על חיסונים ופחדים

מאת: ד"ר עמ​אד קסיס, מומחה לרפואת ילדים ומחלות זיהומיות, בית החולים 'מאייר' לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם

מאז פיתח אדוארד גאנר את החיסון לאבעבועות שחורות במאה ה-19, שהכחיד מכדור הארץ את אחת המחלות הקטלניות בהיסטוריה האנושית, פותחו חיסונים רבים ומגוונים, שהביאו להטבה ניכרת בבריאות בכל העולם והורידו משמעותית את התחלואה והתמותה ממחלות זיהומיות מסוכנות בילדים.

את העובדה שרבים מאתנו לא ראו מחלות כגון שיתוק ילדים, צפדת , כרמת, חצבת ואפילו דלקת קרום המוח מחיידק הימופלוס, ניתן לזקוף ישירות להתקדמות האדירה שחלה בתחום מתן החיסונים.
המידע שהצטבר מאז, מאפשר היום הבנה מעמיקה ובקרה על תהליכי פיתוח ויצור מדויקים של חיסונים. כל התהליך, מפיתוח החיסון ועד הטמעתו בתכניות הלאומיות ושיווקם, נמצא היום בבדיקה מתמדת ותחת בקרה של רשויות הבריאות המוסמכות ברמה הארצית והעולמית.
התוצאה ברורה ובלתי ניתנת להפרכה: ירידה ניכרת בתחלואה מהמחלות הקשות לעומת תופעות לוואי מינימליות ועלויות סבירות.


חיסונים ותופעות לוואי
הפרסומים על השפעות לוואי שליליות ליוו את רוב החיסונים, אבל כל המחקרים המדעיים המבוקרים לא מצאו קשר בין החיסון והטענות למחלות המיוחסות אליו.
בשנות השבעים היו שקשרו בין חיסון השעלת ובין נזק מוחי מתמיד. במדינות כגון אנגליה לא ניתן החיסון במשך תקופה מסוימת והתפרצויות של שעלת בקרב ילדים עלו בצורה משמעותית ביותר, עד שהוחלט להחזיר את החיסון.
החיסון לדלקת כבד - B לדוגמא, הואשם בגרימת מחלות נוירולוגיות קשות. את החיסון של הימופולוס לדלקת קרום המוח, האשימו בגרימת סוכרת. ניסו לקשור את החיסונים למוות בעריסה, התנהגות אוטיסטית ואסטמה. היו אחרים שהגדילו וטענו, כי נגיף האבעבועות שחורות לא נעלם והמחלה קיימת, למרות כל העדויות על היעלמות המחלה בכל העולם.

חלק מהמתנגדים שייך אמנם לעולם הרפואה בצורה זו או אחרת. לעתים מדובר באנשים בעלי השקפת עולם השוללת כל התערבות שהיא מצד האדם, לעיתים בסתם רודפי פרסום.
כמו בכל טיפול רפואי, גם בתהליך החיסונים יש סיכונים מסוימים של תופעות לוואי ואין שום כוונה ליחס לחיסונים תכונות מאגיות של 100% יעילות ובטיחות.
לכל חיסון יש הנחיות לשימוש, המיועדות להקטין את הסיכוי לתופעות לוואי משמעותיות לרמה זניחה ביותר, המפורטות במדריך החיסונים של משרד הבריאות.
בכל המקרים של חיסונים המאושרים לשימוש שיגרתי התמונה הינה ברורה: התועלת בחיסונים עולה על כל הסיכונים.

ישנה טענה, כי החיסונים נכנסו לשימוש כאשר המחלות בעולם כבר כמעט ולא גבו מחיר בחיי הילדים ואף הביאו להתפרצות מחודשת של המחלה

הטענה אינה נכונה. גם היום, באותם מקומות בעולם שמערכת החיסון קורסת בגלל מצב כלכלי רעוע או מלחמות, המחלות ממשיכות לגבות מחיר כבד: חצבת עדיין מהווה בעיה קשה באפריקה, פוליו עדיין מהווה בעיה קשה במדינות שבהם לא הגיעו לכל פינה לתת חיסון, דלקת קרום המוח מחיידק הימופלוס שכיחה גם היום במדינות שלא נותנות את החיסון באופן שגרתי. לדוגמא, לאחר קריסת מערכת הבריאות של ברית המועצות, נצפתה עליה ניכרת במחלת הדיפטריה.
מי שטוען כי לאחר החיסונים יש עליה חדה בתפוצת מחלות, אינו יודע את הכללים הפשוטים באפידמיולוגיה. הדוגמא הטריה ביותר הינה היעלמות של דלקת קרום המוח מהימופלוס בעשר השנים האחרונות והירידה הניכרת שנרשמה בתחלואה מצהבת A בעקבות מתן החיסון.

מחלות שעדיין לא הומצא להן חיסון יעיל מהוות דוגמא חיה למה שמתרחש. כך לדוגמא, מנינגוקוקסימיה, מחלה נוראית, הגורמת לתחלואה ותמותה משמעותיים במדינות המערב המפותחות גם היום. לאחרונה הוכנס חיסון חדש ויעיל נגד זן אחד של החיידק ( קבוצה C) והתוצאה - ירידה ניכרת בתחלואה ותמותה מטיפוס זה של החיידק בהשוואה לטיפוסים האחרים שלו, שאינם כלולים בחיסון.

מה באשר לפוליו (שיתוק ילדים)?
התפרצויות של פוליו בקנה מידה כזה או אחר מתרחשות עדיין בחלק זה או אחר של העולם. נגיף הפוליו האלים קיים במערכת הביוב והמים במקומות שונים בעולם וגם בארץ. כאשר יש מפגש של הנגיף האלים (למשל חדירת מי ביוב למערכת השתייה או ההשקיה), יש סכנה להתפתחות תחלואה. חלק מהאנשים שקיבלו חיסון בעבר פיתחו נוגדנים רק נגד חלק משלושת הזנים הקיימים בחיסון. המפגש בין נגיף אלים ואדם שלא חוסן או אדם שלא קלט את החיסון עלול לפתח את המחלה. מתן חיסון דחף גורף לאכלוסיה מהווה אמצעי מצוין לעצירת מגיפות כאלה.


האם המערכת החיסונית המתפתחת של התינוק בשלה להתמודד עם הנגיף?
זו היא טעות שכיחה לחשוב כי מערכת החיסון של התינוקות אינה מפותחת. תינוקות ואף פגים יכולים להגיב בצורה טובה לחשיפה לגורמים זיהומיים שונים.
אל נשכח כי ילדים בשנה הראשונה לחייהם נחשפים למזהמים רבים. ילדים רגילים מגיבים טוב וברוב המקרים מבריאים לבד, רק הודות למערכת החיסון שלהם. אם לא מגרים את המערכת ע"י חומר החיסון, יש סיכוי שהילד ייחשף באופן ישיר למחלה, ידבק בנגיף או החיידק החי ואז יפתח מחלה קשה.
מאידך, רוב החיסונים הניתנים היום בשנה הראשונה (למעט טיפות פוליו) אינם מכילים חומר חי. חיסונים אחרים מוכנים בצורה כזו שמערכת החיסון לא רק תזהה אותם אלא תשמור את התגובה החיסונית לטווח ארוך יותר.


מה לגבי הימצאותם של אלומיניום וכספית במנות החיסון הנמצאות כיום בשימוש?
כמות החומרים האלה, במידה והם קיימים בחיסון, הינה כה מינימלית וזניחה שאיננה יכולה להזיק.

האם זה נכון שתינוקות מגיל חצי שנה מאבדים מיכולת החיסון הטבעית של הגוף?
התשובה היא שלילית. כמות הנוגדנים שהתינוק קיבל מהאם דרך השליה לקראת סוף ההיריון היא זו שיורדת. בשנה הראשונה מאבד הילד את הנוגדנים שרכש מאימו בהדרגה ומתחיל לפתח נוגדנים משלו, בעקבות גירויים של המחלות השונות אליהן הוא נחשף.