בדיקות וטיפולים
מכון גנטי

בדיקת מי שפיר

בדיקת מי שפיר היא אמצעי לאבחון הפרעות כרומוזומליות ומחלות גנטיות במהלך ההיריון. באמצעות שאיבה ובדיקה מעבדתית של מי השפיר המקיפים את העובר, ניתן לשלול חסרים או עודפים כרומוזומליים, לאבחן מחלות גנטיות מונוגניות, ומצבים נוספים כגון זיהום ויראלי בעובר או רמות חלבון עוברי מוגברות. דיקור מי שפיר נערך בשבועות 17–20 להריון.

כיצד נערך דיקור מי שפיר

פעולת דיקור מי שפיר נעשית תחת הנחיית אולטרא-סאונד, כדי להבטיח שהמחט לא תפגע בעובר עצמו או בשק השלייה. לפני תחילת הפעולה יצפה הרופא בעובר, בשלייה ובמי השפיר בעזרת מכשיר האולטרא-סאונד. לאחר מכן, הרופא יחטא את הבטן ביסודיות ויחדיר מחט דקה וארוכה אל שק השפיר. בעזרת המחט יישאב נוזל מי השפיר ויישלח לבדיקות במעבדה. כמות הנוזל הנשאבת (כ-20 סמ"ק) אינה מסכנת את העובר, והיא מתחדשת תוך מספר שעות.

מי שפיר מכילים תאים עובריים, המופרשים אליהם מהעור וממערכת העיכול והנשימה של העובר. במעבדה מגדלים את התאים ולאחר מכן מבצעים בהם את הבדיקות הדרושות. תשובה סופית תינתן תוך כשלושה שבועות.

כמו כל הליך כירורגי, גם בדיקת מי שפיר כרוכה בסיכון. הסיכון להפלה בעקבות הבדיקה איננו גבוה, אך גם איננו ברור במדויק. נהוג לומר כי דיקור מי שפיר מלווה בסיכון של כ-1:400 להפלה. זו נגרמת לרוב עקב זיהום מי השפיר, ירידת מים וצירים מוקדמים.

למי כדאי לבצע דיקור מי שפיר?

סיבות רפואיות לביצוע דיקור מי שפיר, על פי המלצות משרד הבריאות:

  • נשים מעל גיל 32 – מומלץ לבצע את הבדיקה בשל הסיכון המוגבר להפרעות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון.
  • נשים עם תוצאות גבוהות בבדיקת חלבון עוברי בטרימסטר הראשון.
  • נשים שביצעו בדיקת NIPT עם תוצאה לא תקינה.
  • נשים עם ממצאים לא תקינים בבדיקת אולטרא-סאונד של העובר.
  • הריון קודם עם בעיה כרומוזומלית.
  • נשאות של ליקוי גנטי – כאשר ידוע על מוטציה אצל אחד מבני הזוג או שניהם.
  • כל אישה יכולה לבחור לעבור דיקור מי שפיר גם ללא אינדיקציה רפואית, באופן פרטי.

מה הבדיקה כוללת?

  • בדיקת שבב גנטי (CMA) לאיתור חסרים/עודפים כרומוזומליים ורמות חלבון עוברי.
  • בדיקה ייעודית במקרה של מחלה גנטית ידועה במשפחה.
  • אפשרות לבדיקות נוספות בתשלום כגון: ריצוף אקסום, בדיקות SMA, מתילציה, Myotonic dystrophy.
  • במקרה של חשד לזיהום (CMV או טוקסופלזמה) – תבוצע בדיקה ייעודית.

זימון תורים לדיקור מי שפיר

הבדיקה מבוצעת במכון האולטרסאונד המיילדותי. תיאום התור מתבצע דרך המכון הגנטי .

