בדיקות וטיפולים
אולטראסאונד מיילדותי

בדיקת אקו לב עובר בודקת באופן יסודי את מבנה ותפקוד לב העובר. היא מומלצת אך ורק לנשים עם סיכון יתר למום לב עוברי. קבוצת סיכון זו כוללת נשים אשר להן בעצמן מום לב מולד, היריון קודם בו נתגלה מום לב בעובר, סוכרת טרום הריונית ועוד מספר גורמי סיכון הידועים לרופאי הנשים המפנים לבדיקה זו.

הזמן המומלץ לביצוע בדיקת אקו לב עובר: בין השבועות 19- 22 (ניתן גם דרך הנרתיק, בין השבועות 14- 16).
הביצוע: לרוב חיצוני, על הבטן או כאמור דרך הנרתיק.
האבחנות: בדיקת אקו לב עובר כוללת את בדיקת חדרי הלב, שלמותם והתפתחותם של כלי הדם היוצאים ממנו והמתנקזים אליו. כמו גם, בדיקת זרימת הדם בתוך חדרי הלב ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים של הלב, ובדיקת קצב הלב. ניתן להדגים את זרימת הדם בתוך לב העובר ובתוך כלי הדם היוצאים והמתנקזים אל הלב בצבעים, בעזרת טכנולוגיה של דופלר צבע (ראו תמונה למעלה).
זימון תורים: זימון תורים מתבצע במחלקת קרדיולוגיה ילדים שבבית החולים רות, בכדי לזמן תור עליכם לשל​וח הפניה מרופא משפחה או מרופא מומחה לפקס שמספרו 04-7774960.
יש לוודא ששמכם המלא, הכתובת ומספרי הטלפון כולל טלפון נייד שעל גבי ההפניה מעודכנים.
הזמנה תישלח אליכם בדואר. 
 
מס' טלפון לבירורים 04-7774630.
 
**במידה ויש לבצע את הבדיקה עד השבוע ה-18 להיריון, יש לפנות ליחידה ל-US מיילדותי לצורך תיאום התור בטלפון : 04-7771536

 

למידע נוסף על בדיקת אקו לב עובר
בדיקת סיסי שליה, הנקראת גם 'ביופסיה של השליה' או 'דגימת סיסי שליה', משמשת לזיהוי מחלות גנטיות קשות אצל העובר, כבר בשלבים הראשונים של ההריון. באמצעות שאיבת דגימה מן השליה ובדיקתה במעבדה, ניתן לברר חשד להפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות. את הבדיקה ניתן לעשות החל מהשבוע ה-10 להריון. מכאן גם יתרונה העיקרי על פני בדיקת מי שפיר, בעיקר במקרים בהם יש סיכון גבוה שהעובר חולה או פגוע. למשל, כאשר ההורים נשאים של מחלה גנטית וקיים סיכון של 25%-50% למחלה בעובר – במידה ועולה הצורך בהפסקת ההריון, ניתן לעשות זאת בשלב מוקדם יחסית. הדעה הרווחת היא כי הסיכון להפלה הוא מעט גבוה ביחס לבדיקת מי שפיר, אולם זהו נתון שקשה לבדקו, עקב השיעור הגבוה של הפלות ספונטאניות בשלבים הראשונים של כל הריון.
 

למי כדאי לבצע דיקור סיסי שליה?

  • זוגות בעלי סיכון מוגבר ללידת ילד עם מחלה גנטית בגלל נשאות ידועה של גן אצל אחד מבני הזוג או שניהם - תלוי בדרך ההורשה של המחלה.
  • כאשר קיים סיכון גבוה להפרעות כרומוזומליות (כמו תסמונת דאון), שנמצא בבדיקות סקר כמו שקיפות עורפית או חלבון עוברי.
  • כאשר יש היסטוריה של מחלות גנטיות / כרומוזומליות בהריונות קודמים.
 

