בכל 3 דקות בממוצע מגיע ילד ישראלי לחדר המיון, ובכל שלושה ימים נהרג ילד בתאונה. בשבוע שעבר התכנסו ברמב"ם מומחים מכל הארץ, כדי לדון באופן שבו ניתן להעניק לילדים טיפול מציל חיים ולמנוע את הגעתם לביה"ח. ארגון "בטרם" חשף בכנס נתונים חדשים, לפיהם למקום מגוריו והכנסת הוריו של הילד יש השפעה על סיכוייו למות בתאונה
לפני כשלושה שבועות, הגיעה א', בת שלוש וחצי מאזור הצפון אל ביה"ח "רות" לילדים שברמב"ם. הפעוטה, שימים אחדים קודם חלתה בשפעת, פיתחה, כך הסתבר, דלקת בשריר הלב, מצב המסכן את חייה. בפרק זמן קצר הדרדר תפקוד הלב של א' הקטנה וצוות מחלקת טיפול נמרץ ילדים, בניהולו של ד"ר יוסי בן-ארי, נאלץ לחבר אותה למכשיר האקמו (ECMO) כדי להציל את חייה.
מדובר בטכנולוגיה המאפשרת למכשיר להחליף לפרק זמן של ימים או שבועות ארוכים את הלב הכושל או הריאות, ולאפשר למטופלים להתאושש ממחלתם. א' היתה מחוברת למכשיר מספר ימים, בהדרגה חל שיפור בתפקוד הלב עד חזרתו לתפקוד מלא. בהמשך נגמלה אט, אט מההנשמה ועברה להמשך טיפול במחלקת ילדים. לבסוף היא השתחררה לביתה כשהיא חשה בטוב ועם תפקוד מלא ותקין.
השימוש במכשיר האקמו לטיפול בילדים החל ברמב"ם בחודש נובמבר האחרון, ובכך הפך ביה"ח החיפאי ליחיד בכל אזור הצפון שמספק את השירות לילדים. מאז נובמבר טופלו ברמב"ם ארבעה מקרים בילדים, ביניהם א' הקטנה, והצפי הוא שהשימוש במכשיר ילך ויגדל.
לדבריו של ד"ר אמיר חדש, רופא בכיר במחלקת טיפול נמרץ ילדים ברמב"ם, אילולא השימוש במכשיר האקמו, גורלם של הילדים אשר טופלו ברמב"ם היה נחרץ: "מדובר על מקרים מורכבים בהם אנחנו צריכים "לקנות" זמן למטופלים שסובלים מבעיות בתפקודי הלב או הריאות", הוא מסביר, "חלקם היו מחוברים למכשיר ימים ספורים וחלקם שבועות, בזמן שהגוף שלהם מנסה להתאושש מהמחלה. בלי עזרת המכשיר, אין ספק שהיינו מתקשים להציל את חייהם".
נושא הטיפול בילדים במכשיר האקמו הוצג על ידי ד"ר חדש בכנס "טיפול מציל חיים בילד החולה והפצוע-חידושים ועדכונים", שהתקיים בשבוע שעבר ברמב"ם. בכנס, שנעשה בשיתוף עם ביה"ח "רות" לילדים בביה"ח ועם ארגון "בטרם" לבטיחות ילדים, לקחו חלק מומחים שונים מכל הארץ, שעסקו בטיפול בילדים פצועים וחולים ומניעת היפגעות, תוך סקירת תפיסות, שיטות וסוגיות שונות הקשורות להצלת חיי ילדים.
את דברי הברכה נשאו פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם, פרופ' מרים בן-הרוש, מנהלת ביה"ח "רות" לילדים, גילה היימס, מנהלת הסיעוד ברמב"ם ועופר נאמן, יו"ר ארגון "בטרם". את הכנס הנחה ד"ר האני באחוס, מנהל יחידת הטראומה ברמב"ם.