 

למידע נוסף על דיקור מי שפיר (בדיקת מי שפיר)

הטיפול ניתן ב:

מהי שיטת אבחון גנטי בעוברים?
שיטת אבחון גנטי בעוברים עוד בטרם החל ההיריון, המאפשרת בחירת עוברים בריאים להריון. 
אבחון גנטי טרום השרשה (preimplantation genetic diagnosis - PGD) מתבצע במסגרת הפריה חוץ גופית (IVF) . בשיטה זו מתבצעת הפריה חוץ גופית (IVF) שבה מפרים את הביציות שנשאבות מהאישה עם הזירעונים של בן הזוג במעבדה. לאחר 3 ימים מההפריה, הטרום עובר שנוצר מהפריית הביצית נמצא בשלב של 6-8 תאים, אז ניתן לדגום תא אחד ולבדוק האם הטרום עובר בריא או חולה לאותה מחלה שהזוג בסיכון לה.
בשלב זה של התפתחות העובר כל אחד מהתאים זהה מבחינת תרומתו להתפתחות העובר והוצאת תא אחד לא תגרום למומים או לבעיות בהתפתחות העובר. התא הבודד מייצג את העובר וניתן לבדוק האם העובר חולה למחלה שבסיכון.
אבחון PGD  מתקיים לאחר יעוץ גנטי ייעודי ומבוצע בשיתוף פעולה של יחידות ה- IVF  וה- PGD.
 
למי זה מיועד?
1. לזוגות בעלי סיכון גבוה להישנות מחלה גנטית. מתאים במקרים בהם שני בני הזוג נשאים של מחלה גנטית בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, עם סיכון הישנות בכל הריון של 25% למחלה בעובר או במקרים בהם אחד מבני הזוג חולה במחלה גנטית אוטוזומלית דומיננטית עם סיכון הישנות בכל הריון של 50% למחלה בעובר.
2. לזוגות בסיכון גבוה להפרעות כרומוזומליות בעובר. במקרה כזה מבוצע אבחון כרומוזומלי במסגרת הפריה חוץ גופית והחזרה לרחם של עוברים "מאוזנים כרומוזומלית" בלבד.  אוכלוסיות העונות לקריטריון זה כוללות, בין היתר, זוגות בהם אחד מבני הזוג נושא טרנסלוקציה (הפרעה כרומוזומלית מבנית) מאוזנת. 

אלו מחלות ניתן לבדוק בעזרת PGD?

בעזרת PGD  ניתן לבדוק רק מחלות גנטיות שהשינוי הגנטי גורם המחלה במשפחה הינו ידוע, ושנמצא שבני הזוג בסיכון גבוה ללידת ילד חולה. בשיטה זו נבדקת כל פעם רק מחלה גנטית ספציפית.
מחלות גנטיות שניתן לאבחן בשיטה זו הינן רבות וכוללות בין היתר מחלת טיי זקס, ציסטיק פיברוזיס,  X שביר ועוד.
 
מהי מהימנות בדיקת PGD?
מהימנות הבדיקה היא כ- 97% ולכן בכל מקרה מומלץ לוודא את התוצאה באמצעות בדיקת סיסי שליה או מי שפיר במהלך ההיריון.
 
כמה הבדיקה עולה?
הבדיקה נמצאת בסל הבריאות למשפחות שידועה בהן נשאות למחלה גנטית קשה עם סיכון הישנות גבוה לילדים.
על פי סל הבריאות ניתן לקבל מימון מלא של IVF  ושל PGD  לשני ילדים.
 
למידע נוסף על אבחון גנטי בעוברים טרום השרשה (PGD)

מהן בדיקות סקר גנטיות?

בדיקות סקר גנטיות מומלצות לזוגות לפני היריון או בתחילתו, ומטרתן לזהות זוגות הנמצאים בסיכון מוגבר ללידת תינוק עם מחלה גנטית. בבדיקת דם אחת ניתן לבדוק נשאות לעשרות מחלות גנטיות.

כמעט כל המחלות הנבדקות בבדיקה (פרט לשתיים - תסמונת ה-X השביר ודושן) מורשות בצורה הנקראת אוטוזומלית רצסיבית: כלומר, לכל אדם יש שני עותקים של כל גן – אחד מהאב ואחד מהאם. מחלה תתבטא רק אם שני העותקים פגומים, כלומר אם שני ההורים נשאים. נשאים עצמם בריאים, אך אם שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה, קיים סיכון של 25% ללידת ילד חולה בכל היריון.