אופן ביצוע הבדיקה

בדיקת סיסי שליה נעשית תחת הנחיית אולטרא סאונד, כך שהמחט לא תפגע בעובר עצמו. הבדיקה ניתנת לביצוע בשתי גישות:

גישה בטנית

מבוצעת על ידי החדרת מחט דרך דופן הבטן אל השליה ושאיבת דגימה (ביופסיה) מהשליה. המחט המשמשת לצורך הבדיקה מעט עבה יותר מזו המשמשת לדיקור מי שפיר ולכן נהוג לבצע אלחוש מקומי.

גישה וגינאלית

מבוצעת באמצעות צינורית או מכשיר הדומה למלקחיים זעירות, המוחדר דרך הנרתיק אל הרחם ובאמצעותו שואב הרופא דגימת רקמה מהשליה. תאי השליה אותם דוגם הרופא מכילים חומר גנטי, אשר לרוב הוא זהה לזה המצוי אצל העובר. בדיקה של דגימת סיסי שליה, כמוה כבדיקה של העובר עצמו, מלבד במקרים נדירים שבהם לא ברור האם מקור הבעיה הוא בסיסי שליה או בעובר. בד"כ, במקרים שכאלו יש צורך לברר את העניין באמצעות בדיקת מי שפיר.
 
 
 
הטיפול ניתן ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי, לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה:
בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453  
למידע נוסף על בדיקת סיסי שליה
דיקור חבל הטבור הוא פרוצדורה המתבצעת על ידי לקיחת דגימת דם של העובר באמצעות דיקור חבל הטבור בהנחיית אולטרה סאונד.
הבדיקה מבוצעת במקרים בהם ייש חשד למחלות או למומים אצל העובר, אשר ניתן לאמת את קיומם בבדיקת דם עוברי. הבדיקה נערכת בטרימסטר השני או השלישי על פי האבחנה הרפואית.
למידע נוסף על דיקור חבל הטבור
בדיקת שקיפות עורפית מנסה בפעם הראשונה בהיריון לקבוע מי מהעוברים נמצא בסיכון גבוה ומי מהם נמצא בסיכון נמוך לתסמונת דאון. הבדיקה יכולה להוביל לגילוי של עד 70% מכלל תסמונות דאון ועשויה להוביל לגילוי מומים נוספים, כמו למשל מומי לב.

הזמן המומלץ לביצוע: בין שבוע 10 + 3 ימים לבין שבוע 13 + 6 ימים.

הביצוע: ברוב המקרים ניתן לבצע את הבדיקה באופן חיצוני על הבטן ואין הכרח לבצע אותה דרך הנרתיק.

אבחנות: בודקת את עובי הצטברות הנוזל בעורף העובר, מתחת לעור. הצטברות נוזל מתחת לעור העובר היא תופעה נורמאלית כאשר מדובר בפס נוזל דק מאוד. כאשר פס הנוזל התת עורי הנמדד באזור העורף הוא עבה, קיים סיכון שמדובר בתסמונת דאון או שמדובר בבעיה כרומוזומלית אחרת וקיימת המלצה לבדיקת סיסי שליה או ניקור מי שפיר.
עובי פס הנוזל, אשר צבעו מופיע באולטרסאונד בצבע שחור, נמדד בד"כ במילימטרים. הסיכון לתסמונת דאון נקבע על פי ממצאי שקיפות עורפית, גיל האם וגודל העובר.
למידע נוסף על בדיקת שקיפות עורפית

בדיקת אולטרסאונד ראשונית -דופק עובר

בדיקת אולטרה-סאונד ראשונית מבוצעת בדרך כלל על ידי רופא הנשים או במסגרת מכון אולטרה סאונד.
בדיקה זו מבוצעת בשלבים הראשוניים של ההיריון, לעיתים בגישה נרתיקית.
מטרתה העיקרית של הבדיקה הראשונית היא לאשר את עצם קיום ההיריון ותקינותו.
לשם כך מחפש הרופא בעת הבדיקה מספר דברים:
בדיקת קיום שק הריון, בדיקת מיקום ההיריון, בדיקת קיום שק חלמון, בדיקת מספר עוברים, דופק עוברי וגודל העובר – רק במידה וניתן לראותו.

