דליות בוושט הן ורידים נפוחים ומורחבים בחלק העליון של הקיבה או בחלק התחתון של הוושט.
מהם הגורמים לדליות בוושט?
הסיבה להתנפחות דליות בוושט היא עלייה בלחץ במערכת ורידי השער (המערכת הפורטלית), והיווצרות גודש, כשברוב המקרים מדובר על סיבוך של שחמת הכבד.
עליה בלחץ עלולה לקרות גם בכל חסימה של וריד השער- הפורטלי (שמוביל דם לכבד מאיברי הבטן לצורך ניקוי וסינון רעלים), למשל על רקע פקקת (portal vein thrombosis). פקקת כזאת נוצרת אצל חולים שלוקים בקרישיות-יתר ובפקקת ורידים עמוקים (ללא מחלת כבד), ולעתים כחלק ממום מולד בכלי הדם.
כיצד מאבחנים דליות בוושט?
נוכחות דליות בוושט בדרך כלל אינה קשורה בתסמינים. על מנת לאבחן את נוכחותן (בנסיבות המתאימות), יש צורך בבדיקת גסטרוסקופיה המשמשת לאבחון, מעקב וטיפול.
מהם הסיבוכים של דליות בוושט?
דימום ולעיתים תמותה.
מהו הטיפול בדליות בוושט?
- טיפול בעת דימום פעיל
- טיפול לצורך מניעת דימום ראשוני או חוזר (שקורה במחצית החולים)
הטיפול בדליות כולל תרופות (חסמי ביטא כטיפול מונע/אוקטראוטייד חלק מטיפול בדימום פעיל), אנדוסקופיות (לקשירת דליות וסקלרותרפיה) וניתוחים (ליצירת מעקפים בין מערכת ורידי השער לבין המערכת הורידית הסיסטמית - שנטים פורטוסיסטמיים).
הטיפול מותאם לכל מטופל לפי גילו, גודלו, נסיבות וגורמים אחרים.
קשירת דליות בוושט
פעטלה זו נחשבת היום טיפול קו ראשון לטיפול בדליות בוושט והיא מחליפה את הסקלרותרפיה.
איך מתבצעת פעולת הקשירה?
באמצעות גסטרוסקופיה מזהים את הדליות, בוחרים את הדליות לקשירה וקושרים על ידי יריית טבעת גומי.
העיקרון הוא לקשור גומייה סביב חלק מהדלייה או סביב הדלייה בשלמותה. בהמשך נוצר קריש דם והצטלקות. רקמת הדלייה שנקשרה הופכת לנמק ונושרת לחלל הקיבה תוך כשבוע. לעיתים היא מותירה התכייבות שטחית של הרירית הנוטה להחלמה מהירה.
ניתן לקשור מספר דליות באותה אנדוסקופיה. בדרך כלל 2-3.
נדרשת סדרת טיפולים: כלומר חזרה מספר פעמים על הפעולה במרווחי זמן של מספר שבועות עד להכחדת הדליות.
סיבוכים עיקריים (נדירים)
- כיב בוושט באזור הקשירה (שטחי ומחלים בדרך כלל)
- זיהום
- היצרות והתנקבות של הושט
- דימום
הפעולה נעשית בהרדמה על ידי מרדים רופאים מומחים בגסטרו ילדים.
הפעולה נעשית באשפוז (המטופל מגיע בבוקר יום הפעולה ונשאר בהשגחה עד יום למחרת).
לאחר הפעולה
על המטופל לקבל מזונות רכים ב 3 ימים לאחר הפעולה.