היחידה למחקרים קליניים מוקדמים (פאזה 1) שהוקמה בשנת 2015 במכון האונקולוגי ברמב"ם היא בין הגדולות בארץ ומאפשרת לחולים שאין למחלתםטיפול קיים ויעיל, או כאשר הטיפול הקונבנציונאלי לא פועל עוד, להיחשף למחקרים חדשניים בתחילת שרשרת הפיתוח של תרופות חדשות וחדשניות.
"הדבר הקשה ביותר לרופא הוא לעמוד מול חולה ולומר לו שאין יותר מה להציע לו. לא בשביל זה למדנו רפואה". מסבירה בכנות ד"ר רות פרץ, חוקרת ורופאה בכירה במכון האונקולוגי במרכז הרפואי רמב"ם.על רקע השאיפה הטבעית של הרופא וגם של החולה, להישאר במסגרת טיפול כלשהו ולהמשיך לתת תקווה גם בהתמודדות עם מחלות סרטן בשלב מתקדם.
היחידה, שמנוהלת על ידי ד"ר פרץ, ופועלת במסגרת יחידת המחקר במערך האונקולוגי בניהולה של דר' אביבית פאר, עובדת עם חברות תרופות רבות מהארץ ומהעולם ומאפשרת למטופלים להיחשף למחקרים החדשים והחדשניים ביותר שקיימים עבור המחלה שלהם, וללא תשלום.
חולים שמשתתפים במחקרים הם אמנם דבר שבשגרה, אולם עד כה היה מדובר במחקרים בשלב מתקדם (המכונה פאזה שלישית) בהם משתתפים חולים רבים. מעתה יוכלו המטופלים ברמב"ם להיחשף למחקרים בראשית דרכם (פאזה ראשונה), מבלי לבזבז זמן יקר עד שהמחקרים יבשילו, ולזכות בסיכוי להארכת חייהם ולשיפור באיכות החיים. זאת לאחר שרמב"ם הוכיח כי יוכל לעמוד בדרישות הקפדניות בהן צריך לעמוד מרכז רפואי כדי לקיים מחקר בשלב כה ראשוני.
מה מיוחד בתרופות החדשות שמשתתפות במחקרים?
ד"ר פרץ: ככלל, הכיוון שאליו אנו מתקדמים הוא "רפואה מותאמת אישית", כלומר אנו שואפים לכך שכל חולה יקבל טיפול שמותאם גנטית למחלת הסרטן שממנה הוא סובל ולמנגנון שלה.
לא כל מחלות הסרטן בשלפוחית השתן והריאה, למשל, הן דומות. מבין עשרות מנגנוני ההתחלקות שיש בטבע, הגידול בוחר מספר מצומצם של מנגנונים. כל אחת מהתרופות החדשניות שאנו מציעים, יודעת לתקוף את אחד המנגנונים האלה באמצעות עיכוב החלבון שגורם לגידול לגדול.
זאת בניגוד לכימותרפיה שניתנת ללא הבחנה בין מנגנוני ההתחלקות השונים של הגידולים בחולים שונים, והיא עדיין הטיפול הנפוץ לחולי סרטן, מזה עשרות שנים, על אף המאמץ הרב להביא לחידושים משמעותיים בתחום.
במקביל ייפתחו בחודשים הקרובים מספר מחקרים שכן כוללים כימותרפיה, אך בצורה שמכוונת להגברת היעילות שלהם ולהפחתת תופעות לוואי.
מי מוזמן לפנות ליחידה למחקרים מוקדמים כדי לבדוק את התאמתו?
כל חולה בסרטן מפושט, מכל רחבי הארץ. אנו לעולם לא ניתן טיפול מחקרי במקום טיפול קונבנציונאלי, אלא נטפל רק במי שהטיפולים האחרים אינם מועילים לו. גם חולה שעדיין מקבל טיפול קונבנציונאלי יכול לפנות אלינו כהכנה לאפשרות שהטיפול המקובל יפסיק להועיל.
איך הטיפול ישפיע על אורח חיי המטופל?
ברוב המחקרים מדובר בתרופות שניטלות בכדורים. חלק מהמחקר הוא בדיקת תופעות הלוואי של הטיפול, אבל אנחנו בהחלט מעריכים שהן יהיו הרבה יותר קלות מתופעות הלוואי של טיפול כימותרפי.
יחד עם זאת, המטופל יידרש לשתף פעולה עם שלבי המחקר כולל תיעוד ודיווח של תחושות, תסמינים, ושינויים בריאותיים שונים שחלים תוך כדי הטיפול.
יש בכך גם יתרון, כי המטופל מקבל למעשה סל שלם של תמיכה בטיפול, כולל סיוע ביורוקרטי בקביעת תורים, סיוע בהגעה ממקום למקום ושירותים נוספים, שנובעים מההקפדה של כל הגורמים על הדיוק בביצוע המחקר. אלה שירותים שמקלים על חיי החולה ולא קיימים בטיפולים קונבנציונאליים.
מה התקווה שלך כחוקרת מהמחקרים האלו, ומהמחקרים הבאים?
התקווה שלנו היא הארכת חיים משמעותית של החולים ושיפור משמעותי באיכות חייהם. ממש כמו חולים בכל מחלה כרונית אחרת, שמנהלים חיי שגרה תחת טיפול תרופתי.
אנחנו בעיקר שואפים להצליח לתת תקווה לחולה תמיד, גם אחרי שהטיפול הקונבנציונאלי האחרון נכשל", סיכמה ד"ר פרץ. ד"ר פאר: "לאחר תקופת הכנה וחבלי לידה לא פשוטים, מרגשת אותנו האפשרות להציע למטופלים להיחשף לטיפולים חדשניים ופורצי דרך".