בדיקות וטיפולים
גסטרואנטרולוגיה, כבד ותזונה בילדים

רקע

גסטרוסקופיה היא בדיקה שסוקרת את מערכת העיכול העליונה. באמצעות אנדוסקופ (שהוא מכשיר שבנוי מצינור גמיש שבסופו מקור אור ומצלמה) ניתן לבדוק את מערכת העיכול העליונה (ושט, קיבה והתריסריון) ואף לקחת דגימות של רקמה (ביופסיות).

הכנות לבדיקת גסטרוסקופיה לילדים

הנבדק צריך להיות בצום במשך 6 שעות (לגבי מזון, כולל תמ"ל לתינוקות) להימנע משתיית מים במשך כשעתיים.
חשוב ליידע את הרופא אם הילד סובל ממחלה כרונית כלשהי, לוקח תרופות או רגיש לתרופות. במקרה כזה, כדאי לצרף מסמכים רפואיים רלבנטיים מרופא הילדים המטפל במרפאה בקהילה.

איך מתבצעת הבדיקה?

בדיקת גסטרוסקופיה מבוצעת בטשטוש, לכן, הילד לא יחוש כאב או אי נוחות במהלך הבדיקה ולאחר סיומה, וגם לא יזכור את הבדיקה. הטשטוש מבוצע לאחר הרכבת עירוי, וניתן דרך הוריד. במידה ויש קושי רב בהרכבת עירוי או נטילת בדיקות דם – כדאי ליידע את צוות המכון, על מנת שנתארגן כראוי.
לאחר שהילד נרדם, הרופא הגסטרואנטרולוג מחדיר את האנדוסקופ בעדינות ובהדרגה דרך פיו של הילד – מהוושט, דרך הקיבה ועד לתריסריון. במהלך הבדיקה הצוות המטפל צופה בתמונות במתוך מערכת העיכול על גבי מסך גדול, ובהתאם לממצאים ולמטרות הבדיקה לוקחים דגימות רקמה, שנשלחות בהמשך לבדיקה תחת מיקרוסקופ.
במידה ויש צורך בפעולות טיפוליות ולא רק אבחנתיות (כגון עצירת דימום, הרחבת ושט, קשירת דליות ועוד)  הפעולה מבוצעת באותה ההזדמנות.

כמה זמן נמשכת הבדיקה?

הבדיקה נמשכת כעשר דקות.

מה משך ההתאוששות מבדיקת גסטרוסקופיה לילדים?

לאחר שהבדיקה הסתיימה, המטופל מועבר לחדר ההתאוששות של המכון, שצמוד לחדר האנדוסקופיות, ושוהה בו במשך כשעה. בשעה זו מתפוגגת השפעת תרופות הטשטוש, וכשזה קורה, האחות בחדר ההתאוששות מדריכה את ההורים והילד לשתות ולאכול, לאחר מכן המטופל משוחרר לביתו עם סיכום דו"ח הבדיקה והמלצות ראשוניות.

אילו תופעות לוואי צפויות לאחר הבדיקה?
יתכן ויופיעו  נפיחות וגזים, כאבי בטן וכאב גרון. תלונות אלה צפויות לחלוף בהדרגה. במידה והכאב חמור או שאינו משתפר, או שהמטופל מקיא מספר רב של פעמים – כדאי לפנות לרופא הילדים בקופ"ח, ובמידה ולא מדובר בשעות העבודה – תמיד ניתן לפנות למיון ילדים רמב"ם, מהמיון יוכלו לפנות לכונן גסטרו ילדים להתייעצות והחלטות על המשך הטיפול.

האם עלולים להיות סיבוכים לבדיקה?

גסטרוסקופיה היא בדיקה שגרתית ובטוחה. עם זאת ייתכנו הסיבוכים הנדירים הבאים:
דימום (שלרוב אינו חמור, אך במידה וכן – זה מחייב אשפוז לצורך השגחה וטיפול).
קרע בדרכי העיכול הוא סיבוך נדיר במיוחד. קרע כזה מחייב אשפוז.
בכל מקרה, אם  לאחר הבדיקה יופיעו כאבי בטן, הקאות, חום, צואה שחורה, שיעול או קשיי נשימה, יש לפנות מיד לרופא ובמקרה הצורך אף להגיע לחדר מיון.

