כתבות

סדרת כתבות מורחבת בנושא שבץ מוחי - כתבה ראשונה

תאריך פרסום: 01/04/2006

חמישה מהמובילים בתחום הטיפול באירועי שבץ מוחי, בקריה הרפואית רמב"ם, התכנסו כדי להסביר מהו בדיוק שבץ מוחי, כיצד הוא נגרם, איך מטפלים וחשוב יותר, איך נמנעים מזה.

סדרת כתבות מורחבת בנושא שבץ מוחי - כתבה ראשונהסדרת כתבות מורחבת בנושא שבץ מוחי - כתבה ראשונה
שבץ מוחי - מהו? 
אין דרך למניעה מוחלטת של אירוע מוחי, אבל ניתן להפחית את הסיכון ללקות בו. מה גורם לשבץ מוחי? איך זה קורה? מהם הסימנים המוקדמים ומה ניתן לעשות כדי לא להשתייך לסטטיסטיקה?כתבה ראשונה בסדרה
מאת:פרופ' דוד ירניצקי, מנהל המחלקה הנוירולוגית בקריה הרפואית רמב"םפרופ' אהרון הופמן, מנהל מחלקת כלי דם בקריה הרפואית רמב"ם ד"ר גרגורי טלמן, רופא בכיר במחלקה הנוירולוגית, מרכז תחום שבץ מוחי שבץ מוחי הינו מצב שבו יש הפרעה בזרימת הדם לרקמה המוחית. יש שני סוגים של אירוע מוחי. אחד הוא איסכמי – חסימה או הפרעה בהעברת חמצן לאיבר מטרה, כשבמקרה זה מדובר במוח. השני הוא דימומי, בגלל התפוצצות של כלי דם במוח. כ- 85% מהאירועים המוחיים הם איסכמיים וכ- 15% הם דימומיים. התוצאה בשני סוגי השבץ היא איזור במוח שמפסיק לתפקד. בהתאם לאיזור שנפגע, נגרמים חסרים תפקודיים לחולה. אם לדוגמא, מדובר באיזור במוח ששולט על תנועת היד והרגל - עלול להיות שיתוק של חצי גוף. אם זה איזור ששולט על יכולת הדיבור, יהיה מצב של חוסר יכולת לדבר או להבין שפה וכן הלאה.
להלן נרחיב על שני הסוגים:
שבץ מוחי איסכמי – איך הוא מתפתח?קיימים שני מנגנונים להתפתחות איסכמיה, כשההבדל ביניהם הוא המקום בו היא מתפתחת. האחד הוא 'טרומבוזה' שזהו קריש דם מקומי, שמתפתח בד"כ בעורקים הגדולים, במקומות של פיצול או של שינוי במסלול של העורק - היכן שהקריש מתפתח, שם העורק נסגר. המנגנון השני הוא מנגנון אמבולי (תסחיף). הקריש, או המקור של התסחיף מתפתח במקום אחר, מרוחק בד"כ, בחללי הלב או בעורק גדול מחוץ למוח. חלק מהקריש הזה מתפרק ומתחיל לנוע עם זרימת הדם ומגיע לעורק מוחי. בנקודה מסוימת הקריש נתקע וסותם את העורק וגורם לחסימה באספקת הדם לאחד מהעורקים שמובילים דם למוח וכתוצאה מכך - לאירוע.הסיבותמעריכים שכ-20% מכלל האירועים האיסכמיים המוחיים, נגרמים על ידי מחלה טרשתית בהתפצלות של עורק התרדמה (קרוטיס), הנמצא באזור הצוואר. מחלה טרשתית בעורקי התרדמה היא מחלה שכיחה ומהווה חלק מהתחלואה הנפוצה בעולם המערבי של מחלות כלי דם ולב. זוהי מחלה כרונית, בה מצטברים ושוקעים שומנים, כולסטרול וסידן בדפנות העורקים וגורמים בתהליך איטי להיצרותם ובסופו של דבר לחסימתם. מספר דומה של אירועים תסחיפיים נובע ממחלות לב או פרפור עליות או נזקים שלאחר אוטם לבבי.
 
