כתבות

24 שעות בחדרי לידה

תאריך פרסום: 01/07/2007

טל ברק העבירה 24 שעות בחדרי הלידה של הקריה הרפואית רמב"ם, במקום הכי שמח בבית החולים, היכן שמתחילים החיים

24 שעות בחדרי לידה24 שעות בחדרי לידה

13:55
בחמישה לשתיים בצהריים עצרה המעלית בקומה השלישית. ליאור, בטריקו לבן וג'ינס, הוביל את מאיה הכי מהר שהוא רק יכול, תומך בה חצי מהצד חצי מאחור. "המים ירדו" הוא אמר ללאה, פקידת הקבלה שישבה מאחורי הדלפק בכניסה למחלקה. הוא ניסה להישמע רגוע, הכי COOL שהוא רק יכול. אבל תנועות הגוף והפנים לא בדיוק שיתפו פעולה עם הקול. כל שריר בגופו היה מתוח במין לחץ פנימי על סף התפוצצות."המים ירדו...המים ירדו..."

תוך כדקה כבר הייתה מאיה שכובה על מיטה בחדר הלידה, לוקחת נשימות עמוקות, כמו שזכרה מהפעמיים הקודמות שהייתה בסיטואציה הזו. בדיוק כאן, באותו בית חולים, באותה מחלקה. כן, זו עבורה כבר לידה שלישית. אבל כמו שתאמר לנו ללה אח"כ, "אין לידה דומה לשנייה, גם לא לשלישית".
 

15:22
ללה שפיר כבר לא סופרת כמה תינוקות היא עזרה להוציא לאוויר העולם. היא האחות האחראית על חדרי הלידה, דמות מוכרת, אהודה ומוערכת בקרב הנשים בחיפה. כבר 30 שנה שהיא עושה את זה והאמת, שהיא אף פעם לא ספרה. "אני מניחה שמדובר באלפים..." היא מנסה להעריך.

אבל, זה לא רק ללה שלא סופרת. אף אחת מהאחיות במחלקה לא סופרת את הילדים שעזרה להביא לעולם. הן בכלל מתפלאות על השאלה. יכול להיות שמי שנוגעות יום-יום בפלא הגדול של החיים כבר לא רואות את הנפלא שבפלא? "זה עדיין נס בעיני", מבטלת ללה את התיאוריה הזו, "אין כזה דבר לידה רגילה, זה תמיד נס, לא מתרגלים לזה. לי אין בכלל ספק, שזה המקצוע הכי יפה בעולם... "

האמת, שמספיק להסתכל בעיניה הקורנות כדי להאמין ולחוש את הריגוש, שעובר לה בגוף עם כל בכי ראשון של תינוק. יש לללה קול מיוחד, סמכותי אך רך, ועיניים גדולות, מלאות חיים, כאילו כל תינוק שיילדה השאיר בה חותם נפלא והעצים במשהו את אהבת החיים והמקצוע, הנשקפת כל הזמן מעיניה.

משמאל: ללה שפיר
משמאל: ללה שפיר
 

18:30
עברו כבר כמה שעות והפתיחה של מאיה נשארה תקועה על שלוש אצבעות. יש לה ים של זמן להסתכל מסביב ולהתפעל מהשינוי העצום שעבר על המקום. שיפוץ מאסיבי הפך את חדרי הלידה הישנים למלון של חמישה כוכבים. הקירות מצופים קרמיקה חדשה עם עיטורים, הכל מסביב חדש, נקי ויפה, אין בכלל תחושה של בית חולים.

עברו כבר כמה שעות והפתיחה של מאיה נשארה תקועה על שלוש אצבעות. יש לה ים של זמן להסתכל מסביב ולהתפעל מהשינוי העצום שעבר על המקום. שיפוץ מאסיבי הפך את חדרי הלידה הישנים למלון של חמישה כוכבים. הקירות מצופים קרמיקה חדשה עם עיטורים, הכל מסביב חדש, נקי ויפה, אין בכלל תחושה של בית חולים.

"זהו בוקר עמוס", הזהירה אותנו  לפני שנכנסנו, "יום כזה מלא כבר מזמן לא היה כאן, ארבע כבר ילדו מהבוקר ועוד 11 נשים ממתינות ללידה". אבל, למשקיף מבחוץ נראה שהכל כאן רגוע. שום דבר מהעומס לא מורגש כלפי חוץ. לא צעקות, לא גניחות, לא גברים מתוחים שמעשנים בשרשרת, אפילו לא בכי של תינוקות. כלום. שקט. כאילו שום דבר לא קורה מאחורי הדלתות. אולי כי עכשיו מאפשרים כאן ל-2 בני משפחה להיות עם היולדת בחדר. אולי כי הכל כאן מרווח, מתוכנן ומעוצב ביד אמן ("עשינו למעצב ת'מוות", מודה ללה), עם טלוויזיה בכל חדר, נוף הפונה לים וחדר ללידה טבעית עם ג'קוזי וכל מה שצריך. ואולי בגלל שכולן על אפידורל... 

"זהו בוקר עמוס", הזהירה אותנו מיכל קרנצלר לפני שנכנסנו, "יום כזה מלא כבר מזמן לא היה כאן, ארבע כבר ילדו מהבוקר ועוד 11 נשים ממתינות ללידה". אבל, למשקיף מבחוץ נראה שהכל כאן רגוע. שום דבר מהעומס לא מורגש כלפי חוץ. לא צעקות, לא גניחות, לא גברים מתוחים שמעשנים בשרשרת, אפילו לא בכי של תינוקות. כלום. שקט. כאילו שום דבר לא קורה מאחורי הדלתות. אולי כי עכשיו מאפשרים כאן ל-2 בני משפחה להיות עם היולדת בחדר. אולי כי הכל כאן מרווח, מתוכנן ומעוצב ביד אמן ("עשינו למעצב ת'מוות", מודה ללה), עם טלוויזיה בכל חדר, נוף הפונה לים וחדר ללידה טבעית עם ג'קוזי וכל מה שצריך. ואולי בגלל שכולן על אפידורל...

מימין: מיכל קרנצלר
מימין: מיכל קרנצלר
 
"הצוות כאן קשוב לרצונות של היולדת, מעודד אותה ללדת איך שהיא רוצה וילך איתה עד הסוף בדרך שלה",אומרת מיכל, "לידה טבעית , עם מינימום התערבות, היא החלום והרצון של הרבה נשים שמגיעות אלינו. לעתים, ההתמודדות עם הכאב בתהליך הלידה משנה את התוכניות ורבות מבקשות אפידורל. בסופו של דבר יולדות אצלנו בלידה טבעית כ-30% מהנשים, כמו הממוצע הארצי".
 

22:00
מיכל קרנצלר היא מנהלת הסיעוד של כל אגף היולדות. תחת אחריותה פועלות 110 אחיותבכל האגף, הכולל את חדר הלידה, מח' יולדות, מח' הריון בסיכון גבוה, מח' נשים והתינוקייה.
 
בממוצע נולדים כאן בין 3,600 ל-4,000 תינוקות בשנה. מאז שהחלו להפחית (לדלל) את מספר העוברים ברחם, לפני כ-15 שנים, כדי להקטין את הסיכון לאימא ולעוברים, כבר לא נולדים כאן חמישיות או שישיות. אולם, לפני שנתיים נולדה כאן רביעייה, וזו הייתה הלידה עם מספר העוברים הגדול ביותר בשנים האחרונות.
מיכל כבר 23 שנים בתחום המיילדותי, אבל מרגע שעברה לתפקיד ניהולי היא כבר לא מיילדת. "אני מה זה מתגעגעת – ממש חולמת על זה בלילות...". מבחינתה, הצוות כאן הוא הנבחרת המובחרת של בית החולים. שילוב של מבוגרות וצעירות בגיל הלידה, שגם חוות את הלידה באופן אישי. "מבחינת הרצון לעבוד במחלקה" אומרת מיכל, "חדרי הלידה נמצאים בראש הביקוש בבית החולים והרשימה מלאה לעוד 10 שנים".
 
 

 

06:45
בינתיים, השמש כבר זרחה. ליאור, שפרש לישון בלילה בבית, חזר לביה"ח כדי לשמוע שהפתיחה של מאיה התקדמה והיא או-טו-טו עומדת ללדת. יחד איתה בחדר הלידה נמצאת שזוהי היולדת שבאחריותה. כבר חמש שנים שהיא מיילדת וגם לה אין מושג כמה לידות היא כבר ביצעה.  

בינתיים, השמש כבר זרחה. ליאור, שפרש לישון בלילה בבית, חזר לביה"ח כדי לשמוע שהפתיחה של מאיה התקדמה והיא או-טו-טו עומדת ללדת. יחד איתה בחדר הלידה נמצאת לאה טטרו, שזוהי היולדת שבאחריותה. כבר חמש שנים שהיא מיילדת וגם לה אין מושג כמה לידות היא כבר ביצעה.

מימין: לאה טטרו
מימין: לאה טטרו
גם לידה טבעית מתבצעת, בסופו של דבר, על המיטה. זוהי מיטה מיוחדת, שניתן ללדת בה בכל תנוחה שהאישה בוחרת. על הצד, בכריעה, בישיבה, איך שנוח לה. ללה מספרת שעכשיו זה באופנה ללדת על הצד. אופנה, בלידה..?"כן" אומרת ללה, "אנחנו במאה ה-21 ויש אופנות בכל דבר גם בלידה. בעבר ילדו רק ב שכיבה על הגב. עכשיו זה על הצד, זה יותר טבעי ככה".

שכיבה על הגב. עכשיו זה על הצד, זה יותר טבעי ככה".

מי בוחר את התנוחה?
 "זה בא משני הצדדים, גם מהיולדות וגם מאיתנו. הרי גם אנחנו נשים".

 
08:15
אם ללה היא דמות מוכרת בין הנשים בחיפה והצפון, אז ד"ר אריה דרוגן הוא כבר ברמת מגה 'סלבס'. אין אישה בחיפה והצפון שלא שמעה עליו. הוא הגיע להתמחות במח' נשים ויולדות ברמב"ם בינואר 1979 ונשאר כאן עד היום. מ-1995 הוא מנהל את חדרי הלידה, כשבין לבין עבר מספר השתלמויות בארה"ב, והיה שותף להקמת יחידת ההפריה החוץ גופית יחד עם פרופ' יוסף איצקוביץ-אלדור.
קבלת הלידות, ניהול הלידה במידה מסוימת, וטיפול ביולדת - נמצאים בידי המיילדות. הרופא מבקר בחדרים בערך אחת לשעה ומתערב בשעת הצורך. בד"כ, רק לידות מכשירניות (וואקום, מלקחיים) או תפירה של קרע/ חיץ מתבצעות ע"י רופא. פרט לד"ר דרוגן ולמתמחים, עובדים במחלקה גם ד"ר אמיר וייסמן, העוסק בתחום של היריון בסיכון גבוה, , , . 

ד"ר אריה דרוגן
ד"ר אריה דרוגן

קבלת הלידות, ניהול הלידה במידה מסוימת, וטיפול ביולדת - נמצאים בידי המיילדות. הרופא מבקר בחדרים בערך אחת לשעה ומתערב בשעת הצורך. בד"כ, רק לידות מכשירניות (וואקום, מלקחיים) או תפירה של קרע/ חיץ מתבצעות ע"י רופא. פרט לד"ר דרוגן ולמתמחים, עובדים במחלקה גם ד"ר אמיר וייסמן, העוסק בתחום של היריון בסיכון גבוה, ד"ר אברהמיד"ר ​זלוצוברד"ר בלוססקי וד"ר גאנם.

מימין לשמאל: ד"ר דרוגן, ד"ר זלוצובר וד"ר סאמר
מימין לשמאל: ד"ר דרוגן,
ד"ר זלוצובר וד"ר סאמר


 
10:18
גם ד"ר דרוגן לא זוכר כמה לידות הוא עזר ליילד. "אני יודע שהזדקנתי, כי עכשיו אני מיילד כבר את הדור השני - את הילדים של היולדות שיילדתי. ברוב מהמקרים" הוא מוסיף בחצי חיוך, "אני רואה שעשיתי עבודה טובה..."

ד"ר דרוגן:
 "בניגוד לגישה הפטרנליסטית שהייתה שלטת לפני 10 שנים – היום הגישה היא ללכת לקראת היולדת – כשהביטחון של האימא והעובר הם בראש סדר העדיפויות. כל עוד האישה לא מבקשת לעשות דבר בלתי בטוח בעליל – אין לנו בעיה. באים אלינו זוגות עם תוכניות לידה מפורטות שהורידו מהאינטרנט, ולפעמים הם לא באמת יודעים מה המשמעויות של מה שהם מבקשים. אבל אז, אנחנו מדברים, מסבירים ומחפשים להגיע לעמק השווה, שיהיה מוסכם על כולם".
 
 
11:35
מאיה כבר נכנסה לשלבים האחרונים של הלידה. היא לא באה עם תוכנית לידה מפורטת, אבל היא כן ידעה שהיא רוצה אפידורל. ליאור כיבה את הסלולר ונכנס לחדר, גם אמא של מאיה כבר נמצאת שם איתה. מבחינת הצוות זוהי לידה רגילה, עד כמה שלידה יכולה להיות רגילה. אף אחד כאן לא רוצה לידות מסעירות. השאיפה היא ששום דבר לא יהיה יוצא דופן, שהכל יהיה רגיל, שהאמא תהיה בריאה, שהתינוק יצא בריא.
 
ליאור יוצא החוצה, לוקח נשימה עמוקה ומדליק את הסלולר כדי להתחיל לבשר למשפחה, לחברים. האימא עדיין נסערת, מנגבת את הדמעות. זוהי תינוקת, בריאה, חמודה, במשקל 3.800 ק"ג. הם עדיין לא סגורים על שם. קודם ילכו לרב אבו-חצרה בנהריה שייתן ברכה ויעזור להם להחליט . מהחדר נשמע כבר קולה של התינוקת. בכי ראשון וכל החיים עוד לפניה.



מאיה וליאור ברדוגו עם התינוקת הילה
מאיה וליאור ברדוגו עם התינוקת הילה