקה אבחנתית של צוואר הרחם, הנרתיק והעריה (שפתי הפות). הבדיקה נערכת באמצעות מכשיר קולפוסקופ המאפשר לרופא להתבונן בהגדלה ובתאורה חזקה המכוונת על האזור הנבדק. הסתכלות ישירה זו מאפשרת זיהוי נגעים או רקמה בלתי תקינה שלא ניתנת לאבחון בבדיקה שגרתית. כמו כן היא מאפשרת נטילת דגימות רקמה (ביופסיה) לבדיקה מעבדתית לצורך קבלת אבחנה מדויקת והתאמת הטיפול.

העיתוי הנכון לבדיקה
• לאחר סיום הדימום הווסתי
• במצבים בהם קיים דימום שאינו הדימום הווסתי (כאשר מתעורר ספק בקשר לכך אנא פני אלינו להתייעצות טלפונית)
• במצבים של דלקת או זיהום בנרתיק מומלץ לבצע את הבדיקה בתום הטיפול התרופתי.

ביום הבדיקה
• מומלץ לאכול ארוחת בוקר קלה (לא להגיע בצום)
• הצטיידי בהתחייבות כספית מקופת-חולים לבדיקת רופא, קולפוסקופיה, משטח מצוואר הרחם וביופסיה
• הביאי איתך מסמכים רפואיים רלוונטיים
• אם הינך רגישה לתרופה מסוימת, חשוב לומר לרופא לפני תחילת הבדיקה

מהלך הבדיקה
הבדיקה נעשית בשכיבה על מיטה גינקולוגית, בדומה לבדיקה השגרתית שאת מכירה אצל רופא נשים וכשלעצמה אינה מכאיבה אך עלולה לגרום לתחושת צריבה קלה. במהלך הבדיקה מנוקה צוואר הרחם באמצעות תמיסה אשר מבליטה אזורים חריגים (במידה ויש) ביתר פירוט.
על פי החלטה רפואית ילקחו במהלך הבדיקה משטח מצוואר הרחם, משטח ל- HPV (לנוכחות וירוס הפפילומה) או ביופסיה.
נטילת ביופסיה (דגימת רקמה)

במהלך נטילת ביופסיה עלולים להופיע:
• כאב, בעצמה המשתנה מאישה לאישה. תוכלי ליטול תרופות משככות כאב כשעה לפני הפעולה ובמידת הצורך לאחריה
• דמם קל או הפרשות אחרות למשך מספר ימים
   כדי לאפשר לצוואר הרחם להחלים לאחר הביופסיה חשוב לנהוג על-פי ההנחיות הבאות:
• הימנעי משימוש בטמפון
• הימנעי מיחסי מין מספר ימים לאחר הבדיקה
• התייעצי עם רופא נשים במקרה של דימום מוגבר

הנחיות להמשך המעקב ו\או הטיפול יינתנו ע"י רופא המרפאה בהתאם לתוצאות הבדיקות.
חשוב מאד לעקוב אחר תוצאות הבדיקות!

במידה ולא תקבלי תשובה כחודש לאחר הבדיקה צרי קשר עם אחיות המרפאה

למידע נוסף על בדיקת קולפוסקופיה (Colposcopy)

ניתוח קיסרי

שכיחות הניתוחים הקיסריים בעולם המערבי עולה בכל שנה ומגיעה לשיעור של כ 15%-25% מכלל הלידות. ניתוח קיסרי מהווה דרך נוספת לילוד (התינוק ייוולד דרך דופן הבטן) כשהלידה איננה אפשרית דרך תעלת הלידה. מטרת הלידה הקיסרית היא לסיים את הלידה בדרך הטובה ביותר לאם ולילוד.

קיימות שתי קבוצות נשים שעוברות ניתוח קיסרי

1. נשים שמוזמנות מראש לניתוח קיסרי (אלקטיבי), ניתוח יזום, שנעשה כאשר הסיבה ידועה מראש כגון: עובר השוכב במצג עכוז או כאשר הערכת משקל העובר גבוהה או בהריון עם תאומים ועוד...
2. ניתוח קיסרי דחוף נעשה במקרים בהם מסיבה כלשהיא יש בעיה בביצוע הלידה עצמה או תוך כדי מהלך הלידה, כגון: חוסר התקדמות בלידה או מצוקה עוברית. תהליך ההחלטה יכול להמשך מספר דקות עד מספר שעות (ההחלטה על ניתוח יכולה להתקבל בכל שלב של הלידה).
למידע נוסף על ניתוח קיסרי
הטיפול ניתן ברמב"ם.
לפרטים יש לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת שתן כללית בהריון

