חמש שנים לתכנית מניעת ההתאבדויות של רמב"ם:

מקובל להניח כי מי שמנסה להתאבד בסוף יצליח. בפועל, בהחלט אפשר למנוע התאבדות גם בקרב מי שכבר ניסה לבצע אקט אובדני, כך טוענים ברמב"ם, ואפילו עם אחוזי הצלחה גבוהים העומדים על כ-100%. איך עושים זאת? כלים פשוטים, תגובה מהירה ומיקוד במטרה, או במילים אחרות – התכנית למניעת התאבדויות של רמב"ם.

 

בספטמבר 2017, בדיוק לפני חמש שנים, חנך רמב"ם תכנית ייחודית, ראשונה מסוגה, במטרה למנוע מקרי התאבדות חוזרים בקרב אלו המגיעים אל המרכז הרפואי. בסמיכות ליום המודעות העולמי למניעת התאבדויות, שחל בשבוע שעבר, מציגים ברמב"ם נתונים מעודדים לגבי היכולת להפחית את מספר האנשים אשר ינסו ליטול את חייהם בשנית: מאז הוקמה התכנית, טופלו במסגרתה 571 מטופלים לאחר ניסיון אובדני, ובניגוד לנתונים שנאספו מסקירת עבודות מרובות בארץ ובעולם, רק אחד מהם ביצע ניסיון חוזר שהביא למותו.

 

על פי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2017, אותה שנה בה הוקמה התכנית ברמב"ם, נרשמו 402 מקרי התאבדות:  305 מהם היו גברים ו-97 נשים. עוד עולה מהנתונים כי התאבדות הינה סיבת המוות השנייה לבנים בני 15-24 והשלישית לבנות 15-24 ולגברים בני 25-44.

 

באשר לניסיונות מקרי ההתאבדות, בין השנים 2009-2019 נרשמו כ-6,200 ניסיונות התאבדות בממוצע לשנה, ובשנת 2019 עמד מספרם על 6,838. בשנים 2012-2019, שיעור מקרי ניסיונות ההתאבדות השיעור היה יציב, כאשר בקרב נשים נרשם שיעור הגבוה פי 1.3-1.4 בהשוואה לגברים.

 

הנתונים הקשים האלה, הם אלו שהובילו לפתיחת תכנית המניעה ברמב"ם מלכתחילה. במסגרת התכנית, מנסים גורמי הטיפול, להגיע אל המקרים אשר מטופלים במיון המרכז הרפואי, עוד במהלך שהותם בית החולים ולבצע הערכה והתערבות בפרק זמן מיידי או קצר, בהתאם למצבו של המטופל ועל פי מודלים טיפוליים שהוכיחו את עצמם בהצלחה רבה. התוצאות מתורגמות להצלת חיים.

 

"בעבר המטופלים הללו היו משוחררים להמשך טיפול בקהילה ובמקרים רבים היו נופלים בין הכיסאות מפאת תורים ארוכים, התעסקות עם בירוקרטיה וחוסר יכולת להתמודד עם המצב הזה, בזמן שהם נאבקים עם עצמם", מסביר ד"ר אייל פרוכטר, מנהל אגף בריאות הנפש בקריה הרפואית רמב"ם ומיוזמי התכנית במרכז הרפואי, "בעזרת כלים פשוטים יחסית, עם דגש על התערבות מהירה וממותאמת למצבם של המטופלים הללו, הצלחנו למנוע ממאות מטופלים לחזור על ניסיונות האובדנות".

 

על פי התכנית, מסלול מניעת ההתאבדויות ברמב"ם, כולל זיהוי של המטופל במיון רמב"ם לאחר ניסיון אובדני, ואבחון פסיכיאטר באשר למצבו הרפואי והנפשי של האדם. הפסיכיאטר גם מסביר למטופל על התכנית ואפשרויות הטיפול הקיימות במסגרתה.

 

בתוך יום מהאבחון, יקבל המטופל הזמנה להמשך טיפול במרפאה לבריאות הנפש רמב"ם, שם תתבצע התערבות על ידי מטפל פרטני עם הכשרה להתמודדות במצבי המשבר, למשך מספר מפגשים. הטיפול כולו מוכר כל ידי קופות החולים.

 

 

כאמור, 571 מטופלים שולבו במסגרת התכנית ברמב"ם, כאשר במהלך חמשת השנים שחלפו מאז הקמתה, מתגאים צוות המטפלים בנתון של 100% טיפול בפניות המגיעות למיון המרכז הרפואי.
 
ב-55% מהמקרים, בצעו אנשי צוות הטיפול בוצעה התערבות בשעת משבר בתוך פרק זמן קצר וביתר המקרים נוצר קשר מיידי, אך מצבם לא הצריך המשך התערבות.
מתוך כלל המקרים אשר הגיעו לרמב"ם לאחר ניסיון אובדני, 70% היו יהודים ואילו  30% ערבים.

 

לדבריו של אבי לוי, פסיכותרפיסט, מומחה ומדריך מוסמך CBT, המשמש כמנהל המחלקה לעבודה סוציאלית חטיבה פסיכיאטרית, הנתון האחרון צריך להדליק נורה אדומה באשר למצוקה הולכת וגוברת בקרב האוכלוסייה הערבית באזור חיפה: "ישנם שינויים באשר לסיכון האובדני במגזר הערבי", הוא מסביר ומדגיש, "אנחנו רואים פה עלייה שניתן להסביר אותה במוכנות הגוברת להיענות לתהליכים בבריאות נפש בקרב הקבוצה הזו, אך אי אפשר להתעלם מכך שהאחוז פה גבוה מהייצוג של האוכלוסייה באזור חיפה והצפון, שעומד על כ-20%. הנתון הזה הוא דגל אדום".

 

עם הפנים קדימה, בימים אלה, התכנית שהייתה עד לאחרונה הראשונה והיחידה בארץ, נכנסת לבתי חולים נוספים בהדרכת צוות רמב"ם. "ברור לנו, מכל לכל ספק, שהתכנית הזו עובדת", אומר לוי, "העיקרון הפשוט של התערבות מיידית בזמן משבר צריכה להיכנס ליותר מסגרות. החזון שלנו הוא להדריך ולסייע לפתח מודל כזה בשאר בתי החולים הכלליים, קופות החולים, ובלשכות הרווחה ולסייע להציל חיים נוספים".

אילוסטרציה שיחה עם מטופלת.  ד"ר אייל פרוכטר, מנהל אגף בריאות הנפש ברמב"ם  מימין, ולידו אבי לוי - מנהל המחלקה לעבודה סוציאלית בחטיבה הפסיכיאטרית ברמב"ם. 
צילום: הקריה הרפואית רמב"ם