הנקה בשלבים המוקדמים - מיתוסים ועובדות

תאריך פרסום: 01/09/2012

האמת המדעית מאחורי מיתוסים נפוצים

הנקה בשלבים המוקדמים - מיתוסים ועובדותהנקה בשלבים המוקדמים - מיתוסים ועובדות

מאת: יעל טל

1. ההנקה כואבת

לא נכון. אמנם בימים הראשונים לאחר הלידה ישנה רגישות בפטמות, אך כאב שנמשך מעיד רק על אחיזה לא נכונה ויש לפנות לעזרה בהנקה.

2. לא תמיד הגוף מייצר חלב מיד לאחר הלידה
לא נכון. לאחר הלידה מופיע החלב הראשוני שנקרא "קולוסטרום". הוא מגיע בכמות קטנה ומותאם לצרכי התינוק, מאחר שהוא חלב מרוכז, קל לעיכול ועשיר בחלבונים ונוגדנים (מסוג IgA). כמו כן הוא עשיר בחומרים המשפרים את ספיגת המזון ומרפד את דופנות המעי של התינוק בחומרים המגינים מפני חיידקים ואלרגנים.
בתוך שעות מהלידה יש ירידה בהורמונים של ההיריון ועלייה בהורמונים של ההנקה (פרולקטין ואוקסיטוצין). בימים השלישי־רביעי שלאחר הלידה יש הזרמת נוזלים לשד והתחלת יצור החלב הבשל.

3. צריך להרגיל את התינוק לינוק בכל כמה שעות כדי שלא יהיה מפונק
לא נכון. הנקה היא הרבה מעבר לאוכל. מדובר בקשר מיוחד בין האם לרך הנולד. התינוק שהיה בתוך הרחם רגיל להקשיב לדופק אימו, לרעשים של המעי, הוא התרגל לריח ולטעם של מי השפיר, הדומים לריח ולטעם של חלב אם. התינוק מרגיש בטוח ומוגן כשהוא יונק, אין שעון בהנקה והיניקה לפי לוח זמנים פוגעת בתפוקת החלב.

4. אם שואבים חלב, יודעים מהי כמותו
לא נכון. כמות החלב הנשאבת משתנה ותלויה בגורמים רבים, כמו סוג המשאבה, שעת השאיבה ומידת הלחץ של האם. בהנקה תקינה תינוק יכול לינוק יותר חלב מהכמות שהאם תשאב. השאיבה מראה רק כמה חלב אפשר לשאוב בדיוק באותם התנאים בהם הוא נשאב.

5. המיתוס: האכלה מבקבוק לא מזיקה להנקה
לא נכון. בהמלצות של ארגון הבריאות העולמי חל איסור לתת לתינוק היונק תוספות מזון או שתייה אלא אם יש הוראה רפואית לכך, הסיבה: חלב אם נחשב להזנה האופטימלית ואין כל צורך בתוסף. הסיבות למתן מי סוכר או מים מגוונות: כדרך להפחתת הצהבת הפיזיולוגית או כדי למנוע ירידה ברמות הסוכר.
תחליף חלב אם ניתן לתינוק כשהוא אינו רגוע, ישנוני, מתקשה "להתלבש" על השד או נראה חסר שקט אחרי ההנקה, כשהאם חולה או כשאומרים לה שהיא צריכה לנוח או לישון בלילה, והרבה פעמים בלי שום סיבה, פשוט מחוסר מידע בסיסי כיצד פועל תהליך יצור החלב עם הלידה וחוסר אמון בתהליך.

6. המיתוס: "אין לי פטמות, לא אצליח בהנקה"
לא נכון. צורתן של הפטמות אמנם שונה מאישה אחת לשנייה אך גם עם פטמות "מאתגרות" (שקועות, למשל) תוכלי להניק בעזרת אביזרים כמו מעצב פטמה, פטמת סיליקון או משאבה. במקרים שאת נתקלת בקושי יש לפנות לעזרה מקצועית.

7. המיתוס: אסור להניק בזמן מחלה
לא נכון. אם חולה כבר הספיקה להעביר את המחלה לתינוקה לפני שהרגישה בה (חום, שיעול או קלקול קיבה), לכן ההגנה הכי טובה לתינוק נמצאת בחלב אם, כי האם כבר פיתחה נוגדנים לאותו וירוס. עם זאת, יש להקפיד על שטיפת הידיים לפני ההנקה.

8. המיתוס: צריך לעשות הפסקות בין ההנקות כדי שהשד יתמלא
לא נכון. ייצור החלב הוא פונקציה של שני מרכיבים: הורמון הפרולקטין ומנגנון ה־FIL. (פפטיד המעכב ייצור של חלב כל עוד קיים חלב בשד). הפרשתו של הורמון הפרולקטין היא אוטומטית בהריון והוא אחראי ליצירת השינויים הנוצרים בשד .מנגנון ה־FIL פועל תחת בקרה מקומית (השד) והוא פונקציה של ביקוש והיצע. ביקוש רב לחלב יגרור אחריו ייצור חלב גדול, אך יחד עם זה כאשר החלב נשאר בשד בגלל חוסר הנקה, יעלה הריכוז של ה-FIL ויקטין את ייצור החלב.

9. המיתוס: אסור ליטול תרופות בזמן ההנקה.
לא נכון. יש לבדוק כל מקרה לגופו. מומלץ ליצור קשר עם אחד מהמרכזים הטרטולוגיים הפועלים בארץ, לקבל מהם מידע מדויק ומעודכן לפי שם התרופה ולהחליט בהתאם.

10.המיתוס: צריך לנקות בסבון את הפטמות לפני כל הנקה.
לא נכון. הסבון מייבש את העור העדין של הפטמות, אין צורך בכך.

11. המיתוס: לחץ נפשי יכול לפגוע בייצור החלב.
נכון. כשהגוף חווה לחץ מופרש הורמון האדרנלין שמשפיע לרעה על ייצור החלב

12. המיתוס: נענע ומרווה מפחיתים את כמות החלב.
נכון. הנענע והמרווה ידועים כצמחים משתנים. איבוד נוזלים מהגוף מפחית את כמות החלב. צמחים אלו מומלצים בתקופת הגמילה מההנקה.

ייעוץ רפואי: עולא פחראלדין, אחות ויועצת הנקה מוסמכת IBCLC בקריה הרפואית רמב"ם