מתי הילד יכול לחזור לגן או לבית הספר?

הילד יכול לחזור לפעילות רגילה יום למחרת.  מאחר וחושיו אינם חדים לאחר הפעולה (עקב הטשטוש) כדאי להשגיח עליו ולהימנע עד הלילה מפעולות שמחייבות ערנות מלאה, כגון חציית כביש או רכיבה על אופניים.


מתי נקבל את תוצאות הבדיקה?

עם סיום הפעולה ייקבע לכם תור לקבלת תשובות. במידה שההפנייה היא מרופא שאינו מהמכון – התוצאות מועברות אליו, וגם אל הורי המטופל, לאחר שעבר על התשובות רופא מטעם המכון.

 

למידע נוסף על גסטרוסקופיה לילדים

רקע
 (Percutaneous Endoscopic Gastrostomy) PEGהינו צינור הזנה, המתחבר ישירות לקיבה. החדרת הצינור נעשית בעזרת אנדוסקופ, כדי להימנע מבצוע ניתוח בהרדמה כללית.

האנדוסקופיה מבוצעת ע"י גסטרואנטרולוג ילדים, לאחר הסכמה בכתב של אחד ההורים או של החולה עצמו, אם מדובר בנער או נערה מעל גיל 18.

השימוש בצינור הזנה ישירות לקיבה נעשה כאשר:

  • ילד אינו מסוגל לבלוע כראוי, בעיקר ילדים עם פגיעה נוירולוגית או מבנית.
  • כאשר נדרשת כמות קלוריות שהילד אינו מסוגל לצרוך בפומית, בעיקר במחלות כרוניות, כמו אי ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית, מחלת כליה כרונית או מחלת קרוהן(CROHN`S) .
  • השימוש בצינור ההזנה יעשה כל עוד יהיה צורך בתוספת מזון. אצל ילדים עם פגיעה נוירולוגית יישאר הגסטרוסטרום (PEG), בדרך כלל, לכל חייהם. במקרים של מחלות דלקתיות הגסטרוסטרום הוא זמני.


אילו הכנות יש לעשות לקראת התקנת PEG?
לקראת הפעולה המטופל יקבל הזמנה לאשפוז ביום שטרם הפעולה. במידה וקיימים סיכוני הרדמה – נדרשת לרוב הערכת מרדים עוד בטרם ההגעה לאשפוז זה (דרך מרפאת טרום הרדמה, או במסגרת אשפוז קודם).
לאחר הקבלה לאשפוז יילקחו בדיקות מעבדה שונות שכוללות בדיקות קרישה, ספירת דם ומלחים בדם, במידה ויש תוצאה לא תקינה – תהיה התייחסות לכך עוד בטרם הפעולה, על מנת לצמצם את הסיכונים לסיבוכים בפעולה עצמה.
הנבדק צריך להיות בצום במשך 6 שעות (לגבי מזון, כולל תמ"ל לתינוקות) ושעתיים להמנע משתיית מים.
חשוב ליידע את הרופא אם הילד נוטל תרופות (בדגש על תרופות נוגדות קרישת דם, כגון קלקסאן, או כאלה המשפיעות על תפקוד הטסיות, כגון אספירין) או רגיש לתרופות. במקרה כזה נתייעץ מראש עם המטולוג ילדים על השינוי ומשך ההפסקה האפשרית של תרופות אלה לפני ביצוע הפעולה.

 ההכנה נועדה להבטיח את ניקיון המעיים, אך הן אינן מומלצות לתינוקות מתחת לגיל שנה, ולילדים בסיכון גבוה להתייבשות או לשינוי מלחים בדם בשל מחלת כליות.

איך מתבצעת בדיקת  גסטרוסטומיה אנדוסקופית?
התקנת PEG מבוצעת תמיד בהרדמה מלאה, הרופא מחדיר בעדינות את הגסטרוסקופ לקיבה ומחפש את המיקום המתאים להתקנת הPEG. לאחר סימון המקום וניקיונו, מוזרק חומר להרדמה מקומית (בנוסף להרדמה הכללית שהמטופל מקבל מהמרדים), מבוצע חתך קטן באורך של כחצי ס"מ ודרכו מועברת מחט חלולה, באמצעותה ימשך צינור הגסטרוסטום, שמוכנס מחלל הפה, אל המקום המדוייק בקיבה. ביצוע הפעולה בשיטה זו מצמצמת את החתך הניתוחי ואת הכאב בעקבות הבדיקה. 

כמה זמן נמשכת הפעולה?
הבדיקה נמשכת כחצי שעה.

כמה זמן נמשכת ההתאוששות?
לאחר שהפעולה הסתיימה, המטופל מועבר לחדר ההתאוששות של המכון, שצמוד לחדר האנדוסקופיות, ושוהה בו במשך כחצי שעה. לאחר מכן המטופל מועבר בחזרה למחלקת האשפוז ושוהה בה עד למחרת היום. לאחר הפעולה ניתן כבר להשתמש בצינור לצורך מתן תרופות, אך הזנה דרכו תתחיל רק למחרת בבוקר. במידה ובמהלך הלילה הילד יחוש כאבים – הוא יוכל לקבל תרופות משככות כאבים דרך הוריד/הגסטרוסטום.

כיצד נדע להשתמש בצינור?
בבוקר שלאחר הפעולה מגיעים רופא ואחות מצוות המכון לבדוק את אזור החתך הניתוחי ולתת הדרכה לשימוש בגסטרוסטום. .

האם עלולים לקרות סיבוכים?
בספרות מתוארים סיבוכים שונים ששכיחותם נמוכה, אנו משתדלים, ע"י בדיקות מעבדה ואופן ביצוע הפעולה, לצמצם את הסיבוכים הללו למינימום ביניהם מוזכרים : זיהום בחתך הניתוחי, דימום, נקב במערכת העיכול, כניסה לאיבר בטן שאינו הקיבה (כגון המעי הגס), פיסטולה בין הקיבה והקולון.
בין פעולות המנע שמבוצעות – הקפדה על תפקודי קרישה וספירת טסיות תקינים, מתן אנטיביוטיקה מונעת לפני התחלת הפעולה, בחינת מיקום התקנת הPEG בדרכים שונות לפני ביצוע החתך (ובמידה ולא נמצא מיקום מתאים הפעולה לא מבוצעת והמטופל מועבר לטיפולם של כירורגים ילדים).

למידע נוסף על גסטרוסטומיה אנדוסקופית (PEG)

רקע
קולונוסקופיה היא בדיקה שסוקרת את מערכת העיכול התחתונה, מפי הטבעת, דרך כל חלקי המעי הגס ועד סופו של המעי הדק.  הבדיקה מבוצעת באמצעות קולונוסקופ (מכשיר שבנוי מצינור גמיש שבסופו מקור אור ומצלמה).

הקולונסקופיה משמשת לברור תלונות של ילדים, הנובעות מהמעי הגס, כמו: כאבים, דימום רקטאלי או שלשול מתמשך.
קולונסקופיה לילדים מתבצעת בדרך כלל תחת הרדמה או טשטוש. לפני הבדיקה תתבקשו לחתום על טופס הסכמה.


הכנות לבדיקת קולונוסקופיה בילדים
שלושה ימים לפני הבדיקה - יש להפסיק לאכול ירקות ופירות ולהרבות בשתייה (המטרה: שלא תהיה שארית צואה בכמות גדולה במעיים).
ביום שלפני הבדיקה - מהבוקר השתייה צריכה להכיל נוזלים צלולים בלבד: מים, משקאות אנרגיה, סודה, תה, קפה ללא חלב, משקאות תוססים ללא צבע, תה צמחים/פירות ומרק צח.
להזמנה לבדיקה מצורפות הוראות הכנה, בהתאם לגילו ומשקלו של הנבדק: יש להמיס בכוס שתייה צלולה קרה (הטעם נסבל יותר עם מיץ לימון או ספרייט מקוררים היטב) ולשתות, את מתן החומר המשלשל מחלקים לפעמיים. חשוב מאוד להמשיך ולשתות כמות גדולה של מים ונוזלים צלולים. במידה והיציאות עד בוקר הבדיקה לא הצטללו – יש המלצה גם לבצע חוקן (במידה ויש קושי עם הביצוע בבית המטופל – ניתן להקדים את ההגעה למכון והחוקן יבוצע במכון). בשעתיים טרם הבדיקה יש לשמור על צום מוחלט.

מטרת ההכנה היא לנקות את המעיים, כדי לאפשר לרופא לראות את רירית המעי ולהעריך האם קיימת דלקת, מקור לדימום ואף לזהות פוליפים (אם קיימים) ולהתקדם לאורך כל המעי הגס ועד המעי הדק הסופי. לא ניתן לבצע פעולות אלו כראוי במעיים שאינם נקיים מצואה.

* חשוב ליידע את הרופא אם הילד סובל ממחלה כרונית כלשהי, לוקח תרופות או רגיש לתרופות. במקרה כזה, כדאי לצרף מסמכים רפואיים רלוונטיים מרופא הילדים המטפל במרפאה בקהילה.

ההכנה נועדה להבטיח את ניקיון המעיים, אך הן אינן מומלצות לתינוקות מתחת לגיל שנה, ולילדים בסיכון גבוה להתייבשות או לשינוי מלחים בדם בשל מחלת כליות.

איך מתבצעת הבדיקה?
הילד שוכב על צידו השמאלי, כשהוא מכוסה במהלך כל הבדיקה. לאחר קבלת תרופות הטשטוש דרך עירוי, כשהמטופל נרדם, הרופא הגסטרואנטרולוג,  מחדיר בעדינות את הקולונוסקופ דרך פי הטבעת. כדי להקל על מעבר הקולונסקופ, מנפחים בזמן הבדיקה את המעי באמצעות לחץ אוויר/פחמן דו חמצני. במהלך הבדיקה ניתן לזהות דלקת או מקור לדימום, לקחת דגימות מהרקמה, לכרות פוליפים ועוד  .

כמה זמן נמשכת הבדיקה?
הבדיקה יכולה להימשך כחצי שעה ומשכה תלוי במידה רבה בהקפדה של הילד והוריו על ההכנה והניקיון של המעיים. מעי לא נקי עלול לגרום לעיכוב בבדיקה, ואף להחמצה של ממצאים פתולוגיים ואף להגדיל את הסיכון לסיבוכים מהבדיקה, ולכן עלולים להפסיק את הבדיקה מבלי להשלימה ולתאם ביצוע במועד חדש.


כמה זמן נמשכת ההתאוששות מקולונוסקופיה?
לאחר שהבדיקה הסתיימה, המטופל מועבר לחדר ההתאוששות של המכון, שצמוד לחדר האנדוסקופיות, ושוהה בו במשך כשעה. בשעה זו מתפוגגת השפעת תרופות הטשטוש, וכשזה קורה, האחות בחדר ההתאוששות מדריכה את ההורים והילד לשתות ולאכול, לאחר מכן המטופל משוחרר לביתו עם סיכום דו"ח הבדיקה והמלצות ראשוניות.

האם צפויים כאבים לאחר הבדיקה?
בדרך כלל המטופלים מרגישים טוב לאחר הבדיקה, אך אפשרי שתהיה תחושה של גזים בבטן, דבר שעלול לגרום לאי נוחות עד התרונות המעיים מהגזים.

האם עלולים לקרות סיבוכים?
הסיבוכים הם נדירים ביותר, ביניהם דימום (למשל, לאחר כריתה של פוליפים) או התנקבות של המעיים. במקרה של חשד לסיבוך יש לפנות מיד לחדר המיון בקרבת מקום המגורים.

מתי הילד יכול לחזור לגן או לבית הספר?
הילד יכול לחזור לפעילות רגילה יום למחרת.  מאחר וחושיו אינם חדים לאחר הפעולה (עקב הטשטוש) כדאי להשגיח עליו ולהימנע עד הלילה מפעולות שמחייבות ערנות מלאה, כגון חציית כביש או רכיבה על אופניים.
מתי נקבל את תוצאות הבדיקה?
עם סיום הפעולה ייקבע לכם תור לקבלת תשובות. במידה שההפנייה היא מרופא שאינו מהמכון – התוצאות מועברות אליו, וגם אל הורי המטופל, לאחר שעבר על התשובות רופא מטעם המכון.

למידע נוסף על קולונוסקופיה לילדים

הרחבת וושט הינה פעולה אנדוסקופית המבוצעת לצורך  טיפול בהיצרות בושט.
הוושט הינו צינור במערכת העיכול המחבר את הפה לקיבה. הפעולה מבוצעת בעזרת אנדוסקופ שבקצהו יש מצלמת וידאו זעירה המאפשרת הסתכלות על הוושט, הקיבה והתריסריון וזיהוי שינויים ברקמות וזיהוי אזור ההיצרות. 
במהלך הפעולה מועבר בלון  מרחיב  דרך האנדוסקופ ומנופח באזור ההיצרות של הושט על מנת להרחיבה.  לאחר הרחבת ההיצרות מוציאים את הבלון.
לעיתים צריך לחזור על פעולה זו מספר פעמים עד שההיצרות מתרחבת כראוי. ניתן להשתמש בגדלים שונים של בלונים לפי מידת ההיצרות בכדי להקל על הסימפטומים של המטופל.

מתי מומלץ לבצע את הפעולה ?
במצבים עם היצרות חלקית בוושט.

האם יש סיכונים?
קיים סיכון מזערי לנקב ו/או לדמם בוושט אשר יכול להתרפא תחת טיפול שמרני או עלול לדרוש התערבות ניתוחית.

 האם יש חלופות לפעולה?
חלופה לטיפול אנדוסקופי להיצרות בוושט הינה טיפול ניתוחי אשר כרוך בסיבוכים וסיכונים משמעותיים יותר.  לכן, הרחבה ע"י בלון הינה הדרך הבטוחה וגם היעילה ביותר לשפר את היכולת לאכול ולִשְׁתוֹת ללא קשיי בליעה או היתקעות מזון.

איך מבוצעת ההרדמה ?
בד"כ בטשטוש עמוק ולפי החלטת המרדים ובמצבים מיוחדים הפעולה מבוצעת בהרדמה מלאה. חומרי הרדמה יינתנו דרך עירוי ורידי. נ
יתן להיעזר בגז צחוק לצורך הכנסת העירוי .

מהי ההכנה הנדרשת?
צום של 6 שעות לפחות.
ניתן לשתות מים בלבד עד שעתיים לפני הפעולה.
מטופלים המקבלים תרופות לדילול דם / לא יכולים להיות בצום (סכרת/מחלות מטבוליות) צריכים להתייעץ עם הצוות במכון לגבי הטיפול לפני הפעולה.

מה קורה לאחר הפעולה?
לאחר תום הפעולה, המטופל יועבר לאזור ההתאוששות. שם ישהה בליווי משפחתו עד התאוששות מלאה תחת השגחת אחות.

אם תתבצע  הרחבה  בעזרת בלון, תישארו לאשפוז בהשגחה למשך לילה . הילד יהיה בצום כמה שעות בהתאם למצבו ויקבל נוזלים דרך עירוי ורידי .
ייתכן שיהיה צורך לבצע  הרחבה נוספת בהתאם למצב.

בשחרור  תקבלו את דוח הפעולה והמלצות להמשך.

למידע נוסף על הרחבת וושט

דליות בוושט הן ורידים נפוחים ומורחבים בחלק העליון של הקיבה או בחלק התחתון של הוושט.

מהם הגורמים לדליות בוושט?
הסיבה להתנפחות דליות בוושט היא עלייה בלחץ במערכת ורידי השער (המערכת הפורטלית), והיווצרות גודש, כשברוב המקרים מדובר על סיבוך של שחמת הכבד.
עליה בלחץ עלולה לקרות גם בכל חסימה של וריד השער- הפורטלי (שמוביל דם לכבד מאיברי הבטן לצורך ניקוי וסינון רעלים), למשל על רקע פקקת  (portal vein thrombosis). פקקת כזאת נוצרת אצל חולים שלוקים בקרישיות-יתר ובפקקת ורידים עמוקים (ללא מחלת כבד), ולעתים כחלק ממום מולד בכלי הדם. 

כיצד מאבחנים דליות בוושט?
נוכחות דליות בוושט בדרך כלל אינה קשורה בתסמינים. על מנת לאבחן את נוכחותן (בנסיבות המתאימות), יש צורך בבדיקת גסטרוסקופיה המשמשת לאבחון, מעקב וטיפול.

מהם הסיבוכים של דליות בוושט?
דימום ולעיתים תמותה.

מהו הטיפול בדליות בוושט?

  1. טיפול בעת דימום פעיל
  2. טיפול לצורך מניעת דימום ראשוני או חוזר (שקורה במחצית החולים)

הטיפול  בדליות כולל תרופות (חסמי ביטא כטיפול מונע/אוקטראוטייד חלק מטיפול בדימום פעיל), אנדוסקופיות  (לקשירת דליות וסקלרותרפיה) וניתוחים  (ליצירת מעקפים בין מערכת ורידי השער לבין המערכת הורידית הסיסטמית - שנטים פורטוסיסטמיים).
הטיפול מותאם לכל מטופל לפי גילו, גודלו, נסיבות וגורמים אחרים.

קשירת דליות בוושט
פעטלה זו נחשבת היום טיפול קו ראשון לטיפול בדליות בוושט והיא מחליפה את הסקלרותרפיה.

איך מתבצעת פעולת הקשירה?
באמצעות גסטרוסקופיה מזהים את הדליות, בוחרים את הדליות לקשירה וקושרים על ידי יריית טבעת גומי.

העיקרון הוא לקשור גומייה סביב חלק מהדלייה או סביב הדלייה בשלמותה. בהמשך נוצר קריש דם והצטלקות. רקמת הדלייה שנקשרה הופכת לנמק ונושרת לחלל הקיבה תוך כשבוע. לעיתים היא מותירה התכייבות שטחית של הרירית הנוטה להחלמה מהירה.

ניתן לקשור מספר דליות באותה אנדוסקופיה. בדרך כלל 2-3.
נדרשת סדרת טיפולים:  כלומר חזרה מספר פעמים על הפעולה במרווחי זמן של מספר שבועות עד להכחדת הדליות.

סיבוכים עיקריים (נדירים)

  • כיב בוושט באזור הקשירה (שטחי ומחלים בדרך כלל)
  • זיהום
  • היצרות והתנקבות של הושט
  • דימום

הפעולה נעשית בהרדמה  על ידי מרדים רופאים מומחים בגסטרו ילדים.
הפעולה נעשית באשפוז (המטופל מגיע בבוקר יום הפעולה ונשאר בהשגחה עד יום למחרת).

לאחר הפעולה
על המטופל לקבל מזונות רכים ב 3 ימים לאחר הפעולה.

למידע נוסף על קשירת דליות בוושט

בדיקות תנועתיות Motility

מנומטריה של הוושט בודקת תפקוד הוושט בעת בליעה ומנוחה.

הבדיקה נועדה לילדים עם הפרעות בליעה, כאבים בחזה, חולים הסובלים מרפלוקס קיבתי וושטי והערכה לפני ניתוחי וושט.

במהלך הבדיקה מוכנס צנתר דק וגמיש לוושט דרך האף לשם מדידת לחצים ותנועתיות הוושט.

מנומטריה אנורקטלית

בדיקת לחצים של הסוגר פי הטבעת ומיועדת לאנשים הסובלים מעצירות, אי שליטה על סוגרים, וכאבים באזור פי הטבעת.

במהלך בדיקה מוכנס לפי הטבעת צנתר דק וגמיש עם בלון קטן לצורך מדידת לחצים בסוגר פי הטבעת במצבים שונים של כיווץ והרפיה. משך הבדיקה כ- 15 דקות.

ניטור רפלוקס בשיטת אימפידנס-pH

בדיקת ניטור רפלוקס בשיטת אימפידנס-pH  תמיד מבוצעת יחד עם בדיקת מנומטריה של הוושט .

בבדיקה זו מוכנסת צינורית דקה (אלקטרודה) דרך האף לוושט ומושארת שם למשך 24 שעות. באמצעותה אנו מקבלים מידע על רמת החומציות בוושט הנרשמת במקלט קטן שהחולה נושא על גופו. הצינורית המוחדרת לאף היא דקה מאוד, אך רואים ומרגישים אותה.

בד"כ מסתגלים לתחושה הזו מהר מאוד. במהלך 24 שעות של ניטור, תתבקשו למלא יומן בו תכתבו את זמני הארוחה והשתיה, שכיבה ותלונות (כגון: צרבת, כאבים בחזה).
לאחר החדרת הצינורית, תשוחררו מבית החולים. למחרת, בסיום 24 שעות, תתבקשו לחזור למכון גסטרו, לצורך הוצאת הצינורית והחזרת היומן והמקלט. המידע שנאסף במשך 24 שעות מועבר למחשב ומפוענח ע"י רופא. תשובת הבדיקה תשלח בדואר כעבור 2-4 שבועות.

 

למידע נוסף על מנומטריה ואימפדנס

ביופסיית כבד היא פעולה בה נלקחות דגימות מרקמת הכבד באמצעות מחט דרך העור. פעולה זו מתבצעת בהמלצת רופא לצורך קביעת אבחנה ו/או הערכת מצב הכבד כשהאבחנה כבר ידועה. 

לפני הבדיקה

הילד יתאשפז יום טרם הפעולה לצורך הכנה לבדיקה (התקנת עירוי, נטילת דגימות דם וצום). אם הילד נוטל תרופות העלולות לפגוע בקרישת דם (אספירין/קומדין/קלקסאן ועוד), יש לידע מראש את מכון גסטרו.

ביום הבדיקה

נוכחות אחד ההורים חובה.
הבדיקה תבוצע במכון האולטרא סאונד או במכון הגסטרואנטרולוגיה לילדים לפי שיקול רפואי.

הבדיקה תתבצע תחת הרדמה וניטור. משך הבדיקה הינו דקות ספורות והילד לא יחוש כל כאב במהלכה. לאחר ביצוע הבדיקה, המקום נחבש ודגימות הרקמה נשלחות למעבדה.
לאחר הבדיקה הילד יהיה במעקב רפואי וסיעודי צמוד. לאחר שיתעורר יוכל להתחיל לשתות ולאכול בהדרגה.
הילד יישאר בשכיבה על צד ימין למשך 6 שעות ויישאר במנוחה במיטה עד למחרת הבדיקה. במידה ויסבול מכאבים, יוכל לקבל תרופה משככת כאב.

לאחר השחרור מאשפוז

הילד יישאר עוד יום במנוחה בבית. לאחר מכן יוכל לשוב לפעילות רגילה אך יימנע ממאמץ במשך שבוע ימים.
את תוצאות הביופסיה ניתן לקבל במרפאת גסטרו ילדים לאחר כ-3 שבועות (ניתן לתאם תור למרפאה מראש).

מידע כללי

במקרים נדירים, בסמוך לביצוע הבדיקה, עלולים להופיע סיבוכים הכוללים דימום, דליפת מרה, נקב של איבר סמוך וכ"ו. סיבוכים אלה נדירים . ההכנות לפני הבדיקה וההשגחה אחריה, אמורים לצמצם אותם למינימום.

למידע נוסף על ביופסיה של הכבד