חדשות רמב"ם

רמב"ם: 5 שנים לתוכנית שמקדמת מחקר ישראלי פורץ דרך בתחום הסרטן

תאריך פרסום: 26/11/2018 07:00
הכינוס המדעי ה-5 למצוינות בחקר הסרטן, במהלכו מוענק פרס משפחת יודעים לחוקרים מצטיינים בתחום, נערך לאחרונה בקריה הרפואית רמב"ם. בחמש השנים האחרונות זכו שבעה חוקרים ממוסדות שונים בארץ בפרס, העומד על 20 אלף דולר, בגין מחקר רפואי או ביו-רפואי בסרטן אשר יש בו מצוינות, חידוש, ו/או פריצת דרך מדעית.
בתמונה – זוכי פרס יודעים במשך השנים. מימין לשמאל: פרופ' אלי פיקרסקי (2013), פרופ' עידו וולף (2016), פרופ' בני דקל (2015), פרופ' רפי ביאר, פרופ' מוסע יודעים, פרופ' ירדנה סמואלס (2016), פרופ' זיו גיל (2017), פרופ' רמי עקילאן (2017) ופרופ' יובל שקד (2014)בתמונה – זוכי פרס יודעים במשך השנים. מימין לשמאל: פרופ' אלי פיקרסקי (2013), פרופ' עידו וולף (2016), פרופ' בני דקל (2015), פרופ' רפי ביאר, פרופ' מוסע יודעים, פרופ' ירדנה סמואלס (2016), פרופ' זיו גיל (2017), פרופ' רמי עקילאן (2017) ופרופ' יובל שקד (2014)
הפרס, שנחשב לאחד מהפרסים היוקרתיים בעולם הרפואה בישראל, הוענק הפעם לפרופ' זיו גיל, מנהל מחלקת אף אוזן גרון – ניתוחי ראש צוואר והמרכז למחלות ראש צוואר ברמב"ם, המשמש גם כראש המעבדה לחקר יישומי של הסרטן במכון למחקר רפואי ברמב"ם וחוקר הפקולטה לרפואה בטכניון. עבודתו בחקר הסרטן ב- 15 השנים האחרונות מתמקדת בפיענוח מנגנונים המאפשרים לתאי סרטן לשרוד בתנאים קשים, ובמיוחד באופן שבו מנצלים הגידולים את תאי הגוף על מנת לשרוד ולפתח עמידות לתרופות.
 
זוכה נוסף בפרס הוא פרופ' רמי עקילאן, מהמחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן, במכון למחקר רפואי ישראל-קנדה המסונף לפקולטה לרפואה באונ' העברית. מעבדתו חוקרת את תוצרי הגנים של אזורים שבירים שכיחים וחשיבותם במחלות באדם, ובמיוחד בסרטן. העבודה משלבת גישות מחקר גנטיות, ביואינפורמטיקאיות ותאיות לשיפור הבנת תהליכי בקרה ויחסים מורכבים בין תוצרי האזורים השבירים השכיחים, ויסודות הסרטן, כולל אי-יציבות גנטית ומטבוליזם בסרטן.
 
בוועדה המדעית שבוחרת את הזוכה כל שנה חברים פרופ' מוסא יודעים, מייסד התוכנית, פרופ' רפי ביאר, מנהל רמב"ם, פרופ' קרל סקורצקי, אשר שימש עד לאחרונה כראש מנהל רפואה ומחקר ברמב"ם, פרופ' אברהם קוטן, לשעבר ראש המערך האונקולוגי ברמב"ם, פרופ' ינון בן נריה, מהמחלקה לאימונולוגיה וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים ופרופ' משה אורן מהמחלקה לביולוגיה מולקולארית במכון וייצמן למדע. השנה הצטרפה לוועדה הבוחרת פרופ' אירית בן אהרון, מנהלת המערך האונקולוגי ברמב"ם.
 
