סימולציה רפואית וטכנולוגיה

תמונה ראשית-סימולציה רפואית וטכנולוגיה

במהלך האימון בסימולציה נעשה שימוש במגוון של אמצעים טכנולוגים מתקדמים, כגון בובות החייאה מתקדמות (High Fidelity manikins), מערכת תחקור מצולמת, חדרי צפייה ובקרה מתאימים, וציוד תרגול מתקדם כגון וידיאולרינגוסקופיה, מודלים מתקדמים לביצוע פעולות כמו פתיחת נתיב אוויר, החדרת נקז חזה, והחדרת עירוי ורידי ועירוי תוך גרמי. כל הסימולציות נעשות תחת צפייה ותחקור מצולם.

In situ simulation
In-situ – סימולציה המתקיימת במחלקה עצמה . למשל בחדר הלם של המלר"ד. הדרך הטובה לאמן צוות מקצועי הינה בסביבת העבודה הטבעית שלו, הסביבה האמיתית בה מטופל החולה/פצוע. הצוות המתרגל בדרך כלל הוא צוות אורגני של המחלקה שמכיר את הציוד, התרופות, וכלל האמצעים הקיימים לאבחון וטיפול. שיטה זו מאפשרת מעקב אחר עקומת הלמידה ובחינת השיפור של הצוות  ממקרה למקרה.

Just-in-time simulation-based training – תרגול ייעודי ממוקד וקצר המתקיים במחלקה ממש טרם ביצוע הפעולה על החולה עצמו. למשל תרגול ביצוע ניקור מותני על בובה מספר דקות לפני ביצוע הפעולה עצמה על החולה.

Simulation in Sim-Lab
תרגול המתקיים במעבדת הסימולציה בתנאים המאפשרים טיפול המדמה ארוע אמת.
לרוב השימוש בה מתאפשר במסגרות של קורסים שונים וצוותים לא אורגנים. למעבדה מספר חדרי תרגול במקביל אשר יכולים לדמות תרחישים שונים ומגוונים בהתאם לאופי ההכשרה והצורך.
כמו כן האימון בעבדה מאפשרת ביצוע של סדנאות מיומנויות ספציפיות כגון ניהול נתיב אויר, ביצוע עירוי תוך גרמי ועוד.

תחקור ומשוב
התחקור מתבצע במספר אופנים ושלבים.

  • בזמן התרחיש – קיימת מערכת נייחת או ניידת אשר מאפשרת צילום והקלטה במן אמת הן וידאו והן קול, כמו כן במעבדה יש חלון תצפית (חד כיווני) דרכו ניתן לצפות בצוות מבלי להפריע ואף ליצור עמו קשר רציף , נוסף על כך מתבצע תיעוד על גבי טופס ייעודי הכולל רשימת תיוג והערות בהתאם למדיניות תחקור מתוקפת
  • לאחר התרחיש – מתקיים משוב לכלל המשתתפים בו מוצג הסרטון עם הדגשים הרלוונטים וכן מוצגות ההערות כפי שנרשמו על גבי הטופס.
    אופן ביצוע המשוב נעשה לפי שיטת  STAT וה GRS במהלכה נבחנת עבודת הצוות הן בפן המקצועי והן בפן הניהולי וההוליסטי. ניתן דגש חשוב לעקרונות ה CRM


מאמרים קשורים

  1. Stone, K., Reid, J., Caglar, D., Christensen, A., Strelitz, B., Zhou, L., & Quan, L. (2014). Increasing pediatric resident simulated resuscitation performance: a standardized simulation-based curriculum. Resuscitation, 85(8), 1099–1105. https://doi.org/10.1016/j.resuscitation.2014.05.005 
  2. Auerbach, M., Whitfill, T., Gawel, M., Kessler, D., Walsh, B., Gangadharan, S., Hamilton, M. F., Schultz, B., Nishisaki, A., Tay, K. Y., Lavoie, M., Katznelson, J., Dudas, R., Baird, J., Nadkarni, V., & Brown, L. (2016). Differences in the Quality of Pediatric Resuscitative Care Across a Spectrum of Emergency Departments. JAMA pediatrics, 170(10), 987–994. https://doi.org/10.1001/jamapediatrics.2016.1550
  3. Kim, J., Neilipovitz, D., Cardinal, P., Chiu, M., & Clinch, J. (2006). A pilot study using high-fidelity simulation to formally evaluate performance in the resuscitation of critically ill patients: The University of Ottawa Critical Care Medicine, High-Fidelity Simulation, and Crisis Resource Management I Study. Critical care medicine, 34(8), 2167–2174. https://doi.org/10.1097/01.CCM.0000229877.45125.CC 
  4. Reid, J., Stone, K., Brown, J., Caglar, D., Kobayashi, A., Lewis-Newby, M., Partridge, R., Seidel, K., & Quan,
    L. (2012). The Simulation Team Assessment Tool (STAT): development, reliability and validation. Resuscitation, 83(7), 879–886. https://doi.org/10.1016/j.resuscitation.2011.12.012