בדיקות וטיפולים
מרפאת מעקב BRCA

CA 125 הוא מרקר חשוב לסרטן שחלה שנמדד באמצעות בדיקת דם פשוטה. נעשה שימוש בסמן זה להערכת חומרת המחלה, למעקב אחר יעילות הטיפול ולבדיקה לחזרת המחלה לאחר טיפול מוצלח. לא ניתן להשתמש בסמן CA 125 כבדיקת סקר או כאבחון ראשון של סרטן שחלות, בעיקר בנשים צעירות בגיל הפריון.

בשילוב עם מאפיינים נוספים למחלה, יכולה רמה גבוהה של הסמן לחזות מחלה בכ-90% מהמקרים. עם זאת, בהעדר סימנים מחשידים נוספים למחלה ממאירה של האגן בנשים, לא יכול CA 125 לשמש כבדיקה מאבחנת לסרטן.
כמו כן, רק ב-80% ממקרי סרטן השחלה נמצאה רמה גבוהה של CA 125, במיוחד בשלבים המתקדמים של המחלה (משלב 2 ואילך).

אילו מצבים אחרים יכולים להביא לרמות 125CA מוגברות?

למעשה, מוערך שרק 3% מכלל הנשים שלהן רמה גבוהה של הסמן אובחנו בסופו של דבר בסרטן השחלות. זאת מכיוון שרמות מוגברות של CA 125 יכולות להתקבל גם במצבים שפירים כגון הריון מוקדם, מחלה דלקתית באגן, ציסטות שפירות ומצבים אחרים ברחם. כמו כן, ניתן למצוא רמות מוגברות של CA 125 במרבית מחלות הכבד המתקדמות ובמרבית חולי סרטן הלבלב.

האם יש צורך בצום?
לא
למי לא נעשה בדיקת CA 125?
לאישה בהריון, לאישה עם סרטן השחלות פעיל

טווח נורמה
פחות מ- 35u/ml
למידע נוסף על בדיקת CA-125

הטיפול ניתן ב:

רקע


הביופסיה (בדיקת רקמות), הינה אחת מהדרכים החשובות לאבחון סרטן.
לעתים, לא ניתן לאבחן בוודאות אם ממצא שנתגלה בממוגרפיה או באולטרה-סאונד הוא ממאיר או שפיר. לכן, יש צורך לכרות דגימה קטנה מהגוש, תחת הרדמה מקומית ולשלחה לבדיקה פתולוגית. בבדיקה זו נקבעת האבחנה הסופית, ובמידה והממצאים שנתגלו הינם ממאירים - על פיה יקבע המשך הטיפול.
הביופסיות נעשות במחט עבה בהנחיית אולטרה-סאונד או בהכוונה משולבת של ממוגרפיה ואולטרה-סאונד. במקרים בהם הממצא נוזלי, כמו ציסטה, מבצעים שאיבה עם מחט עדינה.

לפני בדיקת ביופסיה

יש להצטייד מסמכים רפואיים שברשותכם ובהתחייבות כספית מהקופה.
במידה והינכם סובלים ממחלה או בעיה רפואית כלשהי, נא לדווח לצוות המטפל במכון לבריאות השד.
תרופות נוגדות קרישה, כגון: 'קרטיה', 'קומדין', 'אספירין' ו'קלקסן', יש להפסיק 10 ימים לפני הבדיקה, בהתייעצות עם רופא מטפל. תרופות אחרות יש להמשיך ולקחת, אלא אם נאמר לכם אחרת.

ביום הבדיקה איכלו ארוחת בוקר קלה.
אין להשתמש בדאודורנט או קרם גוף בבוקר הבדיקה.
רצוי להגיע בחולצה נוחה וללא תכשיטים.
מומלץ להגיע עם מלווה.
 

במהלך בדיקת ביופסיה

ביופסיה בשד בהנחיית ממוגרפיה או אולטרה-סאונד מתבצעת תחת הרדמה מקומית. משך הבדיקה יכלול מספר צילומי רנטגן או אולטרה-סאונד.
בתום הפעולה ייחבש האזור הנבדק בתחבושת קטנה.
 

לאחר בדיקת ביופסיה


אין להרטיב את אזור הבדיקה למשך יממה.
תשובת הביופסיה תישלח אל הרופא המטפל והעתק יישלח אליכם הביתה.
למידע נוסף על ביופסיה בהכוונת אולטרה-סאונד או ממוגרפיה

בדיקת קולונוסקופיה להערכה של חלל מערכת העיכול נעשית על ידי ביצוע בדיקה הקרויה אנדוסקופיה. קיימות בדיקות אנדוסקופיות שונות מכוונות לחלקים השונים של מערכת העיכול. הרופא המטפל ימליץ על ביצוע הבדיקה המתאימה לבעיה הרפואית הפרטנית. הבדיקה האנדוסקופית מאפשרת קבלת מידע מדוייק על תהליכים כגון דלקןת, זיהומים, פוליפים, גידולים וכד במערכת העיכול ומיועדת הן לאבחנה לאבחנה ולטיפול. במידת הצורך ניתן לקחת דוגמה של רקמה (ביופסיה) לבדיקת במכון הפתולוגי או להסיר פוליפים (גידולים טרום סרטניים).


 מהי בדיקה אנדוסקופית?
אנדוסקופיה Endoscopy היא שיטה לבדיקה רפואית של גוף האדם. הבדיקה מבוצעת על ידי החדרת צינור דק גמיש המכיל בתוכו סיב אופטי ומצלמה.
המכשור האנדוסקופי עובר ניקוי וחיטוי קפדני בין בדיקה לבדיקה בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות המפותחות.


 מהי בדיקת קולונוסקופיה
קולונוסקופיה היא כלי אנדוסקופי שמאפשר אבחון ולעיתים אף טיפול במחלות של המעי הגס. הבדיקה מתבצעת באמצעות מכשיר אנדוסקופי בצורת צינור גמיש אשר מוחדר דרך פי הטבעת ומעבר לכל אורך המעי הגס ועד החיבור למעי הדק. במידת הצורך ישנה אפשרות של הסתכלות אל תוך המעי הדק (חלקו הסופי). במהלך בדיקת קולונוסקופיה הרופא צופה במסך טלוויזיה והתמונות של המעי הגס פרוסות לפניו בזמן אמיתי.
בקולונסקופיה ניתן לאבחן דלקות, זיהומים, פוליפים, וגידולים וניתן לבצע פעולות טיפוליות כגון: הסרת פוליפים (גידולים שפירים) או צריבתם ללא צורך בניתוח, הרחבת הצירויות במעי הגס ועצירת דימום. ניתן ליטול דגימות רקמה (ביופסיות) לצורך אבחנה של סוג דלקת או הבדלה בין גידולים שפירים לגידולים ממאירים.


 יתרונות בדיקת קולונוסקופיה
בהשוואה לבדיקות הדמייה כגון CT או MRI, לדיקת קולונוסקופיה רמת דיוק גבוהה המאפשרת זיהויי של תהליכים קטנים ועדינים ברירית המעי. קיימת אפשרות לביצוע הגדלה להערכה טובה ומדוייקת יותר של נגעים קטנים על הרקמה. הקולונוסוקפיה היא פעולה אבחנתית ופעולה טיפולית.
בדיקת הקולונוסקופיה גם הוכחה כבדיקה המונעת סרטן מעי גס. סרטן מעי גס נפוץ מאד (עד 6% מהאוכלוסיה תחלהבסרטן מעי גס) הוכח שכריתת פוליפים באנשים, בריאים, חסרי תסמינים מונעת סרטן מעי גס לטווח של כ 10 שנים (ראה אתר היחידה למניעת סרטן)
בבדיקת הקולונוסקופיה קיימת אפשרות של נטילת דגימות (ביופסיות) ו/או הסרה של תהליכים ברירית המעי במידת הצורך


 מתי מומלץ לבצע קולונוסקופיה?
קולונוסקופיה מבוצעת לצורך מניעה, אבחון או טיפול במחלות שמקורן במעי הגס,
התוויות מקובלות לביצוע קולונסקופיה הן:
כאב בטן מסיבה לא ברורה
שינוי בהרגלי יציאות (עצירות או שלשול)
דימום טרי מפי הטבעת או צואה לדם סמוי חיובי
בירור חוסר דם – אנמיה
ירידה במשקל שאינה מוסברת
מעקב אחר נבדקים המצויים בסיכון מוגבר לסרטן המעי הגס (פוליפים או סרטן מעי גס בעבר, קרובי משפחה עם סרטן או מטופלים עם דלקת כיבית של המעי הגס מעל 8 שנים)
בדיקות סקירה למניעה ואבחון מוקדם (ראשוני של סרטן המעי הגס) לאוכלוסיה כללית מעל גיל 50. ראה לינק היחידה למניעת סרטן


 כיצד מתבצעת קולונוסקופיה?
בעת ההמלצה לביצוע קולונוסקופיה תקבל הסבר ראשוני אודות הבדיקה, הסבר לגבי בדיקות אלטרנטיביות קיימות, והסבר לגבי הסיבוכים האפשריים. ביום הפעולה, לאחר קבלת הסבר נוסף מהרופא המבצע, תתבקש לחתום על טופס הסכמה מודעת. בדיקת קולונוסקופיה מתבצעת בשכיבה על צידך השמאלי לאחר שתקבל זריקת הרדמה תוך וורידית. הבדיקה מבוצעת בשינה יחד עם זאת בעת הפעולה תתכן הופעה של הרגשת לחץ בבטן המלווה באי נוחות קלה, עקב ניפוח חלל המעי באוויר. הבדיקה אינה כואבת. משך הבדיקה הוא כ- 30 דקות ומושפע מאיכות ניקיון המעי, ומבנה המעי הגס הספציפי של כל אחד מאיתנו והצורך בפעולות אבחנתיות או טיפוליות בתעשנה במהלך הבדיקה. להצלחת הבדיקה,קיימת חשיבות מכרעת לטיב ההכנה, ועל כן עליך למלא אחרי הוראות ההכנה בדקדקנות
המכשור האנדוסקופי עובר ניקוי וחיטוי בין בדיקה לבדיקה בהתאם לסטנדרטים מקובלים במדינות המפותחות


