בדיקות וטיפולים
נוירולוגיה

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על EMG כולל בדיקת סוגרים

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על אבחון וטיפול באפילפסיה

רקע

אבחון קוגניטיבי – נוירופסיכולוגי בודק תפקודים שונים, הכוללים: תפקודי ריכוז וקשב, תפיסה ועיבוד מידע חזותי, תפקודי שפה, למידה וזכירה של מידע וכן, תפקודים מורכבים, הכוללים תכנון וארגון מידע ופיתרון בעיות.
הבדיקה מותאמת לרמתו התפקודית של הנבדק ובמידת הצורך, כוללת תחומים נוספים, כמו: הערכת המצב הרגשי, מיומנויות מוטוריות וכדומה.
הנתונים המתקבלים מההערכה מאפשרים גיבוש המלצות ודרכי התמודדות יעילות, כפי שנובעות מדפוס האבחון.


לפני הבדיקה


ביום האבחון יש ליטול את כל התרופות כסדרן, אלא אם נתבקשתם לעשות אחרת.
יש להצטייד במשקפיים או עזרי שמיעה, במידה וישנם כאלו.
יש להביא עימכם את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים, לרבות תעודת זהות והתחייבות מהקופה.
רצוי להגיע לבדיקה עם מלווה.

במהלך הבדיקה


משך האבחון הוא כשעה וחצי עד שעתיים וחצי. לעיתים, הבדיקה נמשכת מספר שעות ומתבצעת במספר פגישות.
האבחון עשוי לכלול גם מטלות ממוחשבות ומילוי שאלונים.
במהלך האבחון תתקיים שיחה עם רופא, פסיכולוג, אחות או עובדת סוציאלית.

לאחר הבדיקה


בסיום האבחון הקוגניטיבי וההערכה הנוירופסיכולוגית, יישלח לביתכם מכתב המסכם את תוצאות הבדיקה והמלצות הצוות הבודק.
למידע נוסף על אבחון נוירופסיכולוגי והערכה קוגניטיבית
FUS הוא טיפול חדשני ולא פולשני לסובלים מרעד ראשוני ופרקינסון העושה שימוש באולטרסאונד ממוקד מונחה תהודה מגנטית (MRI).
מימין: ​פרופסור מנשה זערור,(נוירוכירורג), ד"ר אלון סיני (נוירו-פיזיולוג) וד"ר אלינה שלזינגר (נוירולוגית) מכינים את החולה להליך הרפואי

מהו רעד?
רעד הוא בעיה נוירולוגית. כאשר הרעד הוא בדרגת חומרה בינונית עד קשה הוא פוגע באיכות החיים. רעד בינוני-קשה מפריע לביצוע פעולות יומיומיות כגון אכילה, שתייה, כתיבה ופעולות רבות נוספות המחייבות תנועה מבוקרת ומדויקת. לעתים קרובות הרעד אינו סימטרי וחמור יותר בצד אחד של הגוף. עם השנים עלול הרעד להחמיר ולגרום לנכות. מטופלים רבים, עם רעד משמעותי, אינם מגיבים לתרופות ועשויים לשקול הליך ניתוחי, לרבות השתלת אלקטרודות לגירוי מוחי.
המכון שלנו מציע טיפול חדשני ולא פולשני המבוצע על ידי מערכת אולטרא סאונד בחדר ה- MRI ללא צורך בניתוח , ללא חתכים וללא השתלות. הטיפול מביא להקלה משמעותית ומיידית לרעד.

מהו אולטרסאונד ממוקד לטיפול ברעד?
הטיפול באולטרא סאונד ממוקד הוא טיפול לא פולשני העושה שימוש בגלי אולטראסאונד לצריבה של חלק זעיר במוח, המשמש כתחנת ממסר להעברת אותות חשמליים. קרני האולטראסאונד ממוקדות דרך הגולגולת לאזור מסוים במרכז המוח (התלמוס) ופוגעות בו מבלי להשפיע על שאר רקמת המוח. על ידי צריבה נקודתית זו מופסקת העברה בלתי תקינה של אותות חשמליים והרעד נרגע.
הטיפול משלב שימוש בגלי אולטראסאונד ממוקדים עם הדמיית תהודה מגנטית (MRI) המאפשרת לרופא לכוון את הגלים למטרה בצורה מדויקת מאוד ולנטר את השפעתם על החולה בזמן אמת. כך מותאם הטיפול אישית לכל חולה וחולה.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  הפציינט שותה כוס מים בעצמו מייד לאחר הטיפול                            פרופסור זערור מתכנן את ההליך על פי סריקת ה MRI


