באוגוסט האחרון, החלה בדארנה, נערה חייכנית וחיונית להתלונן על כאבים בחזה. התלונות שהלכו והחמירו, הגיעו לשיאן כשלפתע היא איבדה את הכרתה: "היא פונתה במהירות לרמב"ם", משחזרת חיתאם, אמה של הנערה, "עדן עברה הרבה בירורים ובדיקות כדי להבין מה היה שם. לא היה שום דבר שהכין אותנו לזה, שום רקע, שום בעיה שהייתה קודם. זה פשוט פתאום קרה".
מה שהחל ככל הנראה כדלקת בשריר הלב, התפתח לבסוף להפרעות קצב חמורות, כאלה שלמעשה מעמידות את חייה של עדן בסכנה והיא נאלצה להתמודד איתן: "זה מצב די נדיר בילדים", מסביר ד"ר אסעד חורי, מנהל היחידה לקרדיולוגיה ילדים ומומי לב מולדים בבית החולים "רות" לילדים ברמב"ם, "לרוב מתאוששים ומחלימים, אולם ישנם מקרים בהם המחלה מתפשטת ומובילה לאי ספיקת לב, או מקרים שבהם היא מתפתחת להפרעות קצב, כמו אצל הצעירה הזו".
בתמונה: עדן בדארנה אחרי השתלת הקוצב ברמב"ם. צילום: באדיבות משפחת בדארנה
על מנת לשמור על חייה, נאלצה בדארנה להסתובב עם דפיברילטור חיצוני, כזה הנלבש על הגוף כמו ווסט, כדי למנוע אפשרות שתלקה בדום לב. מכשיר כזה, לדברי המומחים, נתן לה מענה זמני עד שיסתיימו הבירורים ויוחלט על המשך הטיפול.
לפני כחודש ימים, בזמן שבדארנה הייתה ביום לימודים בבית ספרה, היא התמוטטה שוב, אחרי שהיא לקתה בדום לב. בזכות תושייה של מורה שהייתה במקום והעובדה שבית הספר מחזיק בדפיברילטור חיצוני, חייה של בדארנה ניצלו שוב: "יום לפני כן המורה דיברה איתי על התרחיש הזה כמשהו שיכול לקרות", מספרת האם, "זה פשוט בלתי נתפס מה היה קורה אם לא היתה האפשרות לבצע החייאה באותו הרגע". אל הדברים מצטרף גם ד"ר חורי, שמסביר כי ההחייאה המוקדמת שבוצעה בשטח היא הסיבה העיקרית לכך שבדארנה כעת בחיים: "היא עברה החייאה ממושכת שנמשכה כ-45 דקות לסירוגין. זו לא רק הצילה את חייה, אלא גם שמרה עליה מפני פגיעה מוחית".
מרגע שמצבה של בדארנה התייצב, היא הובהלה למרכז הרפואי "צפון" (פוריה), שם חוברה למכשיר אקמו, ובהמשך הועברה למחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם להמשך טיפול. לאחר שהתאוששה, הוחלט להשתיל בליבה קוצב משולב דפיברילטור: "זאת לא החלטה טריוויאלית לביצוע בגיל כה צעיר", מציין ד"ר חורי, "אבל במקרה של עדן זו בהחלט האפשרות הטובה יותר כדי לשמור על חיה. הקוצב אמור לתת לה את ההגנה המרבית האפשרית שקיימת כיום בידי הרפואה".
בדארנה, שמתאוששת בימים אלה בביתה מהניתוח שעברה, משתוקקת לחזור לשגרה. אל חייה כפי שהיו עוד לפני כל האירועים ששינו את המציאות כפי שהכירה אותה. "היא מאוד מתגעגעת לבית הספר, לחברים, למשחקים", מספרת אמה, "אבל בקרוב. היא תתאושש ואז הכל אפשרי".
לדבריו של ד"ר חורי, סיפורה של בדארנה הוא דוגמה לחשיבות הצבת דפיברילטור חיצוני בכל מקום שבו נמצא קהל רב של בני אדם: "אירוע כזה או אחר יכול לקרות לכל אחד ובמצבים כאלה כל דקה חשובה. כל רגע שעובר יכול לעשות את ההבדל בין חיים למוות. במקרה הזה זה הוכיח את עצמו. ישנה חשיבות עצומה להצבת דפיברילטורים בכל מקום מרכזי. טכנולוגיה פשוטה לתפעול שמצילה אנשים".
ככה מצילים חיים בלחיצת כפתור - צפו באילנה סימן טוב דודלס, מנהלת מערך החייאה ברמב"ם, מסבירה על תפעול דפיברילטור: