טחורים ופיסורה - שיטות טיפול ודרכי מניעה

"פיסורה וטחורים הן מחלות שונות לחלוטין" מסביר ד"ר אלן סוויסה, "פיסורה היא סדק בתעלת פי הטבעת שאינו נרפא וטחורים הם התרחבות של כלי הדם (ורידים) באזור. שניהם נוטים לדמם, על פי רוב בזמן עשיית צרכים, ונראים כדימום אדום מבריק על משטח צואה, נייר טואלט, תחתונים ו\או באסלה".

 

• דרגה 1 - מתבטאת רק בדימום או בצריבה (כאב קל). לא בולט החוצה שום דבר.
• דרגה 2 – הטחורים בולטים יותר ונראים בבדיקה באמצעות 'אנדוסקופ' המוכנס דרך פי הטבעת.
• דרגה 3 - בזמן מאמץ הטחורים יוצאים החוצה, אבל בתום המאמץ הם חוזרים פנימה מעצמם או שהחולה יכול להחזירם פנימה באמצעות אצבעותיו.
• דרגה 4 - בליטה מתמדת של כלי הדם הורידיים מפי הטבעת. לא ניתן להחזירם פנימה.

 

 

מדממים..? גשו מיד לבדיקה ! דימום מהווה אור אדום בכל גיל. קשה מאוד להבדיל בין דימום הנגרם מפיסורה או מטחורים לבין דימום הנגרם מגידול. לכן, אפילו במקרה של דימום חד פעמי הנראה ביציאה, על נייר הטואלט, באסלה או בתחתונים, חשוב מאוד לבדוק כדי לשלול סיבות אחרות, כמו: פוליפים, דלקת או גידול סרטני במעי.

מדוע זה קורה?
"עצירות הנגרמת מתנאי החיים, התזונה והלחץ של העידן המודרני, הם הגורמים העיקריים לתופעות הללו" מסביר ד"ר סוויסה. "טחורים נגרמים בעיקר בשל מאמץ בזמן יציאה, שמגדיל את הלחץ התוך בטני ופוגע בסיבים הקושרים את הורידים באזור פי הטבעת, קורע אותם ואז הם מתחילים להתפרץ.

 

"גם פיסורה נגרמת, בד"כ, מיציאות קשות, הגורמות לקרע בתעלת פי הטבעת וכתגובה לכך מתכווץ השריר של הסוגר. מעבר הצואה דרך השריר המכווץ גורם לכאב, לתהליך דלקתי ולפעמים אף לזיהום".

מלבד הקשר ההגיוני בין היריון, שיוצר לחץ על האזור, לבין טחורים ופיסורה, נמצא גם קשר לשייכות אתנית, הגורמת לשכיחות גבוהה יותר של התופעה באוכלוסיות מסוימות, כמו גם נתונים גנטיים בתוך המשפחות. כמו כן, אנשים שעברו ניתוחים שונים באזור סובלים יותר מהתופעות הללו.

ד"ר סוויסה: "עד לפני זמן לא רב, היה נהוג לחשוב שאנשים שיושבים יותר, כמו נהגים לדוגמא, סובלים יותר מטחורים או פיסורה. כיום כבר ידוע, שלמעשה לא מדובר כאן בשכיחות יתר, אולם בגלל שהם יושבים יותר - הם פשוט מרגישים יותר את התופעות".

 

 

"דרגת הקרע של עטיפת כלי הדם היא שקובעת את סוג הטיפול", מסביר ד"ר סימון-דניאל דואק, מנהל היחידה לכירורגיה קולורקטלית, בקריה הרפואית רמב"ם. "הטיפול שייבחר תלוי גם בגיל המטופל, במצבו הבריאותי הכללי ובשאלה האם יש לו גם טחורים חיצוניים או לא".

 

טיפול כירורגי בטחורים בשיטת THD


הדרגות הקלות

הטיפול בטחורים בדרגות הקלות מבוסס על שינוי הרגלי התזונה והיציאה, על מנת להביא ליציאות רכות. מדובר בעיקר בהעשרת התפריט במזונות עתירי סיבים ושתייה מרובה.

 

ד"ר דואק: "במקרים בהם יש למטופלים יציאות רכות, אך הם עדיין סובלים מדימומים - אין ברירה אלה להתערב כירורגית. אנחנו גורמים לתהליך דלקתי מעל לאזור הטחורים, ועליו מתרחש תהליך הריפוי בצורת צלקת. קיימות כמה שיטות ליצירת רקמה צלקתית, כאשר השיטה המקובלת ביותר בעולם והנהוגה גם ברמב"ם, היא קשירה בגומיות. מדובר בטיפול יום ללא אשפוז, במהלכו שואבים מעט את כלי הדם החוצה ומתקינים עליו גומייה. בהמשך תיווצר במקום דלקת ומעליה רקמה צלקתית, שתכסה את כלי הדם החשופים ותמנע את הצניחה שלהם החוצה ואת הדימום. הפעולה מתבצעת ללא הרדמה, כמעט ואיננה כואבת ואין לה כמעט תופעות לוואי".

 

מטופלים שסובלים רק מטחורים פנימיים ושמצבם הבריאותי הכללי טוב - מטופלים בשיטה חדישה, הנקראת ''THD. ד"ר דואק: "בעזרת מכשיר דופלר, אנחנו מזהים את העורקים באזור התעלה של פי הטבעת, ואז תופרים אותם במטרה להפחית את זרימת הדם לאזור. הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח תחת הרדמה (מקומית או אזורית) ומלווה באי נוחות מסוימת". מבוגרים שלא מסוגלים לעבור הרדמה, מטופלים עדיין בקשירה בגומיות.

 

בטחורים בדרגות מתקדמות ובכאלה הסובלים מטחורים פנימיים בדרגות הבינוניות ביחד עם טחורים חיצוניים גדולים – מבצעים, בד"כ, ניתוח לכריתת הטחוריםד"ר דואק: "המנתח מסיר את הקבוצות העיקריות של הטחורים (הפנימיים והחיצוניים) שמפריעות וגורמות לסימפטומים. הניתוח מבוצע בהרדמה מקומית או אזורית עם טשטוש".

 

 

היזהרו מחומרים משלשלים "צריך להשתדל לא להשתמש בתרופות משלשלות כנגד עצירות" מזהיר ד"ר סוויסה, "מנגנון הפעולה של רוב התרופות הטבעיות, כמו תה צמחים, 'סנה' sena)), 'אלוורה' וכד', עובד דרך גירוי כימי של רירית המעי, הגורם לה להפריש נוזלים, היוצרים מין שלשול. מחקרים הראו, שהחומרים הללו גורמים למעי להפוך לעצל ולתפקד פחות טוב". "הטיפול הנכון הוא טיפול מכאני", מסביר ד"ר סוויסה, "מומלץ לאכול יותר סיבים, תאית, תאית מלאכותית של סובין, או סיבים סופגים. זה יוצר ניפוח של תוכן המעי וגורם לו להתכווץ בצורה יותר אפקטיבית".

 

הגוף יודע לרפא פיסורה ו-85% מהן אכן נרפאות לבד. אולם, צריך לספק לגוף את התנאים לכך: תזונה נכונה שתאפשר יציאות רכות וסיוע למניעת חיכוך באמצעות משחה.