בדיקת סיסי שליה, הנקראת גם 'ביופסיה של השליה' או 'דגימת סיסי שליה', משמשת לזיהוי מחלות גנטיות קשות אצל העובר, כבר בשלבים הראשונים של ההריון. באמצעות שאיבת דגימה מן השליה ובדיקתה במעבדה, ניתן לברר חשד להפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. את הבדיקה ניתן לעשות החל מהשבוע ה-10 להריון. מכאן גם יתרונה העיקרי על פני בדיקת מי שפיר, בעיקר במקרים בהם יש סיכון גבוה שהעובר חולה או פגוע. למשל, כאשר ההורים נשאים של מחלה גנטית וקיים סיכון של 25%-50% למחלה בעובר – במידה ועולה הצורך בהפסקת ההריון, ניתן לעשות זאת בשלב מוקדם יחסית. הדעה הרווחת היא כי הסיכון להפלה הוא מעט גבוה ביחס לבדיקת מי שפיר, אולם זהו נתון שקשה לבדקו, עקב השיעור הגבוה של הפלות ספונטאניות בשלבים הראשונים של כל הריון.
למי כדאי לבצע דיקור סיסי שליה?
- זוגות בעלי סיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה גנטית בגלל נשאות ידועה של גן אצל אחד מבני הזוג או שניהם - תלוי בדרך ההורשה של המחלה.
- כאשר קיים סיכון גבוה להפרעות כרומוזומליות (כמו תסמונת דאון), שנמצא בבדיקות סקר כמו שקיפות עורפית או חלבון עוברי.
- כאשר יש היסטוריה של מחלות גנטיות / כרומוזומליות בהריונות קודמים.
אופן ביצוע הבדיקה
בדיקת סיסי שליה נעשית תחת הנחיית אולטרא סאונד, כך שהמחט לא תפגע בעובר עצמו. הבדיקה ניתנת לביצוע בשתי גישות:
גישה בטנית
מבוצעת על ידי החדרת מחט דרך דופן הבטן אל השליה ושאיבת דגימה (ביופסיה) מהשליה. המחט המשמשת לצורך הבדיקה מעט עבה יותר מזו המשמשת לדיקור מי שפיר ולכן נהוג לבצע אלחוש מקומי.
גישה וגינאלית
מבוצעת באמצעות צינורית או מכשיר הדומה למלקחיים זעירות, המוחדר דרך הנרתיק אל הרחם ובאמצעותו שואב הרופא דגימת רקמה מהשליה. תאי השליה אותם דוגם הרופא מכילים חומר גנטי, אשר לרוב הוא זהה לזה המצוי אצל העובר. בדיקה של דגימת סיסי שליה, כמוה כבדיקה של העובר עצמו, מלבד במקרים נדירים שבהם לא ברור האם מקור הבעיה הוא בסיסי שליה או בעובר. בד"כ, במקרים שכאלו יש צורך לברר את העניין באמצעות בדיקת מי שפיר.
הטיפול ניתן ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי, לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה:
בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453