המדריך השלם לבדיקות אולטרא-סאונד בהריון

תאריך פרסום: 01/04/2006

קשה לתאר כיום היריון ללא בדיקות אולטרא-סאונד, שהרופאים המיילדים הציבו אותן בראש רשימת הבדיקות המומלצות בהיריון. מה ההבדל בין הבדיקות השונות? מה הן מראות ומתי מומלץ להיבדק?
​​​​

קשה לתאר כיום היריון ללא בדיקות אולטרא-סאונדקשה לתאר כיום היריון ללא בדיקות אולטרא-סאונד
מאת: פרופ' זאב וינר, מנהל מכון אולטרא-סאונד גינקולוגי ומיילדותי, הקריה הרפואית רמב"ם
 
ההתקדמות העצומה שחלה בכל הקשור לטכנולוגיית האולטרא-סאונד והידע הרב שנצבר בארץ ובעולם בשנים האחרונות בכל הנוגע להדמיית העובר, הביאו את בדיקות האולטרא-סאונד לראש רשימת הבדיקות המומלצות כיום בהיריון. 
אם בעבר, האולטרא-סאונד שימש לזיהוי מומים עובריים מבניים, כמו מומי לב ומומי כליות, הרי היום, בשנות האלפיים, ניתן לזהות באמצעותו גם את אותם העוברים בעלי סיכון גבוה לבעיות כרומוזומליות, כמו תסמונת דאון, או גנטיות, כמו ניוון שרירים. למרות שאין בדיקה הנותנת 100% ביטחון, אין ספק, שיולדת אשר בדיקות האולטרא-סאונד העוברי שלה התקבלו תקינות, היא בעלת סיכוי גבוה ביותר ללדת תינוק ללא מומים מולדים. הטכנולוגיה החדישה ביותר של האולטרא-סאונד התלת מימדי, מאפשרת הדמיה נהדרת של העובר ויכולת טובה יותר לסקור את האיברים השונים.
 
בדיקת השקיפות העורפית
בדיקת השקיפות העורפית מנסה בפעם הראשונה בהיריון לקבוע מי מהעוברים נמצא בסיכון גבוה ומי מהם נמצא בסיכון נמוך לתסמונת דאון. הבדיקה יכולה להוביל לגילוי של עד 70% מכלל תסמונות דאון ועשויה להוביל לגילוי מומים נוספים, כמו למשל מומי לב. 

הזמן המומלץ לביצוע
: בין שבוע 10 + 3 ימים לבין שבוע 13 + 6 ימים.

הביצוע
: ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה באופן חיצוני על הבטן ואין הכרח לבצע אותה דרך הנרתיק.

אבחנות: בודקת את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, מתחת לעור. הצטברות נוזל מתחת לעור העובר היא תופעה נורמאלית כאשר מדובר בפס נוזל דק מאוד. כאשר פס הנוזל התת עורי הנמדד באזור העורף הוא עבה, קיים סיכון שמדובר בתסמונת דאון או שמדובר בבעיה כרומוזומלית אחרת וקיימת המלצה לבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר. עובי פס הנוזל, אשר צבעו מופיע באולטראסאונד בצבע שחור, נמדד בד"כ במילימטרים. הסיכון לתסמונת דאון נקבע על פי השקיפות העורפית, גיל האם וגודל העובר.
 
סקירת מערכות מוקדמת
סקירת מערכות מוקדמת היא הסקירה הראשונה, אשר מתבצעת בשלב מוקדם של ההיריון, שבו קיימת אפשרות לצפות בחלק מאיברי העובר בצורה טובה יותר, מאשר בשלב מאוחר יותר של ההיריון. כאשר הבדיקה תקינה, היא מאפשרת להסיר כבר בשלב זה את החרדה לגבי הסכנה למומים מולדים בחלק ניכר מהנשים בהיריון. במידה ומתגלה מום כלשהו בעובר, ניתן לבצע בירור מוקדם או לבצע הפסקת היריון מהר ככל האפשר ועל ידי כך, להפחית את סיבלם של בני הזוג.

הזמן המומלץ לביצוע
: בין השבועות 14 - 16

הביצוע: ברוב המקרים דרך הנרתיק. בדיקת האולטרא-סאונד של איברי העובר דרך הנרתיק הינה מאוד מדויקת ומתאפשרת אך ורק בשלבים מוקדמים של ההיריון. 
אבחנות: ניתן לאבחן בשלב מוקדם של ההיריון חלק ניכר מהמומים המולדים, בעיקר הקשים יותר. כמובן, שההתפתחות המבנית והתפקודית של חלק גדול מהאיברים כמו למשל מוח או כליות, נמשכת במהלך כל ההיריון ואפילו לאחר הלידה. אולם, המבנה האנטומי הגס קיים כבר ברוב המקרים בשלב מוקדם של ההיריון.
 