 הכנה לבדיקת קולונוסקופיה
הכנת המעי הגס לבדיקת קולונוסקופיה דורשת דיאטה מיוחדת ושתייה של חומר משלשל לצורך ניקוי חלל המעי הגס מתוכן. קיימים בשוק תכשירים שונים שפועלים כחומר משלשל אשר יכולים להתאים כהכנה לבדיקה. קיימת חשיבות רבה להקפדה על הוראות ההכנה. הכנה טובה מאפשרת בדיקה איכותית ומדוייקת. הכנה לקויה תפגום באיכות הבדיקה, ביכולת האיבחון ולעיתים תצריך ביצוע פעולה חוזרת.

הכנות נדרשות לבדיקת קולונוסקופיה:

המלצות להכנה לפני בדיקת קולונוסקפיה בוקר>

המלצות להכנה לפני בדיקת קולונוסקפיה ערב>


 המלצות לרופא המטפל של חולה סוכרתי לפני קולונוסקופיה



המלצות להכנה לפני בדיקת קולונסקופיה לסוכרתיים >   


 סיבוכים של בדיקת קולונוסקופיה
ייתכנו גירוי וכאב מקומי בזרוע בסביבות הווריד שלתוכו הוזרק חומר הרגעה. הללו חולפים לאחר מספר ימים. ייתכן דימום קל מאיזור נטילת ביופסיה או מאיזור כריתת פוליפ. הדימום, בד"כ קל ונעצר לבד. במקרים נדירים יתכן דמם חזק מהרגיל המצריך פניה למיון בימים שאחרי הפעולה. קיימת אפשרות נדירה או להתנקבות המעי במהלך הבדיקה (פרפורציה) סיבוך זה קורה בדרכ בכריתת פוליפים גדולים אך יכולה להתרחש בכל בדיקה. סיכון זה שבדרךבדרך כלל מתגלה מיד אחר הבדיקה ודורש טיפול רפואי מיידי.ולעיתים אף ניתוח. יחד אם זאת במידה וב24 שעות שאחרי הבדיקה הינתך חש כאב בטן עז, חם, הקאות או העדר מעבר גאזים עליך לפנות לחדר מיון בהקדם האפשרי.


 לאחר בדיקת קולונוסקופיה
לאחר בדיקת קולונוסקופיה תנוח במשך כ 30 דקות בחדר התאוששות. המלווה יוכל לשהות לצידך. שתייה ואכילה יותרו לאחר הבדיקה על פי הוראות האחות בחדר התאוששות.. תוכל לגשת לשירותים בלווי המלווה גם כן לאחר אישור האחות האחראית. לפני שחרורך יימסרו לך תוצאות הבדיקה והוראות להמשך טיפול או מעקב. תוצאות ביופסיה (במידה ונלקחו) יימסרו לך לאחר כחדש. אסור לנהוג במהלך 12 שעות לאחר ביצוע הבדיקה. בהיותך בבית, מידה ויופיע כאב בטן עז, חום, דימום רקטלי, יציאה שחורה או הקאה, פנה להערכה רפואית מיידית.​

למידע נוסף על קולונוסקופיה
המעקב הגניקולוגי במרפאת נשאיות מתבצע על ידי דר' מיה שטינברג, מומחית בגניקולוגיה ויילוד, מומחית באולטרהסאונד ובגנטיקה רפואית.

המעקב כולל בדיקה גניקולוגית כללית ובדיקת אולטרהסאונד דופלר לרחם ולשחלות. בנשים לאחר כריתת רחם ו/או שחלות מתבצע אולטרהסאונד לאגן. תכיפות המעקב נקבעת לפי גיל האשה וסטטוס השחלות (כלומר האם עברה כריתת שחלות או לא) והינה לרוב בין אחת לחצי שנה לאחת לשנה. לעיתים מתגלה ממצא המצריך מעקב יותר תכוף או בדיקות נוספות.

למרבה הצער נכון להיום המעקב הגניקולוגי על ידי אולטרהסאונד לא הוכח כמספיק יעיל בגילוי מוקדם של גידולי שחלה וחצוצרה הקשורים ל BRCA, והאמצעי היחידי שמפחית סיכון באופן משמעותי הינו ניתוח להסרת שחלות וחצוצרות. הגיל המומלץ לניתוח הינו בין גיל 35-40 לנשאיות BRCA1 ובגיל 40-45  לנשאיות BRCA2.

אמצעים נוספים שלהם תפקיד פוטנציאלי בהפחתת סיכון לגידולי שחלות , אם כי ביעילות נמוכה יותר, הינם שימוש בגלולות וניתוח להסרת חצוצרות (ללא שחלות).

במרפאה נעזור לך לבחור את דרכי הפחתת הסיכון המתאימים לך ביותר לפי גילך, תכנון הילודה שלך והרקע הרפואי שלך, וכמובן לפי הרצונות והצרכים האישיים שלך.

איך מתבצע ניתוח להסרת שחלות וחצוצרות:
הניתוח הינו ניתוח פשוט, המבוצע לרוב בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופית), ללא חתך בטני. כיום קיימת גם אפשרות לבצע את הניתוח בגישה נרתיקית. הניתוח מצריך אשפוז של לילה אחד בלבד. ייתכנו כאבים קלים למשך מספר ימים, וחזרה לתפקוד מלא תוך כשבוע.

לאחר הניתוח עקב הירידה בהורמון האסטרוגן המיוצר בעיקר בשחלות, למעשה תחווי תופעות של גיל המעבר. התופעות מאד משתנות מאישה לאישה, יש נשים שכלל לא חוות תופעות לוואי, ויש נשים שסובלות מתופעות לוואי קשות של גלי חום, שינויים במצב הרוח, נדודי שינה, ירידה בחשק המיני, כאבים ביחסי מין ועוד'.

חשוב לשתף את הצוות בתופעות הלוואי מכיוון שברוב המקרים יש פתרון.

כמובן שבמידה והניתוח מתבצע לאחר גיל הפסקת הווסת, לא צפויה החמרה בתופעות לוואי של גיל המעבר בעקבות הניתוח.

נשים רבות חוששות מטיפול הורמונלי חליפי מהפחד לעלייה בסיכון לסרטן השד, אך כיום ישנם מחקרים רבים שהראו שבשימוש נכון בטיפול הורמונלי חליפי בקבוצות גיל מסוימות בקרב נשאיות אין עלייה נוספת בסיכון לסרטן השד. ולכן כדאי מאד להתייעץ עם הצוות לגבי טיפול הורמונלי חליפי ולהתאים לך את הטיפול הנכון, והכי חשוב, הבטוח עבורך.

נכתב ע"י ד"ר מיה שטיינברג
למידע נוסף על מעקב גניקולוגי במרפאת נשאיות

הטיפול ניתן ב:

שחזור שד לאחר כריתה (אונקופלסטיקה)

סרטן השד מהווה את אחת ממחלות הסרטן הכי נפוצות בישראל. אחת מתשע נשים בארץ לוקות בסרטן שד וחלקן עוברות כריתת שד חלקית או מלאה כחלק מהטיפול במחלה. שחזורי השד הראשונים החלו בתחילת שנות ה-80 של המאה ה- 20. עד אז היה נהוג לבצע כריתת שד רדיקאלית, כשהרופאים מתרכזים בהצלת חיי האישה.
מאז, השיפור בטכניקות הכירורגיות, המאפשרות להגיע לתוצאה אסתטית טובה יותר עם תחלואה משנית נמוכה יותר , הגילוי המוקדם יותר של המחלה, והמחקרים הרבים שהוכיחו ששחזור שד אינו פוגע באפשרויות הטיפול בממאירות ויעיליתן או מעכב גילוי עתידי, גרמו לכך שיותר נשים שעוברות כריתת שד בוחרות לבצע שחזור שד (אונקופלסטיקה). ביחד עם ניתוח הכריתה. מעבר לכך, הוכח ששחזור השד אינו ניתוח קוסמטי בלבד, אלא שהוא מאפשר שיקום טוב יותר של האישה, משפר את יכולת ההתמודדות הנפשית, את דימוי הגוף ואת התפקוד הסוציאלי.
לרוב, הצוות המחליט על היקף הניתוח יושב גם כירורג פלסטי שיסביר לך אודות שיטת השיחזור, אם תרצי בכך, תקבלי הסבר מלא אודות אפשרויות השחזור השונות המתאימות לך.

