מידע מורחב על מערכת Eyecon

אחד המצבים העגומים ביותר עבור המטופל ובני משפחתו הוא מצב של הכרה ירודה. נכון להיום אין למערכת הרפואית פתרונות ראויים אפילו לניטור בסיסי של המצב הקוגניטיבי והרגשי של מטופלים אלה, וכל שכן לקידום יכולתם לתקשר עם סביבתם ככל הניתן. החובה לקדם פתרונות כאלה מתעצמת לנוכח מחקרי ההדמיה המוחית בעשרים השנים האחרונות, שמראים באופן עקבי וברור כי אצל מטופלים רבים רמת ההכרה, לפחות בחלק מהזמן, היא גבוהה באופן מובהק מזו שאנחנו מזהים באבחון הקליני. לעיתים (באחוזים לא מבוטלים) התגלה אפילו שהמטופלים הללו, שמבחינה קלינית מאובחנים כסובלים מהכרה ירודה, הם למעשה בהכרה מלאה, אך נטולי יכולת מוטורית לתקשר.
למרות הידיעה שרבים מהמטופלים הללו נמצאים במצב הכרה גבוה מהמזוהה קלינית, אך ללא יכולת להביע זאת, לא היה עד כה בנמצא כלי לשיקום היכולת של מטופלים אלה לתקשר עם סביבתם.

הפתרון

1. ניטור מוחי של המטופל בהכרה ירודה לזיהוי תגובות של אי-נוחות / כאב מחד ושינויים מתמשכים בגיוס הקשב כעדות לשינוי (הטבה או החמרה) במצבו של המטופל מאידך. 
2. קידום המטופל בין רמות שונות של תקשורת חלופית תוך שילוב אמצעים של ניטור מוחי זה עם מדיה אודיטורית, הניתנת לשליטה בעזרת מצמוצים.

פיתחנו פרוטוקול טיפולי מקיף הכולל הנחיות מפורטות כיצד ניתן להתקדם עם רובם הגדול של המטופלים בהכרה ירודה, בהתחשב באתגרים אפשריים שונים בתהליך, על בסיס ניסיון קליני שנרכש עם עשרות רבות של מטופלים.

אחד היתרונות הגדולים של הכלי שפותח הוא פשטות ההפעלה המאפשרת לבני המשפחה או חברים של המטופל תרגול יומיומי, ואף מספר פעמים ביום, עם המטופל, תחת הנחיה מדי טיפול או מספר טיפולים של צוות קליני. בארץ, כמו גם ברוב מדינות העולם מטופלים אלה אינם זוכים לכמות שעות מטפל קליני שתאפשר תרגול יומיומי מרובה, ולכן היכולת לבצע את התרגול  על ידי המשפחה תוך הנחייה מקצועית מרחוק, היא משמעותית מאד להתקדמות אפקטיבית בטיפול.

המשפחה שעולמה חרב עליה, מפיקה ערך עצום מתהליך זה, עוד קודם להשגת התקדמות קלינית, שכן סוף סוף נוצרת עבורם אינטראקציה משמעותית עם המטופל והם רואים את התגובות המוחיות שלו כלפיהם, אפילו לפני ההתקדמות בשיקום, הם הופכים לאקטיביים בתהליך השיקום, תורמים למטופל ונתרמים בעצמם.
בהתאם לכך הטיפול כולל את הרכיבים הבאים: 1 – הפעילות המוחית והמצמוצים נמדדים בעזרת סרט פשוט המונח סביב ראשו של המטופל עם אלקטרודות על מצחו, 2 – על בסיס הפעילות הנמדדת המערכת משמיעה גירויים שמיעתיים (למשל קטעי מוזיקה), 3 – המערכת מדריכה את המפעיל איך להנחות את המטופל בתרגול, 4 – הקלינאי עוקב מרחוק אחרי הטיפולים ומכוונן את המערכת ואת ההוראות לפי הממצאים.

רשימת מקורות