כתבות

נלחמים בפקקים: קרישיות יתר של הדם - הסכנות ודרכי המניעה

תאריך פרסום: 01/10/2005

אחד מתוך כל ארבעה, נשים וגברים כאחד, סובל מקרישיות יתר (תרומבופיליה). רובם כלל אינו מודע לכך. קרישיות יתר כמו גם טיסה ארוכה, שכיבה ממושכת, מחלות כלי דם או שימוש בהורמונים וגלולות למניעת היריון, יכולים לגרום לפקקת ורידים (תרומבוזה), שהיא אירוע מסכן חיים. זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו​

נלחמים בפקקים: קרישיות יתר של הדם - הסכנות ודרכי המניעהנלחמים בפקקים: קרישיות יתר של הדם - הסכנות ודרכי המניעה

מאת: פרופ' בנימין ברנר, מנהל היחידה לקרישת הדם, המכון ההמטולוגי, הקריה הרפואית רמב"ם
הדס גושן, מרכזת המחקרים הקליניים, הי​חידה לקרישת הדם, הקריה הרפואית רמב"ם


המטוס נחת. עוד רגע קט הוא ייעצר ואתם כבר מחפשים מתחת למושב את הנעליים שחלצתם לפני כמה שעות, בתחילת הטיסה. מסביב, כולם כבר עומדים עם התיקים בידיים, מתכוננים ליציאה ואתם עדיין נלחמים בנעליים, שפתאום כבר לא מתאימות לכפות הרגליים.

זה יכול לקרות לכל אחד מאיתנו ולא... זה לא בגלל הנעליים. אלו הרגליים, שבגלל בצקת, התנפחו במהלך הטיסה. כל מי שמפתח בצקת ברגליים עלול לפתח בהן גם פקקת ורידים (תרומבוזה) וזה כבר מצב של סכנת חיים. קוראים לזה "תסמונת מחלקת התיירים" (economy class syndrome).


תסמונת "מחלקת התיירים"
הכינוי "תסמונת מחלקת התיירים" נגזר מתיאור הסיטואציה של ישיבה ממושכת, ברגליים כפופות, במחלקת התיירים הצפופה במטוס. הישיבה במצב הזה מגבירה את הסכנה להיווצרות קרישי דם בורידי הרגליים. הסיכון עולה ככל שהטיסה ממושכת יותר.
האירוע מסכן החיים לא מתרחש תמיד מיד בעת הטיסה, אלא כמה שעות, ימים ואף שבועות לאחר הטיסה.

מהי פקקת ורידים עמוקה?
מנגנון קרישת הדם בגופנו מבוסס על מערכת איזונים ובלמים. כאשר שיווי המשקל בין הגורמים מעודדי הקרישה לגורמים נוגדי הקרישה מתערער, יכול להיווצר מצב של קרישיות יתר בלתי מבוקרת, שעלולה להוביל לחסימה (פקקת) של כלי הדם ע"י קריש דם (תרומבוזה).

פקקת ורידים עמוקה בגפיים העליונות והתחתונות, מוכרת גם בכינוי המקוצר DVT (Deep Vein Thrombosis). כלי הדם הנחסמים במצבי קרישיות יתר הם הורידים, לרוב ברגליים. נוצר קריש, הגדל ומתארך לאורך הוריד בגפה.
אם לא ניתן טיפול מתאים לעצירת התהליך, קיימת סכנה של הינתקות פיסה מקצה הקריש והיווצרות תסחיף (אמבוליה). כאשר הקריש נסחף בזרם הדם, 'נתקע' וחוסם כלי דם המזין איבר חיוני (כמו הריאה, הלב או המוח), נוצר מצב מסכן חיים.


מהם הסימפטומים לפקקת ורידים עמוקה?
אודם, נפיחות, כאבים וקושי להניע את הגפה הפגועה.


איך מאבחנים פקקת?
אולטרה-סאונד – הבדיקה האמינה והנוחה ביותר.
ונוגרפיה – מזריקים חומר ניגודי, המדגים את ורידי הגפה החשודה בצילום רנטגן. בדיקה זו נחשבת למהימנה ביותר, אך כמעט שאינה בשימוש כיום, עקב הנוחות והזמינות של בדיקות האולטרה-סאונד.
D-dimer - בדיקת דם של תוצרי פירוק הפיברין (נוגד הקרישה הטבעי המיוצר בכבד).
לאחרונה, נוספה בדיקה חדשה, הנקראת "תבחין חלבון C כללי" (Pro C Global), המאבחנת פגמים במסלול של החלבון נוגד הקרישה הטבעי C (כאשר מסלול זה נפגם, נוטה כף המאזניים לכיוון עודף קרישה).



גורמי הסיכון לפקקת ורידים עמוקה
לא רק טיסה ממושכת יכולה לגרום לפקקת ורידים עמוקה. קיימים שלושה גורמי סיכון :

לא רק טיסה ממושכת יכולה לגרום לפקקת ורידים עמוקה. קיימים שלושה גורמי סיכון :
עימדון של הדם (venous stasis) – עקב חוסר תנועה (למשל עקב שיתוק או שכיבה ממושכת לאחר ניתוח או טיסה ממושכת).
נטייה לקרישיות יתר של הדם – בעת היריון, שימוש בגלולות למניעת היריון, שימוש בהורמונים מלאכותיים בגיל המעבר, הפרעות קרישה תורשתיות או נרכשות ובכמה סוגי סרטן.
פגיעה בכלי הדם - בעקבות תרופות, מחלות כלי דם, צנתרים ורידיים או טראומה.

מי נכלל בקבוצות הסיכון לקרישיות יתר:

  • נשים וגברים בעלי היסטוריה משפחתית של אירועים תרומבוטיים
  • נשים בעלות היסטוריה של הפלות חוזרות או סיבוכי היריון
  • נשים המטופלות טיפול הורמונלי חלופי – HRT
  • מומלץ לנשים לפני נטילת גלולות למניעת היריון
  • אנשים הטסים לעתים תכופות ו/או טסים למרחקים ארוכים

מהי הסיבה לבצקת בטיסות ממושכות?
כשם שזרימת המים בצינור מכופף פחות טובה, מתרחש אותו הדבר במצב ישיבה, המונע זרימה תקינה של הדם מהרגליים אל הלב, משום שכלי הדם מכופפים.
האקלים המיוחד במטוסים, המתאפין באוויר יבש, לחץ אוויר נמוך ומחסור בחמצן, מגביר את קרישיות הדם. בנוסף, הנוסעים אינם מקבלים בדרך כלל שתיה בקצב הדרוש כדי לאזן את איבוד הנוזלים. מצב היובש מגביר את צמיגות הדם ומהווה תרומה נוספת להיווצרות קרישים בעת טיסות.


איך מונעים בצקת בטיסה?
שומרים על כללי התנהגות נכונים למניעת קרישי דם בעת טיסות:

  • להרבות בשתיית מים ולהימנע משתיית אלכוהול.
  • לקום ולהתהלך אחת לשעתיים, כלומר לפחות פעם אחת בעת טיסה לאירופה וארבע-חמש פעמים בטיסה לאמריקה, דרום אפריקה או המזרח הרחוק.
  • להפעיל את שרירי הרגליים על ידי כיווץ והרפייה לסירוגין.
  • לנוסעים עם גורם סיכון ידוע, למשל כאלו שכבר לקו בעבר בפקקת ורידים, מומלץ לגרוב גרב אלסטית.
  • לנוסעים עם גורם סיכון מומלץ להתיעץ עם רופא מומחה בבעיות קרישה, באשר להתאמת טיפול מונע בתרופה נוגדת קרישה.

איך מטפלים?
נטייה לקרישיות יתר, המתגלה בבדיקות דם במעבדה, נקראת טרומבופיליה.