גילה היימס, המשמשת גם כמנהלת המרכז לימודי טראומה בביה"ח, ומי שארגנה את הכנס, ציינה במעמד האירוע את חשיבות הדיון בנושא: "הכנס מספק ראייה כלל מערכתית לבעיה הנוגעת לכולנו", אומרת היימס, "מיטב הגורמים הרלוונטיים לטיפול מציל חיים בילדים ולמניעת היפגעותם של ילדים חברו יחד כדי להציף נושאים, לחלוק ידע ולדון בדרכים להתמודדות עם הנושא. מדובר בילדים של כולנו, ואנו מקווים שהכנס הוא עוד דרך לצמצם את הנתונים הלא פשוטים ולהביא לכך שהילדים הללו יחזרו לביתם בשלום".
ילדי הצפון בסיכון כפול למוות מתאונות
מדי שנה נהרגים בממוצע 117 ילדים מתאונות. בממוצע מאושפזים מדי שנה כתוצאה מהיפגעות כ-24,000 ילדים וכ- 182 אלף ילדים פונים לחדרי מיון עקב היפגעות מתאונות ביתיות, פנאי ובדרכים. מדי יום מגיעים לחדרי המיון מעל 520 ילדים (בממוצע) משמע – כל שלוש דקות בממוצע מגיע ילד לחדר המיון עקב היפגעות בלתי מכוונת וכל שלושה ימים נהרג ילד מתאונה.
במסגרת הכנס שכאמור התקיים בשבוע שעבר ברמב"ם, הציג ארגון "בטרם" מחקר החושף נתונים חדשים באשר למגמות היפגעות ותמותה בילדים. בין הנתונים שהוצגו נמצא כי בהשוואה בין ילדים (מכל הגילאים) מרמות חברתיות-כלכליות שונות נמצא כי לילדים המגיעים מרקע סוציו-אקוני נמוך, יש סיכוי גבוה יותר למות בתאונות. לפי נתוני מאגר התקשורת של "בטרם" מהשנים 2008-2012, עולה כי:
• שיעורי התמותה של ילדים המתגוררים באשכולות הנמוכים (7.5 למאה אלף ילדים) גבוהים פי 3.9 משיעורי התמותה של ילדים המתגוררים באשכולות הגבוהים (1.9 למאה אלף ילדים) ופי 2.9 משיעורי התמותה של ילדים המתגוררים באשכולות הבינוניים (2.6 למאה אלף ילדים).
• ילדים המתגוררים באשכולות הנמוכים מהווים 24.1% מאוכלוסיית הילדים בישראל ונושאים בנטל של 50.7% ממקרי התמותה.
• שיעורי התמותה של ילדים ערבים מהאשכולות הנמוכים (9.6 למאה אלף ילדים) גבוהים פי 2.5 משיעורי התמותה של ילדים יהודים באשכולות הנמוכים (3.8 למאה אלף ילדים).
• ילדים ערבים מהווים 62.4% מאוכלוסיית הילדים באשכולות הנמוכים ונושאים בנטל של 80.7% ממקרי התמותה של ילדים מהאשכולות הנמוכים.
מגמה נוספת שעולה ממחקר הארגון, לפני נתונים שנאספו במהלך 2015, היא כזו המצביעה על סיכון כפול למוות בתאונות בקרב ילדי הצפון, לעומת ילדים המתגוררים בשאר הארץ. שיעורי התמותה במחוז הצפון גבוהים (5.2 מקרי תמותה לכל מאה אלף ילדים) ועומדים על פי 2 משיעורי התמותה במחוז תל-אביב (2.6 מקרי תמותה לכל מאה אלף ילדים).
מספר הילדים המתגוררים במחוזות הדרום והצפון שנהרגו כתוצאה מהיפגעות בלתי מכוונת בחמש השנים האחרונות עומד על 251 ילדים בהשוואה ל- 124 ילדים תושבי מחוזות תל-אביב והמרכז, למרות שאוכלוסיית הילדים במחוזות תל-אביב והמרכז גבוהה בכ- 10% מאוכלוסיית הילדים במחוזות הצפון והדרום. משמעות נתון זה היא שאם שיעורי התמותה בקרב ילדים במחוזות הדרום והצפון היו זהים לשיעורי התמותה במחוזות תל-אביב והמרכז ניתן היה להציל כ- 28 ילדים בשנה.
מה קורה לילד שנפצע בתאונת דרכים ומגיע לרמב"ם? צפו בסרטון
צילום ועריכה: עופר גולן, דוברות רמב"ם.