מה קורה במהלך הטיפול?
בזמן הטיפול המטופל שוכב בתוך סורק מגנטי (IMR). ה-MRI מאפשר לרופא לבחון את מבנה המוח ולהגדיר את מוקד הטיפול. בכדי להבטיח שהראש לא יזוז במשך הטיפול, מורכבת על ראש המטופל מסגרת מיוחדת לקיבועו. חלקו העליון של הראש ממוקם בתוך קסדה, המייצרת את גלי האולטראסאונד.הגלים מכוונים אל המטרה בטמפרטורות הולכות ועולות תוך ניתור החולה והתאמת הטיפול בכדי להקל להפסיק את הרעד. תוך כדי הטיפול החולה מנוטר בכדי למנוע תופעות לוואי.

מה קורה לאחר הטיפול?
אצל רוב המטופלים מופיע שיפור משמעותי ברעד מיד עם תום הטיפול. לאחר הטיפול נשאר המטופל להשגחה של 24 שעות שבמסגרתן מבוצעת בדיקה תפקודית ראשונית ובדיקתMRI נוספת. לאורך חודשים נשמר האפקט ובחולים שנבדקו לאחר שנה נמצא כי הטיפול עדיין אפקטיבי. כל החולים מדווחים על שיפור משמעותי באיכות חייהם.
ממצאים אלו דווחו בכתבי העת הרפואיים המובילים בעולם לרבות ב- New England Journal of Medicine וב- The Lancet Neurology 

קוים שצוירו על ידי המטופל בתוך ספירלה - לפני הטיפול (מימין), מייד לאחר הטיפול (באמצע) ושנה לאחר הטיפול (משמאל)


מהם יתרונות הטיפול באולטרסאונד ממוקד לטיפול ברעד ?
  • אין צורך בחתכים בגולגולת או בשתלים.
  • הקלה מידית ומתמשכת ברעד
  • לא נדרש מעקב קבוע
  • הפחתת תלות בתרופות יכולה לשפר את איכות החיים
  • ללא קרינה מזיקה
  • תופעות הלוואי, אם קיימות, הן מעטות ולרוב מופיעות רק בזמן הטיפול 

 

ד"ר שלזינגר בודקת את הפציינט מספר פעמים במהלך הטיפול לצורך ניטור ההליך הרפואי


מהם הסיכונים?
לא ידוע על תופעות לוואי חמורות. תוארו מקרים של הפרעות תחושה זמניות או חוסר יציבות לאחר הטיפול כתוצאה מבצקת מקומית באזור הטיפול, אך אלו חלפו לרוב תוך זמן קצר. קיימת אפשרות תיאורתית לנזק לרקמות אחרות, אבל היא מצטמצמת באמצעות הבקרה המושגת באמצעות הדמיית תהודה מגנטית.

 מהם הטיפולים האחרים המבוצעים באמצעות האולטראסאונד הממוקד?
הטיפול באולטרא סאונד ממוקד מאושר גם לטיפול בשרירני רחם, אדנומיוזיס, גרורות בעצמות וגידולים מכאיבים אחרים בעצם. אלפי מטופלים ברחבי העולם כבר הפיקו תועלת מהטכנולוגיה העושה שימוש באולטראסאונד ממוקד בהנחיית תהודה מגנטית. השיפור הקליני מתועד במאות פרסומים מדעיים.

 תעודת זהות
שם: אולטרסאונד ממוקד MRI
יצרן: חברת ההייטק הישראלית אינסייטק
שנת לידה: הפיתוח הראשוני של המכשיר החל לפני 15 שנה. השימוש בו החל לטיפול בגידולים שפירים ברחם, שעבורם הוא כבר מקובל בארצות הברית ובאירופה. לאחרונה התחילו להשתמש באותה טכנולוגיה לטיפול במחלות נוירולוגיות.
איפה תמצאו אותו: באמצעות המכשיר בוצעו עד כה כ־140 טיפולים בקנדה, בארצות הברית ובקוריאה, רובם במסגרת מחקר. הטכנולוגיה מאושרת לשימוש באירופה, ובעלת תקן CE. הטיפול נכנס לשימוש ברמב"ם מנובמבר 2013. ​

לפרטים נוספים ולקביעת תור – המכון להפרעות תנועה ברמב"ם:
04-777-1495 או במייל [email protected]

לקריאת כתבה בנושא "לעומק המוח" מתוך מגזין אדם >​

שאלון התאמה לטיפול
מטופלים המעוניינים לבחון התאמתם לטיפול אולטרסאונד ממוקד- FUS מתבקשים למלא שאלון זה ולהחזירו על פי הפרטים בטופס.
להורדת השאלון >​​
למידע נוסף על אולטרסאונד ממוקד (FUS ) לטיפול ברעד ראשוני ופרקינסון
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על EMG מיתרי קול

הטיפול ניתן ב:

רקע

מחלה או חבלה בראש עלולים לגרום לשינויים רבים, הן בתחום החשיבה (זיכרון, ריכוז וכד') והן בתחום הרגשי (מצבי רוח משתנים, חוסר עניין, התנהגות חריגה). השינויים המתרחשים במוח עלולים לגרום לקשיים ביכולת התפקוד היומיומית ובניהול היחסים הבינאישיים.
על מנת לטפל בנפגעי ראש ולעזור בשיקומם, נדרשת הערכה מקיפה של מגוון תחומים רחב, שמטרתה לזהות את הכישורים השמורים ולאתר את מוקד הקשיים.
האבחון מאפשר הערכת המצב הנוכחי ומתן המלצות לטיפול ו/או הפניה לגורמים מטפלים מתאימים.
האבחון נערך במרפאה הקוגניטיבית ומבוצע ע"י קלינאי שהוכשר לכך - נוירולוג, או נוירופסיכולוג.

 לפני הבדיקה

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת האבחון.
חשוב להגיע לאחר שנת לילה טובה.
מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני הבדיקה ולא להגיע על קיבה ריקה.
יש להביא לבדיקה מסמכים רפואיים, צילומים ובדיקות מעבדה, הקשורות לחבלת הראש.

 

במהלך הבדיקה

האבחון נמשך מספר שעות במפגש אחד או יותר, על פי הצורך.
לפני תחילת האבחון ישוחח המאבחן עמכם ועם בני משפחה שיגיעו אתכם, על מנת לקבל מידע מוקדם.
האבחון מורכב ממערכת מבחנים, הכוללים שימוש בנייר ועיפרון, כמו גם מבחנים הנערכים בעזרת מחשב.

 

לאחר הבדיקה

עם סיום האבחון יכתב דו"ח מפורט, הכולל הערכת המצב הקוגניטיבי וכן המלצות להמשך הטיפול, על פי הצורך.
למידע נוסף על אבחון לאחר חבלת ראש

רקע

נוירופסיכולוגיה של ילדים הינה התמחות מקצועית, העוסקת בלמידת יכולות, למידת התנהגות וקשריהן עם מוחו של הילד.
ילדים מופנים להערכה נוירופסיכולוגית לאחר שהתגלו אצלם קשיים בלמידה, הפרעה בקשב, התנהגות לא הולמת, בעיה חברתית, הפרעות בתפקודי זיכרון, תפיסה, תפקודי ארגון ובקרה או ויסות רגשי. כמו כן, מופנים להערכה ילדים עם הפרעות כתוצאה ממחלה תורשתית, מולדת או התפתחותית, שמשפיעה על התפקוד המוחי, פגיעה מוחית כתוצאה מטראומה בלידה, תאונה, גידול או כל מחלה פיזית אחרת.