שחזור שד מיידי או מאוחר?
תזמון שחזור השד, בשילוב עם כריתת השד או בשלב מאוחר יותר, תלוי במספר גורמים וביניהם חומרת המחלה, תכנית הטיפולית המשלימה, המלצת כירורג השד והאונקולוג
וכמובן רצונה של המטופלת.
במרבית המטופלות מתאפשר שחזור שד מיידי, והוא איננו פוגע במעקב ובטפול בהמשך.
היתרון בשחזור מיידי הוא שניתן לשמר עודפי עור מהשד שנכרת לצורך השחזור, פעולה שבאמצעותה משיגים מראה אסתטי טוב יותר מאשר בשחזור מאוחר. בשיטה זו המטופלת עוברת את תהליך הכריתה והשחזור במסגרת ניתוח אחד, דבר המאריך את משך הניתוח בהתאם לשיטת השחזור המבוצעת, אך לרוב מוריד את כמות הניתוחים העתידיים הצפויים.

כריתה משמרת פיטמה ועטרה?
שיטה זו אינה מתאימה לכל אישה, והאפשרות לבצע אותה נקבעת ע"י כירורג השד והכירורג הפלסטי ותלויה במגוון גורמים, ביניהם מיקום, גודל ואופי הגידול בשד ובמבנה השד.
בשיטה זו הגישה לשד נעשית דרך חתך בקפל החת שדי, סביב העטרה או בחלקו הצידי של השד . יתרונה של שיטה זו הוא שימור מבני השד הטבעיים, המאפשר הגעה לתוצאה אסתטית טובה.
במידה והשימוש בגישה זו לא מתאפשר, תבוצע כריתה של הפיטמה והעטרה בצורת כישור, ותתקבל לרוב צלקת רוחבית בשד.

טכניקות ניתוחיות
:
הניתוחים לשחזור שד מבוצעים בהרדמה כללית.
הניתוח מבוצע בו זמנית על ידי כירורג כללי המבצע את הכריתה וכירורג פלסטי המבצע את השחזור.

שחזור שד לאחר כריתה חלקית של השד
כריתה חלקית של השד Lumpectomy)) וטיפול קרינתי משלים הפך לטיפול המקובל בסרטן שד בשלב מוקדם. ברוב הכריתות החלקיות של השד אין פגיעה משמעותית במראה האסתטי של השד. במקרים בהם הכריתה החלקית כוללת יותר מ- 20% מהנפח הכולל של השד, או במקרים בהם השד המנותח הוא יחסית קטן, הכריתה עלולה לגרום לעיוות של השד ולסטייה של הפטמה ממקומה הטבעי, שמוחמרים לרוב לאחר הטיפול הקרינתי.
בחלק מהמקרים, בהתאם לסוג הממאירות, מיקומה, גודלה ומבנה השד, ניתן לבצע שחזור אונקופלסטי מיידי. מטרת השחזור האונקופלסטי היא טיפול בעיוות וחסר הרקמה הנגרם. זאת ניתן להשיג ע"י ארגון מחדש של רקמת השד (הרמה/ הקטנה) והתאמת השד השני או העברה רקמה מאזור אחר בגוף (מתלה שריר הגב-הלטיסמוס/ מתלי דופן הבטן / מתלים אחרים).
עיצוב או שחזור השד בשלבים מאוחרים יותר, במיוחד לאחר הטיפול הקרינתי (שתמיד מלווה כריתה חלקית), הוא קשה ומורכב יותר, בשל הרקמה הצלקתית והמוקרנת של השד, מה שמעלה את שכיחות הסיבוכים ומקשה לקבל תוצאה אסתטית מיטבית.


