לנשים בלבד

תאריך פרסום: 01/04/2017 | מאת:רמב"ם

​איתור מוקדם, ניתוחים מונעים, תרופות ביולוגיות חדשות, הפחתת קרינה וכיסוי רב יותר של חיסוני הסרטן לנשים. הצצה לחידושים שמוביל רמב"ם בתחום האונקולוגיה הגינקולוגית

לנשים בלבדלנשים בלבד

מאת: שרי שיין

אם אתן נשים, הכתבה הזו מיועדת לכן - ואולי אף יש ביכולתה להציל חיים. והסיבה לכך שכתבה זו מיועדת לנשים בלבד נעוצה בהבדלים הפיזיולוגיים בינן לבין הגברים. מדובר במחלות סרטן המתפרצות באיברים השמורים לנשים, כמו סרטן רירית הרחם, סרטן צוואר הרחם, סרטן השחלה, סרטן העריה וסרטן הלדן (נרתיק). החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות נכנסו לתמונה כמה סוגי טיפול שביכולתם למנוע חלק מהמחלות האלה באמצעות אבחון מוקדם וניתוחים מונעים, כמו גם לשפר את מצבן של נשים שחלו בהן ואולי אף להציל חיים. לפניכן חלק מהחידושים.

סרטן השחלה: כריתה מונעת ותרופות ביולוגיות
"בשנתיים האחרונות התחלנו לקבל מושג רב יותר על אחת הסיבות העיקריות לסרטן השחלה", מסביר ד"ר אמנון עמית, מנהל אגף נשים והיחידה הגינקואונקולוגית ברמב"ם. "מתוך התבוננות בחצוצרות של נשאיות שהוצאו במסגרת ניתוחים מונעים, גילינו בחלק מהנשים שמקורו של סרטן השחלה היה בחצוצרות. במחקרים רבים שעשינו על אוכלוסיית הנשאיות, למדנו שכריתת שחלות מונעת לנשים שהן בסיכון גבוה לסרטן השחלה עשויה להציל רבות מהן מהמחלה - ולמעשה ממוות.
"כריתת שחלות לנשאיות אמנם מתבצעת כבר שנים, אבל אנחנו אוספים באופן שוטף נתונים על יעילות טיפול מונע זה. מוציאים את השחלות לנשאיות בסביבות גיל 40-35 מכיוון שהמחלה צפויה להתפרץ אצלן בסביבות גיל 40-50. הנתונים בנוגע ליעילות כריתת שחלות מונעת הולכים ומצטברים ונכון להיום מדובר ביעילות הקרובה ל-97%! אמנם קיימות תופעות לוואי לא קלות כתוצאה מכניסה מוקדמת לגיל המעבר בשל הצעד הזה, אך בהתחשב בעובדה שאצל נשאיות שכיחות המחלה היא פי 20 בהשוואה לנשים שאינן נשאיות, הרי שלהערכתנו ישנה הצדקה מלאה לבצע את הניתוח מההיבט של עלות-תועלת".
בשנים האחרונות נכנסו לסל הבריאות כמה תרופות חדשות המיועדות לטיפול בסרטן השחלה. הטיפול הבסיסי בסרטן השחלה נשאר די זהה - ניתוח נרחב להפחתה מרבית של הגידול ולאחריו טיפולים כימיים. "התרופות הביולוגיות והתרופות המותאמות אישית נכנסנו לסל הבריאות עקב מחקרים שנטלנו בהם חלק פעיל", מספר ד"ר עמית. "חלקן נכנסו ב-2016 וחלקן ב-2017. התרופה הראשונה היא 'אווסטין' - תרופה הפוגעת ביכולתו של הגידול הסרטני ליצור כלי דם. התרופה השנייה מכוונת לנשאיות של הגן BRCA ונקראת 'אולאפריב'. שתי התרופות האריכו את חייהן של מי שנטלו אותן. אחד הדברים שלמדנו על האולאפריב הוא שנשים מפתחות אליה עמידות, כלומר אחרי שמשיגים הפוגה יפה במחלה, היא בכל זאת חוזרת בחלק מהמקרים. כיום אנחנו עורכים מחקרים בתרופות מאותה משפחה - אבל במנגנונים ובעוצמות מעט שונים מהאולאפריב. אם בעבר התרופה הייתה ניתנת לנשים שהמחלה חזרה אצלן לאחר ההפוגה, היום התרופה ניתנת כבר בהתחלה - מיום גילוי המחלה. בימים אלה אנחנו מצויים בשיאו של המחקר הזה".

