מאת: טל ברק עם ד"ר רחל בן-חיון, רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית, הקריה הרפואית רמב"ם
למרות, שעל פי הגדרתה, הפרעת קשב וריכוז מסתמנת לראשונה בילדות (לפני גיל 6-7), ישנם היום מבוגרים רבים המבקשים לבדוק אם קיימת אצלם בעיה כזו, והם עושים זאת לרוב אחרי הצבא או לקראת השחרור. "זה מגיע יחד עם המחשבה על לימודים אקדמיים", מאשרת ד"ר רחל בן חיון, רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית, בקריה הרפואית רמב"ם. "הם חשים שיש להם בעיה ובאים לבדוק אם וכיצד ניתן לטפל בה".
אם בעבר הפרעת קשב וריכוז, או בשמה המקצועי (ADHD- Attention Deficit Hyperactivity Disorder), נחשבה להפרעה המזוהה עם ילדים וחולפת עם ההתבגרות, היום כבר ידוע ש- 2% עד 6% מהאוכלוסייה הבוגרת (18+) סובלים ממנה. מדובר בכ- 50% מהילדים שסבלו מההפרעה בילדותם, גדלים איתה וממשיכים לסבול ממנה גם בבגרותם. נתון מעניין נוסף הוא, ששכיחות ההפרעה בילדים היא פי שלוש עד ארבע בבנים מאשר בבנות (יתכן, שמכיוון שבבנים יש יותר מקרים של היפר אקטיביות). אבל ככל שמתבגרים, מצטמצם הפער בין בנים לבנות ומגיע עד ל שוויון (1:1) כשמדובר במבוגרים. אגב, למרות שרוב הפונים לטיפול הם סטודנטים, טווח הגילאים של הסובלים מהפרעת קשב וריכוז רחב מאוד.
"לעתים קרובות מגיעים ההורים, אחרי שילדיהם אובחנו ומבקשים להיבדק בעצמם". מספרת
ד"ר בן חיון, "רבים מהם, במידה ואובחנו, מבינים מה ועד כמה הפסידו מהיעדר טיפול מתאים בצעירותם". אגב, המטופל המבוגר ביותר שהגיע למרפאה ברמב"ם היה מעל גיל 70, שפנה לאחר שנכדו אובחן.
ד"ר רחל בן-חיון
אז מה עשו כל המבוגרים עם "הבעיה" לפני שאובחנו? "הסתדרו איכשהו", אומרת ד"ר בן חיון, "כל אחד בדרכו ובסביבתו, שהייתה תומכת יותר או פחות, עם כישוריו והאינטליגנציה הטבעית שלו, מצא את הדרכים להתמודד. חלקם אף הצליח במבחנים, אך בד"כ בציונים נמוכים מהיכולת המשוערת וללא ניצול אופטימאלי של כישוריהם הטבעיים. הדבר גרר לרוב תחושה של אכזבה קשה, כישלון וצורך להתמודד שוב ושוב עם התווית של העצלן או הנכשל הסדרתי. באוניברסיטה או בעבודות הדורשות קשב וריכוז, הקשיים מתבטאים ביתר שאת.
"הפרעת קשב וריכוז נוגעת, משליכה ופוגעת בכל תחומי החיים. מחקרים מראים כי בגיל ההתבגרות, הסובלים מתסמונת זו מתחילים לקיים יחסי מין בגיל צעיר יותר ועם יותר בני זוג. אחוז המשתמשים בסמים גבוה מהממוצע, וכך גם אחוז הפשיעה. מבוגרים מתקשים לתפקד בחיק המשפחה, מתקשים להקדיש זמן לילדים, לעזור להם להכין שיעורים ולשחק עימם. אחוז הגירושין גבוה יותר באנשים עם התסמונת, הם מחליפים מקומות עבודה בתדירות גבוהה ומעורבים יותר בתאונות דרכים.
"בנוסף לתופעות של הפרעת הקשב, התחלואה במקרים רבים משולבת בהפרעות במצב הרוח, כגון: דיכאון או מניה, חרדה והתמכרויות שונות - מה שמחייב אותנו בשלב האבחון להיות בטוחים שהנבדק אכן סובל מהפרעת קשב וריכוז, ואינו סובל מהפרעה נפשית בלבד". הגורם להפרעת קשב וריכוז עדיין לא ברור. "בבדיקות הדמיה מיוחדות", אומרת ד"ר בן חיון, "מודגם באנשים עם הפרעת קשב וריכוז מחסור יחסי ב'דופמין', (נוירוטרנסמיטר המעביר אותות חשמליים במוח). חסר הדופמין מפריע לתפקוד האונות המצחיות, האחראיות על תפקודי הקשב והריכוז, הזיכרון, היכולת לקבל החלטות ועל תפקודים קוגניטיביים ורגשיים נוספים". בכ- 80% מהמקרים קיים מרכיב תורשתי. לילד שאחד מהוריו אובחן עם ההפרעה, יש סיכוי מאוד גבוה (40%-50%), שגם הוא יסבול ממנה. לילד שאחיו מאובחן עם ADHD, יש סיכוי של כ-30% שגם הוא סובל מהתסמונת.
אבחון הפרעת קשב וריכוז
לא ניתן לאבחן הפרעת קשב וריכוז במכשירי ההדמיה והאבחון היחיד הקיים היום הוא האבחון הקליני. אמנם, ניתן להדגים ב-CT ו-MRI מוח, שהנפח של אונות המצח, גרעיני הבסיס וחלק מהמוחון, קטן יותר באנשים עם הפרעת קשב וריכוז, וגם חילוף החומרים סוטה מהתקין. אולם ממצאים אלו עדיין אינם רגישים דיים לביסוס האבחנה.
האבחנה נתמכת בסיפור הקליני, ממצאי הבדיקה, שלילת תסמונות המסתמנות באופן דומה ובדיקות עזר:
- הסיפור הקליני - מברר את תלונותיו של המטופל, על רקע ההיסטוריה הרפואית, ההתפתחותית, הנפשית והישגיו בכל תחומי החיים. הפרטים נלקחים בראיון של המטופל, בן הזוג וההורים (אם ניתן), וכן ממילוי שאלונים. קיימים מספר שאלונים, הדומים במהותם ומתבססים על שאלונים המשמשים באבחון ילדים עם הפרעת קשב וריכוז, שהותאמו למבוגרים (ראו מסגרת).
- בדיקות עזר – כמו בדיקות דם, כדי לשלול קיומן של סיבות אחרות לתלונות, כגון: פגיעה במערכת העצבים, חוסר ברזל, חוסר ויטמין B12, והפרעה בתפקוד בלוטת התריס.
- מבחנים נוירו פסיכולוגיים - הנערכים ע"י רופאים ונוירופסיכולוגים, וחלקם ממוחשבים. תפקידם לברר את יכולת התפקוד הקוגניטיבית הבסיסית של הנבדק, כישורי השפה, הזיכרון, יכולת הלמידה וכמובן, היכולות התפקודיות של מערכות הקשב והריכוז. בנוסף, מתבצעת התייחסות להתנהגות הרגשית והחברתית. דוגמא למבחנים ממוחשבים הם מבחני ה- TOVA וה-CPT, הבודקים את היכולת לשמור על קשב אופטימאלי לאורך זמן.
ד"ר בן חיון: "חשוב להדגיש שלא ניתן ואף אסור להסתמך רק על מבחני TOVA או CPT לאבחון הפרעת קשב וריכוז. לא מעט אנשים מגיעים אלינו ומבקשים טיפול בריטלין רק על סמך התוצאות שלהם במבחני TOVA. זה לא עובד כך. המבחנים הללו הם רק חלק מתהליך האבחון".
הטיפול בהפרעת קשב וריכוז
ד"ר בן חיון: "לא כל אדם הסובל מבעיה בקשב ובריכוז סובל מ"תסמונת הפרעת הקשב והריכוז", ויש לאבחן מה הגורם להפרעה, קודם שמטפלים בה. "הטיפול צריך להיות בד"כ, משולב: טיפול תרופתי, טיפול בהפרעות הגופניות או הנפשיות במידה וקיימות, וטיפול משלים, כגון: קואצ'ינג, הדרכות, וקורסים לשיפור יכולת הלמידה. כל המלצה בהתאם למטופל. במרפאה ברמב"ם אנו מתרכזים בעיקר בחלק האבחוני הראשוני והטיפול התרופתי. אנחנו מכוונים לטיפולים משלימים בהתאם למה שמתאים למטופל.
"חשוב מאוד להיות במעקב לאורך הטיפול, גם כדי לבדוק איזה טיפול עוזר ולשנות בהתאם, וגם כדי לעקוב אחרי תופעות לוואי במידה וקיימות".
ד"ר רחל בן חיון
ילידת חדרה, בעלת תואר דוקטור לרפואה (MD) של הפקולטה לרפואה בטכניון. התמחתה בנוירולוגיה ברמב"ם. השתלמה במשך כשנה ביחידה להפרעות קשב וריכוז בפ"ת, המסונפת לביה"ח "גהה". רופאה בכירה ביחידה לנוירולוגיה קוגניטיבית ברמב"ם ומרצה בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה. נשואה ואם לשני ילדים.
הטיפול הידוע , היעיל והמוכר ביותר בהפרעת קשב וריכוז, הן במבוגרים והן בילדים, הוא הטיפול התרופתי בחומרים מעוררים (סטימולאנטים), שהמייצג המוכר שלהם הוא ה"ריטלין". הריטלין פועל למניעת הספיגה של הדופמין חזרה לקצות העצבים במוח ובכך מעלה את רמת הדופמין, הנמוכה יחסית באנשים עם תסמונת הפרעת הקשב והריכוז. איזון הדופמין, כתוצאה מהטיפול בריטלין, משפר את התפקוד הקוגניטיבי ובעיקר מאפשר מיקוד קשב ושמירה על תפקודי קשב יעילים יותר לאורך זמן.
קיימות בשוק צורות שונות של כדור הריטלין: ריטלין קצר טווח שמשך פעולתו כ-4 שעות, ריטלין הפועל כ-8 שעות ("ריטלין "LA, ו"ריטלין "SR), וריטלין הפועל כ-12 שעות ("קונצרטה"), ואף מדבקות של ריטלין שנספג דרך העור.
תופעות הלוואי השכיחות שעלול לגרום הטיפול בריטלין הן: הפרעות בשינה, כאבי ראש וחוסר תיאבון.