בעיה רפואית מורכבת הביאה לכך שבת 61 סבלה מחסימה כפולה בעורק המזרים דם אל מוחה. צנתור מח בוצע במטופלת, שהגיעה משותקת ובמצב מסכן חיים לבית החולים. היא החלה להזיז את גפיה בעודה על שולחן הטיפולים
לפני כמה ימים, בזמן שהיתה בעבודה, ילנה סולוף, בת 61 מקרית חיים חשה ברע והתמוטטה. היא הובהלה אל מיון רמב"ם כשהיא משותקת לחלוטין בצד שמאל של גופה ואיננה מתקשרת עם הסביבה. בבירור מהיר שנעשה עם הגעתה אל בית החולים הסתבר כי קריש דם חוסם את זרימת הדם אל מוחה של סולוף וכי היא למעשה סובלת משבץ מוחי המסכן את חייה.
כ-13,000 מקרי שבץ מוחי מתרחשים בישראל מידי שנה. ברמב"ם מטופלים כ-1,500 מקרי שבץ מוחי בכל שנה, בממוצע. הזמן שחולף הוא גורם מכריע בטיפול בשבץ המוחי ובמקרים רבים הוא ההבדל בין חיים ומוות. מרבית מקרי השבץ המוחי (כ-85%) הם "איסכמים" (אוטם), כפי שאירע במקרה של סולוף והיתר הם דימומים. כאשר מתרחש שבץ מוחי איסכמי, ניתן לקבל בבתי חולים רבים טיפול באמצעות הזרקת חומר ממיס קרישים לווריד, עד ארבע וחצי שעות מתחילתו של האירוע המוחי. אך בחלק מהמקרים יש צורך בהתערבות נוספת על מנת להציל את חיי החולה: שליפת קריש הדם החוסם בעזרת הליך מורכב ועדין של צנתור מח, האפשרות היחידה להרחיב את חלון הטיפול לשש שעות, ולעיתים לשמונה שעות. הטיפול זמין רק במספר מרכזים רפואיים בישראל, ביניהם רמב"ם.
במקרה של סולוף נמצא כי היא סובלת מבעיה רפואית מורכבת הנקראת טנדם (Tandem), שהובילה לחסימה כפולה בעורק התרדמה, העורק הראשי המספק דם לראש ולצוואר. עם השנים התפתחה היצרות בעורק התרדמה של סולוף. הדבר הוביל להתפתחות של קרישי דם, אשר אחד מהם ניתק ונסחף לכיוון הנקודה שבה העורק מתפצל וחסם את נתיב זרימת הדם גם שם. הממצא הרפואי הזה מהווה אתגר טיפולי לא פשוט עבור הצוות הרפואי שנאלץ להתמודד עם שתי חסימות באותו עורק כה חשוב.
תחת טשטוש, החל ד"ר איתן אברגל, מי שמבצע צנתורי מח ברמב"ם, את הפעולה המורכבת. בשלב הראשון העלה ד"ר אברגל צנתר עם בלון, ששימש להרחבת ההיצרות בחלקו התחתון של העורק. משנפתחה החסימה הראשונה, המשיך ד"ר אברגל אל חלקו העליון של העורק, שם נתקע אותו קריש דם שחסם את אספקת הדם למוחה של המטופלת. בעזרת תומכן מיוחד (סטנט), "דג" ד"ר אברגל את קריש הדם החוסם ושלף אותו ממקומו. המטופלת שעברה את ההליך תחת סדציה, החלה להגיב לטיפול בעודה שוכבת על שולחן הטיפולים ולהזיז את הגפים השמאליות שהיו משותקות עד כה. "בתוך שעה וחצי מרגע הגעתה למיון רמב"ם המטופלת היתה כבר אחרי הצנתור, כשהיא מראה סימנים של התאוששות", מסביר ד"ר אברגל, "במקרה של שבץ מוחי, כל רגע הוא קריטי. החולים הללו מטופלים ברמב"ם בפרקי זמן קצרים מאוד ועל ידי צוות רב תחומי ייעודי, המגיע ממחלקות שונות. יחד אנחנו מצליחים להציל חיים". זמן קצר לאחר הצנתור, סולוף התאוששה לחלוטין והיא מתקשרת ומזיזה את גפיה ללא קושי.
רמב"ם, בית החולים הגדול בצפון, היה חלוץ בטיפול בשבץ מוחי כאשר היה הראשון בארץ ליזום פרוטוקול "מסלול מהיר" לטיפול בשבץ מוחי. בעזרת הקמת צוותים ייעודים לאיתור המטופלים הרלוונטיים, כבר מרגע ההגעה למיון, מצליחים הצוותים ברמב"ם להעניק טיפולים מצילי חיים בפרקי זמן קצרים ביותר, העולים על הסטנדרט העולמי. רמב"ם גם היה הראשון בצפון לבצע טיפולי צנתור מוח, מיומנות ניתוחית מורכבת, המאפשרת להרחיב את חלון ההזדמנויות להצלת חיים במקרים מסוימים.
ברמב"ם פועל צוות רב תחומי ייעודי לנושא השבץ, הכולל מומחים מתחום הנוירולוגיה, נוירוכירורגיה, כירורגית כלי דם, קרדיולוגיה, נוירו-רדיולוגיה פולשנית והרדמה, סיעוד, פיזיותרפיה ועוד, האמונים על הצלת חייהם של המטופלים ותמיכה בהם לאורך האשפוז ולאחריו.