שחזור שד לאחר כריתה מלאה של השד

שחזור באמצעות משתל / מרחיב רקמות
בזמן הניתוח כירורג השד כורת את רקמת השד ומשאיר את מעטפת העור של השד. מטרת השחזור המיידי באמצעות משתל היא להחליף את הנפח שהוסר במשתל סיליקון בגודל ובצורה המתאימים למבנה המטופלת ולשד השני. בשלב ההכנה לניתוח, ולעיתים אף בהתאם לממצאים הניתוחיים, יוחלט בין 2 שיטות לשחזור באמצעות משתל: השמת המשתל מתחת לשריר החזה (pectoralis) וכיסויו בעזרת השריר ובהתאם לצורך יריעה ביולוגית- (ADM) או יריעה סינטטית , או השמת המשתל מעל השריר וכיסויו בעזרת יריעת האלודרם.
היריעה הביולוגית (Acellular Dermal Matrix - ADM) מבוססת על רקמה אנושית, העוברת תהליך עיבוד וניקוי של התאים, כך שהיא מכילה את כל מרכיבי העור הביולוגיים, ללא גורמים העלולים לגרום לדחייתה על ידי הגוף. בחלק מהמקרים עושים שימוש ביריעה על מנת לאפשר תמיכה במשתל ועיצוב של השד. עם הזמן רקמות הגוף מתחברות ליריעה והיא משתלבת ומעבה את השכבה התת עורית.
לעיתים קיים חסר של מעטפת עור שתכיל בתוכה את נפח המשתל הרצוי עקב צורך בכריתת חלק מהעור במהלך הניתוח. במצבים אלה נהוג בשלב ראשון להחדיר מתחת לשריר בית החזה מרחיב רקמות. מרחיב זה הוא למעשה בלון הניתן לניפוח דרך שסתום, ותפקידו למתוח את המעטפת העורית. לאחר השתלתו, המטופלת עוברת סדרה של ניפוחים אחת ל2-3 שבועות במסגרת מרפאתית, ע"י הזרקה של תמיסת מי-מלח דרך העור לתוך השסתום. ככל שהנפח עולה, כך העור שמעל נמתח ויוצר כיס הולך וגדל. כאשר מושג נפח מספק, המטופלת עוברת ניתוח שני בו מוצא המותחן ובמקומו מוכנס משתל סיליקון קבוע.
שחזור מסוג זה נפוץ ביותר. יתרונותיו העיקריים הם שמדובר בניתוח פשוט יותר וקצר, תהליך ההחלמה קצר והתוצאות הקוסמטיות לרוב טובות. חסרונותיו העיקריים נעוצים בכך שנעשה שימוש במשתל, שהוא חומר זר, אשר עלול לגרום לזיהום או לתגובת הצטלקות והקשחה בלתי רצויות של הרקמות סביבו (התקשות קופסית), בייחוד בנשים שעוברות טיפול בהקרנות. כמו כן קיים סיכון לקרע או דליפה של המשתל שיחייבו החלפתו. מעבר לכך כאשר מבוצע שימוש במרחיב רקמה, סדרת הניפוחים מתפרסת על תקופה של מספר חודשים ויש צורך בניתוח נוסף להחלפה למשתל קבוע.


 

שחזור שד באמצעות רקמות עצמוניות של המטופלת- שחזור אוטולוגי
בחירת השחזור העצמוני תלויה בתכונות גופה וברצונה של המטופלת. בחלק מהשחזורים יש צורך בהוספת משתל סיליקון לרקמה העצמונית לצורך הגדלת הנפח של השד.
במקרים המתאימים, התוצאה האסתטית של ניתוחים אלה לרוב טובה יותר, בדרך כלל בשל השימוש ברקמות טבעיות, בעלות מרקם ומראה טבעי. השד המתקבל מרגיש ונראה טבעי יותר משד המשוחזר באמצעות משתל בלבדו, וגם הסימטריה המתקבלת בין השדיים פחות מופרת עם השנים מאשר בשחזור עם משתל. יתרון נוסף בשימוש ברקמה עצמונית, ללא משתל, הוא בכך שמדובר בשחזור שאינו נוטה לפתח זיהום או התקשויות של הרקמה סביבו ואינו דורש החלפה. השחזור העצמוני יעיל בשחזור של רקמות מוקרנות או מזוהמות. מנגד, החסרונות של השחזור באמצעות רקמות עצמוניות הוא בכך שמדובר בניתוחים ארוכים יותר, לעיתים משך ההחלמה ממושך יותר, כרוך בצלקות באזורים שמהם נלקחו הרקמות ולעיתים רחוקות אף בהפרעה תפקודית של האזור ממנו נלקחה הרקמה.

שימוש בשריר הגב- latissimus עם/בלי משתל עם/ בלי הזרקת שומן
במצבים בהם אין אפשרות להשתמש במשתל בלבד, וכשאין די עור ניתן לבצע שחזור בעזרת שריר הגב (לטיסימוס דורזי) ביחד עם העור שמעליו. זאת לרוב בשילוב עם משתל סיליקון שמוכנס מתחת לשריר. לרוב נטילת השריר אינה גורמת לפגיעה תפקודית משמעותית ומאפשרת שחזור בשלב אחד.

 

שימוש ברקמות דופן הבטן התחתונה
בחלק מהנשים הסובלות מעודפי עור ושומן בשיפולי הבטן התחתונה, ניתן להשתמש בעודפים אלו על מנת לשחזר את השד. מבחינת הבטן, התוצאה תהיה דומה לניתוח מתיחת בטן עם צלקת רוחבית בקו התחתון.
בשיטת DIEP מנתקים את עור הבטן התחתונה עם השומן תחתיו וכלי הדם המזינים אותם ממקומם הטבעי , ומחברים אותם בעזרת מיקרוסקופ ניתוחי לכלי דם בדופן בית החזה בטכניקה מיקרוכירורגית, ולאחר מכן מעצבים את השד המשוחזר בהתאם לשד הבריא.
בשיטת TRAM העור והשומן מועברים מדופן הבטן דרך תעלה תת עורית אל איזור השד ביחד עם שריר אחד משרירי הבטן הישרים (rectus) שמעביר דרכו את כלי הדם הנחוצים לרקמה. החסרון הבולט בשיטה זו הוא התכנות להופעת חולשה של דופן הבטן.
היתרון בניתוחים אלה שניתן להגיע לשחזור של שד גדול, אין צורך בהוספת משתל סיליקון והתוצאה הקוסמטית וטבעיות השד המשוחזר לרוב טובה יותר. החסרון הוא בהמשך הניתוח הארוך, משך אשפוז והחלמה ארוכים יותר.

שימוש בעור ושומן מהעכוז (IGAP, SGAP) 
ניתן להעביר עור ושומן מהישבן, בדרך כלל מחלקו העליון לשם שיחזור השד. גם כאן, מבודדים ומנתקים את כלי הדם המזינים את העור ואת השומן שמועבר, ובעזרת מיקרוסקופ ניתוחי מחברים את כלי הדם לכלי הדם בדופן בית החזה בטכניקה מיקרוכירורגית.


האם צפוי אשפוז לאחר הניתוח?

לאחר הניתוח צפוי אשפוז במחלקה לכירורגיה פלסטית במשך 2-7 ימים כתלות בסוג הניתוח במידה ואין סיבוכים. במהלך האשפוז יבוצע מעקב אחר אזור הניתוח, מעקב אחר ההפרשות הנקז (צינורית המושארת במיטת הניתוח ותפקידה לאפשר יציאת הפרשות מאזור הניתוח) ובהתאם לצורך טיפולים נוספים כגון החלפת חבישות, טיפולי פיזיוטרפיה, בדיקות דם ועוד בהתאם לסוג הניתוח שבוצע.


מהו משך ההחלמה הצפוי מאונקופלסטיקה?
במקרה של מהלך תקין לאחר הניתוח, תקופה ההחלמה אורכת בין 6 ל-8 שבועות, כתלות בסוג השחזור המבוצע. במהלך תקופה זו תהיה במעקב של המרפאה לכירורגיה פלסטית. ב- 6 השבועות הראשונים לאחר הניתוח מומלץ להמנע מפעילות גופנית מאומצת ולהתייעץ עם הרופא המנתח טרם החזרה לפעילות גופנית. יש לזכור כי החלמה מלאה של אזורי הניתוח אורכת תקופה ממושכת יותר, באותה תקופה תתכן הפרעה בתחושת אזורי הניתוח, אי נוחות ובחלק מהמטופלות אף הגבלה תפקודית מסויימת, ולעיתים יהיה צורך בטיפולי פיזיוטרפיה.


אילו סיכונים קיימים לאחר הניתוח?
השיפור בטכניקות הניתוחיות והניסיון בביצוע ניתוחים אלה הביא להפחתת אחוזי הסיבוכים, אך עדיין כמו בכל ניתוח יכולים להווצר קשיים וסיבוכים, האופייניים לשחזור והשכיחים ביניהם הם:


זיהום

סיבוך זה עלול לקרות לאחר כל ניתוח, ולרב ניתן להתגבר באמצעות טפול אנטיביוטי מתאים. אולם, זיהום של המשתל העמיד לטפול עלול לגרום להרחקתו מהגוף, והמשך השחזור יהיה לאחר כחצי שנה.


נמק של מתלי עור השד
בזמן ניתוח כריתת השד הכירורג מנסה להסיר את רקמת השד במלואה. בשלב זה עלולה להגרם פגיעה באספקת הדם לעור השד שנותר מה שיביא בהמשך לנמק של העור, ואף לאובדן השחזור, בעקר אם הוא מבוסס על משתל סיליקון.

הצטברות נוזלים(סרומה) או דם (המטומה) במיטת הניתוח
כדי למנוע הצטברות נוזלים, דם או פלסמה, לאחר הניתוח, משאירים בזמן הניתוח צינורית המיועדת לניקוז הנוזלים (נקז). לרוב הצינורית מושארת עד לירידה בכמות ההפרשה בין מספר ימים לאחר הניתוח עד ל-3 שבועות לאחריו. למרות זאת, עלולים להצטבר נוזלים באתר הניתוח, אשר אם הינם בכמות קטנה יספגו באופן עצמוני, אך אם מדובר בהצטברות נוזלים נרחבת יותר לעיתים יהיה צורך בניקוזם במסגרת מרפאתית.

נמק של מתלה עצמוני- אוטולוגי
השחזור באמצעות מתלה אוטולוגי נחשב לשחזור אמין מאוד עם אחוזי הצלחה גבוהים ביותר. עם זאת, יתכן סיבוך של הפרעה בזרימת הדם למתלה מסיבות שונות, כגון קריש בכלי הדם המספק, לחץ חיצוני על כלי הדם ועוד. לאור זאת מטופלות שעוברות את השחזור מנוטרות בצורה קפדנית, ובמידה וקיים חשד להפרעה בזרימת הדם למתלה יתכן צורך בניתוח נוסף לחידוש אספקת הדם, אשר לרוב מצליח. הסיבוך הינו נדיר, בשכיחות של 1-5%, ולרוב הטיפול מאפשר חידוש של זרימת הדם ללא פגיעה במתלה.


התקשות קופסית (קפסולה)
בשחזור שד עם משתל, הגוף מגיב למשתל ויוצר רקמה צלקתית סביב המשתל- קופסית. במשך הזמן, הקופסית יכולה להתכווץ ולגרום לשינוי בצורת השד ולעיתים כאב מקומי. תופעה זו שכיחה יותר בנשים שעברו טיפולים בהקרנות. ניתן לנסות לעכב תופעה זו ע"י טיפול תרופתי נוגד דלקת או עיסוי חיצוני. במידה והתופעה מתקדמת וגורמת לחוסר נוחות יהיה צורך בטיפול כירורגי לחיתוך פנימי של הקופסית או הוצאה.


דלף של המשתל
לעיתים רחוקות מתרחש דלף מהמשתל, ולרוב שנים שנים רבות לאחר הניתוח. הדלף יכול לנבוע בעיקר מבלאי של המשתל, טראומה או סיבה אחרת. לעיתים הדלף לא ילווה בתסמינים, ולעיתים ילווה בשינוי בצורת השד, אי נוחות וכאבים. במקרה כזה יהיה צורך באבחון, בד"כ באמצעות בדיקת MRI, ובניתוח להחלפת המשתל.


הפרעה תפקודית באזור תורם מתלה עצמוני
באזור תורם המתלה העצמוני לשחזור תוותר צלקת. בנטילת מתלה בטן תוותר צלקת רוחבית בחלק התחתון של הבטן, ובנטילת מתלה מהגב תוותר צלקת רוחבית/ אלכסונית באזור הגב, אשר לרוב תוכל להיות מוסתרת בקו החזיה או השמלה. לאחר תקופה ההחלמה הראשונית, רוב הנשים לא יסבלו מקושי או בהפרעה בתפקוד באזור תורם המתלה.
בנטילת מתלה מהבטן בשיטת TRAM (הכולל חלק מהשריר) תתכן באחוז קטן מהמטופלות חולשה בדופן הבטן .
בנטילת מתלה שריר הגב Latissmus- אחוז קטן מהמטופלות עלולות לסבול מקושי והפרעה קלה בתפקוד הכתף, אשר לרוב תשתפר לאחר ביצוע פיזיוטרפיה.


האם ניתן לשחזר פטמה ועטרה?
לרוב ניתן לשחזר צורת פטמה ועטרה בשד המשוחזר. במרבית המקרים יש להמתין לפחות 6 חודשים לאחר השחזור על מנת לאפשר החלמה של השד המשוחזר וקבלת צורה סופית.
קיימות מספר דרכים כירורוגיות לשחזור פטמה, כולל שימוש במתלי עור מקומיים מהשד המשוחזר, נטילת חלק מהפטמה בשד הבריא והשתלתה או נטילת עור ממקום אחר בגוף והשתלתו.
קיימת גם אפשרות לשימוש בפטמות סיליקון אשר אותן ניתן להדביק על השד המשוחזר כפתרון קבוע או זמני.
שחזור העטרה מבוצע לרוב ע"י ביצוע קעקוע רפואי (מיקרו-פיגמנטציה).


כיצד ניתן לתרום להצלחת הניתוח?
חשוב מאוד להפקיד על הנחיות המנתחים לקראת הניתוח.
יש חשיבות רבה לאיזון מחלות הרקע וגורמי הסיכון באופן מייטבי, ובראשם הפסקת עישון 6 שבועות לפני הניתוח, שהוכח כמעלה את שעור הסיבוכים.


האם שחזור השד הוא ניתוח אחד?
שחזור השד הינו בד"כ חלק מסדרת ניתוחים שמטרתם להגיע לתוצאה המיטבית האפשרית ולסימטריה טובה עם השד הבריא. מספר הניתוחים משתנה בין שיטות השחזור השונות ובין המטופלות ותלוי במכלול גורמים. דוגמאות לניתוחים נוספים, לאחר ניתוח השחזור הראשוני, שיתכן צורך לבצעם:

  • ניתוח תיקון אסימטריה של השד הבריא – ע"י ביצוע הקטנה, הרמה או הגדלה של השד הבריא
  • ניתוח תיקון שד משוחזר- ע"י כריתת עודף עור ורקמה, הזרקת שומן, תיקון גבולות השד ועוד
  • ניתוח תיקון אזור תורם- בהתאם לצורך במידה וקיימים עודפי רקמה, צלקת לא תקינה
  • שחזור פטמה
  • ניתוח לטיפול באחד הסיבוכים שעלולים להתרחש, כפי שפורט, בשד המשוחזר

נכתב ע"י פרופ' יהודה אולמן וד"ר אורי דואק



 

למידע נוסף על שחזור שד

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.

למידע נוסף על אולטרה-סאונד שד