אין לנו מחלות במשפחה ויש לנו ילדים בריאים בבית. עדיין צריך לעשות בדיקות?

בהחלט כן. שכיחות הנשאים באוכלוסייה היא עד 1:110 ולכן גם ללא היסטוריה משפחתית – ייתכן ששני בני זוג הם נשאים למוטציה באותו גן. חשוב להבין שכולנו נשאים למחלות גנטיות, גם אם לא ידוע על כך. הבדיקה נועדה למנוע את לידתו של הילד הראשון החולה במשפחה.

כיום מומלץ לבצע לכלל האוכלוסייה פאנל הכולל שינויים גנטיים פתוגניים בכ-290 מחלות. המטרה אינה לזהות נשאים (כי כולנו כאלה), אלא לזהות זוגות ששניהם נשאים ולכן נמצאים בסיכון.

אני מתכננת לעשות בדיקת מי שפיר. אני צריכה גם בדיקות גנטיות?

כן. בדיקת מי שפיר שגרתית (צ'יפ גנטי - CMA) מזהה רק חסרים ותוספות כרומוזומליים, כמו תסמונת דאון. היא לא מזהה מחלות שנגרמות ממוטציות בגן בודד, כמו טיי-זקס או SMA. גם אולטרסאונד בהריון אינו מגלה את רוב המחלות שבסקר הגנטי.

רק אם שני בני הזוג נשאים לאותה מחלה, תבוצע בדיקה ייעודית במי שפיר לבדוק אם העובר חולה. אם העובר מאובחן כחולה, יינתן להורים ייעוץ לגבי המשך ההריון.

כמה עולות הבדיקות?

קיים פאנל גנטי אחיד לכלל האוכלוסייה, ממומן על ידי משרד הבריאות במסגרת סל הבריאות. הוא כולל שינויים גנטיים בשכיחות של עד 1:110. ישנם גם פאנלים פרטיים מורחבים, המבוססים על ריצוף מלא של מאות או אלפי גנים – ניתן לבצע אותם בתשלום במסגרת ייעוץ גנטי פרטי.

האם צריך לחזור על הבדיקה בכל הריון?

לא. בדיקה גנטית בסיסית מתבצעת פעם אחת, כי הדנ"א שלנו קבוע. עם זאת, לפני כל הריון כדאי לבדוק האם נוספו בדיקות חדשות שמומלץ לבצע.

איך מבצעים את הבדיקה?

יש לפנות לקופת החולים לביצוע הבדיקה. דגימות דם נלקחות תחילה מהאישה. אם היא אינה נשאית, לא תבוצע בדיקה לבן הזוג. אם כן תימצא נשאית, תיבדק גם דגימתו של בן הזוג.

אם תימצא נשאות משותפת – יוזמנו בני הזוג לייעוץ גנטי כדי לדון באפשרויות תכנון הריון, כולל בדיקות לעובר. פרט למקרים של תרומת זרע או ביצית – מבוצעת בדיקה לשני בני הזוג יחד.

למידע נוסף על בדיקות סקר גנטיות

כולנו נשאים – למה חשוב לבצע בדיקות סקר גנטיות?

כולנו נושאים שינויים גנטיים שעשויים לעבור דורי-דורות בלי להתבטא במחלה כלשהי. מטרת בדיקות הסקר היא למנוע לידת ילד חולה – הראשון שיחשוף את הנשאות הכפולה אצל שני הוריו. נשאות למחלה אוטוזומלית רצסיבית אינה מעידה על מחלה באדם עצמו, ולכן הדגש הוא איתור זוגות ששניהם נשאים לאותה מחלה.


בדיקות סקר גנטיות – מתי לבצע?

  • מומלץ לפני ההיריון.
  • אפשרי גם בשליש הראשון אם לא בוצע מבעוד מועד.
  • חשוב להתעדכן לפני כל היריון חדש – ייתכן שהתווספו בדיקות.

סקר גנטי במסגרת סל הבריאות

הסקר הארצי כולל פאנל רחב: מאות מוטציות בעשרות גנים רצסיביים.
תחילה נבדקת האישה. אם נמצאה נשאית למחלה, בן-הזוג ייבדק לאותו פאנל. במקרה ששני בני הזוג נשאים – יש סיכוי של 25 % לעובר חולה בכל היריון.


אפשרויות מניעה לזוג בסיכון

  • דגימת סיסי שליה (שליש ראשון, סיכון הפלה ~0.5 %) או מי-שפיר (משבוע 17, סיכון ~0.25 %) – קובעות בוודאות אם העובר חולה; במקרה הצורך ניתן לשקול הפסקת היריון.
  • IVF + PGT – הפריה חוץ-גופית ואבחון גנטי טרום השרשה; מחזירים לרחם רק עוברים בריאים.
  • בדיקות לקראת שידוך (דור ישרים) – נהוג במגזר החרדי; מתקדמים רק אם אין נשאות משותפת.

PGT – אבחון גנטי טרום השרשה

בשלב 8–5 תאים (יום 3) או בלסטוציסט (יום 5) דוגמים תא/ים מהעובר ובודקים נשאות למחלה הספציפית. ניתן לבצע רק כאשר ידועה המוטציה המשפחתית; הבדיקה אינה שוללת מחלות אחרות.


סקר גנטי מורחב ובדיקות אקסום

חברות פרטיות מציעות פאנלים מעל 700 מחלות, כולל ריצוף מלא של גנים לאיתור מוטציות נדירות. אפשרות נוספת – אקסום דואו: ריצוף כל האזורים המקודדים בשני בני הזוג, יעיל במיוחד בקרבת-משפחה.


NIPT לעומת מי-שפיר

NIPT (שבוע 10) – בדיקת דם לא פולשנית לסקר הפרעות כרומוזומליות שכיחות (רגישות ≈ 99 % לתסמונת דאון). אינה אבחנתית; תוצאה חריגה דורשת אימות במי-שפיר.
מי-שפיר + CMA – בדיקה פולשנית אך אבחנתית; מגלָה שינויים כמותיים קטנים בכרומוזומים. מומלצת (במימון מדינה) לנשים מעל גיל 32 או כשקיים מום מבני באולטרסאונד. ניתן להרחיב (בתשלום) לבדיקת אקסום טריו, מתילציה ועוד.


אילו שירותים ניתן לקבל במכון הגנטי?

  • ייעוץ גנטי לפני תכנון היריון (סיפור משפחתי/נשאות).
  • ייעוץ גנטי במהלך ההיריון.
  • הכוונה לפני דגימת סיסי שליה ומי-שפיר.
  • ייעוץ והפניה לבדיקות אקסום.
  • ייעוץ לפני בדיקות סקר גנטיות וניטור NIPT.
  • בירור גנטי לאי-פריון והפלות חוזרות.
  • מרפאות גנטיקה לילדים, מבוגרים ואונקו-גנטיקה.
  • תהליך PGT במסגרת IVF.

למידע נוסף ולתיאום ייעוץ – פנו למכון הגנטי.

למידע נוסף על ייעוץ גנטי טרום הריון

מרפאת גושה הינה ייחודית ומתאימה לילדים ומבוגרים כאחד.
חולי הגושה מגיעים למרפאתנו לצורך בדיקות מעקב (פעמיים בשנה) הכוללות בין היתר:

  • הערכה כללית הכוללת: בדיקה גופנית בדגש על מערכת השלד ובדיקת גודל כבד וטחול
  • מדידות גובה ומשקל
  • בדיקות דם מיוחדות לגושה שנלקחות בבית החולים בלבד- כולל אישור אבחנה בבדיקת פעילות האנזים גלוקוצרברוזידז (האנזים החסר במחלת גושה), בדיקות ביו-מרקרים, סממנים על-מנת לעקוב אחר פעילות המחלה
  • ייעוץ ודיון בנוגע להחלטה על צורך בטיפול, סוג טיפול ושינוי מינון
  • ייעוץ בנוגע למצבים מיוחדים כגון הריון,  שירות צבאי וייעוצים גנטיים שונים
  • ייעוץ ותיאום והמשך טיפול ומעקב עם מרפאות ורופאים מתחומים נוספים לפי הצורך

גושה היא מחלה שאינה ניתנת לריפוי, אך טיפולים יכולים לסייע לשלוט בתסמינים, ואף לשפר אותם. מכיוון שמחלת הגושה היא כרונית ועשויה לפגוע באיברים שונים, הטיפול במחלה צריך להיות מותאם אישית לכל חולה.

התסמינים השכיחים כוללים:

  • ספירת טסיות נמוכות (טרומבוציטופניה)- ירידה בכמות טסיות הדם. בעקבות כך נראה בעור שטפי דם, חבורות על הגוף ודימום מהאף ומהחניכיים
  • אנמיה
  • כבד וטחול מוגדלים
  • בעיות בעצמות- כאבים, אוסטיופרוזיס (דלדול עצם) ונטייה לשברים
  • תשישות ועייפות מוגברת
  • נפיחות בבטן
  • בילדים תיתכן עיכוב בגדילה.

לכן, כחלק מהמעקב יש לבצע (משתנה בהתאם למטופל):

  1. בדיקה גופנית
  2. בדיקות מעבדה כולל ספירת דם, מעקב אחרי תפקודי כבד, סמנים ספציפיים ועוד
  3. בדיקת צפיפות עצם (אחת לשנתיים שלוש) - שבמהלכן נסקרים איזורי עמוד השדרה וירך. אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת הבדיקה
  4. בדיקות דימות הכוללות:
    • בדיקות US- לזהות הגדלה ושינוים בגודל ומרקם של כבד וטחול
    • אקו לב (אחת לשנתיים שלוש)- להערכת תפקודי לב, מראה הלב ושלילת יתר לחץ דם ריאיתי
  5. לעיתים יש צורך בבדיקות נוספות כגון
    •  בדיקת MRI -  כגון MRI בטן להערכת כבד וטחול, MRI  של עמוד שדירה או  עצמות ירכיים בהתאם לתלונת המטופל
    • מיפוי עצמות (בדיקת הדמיה של העצם בשימוש באיזוטופים) לשלילת מעורבות חריפה של העצם
    • הפניה לבירור ובדיקות נוספות של רופאים מומחים בהתאם לתלונות המטופל


 *לביקורות אלו יש צורך בהתחייבות (טופס 17)

למידע נוסף על בדיקות מעקב גושה

הטיפול ניתן ב:

איך מאבחנים מחלת גושה?

אבחנת המחלה פשוטה ומבוצעת בבית החולים על-ידי בדיקת דם רגילה הנלקחת מהוריד ובודקת את פעילות האינזים גלוקוצרברוזידאז (האנזים החסר במחלת גושה) בתאי הדם הלבנים (White Blood Cells).
הבדיקה נעשית באמצעות טפטוף של דם יבש ((Dry Blood Spots על נייר גטרי       (Guthrie card). לאחר מכן, בדיקת הדם נשלחת למעבדה בחו"ל ותשובה ניתנת למטופל לאחר כ-3 שבועות.
במידה והתוצאות מראות על פחות מ-14% מהפעילות הרגילה, ניתן לאשר שמדובר בגושה. בהמשך, המעבדה תבצע בדיקה גנטית לזיהוי הגן הספציפי של המטופל.

*ביום לקיחת הדם מהמטופל אין צורך להיות בצום ואין תופעות לוואי.
* יש צורך בהתחייבות (טופס 17).

לאיזה רופא עליי לפנות כדי לדבר על גושה ועל בדיקות נשאות גושה?

התסמינים שעשויים להצביע על גושה:

  • ספירה נמוכה של תאי הדם- בעיקר חסר טסיות ואנמיה
  • הגדלה של כבד וטחול
  • תשישות
  • כאבים בעצמות (גפיים)
  • עלייה בפריטין Ferritin
  • רמות נמוכות של כולסטרול HDL

לכן, רופא המטולוג, רופא אורתופד ולרופא משפחה יש תפקיד חשוב בהעלאת החשד הראשוני למחלת הגושה.
במידה והרופא יתעניין בבדיקה לשלילת גושה, הוא ישלח אלינו את ההפניה ואנו ניצור איתכם קשר ונקבע לכם תור לבדיקה.

למידע נוסף על בדיקה לשלילת גושה

הטיפול ניתן ב: