מאת: ד"ר עירית חרמש, מומחית ברפואה פנימית ובגסטרואנטרולוגיה, הקריה הרפואית רמב"ם
סרטן המעי הגס נפוץ ביותר והוא מהווה את הסיבה השנייה בשכיחותה למוות ממחלה ממארת בארה"ב ובאירופה. הוא מאובחן בשכיחות יתר אצל אנשים (גברים ונשים כאחד) מעל גיל 50 אך יש גם צעירים ואפילו בני נוער הלוקים במחלה. תוחלת החיים לאחר אבחון סרטן המעי הגס (סמ"ג), תלויה באופן ישיר בשלב בו אובחנה המחלה. אם הגילוי נעשה בשלב מוקדם - ישנם 90% סיכויים להבריא, לעומת זאת אם הגילוי נעשה בשלב מתקדם, כאשר ישנן גרורות , הסיכויים להבריא נמוכים מאד, פחות מ- 5%. במרבית המקרים, מתחיל סרטן המעי הגס להתפתח מנגע שפיר, הנוצר ברירית המצפה את חלל המעי הגס, נגע זה מכונה "אדנומה". תהליך המעבר מאדנומה לסרטן הינו ממושך, בדרך כלל כמספר שנים כך שגילוי מוקדם והסרת האנדומה יכול, על פי רוב, למנוע את התפתחותו של גידול סרטני. קיימות מספר שיטות בדיקה לאבחון מוקדם של סרטן המעי הגס ומניעתו. אף אחת מהשיטות אינה אופטימלית, כשלכל אחת מהן יש יתרונות וחסרונות. אך היום כבר ברור ומוכח, שלביצוע הבדיקות יש חשיבות רבה.אבחון וטיפול מוקדם במחלה יכול להשפיע הן על התחלואה, הן על התמותה וגם למנוע, בחלק מהמקרים, את הצורך בניתוחים הכרוכים בפתיחת הבטן. סוגי הבדיקות הקיימות:
בדיקת צואה לדם סמוי
נגעים ממאירים וטרום ממאירים של מערכת העיכול נוטים לדמם. מכאן, זיהוי של דם בצואה מהווה סמן לנוכחות תהליך לא תקין ומחייב המשך ברור. מומלץ לבצע את הבדיקה בשתי דגימות, משלוש צואות עוקבות (סה"כ 6 בדיקות) מדי שנה, החל מגיל 40 ומעלה.
סיגמואידוסקופיה
סיגמואידוסקופיה הינה בדיקה אנדוסקופית של מערכת העיכול, בה מוחדר צינור גמיש עם מצלמה בקצהו, המאפשרים לרופא הסתכלות ישירה דרך מסך טלוויזיה, אבל רק על הרקטום והסיגמא.מומלצת כבדיקה משלימה לבדיקת הצואה לדם סמוי, לגברים ונשים מגיל 50 ומעלה, אחת ל-5 שנים.
קולונוסקופיה
קולונסקופיה היא הבדיקה המדויקת ביותר, המאפשרת הסתכלות על כל חלל המעי לכל אורכו. מחדירים צינור גמיש (אנדוסקופ) שבראשו מצלמה זעירה, דרך פי הטבעת ובמקביל, מנפחים אוויר כדי לאפשר הסתכלות אופטימלית. הקולונוסקופיה אורכת יותר זמן מבדיקת הסיגמואידוסקופיה ומאפשרת גם לקחת דגימות (ביופסיות) ולכרות פוליפ במידה ונמצא. מומלצת פעם ב- 10 שנים מגיל 50 ואילך.
קולונוסקופיה "וירטואלית" (קולוגרפיה בעזרת CT)
בדיקה המשלבת CT וקולונוסקופיה, ומבוססת על הדמיה רנטגנית ועיבוד תמונה ממוחשב, להפקת תמונות תלת מימדיות של חלל המעי לחיפוש תהליכים גידוליים. במהלך הבדיקה מוחדר צינור דק לפי הטבעת, בדומה לבדיקת קולונוסקופיה רגילה, אלא שבמקום הצינור הרגיל המכיל את המצלמה, עוברים בדיקת CT שאינה פולשנית . (דרך צינור זה מחדירים אוויר למעי הגס, ואוויר זה משמש להרחבת המעי הגס כך שגידולים קטנים יבלטו). רמת הדיוק של הבדיקה משתנה ותלויה בגודל הפוליפים. פענוח תוצאות הבדיקה תלוי באופן ישיר בניסיונו של המפענח, מה שמוביל להבדלים רבים בין פענוח לפענוח. כמו כן, הבדיקה כרוכה בכמות קרינה לא מבוטלת ויש גם מקרים של התנקבות לאחר הבדיקה, אם כי בשיעור נמוך ביותר.
חוקן בריום
סדרה של צילומי רנטגן, המתבצעת לאחר החדרת חומר ניגודי בשם בריום, הנראה בשיקוף רנטגן. הבריום מוחדר דרך פי הטבעת באמצעות חוקן ואם קיים ממצא במעי הוא יראה בצילום הרנטגן. לבדיקה רמת דיוק גבוהה והיא משמשת בעיקר לאחר שנכשל ניסיון קולונוסקופיה ובמקומות בהם הבדיקה הקולונוסקופית לא זמינה.מומלצת לביצוע מגיל 50 ומעלה, אחת ל-5 שנים.