נטייה לקרישיות יתר, המתגלה בבדיקות דם במעבדה, נקראת טרומבופיליה.
טיפול נוגד קרישה עוצר את המשך צמיחת הקריש, מונע היווצרות קרישי דם נוספים ומאפשר למערכת מפרקת הקרישים הטבעית של הגוף, לפעול ולפזר את הקריש.
כיום קיימות שלוש תרופות נוגדות קרישה:
'הפרין' – הניתן בעירוי רצוף לתוך הוריד למשך ימים ואף שבועות ומחייב אשפוז.
'הפרין במשקל מולקולרי נמוך' (קלקסן, פרגמין) – הניתן בזריקה תת-עורית ואם יש צורך בטיפול ממושך, החולים יכולים לעשות זאת בביתם.
'קומדין' – התרופה נוגדת הקרישה הנפוצה ביותר, הניתנת בטבליה דרך הפה.

מי צריך לעבור בדיקות לקרישיות יתר?
על כל אחד מאיתנו לבצע פעם בחיים ובגיל צעיר ככל הניתן את הבדיקות לקרישיות יתר.
הבדיקות הן:
●בדיקת פרוטאין C גלובלי
●בדיקת מוטציית פרוטרומבי
● בדיקת רמת הומוצסטאין.
במידה והערכים בבדיקות אילו נמצאו חיוביים, אז יש צורך בבדיקות נוספות להמשך בירור.
לידיעתכם, בדיקה זו מבוצעת כחלק מבדיקות הסקר במרכז לרפואה מונעת ברמב"ם.

כמה זמן מטפלים?
מאחר, שגם בטיפול מדלל הדם טמונות סכנות, הוא בדרך כלל אינו ניתן לכל החיים, אלא למס' חודשים (לפחות 3 חודשים) עד לכמה שנים, במקרה של DVT חוזר.
לאחר הפסקת הטיפול נוגד הקרישה קיימת סכנה של 4 עד 5 אחוזים לשנה, לחזרת הפקקת.

קרישיות יתר והיריוןצוות המחקר ביחידה לקרישת הדם ברמב"ם, בראשות כותב שורות אלו, הוכיח את הקשר בין קרשיות יתר להפלות חוזרות ומצא גם את הדרך למנוע אותן

1-3% מכלל הנשים ההרות סובלות מהפלות חוזרות. פריצת הדרך בחקר ההפלות החוזרות, שסיבתן לא ידועה ובמניעתן, התחוללה רק בשבע השנים האחרונות. צוות המחקר ביחידה לקרישת הדם בקריה הרפואית רמב"ם, בראשות כותב שורות אלו, הצליחה להראות שלרוב הנשים הסובלות מהפלות חוזרות יש נטייה לקרישות יתר.

קבוצה ישראלית אחרת, בראשות פרופ' עמירם אלדור ז"ל, מהמרכז הרפואי 'איכילוב', הראתה כי טרומבופיליה (קרישיות יתר) מתלווה גם לסיבוכ היריון מאוחרים, כגון רעלת, היפרדות שיליה, פיגור בצמיחת העובר ומות העובר ברחם.

לאחר שהוכח הקשר בין הפלות חוזרות לטרומבופיליה, נמצאה גם הדרך למנוע אותן, באמצעות טיפול בתרופה נוגדת קרישה, המכילה חומר הנקרא 'הפרין' במשקל מולקולרי נמוך (קלקסן), במהלך כל ההיריון ומשכב הלידה. כיום, הטיפול בתרופה מקובל בישראל ובעולם.
מומלץ להתייעץ עם מומחה קרישה, באשר לדרכים להפחית את הסיכון לסיבוכי היריון בנשים עם טרומבופיליה.

ועוד סכנות לנשים
אם את נוטלת גלולות למניעת היריון (הורמונים) או מקבלת טיפול הורמונלי תחליפי בגיל המעבר, סובלת מקרישיות יתר וגם מעשנת, הסיכון שלך ללקות בקריש דם (שבץ) מוחי גבוה פי 100-200 לעומת כלל האוכלוסיה.