אבחון נוירופסיכולוגי מקיף של ילדים בגיל בית הספר כולל לרוב:


*בדיקת אינטליגנציה כללית
*בדיקת הישגים אקדמיים, כגון: קריאה, כתיבה וחשבון
*בדיקת תפקודי בקרה, כגון: יכולת ארגון, תכנון, עכבה וגמישות
*בדיקת מיומנויות קשב
*הנוירופסיכולוג משווה את התוצאות של כל ילד עם תוצאות של ילדים אחרים באותה קבוצת גיל ובונה פרופיל אישי, בו ניתן למקד את התחומים החזקים של הילד, כמו גם את נקודות הקושי ובכך, לאפשר לילד הנבדק למצות את הפוטנציאל הטמון בו.

 לפני הבדיקה

יש להצטייד במשקפיים או עזרי שמיעה, במידה וישנם כאלו.
אין לקחת ריטלין ביום האבחון, אלא להביא את הכדור איתכם.
חיוני להגיע לאבחון לאחר שנת לילה מספקת.
יש להביא עימכם את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים .

 

במהלך הבדיקה

ההערכה הנוירופסיכולוגית כוללת, על פי רוב, פגישה עם ההורים לשם קבלת ההיסטוריה ההתפתחותית והחינוכית של הילד, ראיון ושאלונים, שיחה עם הילד ותצפית על התנהגותו במהלך האבחון.
האבחון עצמו כולל פעילויות עם נייר ועיפרון, הרכבה של פאזלים, מענה על שאלות, ציורים ולעיתים, גם שימוש במחשב.
במקרים מסוימים, הבדיקות כוללות אנשי מקצוע נוספים והילד יבוא במגע עם מספר אנשים בו זמנית. לרוב, ההורים אינם נוכחים בחדר, אלא אם מדובר בילד צעיר מאוד או ילד מוגבל, הזקוק לנוכחות הוריו.
משך האבחון תלוי בגילו של הילד ובבעייתו.
למידע נוסף על אבחון נוירופסיכולוגי לילדים
מהי מחלת האפילפסיה?
מחלת האפילפסיה מתבטאת בהתקפים אפילפטיים חוזרים, הנובעים משינויים בפעילות הכימית והחשמלית של המוח.
בזמן ההתקף האפילפטי קיימת פעילות חשמלית מוגברת בתאי עצב, בחלקים מסוימים במוח או בכולו. האזור או האזורים בו מתרחשים השינויים יקבע את צורת ההתקף.
המחלה עלולה להתבטא במגוון צורות - מניתוקים קצרים הנמשכים שניות ספורות עד לפרכוס עם אובדן הכרה הנמשך מספר דקות.

 מה הם הגורמים לאפילפסיה?
אפילפסיה יכולה לנבוע מפגיעה באזור מסוים במוח או מנטייה לפעילות חשמלית מוגברת של כלל המוח. במקרים רבים הגורם אינו ידוע.
לעיתים, ניתן למצוא צלקות מוחיות קטנות, הגורמות להתקפים, אשר נוצרות לאחר זיהומים, כמו: דלקת קרום המוח, אוטמים מוחיים, חבלות בראש וגידולים.
למתח נפשי, חוסר שינה ושינויים הורמונאליים, השפעה רבה על מידת שכיחותם של התקפים. בנוסף, ידוע כי בקרב אנשים אחדים, גירוי של אור מרצד כמו משחקי טלוויזיה ומחשב עלול לגרום להתקף.

 כיצד ניתן להבחין בין סוגי התקף?
מחלקים את ההתקפים לפי שני קריטריונים: מיקום התחלת ההתקף וצורת ההתקף:

 סוג ההתקף לפי מיקום
התקף המתחיל בו זמנית בכל קליפת המוח הינו התקף כללי. התקף המתחיל מאזור מסוים במוח (המוקד האפילפטי) הנו התקף מוקדי.