 
סקירת מערכות מאוחרת
סקירת מערכות מאוחרת היא סקירה משלימה לסקירה המוקדמת. אם כי, ישנן נשים הבוחרות להסתפק בסקירה זו (המאוחרת) בלבד. הבדיקה מומלצת מאוד גם במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדי לוודא שלא התפתחו מומים מולדים במהלך השבועות שבין ביצוע הסקירה המוקדמת לביצוע הסקירה המאוחרת.

הזמן המומלץ לביצוע: בין השבועות 19 - 22 (במידה ולא בוצעה סקירת מערכות מוקדמת), בין השבועות 22 - 24 (במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת)

הביצוע: חיצוני, על הבטן
אבחנות: התפתחותן של מערכות מסוימות הינה מאוחרת יותר, כך שכדאי לסקור אותן שוב, אשר בהן קיים סיכון גבוה יותר שיתפתחו מומים בשלב מאוחר יותר. מדובר בעיקר באיברי המוח, בית החזה והכליות אם כי, חשוב לעבור שנית על כל האיברים.
 
אקו-לב עובר
בדיקת אקו-לב עובר בודקת באופן יסודי את מבנה ותפקוד לב העובר. היא מומלצת אך ורק לנשים עם סיכון יתר למום לב עוברי. קבוצת סיכון זו כוללת נשים אשר להן בעצמן מום לב מולד, היריון קודם בו נתגלה מום לב בעובר, סוכרת טרום היריונית ועוד מספר גורמי סיכון הידועים לרופאי הנשים המפנים לבדיקה זו.

הזמן המומלץ לביצוע: בין השבועות 19- 22 (ניתן גם דרך הנרתיק, בין השבועות 14- 16).

הביצוע: לרוב חיצוני, על הבטן או כאמור דרך הנרתיק. 
האבחנות: הבדיקה כוללת את בדיקת חדרי הלב, שלמותם והתפתחותם של כלי הדם היוצאים ממנו והמתנקזים אליו. כמו גם, בדיקת זרימת הדם בתוך חדרי הלב ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים של הלב, ובדיקת קצב הלב. ניתן להדגים את זרימת הדם בתוך לב העובר ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים אל הלב בצבעים, בעזרת טכנולוגיה של דופלר צבע (ראו תמונה למעלה).
 
אולטרא-ס​אונד תלת מימדי
עד לפני מספר שנים, ניתן היה לבצע את בדיקות האולטרא-סאונד אך ורק בעזרת אולטרא-סאונד דו מימדי. אולם, היום ניתן לבצע את כל הבדיקות אשר הוזכרו בעזרת טכנולוגיה מתקדמת, המדגימה את העובר ואיבריו השונים בצורה תלת ממדית ובזמן אמת. בחלק גדול מהמקרים היא מאפשרת לנו התבוננות טובה יותר בעובר ובאיבריו השונים. באותם מקרים בהם ההדמיה התלת ממדית הינה מוצלחת, בדיקת האולטרא-סאונד הופכת להיות חווייתית במיוחד.
האם האולטרא-סאונד בטוח?
רוב המחקרים הוכיחו שאין סכנה כלשהיא בביצוע בדיקות האולטרא-סאונד בהריון. הסיכונים הפוטנציאלים הקשורים בשימוש באולטרא-סאונד נובעים מנזק אקוסטי (עצמת הגלים) ונזק תרמי (האנרגיה שהם יוצרים), כששניהם תלויים בכמות האנרגיה של גלי העל קול. אולם, כמות האנרגיה של גלי העל קול, הנשלחים אל האם והעובר הינה מוגבלת ונמצאת הרבה מתחת לעוצמה היכולה לגרום לנזק תרמי או אקוסטי.
 
האם אולטרא-סאונד ווגינאלי בטוח או אמין יותר מאולטרא-סאונד חיצוני? 
לא, אין הבדל בין השיטות מבחינת בטיחות או אמינות.
 
האם ניתן לגלות את כל המומים המולדים המבניים בעזרת אולטרא-סאונד?
לא ניתן לגלות את כל המומים המולדים המבניים בעזרת בדיקת האולטרא-סאונד. חלק מהמומים המולדים המבניים, מתפתחים בשלב מאוחר ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. אולם, בכל זאת ניתן לגלות את מרבית המומים המולדים המבניים ובעיקר את הקשים יותר. אין ספק שלניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה כמו גם לאיכות מכשיר האולטרא-סאונד, חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים. רופאים אשר מבצעים בדיקות אולטרא-סאונד, כמו סקירת מערכות או אקו לב עובר, הינם רופאים מומחים בתחום המיילדות והגינקולוגיה, אשר עברו הכשרה נוספת ומיוחדת בתחום האולטרא-סאונד המיילדותי והגינקולוגי, ביחידת אולטרא-סאונד המוכרת ע"י המועצה המדעית.
 
אם ביצעתי את שלוש הבדיקות המומלצות והן יצאו תקינות, האם מובטח לי תינוק בריא ב-100%?
 
כאשר בדיקת השקיפות העורפית ושתי הסקירות הינן תקינות, הסיכוי להולדת תינוק עם מום כרומוזומלי או מום מבני הינו קטן מאוד, אך אין אפשרות להבטיח ב – 100% תינוק בריא.