שק הריון – קיומו של שק ההיריון הוא הסימן החיובי, הראשון, להתפתחות הריון, עוד בטרם ניתן לראות את העובר עצמו.
בדיקת מיקום ההיריון - האם שק ההיריון השתרש בתוך הרחם או מחוץ לרחם - האם זהו הריון תקין או הריון חוץ רחמי.
שק חלמון (yolk sac) - זהו החלק הראשון אותו ניתן לראות בתוך שק ההיריון.
בדיקת מספר עוברים - אם מדובר בעובר בודד או בהריון מרובה עוברים.
קיום דופק עוברי - החל מהשבוע השישי להריון ניתן לצפות בדופק של העובר.
גודל העובר – האם הגודל מתאים לשבוע המוערך של ההיריון. כאשר קיים פער של למעלה משבוע בין גיל העובר על-פי מדידת אורכו (CRL) בתחילת ההיריון לבין גיל ההיריון על-פי הווסת האחרון - נהוג לבצע את חישוב גיל ההיריון על-סמך ממצאי האולטרה-סאונד הראשוני.
למידע נוסף על בדיקת אולטרסאונד ראשונית -דופק עובר
מהי סקירת מערכות מוקדמת?
סקירת מערכות מוקדמת היא בדיקת אולטרא-סאונד של איברי העובר, שמטרתה לאבחן מומים כבר בתחילת ההיריון. סקירה מוקדמת נערכת בין השבועות 14-16.
ההתפתחות התפקודית של חלק גדול מהאיברים, כמו למשל מוח או ריאות, נמשכת לכל אורך ההיריון. אולם המבנה האנטומי הגס כבר קיים בשלב זה של ההיריון. לכן, כבר בסקירת המערכות המוקדמת ניתן לאבחן חלק ניכר מהמומים המולדים, בעיקר הקשים יותר.
לא כל המומים המולדים ניתנים לגילוי, וחלקם מתגלים רק בשבועות מאוחרים יחסית או לא מתגלים כלל. תוצאת סקירה מוקדמת, אם כן, מתייחסת רק למומים הניתנים לגילוי בגיל ההיריון שבו מתבצעת הבדיקה.
ביצוע סקירה מוקדמת אינו מבטל את הצורך בביצוע סקירת מערכות מאוחרת, בשבועות 19-25 של ההיריון.
סקירת מערכות מוקדמת מבוצעת, בד"כ, דרך הנרתיק.
 
הבדיקה מבוצעת ביחידה ל- US מיילדותי , לקביעת תור יש ליצור קשר בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453

מה אפשר לגלות?
בדיקות האולטרא-סאונד במהלך ההיריון מאפשרות כיום לרופאים לאתר ממצאים רבים ושונים, במיוחד בבדיקת השקיפות העורפית ובסקירות מערכות מערכות מוקדמת ומאוחרת.
חלק מהממצאים מעידים על סיכוי סטטיסטי להימצאותו של מום כרומוזומלי או גנטי בעובר, כפי שיפורט בהמשך. הכוונה היא, כי ממצא כזה או אחר מעיד כי באחוז מסוים מהמקרים קיים מום כרומוזומלי או גנטי בעובר.
נהוג לחלק את הממצאים המתגלים בבדיקות אולטרא-סאונד לשניים:
 מומים מולדים (בתעלת עמוד השדרה, בלב, במערכת העיכול, בדופן הבטן ועוד) וסמנים קלים/רכים.
מומים מולדים
מומים מולדים הם כאלו, שמצריכים טיפול או מעקב לאחר הלידה. הם עלולים להשפיע על תוחלת החיים של היילוד, וכן על איכות ומהלך חייו. כמו כן, הם עלולים לגרום לנכות פיזית או נוירולוגית. נהוג לחלק את המומים המולדים לקשים (הגורמים נכות קשה או מוות) ולמומים קלים יותר.
גילוי של מום מצריך איבחון מדוייק, התייעצות עם בעלי מקצוע הנוגעים לתחום (למשל קרדיולוג ילדים במקרה של בעיה בלב, נוירוכירורג במקרה של פגם בתעלת עמוד השדרה וכו') - וקבלת החלטה על המשך ההריון ואופן המעקב.
סמנים קלים/ סמנים רכים (soft markers)
סמן קל (סמן רך או סמן קטן) הוא שינוי קטן באנטומיה של העובר, כפי שמתבטא בבדיקת אולטרא-סאונד. הסמן עצמו איננו מהווה בעיה, ואינו משפיע על תפקוד העובר או היילוד בעתיד. בין הסמנים הרכים נמנים: ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מורחבים/ מוגדלים, מוקד אקוגני בלב, עצם ירך קצרה, מעי אקוגני ועוד.
מוקד אקוגני הוא איזור בגוף העובר, שבו צפיפות החומר גבוהה יותר מאשר סביבתו, ולכן הוא מחזיר את גלי הקול של האולטרא-סאונד בצורה חזקה יותר מאשר סביבתו. מוקד אקוגני יראה בתמונת האולטרה-סאונד כמו נקודה בהירה יותר מאשר האזור שסובב אותו.
לסמנים רכים עצמם אין כל משמעות והם אינם מעידים בבירור כי העובר סובל ממום או מבעיה כלשהי. סמנים רכים גם אינם קשורים לתפקוד העובר והם לא יפגעו בתפקוד הלב, המוח או כל מערכת אחרת. יתרה מזאת, סמנים קלים שכיחים מאוד גם בקרב האוכלוסייה הבריאה, ורוב התינוקות, שבהם יתגלה סמן רך, ייוולדו שלמים ובריאים.
למעשה, משמעותו של גילוי של סמן רך היא, כי קיים סיכוי גבוה יותר לבעיה כרומוזומלית או לעיתים גנטית או אפילו מבנית אצל העובר. אולם, אך עדיין מדובר רק בסיכוי. ברוב המקרים מתברר כי מדובר באזעקת שווא.
הסמן המפורסם ביותר בקרב נשים הרות הוא שקיפות עורפית מוגברת, אשר אינה מהווה מום, אך מגבירה את הסיכון לתסמונת דאון ועוד. לסמן זה יש שקלול מיוחד, ולכן הוא נבדק בבדיקה מיוחדת (ראו פירוט בהמשך – בדיקות שקיפות עורפית). סמנים אחרים נבדקים לרוב בבדיקת סקירת מערכות מוקדמת וסקירת מערכות מאוחרת.
כאשר מתגלה סמן קל, יבצע הרופא סריקה יסודית, כדי לבדוק אם קיימים סמנים נוספים. צירוף של שני סמנים רכים או יותר מגביר את הסיכוי למום מולד. אבל גם אם לא יימצאו סמנים רכים נוספים, יתכן שהאישה ההרה תישלח לבצע מספר בדיקות והתייעצויות נוספות, כמו בדיקת אקו לב, ייעוץ גנטי או בדיקת מי שפיר.
מעבר להיבט הסטטיסטי שיש בחלק מבדיקות האולטרא-סאונד, לא ניתן לגלות באמצעותן את כל המומים המולדים המבניים. חלק מהמומים הללו מתפתחים בשלב מאוחר, ואת חלקם פשוט קשה לראות בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. ואולם, ניתן לגלות באמצעות הבדיקה את מרבית המומים המולדים המבניים, ובעיקר את הקשים יותר.
חשוב! לניסיון ולמיומנות של הרופא המבצע את הבדיקה יש חשיבות רבה ביותר ביכולת לגלות מומים מולדים.

יתרונות הסקירה המוקדמת

לאבחון המוקדם יש מספר יתרונות:
נשים אשר לא התכוונו לבצע בדיקת מי-שפיר או סיסי שליה(לשם אבחון כרומוזומלי), עשויות לשנות את דעתן כאשר מתגלה מום המרמז על בעיה כרומוזומלית.
במידה וקיים מום קשה ובני-הזוג מחליטים על הפסקת הריון, אזי ביצוע ההפלה פשוט יותר בשלב זה לעומת שלבים מאוחרים יותר של ההיריון.

החסרונות:
סקירה מוקדמת היא פעולה לא פולשנית ולפיכך אין לה חסרונות הנובעים מסיכון ההיריון. אולם, בבדיקת מדגמים גדולים, אין הוכחות ברורות ליתרונותיה בהורדת שיעור המומים באוכלוסיה הכללית. חסרון נוסף המצוין ע"י מספר רופאים (אולם אמירה זאת נמצאת במחלוקת) הוא כי בבדיקה זאת מתגלים ממצאים רבים אשר מידת הקשר ביניהם לבין קיום פגם כרומוזומלי איננו ברור דיו, והדבר עלול להביא לעליה מיותרת במספר הבדיקות הפולשניות כגון דיקורי מי-שפיר ובדיקות סיסי-שליה.

סקירת מערכות מאוחרת
סקירת מערכות מאוחרת היא סקירה משלימה לסקירה מוקדמת. אם כי, ישנן נשים הבוחרות להסתפק בסקירה זו (המאוחרת) בלבד. הבדיקה מומלצת מאוד גם במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת, כדי לוודא שלא התפתחו מומים מולדים במהלך השבועות שבין ביצוע סקירה מוקדמת לביצוע סקירה מאוחרת.
הזמן המומלץ לביצוע: בין השבועות 19 - 22 (במידה ולא בוצעה סקירת מערכות מוקדמת), בין השבועות 22 - 24 (במידה ובוצעה סקירת מערכות מוקדמת).

הביצוע: חיצוני, על הבטן.

אבחנות: התפתחותן של מערכות מסוימות מתרחשת מאוחר יותר, כך שכדאי לסקור אותן שוב, מכיוון שבהן קיים סיכון גבוה יותר שיתפתחו מומים בשלב מאוחר יותר. מדובר בעיקר באיברי המוח, בית החזה והכליות אם כי, חשוב לעבור שנית על כל האיברים.
 
לקביעת תור אנא התקשרי למזכירות היחידה ל- US מיילדותי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453  
למידע נוסף על סקירת מערכות מוקדמת
סקירה שלישית היא בדיקת אולטרסאונד המתבצעת בשלב מתקדם של ההיריון בדר"כ בין שבוע 30 לשבוע 32.
גם בסקירה שלישית כמו בסקירה ראשונה ושניה מתבצעת סריקה של כל איברי העובר ומערכות העובר, כאשר בדרך כלל הדגש הוא על חדרי המוח, השלד ומבנה הכליות, מערכת השתן והמעיים של העובר.
בשלב מתקדם זה של ההיריון, לעתים יתכנו שינויים התפתחותיים בעובר הדורשים בירור נוסף, ישנם ממצאים שניתן לגלות רק בשלב זה כגון: גמדות, עצירה בגידול היקף הראש, הרחבה של חדרי המוח , הרחבת אגני הכליה, הרחבת לולאות המעי, ריבוי מי שפיר, בעיות שלייתיות ועוד ולכן החשיבות של סקירה שלישית.
חשוב לציין כי סקירה שלישית לא באה להחליף את הסקירה המוקדמת והמאוחרת וזאת כיוון שרוב המומים המולדים מאובחנים באמצעות סקירות אלו. כמו כן, חשוב מאוד להבין כי ישנו יתרון משמעותי באבחון כמה שיותר מוקדם של מומים במידה וישנם.
בשל השבוע המתקדם של ההיריון, קיים לעיתים קושי טכני בביצוע הבדיקה ולא ניתן תמיד לבדוק את כל האיברים.
 
הסקירה השלישית מבוצעת ברמב"ם ביחידה ל- US מיילדותי
לקביעת תור התקשרי בטלפון 04-7771536 או בפקס 04-7772453
למידע נוסף על סקירה שלישית