הטיפול ניתן ב:

 

כולנו נשאים של מחלות גנטיות, ויכולים לעבור דורי דורות בלי שהנשאות למחלה תבוא לידי ביטוי בפועל. המטרה בבדיקות סקר גנטיות היא למנוע מצב של לידת ילד חולה, שיהיה למעשה הראשון במשפחה שיגלה את הנשאות של בני הזוג לאותה מחלה.
אנשים נוטים להיבהל מהמילה נשא. יש להם לא פעם אסוציאציות לאיידס ולמחלות קשות אחרות, אבל נשא למחלות גנטיות עם תורשה אוטוזומלית רציסיבית הוא אדם בריא. המטרה בבדיקות היא לא למצוא נשאים, כי כולנו נשאים. המטרה היא למצוא זוג שהוא בסיכון ללדת ילד חולה.

בדיקה לכל מוצא
ההמלצה היא לעבור בדיקות סקר גנטיות עוד לפני ההיריון. לא הספקתם לעשות אותן לפני ההיריון? אפשר לעשות אותן גם במהלך השליש הראשון. וזה לא נגמר כאן. עשיתם בדיקות סקר גנטיות בהיריון עם הילד הראשון? חלפו כמה שנים ונכנסתם שוב להיריון? חשוב שתתעדכנו לפני כל היריון או בתחילתו אם נוספו בדיקות חדשות.
בדיקות הסקר הגנטיות מותאמות למוצא של שני בני הזוג, ההורים הביולוגיים של התינוק. מתחילים עם אחד מבני הזוג. אם הוא נמצא נשא, ייבדק/תיבדק גם בן/בת הזוג לאותה מחלה. יש בדיקות סקר שמומלצות לכלל האוכלוסייה והן כוללות את תסמונת ה־X השביר (ליקוי שכלי), סיסטיק פיברוזיס (CF) וניוון שרירים מסוג SMA. "לכל מוצא ישנן הבדיקות המיועדות לו", מסבירה ד"ר פלדמן. "יהודים נבדקים לפי עדות, ערבים לפי כפרים ודת, ובדואים לפי שבטים".
אם נמצא ששני ההורים נשאים לאותה מחלה, המשמעות היא שבכל היריון יש סיכוי של 25% ללדת ילד חולה באותה מחלה.

לזוג בסיכון גבוה ללדת ילד חולה יש כמה אפשרויות למנוע לידת ילד חולה:

האפשרות הראשונה היא אבחון ובדיקה של העובר במהלך ההיריון בבדיקת סיסי שליה שנערכת בשליש הראשון של ההיריון ויש בה סיכון של כ־1% להפלה, או בבדיקת מי שפיר מהשבוע ה־17 להיריון ואילך (עם סיכון של 0.5% להפלה), שבהן אפשר לקבוע בוודאות אם העובר חולה או בריא. במקרים שבהם נמצא כי העובר חולה אפשר לשקול הפסקה של ההיריון.
האפשרות השנייה היא לבצע אבחון גנטי טרום השרשה (PGD), כלומר ביצוע של בדיקה גנטית ב"טרום עובר" ולהשריש עוברים בריאים בלבד לרחם כפי שיפורט בהמשך.
האפשרות השלישית, שרווחת במגזר החרדי, היא לעבור את הבדיקות הגנטיות לקראת שידוך, וזה ייצא לפועל רק אם נמצא שבני הזוג אינם נשאים של אותה מחלה.
כאמור, בשנים האחרונות נכנסה לשימוש דרך אבחנתית חדשה לזוגות בסיכון גבוה ללידת ילד חולה.
מדובר ב־ PGD (אבחון גנטי טרום השרשה). באפשרות זו מתבצעת הפריה חוץ גופית (IVF), ובביצית המופרית, בשלב של כשמונה תאים, אפשר לדגום תא אחד ולבדוק אם "טרום העובר" בריא או חולה באותה מחלה שהזוג בסיכון לה. זו אפשרות מהפכנית שמאפשרת למעשה מניעת השרשה של עוברים הנושאים פגם גנטי והחזרת עוברים בריאים לרחם.
יש זוגות שהם נשאים לאותה מחלה גנטית כמו טאי זקס למשל, והם בוחרים מראש ללדת בעזרת הפריה מלאכותית ולבצע PGD, פעולה שתאפשר להם לבחור את העובר הבריא. עם זאת "צריך להבין שזו בדיקה מכוונת למחלה מסוימת. צריך לחפש מחלה ספציפית הידועה לזוג כי אי אפשר לבדוק הכל", מבהירה ד"ר פלדמן.

הפאנל הישראלי
במשך השנים התווספו יותר ויותר זוגות ממוצאים מעורבים וגם קיים חוסר ידע לגבי המוצא המדויק של כל אחד מבני הזוג. לאור כך פותח "הפאנל הישראלי", שלמעשה מתאים לכל זוג ישראלי וכל שילוב מוצאים אפשרי. "הפאנל הישראלי" בודק יותר מ־100 מחלות ויותר מ־500 מוטציות, על הפאנל הישראלי ישנן כל המוטציות הידועות של היהודים מכל העדות ושל הערבים מכל המגזרים והדתות. זו בדיקה רחבה מאוד שאפשר לבצע כיום רק במכון הגנטי".

נשים רבות חוששות מבדיקת מי השפיר הפולשנית. האם יש בדיקת דם שמחליפה אותה?

"מול בדיקות הסקר הלא פולשניות, שנעשות באולטרסאונד ובבדיקות דם, ישנן הבדיקות האבחנתיות כמו בדיקת סיסי שליה ובדיקת מי שפיר, שהן אמנם מדויקות אך פולשניות ומלוות בסיכון להפלה. בשנתיים האחרונות נכנסה בדיקת דם חדשה בשם NIPT והיא בדיקת הסקר המהימנה ביותר לזיהוי הפרעות כרומוזומליות שכיחות, בייחוד תסמונת דאון. היא לא פולשנית, מבוצעת מהשבוע העשירי להיריון ומאתרת בסבירות של עד 99% סיכון לעובר הלוקה בתסמונת דאון. אבל בכל מה שנוגע להפרעות כרומוזומליות נוספות רגישות הבדיקה נמוכה יותר.
"חשוב מאוד להדגיש שזו לא בדיקה אבחנתית אלא בדיקת סקר, ויש פספוסים וטעויות. לאחרונה היה מקרה של אישה שקיבלה תוצאה תקינה ב־ NIPTובכל זאת נולד לה תינוק עם תסמונת דאון. בשלב זה הבדיקה אינה מחליפה את בדיקת מי השפיר הפולשנית. למעשה, כשמקבלים תוצאה לא תקינה ב־ NIPTמומלץ לאמת את התוצאה בבדיקת מי שפיר, שהדיוק בה הוא כמעט 100%. כמו כן, NIPT היא בדיקה פרטית שעלותה מסתכמת בכמה אלפי שקלים, אם כי אפשר לקבל החזר בחלק מהביטוחים הפרטיים".
אם אישה כבר עשתה בדיקת מי שפיר, היא יכולה לבחור להרחיב את הבדיקה השגרתית (קריוטיפ) עם הצ'יפ הגנטי מסוג CMA. הצ'יפ הגנטי מגלה שינויים כמותיים של DNA. כיום ידוע שגם אישה צעירה עם מעקב היריון תקין נמצאת בסיכון של 2%־3% ללידת תינוק עם ליקוי התפתחותי או מום מבני. חלק מאותם הילדים אפשר לאתר כבר בהיריון באמצעות בדיקת ה־CMA.
מומלץ לכל אישה שבבדיקת האולטרסאונד שלה הודגם מום מבני בעובר, לבצע בדיקת מי שפיר ובדיקת צ'יפ גנטי על חשבון המדינה. אם מעקב ההיריון תקין והאישה בכל זאת רוצה לבצע את הבדיקה, אפשר לבצע את בדיקת ה־CMA במימון עצמי.


אילו שירותים אפשר לקבל במכון הגנטי?

  • ייעוץ גנטי בהיריון.
  • ייעוץ גנטי לפני בדיקת סיסי שליה ודיקור מי שפיר.
  • ייעוץ גנטי לפני בדיקת צ'יפ גנטי - CMA .
  • ייעוץ גנטי לפני בדיקות סקר גנטיות לפי מוצא בני הזוג.
  • ייעוץ גנטי לפני סקר ביוכימי במהלך ההיריון.
  • ייעוץ גנטי לפני בדיקת דם אימהית לאיתור שינויים כרומוזומליים בעובר – NIPT.
  • בירור גנטי במקרה של ליקוי פריון והפלות חוזרות.
  • מרפאת גנטיקה לילדים ולמבוגרים.
  • אבחון גנטי טרום השרשתי – PGD (במסגרת הפריית מבחנה).

לפרטים נוספים ניתן לפנות למכון הגנטי

למידע נוסף על ייעוץ גנטי טרום הריון

בדיקת אולטרסאונד ראשונית -דופק עובר

בדיקת אולטרה-סאונד ראשונית מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא הנשים או במסגרת מכון אולטרה סאונד.
בדיקה זו מבוצעת בשלבים הראשוניים של ההיריון, לעיתים בגישה נרתיקית.
מטרתה העיקרית של הבדיקה הראשונית היא לאשר את עצם קיום ההיריון ותקינותו.
לשם כך מחפש הרופא בעת הבדיקה מספר דברים:
בדיקת קיום שק הריון, בדיקת מיקום ההיריון, בדיקת קיום שק חלמון, בדיקת מספר עוברים, דופק עוברי וגודל העובר – רק במידה וניתן לראותו.

שק הריון – קיומו של שק ההיריון הוא הסימן החיובי, הראשון, להתפתחות הריון, עוד בטרם ניתן לראות את העובר עצמו.
בדיקת מיקום ההיריון - האם שק ההיריון השתרש בתוך הרחם או מחוץ לרחם - האם זהו הריון תקין או הריון חוץ רחמי.
שק חלמון (yolk sac) - זהו החלק הראשון אותו ניתן לראות בתוך שק ההיריון.
בדיקת מספר עוברים - אם מדובר בעובר בודד או בהריון מרובה עוברים.
קיום דופק עוברי - החל מהשבוע השישי להריון ניתן לצפות בדופק של העובר.
גודל העובר – האם הגודל מתאים לשבוע המוערך של ההיריון. כאשר קיים פער של למעלה משבוע בין גיל העובר על-פי מדידת אורכו (CRL) בתחילת ההיריון לבין גיל ההיריון על-פי הווסת האחרון - נהוג לבצע את חישוב גיל ההיריון על-סמך ממצאי האולטרה-סאונד הראשוני.
למידע נוסף על בדיקת אולטרסאונד ראשונית -דופק עובר

בדיקת חלבון עוברי

בדיקת סקר ביוכימי (חלבון עוברי)
 
בדיקת חלבון עוברי, או בשמה המדויק – 'בדיקת סקר ביוכימי בהריון', היא שם כללי לבדיקות סקר הבודקות את הסיכון לכך שעובר סובל מתסמונת דאון או אחרת. בדיקת הסקר הבסיסית כוללת את התבחין המשולש .(Triple Test) בבדיקה זו נקבע הסיכון לתסמונת דאון על-ידי שקלול גיל האישה (ככל שגיל האישה גבוה יותר כך הסיכון גדל) ושלושה מרכיבים בדם האישה המופרשים בזמן הריון:
1. ההורמון אסטריול E3
2. החלבון Alpha-Feto-Protein (AFP) - - רמה גבוהה של חלבון זה מופיעה גם במומי עמוד השדרה.
3. פפטיד hCG
בדיקת חלבון עוברי נערכת בשבועות 16-20 להריון. במידה והתוצאות של הבדיקה גבוהות מהסף שנקבע, יומלץ לאישה לברר את תקינות הכרומוזומים של העובר על ידי בדיקת סיסי שלייה או דיקור מי שפיר.

 
עד כמה מדויקת הבדיקה?
 
בדיקת חלבון עוברי מזהה כ-60% מהעוברים עם תסמונת דאון, כאשר היא תמיד תצביע על 5% מהאוכלוסייה כבעלת סיכון גבוה. הכוונה היא שבאופן מובנה בבדיקה עצמה, תמיד תספרנה 5% מהנשים כבעלות סיכון גבוה. מתוך ה-5% הללו יימצא אצל 60% מהנשים עובר עם תסמונת דאון.
דוגמא מספרית:
נניח שבשנה יש 100,000 לידות, מתוכן 1,000 הריונות עם תסמונת דאון. בבדיקה תינתן תשובה של סיכון גבוה ל-5,000 נשים (5% מ-100,000). מהן, ל-4,400 יהיו עוברים תקינים (כלומר, לרוב התשובה שגויה והעובר בריא) ול-600 (60% מ-1000) יהיו עוברים עם תסמונת דאון. 400 עוברים נוספים עם תסמונת דאון לא יתגלו בבדיקת סקר זו.
בשנים האחרונות נוספו בדיקות בכדי להעלות את אמינותן של בדיקות הסקר הביוכימי:
1. הבדיקה המרובעת - הבדיקה כוללת את מרכיבי התבחין המשולש ובנוסף את ההורמון Inhibin ומעלה את רמת הדיוק לכ- 70%.
2. הבדיקה המאוחדת(Combined Test) - בדיקה זו בודקת את ההורמונים PAPP-A, hCG, ובמקביל כוללת בדיקת שקיפות עורפית.
3. הבדיקה המשולבת ( Integrated Test) - בדיקה זו כוללת למעשה את כל החבילה: את בדיקת שקיפות עורפית E3 , את ההורמונים, PAPP-A, hCG ואת ההורמון Inhibin .
בדיקות אלו מגיעות לרמת דיוק של 80%-90% ואף למעלה מזה. היות ואלו בדיקות סקר, אף תוצאה לא יכולה להבטיח לחלוטין שהעובר לא יסבול מתסמונת דאון.
למידע נוסף על בדיקת חלבון עוברי

הטיפול ניתן ב:

ספירת תנועות העובר
 
ספירת תנועות העובר מהשבוע ה-28 היא מדד חשוב לבדיקת חיוניותו. לכן מומלץ לבצע בדיקה כזו אם יש לך רושם שהתינוק אינו זז כראוי, ובעיקר אם עברו כ-12 שעות מאז שחשת בו באחרונה (יש הממליצים לבצע את הבדיקה פעמים עד שלוש פעמים ביום):
כדאי שתבצעי את הבדיקה לאחר ארוחה ושתיה קלה, כי העובר זז יותר לאחר אספקת סוכרים.
שכבי על צד שמאל והתמקדי במשימה (להימנע מקריאה, מצפייה בטלוויזיה וכו'). שכיבה על צד שמאל היא התנוחה, שבה יש אספקה מקסימלית של דם לרחם.
הניחי את ידייך על הבטן במשך 30 דקות וספרי כל תנועה שאת מרגישה (גם תנועות עדינות וקלות נחשבות).
אם במהלך חצי שעה את מרגישה פחות מ-3 תנועות, המשיכי את הספירה ל-30 דקות נוספות.
אם הרגשת 6 תנועות בשעה, הבדיקה הסתיימה. אם חשת פחות תנועות, פני לייעוץ רפואי. כמו כן, אם את צופה בירידה משמעותית בתנועות העובר, לעומת בדיקות קודמות, יש לפנות לבדיקת רופא.
מיון היולדות בקריה הרפואית רמב"ם פועל 24 שעות ביממה. הצוות הרפואי שם נותן מענה לכל פנייה, החל מהשבוע ה-24 להריון ומעלה. בשבועות מוקדמים יותר, הפנייה תהיה למיון גינקולוגי.

פרופיל לעובר

כאשר האישה ההרה מרגישה בתנועות סדירות של העובר ברחמה, זהו סימן טוב. אם אין זה כך, תופנה האישה לביצוע פרופיל ביו-פיזיקלי באמצעות אולטרה-סאונד.
לצורך בירור מצבו של העובר באולטרה-סאונד הוגדרו כמה מאפיינים, שאם העובר עונה עליהם - סימן שהוא מרגיש טוב. מאפיינים אלה נקראים 'פרופיל ביופיזיקלי', והם כוללים :
תנועות גוף - יש לראות שלוש תנועות גוף בעת הסתכלות על העובר באולטרה-סאונד במשך 30 דקות.
טונוס גוף - יש לראות לפחות תנועה אחת של קיפול ומתיחה של גפה במשך 30 דקות.
תנועות נשימה - יש לראות אפיזודה אחת של תנועות נשימה הנמשכת 30 שניות במשך 30 דקות.
כמות מי שפיר - יש לראות כמות מי שפיר תקינה (כיס של 2X2 ס"מ ).
כאשר הפרופיל הביו-פיזיקלי תקין, יש סיכוי קטן לכך שהעובר במצוקה. המדד הרגיש ביותר לשלום העובר באולטרה-סאונד הוא תנועות הנשימה.
ברוב ההריונות, כאמור, אם האישה מרגישה תנועות עובר וכמות מי השפיר תקינה - אין צורך בביצוע פרופיל ביו-פיזיקלי מלא, וסביר מאוד שהעובר חש בטוב.
מיתוס נפוץ בקרב נשים בהיריון אומר, כי שתיית קולה תמריץ את העובר לזוז. רופאים רבים אינם מבינים את המקור למיתוס הזה וכמובן, שאין לו כל סימוכין.
נהפוך הוא, שתייה מרובה של קולה גורמת לנשים רבות לעליית יתר במשקל במהלך ההיריון, עקב צריכת סוכרים לא מבוקרת. שתיית קולה גם מסוכנת במיוחד לשיניה של האישה ההרה, עקב השינוי בחומציות הפה.
למידע נוסף על ספירת תנועות עובר/ פרופיל עובר