בכינוס הנוכחי, המציין חמש שנים למפעל החשוב הזה, לקחו חלק כל  זוכי הפרס, המהווים יחד ייצוג מרתק של יכולת המחקר, הסקרנות והידע הקיים במערכות הבריאות, הרפואה והמדע הישראליות. בדברים שנשא בפתח הטכס, סיפר פרופ' יודעים על דרכו המחקרית בתחום הנוירו-פסיכופרמקולוגיה, ועל ההתמודדות המשפחתית עם מחלת הסרטן  שהובילה אותו לייסוד הפרס.  "זו למעשה הצבעת אמון במוחות המבריקים שיש בארץ וביכולות המחקריות שקיימות פה. ישנה חשיבות גדולה לעידוד המחקר והעשייה בנושא הזה. זו הדרך להגיע לתוצאות", אמר פרופ' יודעים.
 
"מדובר בתמיכה וקידום של מחקר ישראלי בנושא הסרטן, במטרה לפרוץ דרך ולהביא לשיטות אבחון וטיפול חדשות", אומר פרופ' ביאר, "בשנים האחרונות, מאז ייסדנו את השותפות הזו עם הקרן שמעניקה את הפרס מטעם משפחת יודעים, תמכנו בכמה מהחוקרים והמחקרים המבטיחים בתחום. יש לנו מקום לתקווה עבור חולינו ולגאווה גדולה במערכת שבה אנו פועלים".
 
פיצח את סודות הניוון במוח. מי הוא פרופ' מוסא יודעים? 
פרופ' מוסא יודעים נולד ב-1940 בטהראן.  את השכלתו האקדמאית רכש באוניברסיטת מק-גיל בקנדה, ובשנת 1977 עלה לארץ ומונה לתפקיד ראש המחלקה לפרמקולוגיה בפקולטה לרפואה בטכניון בחיפה. הוא פועל וחוקר בתחום הנוירו-פסיכופרמקולוגיה קרוב לחמישים שנה. הישגיו כוללים מגוון רחב של פעילויות מדעיות, בהן מחקר תהליכים בסיסיים במוח ופיתוח תרופות חדישות לטיפול בחולים הסובלים ממחלות ניווניות כמו פרקינסון ואלצהיימר.
 
מחקריו הובילו לפיתוח תרופה יעילה לטיפול במחלת הפרקינסון. בהמשך גילה ופיתח, בשיתוף חברת התרופות הישראלית טבע, דור שני של תרופה בעלת סגולות ייחודיות המשמשת כיום כטיפול למחלת הפרקינסון בארץ ובעולם (באישור ה-FDA האמריקני). רבים ממחקריו (פרסם למעלה מ-900 מאמרים מדעיים) מתמקדים בהבנת מנגנונים מולקולאריים בתהליכי ניוון של המוח ובתהליכי ריפוי ו"הגנה מוחית". מחקריו זיכו אותו בפרסים רבים והוא מחזיק במינוי של פרופסור מחקר מדעי ופרופסור כבוד באוניברסיטאות הונג קונג, צ'ינגדאו ושנגחאי בסין. בנוסף, הוא פרופסור כבוד באקדמיה הסינית למדעים ובאקדמיה הגרמנית  למדעים "לאופולדינה".
 
בשנת 2010, הוענק לו פרס א.מ.ת על הישגיו בתחום מדעי העצב וחקר המחלות פרקינסון ואלצהיימר שהובילו לפיתוח תרופות למחלות קשות אלה בישראל. עם סיום הקריירה האקדמית שלו, החליט פרופ' יודעים להקדיש את יתרת זמנו, מרצו ואף את כספו להקמת מרכז ישראלי למימון ופיתוח תרופות בשלב מוקדם - מרכז שיגשר בין השלבים המוקדמים בגילוי תרופות, שמתחילים במוסדות האקדמיים, ובין השלבים שבהם קרנות הון סיכון וחברות התרופות מוכנות להשקיע בתרופה חדשה.

צילום: פיוטר פליטר