שבץ מוחי דימומי – איך זה קורה? הסוג השני של אירועי מוח הוא דימום תוך מוחי (שבץ המוראגי). הסיבה העיקרית לדימומים תוך מוחיים היא יתר לחץ דם. בעקבותיו ישנה פגיעה בדפנות כלי הדם, המתחילים להיות שבריריים, ובמידה שיש עליה נוספת בלחץ הדם, (יתכן כתוצאה מאיזשהו מתח- (stress, אזי דופן כלי הדם פשוט לא מחזיקה מעמד, נקרעת ודם דולף אל תוך המוח. בתוך הגולגולת אין חלל חופשי, ולכן הדם שיוצא החוצה מכלי הדם, מתחיל ללחוץ על המבנים שנמצאים בסביבה, דהיינו רקמת המוח, כך שנוצרת איסכמיה משנית, יחד עם עליה בלחץ התוך גולגולתי. הסיבות: עד גיל 40 הסיבות לדימום תוך מוחי הן בד"כ, בעיות מולדות או כל מיני עיוותים כמו 'מלפורמציה' (התפתחות לא נכונה) של עורקים וורידים. מעבר לכך, יתר לחץ דם הוא הגורם המרכזי. מעל גיל 70 יש גם דימומים כתוצאה מ'אנגיופתיה אמילואידית' - שקיעה של חומר מסוים, הנקרא 'אמילואיד', בדפנות כלי הדם, על פי רוב, כלי דם גדולים. במקרה זה, ללא סיבה נוספת וללא עליה בלחץ הדם, נפרץ כלי הדם הזה ונוצר דימום גדול. גם תרופות נוגדות קרישה, ששכיחות השימוש בהן עולה עם הגיל, תורמות להתפתחות דימום.
 
שבץ מוחי – סטטיסטיקה בישראל מתרחשים כ- 13,000 מקרים של שבץ מוחי בשנה. מספר דומה לזה של אוטם שריר הלב. על פי רוב, התוצאות של אירוע מוחי הן הרבה יותר קשות מבחינת הנזקים הבריאותיים, שנשארים לטווח ארוך לאחר האירוע. לפי נתוני משרד הבריאות בישראל, מתוך אלה העוברים שבץ מוחי, כ- 16% נפטרים במהלך שלושת החודשים הראשונים, כ- 30% נזקקים לטיפול במוסד ו-50% משוחררים הביתה עם דרגות שונות של מוגבלויות.לפר​טים נוספים וליצירת קשר פנה למחלקה הנוירולוגית ברמב"ם.
​​
שבץ מוחי - FAQ
 
מה ניתן לעשות כדי למנוע שבץ מוחי?
אין דרך מוחלטת למניעת אירוע מוחי, אבל ניתן להפחית את הסיכון ללקות בו ע"י שמירה פשוטה על הרגלי חיים בריאים ונכונים. להפסיק לעשן, לעשות פעילות גופנית, לאכול נכון ולהיות מודעים לרמת לחץ הדם.
 
אילו בדיקות מומלץ לעבור?
המודעות היא החשובה. לאנשים עם גורמי סיכון שצוינו כאן, כגון: יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, סיפור משפחתי של אירוע מוחי או לבבי, אירוע קודם של אוטם שריר הלב – לאנשים אלה, מומלץ מאוד לעבור בדיקת דופלר של עורקי הצוואר וגם בדיקות בירור ראשוני של הלב. הבדיקות הראשוניות הן מאוד פשוטות, לא פולשניות ונותנות מידע מאוד אמין.
 
האם קיימות בדיקות שיכולות לאבחן אירוע מוחי לפני שהוא קורה?
באופן כללי, אין אינדיקציות היכולות להתריע על אירוע מוחי הקרב ובא. יוצאת דופן היא התרחשות של אירוע מוחי חולף, דהיינו – חוסר בתפקוד המוחי לזמן קצר, על פי רוב פחות משעה, שיבשר על בואו של אירוע מוחי נוסף תוך זמן לא רב. אולם, ניתן לאבחן היצרויות בהתפצלות של עורק התרדמה באזור הצוואר, הגורמות לכ-20% מכלל האירועים האיסכמיים המוחיים. זהו אזור שקל, יחסית, לגלות בו ממצא פתולוגי בבדיקה פיזיקאלית. הרבה פעמים, רופא המשפחה יכול לשמוע אוושה מעל האזור, שמעוררת חשד שיש שם היצרות ואז, הוא יפנה את החולה להמשך בירור בבית חולים.
 
