עידן הקורונה גרם לכך שעובדים, שבדמם יש נוגדנים לנגיף, יהפכו למשאב חיוני למעסיקיהם. בקריה הרפואית רמב"ם החליטו לסייע לארגונים ולערוך לעובדיהם בדיקות סקר סרולוגיות לאיתור הנגיף. למה זה כל כך חשוב לעובד ולארגון ואיך זה עובד בפועל? כל הפרטים לפניכם
מאת: נעמי כהן דוד
אם תשאלו מעסיקים ועובדים מהו החשש העיקרי שלהם בעידן הקורונה הם יצביעו על החשש מחשיפה לנגיף, לאו דווקא כחולים במחלה, אלא כמי ששהו בסביבת חולה מאומת. הפירוש המעשי של עובדה זאת הוא אחד: כניסה לבידוד לכמעט שבועיים וציפייה מורטת עצבים לסיומו. בעבור מעסיקים רבים מדובר בכאב ראש לא קטן: שגרת העבודה מופרת, יש צורך בשינויים תכופים של שיבוצי העובדים ותחושה של חוסר יציבות תמידית מרחפת באוויר.
בקריה הרפואית רמב"ם החליטו להרים את הכפפה ולסייע למעסיקים לבנות שגרת עבודה יציבה ובטוחה באמצעות ביצוע בדיקות סרולוגיות לכל עובדי הארגון במטרה לבדוק אם נחשפו בעברם לנגיף אם כחולים במחלה או כמי ששהו ליד חולה מאומת.
"ככלל, בדיקה סרולוגית בודקת את התגובה החיסונית של הגוף כתגובה לחדירת פתוגן", מסבירה ד"ר מורן שוורצוורט-כהן, מנהלת המחלקה הוירולוגית בקריה הרפואית רמב"ם, "בדיקה סרולוגית ספציפית לקורונה בודקת אם נמצאים בגוף הנבדק נוגדנים כנגד חלבונים של וירוס הקורונה".
הבדיקה הסרולוגית היא בדיקת דם רגילה שתוצאותיה יכולות להיות אחת מבין שלוש האפשרויות הבאות: תשובה שלילית- אין נוגדנים בדם, כלומר, הנבדק לא חלה בקורונה ולא נחשף לחולה מאומת. תשובה חיובית- יש נוגדנים בדם, הנבדק חלה בקורונה (היה א-סימפטומטי או חלה בפועל) או נדבק מחולה מאומת ותשובה גבולית – לא ברור מה מצב הנבדק. במקרה האחרון הוא יצטרך לחזור ולבצע את הבדיקה לאחר שבוע.
"חשוב לדעת שהנוגדנים לא מופיעים מיד בדם אלא רק לאחר כעשרה ימים עד שלושה שבועות מהחשיפה לנגיף", מסבירה ד"ר חיתאם חוסיין, מנהלת היחידה למניעת זיהומים ומנהלת מערך הקורונה בקריה הרפואית רמב"ם.
כמה זמן הנוגדנים האלה מעניקים לנושאיהם חסינות טבעית?
ד"ר חוסיין: "מאחר ומדובר במחלה חדשה, לצערנו, אנו לא יודעים איך מתנהג הנגיף הזה. לא ברור אם החשיפה מעניקה חיסון לכל החיים או אם מדובר בחסינות זמנית. ההנחיות כרגע הן שמדובר בחסינות זמנית לשלושה חודשים. לאחר פרק זמן זה תיערך בדיקה סרולוגית נוספת שתוצאותיה יהיו תקפות לשלושה חודשים נוספים וכן הלאה".
אם עברתם בדיקה סרולוגית ונמצאתם חיוביים לנגיף הקורונה תיכנסו למועדון ברי המזל שזכו ב"תעודת מחלים" מטעם משרד הבריאות. אמנם, עדיין תיאלצו להסתובב עם מסיכה ולשמור על ריחוק חברתי אך לא תהיה לכם בעיה לקפוץ לחו"ל או לכל "אי ירוק", תהיו פטורים מחובת בידוד במקרה של חשיפה לחולה והכי חשוב: אתם מהווים אוצר בלום למעסיקיכם.
לדברי ד"ר שוורצוורט-כהן, בזכות העובדים ה'חיוביים' יכול המעסיק לתכנן שגרת עבודה בריאה ויציבה מבוססת מידע, לצוות את העובדים בהתאם לחיסוניות שלהם לנגיף ולשמור על רצף תפעולי בעבודת הארגון. כשיש אחוז מסוים של מחוסנים בחברה, שאינם נדרשים לבידוד, אפשר להמשיך לעבוד גם אם יש התפרצות של קורונה. מעבר לכך, אפשר להחליט שעובדים בעלי סרולוגיה חיובית יפגשו קהל, יישלחו לנסיעות עבודה בחו"ל, אפשר לתכנן מעברים בין קפסולות ולהקים צוות יציב ולהכשיר אותו לעבודה במצבים של תחלואה נרחבת בארגון. גם עמיתיהם של עובדים אלה, בעיקר אם הם עובדים בסיכון, ירגישו נוח יותר לעבוד עם אנשים שלא מסכנים את בריאותם.
נראה שלמעסיק כדאי לבדוק כמה שיותר עובדים כדי לקבל תמונת מצב שתאפשר לו לקבל החלטות מושכלות יותר?
ד"ר חוסיין: "נכון. יתרה מכך, אם בעבר היו שואלים אותי אם לבצע בדיקות סרולוגיות הייתי אומרת שזה מיותר וחבל על המשאבים, היום כשיש לנו הרבה נדבקים והרבה חשיפות המצב שונה. מבחינה אפדימיולוגית ככל שנגלה יותר נחשפים לנגיף נדע שאנו מתקדמים יותר לחסינות העדר".
איך בפועל מתבצעות הבדיקות הסרולוגיות בארגון?
טל אבוטבול, מנהל שירותי רפואה פרטיים ובינלאומיים בקריה הרפואית רמב"ם: "לאחר שנוצר קשר עם הארגון אנו מגיעים לאתר החברה עם צוות מיומן של אחיות ופרמדיקים ומבצעים את הבדיקות לעובדים. כדי שביצוע הבדיקות לא יפגע בזמן העבודה אנו מתאימים את גודל הצוות הבודק למספר הנבדקים. בסיום התהליך הצוות מעביר את מבחנות הבדיקה למעבדה הוירולוגית ברמב"ם, הידועה באמינותה ובמקצועיותה. התשובות תימסרנה לארגון עד שלושה ימי עסקים מביצוע הבדיקה".
כל הדרכים לבירורים ולתיאום בדיקות סרולוגיות לגילוי נגיף הקורונה בארגונים: