רקע
התקף לב או אוטם שריר הלב, הוא השלב האחרון והסופי בתהליך טרשתי של העורקים הכליליים, המובילים דם ללב. המנגנון הגורם להתקף לב הוא היווצרות של קריש דם, החוסם בפתאומיות את העורק. זהו מצב בלתי הפיך, בו חלק מהלב שניזון על ידי העורק החסום נפגע לצמיתות. אוטם שריר הלב קורה כאשר רובד של אחד העורקים, הסובל מטרשת, נסדק ונקרע. חומרים חלבוניים ושומניים בתוך הרובד נחשפים למרכיבי הדם השונים, אשר תוך דקות גורמים להופעת קריש דם גדול, החוסם כליל את כל חלל העורק. אותו אזור בשריר הלב, אשר מקבל דם מהעורק החסום, מתחיל לעבור שינויים איסכמיים (העדר דם וחמצן). בסופו של התהליך, אם העורק נשאר סגור, אותו אזור עובר נמק וכמובן מאבד את יכולתו להתכווץ בצורה אפקטיבית. כל התהליך הזה, עד לנזק הבלתי הפיך של השריר, לוקח דקות עד שעה לערך. לפעמים, אם בכל זאת הספקת הדם דרך העורק לא אפסית ממש, יכולות לחלוף אפילו שעות רבות עד להיווצרות הנמק.
קיים מגוון רב של תלונות ומחושים הקשורים לאוטם שריר הלב חריף: התעלפות, גיהוקים, עייפות רבה ופתאומית, מחנק פתאומי וקשיי נשימה. ישנם חולים שלא יכלו להגדיר את תחושתם וכל תלונתם הייתה – "משהו רע קרה" ויש כאלו שכמעט לא הרגישו כלום.
ובכל אופן, ישנם תסמינים קלאסיים לאוטם. לרוב מרגישים לחץ או כובד או כאב או שריפה בקדמת בית החזה, באזור לא מוגדר היטב. לפעמים הכאב מקרין ליד שמאל, לשתי הכתפיים, ללסת התחתונה או למרכז הגב. לפעמים, מייד לאחר הכאב יופיע גם קוצר נשימה, שלעיתים עלול להתדרדר עד לבצקת ראות ממש. התחושה הזאת מלווה לעיתים קרובות בהזעה קרה, בחילות והקאות ואפילו שלשול. מאפיין נוסף להתקף לב, הוא הופעת התלונות האלו בפתאומיות, לעיתים מתוך בריאות שלמה. מאידך גיסא, התסמינים יכולים להופיע לעיתים גם בהדרגה וזה יכול להמשך מספר שעות או אפילו יממה שלמה.
התקף לב יכול להופיע בכל מצב. מול הטלוויזיה בבית, במנוחה מלאה או בזמן מאמץ או לאחריו. גם מוות פתאומי, הנגרם על ידי הופעה של הפרעת קצב מסוג רפרוף חדרים, עלול להיות חלק מהתסמונת החריפה הקשורה לאוטם שריר הלב.
מטרת הטיפול באוטם שריר הלב הניתן בבית החולים, הוא להסיר את קריש הדם החוסם את העורק.
לפני הטיפול
כלל הברזל באירועים הקשורים באוטם שריר הלב, הוא להגיע למיון במהירות האפשרית.
טיפול באוטם שריר הלב, ניתן במגמה לפתוח את העורק ולהציל כמה שיותר גרמים ותאים של שריר לב. זה שם המשחק.
על נושא 'הזמן' נעשו מחקרים רבים. בדקו כמה זמן לוקח מרגע קריאת האמבולנס ועד שהוא מגיע עם החולה למיון. בדקו כמה זמן לוקח (בדקות), מהרגע שהחולה נרשם במיון ועד לתחילת הטיפול וכמה זמן לוקח מאז תחילת הטיפול עד לפתיחת העורק, כמו גם את הקשר בין כל אחד מהיבטים אלו לפרוגנוזה של החולה. בכל אחד מהמחקרים הללו, המסקנה הייתה חד משמעית – את רוב הזמן (שעות יקרות) מבזבזים החולים בהמתנה בבית, בתקווה שהכול יעבור. הדבר בולט במיוחד אצל קשישים.
במהלך הטיפול
הטיפול הראשוני בהתקף לב הוא 'טיפול ממיס קריש', באמצעות תרופות הניתנות דרך הוריד., אם התרופות הללו ניתנות בשעות הראשונות להופעת אוטם שריר הלב, הן יכולות לפתוח את העורק החסום. אך ככל שהזמן עובר יעילותם יורדת מהר מאוד. 'שעת הזהב' היא השעה הראשונה, בה היעילות של תרופות אלו מקסימאלית. מעבר ל-4 עד 6 שעות, הקריש הופך להיות יציב והנזק לשריר הלב בלתי הפיך, עד שכמעט ואין טעם להשתמש בתרופות.
צנתור לב ראשוני - צנתור ראשוני של חולי אוטם נתגלה כטיפול עדיף באוטם שריר הלב חריף. אחוזי פתיחת העורק גבוהים ומשך האשפוז קצר יותר. זאת בעיקר באוטמים גדולים, המערבים את העורק הקדמי היורד. ברוב בתי החולים הגדולים בארץ, משתמשים בצנתור ראשוני כטיפול מיידי בחולי האוטם.
כיצד תנהגו בביתכם
שיקום לב – קיימים הרבה מוסדות לשיקום לב, כאלו המסונפים לבתי החולים, אלו של מוסדות פרטיים ואלו של הקופות. הפעילות הגופנית במכונים אלו מבוצעת תחת השגחת רופא ופיזיולוג.
חזרה לעבודה – כל המאמצים המושקעים בטיפול באוטם שריר הלב מיועד להחזיר כמה שיותר אנשים למעגל החיים הרגיל ובכלל זה לעבודה. כל חזרה לעבודה, צריכה להיעשות לאחר הערכה מלאה של קרדיולוג.
לרוב, מספיקים 4 עד 6 שבועות של הימנעות מעבודה מאומצת.
עישון – העישון הוא גורם סיכון משמעותי ביותר להתפתחות מחלת לב. הפסקתו חיונית!
כולסטרול – חשוב שהכולסטרול יהיה נמוך לפי ההמלצות המקובלות.
מעקב אצל הקרדיולוג הקהילתי – יש להתמיד ולהיות לצמיתות במעקב אצל קרדיולוג. רצוי מאוד להמשיך לבקר את הקרדיולוג הקהילתי, לפחות פעם או פעמיים בשנה, אפילו שעברו שנים לאחר אירוע אוטם 'קטן'.