יתרונות הפרוביוטיקה ודרכי פעולתה
מאת: טל ברק עם ד"ר רון שאול, מנהל יחידת גסטרואנטרולוגיה ותזונת ילדים, "מאייר" – ביה"ח לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם
כבר בתחילת המאה הקודמת הבחינו חוקרים, שהכפריים באזור הבלקן מאריכים חיים, בריאים יותר ובעיקר סובלים פחות ממחלות של מערכת העיכול. איליה מצ'ניקוב, הרופא והביולוג הרוסי, וחתן פרס נובל לפיזיולוגיה ולרפואה, שעבד באותה תקופה (1906) במכון פסטר בפאריז, היה הראשון לטעון שאת הסיבה לבריאות ולאריכות הימים של כפריי הבלקן יש לחפש ביוגורט הבולגרי.
כבר אז, לפני כ-100 שנה, היה ידוע שבריכוז החיידקים במעי שלנו, הנקרא "פלורה", מצויים שני סוגי חיידקים - חיידקים מועילים וחיידקים מזיקים.
מצ'ניקוב טען שכאשר מתסיסים חלב עם חיידקי לקטובצילוס ניתן לעכב את הצמיחה של החיידקים ה"רעים" במעי, ובכך לשנות את הרכב אוכלוסיית החיידקים ולהעשיר את המעי בחיידקים "טובים". הוא עצמו החל שותה חלב חמוץ שהותסס ובעקבותיו החלו אף רופאים בפריז להמליץ על היוגורט כתכשיר לטיפול במחלות שונות.
הרעיון של מצ'ניקוב נדחק לשוליים עם מותו ב-1916 וכמעט נשכח. המושג "פרוביוטי", נקבע רק ב-1953, כהגדרה לחומרים המופרשים מחיידקים ומעודדים התרבות של חיידקים מסוימים (בניגוד לחומר "אנטיביוטי" הקוטל חיידקים). אגב, "פרוביוטיקה" בתרגום ישיר פירושה "למען החיים".
"לרפואה המודרנית לקח לא מעט זמן לאמץ את הרעיון הפרוביוטי", מאשר ד"ר רון שאול, מנהל יחידת גסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים ב"מאייר" – ביה"ח לילדים בקריה הרפואית רמב"ם. "ולמרות שהיעילות הרפואית של הפרוביוטיקה כבר הוכחה במחקרים רבים, התכשירים הפרוביוטיים עדיין לא מוגדרים כתרופה, אלא כתוספי מזון".
"ב'פלורה' שבתוך מערכת העיכול שלנו (בעיקר במעי הגס), נמצאת כמות אדירה של חיידקים (1014)", מסביר ד"ר שאול. "ובה כ-500 סוגי חיידקים שונים, חלקם בעלי פוטנציאל מזיק לגוף, וחלקם חיידקים 'טובים', כדוגמת ה'לקטובצילוס', המסוגלים לעכב את היתרבות החיידקים ה'רעים'.
"הפלורה נוצרת בגופנו מרגע הלידה והרכבה תלוי בגורמים רבים, כמו איזור הלידה, צורת הלידה (וגינלית או קיסרית), הקשר ליניקה (חלב אם או פורמולה) וכד'. בגיל חצי שנה בערך, ההרכב של הפלורה מתגבש ונשאר במעי עד יום מותנו.
"לחיידקים של מערכת העיכול יש מספר תפקידים. הם מגנים עלינו מפני חיידקים מזיקים, מייצרים עבורנו ויטמינים ומינרלים שונים, עוזרים לנצל טוב יותר את המזון וגם לעכל מזונות שבאופן רגיל לא יכולנו לצרוך.
"לחיידקי הפרוביוטיקה, שהם חיידקים שמקורם לרוב מהפלורה הטבעית, המוספים מבחוץ, תכונות של ריפוי ויכולת לקצר את משך המחלה בילדים, בעיקר בזיהומים ובמצבי חולי או לחץ שונים הקשורים במערכת העיכול. בנוסף היו מחקרים שהראו גם יכולת למנוע תחלואה במחלות הקשורות בדרכי הנשימה, במצבי גרד שונים ופריחות בעור על רקע אלרגי ועוד (ראו מסגרת).
"גם מבוגרים יכולים להפיק תועלת מהעשרת החיידקים הטובים במעי באמצעות פרוביוטיקה. היוגורט הפרוביוטי, לדוגמא, מהווה פתרון למי שאינם יכולים לעכל סוכר חלב (לקטוז), הוא מסייע במניעת בריחת סידן (אוסטאופורוזיס), ומפחית בעיות של פטריות בנרתיק אצל נשים. "מחקרים על חיות הראו שלפרוביוטיקה יש גם יכולת לעורר את מערכת החיסון בגוף לפעילות אנטי-סרטנית, אך אין עדיין סימוכין לכך לגבי בני-אדם".
| אלו שמות חיידקים יש לחפש על אריזות המוצרים? |
| פרוביוטיקה משווקת הן בכמוסות (כאבקה) ובטבליות (כנוזל) והן במותגי יוגורט המכילים חיידקים פרוביוטיים. קיימים סוגים רבים של חיידקים פרוביוטיים. בתכשירים הפרוביוטיים השונים יש עד 8 סוגי חיידקים שונים, כאשר הכמות המינימאלית היא בד"כ, 108 (מאה מיליון) בכל סמ"ק (CC). כלומר, לפחות מאה מליון חיידקים בסמ"ק. החיידקים שהתבצעו עליהם מחקרים והוכחו כיעילים, כבטוחים וכבעלי יכולת להגיע בצורה חיה למעי, הם: |
| • חיידקים ממשפחת ה"לקטובצילים" L. Acidophilus, L. Rhamnosus, L. Bulgaricus, L. Reuteri ו-L.Casei |
| • חיידקים ממשפחת ה"ביפידובקטריום"B. Animalis, B. Bifidum , B. Lactis |
| • חיידקים ממשפחת E.ColiE.Coli M17, E. Coli Nissle 1917 |
| • שמרים (Yeast):Saccharomyces Boulardii |
| מומלץ לוודא כי בעלון שעל גבי המוצר, המפרט את הרכב החיידקים, יהיו רשומים לפחות סוג אחד או שניים מקבוצת ה"לקטובצילים", ואחד או שניים מקבוצת ה"ביפידובקטריום". כמו כן, יש לשים לב לאורך חיי המדף של המוצר ולתנאי האחסון המומלצים, מכיוון שתכשירים מסוימים דורשים אחסון בתנאי קירור. |
האם ניתן לתת פרוביוטיקה גם לתינוקות בני יומם?
ד"ר שאול: "מחקרים שנעשו על תינוקות ואף על פגים, הראו שמתן פרוביוטיקה יכול למנוע אצלם מחלות קשות במערכת העיכול הלא בשלה ולהוריד את התחלואה בצורה מאוד משמעותית.
"בעבר עלה חשש לגבי מתן פרוביוטיקה לתינוקות עד גיל שלושה-ארבעה חודשים, מכיוון שמדובר בעצם במתן חיידקים חיים לתינוקות, שמערכת החיסון שלהם לכאורה עדיין לא בשלה דיה. הפתרון נמצא במתן חומרים הנקראים "פרה-ביוטיקה", שמעוררים צמיחה של חיידקים טובים בתוך מערכת העיכול. כך לא מכניסים למערכת העיכול חיידקים פרוביוטיים חיים ממקור חיצוני וכיום קיים קונצנזוס שניתן לתת תכשירים אלו בבטחה".
האם צריכת פרוביוטיקה על בסיס קבוע למי שאינו חולה, יכולה למנוע מצבי חולי ולשפר את מערכת החסון?
ד"ר שאול: "ראשית, אין מחקרים שמצאו שזה מזיק.
לגבי עזרה – יש מצבים מסוימים שבהם צריכת פרוביוטיקה בצורה קבועה, תצליח להגן עליך ולמנוע חשיפות למחלות וזיהומים. לדוגמא, לאדם הנוסע למדינה מתפתחת בה רמת ההיגיינה לא גבוהה, אמליץ לצרוך את הפרוביוטיקה בצורה מניעתית, כי היא יכולה להפחית תופעות של שלשולים ואספקטים זיהומיים אחרים.
מעבר למצבים של נסיעה לארצות מתפתחות, אדם שמרגיש טוב ואין לו מחלות כרוניות, קרוב לוודאי שהרווח שלו מצריכת פרוביוטיקה באופן קבוע יהיה שולי".
| פרוביוטיקה – במה היא יכולה לעזור |
| • מניעת שלשולים על רקע טיפול אנטיביוטי - לאחר טיפול בתרופות אנטיביוטיות המאזן הטבעי של חיידקי מערכת העיכול מתערער. הפרוביוטיקה עשויה לעזור באיזונה מחדש. |
| • הפחתת סיכון להופעת שלשולים כתוצאה מהדבקות בחיידקי מעי פתוגניים. |
| • הקלה במצבים של שלשולים – הן בחומרת השלשולים, הן בתדירותם והן בקיצור תקופת השלשול. |
| • הקלה במצבים של תסמונת המעי הרגיז - בעיקר כאבי בטן ותחושת נפיחות. |
| • במקרים של גרד ופריחה על העור (atopic dermatitis) בילדים בגיל הרך (מספר חודשים). |
| • לסובלים מאי סבילות ללקטוז - לחיידקי הפרוביוטיקה יש יכולת לפרק את הלקטוז. |
| • הפחתת הסיכון להופעת "שלשולי מטיילים". |
| • התמודדות עם דלקת הנרתיק כתוצאה מהדבקה בקנדידה. |
| • התמודדות עם דלקות קיבה מהחיידק הליקובקטר פילורי. |
| • מניעה, התמודדות והקלה בדלקות של דרכי נשימה עליונות. |
| • הפחתת הסיכוי לפתח אלרגיות. |
האם יש השפעה לכמות החיידקים הנצרכים?
ד"ר שאול: "חלק גדול מהאפקטים של הפרוביוטיקה תלוי בכמות החיידקים הנצרכת על מנת להשיג איזשהו אפקט מניעתי טוב. כמויות החיידקים הנמצאים בתכשיר אחד נספרות במאות מיליארדים, כשהמינימום להשגת יעילות הוא בד"כ, 1010 (עשרה מיליארד). "אולם, זה לא תלוי רק בכמות, אלא גם בסוג החיידק שמכניסים לתוך התכשיר. לחיידקים הפרוביוטיים יש קושי לשרוד את החומציות של הקיבה, בתהליך המעבר שלהם מהקיבה למעי, ולא כולם מסוגלים להגיע בצורה חיה למעי. לכן, כשבודקים יעילות של חיידק פרוביוטי חייבים לבדוק שאותו חיידק שורד את חומציות הקיבה והמעבר במעי".
אז איך הצרכן יכול לדעת מהי כמות החיידקים הנמצאים במוצר הפרוביוטי שהוא קונה והאם החיידקים הללו מסוגלים לעבור מהקיבה למעי?
ד"ר שאול: "זו חלק מהבעיה של התכשירים הפרוביוטיים – התחום מאוד לא מסודר וכל חברה יוצרת את התכשיר שלה, עם כמויות שונות של חיידקים ולעתים שילוב של כמה סוגי חיידקים שונים בכל תכשיר. לכן, ההמלצה היא להעדיף מוצרים של חברות גדולות ומסודרות, שהמוצרים שלהם אמינים והן, על פי רוב, עומדת מאחורי הפרסומים המופיעים על המוצרים לגבי כמויות וסוגי החיידקים (ראו מסגרת). כלומר, כאן הגודל כן קובע".
האם יהיה נכון יותר לצרוך מוצרים שונים כדי לקבל כמה שיותר סוגי חיידקים?
ד"ר שאול: "לא מעט יצרנים נוקטים בגישה הזו של כמה סוגי חיידקים באותה האריזה במחשבה שכל חיידק יכול לתרום את חלקו למערכה. יתכן שזה אכן תורם אך לא בוודאות גמורה. ההמלצה בינתיים, היא לדבוק באותו תכשיר שנמצא כמועיל".
האם יש לפרוביוטיקה תופעות לוואי?
ד"ר שאול: "בכל המחקרים לא נמצאו כמעט תופעות לוואי הקשורות לפרוביוטיקה וגם לרוב אין סכנה בצריכת פרוביוטיקה במינונים גבוהים מהמומלץ. יש המדווחים מדי פעם על תחושות של נפיחות או אי נוחות קלה בבטן, החולפות תוך זמן קצר. היו תיאורים של זיהומים מחיידקים פרוביוטיים, אך כולם היו בחולים קשים מאד עם מערכת חיסון פגומה".
יש בכלל הטוענים שמוצרי חלב לא טובים לאדם...
ד"ר שאול: "לצערנו, יש לא מעט גורמים שמנסים להכפיש את מוצרי החלב בצורה לא נכונה ומסולפת. אנו יודעים היום בבירור עד כמה מוצרי חלב חשובים, בעיקר לתינוקות וילדים, הן מבחינת בריאות העצמות שלהם, הן מבחינת העשרת הגוף בחלבונים טובים וגם בכל הקשור לסידן וויטמין D. מחקרים כבר הראו שאלו הנמנעים ממוצרי חלב, הבריאות שלהם הרבה פחות טובה מאלו הצורכים מוצרי חלב".
ד"ר רון שאול
יליד ישראל, בוגר ביה"ס לרפואה של הטכניון בחיפה. התמחה ברפואת ילדים בבני ציון בחיפה והתמחה בגסטרואנטרולוגיה ותזונה בילדים בבית החולים לילדים בטורונטו, קנדה. משמש כמרצה בכיר קליני בפקולטה לרפואה של הטכניון. נשוי לאתי ואב לדולב ושקד.