 סוג ההתקף לפי צורה
האפילפסיה הכללית והמוקדית יכולה להתבטא בכמה סוגי התקפים אפילפטיים, השונים זה מזה בהופעתם. חולה עם אפילפסיה יכול לסבול מסוג אחד של התקפים או מכמה סוגים במקביל: מאובדן הכרה ופרכוסים כלליים, דרך ניתוק ואובדן זיכרון וכלה ברעד באחת הגפיים.

 מהי בדיקת אלקטרואנצפאלוגרם – EEG
אלקטרואנצפאלוגרם – EEG - הוא תרשים המתאר את סכום האותות החשמליים בקליפת המוח, המשמש לשם אבחון של מחלת האפילפסיה. הפעילות החשמלית המוגברת המאפיינת את מחלת האפילפסיה, מסייעת באבחונה, בקביעת מקור ההתקפים וסוג ההתקפים האפילפטים.
בדיקת EEG רגילה מתבצעת בערנות או בעת שינה קצרה. במקרה האחרון תתבקשו להגיע לבדיקה לאחר שלא ישנתם משעה 02:00 בלילה.
חשוב לציין כי הבדיקה מאד אמינה. עם זאת, EEG תקין אינו שולל את קיומה של מחלת האפילפסיה.

 לפני הבדיקה
מומלץ להימנע משימוש בג'ל לשיער ביום הבדיקה.
אין צורך בצום.
מומלץ להביא שמפו ומגבת כדי שתוכלו לחפוף את ראשכם בתום הבדיקה.

 במהלך הבדיקה
בדיקת EEG אורכת כ-20 דקות והינה תהליך פשוט שאינו מכאיב.
כ-20 אלקטרודות קטנות יוצמדו לעור ראשכם באמצעות חומר דביק. האלקטרודות מעבירות רישום של פעילות המוח בתנאים רגילים.
בשלב השני תחשפו לגירויים שונים כמו הבזקי אור או אורות בוהקים, כדי שיעוררו התקף פרכוס. בעת ההתקף, הפעילות החשמלית במוח מואצת ויוצרת תבנית גל משוננת. סוגים שנים של התקפים מתווים תבניות גלים שונות.

 לאחר הבדיקה
תשובה תשלח הביתה בדואר עד שבועיים מיום ביצוע הבדיקה.
למידע נוסף על בדיקת EEG בעירנות ובשינה
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על בדיקת ליקויים בזיכרון לכל הגילאים
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על EMG סיב בודד

הטיפול ניתן ב:

רקע

לקות למידה הינו מונח כללי, המתייחס לקשיים בשלוש מיומנויות היסוד הבסיסיות – קריאה, כתיבה וחשבון, ומבוסס על הפער בין ההישגים בפועל לבין ההישגים הצפויים.
לקות למידה יכולה להתבטא בקשיים בתפיסה החזותית והשמיעתית, בזיכרון, בתהליכים שפתיים מורכבים. היא גם יכולה להתבטא בקושי בדיבור, בהקשבה, בחשיבה, בהמשגה וברכישת מיומנויות חברתיות.
לקות למידה יכולה להתקשר לשכיחות גבוהה של הפרעות בקואורדינציה, כאשר בצידה יכולים להופיע קשיים בויסות עצמי, בתפיסה חברתית ובפעילות גומלין חברתית.
לקות הלמידה יכולה להתמיד לאורך כל החיים ויכולה להופיע בשלבי חיים שונים.

הסיבות הנפוצות ביותר לליקויי למידה הן:

  • בעיות במבנה המוח
  • חוסר תקשורת בין חלקים שונים של המוח.
  • כמויות לא מתאימות של מוליך עצבי או קושי של המוח להשתמש בהם כראוי.
  • בעיות נפשיות וחברתיות.
  • חוסר התאמה של שיטת ההוראה ליכולות התלמיד.
  • הדרך הטובה ביותר לדעת אם אדם הוא בעל הפרעת קשב ו/או ליקויי למידה, היא על ידי אבחון מקצועי. מטרות האבחון הן לעמוד על הסיבות להיווצרות הקשיים אותם חווה האדם, להמליץ על דרכי טיפול מתאימות ולעיתים, לקבוע האם אותו אדם זכאי להבחן בבחינות מותאמות במסגרות השונות - בחינה פסיכומטרית, בחינות בגרות, לימודים אקדמיים וכד'.