סרטן הרחם: הפחתת קרינה וכירורגיה עדינה
לדברי ד"ר עמית, "סרטן הרחם היא מחלה קלה יותר יחסית לסרטן השחלה. מבחינת הניתוחים עברנו כמעט לגמרי לניתוחי לפרוסקופיה ולניתוחים רובוטיים. ממש נדיר שפותחים היום את הבטן בשביל סרטן רחם. למעשה, ברמב"ם לא נעשו ניתוחים של פתיחת בטן לטיפול בסרטן הרחם כבר שלוש שנים".
בשנים האחרונות ניתנים גם פחות טיפולי קרינה, דבר שמשנה את איכות חייהן של המטופלות לאורך זמן. "הקרינה גורמת לתופעות לוואי קשות מאוד בשלפוחית השתן, בנרתיק ובמערכת העיכול", מסביר ד"ר עמית. "בחמש שנים האחרונות הפחתנו את כמויות הקרינה באופן משמעותי. במקום קרינה, אנחנו מוסיפים מעט יותר כימותרפיה. היתרון בכימותרפיה הוא שתופעות הלוואי מתרחשות בעיקר כשמקבלים את הטיפול ופחות בטווח הארוך. החולה יכולה לסבול מבחילות, מחולשה ומנשירת שיער אבל רוב תופעות לוואי אלה נעלמות עם הפסקת הטיפול. זאת בניגוד לקרינה - שתופעות הלוואי ממנה יכולות ללוות את האישה למשך כל חייה".
חידוש נוסף בגישה הכירורגית קשור לכריתת בלוטות הלימפה - כריתה נרחבת של בלוטות הלימפה גרמה להתנפחות ברגליים ולתופעות לוואי הקשורות בהליכה ובעמידה. "בעזרת מערכות חדשניות ניתן כיום להזריק לגידול חומר שמסמן את בלוטות הזקיף (בלוטות המנקזות את הגידול), ובכך ניתן לכרות רק חלק קטן מהבלוטות, בדומה למה שקורה בשד", מסביר ד"ר עמית. "כיום אנחנו יודעים לאתר את הבלוטות המוזנות מהגידול ולהוציא רק אותן ולא עושים יותר כריתות בלוטות לימפה נרחבות".

סרטן צוואר הרחם: החיסון הולך ומתרחב
בשנה הבאה ייכנס לשימוש חיסון נגד סרטן צוואר הרחם הנותן כיסוי רחב הרבה יותר מהחיסון הזמין כיום. החיסון החדש מחסן נגד תשעה זנים של וירוס הפפילומה ולכן מעניק כיסוי טוב בהרבה למניעת סרטן צוואר הרחם. "אם עד עכשיו ידענו שאנו מחסנים נגד 80% מהזנים של סרטן צוואר הרחם, מהשנה הבאה החיסון יכסה 96% מהזנים", מסביר ד"ר עמית. "כיום החיסון נמצא בסל החיסונים של בית ספר. אמנם גם נשים מבוגרות יכולות לקבל אותו, אבל הוא נחשב כיותר יעיל בקרב נשים צעירות, מכיוון שפיתוח הנוגדנים הרבה יותר משמעותי אצלן".
בתחום הכירורגי ישנה התקדמות משמעותית בטיפול בסרטן זה בשני תחומים: במעבר לניתוח רובוטי המשפר מאוד את איכות החיים של המטופלות ובתחום התרופתי - בהוספת התרופה הביולוגית אווסטין שמשפרת את תוחלת החיים.

סרטן העריה וסרטן הלדן (נרתיק): הגברת מודעות
למרבה הצער, בתחום סרטן הפות והנרתיק אין הרבה חידושים. "מחלות אלה נדירות וסביר להניח שאם הנשים המבוגרות בנות ה-70 ומעלה (שאצלן הוא שכיח) יפנו לרופא ברגע שיגלו נגע, שיעורי ההחלמה יהיו מאוד גבוהים", אומר ד"ר עמית. "יש להגביר את המודעות לסוגים אלה מכיוון שנשים מבוגרות לרוב לא מבקרות אצל גינקולוגים, וחבל שכך - הפתרון המומלץ הוא שהן יגיעו להיבדק פעם בשנה. כל נגע בפות חייב לעבור ביופסיה ולהיות מטופל כדי להפחית משמעותית את התחלואה ואת התמותה מהמחלה".

החזון: למצוא תרופה לסרטן השחלה
לדברי ד"ר עמית, "הבעיה העיקרית היא סרטן השחלה והחזון הוא למצוא תרופה שתצליח בכל זאת להביא לסיכויי החלמה גבוהים יותר. לפני 20 שנה אישה בשלב מתקדם של המחלה חיה שנה ואילו כיום אנחנו מצליחים להאריך את תוחלת החיים עם המחלה לשש שנים. המטרה היא למצוא תכשירים שימגרו את המחלה לגמרי. אנו מאמינים שבד בבד עם ההתפתחות הטכנולוגית המרשימה נצליח לאתר את מנגנון המחלה, דבר שיאפשר לנו לפתח תרופות חדשות שיותאמו למנגנון שיימצא ויאפשרו פריצת דרך והעלאה משמעותית בשיעור הנשים שיחלימו מהמחלה".

ייעוץ מקצועי: ד"ר עמית אמנון, מנהל אגף נשים והיחידה הגינקו-אונקולוגית, הקריה הרפואית רמב"ם