איך נשמור על כלי הדם מפני טרשת העורקים?
הדרך הטובה ביותר לשמור על כלי הדם של הלב כנגד טרשת העורקים, הינה טיפול בגורמי המחלה שיש לנו שליטה עליהם: שמירה על לחץ הדם ורמות הכולסטרול, הימנעות מעישון והשמנה, והקפדה על פעילות גופנית.
 
איך נישמר מיתר לחץ דם?
ליתר לחץ דם אין, בד"כ, תסמינים מיוחדים או סימני אזהרה מוקדמים. מסיבה זו רצוי, שכל אחד יבצע מעקב אחר לחץ הדם שלו וימדוד אותו באופן סדיר. ערכי לחץ הדם הרצויים הם: 130/80 מ"מ כספית. כאשר ערכים אילו גבוהים יותר מכך, מדובר ביתר לחץ דם ויש עליה בשכיחות הסיבוכים.
שינויים באורח החיים, כמו הפחתת משקל, דיאטה דלת מלח, תזונה הולמת, הפחתה בצריכת אלכוהול, הגברת פעילות גופנית הפסקת עישון והירגעות ע"י הפחתת גורמי לחץ בחיים, יכולים להשפיע לטובה על לחץ הדם.
סימני התראה - סימנים מוקדים לאירוע מוחי
 
מהם סימני ההתראה המוקדמים של אירוע מוחי?
בד"כ, אין סימנים מקדימים. האירוע המוחי מתאפיין בהופעת סימנים נוירולוגיים, המופיעים באופן פתאומי ומתפתחים מהר. הסימנים הנוירולוגיים יכולים להיות קשים כמו קומה (תרדמת), שיתוקים בפלג גוף, חוסר יכולת דיבור או חוסר הבנה. כמו כן, יכולים להיות גם סימנים קלים יותר – כמו הפרעה תחושתית קלה, או חולשה מינימאלית.
חשוב לציין סוג נוסף של שבץ מוחי והוא 'אירוע מוחי חולף' (המוזכר לעיל). זהו אירוע מוחי לכל דבר, אך ל"מזלו" של החולה כל הסימנים חולפים תוך פחות מ- 24 שעות ולא משאירים שריד.
חשוב לדעת, שאירוע מוחי חולף מהווה אות אזהרה של אירוע מוחי. לכן, חשוב מאוד להגיע לבית החולים גם אם הכל חלף.
 
איך ניתן לדעת שעברתי אירוע מוחי?

חולשת חצי גוף -
 יד ורגל מצד אחד, היא התסמונת הכי אופיינית. הדבר יכול להתבטא בקושי בהליכה, קושי להשתמש ביד, או בחוסר תחושה של היד והרגל או בשניהם גם יחד – גם חולשה וגם חוסר תחושה.

הפרעה בשפה -
 הוא סימן מובהק שני. חוסר יכולת מלא או חלקי לדבר או להבין את מה שאומרים לך, או שני הדברים ביחד. תלוי באיזה איזור במוח הפגיעה.

הפרעות של העיניים -
 ראייה כפולה, או חסרים בשדה הראיה. לדוגמא, החולה פתאום לא רואה מה שקורה בצד ימין או שמאל. הוא הולך ונתקל בקיר, באנשים או בדברים שנמצאים בצד שנפגע. במצב יותר חמור, כשהאירוע קורה בזמן שהחולה נוהג, הוא ישפשף את המכוניות בצד הפגוע כי הוא לא רואה את מחצית שדה הראיה.

פגיעה ביציבה –
 זהו אחד הביטויים לאירוע של המערכת האחורית, האדם לא יכול לעמוד יציב, הוא נופל אחורה וגם כשהוא יושב הוא לא מצליח להחזיק את עצמו.

Neglect
 - זהו אירוע שקשה לזהות אותו, כאשר הנפגע מאבד את תדמית הגוף ופתאום אינו מודע למחצית הגוף המשותקת. הוא יכול לקום מהמיטה ולדרוך על הרגל המשותקת וליפול. או שהוא לא בדיוק קולט למה הוא הגיע לבית חולים. 
האם יש סימנים מוקדמים, המסמנים שעומד להתרחש אירוע מוחי?
לצערנו אין כאלה. אירוע מוחי חולף הוא ההתראה היחידה שאנחנו מכירים.