מתי יש לבצע אבחון ?

כאשר מבחינים לאורך זמן בקשיי למידה ותפקוד משמעותיים, המתבטאים בביצוע לא יעיל של אחת או יותר מהמיומנויות הבאות:
  • קריאה - קריאה איטית ושגויה.
  • כתיבה - כתב יד לא ברור, כתיב שגוי
  • הבעה בעל פה
  • בצוע חישובים חשבוניים ללא טעויות
  • זיכרון
  • התמדה
  • ארגון.
  • אבחון נכון עוזר להתגבר על תחושת התסכול, הנובעת מן המחשבה כי 'משהו לא ברור מקולקל אצלי'. האבחון ממקד את הבעיה ועוזר לנבחן להבין מה עליו לעשות.
  • לעיתים קרובות האבחון נערך כבר בגיל צעיר, במהלך הלימודים במסגרות החינוכיות.

במקרים אחרים לא נערך אבחון בגיל צעיר מסיבות שונות ויש לערוך אבחון ראשוני בשלב מאוחר יותר.


לפני הבדיקה

אין צורך בהכנה מיוחדת לקראת האבחון.
חשוב להגיע לאחר שנת לילה טובה.
מומלץ לאכול ארוחה קלה לפני הבדיקה ולא להגיע על קיבה ריקה.
יש להביא לבדיקה מכתב מרופא מטפל לגבי הרקע הרפואי, תרופות שנוטלים ואבחונים קודמים, במידה ובוצעו.
במידה והנכם נוטלים ריטלין או קונצטרה - אל תקחו את התרופה בבוקר הבדיקה.

במהלך הבדיקה

האבחון נערך במרפאה הקוגניטיבית, ע"י קלינאי שהוכשר לכך - נוירולוג, או נוירופסיכולוג. אבחון ליקויי למידה נמשך מספר שעות במפגש אחד או יותר, על פי הצורך.
לפני תחילת האבחון ישוחח המאבחן עמכם ועם בני משפחה שיגיעו אתכם, על מנת לקבל מידע מוקדם.
אבחון ליקויי למידה מורכב ממערכת מבחנים הכוללים שימוש בנייר ועיפרון, כמו גם מבחנים הנערכים בעזרת מחשב.

לאחר הבדיקה

עם סיום האבחון יכתב דו"ח מפורט הכולל הערכת המצב הקוגניטיבי וכן המלצות להמשך הטיפול, על פי הצורך.

למידע נוסף על אבחון ליקויי למידה
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה
למידע נוסף על אבחון נוירופסיכולוגי לצעירים

רקע


ניטור וידאו EEG זוהי הבדיקה המדויקת והאמינה ביותר לקביעת קיום מחלת האפילפסיה, מקור ההתקפים וסוג ההתקפים האפילפטים. בבדיקה זו משתמשים במכשיר מיוחד הרושם את הפעילות החשמלית של המוח ומצלם את החולה בו זמנית. כך מתאפשר לצפות בהתנהגות החולה בזמן ההתקף. הרישום מתבצע באופן רציף לפרק זמן של יממה אחת עד כשבועיים, לפי הצרכים הקליניים ולפי תדירות ההתקפים.

 מהי מחלת האפילפסיה?


מחלת האפילפסיה מתבטאת בהתקפים אפילפטיים חוזרים, הנובעים משינויים בפעילות הכימית והחשמלית של המוח.
בזמן ההתקף האפילפטי קיימת פעילות חשמלית מוגברת בתאי עצב, בחלקים מסוימים במוח או בכולו. האזור או האזורים בו מתרחשים השינויים יקבע את צורת ההתקף.
המחלה עלולה להתבטא במגוון צורות - מניתוקים קצרים הנמשכים שניות ספורות עד לפרכוס עם אובדן הכרה הנמשך מספר דקות.

 

מה הם הגורמים לאפילפסיה?


אפילפסיה יכולה לנבוע מפגיעה באזור מסוים במוח או מנטייה לפעילות חשמלית מוגברת של כלל המוח. במקרים רבים הגורם אינו ידוע.
לעיתים, ניתן למצוא צלקות מוחיות קטנות, הגורמות להתקפים, אשר נוצרות לאחר זיהומים, כמו: דלקת קרום המוח, אוטמים מוחיים, חבלות בראש וגידולים.
למתח נפשי, חוסר שינה ושינויים הורמונאליים, השפעה רבה על מידת שכיחותם של התקפים. בנוסף, ידוע כי בקרב אנשים אחדים, גירוי של אור מרצד כמו משחקי טלוויזיה ומחשב עלול לגרום להתקף.

 כיצד ניתן להבחין בין סוגי התקף?


מחלקים את ההתקפים לפי שני קריטריונים: מיקום התחלת ההתקף וצורת ההתקף:

 

סוג ההתקף לפי מיקום


התקף המתחיל בו זמנית בכל קליפת המוח הינו התקף כללי. התקף המתחיל מאזור מסוים במוח (המוקד האפילפטי) הנו התקף מוקדי.

 

סוג ההתקף לפי צורה


האפילפסיה הכללית והמוקדית יכולה להתבטא בכמה סוגי התקפים אפילפטיים, השונים זה מזה בהופעתם. חולה עם אפילפסיה יכול לסבול מסוג אחד של התקפים או מכמה סוגים במקביל: מאובדן הכרה ופרכוסים כלליים, דרך ניתוק ואובדן זיכרון וכלה ברעד באחת הגפיים.

 מטרות הניטור:

  • זיהוי מקור ההתקפים וסוג ההתקפים האפילפטים - לבדיקה זו השפעה על בחירת טיפול הולם ואף עשויה למנוע טיפולים תרופתיים לא מתאימים העלולים להזיק.
  • בירור טרום ניתוחי של חולים עם אפילפסיה מוקדית ושהינם עמידים לטיפול התרופתי
  • זיהוי ההתקפים שטיבם לא ברור - כאשר לא ניתן לקבוע על סמך בדיקות עזר ותצפיות מה המקור למאורעות של אובדן הכרה, רישום ההתקפים על ידי ניטור וידאו EEG מאפשר לעשות זאת. אם אכן מדובר בהתקפים אפילפטיים, ניתן לברר מהו הסוג המדויק של האפילפסיה ומהו מקור ההתקפים.

לפני הבדיקה


מומלץ להימנע משימוש בג'ל לשיער ביום הבדיקה.
רצוי לחפוף ראש לפני הבדיקה
אין צורך בצום
על מנת להנעים את שהותכם במחלקה, רצוי להביא עמכם:
נעלי בית
חומר קריאה
מכשיר לשמיעת מוזיקה (אם כי יתכן והשימוש יוגבל אם יגרמו הפרעות ברישום).
תעסוקה ( תשבצים, עבודות יד, פזלים ועוד')

במהלך הבדיקה


כ- 20 אלקטרודות קטנות יוצמדו לראשכם באמצעות חומר דביק. מאחר ואסור להירטב כל עוד הנכם מחוברים, אנו נשחרר אתכם מהחיבורים מידי 24 שעות על מנת שתוכלו להתרענן.
במהלך הלילה יושאר אור דולק על מנת לאפשר המשך רציף של הקלטת הווידיאו. כיבוי האור פוגם בבדיקה ובאיכותה ואף עלול לגרור אשפוז נוסף. כמו כן, קיים איסור מוחלט לעשן בתוך החדר או בשירותים!

לאחר הבדיקה


תוצאות הבדיקה ימסרו לכם במרפאה לאבחון ולטיפול באפילפסיה אליה תוזמנו כחודש לאחר הבדיקה.
למידע נוסף על ניטור וידאו EEG
הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.
למידע נוסף על הטיפול במחלת האלצהיימר

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.

למידע נוסף על נוזל סינוביאלי

הטיפול ניתן ב:

הטיפול ניתן ברמב"ם. להנחיות ופרטים מלאים על הטיפול נא לפנות למזכירות היחידה.

למידע נוסף על נוזל עמוד שידרה (CSF)

הטיפול ניתן ב: