תזונה נכונה הינה המפתח למצב בריאותי תקין לכלל האוכלוסיה, וחשובה בחולי כליה, שהינם בעלי דרישות תזונתיות ספציפיות.
כאשר הכליות מפסיקות לתפקד, חיוני להתחיל בדיאליזה.
תהליך הדיאליזה הינו ניקוי של חומרי פסולת (אוראה), מינרלים (סידן,זרחן, אשלגן, נתרן), אשר מצטברים בדם בעקבות אכילה ושתיה.
בדיאליזה ישנה הפרשה של רכיבים תזונתיים החיוניים לתפקודו התקין של הגוף כגון: חלבונים, סוכרים ויטמינים ומינרלים.
תזונה נכונה יכולה למנוע הצטברות חומרי פסולת ונוזלים בין הדיאליזות ולמנוע חסרים תזונתיים.
מטופל שהחל בתכנית דיאליזה קבועה ייוועץ באופן אישי בדיאטנית ביחידה לגבי שינויים והנחיות תזונתיות, המתבססים על גיל, מין, משקל, אבחנות רפואיות, בדיקות מעבדה וכן תוך התחשבות בהעדפות אישיות.
הצרכים התזונתיים יכולים להשתנות במהלך הטיפול, בהתאם לבדיקות ולמצב הכללי של כל מטופל.
יש לזכור כי הדיאטה הינה אישית. כל הנחיות לאוכלוסיה הכללית או למטופלי דיאליזה אחרים, אינן מתאימות בהכרח לכל אחד.
הרגשה כללית ומצב בריאותי כמטופל דיאליזה תלויים ב :
- תזונה נכונה
- דיאליזה יעילה
- נטילת תרופות
שמירה על תזונה נכונה יכולה להקטין את הסיכוי לסיבוכים בטווח הקצר והארוך של הטיפול.
חלבון
חולי אי ספיקת כליות בשלב הפרא-דיאליטי מודרכים לצרוך דיאטה דלת חלבון.
כאשר עוברים לדיאליזה יש צורך להגדיל את צריכת החלבון, בשל האיבודים בזמן דיאליזה.
בכל טיפל דיאליטי מאבדים 14-8 גר' חלבון .
החלבון דרוש לבניית מסת שריר, רקמות, איברים,עצם, ריפוי פצעים ,עמידות לזיהומים (ע"י חיזוק מערכת החיסון) ועוד.
החלבון מתפרק בגוף לאוראה. רמות גבוהות של אוראה יכולות לגרום להרגשה כללית לא טובה, חוסר תאבון, בחילות ועוד.
ישנם חלבונים המייצרים פחות אוראה מהשאר, אלו נקראים "חלבונים בעלי איכות גבוהה" או חלבונים מן החי (בקר, עוף, דגים, ביצים ומצרי חלב).
כמות החלבון הדרושה נקבעת לכל מטופל באופן אישי ע"י הדיאטנית ביחידה .
קלוריות – אנרגיה
מטופלי דיאליזה אשר אינם מקבלים די קלוריות בכל יום, לאורך זמן, יפרקו מסת שריר למטרת אספקת אנרגיה לגוף, ובעקבות זאת ירידה במשקל. קיימת חשיבות בשמירה על משקל גוף תקין על מנת למנוע מחלות שונות, וכן לאפשר ולשמור על איכות חיים תקינה.
על מנת להבטיח שהינך עומד בדרישות הקלוריות, הדיאטנית תמליץ על העשרה קלורית ע"י העלאת כמות השומן והפחמימות בתפריט (לדוגמה : שמנים למיניהם - רצוי שמן זית או שמן קנולה, סוכר, ריבות, סירופ וכו').
למטופלי דיאליזה סוכרתיים, הדיאטנית תעלה את כמות השומן והפחמימות תוך התחשבות בהנחיות לטיפול בסוכרת.
במקרים קיצוניים של תת תזונה או חוסר יכולת של המטופל להגיע לדרישות התזונתיות, הדיאטנית תמליץ על העשרות כגון : אבקת חלבון, פוליקוז, ומזון רפואי המותאמים למטופלי דיאליזה.
נתרן - מלח
נתרן הינו מינרל בעל חשיבות בויסות מאזן הנוזלים בגוף ולחץ דם.
נתרן נמצא באופן טבעי במזונות. כמו כן, נתרן מוסף לעיתים קרובות למזונות בצורת מלח .
מרבית האנשים צורכים נתרן בכמות גבוהה מזו המומלצת.
כאשר תפקוד הכליות נפגע, הגוף אינו מסוגל להפטר מעודפי הנתרן הגורמים לצבירת נוזלים.
צבירת נוזלים יכולה להוביל לעליה בלחץ דם, אשר פוגע בכלי דם, לב, מוח, עיניים ועוד.
כמו כן צבירת נוזלים יכולה להוביל לבצקות ולקוצר נשימה כאשר נוזלים מצטברים בריאות וסביב הלב.
לכן חשוב שהדיאטה תהיה דלת מלח ( נתרן ).
יש להימנע מן המזונות הבאים :
אבקות מרק – 1 כף שטוחה ל – 2 ל', דגים ובשרים כבושים ומלוחים, גבינות מלוחות, צהובות ומותכות, מזונות מוכנים כגון: פיצה, פלאפל, מזונות מוכנים וקפואים, מוצרים צמחוניים מוכנים.
חטיפים מלוחים: ביסלי, במבה, בייגלה, בורקס ועוד, פיצוחים במלח, שימורים מכל סוג, ירקות כבושים במלח, התבלינים הבאים: מלח שום, מלח בצל, מלח לימון, מלח סלרי, רוטב סויה, רטבים מוכנים אחרים, מזונות המכילים מונוסודיום גלוטומאט – מרקים מוכנים, מנות חמות.
הנחיות להפחתת כמות המלח בתפריט :
- בשל עם עשבים ותבלינים טבעיים במקום מלח - פלפל אנגלי, ריחן (בזיליקום ), עלי דפנה, קימל, הל, קארי, ג'ינג'ר, מיורם, רוזמרין, טימין, מרווה, טרגון, שום, פלפל שחור, פפריקה חריפה/מתוקה, חומץ, לימון, בצל ירוק, חרדל, קינמון, כמון, כורכום, זעתר טבעי, יין.
אפשר להשתמש בבישול בעלי שורשים ( שמיר, פטרוזיליה ) בכמות מוגבלת להוספת טעם.
- בחר מזונות דלי נתרן ( מלח ).
- במסעדות : דרוש מנה ללא תוספת מלח. רטבים לסלט או לבשר בקש לשים בצד.
תחליפי מלח
מרבית תחליפי המלח מכילים אשלגן במקום נתרן.
לחולי כליה לא מומלץ השימוש בתחליפי מלח.
נוזלים
מרבית מטופלי הדיאליזה אינם חייבים להגביל את צריכת הנוזלים לפני דיאליזה.
עם התחלת הטיפול בדיאליזה מרבית המטופלים מפחיתים את מתן כמות השתן עד להפסקה בכלל.
מטופל דיאליזה צובר נוזלים בין טיפול לטיפול, ועל כן יש להגביל את צריכת הנוזלים.
הנוזלים מפונים בזמן דיאליזה.
רוב המטופלים עולים במשקל בין הדיאליזות עקב צבירת נוזלים, ולא בעקבות השמנה.
כמות הנוזלים צריכה להיות במאזן עם יכולת הכליה לפנות. אם כמות הנוזלים גבוהה מההוצאה, נבחין בצבירת נוזלים ועליה במשקל.
עליה במשקל בין דיאליזות מעלה לחץ דם ומעמיסה על עבודת הלב.
העליה המומלצת בין דיאליזות היא 1.2-1.5 ק"ג, ובסוף שבוע עד 2 ק"ג.
כמות הנוזלים המותרת היא 500-600 מ"ל + כמות השתן המופרשת ליממה.
נוזל – כל מזון שהינו נוזלי בטמפ' החדר – מרק, חלב, דייסה, שתיה חמה, ג'לטין, מיץ, משקאות אלכוהוליים, פודינג, יוגורט, גלידה, קרח, קרטיבים וארטיקים.
ישנם מזונות מוצקים בטמפ' החדר אך בעלי תכולת נוזלים גבוהה : מלון, ענבים, אבטיח ופירות הדר, צריכתם תהא מוגבלת בהתאם לרמות האשלגן והעליה במשקל בין דיאליזות.
טיפים להקל על תחושת הצמא והגבלת השתיה :
- הגבלת מלח בתפריט.
- שתיה בכוסות קטנות.
- למד ללגום בכמויות קטנות ובאיטיות.
- צחצח שיניים לעיתים קרובות.
- בלע את התרופות עם מזונות רכים כמו רסק פרי. שמור את נוזלים להנאתך.
- המנע משתיית משקאות מתוקים, העדף מים קרים.
- ניתן למצוץ פלחי לימון, סוכריות או לעיסת מסטיק.
- הקפא מיץ במגש קוביות הקרח ואכול אותם כקרטיבים.
- להרטיב את הפה במים קרים על מנת להפיג תחושת יובש.
- פירות קפואים, כמו תותים, בין הארוחות( במסגרת הגבלת האשלגן).
- אמץ בקבוק של ½ ליטר בנפחו והעזר בו להגבלת השתיה ליממה.
ויטמינים ומינרלים
ויטמינים ומינרלים הינם חומרים החיוניים לגופינו לפעילותו התקינה. הם חיוניים ליצור אנרגיה, לגדילה, לתיקון ושימור רקמות בגופינו.
מחלת הכליה יכולה לשנות את צרכינו לויטמינים ומינרלים. הסיבות הן רבות, ביניהן: איבודים בזמן דיאליזה, צריכת תרופות רבות העלולות לפגוע בספיגה או בשימוש ועוד.
מרבית הויטמינים והמינרלים מגיעים מן המזון. גופינו אינו יכול ליצר חומרים אלו.
בשל סיבות אלו קיימת אפשרות לפתח מחסור בויטמינים ומינרלים, ועל כן יש לשקול תוספת ע"י כדורים.
סידן וויטמין D
סידן הינו מינרל החיוני לכל תאי הגוף, אך רובו נמצא בעצמות ובשיניים.
תפקידו החשוב של הסידן הוא בניית העצמות ושמירה על חוזקן. כמו כן לסידן תפקיד בויסות לחץ דם, קרישת דם והתכווצות שרירים תקינה.
מטופלי המודיאליזה צריכים להבטיח צריכה מספקת של סידן בדיאטה למניעת מחלת עצם.
מזונות עשירים בסידן: מוצרי חלב וחלב.
חלק ניכר ממזונות אלו מכילים כמו כן רמה גבוהה של אשלגן וזרחן ועל כן לעיתים יש להגביל את צריכתם.
מכאן, שלעתים העשרה בסידן תהיה ע"י טיפול תרופתי של תוספת סידן, לעיתים בשילוב עם ויטמין D. (בכדור או דרך הדיאליזה).
טיפול בסידן ובויטמין D יהיה בהוראת רופא.
זרחן
זרחן הינו מינרל חיוני לגוף בעיקר לבניית עצם ויצור אנרגיה. הזרחן יחד עם הסידן בונים עצם חזקה ובריאה.
כאשר הכליות מתפקדות באופן תקין, עודפי הזרחן מתפנים בשתן.
במטופלי המודיאליזה, אכילה מרובה של מזונות עשירים בזרחן תגרום לעלייתו בדם.
רמות זרחן גבוהות מביאות לירידה ברמות הסידן, וליציאת סידן מן העצמות ובעקבות זאת החלשות העצם.
רמות גבוהות של זרחן וסידן יכולות לפגוע בלב בכלי הדם ובראות בשל שקיעה של החומרים הללו ברקמות. שקיעה של סידן וזרחן ברקמות רכות יכולה לגרום לגרד בעור.
ניתן להוריד את רמות הזרחן בדמך ע"י נטילת תרופות קושרות זרחן (קלציום קרבונט (קלטראט, קלצימור), פוסלו, רנג'ל) בזמן ארוחות, הניתנות ע"י מרשם רופא ובהמלצתו, וע"י צמצום צריכת מזונות עשירים בזרחן.
את התרופות יש ליטול בזמן ארוחה המכילה חלבון ולא בין הארוחות.
את כדורי הקלציום קרבונט יש ללעוס ולפרק בפה לפני הבליעה.
מהי רמת זרחן תקינה בדם ?
4.5-2.5 מ"ג/ד"ל – בקרב אנשים בריאים
5.5-3.5 מ"ג/ ד"ל – בקרב מטופלי המודיאליזה
מזונות מהם רצוי להמנע: ( ניתן לצרוך בכמות מוגבלת לפי הנחיית הדיאטנית )
- חלב ומוצרי חלב ניגר – לבן, אשל, גיל, יוגורט, מעדנים, גלידה.
- גבינות – צהובות, מותכות
- דגים – כל הסוגים פרט ל : בקלה, סול, סלמון, טונה, לוקוס.
- בשר – פסטרמה הודו, נקניקים, נקנקיות,איברים פנימיים פרט ל : קורקבנים ולשון.
- ביצה – חלמון ביצה
- זרעים – כל סוגי הגרעינים, שקדים אגוזים, בוטנים, צנוברים, פסטוקים, שומשום, טחינה, חלבה.
- קטניות – שעועית לבנה יבשה, אפונה יבשה, עדשים, חומוס, פול, סויה ומוצריה.
- דגנים מלאים – חיטה מלאה, לחם שחור, אורז מלא, שבולת שועל, שיפון, כוסמת, בורגול.
- ירקות ופירות – ארטישוק, ברוקולי, כרוב ניתנים, אספרגוס, בטאטה, תירס, אפונה ירוקה, שעועית צהובה/ירוקה, כרוב, תרד, במיה, פטריות, תפוחי אדמה, פירות יבשים וקוקוס.
- שונות - גלידה, שוקולד, קקאו, ערמונים.
מזונות עם תכולת זרחן נמוכה יחסית: (ניתן לצרוך בכמות מוגבלת לפי הנחיית הדיאטנית)
- חלבון ביצה, שמנת חמוצה, גבינה לבנה/קוטג' – 100 גר' ביום, כל סוגי הבשר, לחם לבן, מוצרים מקמח לבן, סולת, קוסקוס, אורז לבן, פסטות למיניהן
ברזל
הברזל הינו המינרל העיקרי המרכיב את ההמוגלובין.
מטופלי דיאליזה מטופלים באריתרופאטין (אפרקס/רקורמון) ובתוספת ברזל וויטמינים נוספים.
לרוב הטיפול בחסר ברזל הינו תוספת של כדורים או דרך הוריד. (רק במרשם רופא)
אם אתה נוטל כדורי ברזל, אל תיקח אותו עם מזון, עם תוספי מינרלים (כדורי סידן) אחרים או עם תה וקפה.
ויטמיני B
מרבית המטופלים בדיאליזה יקבלו תוסף של ויטמינים מקבוצת B. ויטמינים אלו הולכים לאיבוד בזמן דיאליזה. לכל ויטמין בקבוצה זו תפקיד אחר.
B6, B12, וחומצה פולית ניתנים ביחד עם ברזל ואירתרופאטין לטיפול באנמיה.
ישנם ויטמינים נוספים מקבוצת B . אלו עוזרים להפוך את המזון שאנו אוכלים לאנרגיה.
ויטמינים נוספים וצמחי מרפא
מרבית המולטיויטמינים הקיימים בשוק אינם מותאמים לצרכים של מטופלי המודיאליזה, על כן יש להימנע מלהשתמש במוצרים אלו, אלא אם כן הומלץ ע"י הדיאטנית והרופא המטפל.
יש להוועץ בדיאטנית וברופא המטפל לפני שנוטלים כדורים ותוספים אשר לא נרשמו עבורך.
נטילת כל צמחי המרפא, תוספים ותרופות ללא מרשם רופא, תלויה באישור הרופא והדיאטנית.
אשלגן
אשלגן ( קליום/פוטסיום) הינו מינרל חיוני לתפקוד תקין של הלב ושל השרירים., כל התאים והעצבים בגוף זקוקים לאשלגן לתפקוד תקין.
עודפי אשלגן מפונים ע"י הכליות בשתן, כאשר הכליות אינן מתפקדות אשלגן עלול להצטבר, ועל כן יש להגבילו.
עליה ברמות אשלגן עלולה לגרום לאי סדירות בקצב הלב ולהפרעה בתפקוד שרירי השלד ומערכת העיכול.
לשמירה על רמות אשלגן תקינות, יש לצמצם צריכת מזונות עשירים באשלגן.
מזונות בעלי תכולה גבוהה של אשלגן:
- פירות וירקות
- מוצרי חלב ניגרים
- דגנים מלאים, קטניות וזרעים
- תחליפי מלח
לפחות מחצית האשלגן בדיאטה מקורה בפירות ובירקות, ועל כן יש להגבילם, יש לזכור כי שילוב פירות וירקות בתפריט הינו חיוני. (ראה קבוצות תחליף בסוף החוברת)
הערות והנחיות נוספות לגבי דיאטה דלת אשלגן :
- להקטנת תכולת האשלגן בתפוחי אדמה להכינו באופן הבא :
1. לקלף ולחתוך לחתיכות קטנות
2. להשרות בכמות גדולה של מים, תוך כדי החלפת המים .
- לבשל במים נקיים ולהרתיח, אח"כ לסנן את המים.
- פזר את המזונות העשירים יותר באשלגן על פני היום, ולא לרכזם לארוחה אחת.
אכילה במסעדות
מזון במסעדות לרוב מכיל יותר מלח ממזון שאנו מכינים בבית. הדבר נכון בייחוד לסגנון ה"מזון המהיר". כמו כן קשה להגביל את גודל המנה ואת המרכיבים הנמצאים בתוכה.
למרות זאת, אפשר להנות מאכילה במסעדה ועדיין לא לחרוג מגבולות הדיאטה המומלצת, ע"י עמידה בהנחיות הבאות :
- דרוש כי המזון יוכן ללא תוספת מלח
- שאל למרכיבים של המנה. אם קיים מרכיב שהינו אסור, בקש להחליפו באחר.
- בקש כי כל הרטבים לבשר או לסלט יגיעו בצד המנה. השתמש בהם כמה שפחות
- המנע ממרקים.
- תכנן מראש. אם הינך מחליט לאכול בחוץ, הגבל את צריכת המזון בשאר היום.
- קיימים מוסדות גדולים, מקומות עבודה, חברות תעופה בהם ניתן להשיג מנות דלות מלח, דאג להזמין מנה מראש.
אם מתעוררות שאלות נוספות, אל תהסס לפנות לדיאטנית ביחידה להמלצות נוספות לגבי הדיאטה ואכילה בחוץ.
נכתב ע"י עליזה פלנט ודנה ויינר